ארכיון תג: מערבון

המגן על העייירה סנטינל: מערבון קלאסי מאת לואיס לאמור

 

לואי או לואיס לאמור (כפי שתראו יש איותים שונים של שמו בעברית ) הוא ככל הנראה הסופר המצליח ביותר של מערבונים בארה"ב במחצית השנייה של המאה העשרים.

זאת גם הודות לעיבודים הקולנועיים שנעשו מרבים מספריו.

הוא נודע במחקרים השיטתיים שביצע לפני כל ספר שכתב ונחשב לאחד המומחים הגדולים לתולדות המערב הפרוע של ארה"ב. 

בין השאר הוא התפרסם  הודות ל-18 ספרים בסדרת משפחת סאאקט המתארת את עלילותיה של משפחה במערב הפרוע מהמאה ה-16 ועד לסוף המאה ה-19. 

ב-1968 הוא זכה בפרס SPUR" הדרבן" של אירגון  סופרי המערבונים של ארה"ב על ספרו  Down the Long Hills" כספר המערבון הטוב של השנה. זהו סיפור על שני ילדים שהוריהם נרצחו  בידי אינדיאנים  ועליהם לשרוד בטבע בכוחות עצמם.

ספר שגם הוסרט  לטלוויזיה בשנת 1986 

הוא זכה גם בפרסים נוספים על כלל יצירתו.

הנשיא רונלד רייגן נותן ללואיס לאמור מדליית זהגב של הקונגרס ללואיס לאמור ב-1983.כבוד נדיר ביותר למחברים. 

 

לאמור  כתב קרוב למאה ספרים ומאות סיפורים קצרים. אבל לעברית משום מה גדול סופרי המערבונים במחצית השנייה של המאה ה-20  לאמור תורגם רק מעט מאוד  ( כמו כמעט כל סופרי המערבונים האמריקניים האחרים להוציא פרנק גרובר) .רק שלושה מספריו  משנות השמונים כאשר היה בשיאו כמחבר רבי מכר תורגמו ובעצם רק שניים מהם מערבונים אמיתיים.וכן תורגם עוד סיפור קצר אחד מצויין שנביא אותו כאן. 

נציין את שלושת ספריו של לאמור בעברית אחד מהם הוא בכלל לא מערבון אלא יותר מותחן עכשוי.

אחד מהספרים  האלו הוא הספר הפותח של סאגת משפחת סאקט ( אם כי הוא  בכלל אחד האחרונים שפורסמו והוא בגדר "מקדימון" לשאר שמסביר מה קרה קודם וכיצד המשפחה היגיעה ליבשת אמריקה מאנגליה של המלכה אליזבת  )  ולהוצאה היו תוכניות לפרסם גם את שאר   ספרי הסדרה בעברית. אבל הם לא התממשו ככל הנראה הספר לא הצליח מספיק וחבל. 

 ג'ובל סאקס /Jubal Sackett  ( 1985)  עברית: גילי אבינעם   תל-אביב :   שלגי,   

  ספר בסדרת הסאגה של משפחת סאקט.  רומן על ימיה הראשונים של אמריקה

בדידותם של האלים / The Lonesome Gods 1983   מאנגלית: שושנה בנבנשתי    תל-אביב] : אור עם, (תשמ"ו 1985) 

מערבון שהפך לרב מכר ענק העוסק בתולדות לוס אנג'לס במאה ה-19. 

 

השלישי הוא מותחן  ריגול המתרחש על רקע במלחמה הקרה בסיביר. גיבורו הוא ממוצא אינדיאני . 

אחרון לוחמי השבט /   Last of the Breed -1986 

עברית שלמה גונן    תל-אביב :   מודן,   1987

סיפורו של חייל אמריקני ממוצא אינדיאני שמטוסו נפל בברית המועצות בעיצומה של המלחמה הקרה והמרדף מתחיל. על החייל לאמץ את כל כוחותיו וידע אבות אבותיו על מנת לשרוד בערבות האכזריות של ברית המועצות-רוסיהג´וזף מקאטוזי, טייס אמריקני ממוצא אינדיאני, נמלט מבית כלא בסיביר, ומתכונן לחצות אותה, ברגל. כדי להשיג לעצמו מזון ולבוש, ותוך כדי מאבק להישאר בחיים בכפור הנורא בסיביר ולהימלט, הוא חוזר – במראהו ובאורח חשיבתו – להיות אינדיאני. האם יצליח? האם המנגנון הסובייטי הענק יוכל לו? האם בני סיביר, המכירים את סביבתם, הציידים ואנשי המרחב, ילכדוהו? זהו ספר של המאבק להשרדות, של בריחה תוך בדידות נוראה, של שאיפה לחופש, החושף אורחות חיים, מנהגים, צדדים שלא הכרנו של תושבי סיביר ושל האינדיאנים. 

