ארכיון תג: מנחם תלמי

תמונות יפואיות :סדרת הטלוויזיה

 

בשבוע שעבר יצאתי לסיור של המדריך דורון עוזר בעקבות "התמונות היפואיות" של מנחם תלמי .סיור שהתבצע מסביב לאיזור "השעון " במרכז יפו ובמהלכו סיפר המדריך על מקומות ואישים בתולדות חיי הפשע של העיר בעשרות השנים האחרונות וליווה את הפרשיות בסיפור סיפורים (שאותם הוא יודע בעל פה !) של מנחם תלמי על עולם הפשע והג'מעה של יפו,כל סיפור סופר ליד המקום הספציפי שבו הוא מתרחש באיזור השעון הגדול של יפו .
לאחרונה גם מוקרנים בטלוויזיה בערוצים שונים ובV.O.D-   שידורים חוזרים  של סדרת הטלוויזיה הוותיקה ומוצלחת "תמונות יפואיות "על פי סיפורים אלו .
ואלו הן סיבות טובות לחזור ולהיזכר בסדרה זאת ,ובסידרת הסיפורים הקלאסיים  שעליהם היא מבוססת.

לפני שהייתה סדרת הסופראנוס שהיציגה את אנשי המאפיה בארה"ב כדמויות של אנשים רגילים כמוני וכמוך שבמקרה גם מכים ורוצחים אנשים על ימין ועל שמאל הייתה סדרת "תמונות יפואיות" של מנחם תלמי שעשו את אותו הדבר רק עם הרבה יותר הומור והרבה פחות חיבוטי נפש ודיונים פילוסופיים אינסופיים.

יפו סבאבה סיבוב שלישי

אמנם גם תלמי  לא היה הראשון בשטח זה. הרבה לפני מנחם תלמי היה דימון ראניון שתיאר בצורה דומה את פושעי ניו יורק על הסלנג המיוחד שלהם ( שלא ברור עד כמה היה אמיתי ועד כמה הומצא כולו בידי ראניון) וזה הועבר לעברית בצורה מזהירה בידי המתרגם אליעזר כרמי ,שיצר בתהליך עברית חדשה משלו כפי שעשה מאוחר יותר תלמי .

אבל תלמי מרגע שהתחיל הפך את יפו ואת אנשיה ואת חוגי הפשע שבה  לעיר שלו

יפו של מנחם תלמי

תמונות יפואיות סיבוב שני

יש אולי משהו אירוני בכך שהסופר הפטריוט שהתפרסם תחילה בסיפוריו על חייהם וגבורתם של נערים צבריים אידיאליסטיים התפרסם יותר מכל בסיפורים על טיפוסים שהם בהחלט אינם מסוג הצברים המקובלים ושהם רחוקים מאוד מלהיות אידיאליסטים ,והם בכלל פושעים קשוחים .אם כי בדרך כלל ( אבל בהחלט לא תמיד ) "פושעים בעלי לב זהב" . תלמי כמעט ולעיתים יותר מכמעט מצליח לחבב עלינו את הדמויות האלה מהעולם התחתון שבחרו להם את הפשע כדרך חיים ומקצוע .הוא נותן לנו לעקוב אחרי סגנון דיבורים אורח חייהם ומעשי הקונדס שלהם הרפתקאותיהם הביזאריות מאוד ותאבונם שאינו יודע שובע וגרונם הניחר תמיד הזקוק למשקה .

כשגבר היה גבר

הבונבונים הכי יפים
עבריינים אלו הם אנשים כמעט חביבים גם משום שהפשיעה עבורם היא מעין ספורט עם כללים ברורים ביותר שיש בהם מותר ואסור..

איור מאת  זאב פרקש לסיפור של מנחם תלמי.
.איך לקרוא לסיפורים האלו ? הם אינם בדיוק פיליטונים וגם לא סטירות ויש בהם מנה הגונה ביותר של פולקלור .אולי כדאי לקרוא להם "הומורסקות פולקלוריסטיות ".
רבות מהרשימות של תלמי הומחזו למערכונים משעשעים בחוגי חובבים.ואחר כך הוסרטו לטלוויזיה לסדרה "תמונות יפואיות" . וזאת אחת הסדרות הבודדות בעולם הטלווזיה הישראלי שמבוססות על סדרת סיפורים .

תמונות יפואיות :סדרת הטלוויזיה

הג'מעה בהרכב מלא .

סדרת הטלוויזיה "תמונות יפואיות " מתארת את פועלם והרפתקאותיהם של סלומון הגדול, פרוספר, חזוקה, אנג'ל היפה זאקי שקשוקה וחבריהם ועמיתיהם , בני משפחתם מקורביהם נציגי העולם התחתון של יפו ומאבקיהם עם אויביהם נציגי הכנופיות של מקומות אחרים כמו רמלה המנסים לפלוש לשטחיהם ביפו וגם יחסיהם הלא כל כך ידידותיים עם אנשי המשטרה של יפו ששמים עליהם עין פקוחה אם גם סובלנית ולא נמנעים מלהשתמש בשירותיהם בטובים בעת הצורך .

 

הג'מעה בבית קפה.

סך הכל אנשי הג'מעה של יפו מתוארים בסדרה כמו בסיפורים של תלמי כ "חברה " שהם בסך הכל בסדר גמור. אמנם הם לא אוהבים לעבוד עבודה פיזית ,מעדיפים להתבטל בבית הקפה או המסעדה היפואית כל שעות היום והלילה,ואף פעם לא מהססים להכות או לחסל את כל  מי שמגיע לו (שהוא  תמיד פושע בעצמו ). אבל הם בתוספת גם נציגים נאמנים "אותנטיים " ואהודים של הקהילה היפואית באשר היא ואף פעם לא מהססים להושיט עזרה לאישה יפה או לגברת זקנה בעת צרה .מן הסתם זאת הצורה שהברנשים האלימים של יפו ( ושל כל מקום אחר בכדור הארץ מהיאקוזה ביפן דרך המאפיה בסיציליה ובארה"ב וכלה בסוחרי הסמים של קולומביה) מעדיפים לראות את עצמם .
מסדרה זאת הופקו הופקו 12 פרקים סך הכל ארבעה ב95 ועוד שמונה ב-96 .ולמרבית הצער לא יותר . אבל ההומור הפולקלורי שלה עובד גם היום .
המפיקים מתי  מתי הררי ואריק לוביצקי כתבו את כל הפרקים ביחד עם אביב טלמור בהסתמך על סיפורים שונים של תלמי שלרוב שולבו כמה לפרק אחד.

סלומון הגדול (אורי גבריאל ).

"סלמון הוא המוח הסמכותי .עם סלמון איכשהו הכל מסתדר .מה שסלומון אומר עושים "

( מתוך תמונות יפואיות 1 ) .

רוב השחקנים משחקים משחק שגרתי בהחלט  ופחות מכך חוץ מאורי גבריאל שבתור מנהיג הכנופיה סלמון הגדול הוא משכמו ומעלה מעל כל השאר פשוטו כמשמעו .
אחרי שרואים את אורי גבריאל בתור סלמון שוב אי אפשר לדמיין אותו בשום דמות אחרת . גבריאל ביחד עם  ג'וליה מסלאווי בתור חצ'ורה הם שני השחקנים הבולטים ביותר בסדרה,  והדמויות נראות כתפורות עליהם .

מסלאווי היא אימה של השחקנית פנינה מור  שלה היציעו לגלם בפרק זה את תפקיד אחותה של אורנה בנאי היא לא יכלה לקבל בגלל ניתוח קיסרי ולידה קשה אך היציע למפיקים לבחון את אימה חסרת הניסיון עד כה וכך החלה קריירת משחק חדשה .מור הופיעה אחר בפרק הראשון כפלורה באסירה בכלא ואחר מכן כאישתו של מלולי השודד.
מעניין התפקיד הקבוע של בעל המסעדה שבה יושבים אנשי הג'מעה וסועדים את ליבם ומעבירי בה את היום . בפרקים הראשונים גילם אותו סלים דאו בתפקיד ג'מילי ואחר כך מסיבה זאת או אחרת הוחלף באריה אליאס בתפקיד אבו נאג'י והמסקנה שאליה הצופים יכלו להגיע הייתה שמסיבה זאת או אחרת קצה נפשם של אנשי החבורה מג'מילי ומסעדתו והחליפו מקום.

סלומון הגדול במשחק ביליארד.

מפיק הסדרה אריק לובצקי  :גדלתי על הסיפורים של תלמי כילד. יש בסיפורים אוירה מיוחדת במינה של עולם תחתון ביפו שמשלבים אגדה ופנטזיה עם חוכמת חיים ופשע והרבה הומור ובסלנג מאוד מאוד מקורי ויחודי . והכבלים בתקופה זאת מאוד אהבו את הסדרה. והלכו על זה . אבל גם טלעד רצו את זה מאוד בשלב מסויים .
אורי גבריאל כיכב אבל היו עוד שחקנים ידועים כמו ארנה בנאי יגאל עדיקא גלריה ארוכה מאוד של שחקנים ידועים . זאת הייתה הסדרה בין הראשונות של הטלוויזיה המסחרית.
היה בה ממש צורת סיפור וביטוי מאוד ייחודית שונה לגמרי. כל פרק היה עיבוד של כמה סיפורים שונים של תלמי ששולבו ביחד כדי ליצור פרק
. סך הכל נראה ש"תמונות יפואיות " בהחלט קיבלה את הבמה הדרושה והכבוד המגיע לה בטלוויזיה.

א.א. :תלמי היה שותף בהפקה?
לובצקי : הוא דווקא לא היה שותף פעיל ואמר לנו תעשו כהבנתכם ולא התערב כי לא הבין את המדיום.לי א.א. למה הסדרה הופסקה אחרי 12 פרקים בלבד?
לובצקי : היו שתי עונות. ואחר כך החלטנו לפתח סדרה אחרת את "חלומות נעורים". אבל הסיבה האמיתית להפסקה הייתה הכבלים שהחליטו על ללכת על תכנים אחרים . אותה התקופה הייתה גם תקופה קשה לערוץ הכבלים שהיו עסוקים אז בכל מיני משפטים וכו' והחליטו להיפטר מ"תמונות יפואיות " כדי לחסוך בכסף הם גם טענו שהסדרה לא תופסת את הצעירים והכבלים הם לצעירים.
זאת למרות שהמפיקים שעבדו עליה מאוד אהבו אותה וזאת סדרה מאוד ייחודית בין כל אלו שהופק עד היום לטלוויזיה בעברית . תמונות יפואיות" הפכה לסדרת פולחן. אני מכיר הרבה אנשים היום שמשננים וזוכרים כל מישפט מן סדרה כאילו זה היה מערכון של "הגשש החיוור ". זאת סדרה שחוזרים ורואים אותה שוב ושוב עד היום אני כל הזמן עוד מקבל תגובות על הסדרה הזאת .
א.א. :חשבתם להקים אותה לתחייה באיזה שלב ?
לובצקי : תמיד חשבנו לעשות מזה או מחזה או סרט קולנוע. אבל תמיד הייתי עסוק בדברים אחרים . ואולי יום יבוא ונחזור לזה . אבל היום זה יותר קשה בגלל האופי השונה של הטלוויזיה. האמת היא שהיינו יכולים לעשות עוד עונה נוספת מהסיפורים שנשארו בספרי "תמונות יפואיות " וגם מהספרים הישנים יותר של תלמי "כשגבר היה גבר" ו"הבונבונים הכי יפים " שגם להם היה מימד מעניין ומאוד ד צבעוני וייחודי וגם מימד פילוסופי בגובה העין .
מיכה שרפשטיין המפיק : "תמונות יפואיות " היא סדרת פולחן בלי שום ספק . זה מתבטא בכך אנשים ישבו יחד וצפו ביחד בפרקים בדיוק כמו שצופים בסרטי פולחן קולנועיים כמו "צ'רלי וחצי " ו"סנוקר". .
עד היום והתקשרו אלי עשרות והתחננו לקנות קלטות . אם "תמונות יפואיות " הייתה מוקרנת בערוץ 2 היא הייתה ממשיכה עוד עונה .זאת הייתה סדרה טובה מאוד. והדמויות שמוצגות בה ובראשם סלמון הן דמויות נצחיות .וחבל מאוד שהופסקה לפני זמנה .

מנחם תלמי הסופר התלהב הרבה פחות מהסדרה המבוססת על יצירתו :

א..א. מה חשבת על הסדרה הטלוויזיונית של "תמונות יפואיות "?