 

מבין הסרטים הרבים שנעשו על פי לואיס לאמור נזכיר את הסרט הראשון ואולי הבולט מכל  "הונדו" עם ג'ון ויין.סרט זה הפך את לאמור לסופר מערבונים מפורסם. 

סרט קולנוע ידוע שגם שימש כבסיס לסדרת טלביזיה.

קראו את הסיפור המקורי המצויין  "המתנה של קוצ'יז"

יש ללחוץ כדי לגשת אל Gift%20of%20Cochise.pdf

האזינולהקראה של הסיפור :

צפו בהונדו הסרט 

 

הפתיחה לסדרת הטלביזיה הונדו 

 

והנה לפניכם הסיפור הקצר היחיד של לאמור שפורסם בעברית ועוסק בהגנה של אדם אחד שיכור העיירה  על עיר נטושה מפני  שבט של אינדיאנים פושטים.

הסיפור פורסם בקובץ :

מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים / עורך ומתרגם: מרדכי <"ליבו"> ליבוביץ  ספריית פעולה   (ירושלים) :   כתר,   (1993)

The Defense of Sentinel"5 Western Novels Magazine

Vol. 6 No. 3 October 1952Pages: 61 – 65

קיראו גם :

לואיס לאמור בויקיפדיה 

האתר הרשמי של לואיס לאמור 

ראיון עם לואי לאמור 

עוד ראיון 

איש בשם סוס – סיפור מערבון קלאסי מאת דורותי ג'ונסון

לפניכם סיפור מערבון מאת אישה ..גדולת סופרות המערבונים דורותי גו'נסון ( 1905-1984)

אמנם היו  וישנן רק מעט  מאוד סופרות מערבונים באופן יחסי בהשוואה נניח לסופרות בלשים  ( רבות  מאוד )וסופרות מדע בדיוני ופנטסיה  ( מרובות כחול על שפת הים ולכל הפחות שוות במספרן לגברים ).

,נזכיר שמות כמו דורותי פרבר מחברת "סימרון"ו"כזה ענק" (תורגם לעברית )  וישנן  עוד כמה.

דורותי ג'ונסון נחשבת לגדולה שבכולן.היא כתבה סיפורים רבים על סמך חקירותיה ההיסטוריות בתולדות מדינת מונטנה.

סיפור קצר שלה שהתבסס  על פרשה אמיתית של אישה לבנה שחיה בין אינדיאנים עשרות שנים וחזרה לבסוף למשפחתה   Lost Sister זכה   ב-1956 בפרס  אירגון סופרי המערבונים של ארה"ב פרס ה-SPUR  "הדורבן" וגם הוסרט לטלביזיה ואף הפך לאופרה.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

 

קובץ הסיפורים הזוכים בפרס "הדורבן" של אירגון  כותבי המערבונים בארה"ב כולל סיפורה של דורותי ג'ונסון.

סיפורים שלה שימשו כבסיס לסרטי מערבונים ידועים  :

   

The Hanging Tree  ("עץ התלייה )   עם גארי קופר שלו יש שיר פתיחה ידועה במיוחד.

צפו בו כאן.

סרט נוסף על פי יצירתה של דורותי ג'ונסון שהפך לקלאסיקה הוא :

The Man Who Shot Liberty Valance  מ-1962  בכיכובם של ג'ימס סטיוארט  וג'ון ווין בבימויו של ג'ון פורד .

הסרט שבו מושמע בידי עיתונאי  המשפט הידוע שהפך לפיתגם :" זהו המערב אדוני.  כאשר האגדה הופכת לעובדה הדפס את האגדה".