 

  מנחם תלמי : לא התלהבתי . חשבתי שעשו אותה די מאולץ . הם עשו מישמש מהסיפורים .
אבל זה גם לא ששנאתי אותה . הם בהחלט עשו את המקסימום האפשרי עם מה שעמד לרשותם. אני עדיין חושב שזה יכול היה להיות טוב יותר אם היו עושים את זה בצורה אחרת ועם תקציב אחר אבל אני גם לא איש סרטים,ובהחלט יכול להיות שדעתי שגויה.

דעתי היא שזאת היא סדרה חביבה בהחלט ובכמה פרקים אף יותר מזה, ומצליחה מדי פעם להעביר משהו מההומור המלווה באיום ואלימות של הסיפורים  .ואילו היו נותנים לה צ'אנס להמשיך לעונה אחת או שתיים נוספות היא הייתה יכולה לזרוח ולהביא משהו מהעוצמה וההומור של הסיפורים למסך הקטן ששם סוג ההומור הפולקלורי הזה הוא בהחלט חסר.

הררי ולובצקי חזרו מאז לסיפורי עולם הפשע בסרט "בלאק ג'ק " גם הוא בכיכובו של אורי גבריאל.
ויש לקוות שמישהו אי פעם יקים לתחייה את סיפורי עולם הפשע של "תמונות יפואיות "

אבל יש להודות הפושעים בעלי לב הזהב נראים אנכרוניסטיים לחלוטין בעולם הפשע המתוחכם והרצחני של היום.

נספח :תקצירי הפרקים :
הוקרנה לראשונה ב-1997
פרקי תמונות יפואיות
מפיקים מיכה שרפשטיין,עמיתן מנלזון
במאים מתי הררי אריק לובצקי
תסריטאים מתי הררי אריק לובצקי ואביב טלמור
שחקנים אורי גבריאל=סלומון
מוטי בן ישי =חזוקה
גבי דן –פרוספר
סלים דאו –ג'מילי

אריה אליאס -אבו נאג'י
שמיל בן ארי הפקד קביליו
ג'וליה מאסלאווי -חצ'ורה
בתפקיד אורח הופיעו  אורנה בנאי , יגאל עדיקא, שמיל בן ארי, עמוס לביא, מיכאלה ברקו, אביבה מרקס ואחרים
פרקי הסדרה הם :

עמוס לביא בתפקיד  מנהיג כנופיה עוינת.

1. הפרוטקשן הגדול  ( מבוסס על סיפור בשם זה בתמונות יפואיות 1)
מה סופם של מלוכלכים שבאים לקחת פרוטקשן מהג'מעה ואיך קיבל ג'מילי את המסעדה בתקופת האנגלים?
שני "מלוכלכים" בריונים באים למסעדה של ג'מילי בניסיון לסחוט ממנו דמי פרוטקשין . ג'ימילי לא פרייר ומזמין למקום את הלקוח הקבוע סלמון הגדול על תקן של השותף וסלמון ושני עוזריו מהג'מעה חזוקה ופרוספר מחטיפים מכות רצח למלוכלכים ושוטפים אותם קצת בבור עד שיגלו מי שלח אותם . בנתיים במהלך השטיפה ג'מילי חושף לפני הג'מעה איך רכש את המסעדה. זה היה הודות לכייס ידוע מוריס שיום אחד נתפס כשהוא לבוש בבגדי אישה וניכנס לכלא נשים על תקן אישה . שם גילו הנשים את זהותו המינית האמיתית וכפו עליו לעבוד עם כל אחת מהן מיד יום ולהוציא מהן את לחציהן המיניים .וכאשר גילתה הסוהרת את העניין הצטרפה לחינגה בעצמה .מוריס יצא משם על תקן של חצי מת והיגיע לביתה חולים שם עבד ג'מילי הצעיר .ושם הודות לטיפול טוב שנתן לו ג'מילי העביר לו ארנק מלא כסף שבו השתמש ג'מילי לקנות את המסעדה.
ובנתיים הבריונים ההמומים מגלים את השם של שולחם דויד הקפיץ מרמלה . וסלומון שולח אותם לדויד בתוך ג'ורה בצירוף הזהרה : מי שמתחיל עם יפו גומר עם סלמון הגדול .

חצ'ורה הזקנה שלשונה הקשקשנית מטילה אימה על כל יפו (ג'וליה מאסלאוי ).

2. איך הפסיק לוי להיות טורנבול ( או "סונד")
( מבוסס על סיפור בשם זה ועל "לוי הקטן מחזיר את הכבוד ללונה "בתמונות יפואיות 2)
ציטוט :"יפו זה לא תל אביב ביפו זו עיר של נימוסים כאן הכל הולך בקלאסה שום דבר לא בוער".
טורנבול הוא פחד של דבר מתי שבא הירח המלא הכישוף מתחיל לעבוד על הטורנבול מוציא אותו מהמיטה לטייל על הגגות וחוטי חשמל .גם לוי המסכן נתפס במחלה ורק הג'מעה יכולים לרפות אותה .ולמה הפחד הוא השדכן הטוב ביותר של האדם?
לוי נשוי לבת המכוערת עד זוועה ( אורנה בנאי באיפור מזעזע במיוחד ) של חצ'ורה הזקנה הקשוחה המטילה את חיתתה על כל יפו והיא ידידתם הטובה של אנשי הג'מעה .וסלמון מספר כיצד היגיע למצב הנורא הזה .פעם הוא וחבר נתפסו בידי דוד הקפיץ מרמים בקלפים . החבורה של דוד הקפיץ רדפה אחרי לוי שהיגיע לבית של חצ'ורה ונשכב במיטה של הבת ושם הזדעזע לראות עם מי הוא יושן אך נתפס בידי חצ'ורה ובניה ואולץ באיומים להתחתן עם הבת ולא יימסר לפושעים בחוץ שחטפו התקף לב כשראו את האישה המכוערת . וכך קרה גם עם הרב שחיתן את השניים .
בנתיים גם עמיתו של לוי עבר הרפתקאות כשנרדף בידי דוד הקפיץ למועדון לילה ושם מצא את עצמו כנגן חצוצרה בפעם הראשונה בחייו על מנת להציל את חייו .
3. מלאך המוות של יפו.
( מבוסס על "יש גופה ביפו" בתמונות יפואיות 3 )
מי הבנאדם שיותר קשה לו להדליק סיגריה מלכבות חיים של בנאדם?
למרות שהוא נחשב בידי כל יפו לרוצח מיקצועי והכל חוששים ממנו הרי גיבור הפרק אינו באמת רוצח וכך כאשר הוא מקבל משימה לבצע חיסול הוא ממהר להציע למישהו מבת ים שידוע כרוצח את החיסול. אבל גם זה אינו בדיוק רוצח וממהר לתת את החיסול למישהו שלישי שדווקא ידוע לו כרוצח (ובמציאות המרה גם הוא לא ) .
4.נוסעים לברכה אמבולנס
( מבוסס על סיפור בשם  "לוח הכפל אצל ברכה אמבולנס " בתמונות יפואיות 1)
בנו של בעל בית הקפה חיים ג'מילי , חיים פצע הוא באמת ילד טוב אבל מה ראש בטון נכשל בלימודים, עוד מעט בר מצווה ועוד לא יודע את לוח הכפל . וההורים לא יודעים מה יצא מממנו.ג'מילי בוכה איך לפתוח את הראש בטון של הילד .אבל חברים בזה לא רק בשביל ארק . ואם ג'מילי בצרה הג'מעה באים לעזור . חברי הג'מעה מחליטים לקחת את הילד לזונה ברכה אמבולנס בתקווה שזה יעשה ממנו גבר ויוציא ממנו את השטויות מהראש והפצעים מהפנים . בדרך הם יוצאים לבקר עמית וותיק שיצא זה עתה מביתה סוהר ופוגשים אצלו את חברי הג'מעה היריבה מרמלה . ועיתם הם מסתבכים בכמה התערבויות .
5. תעלומת שני היהלומים 

חלק א'
כתבו לוביצקי הררי ואביב טלמור
ציטוט : בבורסה של יפו לכל דבר יש מחיר ורק לכבוד אין ואת הכבוד אי אפשר לזרוק סתם כך לרחוב . מושן השתין וגם ירק על הכבוד שלך הגמעה ועכשיו צריך לסגור חשבון
הג'מעה ומושון (יגאל עדיקא )  מורידים מכה גדולה על הסניף המרכזי של הדואר גונבים מכספת בלגית שני יהלומים ענקיים כל אחד בשווי חצי מיליון . אך שוד ושבר איך שמתחילה החגיגה לפתע נעלם השלל ! כולם שוברים את הראש : איפה היהלומים וברור שאחד מהשלישייה העלים אותם אבל איך בדיוק : סריקה שעושה סלומון על השלושה לא מוצאת כתום גם לא בבטן ובצואה.אבל בג'מעה כששואלים שאלות רוצים גם לדעת את התשובות .
מתברר שמושון העביר את היהלומים לאיש שהציג את עצמו כשוטר וביקר בדירה והלה היה סוחר יהלומים .הג'מעה נחושים לנקום על הדריכה בכבודם ולסגור חשבון עם מושון .
פרק 6. תעלומת שני היהלומים : חלק ב' ( מבוסס על "האדם שראה איך הורגים אותו " תמונות יפואיות 3)
איך זה שיצא בנאדם שקברו אותו בבור סיד לסגור חשבון עם הג'מעה ?
הג'מעה לוכדים את מושון וזורקים אותו לבור סיד לעולם הבא . אך להפתעתם מושון חוזר כעבור שנה ממה שנראה מהעולם הבא שודד מישהו אונס את האחות של פרוספר . סלומון מסרב להאמין אך לבסוף לוכדים שוב את מושון שמגלה שהוא ידע שסוחר היהלומים ילשין עליו וחיסל אותו והסתתר וצפה ב"חיסולו " וחזר כדי לנקום .
(פרק זה הוא כמעט היחיד שבו מתגלים הג'מעה כפושעים קשוחים שאינם מהססים כלל לבצע מעשי רצח ,אם כי אלו הם רק למי שמגיע להם ,פושעים אחרים ).

איש הכנופיה היפואית חזוקה בפעולה.

פרק 7. למה אין מפתח בבית של חצ'ורה?
( מבוסס על סיפור בשם זה בתמונות יפואיות 2 ועל "השועל סוגר חשבונות " בתמונות יפואיות 3)

חצ'ורה.

ביפו יש הרבה אגדות רצות על האוצר של חצ'ורה הקשוחה ( ג'וליה מאסלאוי ) שהיא מחביאה מתחת לבלטות ומשגעות לאנשים את השכל התוצאה : כל ערב מגיע איזה מלוכלך הופך לה את הבית עושה נזק ולא מוצא כלום.כל הזמן פורצים לבית של חצ'ורה הזקנה וגורמים לו נזקים קשים. היא באה א עם הבעיה לסלומון . הג'מעה מחליטים לעשות לזה סוף. חקירה של הג'מעה מגלה שהשמועות הן לא לגמרי חסרות בסיס .מסתבר שחצ'ורה הסתירה את הפושע הנמלט הפצוע חיים אקילה השועל ( אוזן אריה עמוס ) וסעדה אותו .ומאז הוא שולח לה כסף ותכשיטים מחו"ל כתמורה.

סלומון חצ'ורה ובתה .
תצפית על הבית חושפת שלבית של חצו'רה פורצים אנשים כמו מנהל התזמורת של יפו העגלון ואפילו הגבאי של בית הכנסת האשכנזי בחיפוש אחרי האוצרות . סלומון ופרוספר מבקרים אצל כל המכובדים הנ"ל וכופים עליהם לשלם עבור שיפוץ הבית ולא….

פרק 8 .היכטה של פאפויו
( מבוסס על סיפור בשם זה בתמונות יפואיות 1)
זמרת אופרה יפה ( הדוגמנית מיכאלה ברקו) באה לסלומון בבקשת עזרה לחפש אחרי אימה שנעלמה עם בחור יפואי . סלומון סורק את יפו ומגלה שהאם והיפואי נמצאים על יכטה על החוף. הם באים לחשפם ולהפתעתם מנגלים שהאם (אביבה מרקס)   כלל אינה רוצה לעזוב את הבחור שהוא חבר של הג'מעה הרמלאית .הוא מספר להם את הסיפור כיצד ניסה לפרוץ לביתה של האישה וניתפס בידי המשטרה אך הצליח לשכנע אתהאישה התרבותית והמתוחכמת באהבתו אליה ושוחרר. האם בנתיים מתוודה לפני הבת שהעבריין היפואי מצליח לספק אותה כפי ששני בעליה המתוחכמים לא הצליחו ואין לה חשק לעזוב אותו כלל .

פרק 9. המכונית הממולכדת של חזוקה.

( מבוסס על המכונית הממולכדת של בנז'ו בתמונות יפואיות 3)

אחד הפרקים הטובים ביותר . חזוקה מסרב להצעה שאין לסרב לה של מנהיג כנופיה יריבה ( עמוס לביא ) להפסיד בקרב הורדת ידיים.. הנקמה לא מאחרת לבוא ומנסים למלכד את מכוניתו . אבל המלוכלכים לומדים על בשרם שאת חזוקה לא עשו בבקבוקים של האוניברסיטה. חזוקה ואביו תופסים את הממלכד אלברט מכניס אותו למכונית וממלכדים אותה. כל מי שיגע במכונית יביא לפיצוצה . ומכאן ואילך שני הממלכדים מתייבשים במכונית ועוברים מסע עינויים בניסיון להשתחרר מהמכונית שמולכדה בידי חזוקה.

פרק 10. הנקמה המתוקה של חצ'ורה.

 

חצ'ורה מגלה לבסוף שהבעל של ביתה,לוי הקטן בוגד בה עם רומניה ונוטש את בתה המכוערת  לאנחות . לא חצ'ורה תעבור על כך בשתיקה היא תחזיר את הכבוד של המשפחה שלוי הקטן דרך עליו ברגל גסה . עם קרוב משפחה היא מוציאה במנוף את המיטה שבה יושנים הבעל הבוגד ואהובתו ומביאים אותו לדירת הג'מעה שם נמצא הבעל של הרומניה והשניים מוצאים עצמם כשהם מתעוררים מטרה ללעג הכל .

סלומון לוכד יריב.

11. הכיסא הריק של פרוספר

( מבוסס על "הכיסא הריק של אמסטל" בתמונות יפואיות 2" ו"בבית קברות בליל ירח" בתמונות יפואיות 3)
כמידי יום הג'מעה מבלים במסעדה ומתבטלים רק פרוספר נעלם . מסכן פרוספר נכנס בו השד והתחיל פתאום לעבוד . מתברר שבלחץ המשפחה הוא הלך לעבוד בטיוח. הג'מעה המזועזעים יוצאים לאסוף את האובד האומלל .ומעלים זכרונות מהימים שבהם לפרוספר היה עושה מעשי צדקה בבית הקברות כצדיק נסתר בבית קברות מקבל משימות מאנשים ומביא להם תוצאות באמצעים מאוד לא על טבעיים של אלימות ובשביל כמה לירות היה פותר לכל אחד את הבעיות. . וגם כאשר הופיע מתחרה בחצי מחיר בקבר אחר ידע להתגבר על התחרות בעזרת הג'מעה והכאת המתחרה.
פרוספר נמצא עובד בבניין . הג'מעה לא מצליחים לשכנע אותו לחזור ומבטיחים לחשוב על עצת השוטר חביליו להצטרף אליו למשך שנה או שנתיים .

הפקד קביליו "שמיל בן ארי ) לוכד עבריין ..

12. עסקת חליפין .
מי המלוכלך שנכנס לבחורות בלילה למיטה ,מעצבן את המשטרה ושובר לג'מעה ולכולם את השקט והשלווה?
אנס מזעזע את יפו תוקף רווקות שודד דירות . השוטר חביליו ( שמיל בן ארי ) מבקש מהג'מעה לעזור בלכידת האנס וליתר חיזוק לוכד את חזוקה ומחזיק אותו בבית הסוהר . בנתיים אחיו של פרוספר נוטש את אישתו מדריכת הקרטה אדירת הכוח ומעדיף לבלות עם אלמנה רוסיה . אישתו לוכדת את האנס ודורשת בתמורה שבעלה יוחזר אליה .

תמונות יפואיות - אמנים שונים

תמונות יפואיות - אמנים שונים

קישורים רלבנטיים

מנחם תלמי משורר עולם הפשע של יפו

מנחם תלמי בויקיפדיה
תמונות יפואיות בויקיפדיה

 

סקירה של ליאור נרקיס  על "תמונות יפואיות "

 

אורי גבריאל בויקיפדיה

 

סלים דאו

אריה אליאס

 

תמונות יפואיות הפתעת המדד

רשימת ספרי  סיפורי יפו מאת מנחם תלמי :
1.כשגבר היה גבר. צייר זאב. מסדה ,1971..
2.הבונבונים הכי יפים .צייר זאב, מסדה. 1978.
3.תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979.
4. תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981.
5. יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983..
6. פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986.

 

המשורר של עולם הפשע של יפו :על מנחם תלמי

 Image result for ‫מנחם תלמי‬‎

 

בשבוע שעבר יצאתי לסיור של המדריך דורון עוזר בעקבות "התמונות היפואיות" של מנחם תלמי .סיור שהתבצע מסביב לאיזור "השעון " במרכז יפו ובמהלכו סיפר המדריך על מקומות ואישים בתולדות חיי הפשע של העיר בעשרות השנים האחרונות וליווה את הפרשיות בסיפור סיפורים (שאותם הוא יודע בעל פה !) של מנחם תלמי על עולם הפשע והג'מעה של יפו,כל סיפור סופר ליד המקום הספציפי שבו הוא מתרחש באיזור השעון הגדול של יפו .
לאחרונה גם מוקרנים בטלוויזיה בערוצים שונים שידורים חוזרים סדרת הטלוויזיה הוותיקה ומוצלחת "תמונות יפואיות "על פי סיפורים אלו .
ואלו הן סיבות טובות לחזור ולהיזכר בסדרה זאת ,ובסידרת הסיפורים הקלאסיים  שעליהם היא מבוססת וביוצרם הסופר והעיתונאי מנחם תלמי .

לפני שהייתה סדרת הסופראנוס שהיציגה את אנשי המאפיה בארה"ב כדמויות של אנשים רגילים כמוני וכמוך שבמקרה גם מכים ורוצחים אנשים על ימין ועל שמאל הייתה סדרת "תמונות יפואיות" של מנחם תלמי שעשו את אותו הדבר רק עם הרבה יותר הומור .
אמנם גם הוא לא היה הראשון בשטח זה. הרבה לפני מנחם תלמי היה דיימון ראניון שתיאר בצורה דומה את פושעי ניו יורק על הסלנג המיוחד שלהם ( שלא ברור עד כמה היה אמיתי ועד כמה הומצא כולו בידי ראניון )  וזה הועבר לעברית בצורה מזהירה בידי המתרגם אליעזר כרמי ,שיצר בתהליך עברית חדשה משלו כפי שעשה מאוחר יותר תלמי .
.תלמי גם לא היה הראשון לתאר בצורה פופולארית "אנושית" את  אנשי העולם התחתון של יפו.היה זה יגאל מוסינזון החל בתיאור יפו במחזות המפורסמים שלו "קזבלן" שהפך למחזמר קלאסי , במחזה אחר "אלדוראדו"  ובספרו חסמבה וילדי ההפקר ( שכולם הוסרטו ).
אבל נראה שהמשורר האמיתי של  "הרוח היפואית "  שסיפוריו משמשים עד היום כבסיס לטיולים מאורגנים בעיר זאת הוא מנחם תלמי .
סגנונו המיוחד הפך גם למקור השראה לסופרים ועיתונאים אחרים שתיארו את יפו כמו אהרון בכר ועורך הדין-סופר צבי לידסקי וגם ליגאל מוסינזון עצמו בכמה מסיפוריו הקצרים שפורסמו בעיתון "לאישה"".
"נפגשתי"  במנחם תלמי לראשונה ב"משפט" שבו היינו שנינו מעורבים בבית ספר כנגד ספרות הילדים העברית שבו ניטען שערכים שונים שהועברו בה כביכול הפכו את ילדים הקוראים לגזענים שונאי ערבים ואנטי מזרחיים וכי הסופרים בנוסח מנחם תלמי שימשו כלא יותר מסוכני תרבות של הממסד וכיוצא באלה טענות מגוחכות .
מנחם תלמי עצמו לא הופיע שם אך נתן "עדות" מצולמת וקבע בעדותו כי איש לא אמר לו מעולם כיצד לכתוב ומעולם לא שאף לפתח בקוראיו ערכים של גזענות ותוקפנות,נהפוך הוא .
תוך כדי המשפט חשבתי לעצמי שהיה זה אירוני שדווקא מנחם תלמי מצא את עצמו "מואשם" באחריות ליצירת תפיסה צברית "גזענית " שהרי מי כמוהו פעל לתאר את העדות השונות והצבעוניות ובראש ובראשונה עדות המזרח בארץ ביפו וזאת תוך כדי סימפטיה והבנה רבה לאנשים אלו ודרך דיבורם המיוחד.

הכתב המשוטט .

menachem_talmi_2

מנחם תלמי הוא עיתונאי ומספר עברי שנולד ברמת גן -1926. אביו היה סופר ועיתונאי גם הוא אפרים תלמי ( 1905-1982) ששימש בין השאר בעיתונאי הצבאי הראשון ובמשך 14 שנה היה העורך של מגזין הילדים "דבר לילדים" ופירסם בו סיפורים ושירים רבים,וזכה לפרס יציב לספרות ילדים על תרומתו בתחום הספרות והעיתונאות לילדים . . למנחם תלמי ולאביו היו תחומי עניין ופעילות משותפים והם יצרו שיתוף פעולה ארוך שנים ונדיר ביותר בספרות העברית של אב עם בנו. ביחד השניים כתבו וערכו  אנציקלופדיות וספרי עזר ואנתולוגיות על ארץ ישראל תולדותיה ונופיה ותולדות הציונות הישוב והמדינה .

 מנחם תלמי עצמו היה חבר במחתרת ההגנה והשתתף במלחמת העצמאות בקרבות ירושלים ושער הגיא בשורות חטיבת גבעתי . אחר כך היה חבר במערכת העיתון הצבאי "במחנה " וכתב משוטט של "דבר השבוע " שהביא כתבות ורשימות על פינות נידחות שונות בארץ ( כמו אביו לפניו באותו העיתון ) ובמשך שנים היה כותב בולט וחבר במערכת "מעריב ".ושם במקביל לכתבות על מקומות אקזוטיים ואנשים שונים ומשונים ברחבי הארץ ,

 

כתבה של מנחם תלמי על צבי אשד .

  כן עסק רבות בכתבותיו  בתיאור חיי העולם התחתון בעיר הגדולה.

חלק גדול מספריו הראשונים התבטאו בעיסוק פטריוטי בפעולות המחתרת וצבא ההגנה לישראל במלחמת העצמאות ומבצע סיני .

ספרו הראשון היה "לחיות לחיות " 13 סיפורים קצרים בעל רקע אוטנטי מאוד שמן הסתם התבססו על חוויותיו האישיות על רקע המאבק בבריטים ומלחמת השחרור .הספר לא היה יוצא דופן בספרי התקופה של אנשים כמו משה שמיר ויגאל מוסינזון. אלו היו סיפורים על טיפוסים אופייניים של לוחמים צעירים וותיקים "צברים " פשוטים אוהבי ארצם שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם שמטרותיהם הפרטיות זהות כמעט תמיד ליעדיהם הלאומיים בדומה מן הסתם למחבר שתיאר אותם . חלקם היו זיכרונות של מקרים מלפני המלחמה ואחריה שהמחבר היה עד להם.
מה שאפיין במיוחד את הסיפורים היה היכולת של המחבר להשתמש בדיאלוגים כתובים בשפה יומיומית טבעית ,ולא נמלצת וגם בשפת הסלנג שפת צברים מובהקת שעד אז כמעט ולא הופיעה בספרות מתובלת בביטויים עממים של עברית שבעל פה .הייתה כאן ,אם נרצה ,עבודת ההכנה , לסלנג המיוחד שיצר בסיפורי יפו שלו שנים מאוחר יותר.

 

שיירה בדרך בורמה.איור ל"יחי האומץ" מהדורת 1970.מאת אורה איתן.