צפו במקדימון שלו 

 

הסיפור שלפניכם   עוסק בסיפורו של "בן טובים" ממשפחה אריסטוקרטית  שנשבה בידי אנשי שבט אינדיאני .הופך לעבד.

ומכאן ואילך עליו להסתגל.

דורותי ג'ונסון טענה פעם שהסיפור מבוסס על מקרה אמיתישהיא נתקלה בו בחקירותיה על ההיסטוריה של ארה"ב. האומנם? בכל אופן זהו סיפור טוב מאוד.

ב-1984 הוא נבחר בידי חברי אירגון סופרי המערבונים של ארה"ב כסיפור המערבונים הקצר הטוב ביותר בכל הזמנים.

"איש ושמו סוס "   שימש  ב-1958 כבסיס לפרק מסדרת מערבונים ידועה בשנות החמישים Wagon Train   ( הקרון ) העוסק בכל פרק במסעו של קרון נוסעים ממיסורי לקליפורניה דרך השטחים המסוכנים ביותר של המערב הפרוע.

ובמהלך המסע נוסעי הקרון נתקלים באיש ששמו סוס.

   

ולאחר מכן  ב-1970 כבסיס לסדרה של שלושה סרטים בכיכובו של ריצ'ארד האריס.

 

"איש בשם סוס " פורסם לראשונה ב" Collier's magazine, January 7, 1950

למיטב ידיעתי זהו הסיפור היחיד שלה שתורגם לעברית.

הוא פורסם בעברית בקובץ מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים / עורך ומתרגם: מרדכי <"ליבו"> ליבוביץ  ספריית פעולה   (ירושלים) :   כתר,   (1993)

 

דורותי ג'ונסון גדולת סופרות המערבונים

 

קראו את הסיפור  "איש בשם סוס "באנגלית

 

יש ללחוץ כדי לגשת אל a_man_called_horse.pdf

 

האזינו להקראה של "איש בשם סוס "

 

קיראו את קובץ הסיפורים הקלאסיים של דורותי ג'והנסון 

צפו בעיבוד של הסיפור בסדרת "ואגון טראיין") ( הקרון) מ-1958  שבמהלכו אנשי צוות הקרון במסעם ממיסורי  לקליפורניה  נתקלים באיש בשם סוס ומאזינים לסיפורו.

 

 

 

צפו במקדימון לסרט מ-1970

צפו בסרט מ-1970

 

צפו במקדימון לסרט השני בסדרה "שובו של האיש בשם סוס "

צפו בסרט השלישי בסדרה "נצחונו של האיש בשם סוס"

 

דורותי ג'ונסון בויקיפדיה 

 

קיראו מאמר על דורותי ג'ונסון 

בלוגר על דורותי ג'ונסון

הדרך ליומה – מערבון קלאסי מאת אלמור לנרד

 

 

סופר המערבונים והמתח אלמור לאונרד מחזיק בפרס האדגר  לספרות בילוש ומתח שבו זכה על עטיפת מגזין המיסתורין של אלרי קווין שבו מתפרסם מחדש המערבון המפורסם ביותר שלו "3.10 ליומה".

לפניכם אחד מסיפורי המערבונים הידועים ביותר שכתב אלמור לנרד  ( 1925-2013)  סופר שהתפרסם יותר ככותב סיפורי פשע ומתח ויש הרואים בו את גדול סופרי המתח והפשע בסוף המאה ה-20.

14 מספריו תורגמו לעברית.רובם המוחלט סיפרי מתח ופשע. אבל הוא החל את הקריירה  דווקא ככותב מערבונים.

וכמה מהם הוסרטו לסרטים מצויינים כמו "הומברה" מ-1967  עם פול ניומן על לוחם חצי אינדיאני שמציל אנשי מרכבה מותקפת למרות גזענותם כלפיו.

צפו בטריילר ל"הומברה" כאן.

.ובין הסיפורים המפורסמים ביותר שכתב היה הסיפור שתקראו למטה 3:10 ליומה.

סיפור שהוסרט פעמיים.ב-1957 וב-2007 ושתי הגרסאות (שהן שונות מאוד זו מזו ) נחשבות לסרט מערבון מעולה.