בין שאר הישגים  מנחם תלמי הוא הסופר הראשון והבולט ביותר שכתב על פרשת גילוי "דרך בורמה"ששברה את המצור הערבי על ירושלים. הוא כתב על כך בכמה ספרים ובצורות שונות בצורה סיפורית .בספרו הראשון "דרך בורמה " שאויר בידי נחום גוטמן ושוב כסיפור הרפתקאות ובסיפרו לנוער "הבחורים לא היכזיבו" ( המשך לספרו "יחי האומץ " ששולב עימו ביחד במהדורות מאוחרות ) . הוא כתב על כך גם בצורה תיעודית ובספרים תיעודיים כמו "שיירות באש " ו"כך לחם ישראל ".תיאורו של גילוי דרך בורמה בספרו "הבחורים לא היכזיבו " אף עובד לסיפור קומיקס בידי מרדכי אמיתי בעיתון דבר לילדים ( בעת שזה נערך בידי אביו אפרים תלמי ).משום מה לא ניתן שם קרדיט ליוצר הסיפור ,ומנחם תלמי בעת שדיברתי איתו לא זכר כלל את קיומו של סיפור זה אם כי נראה שכתב לשבועון בתקופה שבה פורסם הסיפור.

שיירה בדרך בורמה "איור ל"הבחורים לא הכזיבו ".

תלמי חיבר גם סיפורי הרפתקאות רבים לילדים ולנוער שגיבוריהם הם תמיד נערים שוחרי הרפתקאות שהוצגו על מעלותיהם וחולשותיהם ודיברו בלשון טבעית ואמינה לבני גילם , שיעדם האישי זהה בדרך כלל עם צורכי האומה והאירועים הבדיוניים שבוצו אצלו לרוב בתוך רקע אותנטי מוכר היטב לקוראיו הצעירים. הכל מסכימים שספריו של תלמי היו ממיטב ספרות ההרפתקה לנוער של זמנו .אלו כללו את

 

יחי האומץ ( 1951) סיפור על נערים בשנות השלושים שמגלים סליק של כלי נשק ומסייעים לאנשי ההגנה לשתק קן פורעים ערביים ולהשתתף בהגנת קיבוץ שכן.

הוא כתב ספר המשך לספר זה "הבחורים לא הכזיבו " ( 1952)  שבו הנערים גיבורי הספר הקודם מתבגרים ומשתתפים בהגנה על ירושלים הנצורה ומגלים אגב כך את דרך בורמה .

אחד מסיפוריו הידועים של תלמי לילדים על מלחמת העצמאות  הוא "טייס משנה פנג" על כלב זאב שמספר את נפשו על הצלת בעליו הטייס. הכלב "פנג" שהשתייך לטייסת בחיל האוויר הצעיר של 1948 ודבק יותר מכל בטייס בשם רוני. שלו סייע בהטלת פצצות (!) . לימים נפגע מטוסו של רוני בעת טיסה מעל עיירה ערבית. הטייס וכלבו ניצלו איכשהו, אך הראשון איבד את הכרתו. הכלב הנאמן חפר בור באדמה, נכנס תחת גוף הטייס, הרים אותו על גבו ונשא אותו במלוא כובד משקלו עד קיבוץ בית הערבה. סמוך לקיבוץ, משלא הגיבו הטייס המעולף והכלב על דרישות השומרים להזדהות, הוא נורה למוות בידיהם. הטייס ניצל.הסיפור כולו פורסם לראשונה בשבועון "דבר לילדים " ולאחר מכן פורסם בקובץ הסיפורים "בעוז רוחם" .ותורגם לשפות אחרות.לאחר מכן עבר לכתב ספרי הרפתקאות מחיי הנוער במדינת ישראל אלו כללו את

:

הלוגו של "המטוס המריא בחצות " כסיפור בהמשכים ב"דבר לילדים".

המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") . סיפורם של שני נערים המסתננים למטוס לאנגליה ועוברים הרפתקה בלונדון.

 

 

 

 

 

 

 

האיור המקורי של "הנזיר מאי האלמוגים" מאת יוסי שטרן  כעטיפת חוברת ב"דבר לילדים " (כבוד נדיר ביותר לסיפור בהמשכים שמן הסתם מראה שהעורך החשיב את הסיפור הזה מאוד).

הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים"). המשך של הספר הקודם שבו טייס נופל עם מטוסו מעבר לגבול ולאחר שהוא נחלץ מהשבי משתתף בהצלת חבריו .

(חלק גדול מספריו של תלמי לבני הנוער הופיעו כסדרות של שני ספרים )

עטיפת הסיפור "החללית " (תעלומת הצלחת המעופפת " ) בהופעתו המקורית ב"דבר לילדים".

הוא כתב עוד כמה ספרי הרפתקאות ידועים לנוער ובהם בולט אחד מספרי המדע הבדיוני המקוריים הראשונים בעברית "תעלומת הצלחת המעופפת " ( 1955) .סיפור על מפגש של נער ישראלי עם חייזר מכוכב הלכת נוגה ,נסיעתו בצלחת מעופפת לכוכב נוגה ,שם הוא צופה בחייהם האוטופיים של אנשי הכוכב ובאולימפיאדה הבין כוכבית בינם ובין אנשי המאדים ומפגשיו עם בני כוכבים אחרים כמו כוכב העצלנים ולבסוף חזרתו לכדור הארץ למציאות התל אביבית האפרורית .היה זה כנראה הסיפור הראשון שבו השתמשו במילה "חללית " ( שמו של הסיפור בגירסה הראשונה שלו  בהמשכים "דבר לילדים " ב-1954. " מילה שהומצאה רק  זמן קצר לפני הפירסום בידי אורי אבנרי בשבועון "העולם הזה".

עטיפת הספר "תעלומת הצלחת המעופפת ". אייר מ.אריה.

ספרים נוספים של תלמי  כללו את :


הכנופיה של חיימו . צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ) . סיפור על נער בן מעברה נקלע לכנופיית נוער עבריין וחוזר למוטב בסיוע מדריכי גדנ"ע ומנסה להחזיר למוטב גם את חבריו . אם נרצה יש כאן רמז ראשון לנושאים של "תמונות יפואיות".

מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ") סיפורם של זוג מכנסי עור העובר מיד ליד, מאדם לאדם, תוך כדי הרפתקות ואירועים, המתחוללים על פני יבשות אמריקה, אירופה ואסיה. זוג מכנסים אחד, שעבר עשרות בעלים – ספנים, טייסים, אסירי מחנות-הסגר נאציים, לוחמי מחתרת וחופש. זוג מכנסים שיצר עשרות סיפורים מרתקים של מאבק, מלחמות וידידות

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון תלמי‬‎

צוחק מי שצוחק אחרון . צייר משה בן שאול . הוצאת י.שרברק, 1969. שלושה נערים ופרופסור יהוידע השונמי השולט ב-28 שפות שהוא גם בקצין בכיר בצה"ל יוצאים לחלץ במימי אשקלון מטמון ימי מימי שלטון התורכים בארץ שאותו הטמין סבו של הפרופסור ונופלים בשבי המצרים בימי מלחמת ששת הימים הללו מסתבר הטמינו במקום נשק והם מעבירים את הפרופסור והנערים לכלא בעזה ממנו הם מצליחים לברוח ולהתחבר עם כוחות צה"ל בעת כיבוש עזה . אגב הסיפור נותן תלמי לקוראים מידע רב על ימי שלטון התורכים ועל מעמד הסוחרים היהודים האמידים של התקופה סוחרי התבואה .

מרדף במדבר,.צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970.גיבורי הספר הקודם מוטלים בעת סופה לחוף ערב הסעודית ונאבקים להיחלץ משם בשלום. ואגב הסיפור מספר תלמי את הסיפור של פרופסור יהודי מומר שניסה להקים במאה שעברה מדינה יהודית במדיין בחוף הצפון מערבי של חצי האי ערב שנים אחדות לפני שהרצל פירסם את תוכניתו. האיש בסיוע קצין פרוסי אסף יהודים נרדפים באירופה אימן אותם וחישל אותם והוביל אותם למדיין אך תורכים מנעו ממנו להגשים את חלומו והאיש נעלם וחלומו נשכח .עד שתלמי העלה בו חיים מחדש .

ספרו האחרון  של תלמי היה " ילדי הירקון אייר דני קרמן  עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ) ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים.

זה היה קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים שחתם את הקריירה הספרותית של תלמי בשיבה נוסטלגית לימים ראשונים.

המבקרים שיבחו את סיפוריו של תלמי כספוגים באווירת הימים ההם ימים של רעות וגבורה. וכמעלים על נס את אומץ הלב המשרת מטרה נעלה. ( וכמובן דווקא ערכים אלו הופכים את סיפוריו של תלמי למאוד  "לא פוליטיקאלי קורקטיים " היום ).

הוא התבלט בקריירה שלו בשני סוגים לכאורה מנוגדים עד כמה שרק אפשר בכתבות וברשמי מסעות על פני הארץ המגלים אהבה רבה לנוף הארץ ישראלי. ובין השאר היה מבקר מסעדות או יותר "סוקר מסעדות " שכן התפרסם לשימצה כמי שאינו אומר מילה רעה אחת על מסעדה שבה הוא מבקר דבר שהביא עליו התקפות קשות מצד מבקר מסעדות אחר רון מייברג.
הכתבות שלו על העיר תל אביב הן עדיין מעולות מסוגן ומלמדות רבות על השינויים שעברה עיר זאת לאורך עשרות השנים שבהן סקר אותה תלמי .כפי שאפשר למשל לראות מהכתבה הזאת מ-1972 על  הסרת עמודי החשמל של רחוב אבן גבירול בתל אביב בידי צבי אשד.   .

הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים על "בעוז רוחם וב1971 בפרס על שם וולטר שווימר לרפורטז'ה עיתונאית בשם "הייתי תיק בעיריית תל אביב " שהופיע במערב ה28.8 .1970.

מבקרים טענו שבניגוד למתחרים יגאל מוסינזון ושרגא גפני כל ההרפתקאות שעוברות על גיבוריו הנערים של תלמי הן "בגדר הסביר והאמין " מאחר שלתלמי יש "חוש מידה ואיפוק המונע מימנו מלהיגרר להפרזה " . טענה זאת לא הייתה  מדויקת מאחר שגיבוריו היגיעו בין השאר לשבי המצרי ב"צוחק מי שצוחק אחרון " ולמדיין שבמדבר סעודיה ב"מרדף במדבר" ועד לכוכב נוגה ומעבר לו בספר "תעלומת הצלחת המעופפת ".
אבל נכון הוא שיותר מכל התפרסם תלמי כמי שנתן תמונה כביכול ריאליסטית ומדוייקת ביותר של העיר יפו ותושביה ועולם הפשע שבה ,האנשים שהם כביכול מעבר ל"הרי החושך" עבור תושבי מרכז תל אביב מרחק 10 דקות נסיעה ( אם אין פקקים ) במכונית .

יפו של מנחם תלמי

צילום: יוסי אלוני
מנחם תלמי עם הג'מעה " של יפו צילם יוסי אלוני.

יש אולי משהו אירוני בכך שהסופר הפטריוט שהתפרסם תחילה בסיפוריו על חייהם וגבורתם של נערים צבריים אידיאליסטיים התפרסם יותר מכל בסיפורים על טיפוסים שהם בהחלט אינם מסוג הצברים המקובלים ושהם רחוקים מאוד מלהיות אידיאליסטים ,והם בכלל פושעים קשוחים .אם כי בדרך כלל ( אבל בהחלט לא תמיד ) "פושעים בעלי לב זהב" סיפורים שהוגדרו כ"אסופה צבעונית ותוססת "של "טיפוסים" בעלי עבר והווה, בעלי דעות שחוקות ומקוריות על החיים בכלל ועל בני האנוש בפרט.
אבל לאמיתו של דבר כבר קובץ הסיפורים הראשון שלו היה כתוב בסלנג הצברי. ובסיפורי יפו יש לראות המשך טבעי וכמעת מתבקש של נטייתו זאת לתאר ולגם יצור את השפה שהאנשים מדברים בה ברחוב .

החל משנות השישים החל תלמי ליצור מעין ז'אנר חדש ,סיפורים כאילו מין החיים על המתרחש ברחוב ובשכונה להציג בסיפוריו ישראלים מהעולם התחתון מוצגים בהומור שהפך לסמל ההיכר שלו כאילו "מבפנים ". מנקודת מבט של "צופה משתתף . הוא החל בכך עוד בשנות השישים כאשר פירסם מפעם לפעם ב"מעריב " כתבות על דמויות ציוריות ביפו בסגנונו של דימון ראניון ודווקא כאן זכה להצלחה גדולה במיוחד. כתבות אלו שכאילו נכתבו מנקודת המבט של דמויות ציוריות במיוחד ברחוב ובשכונה היפואית זכו לכבוד ( המפוקפק ?) שכמה מהן הופיעו בהדפסה חוזרת במגזין ההומוריסטי הארוטי "גמד" אם כי לא ברור כלל אם היה זה ברשות או בידיעת המחבר . מערכת "גמד " תיארה אותו כך :
" מנחם תלמי אינו רק כתב מוכשר ,המטייל בארץ ומכיר כל פינה בה. הוא גם פיליטוניסט מחונן בתיאוריו בעיקר של "עמך " ,אנשים של יום –יום מהנים ביותר . המערכת."
ובכך צדקו.

 

בשנות השבעים החלו הכתבות –סיפורים מסוג זה שרכשו לעצמם מבחר דמויות קבועות ומוכרות היטב לקוראים להתפרסם דרך קבע במוסף "סוף שבוע " של מעריב בטור בשם "תמונות יפואיות ". אולי הטור המצליח והמפורסם ביותר שהופיע אי פעם במוסף זה.

איור מאת זאב לסיפוריו של תלמי.

תלמי אסף את הסיפורים לא רק ביפו אלא גם במקומות "עממיים " אחרים כמו נמל אשדוד נמל חיפה חוף שמן ומקומות אחרים והלביש אותם על חבורת גיבוריו הקבועים לאחר עיצוב ספרותי בלשונו הייחודית ,.אלפי קוראים התמכרו אז לחבורת הגיבורים שהייתה כל כך שונה מגיבוריו הצברים הקודמים טיפוסים מסוגם של סלומון הגדול ,ברכה אמובלנס ,ג'מילי בעל המסעדה ,חצ'ורה הזקנה הקשוחה מוריס היפה ,מלאך המוות וכל השאר.
למעשה יצר כאן תלמי ז'אנר חדשני שתיאר טיפוסים אוטנטיים בחצר האחורית השונה של החברה הישראלית
כמו שקודם לכן היה בין הראשונים שהציגו את הסלנג של הצברים אליהם השתייך בספרות היפה כעת הוא התפרסם בשחזור העגה בסלנג המיוחד של טיפוסים אלה שאותו שומעים ברחוב אם כי לעיתים הסלנג היה כולו המצאתו הפרטית של תלמי עצמו .תלמי הביא בסיפורים בדיוניים גוזמאיים אלו את שפת השוק , צבעיה וההומור הססגוני שלה. מנחם תלמי התגלה בסיפורים אלה כבעל עין חדה ביותר החודרת לפנות רבות של החיים ובמיוחד לאפלות שבהם וגם כושר ביטוי מעורר קנאה ממש. וזה העלה לא פעם גם את רשימותיו העיתונאיות לדרגת פרקי ספרות חדורי רוח שירה כמעט.

בריון מפרק מישהו.איור של זאב ל"הבונבונים הכי יפים".

כל הסיפורים והרשימות שלו קובצו לבסוף בסדרת תמונות יפואיות , סדרה בת שישה ספרים שלמעשה מורכבת משתי תתי סדרות . שלושה מהם מתארות את עלילות ה"ג'מעה " חבורת בריונים ופושעים יפואיים קבועים החוזרים בסיפורים השונים שבראשם עומד סלומון הגדול .

 כריכת אחד הספרים של תלמי.

שאר השלושה מתארים מונולוגים של מגוון טיפוסים שונים ומשונים ולא חוזרים על עצמם מאותו המיליה .
בספרים "כשגבר היה גבר" "הבונבונים הכי יפים" ו"פעמיים תורכי " מובאות שורות ארוכה של רשימות הומוריסטיות שבהם מצוירים בקווים חטופים דמויות של אנשים "מהעם " כפי שהם מתגלים לפני הקורא במונולוגים שלהם והפטפוט הזורם מעצמו בחופשיות ובטבעיות .תלמי הוכיח את עצמו כמי שיש לו עיין חדה ביותר ויכולת לחדור לשכבות חיים שונות מאוד מאלו שלו .הוא מגלה יחס חם ורחב אופקים גם לאנשים בעולם הפשע ולעולמם המיוחד.אוסף הטיפוסים הוא עשיר ומגוון אולם את הטון העיקרי נותנים בני עדות המזרח ונראה שכוונתו הייתה לאפשר לאנשי השוליים האלו לעלות על הבמה ולתת להם לראשונה לדבר ולהציג את עצמם ולעתים קרובות הסיפורים עם כל ההומור הם גם נוגעים מאוד אל הלב איך שהוא יש נימה של עצב עם כל ההומור.

איור של זאב ב"הבונבונים הכי יפים".

הוא סלל לעצמו דרך ייחודית במונולוגים העסיסיים שכביכול התקליט מתושבי בתי הקפה של יפו באי השוק ומועדוני הלילה ושולי העולם התחתון ,חובביה עסקים השחורים ,הטיפה המרה ,האישה היפה האבטיח העסיסי הגבינה המלוחה והפיצוחים המסתובבים ברחובות יפו מסיחים עם אחרים ועם עצמם בעגה מיוחדת משלהם לשון שהיא ככל הנראה תערובת של עברית ערבית ומי יודע מה עוד ,אנשים ולשון הרחוקים מרחק שנות אור מהכנסת מהממשלה מההסתדרות והאקדמיה ומהציונות ומארץ ישראל השלמה כל אותם נושאים שבהם עסק בספרים במדריכי הטיולים ובלקסיקונים "המכובדים" יותר שחיבר ביחד עם אביו .

 את הספרים ליוו ציורים קריקטוריסטים מקסימים של זאב בשני הספרים הראשונים ושמואל כץ בכל השאר שהוסיפו רבות לקיסמם ושהצליחו לבטא את אווירתה של יפו על סמטאותיה בתיה ושלל הטיפוסים המאכלסים אותה. כל טיפוס ואופיו אורח לבושו והבעת פניו כך שאנו לא רק שומעים את השיחות והקולות והדמויות אנו גם רואים אותם. .
 תלמי כמעט ולעיתים יותר מכמעט מצליח לחבב עלינו את הדמויות האלה מהעולם התחתון שבחרו להם את הפשע כדרך חיים ומקצוע .הוא נותן לנו לעקוב אחרי סגנון דיבורים אורח חייהם ומעשי הקונדס שלהם הרפתקאותיהם הביזאריות מאוד ותאבונם שאינו יודע שובע וגרונם הניחר תמיד הזקוק למשקה .
עבריינים אלו הם אנשים כמעט חביבים גם משום שהפשיעה עבורם היא מעין ספורט עם כללים ברורים ביותר שיש בהם מותר ואסור ,לא כמו חבורות הפושעים בימינו שאינם  בוחלים  באמצעים וכל דרך כשרה בעיניהם כדי להשיג את המטרה.

איך לקרוא לסיפורים האלו ? הם אינם בדיוק פיליטונים וגם לא סטירות ויש בהם מנה הגונה ביותר של פולקלור .אולי כדאי לקרוא להם "הומורסקות פולקלוריסטיות ".
רבות מהרשימות של תלמי הומחזו למערכונים משעשעים בחוגי חובבים .ואחר כך הוסרטו לטלוויזיה לסדרה "תמונות יפואיות" .

ראיון עם מנחם תלמי

תלמי.
מנחם תלמי .צילם יוסי אלוני.

א.א. :מר תלמי איך היגעת לתחום העיתונאות והכתיבה ?
תלמי : במידה רבה היה זה באשמתו של אבי.
היגעתי לעיתונאות אחרי שעבדתי כמה חודשים בחברת החשמל,אבל החלטתי שזה לא מתאים ועברתי לעיתונאות ובמידה רבה ב"אשמת " אבי אפרים תלמי שגם ניווט אותי לתחומים ספציפיים במקצוע זה שבהם עסקתי כל חיי.הוא היה נוהג לכתוב ב"דבר" רשימות "צבע " קצרות ואישיות שהיו מלאות פיוט וגדושות אהבת האדם והנוף . והיה בהן חידוש מסוים בזמנן לגבי צורת הראייה ודרך הביטוי.  היו אלה רשימות של מבט חטוף,צבעוני רוויות תמימות והתפעמות.אלו היו רשימות על הירקון כשהיה עוד נהר תיאור של שומר בכרמי ראשון לציון כעוד היו שם כרמים ופרדסים ,רשימה על רחוב של חול שהפך לעורק סואן ,על יונה הדוגרת בין החרבות ,על דקל השבוי בין חומות בטון ורשימות על סתם טיפוסים מעניינים בעיר ביום גשם תל אביבי או בבוקר אביב בכרמל. היום הן נראות כדבר של מה בכך אבל בזמנו רשימות אישיות כאלו היו חידוש גדול ודרמטי בעיתונות . ואני זוכר שהן הרשימו אותי מאוד.
אחר כך אבי עבר לעסוק בכתבות צבאיות ולאחר מכן בתיאור פעולות הפיתוח הראשונות שנערכו במדינה כשמושג "פיתוח " עוד לא הפך למילה גסה והיה בו קסם של ראשונות .במקביל הוא תיאר את נופי הארץ ובגילוי פינות חבויות .הוא לא התבייש לאהוב את כל במליצה כמעט שירית .ואת כל אלה זכרתי ותייקתי בקרבי . בבוא היום אזרתי אומץ והלכתי בעקבותיו .התחלתי לפסוע אחרי ציוני הדרך שהשאיר .אם כי ברור שפה ושם ערכתי קיצורי דרך וגם בררתי לי משעולים חדשים שהוא לא עבר בהם.
הוא אגב טען תמיד שהוא היה רווה נחת יותר אילו הייתי מחזיק בעת סופרים ולא בחרט עיתונאים אבל נראה לי שבסופו של דבר הוא היה מרוצה שהוא השאיר יורש בשבילים האהובים עליו שמשוטט בהם ומעלה אבק באותם מרחבים שאליהם היה קשור קשר אמיץ כל כך.
א.א. : כמה שנים עסקת בתחום זה ?
פירסמתי אלפי כתבות ב-40 שנות כתיבה התחלתי ב"דבר" ורוב חיי כתבתי ב"מעריב" . הייתי מטייל גדול בארץ . הייתי "כתב משוטט" של מעריב . וכתבתי סיפורים שונים בהשראת הסיורים שלי ברחבי הארץ .

 

שיירה בדרך בורמה .איור של נחום גוטמן לספרו הראשון של תלמי "דרך בורמה".

 

 

 

 

 

   

איורים   של נחום גוטמן לספרו הראשון של תלמי "דרך בורמה".

א.א. : עסקת רבות בספריך בפרשיית הדרך שנסללה על מנת לפרוץ את המצור על ירושלים במלחמת העצמאות . האם אתה המצאת את הכינוי "דרך בורמה"  לדרך זאת ?
תלמי  : אני לא בטוח לחלוטין שדווקא אני המצאתי את השם "דרך בורמה ". יכול מאוד להיות שזה הייתי אני אבל אולי זה היה מישהו אחר. בכנות אני כבר לא זוכר ומעדיף לא לקבוע את העניין במסמרות. בהחלט יכול להיות, וגם סביר,  שכתבתי הראשון על דרך בורמה. אבל זה מעבר לכל ספק שאני פרסמתי את דרך בורמה יותר מכל אחד אחר.
 
מנחם תלמי עם הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן.

א.א. :איך היגעת לכתוב ספרות לנוער?
תלמי :הספרים הראשונים שלי לנוער "יחי האומץ ו"הבחורים לא הכזיבו " שעסקו באותם הדמויות בשלבים שונים של חייהם בתקופת המחתרות ובתקופת הקרבות על ירושלים נכתבו בהשראת החוויות שלי כמפקד צעיר מן השפלה שהשתתף בהגנת ירושלים הנצורה .