בסיפור הזה איש חוק יוצא להביא לכלא אי  שם בעיר המרוחקת יומה שבאריזונה  פושע מסוכן ביותר שיכלא בבית הכלא הגדול שם.

אבל חברי הכנופיה המסוכנת של האיש עושים הכל כדי לעצור אותו בדרך.והוא מנהל עימם משחק של חתול ועכבר כשהוא העכבר.האם יצליח איש החוק במשימתו ?

הסיפור הופיע במקור במגזין מערבונים :

Dime Western Magazine  מארס 1953 

 

לעברית הסיפור הקלאסי הזה תורגם פעמיים בשני קבצים שונים של סיפורי מערבונים :

‫ מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים / עורך ומתרגם: מרדכי <"ליבו"> ליבוביץ  ספריית פעולה   (ירושלים) :   כתר,   (1993)

וגם בקובץ  סיפורי המערבונים של אלמור לאונרד :

האישה משבט טונטו :וסיפורים אחרים מהמערב הפרוע  ; מאנגלית: נורית לוינזון.‫ בן שמן : מודן, [תשנ"ט] 1999.

והנה הוא לפניכם בגירסת מרדכי ליבוביץ':

\

 

 

 

 

 

 

 

קיראו את הסיפור באנגלית 

קיראו גם :

אלמור לאונרד בויקיפדיה 

האתר האישי של אלמור לאונרד 

 

סקירה על הסיפור וכיצד נכתב 

בלוגר על הסיפור 

אלמור לאונרד מספר על הרכבת ליומה 

המקדימון לסרט מ-1957 בכיכוכבו של גלן פורד

 

צפו

המקדימון לגירסת הסרט מ-2010

 

קיראו עוד

סיפור מתח מערבוני : כירכרה ללרודסבורג מאת ארנסט היקוקס 

 

המיתולוג של המערב הפרוע : מקס ברנד

 

פרק נוסף בסדרה על מערבוני מופת וכותביהם בשפה העברית :

לפניכם הכריכה האחורית הקבועה שאותה פירסמה הוצאת "רמדור" במשך שנים בשנות השמונים של המאה הקודמת  על ספרי סדרת המערבונים  רינגו.

מה שכתוב בעטיפה הוא לא מדוייק לחלוטין. למעשה זהו סוג של מתיחה.

שניים מהסופרים המוזכרים למעלה ג'ף מקנמרה   "כותב סדרת" רינגו " וארט בלמר  "כותב ספרי סדרת "ביל קרטר" מעולם לא התקיימו  הם היו  שם בדוי של ההוצאה לקבוצה של כותבים  ישראלים.

אבל  שני הסופרים האחרים שמוזכרים   אם כי הם מוכרים הרבה פחות לקורא הישראלי "מקס ברנד"  וזאן גרי בהחלט התקיימו במציאות:

זאן גריי באמת התקיים והוא עד היום אחד מסופרי המערבונים הידועים ביותר של ארה"ב  אלא שבישראל הוא כמעט לא היה ידוע מעולם להוציא שני ספרים שלו שתורגמו.

קראו עליו רשימה שלי כאן.

אלא שגם מקס ברנד שהוא ככל הנראה סופר המערבונים השני הידוע של ארה"ב לא באמת התקיים. זה  היה שם בדוי  שמו האמיתי היה פרדריק שילר  פאוסט.

המערבון האמריקני בשפה העברית

המערבון היה בעבר  ז'אנר פופולארי ביותר בעברית .אבל למרות מקורו האמריקני   משום מה סופרי המערבונים המתורגמים ביותר לעברית היו  בדרך כלל לא אמריקנים.

אלו היו  בדרך כלל סופרים גרמנים כמו קרל מאי  סופר מהמאה ה-19   וג.פ. אונגר כותב מערבונים גרמני עכשווי .

לעברית תורגמו גם ספרי וחוברות מערבונים איטלקיים שונים של הסופר אמיליו סלגרי ,וסדרות קומיקס איטלקיות כמו "טקס גיבור המערב הפרוע " "זאגור " תולדות המערב הפרוע " ו"טום מיקס"

מערבונים צרפתיים בסדרת הקומיקס "לאקי לוק" של רנה גוסיני .

ואפילו מערבונים הונגריים במקור בהוצאות "הקולמוס " ו"הסדרה החדשה".