שם פגשתי נערים צעירים בני שש עשרה ושבע עשרה וצעירים מכך בני ירושלים שהגנו על ביתם . ולא הפעם התפעלתי מאוד מעוז רוחם של הנערים הצעירים האלו שדומה היה שכלל לא נבהלו משריקת הכדורים והפגזים ואמרתי לעצמי :יום יבוא ואספר על נערים צעירים אלה ומעלליהם.אז בעת הקרבות נזרעו הזרעים לספרי הראשונים .
א.א. מה הספר החביב עליך ביותר מאלו שכתבת לנוער ?
תלמי : "המטוס המריא בחצות" שתיאר את הרפתקאותיהם של שני נערים שהתחבאו במטוס והיגיעו לאנגליה .הספר היה מבוסס על הנסיעה הארוכה לאנגליה ועל ההתלהבות שלי מהביקור בארץ אחרת אז כשכתבתי את הספר זה לא היה דבר פשוט בכלל לנסוע לחו"ל כמו שזה נראה היום,רוב האנשים בשנות החמישים כלל לא ביקרו בחו"ל . היום הספר נראה כאילו נכתב בעולם אחר. וכמובן ילדים לא יוכלו לעלות בהיחבא היום על מטוס עם כל הבדיקות הביטחוניות .
עוד ספר שחיבבתי היה "הכנופיה של חיימו" שבו ניסיתי לצאת מ"הנישה" של מלחמת העצמאות שהפכתי למזוהה איתה בספרי וניסיתי לכתוב על משהו אחר סוציאלי יותר אז כתבתי שם על ילד שמסתבך עם כנופיית פושעים .סיפור שהיה ונשאר ריאליסטי מאוד .
א.א. :מי המאייר החביב עליך ביותר ?
תלמי:יוסי שטרן היה הצייר החביב עלי בגלל סיגנון הציור והתפיסה המהירה שלו .
א.א. למה הפסקת לכתוב ספרי ילדים ?
תלמי : כשהפסקתי לעסוק בעיתונאות זנחתי  במקביל גם את ספרי הילדים .ספרי האחרון היה "ילדי הירקון" שהיה מעין סיכום של הכתיבה לבני הנוער על ארץ ישראל של פעם. "ילדי הירקון" זה הספר החביב עלי ביותר כי הוא נותן מבט על ארץ ישראל של פעם שאני זוכר כילד ומאזכר ומנציח מיני מאורעות ואנשים מילדותי ויש שם גם הרבה סיפורים מתקופת הירקון .
מאז כנראה יבשו המעיינות ויותר כבר לא מעניין אותי לכתוב.
א.א.מה אתה חושב על מקצוע העיתונאות כיום בהשוואה לתקופתך ?
תלמי : העיתונאות היום זה מקצוע שהדרו  הולך ונעלם.

בשלב מסויים שימש סיפור של תלמי כבסיס לסרט ידוע של מנחם גולן בשם "פורטונה " על סיפורה של משפחה קשת יום בדימונה וביתה היפה שהובטחה בילדותה לאדם עשיר אך מתאהבת בצרפתי. הסיום כמתבקש הוא טראגי .
 א.א. סיפור שלך שימש כבסיס לסרט "פורטונה " של מנחם גולן .מה חשבת עליו?
תלמי: לא אהבתי את פורטונה שעבר אלף גילגולים בידי מנחם גולן . ומאז די איבדתי את החשק לעסוק בסרטי קולנוע.

 

   

 

 א.א. : איך היגעת לכתוב את סיפורי יפו?
תלמי : בעבודתי במעריב הייתי מרבה לסייר ביפו ובכל השטח כשהיא עוד הייתה עיירה אקזוטית בקצה העולם .התחלתי לכתוב את הסיפורים בשנות השישים וכולם קובצו לספורים . כתבתי אותם בכל יום שישי והיה מתפרסם במעריב של יום שישי . והיו בלי סוף תגובות והרים את התפוצה של מעריב בלי סוף .. אמרו עלי " זה דאמון ראניון הישראלי" אבל אני רוצה להגיד לך שהוא אף פעם לא השפיע עלי במודע כי זה תחומים אחרים ואנשים אחרים שפה אחרת דימויים אחרים.
למה שינית בשלב מסויים את המאייר מזאב לשמואל כץ?
אהבתי את שניהם שניהם היו טובים מאוד כל אחד בדרכו שלו ובאמת אין לי העדפה מיוחדת לגבי אחד מהם . זאב הוחלף מסיבות טכניות לא בגלל חוסר העדפה.אבל ברור ששמואל כץ עשה גם הוא עבודה אדירה באיורים.

 
 

 

 

 

  
 

 

 א.א. :ביפו הגיבו על הסיפורים שלך עליהם ?
תלמי : "החברה" ביפו ידעו טוב מאוד שאני כותב עליהם והתייחסו לזה בחיבה כמעט בגאווה. אבל תבין הדמויות בסיפורים אלו לא ממש דמויות אמיתיות. אלו לרוב שילוב של כמה אנשים ולפעמים גם זה לא. וזה בהחלט לא מסמך היסטורי. נכון שמידי פעם צצו אנשים שטענו שהם הדמויות בסיפור מסויים שאני המצאתי ושהדברים אירעו להם. אין לי שום בעיה עם זה .שיהיו בריאים.  
א.א. הלשון של הסיפורים היא אותנטית ?
תלמי: בוא נגיד שהלשון בחלקה אותנטית,  בחלקה מומצאת לצרכי הסיפור ,אני לא באתי לבצע כאן מחקר אנתרופולוגי.

איור ל"תמונות יפואיות " מאת שמואל כץ.

 

א..א. מה חשבת על הסדרה הטלוויזיונית של "תמונות יפואיות ". ?
תלמי:.לא התלהבתי . חשבתי שעשו אותה די מאולץ  הם עשו מישמש מהסיפורים.
אבל זה גם לא ששנאתי אותה. הם בהחלט עשו את המקסימום האפשרי עם מה שעמד לרשותם. אני עדיין חושב שזה יכול היה להיות טוב יותר אם היו עושים את זה בצורה אחרת ועם תקציב אחר אבל אני גם לא איש סרטים,ובהחלט יכול להיות שדעתי שגויה .
א.א. ומה אתה חושב על סיפורי יפו היום ?

תלמי :  הם אף פעם לא התיימרו לעשות שום דבר יותר מלתת לאנשים קצת הנאה אחרי יום עבודה קשה.  אבל אני חושב שהם הפכו ליותר מכך ,הם הפכו להיות חלק מהפולקלור בעצמם סיפורים שאנשים מספרים זה לזה אגב שתיית קפה מסביב למדורה וסיפורים שמדריכים מספרים למטיילים בסיורים שלהם סביב יפו. וזה אולי יכול להיות מקור של גאווה לסופר.

 
בעקבות הסדרה מבוצעים היום סיורים ביפו .על יפו אמנם כתבו כמה וכמה סופרים ובהם ש"י עגנון שהתגורר שם במשך תקופה , אולם דומה שהסופר שהפך שהפך במשך השנים לסופר המזוהה ביותר עם יפו כעיר אקסזוטית ועממית הוא מנחם תלמי .  
 
 

 


מנחם תלמי יושב ומראיין את הנזיר מאי האלמוגים  ,איור מאת יוסי שטרן ל"הנזיר מאי האלמוגים".

 

נספח :רשימת ספריו של מנחם תלמי (מחולק לפי ז'אנרים )

סיפורי מלחמה

Image result for ‫הנתיב החדש מנחם תלמי‬‎

הנתיב החדש : דרך בורמה . צייר נחום גוטמן ..ספרית כיס לחייל העברי ,שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל , 1948.

Image result for ‫לחיות לחיות מנחם תלמי‬‎
לחיות לחיות : סיפורי מלחמה ,ספריית פועלים ספרי משלט, 1949.

כך לחם ישראל : פרשיות מלחמת העצמאות , יזרעאל, 1953 ( מהדורה נוספת ב- 1975.)

כך התגונן ישראל

כך התגונן ישראל : פרשת ההתגוננות מימי השומרים ועד קום המדינה , עמיחי, 1954.( מהדורה נוטספת ב-1978) . בספר כלולות פרשיות מתולדות הישוב, החל בימי אברהם שפירא ו"השומר" ועד קום המדינה.

לוחמי החופש בישראל / מנחם תלמי
לוחמי החופש בישראל :תולדות השומר ההגנה הפלמ"ח נילי אצ"ל ,לחי עם אביעזר גולן ועמנואל כ"ץ . ש.פרידמן , 1955 . ( תלמי כתב את החלק על השומר, ההגנה והפלמ"ח) .

 כך לחמנו בסיני / מנחם תלמי

כך לחמנו בסיני . עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני.

שיירות באש / מנחם תלמי

שיירות באש. צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957. ( מהדורה נוספת ב-1975) פרשת הגבורה של השיירות הפורצות ואזורי ירושלים הנצורה ליישובי הנגב המבודדים ולגליל העליון בזמן קרבות תש"ח.כולל תיאור של גילוי "דרך בורמה ". .

ישובים באש / מנחם תלמי
ישובים באש . צייר גרשון גרא , עמיחי , 1958. פרשיות גבורה של עשרות ישובים עבריים שהותקפו במלחמת העצמאות ובראשם פרשיות ממצור ירושלים. .

 

נחש הכסף : סיפורים ורשימות מן המלחמות . משרד הביטחון , ההוצאה לאור . 1978.

ספרי ילדים

Image result for ‫יחי האומץ  מנחם תלמי‬‎

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון תלמי‬‎

יחי האומץ . איורים איה שמואלי . מסדה ,1951. ( מהדורה שניה בהוצאת נ. טברסקי , 1953 עם ציורים של משה פרופס , מהדורה חדשה ומשולבת עם "הבחורים לא הכזיבו , מסדה , עם איורים של איה שמואלי , 1970) .עובד לעברית קלה בידי יגאל מולדובסקי ב-1972 עם איורים של אורה איתן ועם הסברים באנגלית , בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית . . ויצא לאור כקלטת השמעה ב-1979.. הוא זכה בפרס למדן לספרות ילדים.

הבחורים לא הכזיבו . הוצאת נ.טברסקי ,1953, אייר יוסי שטרן . (שולב ב"יחי האומץ" הוצאת מסדה,1970 ) .

המשך הספר הקודם.

המטוס המריא בחצות / מנחם תלמי

המטוס המריא בחצות ,צייר יוסי שטרן , עמיחי , 1955 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ")

 

הנזיר מאי האלמוגים. צייר יוסי שטרן . עמיחי, 1954. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים") . המשך הספר הקודם.

Image result for ‫תעלומת הצלחת המעופפת  מנחם תלמי‬‎

תעלומת הצלחת המעופפת : או החללית . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי. 1955. ( במקור יצא ב"דבר לילדים " כרך כ"ד –כ"ה תשכ"ד תחת השם "החללית " עם איורים של "אפריים " ( תלמי ?) ) .
בעוז רוחם: שבעה סיפורי גבורה בארץ ישראל . צייר מ.אריה . הוצאת עמיחי , 1956.. שבעה סיפורי גבורה אותנטיים מימי המאבק ומלחמת העצמאות שהראשון בהם מוקדש למעשה גבורתה והקרבתה של חנה סנש והריהו בבחינת סמל לסיפורים האחרים – על אנית המעפילים הפורצת את ההסגר לחופי הארץ, ועל דינה'לי הרגמית, הנערה אמיצת הלב. הסיפורים בכללם מימי המאבק ומלחמת השחרור.

Image result for ‫הכנופיה של חיימו .מנחם תלמי‬‎

הכנופיה של חיימו . צייר גרשון גרא , עמיחי, 1957 ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ) .

 Image result for ‫מכנסי עור היגוארמנחם תלמי‬‎

מכנסי עור היגואר, צייר אהרון אבדי , עמיחי , 1960. ( פורסם במקור ב"דבר לילדים ")

Image result for ‫צוחק מי שצוחק אחרון מנחם תלמי‬‎

צוחק מי שצוחק אחרון . צייר משה בן שאול . הוצאת י.שרברק, 1969.

Image result for ‫מרדף במדבר מנחם תלמי‬‎

מרדף במדבר, .צייר משה בן שאול , הוצאת י. שרברק , 1970.

הוסף לסל את ילדי הירקון / מנחם תלמי

ילדי הירקון , אייר דני קרמן . עם עובד, 1993. מספר 157 בסדרת "דן חסכן " של עם עובד ואחד האחרונים בסדרה זאת של 164 ספרים. קובץ של 20 סיפורים נוסטלגיים על הירקון והילדים שלידו בימי התורכים והבריטים .

ספרי ידיעת הארץ

ספר הנגב : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי עמיחי ,1953.
ספר ירושלים : רשימות סיפורים ושירים כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי , עמיחי, 1956 ( מהדורות נוספות ב- 1967. וב-1975 .)
ספר הגליל-אנתולוגיה ספרותית : רשימות סיפורים ושירים . כינסו וערכו אפרים ומנחם תלמי . עמיחי, 1957.

ילקוט דרכים
ילקוט דרכים , עמיחי , .1958. ספר הכולל מבחר מרשימותיו העיתונאיות של תלמי המשקפות את יצירתו העיתונאית של תלמי .גם רשימות קצות על מקומות שונים ברחבי הארץ סקירות גיאוגרפיות והיסטוריות ותיאורי נוף ואדם .,לרשמים ממבצע קדש ..וגם כתבות מחיי העולם התחתון שהן בגדר ניגוד מוחלט אבל משקפות את הפן האחר ביצירתו של תלמי .
ישראל דרכים וישובים: המדריך העממי החדש . עם אפרים תלמי . הוצאת יזרעאל , 1960. (_ מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת ב-תשכ"ו)
כל הארץ : לקסיקון גיאוגרפי של ישראל . עם אפרים תלמי . עמיחי , 1962 ( מהדורה רביעית מסודרת ומעודכנת , 1979)


ים כינרת . לוין אפשטיין, 1965.

ים המלח / מנחם תלמי
ים המלח , לוין אפשטיין, 1966.
ירושלים והגדה המערבית :מדריך למטייל .מאת אפרים ומנחם תלמי . הוצאת אותפז, 1967.

מהחרמון עד שארם א שייח / מנחם תלמי
מהחרמון ועד שארם א-שייך. עם אפריים תלמי . ספריית מעריב , 1970. .
כל ארץ ישראל : לקסיקון לעם . עם אפרים תלמי . הוצאת דבר, 1971. ( מהדורה שישית מתוקנת ומעודכנת ,1978)
פתח דע : אנשי שם מונחים לועזיים לוחות היסטוריים : ספר עזר לתלמידי הכיתות הגבוהות . ערך עם מ. אביגל וד.פינס . עמיחי,1961.
לקסיקון ציוני , עם אפרים תלמי ,. הוצאת מעריב . 1973 ( מהדורה שמינית עם תוספות ועידכונים, 1982,ספריית מעריב ) .

ספר המסעדות של מאול מנחם תלמי

ספר המסעדות של מאו"ל: המסעדות הכי טובות בעולם והכי מומלצות +המלצות לטיולים וקניות ברחבי העולם , ספריית מעריב , 1990.

הסיפור "טייס משנה פנג" שהופיע במקור בקובץ "בעוז רוחם " פורסם גם ב-1965( הוצאת "יחדיו " משרד החינוך  המזכירות הפדגוגית) בקובץ "שלושה סיפורים" עם סיפורים של משה סתוי ונחום ירושלמי עם עיטורים של עודד בורלא. הסיפור תורגם לאנגלית בשם "הכלב שטס" 1969.
הסרט פורטונה של מנחם גולן מ-1966 מבוסס על סיפור של מנחם תלמי .

ספרי יפו מאת מנחם תלמי

כשגבר היה גבר / מנחם תלמי
1.כשגבר היה גבר. צייר זאב. מסדה ,1971.

הבונבונים הכי יפים / מנחם תלמי2.הבונבונים הכי יפים .צייר זאב, מסדה. 1978. אותו ניסיון פולקלוריסטי ליצור לנו יפו, שתהיה קלה לקריאה ומשעשעת בתוספת קמצוץ דיימון רניון בסגנון מקומי.

3.תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979.
4. תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981.

5. יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983..

פעמיים תורכי / מנחם תלמי
6. פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986.

סיפורי תלמי במגזין  ההומוריסטי -אירוטי "גמד"


גמד 138 יוני 1969.
מי גנב את האימא שלך!
גמד 176 -7 אוגוסט ספטמבר 1972
המכות הגדולות של יוסקה הקטן
178 אוקטובר 1972
רק בא הקיץ .
186 .יוני 1973
מי אש בפרצוף
188אוגוסט 1973 .
מצלמים את הג'ינגי '
193. ינואר 1974.
עם מי להתחתן ?

קישורים רלבנטיים

 

 אפרים תלמי

 

 

 

  

 

 

 

 

 

כתבה של מנחם תלמי

l

מנחם תלמי על דיזינגוף

 

 

 

דיון על תמונות יפואיות

 

 

משפט חסמבה ודנידין

ביום ד' ה4.2. 2004 התנהל בבית הספר ויצו" הדסים של ישוב אבן יהודה משפט ציבורי של התלמידים בשאלה האם מה שנקרא "הספרות המגוייסת " לילדים של סופרים כמו יגאל מוסינזון ( סדרת ספרי חסמבה ) שרגא גפני ( דני דין ,הספורטאים הצעירים ועמיתיהם המרובים ) ואחרים הועילו לנוער הישראלי ופיתחו בו ערכים חיוביים או הזיקו לו והפכו אותו לעדה של גזענים רצחניים מזילי ריר .
המשפט נערך במסגרת תוכנית לימודים יחודית לישוב בשם "מטות " שבה לומדים תלמידי כיתות ז-ח' בבית הספר היסטוריה וגיאוגרפיה בדרך של התנסות מחקר וחוויה ישירה .
התלמידים חולקו למחנה בעד ומחנה כנגד כאשר כל צד זימן "למשפט" עדים מומחים מטעמו לאחר מחקר יסודי של הנושא .
בראש הקבוצה שתמכה במה שנקרא "ספרות הילדים המגוייסת " עמד יונתן גל תלמיד כיתה ט' . הוא זימן כעדים מומחים את סופר הילדים והמבוגרים הידוע מנחם תלמי שנתן עדות מצולמת , את ההיסטוריון שמואל שי ואת כותב שורות אלה . במסגרת המשפט הועלו העדים על הבמה נתנו את עדותם ולאחר מכן עברו תחקור בידי אנשי הקבוצה המתנגדת .
הקבוצה המתנגדת זימנה כעדים את חוקרת הספרות ( שאיננה חוקרת ספרות ילדים ) גליה שנברג שעדות בכתב שלה טענה שספרות הילדים הפיצה סטריאוטיפים שליליים. עדה נוספת הייתה פסיכיטארית הילדים יפעת כהן שהעידה על תקן מי שקראה את הספרים בילדותה וטענה כי הם מזיקים .,בתור השוואה הביאה את ספרו של גטה מ"המאה ה-17 " ( לאמיתו של דבר מהמאה ה-18 ) "יסורי ורטר הצעיר " שעודד התאבדויות של צעירים , וטענה כי ספרים אלה הזיקו באותה הצורה וטענה שיש לראות בהם ספרות ממסדית שתרמה להאדרת דמות "הצבר " כאדם עליון ולמחיקת זהותם הקודמת של בני עדות שונות שהיגיעו לארץ. היא תקפה בעדותה את כל רעיון "כור ההיתוך " וטענה על סמך חוויותיה שלה שהיה בגדר גזענות מוסווה.
העדים מטעם ההגנה הכחישו זאת . הסופר מנחם תלמי קבע בעדותו כי איש לא אמר לו מעולם כיצד לכתוב ומעולם לא שאף לפתח בקוראיו ערכים של גזענות ותוקפנות . ההיסטוריון שמואל שי דיבר על הקושי הגדול באותה התקופה של הישוב לקלוט את הכמות הגדולה של העולים ואת החשיבות הגדולה שהייתה ברעיון "כור ההיתוך ליצירת זהות מאחדת וחזקה במדינה הצעירה.

לאחר מכן הועלה על הבמה כותב שורת אלה שנשאל לראשונה שאלות ספציפיות לגבי הספרות האמורה ולהלן עדותו
שאלה : תציג עצמך בבקשה.

א.א : שמי אלי אשד אני חוקר תרבות וספרות ובעיקר ספרות פופולארית לילדים ומבוגרים בשפה העברית מראשית שנות השלושים של המאה הקודמת וכעד היום. בנושא זה פירסמתי ספר מחקר ראשון בסוגו בשם "מטרזן ועד זבנג " שבו סקרתי את תולדות הספרות הזאת וז'אנרים וסדרות שונות שלה. לאחרונה פירסמתי ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק את הספר "הגולם _תולדות סדרת קומיקס עברית " שמבוסס במידה רבה על מחקר זה.
שאלה : ראשית אתה יכול להסביר לנו מהי בעצם הספרות "המגוייסת" של שנות החמישים והשישים?
א.א. ספרות "מגוייסת" הייתה ספרות שנתחברה  למבוגרים בידי סופרים כמו משה שמיר ואהרן מגד והן לילדים בידי סופרים כמו יגאל מוסינזון ושרגא גפני וחיים אליאב ורבים אחרים שמטרתה הייתה לחזק את הערכים ה"ציוניים –ישראליים " ( ושני הדברים אינם בהכרך זהים ) של קוראיהם ולחזק את הקשר שחשו הילדים עם המדינה והעם ועם עברם ולחזק בהם ערכים לאומיים של אומץ לב ונכונות לסכן את חייהם ולגבורה בקרב בעת שידרשו לכך בשם העם והמולדת.
אם זאת ברצוני להדגיש שספרות זאת לא הייתה "מגוייסת" במובן שבא נניח פקיד ממשלה לסופר ואמר לו "כתוב כך וכך ". הסופרים השונים כתבו את ספריהם ביוזמתם ומתוך הבנתם שלהם. ובספריהם השונים ניכרות ההבדלים עמוקים בדיעותיהם הפוליטיות שבכמה מקרים בהחלט לא היו מימסדיות. בתור דוגמה שרגא גפני המושמץ כל כך כ"גזען" היה אדם "אנטי מימסדי " איש התנועה ה"כנענית " שהייתה תנועת אופוזיציה קטנה, והיה אופוזיציה לרוב אפילו בתוכה ודיעותיו הפוליטיות הלא קונבנציונליות בלשון המעטה ניכרות היטב ביצירותיו לילדים. יגאל מוסינזון גם הוא לא בדיוק נודע כ"שליח הממסד" . בשלב כלשהו הוא גורש מקיבוצו מאחר שבאחד מספריו "דרך גבר " הוציא את דיבת הקיבוץ רעה" כפי שהגדירו זאת אנשי הקיבוץ בכך שחשף פרשיות אפלות שונות מחיי הקיבוץ לקהל הקוראים .בכל אופן כאשר ביטא מוסינזון דעות שונות בסדרת "חסמבה" לילדים שלו שוב לא היו אלה דעות הממסד בהכרח, אלא דיעותיו שלו שבהן החזיק עד סוף חייו כפי שמתברר מראיונות שונים איתו., וכפי שמתברר יותר מכל מהנספחים לספר חסמבה האחרון שכתב בסוף חייו ובו הציג את "האני מאמין של הסדרה".
יש לציין שזאת מעולם לא נחשבה ספרות "מטעם" . נהפוך הוא היא הותקפה בידי מחנכים וניתנו המלצות בידי משרד החינוך לסלק אותה מספריות בתי הספר (!)מכיוון שהייתה זאת "ספרות קלוקלת ," ( מבחינת רמתה הספרותית ) מסתבר שהמימסד דווקא לא ראה בעין יפה את סדרת "חסמבה " . כנ"ל לגבי ספרי אבנר כרמלי שנעשה ניסיון לא מוצלח לסלקם מספריות הקיבוצים .
כך שסדרות אלה בהחלט לא שיקפו את עמדות המימסד . רק את העמדות של מחבריהם כאנשים פרטיים.

שאלות : אתה יכול לספר לנו על הערכים שבטקסט?
א.א : בסדרות כמו חסמבה " והסדרות של אבנר כרמלי כמו ה"ימאים ו'הספורטאים הצעירים " שמים דגש רב על אהבת מולדת אומץ לב ונכונות לסכן את החיים למען המולדת . הם מוכנים להקריב את חייהם למען מטרה שהם מאמינים בה שהיא עצמאות האומה ועל מנת
להגן עליה מפני אויבים. בספרים אלה יש גם דגש עצום ובלתי פוסק על חברות על עזרה הדדית , על תמיכה בבני שכבות סוציאליות אחרות מתוך ההכרה של האחדות של כולם . למשל בספר "חסמבה וילדי ההפקר " שהפך יותר מאוחר לסרט.

שאלה : ולמה זה בעצם היה חשוב להעביר את הערכים האלה ?
א.א . הייתה לכך חשיבות. ערכים אינם נוצרים מעצמם בילדים יש להחדיר אותם לתוכם . באותה תקופה מדינת ישראל הייתה מדינה צעירה נתונה למלחמה בלתי פוסקת על קיומה ועסוקה בבעיות שונות כמו נושא קליטת העולים. הסופרים חשבו שמן הראוי להסביר לילדים מדוע הם בעצם חיים דווקא כאן במקום כל כך קשה ומסוכן ומה החשיבות של זה . שהרי אם לא יבינו את משמעותה ומטרותיה של מדינת ישראל ולאור העבר היהודי והאידיאולוגיה הציונית לא ימצאו טעם בכל העניין. יצירת סיפורים מרתקים שבהם הערכים הלאומיים הציוניים ( כפי שכל מחבר הבין אותם ) היו חלק ותבלין בעלילה היוו אלמנט חשוב בהחדרת ערכים אלה.
אפשר להשוות זאת למשל למדינת איטליה הצעירה של סוף המאה ה-19 מדינה שהורכבה ממחוזות שונים בעלי ניבים שונים וללא עבר משותף אמיתי . תחושת האחדות "האיטלקית " בינהן הוחדרה בראש ובראשונה על ידי ספר בשם "הלב " ספר ילדים פופולארי מאוד שבו הושם דגש על אחדות איטליה והערכים המשותפים האיטלקיים במסגרת של סיפור מושך מרתק ומרגש לילדים.  ספר זה ביחד עם ספר ילדים אחר בשם "פינוקיו " תרם יותר מכל גורם אחר לאיחודה התרבותי של איטליה המודרנית מאחר שבכל מקום למדו אותו בבית הספר.
הספרים האלה שימשו מודל לחיקוי ילדים חיקו את הדמויות שעליהם קראו בספרים ואותם העריצו דמויות כמו ירון זהבי וגיבורי הספורטאים הצעירים וניסו להיות כמוהם, "צברים" טובים יותר ואמיצים יותר וישרים יותר , בעלי ערכים חיוביים . הדוגמאות שנתנו בספרים אלה דרך סיפורי הרפתקאות מרתקים היו אפקטיביות הרבה יותר מאשר הטפה בידי מורים והורים ומשום כך הייתה להן השפעה גדולה בהרבה.

שאלה : האם הספרים באותה תקופה חינכו לערכי מילחמה?
א.א . מעולם לא . הם כן חינכו לערכים של אומץ לב ונכונות להקרבה עצמית במלחמה אולם תמיד במלחמה של הגנה צבאית לא של התקפה. יש לציין בספרים רבים מסוג זה למשל בספרי חסמבה תמיד הושם הדגש על ההבדל בין השליטים הערביים החמסניים שואפי המלחמה והתושבים הערביים העלובים שרק מעוניינים ברווחה לעצמם ושעימם ישראל מעוניינת לחיות בשלום ולעזור להם . יתכן שזאת נראית לנו היום כחשיבה פוליטית נאיבית ( המציאות הקשה היא שהערבים ככלל היום רוחשים ברובם המוחלט שינאה רצחנית לישראל א.א ) אולם כך חשבו ודיברו אז .
 שאלה : האם בספרות של אותה תקופה הייתה גזענות כלפי עדה זו או אחרת?

א.א . לא. נהפוך הוא . ניתן דוגמה : בסדרת חסמבה שתמיד מושמצת כהתגלמות "הגזענות האשכנזית הצפונית"  ושכללה במקור עשרה  דמויות , שלושה מהדמויות הקבועות היו ממוצא מזרחי. מנשה התימני שהיה הלוחם הכי נועז ועיקש בחבורה, משה ירחמיאל ממוצא עיראקי ( אבל מוצאו לא הוזכר בדרך כלל ) שהוצג כאינטלקטואל שכותב את עלילות החבורה ואליהו חרמון, שמוצאו אינו ברור אבל הוא ממוצא מזרחי ומשכבה חברתית "נמוכה " יותר מאלה של האחרים .
הסופר גם הכניס בכמה מהספרים דמות הרואית בשם אנריקו ששימש כמפקד חסמבה כאשר ירון זהבי נאלץ לעזוב , והיה ממוצא מרוקני.
חוץ מאלה היו בחבורה עוד שתי בנות שאחת מהן תמר הייתה סגנית המפקד בהתאם למיטב דרישות הפמיניסטיות כיום . . נכון שלא הרבה עשו עם עמדה זאת ועדיין המחבר מוסינזון ניסה להתעלות מעל הסטריאוטיפים האנטי נשיים של תקופתו
כל שאר החמישה היו סתם זכרים אשכנזים , נכון, אבל ניתן לטעון שכל אחד מהם ייצג שכבה אחרת בהתאם למיטב דרישות "הפוליטיקאלי קורקט " היום . ירון זהבי ייצג את מעמד הפועלים , אהוד השמן ייצג את שכבת השמנים עוזי הרזה את שכבת הרזים באוכלוסייה רפאל כדורי את הצפונים העשירים , דני יצג את מה שאנחנו מכנים היום כ"חנונים " , הוא תואר כישנוני ובישן ופחות אקטיבי מהאחרים ובשלב מסויים הוצא בידי הוריו מהחבורה מאחר שאלה חששו לחייו.
אם נרצה אפשר לראות בדני הנ"ל דמות גזענית סטריאוטיפית אנטי אשכנזית . כמובן שאין לכך כל קשר למציאות.
בסדרת "הימאים " של כרמלי הגיבור הראשי האיש שזוכה בבחורה היפה , איתן גלאון " הוא בכלל מוצא תימני ומבוסס על דמות שהמחבר הכיר זה לא נאמר במפורש בטקסט כי בסופו של דבר המוצא העדתי אינו חשוב , אבל זה נרמז ונאמר לי מפורש בידי המחבר.
. מי שמאשים את מוסינזון וכרמלי בגזענות עדתית כופה את ערכי הפוליטיקלי קורקט של היום על הספרות של אז, אבל אותה ספרות צריך לקרוא דווקא בקונטקסט המקורי שלה. עבור מוסינזון, כולם היו ישראלים, ויש בספרים שלו גם סולידריות חברתית שאי אפשר למצוא היום. ב'חסמבה וילדי ההפקר', לדוגמה, הגיבורים עוזרים לקבוצת ילדים משכבות המצוקה . מי היה חולם היום שחבורת 'צפונים' תעשה משהו בשביל ילדים  בשכונת עוני בעידן הרב תרבותיות כאשר כל קבוצה דואגת רק לעצמה .

התביעה  : האם זה נכון שאליהו חרמון המזרחי  עבר תחקיר  בידי שאר בני החבורה לפני ש"הורשה" להצטרף  אליהם ? האם אין בכך משום סממנים ברורים של גזענות ? 

א.א. על פי הסיפור כל שאר בני החבורה היכירו כבר זה את זה. את אליהו חרמון הם לא הכירו ועובדה התביעה : האם אתה מאשר אם כך שהספרים האלה ניסו למחוק את זהותם הקודמת של העולים ? האם אינך חושב שיש בכך משום גזענות ?

א.א. כל הטענות על גיזענות ועדתיות בחסמבה הם כולם תוצר של אידיאולוגיות מודרניות שאין להם כל קשר לדרך החשיבה של הסופר של חסמבה , אידיאולוגיות "פוסט מודרניות" שמדברות על כך ש"האשכנזים הרשעים המנוולים אויבי המין האנושי באו לדכא את הספרדים ואת הפלסטינאים המסכנים האומללים " וכו' וכו'.
וגם מבוססות על קריאה שטחית מאוד וסלקטיבית מאוד של כמה טקסטים בודדים מסדרות של עשרות ספרים תוך כדי התעלמות מכל מה שלא מתאים ל"שיטתם " . יש להבין שמוסינזון לא חשב כלל במונחים של " אשכנזי ו"ספרדי" . הוא חשב שבסופו של דבר מה שחשוב זה הישראליות של הדמויות דהיינו זהותם החדשה בארץ ישראל ולא המוצא שלהם וגם לא המין שלהם. זהו כמובן דבר שנציגי האידיאולוגיות החדשות הללו מתנגדים לו בכל תוקף. מבחינתם כל מה שחשוב הוא הזהות המקורית ולא הזהות החדשה.מוסינזון ועמיתיו לעומתם חשבו שכאן בארץ ישראל מתבצע ניסיון ליצור אנשים טובים יותר וכי מה שהיה בעבר אינו חשוב , מה שחשוב הוא מה שמתבצע בהווה .

התביעה : האם אתה יכול להצביע על דוגמאות של אפליה בסיפורים?

א.א. כן, בסיפורי "חסמבה " מנשה התימני הוא לעיתים קרובות זה שיוצא ראשון  למאבק  לפני כל האשכנזים  הלבנבנים למינהם , אני מניח שאפשר בהחלט לראות בכך אפליה.


התביעה : כיצד מתוארים האויבים (הערבים) בספרות הילדים? האם אתה יכול יכול להגיד שהם מתוארים בדרך כלל בצורה סטריאוטיפית שלילית?
א. א. כן אבל .. יש לזכור שספרות הרפתקאות מאז ומתמיד עוסקת במצבים של קונפליקט , אחרת אין לה זכות קיום. ומכיוון שהקונפליקט אז (כמו היום ) היה ברור מאוד המאבק עם הערבים הוא הועמד במרכז סיפורים רבים ( אך בהחלט לא כולם !) כך למשל סדרת "דני דין " היא סדרה של ספרות קלה הרפתקנית וקומית . ואלה מתבססות אך ורק על סטריאוטיפים .כתוצאה האויב בכמה מהספרים הוא ערבים מגוחכים ונבזיים.
אבל כך הוא לגבי מרבית הסדרות האחרות מסוג זה בחו"ל בספרי וסרטי ג'ימס בונד של איאן פלמינג למשל שבהם כל הנבלים הם גם טיפוסים אתניים ( ובספרים לרוב בני תערובת אתניים אם כי זה השתנה בסרטים המאוחרים יותר ) כמו גם מרבית סדרות ההרפתקאות שנכתבות עד היום עד ספריו של תום קלאנסי ובספרים של קלייב קאסלר ועד סדרת הטלוויזיה "24 " , דנידין ו"חסמבה " הם בחברה "טובה ". אפשר להתלונן על כך אבל כך הוא בסדרות הרפתקאות ,יש צורך באוייב קל לזיהוי וזה לקוח בדרך כלל מחברה ומדינה שעימה נמצא עמו של הסופר בקונפליקט .
בדנידין האויב הם הערבים. בזמן הכתיבה האויב היה ( ועדיין הוא ) הערבים אז הסופר לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט לגביהם ,ואני חושב שזה מגוחך לתקוף את הספרים בגלל סטנדרטים של פוליטיקלי קורקטיות .. בכל מקרה הסופר של דנידין לא הציג את הערבים כיצורים מתועבים ומאוסים שיש להשמידם, אלא רק הציג אותם כיריבים מגוחכים שאפשר לצחוק עליה. הסופר לא חשב שהוא עושה מעשה נורא כל כך בזה מכיוון שהוא חשב שבכך הוא ממלא חובה פטריוטית מצד אחד ומצחיק את קוראיו מצד שני. (זאת הייתה סדרה קומית אחרי הכל) בספריו החדשים יותר מבטא המחבר את עמדותיו שלפיהם על יהודים וערבים בארץ ישראל להתמזג לאומה חדש שתיהיה אומה טובה יותר מקודמותיה. עמדה שעם כל הרצון הטוב קשה לראות אותה כגיזענית . 
התביעה  : אבל האם אתה מכחיש שהערבים הוצגו בדרך כלל כ"רעים " ? אתה לא חושב שזה השפיע לרעה על הקוראים "על הקוראים ועמדותים כנגד הערבים ?
א.א. עם כל הכבוד שאני רוחש להשפעה של ספרים ויש להם השפעה גם חיובית וגם שלילית , הילדים בארץ לא היו זקוקים לספרים אלה כדי לעצב את עמדותיהם כלפי הערבים , די היה לשמוע את ההורים , לשמוע רדיו וכו' .
. בכך באה העדות על סיומה. לאחר הדיון התנהלה הצבעה בין התלמידים השונים שצפו במשפט והסתבר שיש שויון בין התומכים והמתנגדים .
המושבעים ( חמישה תלמידים מכיתה גבוהה יותר ) הצביעו כולם "בעד " ספרות הילדים "הכביכול מגוייסת " ובכך זכה במשפט הצד שאותו ייצג כותב שורות אלה.
בכל אופן בכתבת רדיו על המשפט שהושמעה היום בגלי צה"ל התברר שלמרות לרוב הילדים שצפו
במשפט היו דעות נחרצות לגביו רובם לא קראו כלל את הספרים שדובר עליהם .

כתבה על המשפט

עוד על ספרות קלה

המשורר של עולם הפשע

איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט :ההיסטוריה של חבורות חסמבה