רוב סיפורי המערבונים בעברית בסדרות כמו "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג "  ו"ביל קרטר" ו"רינגו " ורבות אחרות  היו בכלל פרי יצירה עברית מקורית בשמות בדויים של סופרים כמו "ארצ'י ברמן " ( מירון אוריאל ) ורבים אחרים.

למרות הטענות של המוציאים לאור העבריים המרובים שטענו  בהודעות שונות בחוברות שפירסמו כמו זאת שלמעלה  שהם מביאים את "מיטב היצירות של סופרי המערבונים האמריקניים " (לרוב זאת הייתה בדיה מוחלטת )  רק מעט מאוד סופרי מערבונים אמריקנים  "אמיתיים " ""אותנטיים " בכלל תורגמו לעברית.

מדוע? זה לא ברור לי. אולי בגלל שהעדיפו לא להסתבך עם חוקי זכויות היוצרים בארה"ב?

מכל סופרי המערבונים האמריקניים  "האמיתיים " ,המתורגם ביותר  לעברית היה  אחד בשם פרנק גרובר.לא דווקא מהמפורסמים  ומהבולטים בכותבי המערבונים בארה"ב ,אם כי הוא כותב ידוע למדי בין חובבי הז'אנר בארה"ב, אבל  בהחלט לא מ"הדרג העליון" של כותבי המערבונים האמריקניים.

הוא בדרך כלל נחשב בידי "המבינים"בספרות מערבונים  בארה"ב  ,לסופר מערבונים בינוני ביחס .לא בסדר הגודל  והפירסום של נניח:

  זאן גרי  שרק שניים מספריו תורגמו לעברית  ופרנק גרובר כתב ביוגרפיה על חייו  שהראתה עד כמה היה מומחה הן לגבי תולדות המערב הפרוע והן לגבי תולדות ז'אנר המערבונים.

ארנסט היקוק   שמיצירתו תורגם לעברית רק סיפור קצר אחד  אם כי חשוב מאוד,כרכרה ללורדסבורג   ותוכלו לקרוא אותו כאן ) ,

לוק שורט  סופר מערבונים שגרובר העריך מאוד והשפיע על כתיבתו ,רק ספר אחד תורגם לעברית.

או לואיס לאמור רק שלושה מספריו ועוד סיפור קצר אחד  תורגמו לעברית מתוך עשרות רבות של רבי מכר  שהפכו אותו לגדול סופרי המערבונים.

אפשר להזכיר גם מבין סופרי מערבונים אמריקניים נוספים שתורגמו לעברית  את

קליפטון אדמס  שני מערבונים  מצויינים שלו על "הדספראדו " תורגמו לעברית  בהוצאת "מצפן" וראו רשימה עליהם כאן.

את ג'ו מיליארד   שחיבר סיפורים על "האיש ללא שם " הגיבור שגולם בקולנוע בידי קלינט איסטווד ( ארבעה מהם תורגמו לעברית  בהוצאת שלגי"  וראו רשימה על כך כאן )

את אלמור לאונרד קובץ סיפורי מערבונים  אחד  שלו תורגם לעברית לצד סיפורי מתח ופשע רבים.

את לרי מקמרטי שני   מערבונים גדולים וחשובים שלו ומאמר חשוב אחד על המערב הפרוע תורגמו לעברית.

את קורמק מקארתי ארבעה רומנים שלו שכל אחד מהם איך שהוא קשור למערב תורגמו לעברית.

ומעט מאוד אחרים.

אחד מסופרי המערבונים המפורסמים באמת בארה"ב "מקס ברנד" תורגם  רק מעט לעברית בוודאי בהשוואה לכמויות הגדולות של סיפוןרים שכתב. .

ממקס ברנד ( ידיד טוב של פרנק  גרובר  שכתב זכרונות עליו ) רק ארבעה ספרים וסיפור  אחד  שלו "יין במדבר " שתוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " תורגמו לעברית מתוך מאות רבות של ספרים.

אבל משהו של מקס ברנד תורגם ושווה לבחון אותו יותר לעומק.

מקס ברנד ” ( שם בדוי של פרדריק שילר פאוסט ) נחשב לאחד מסופרי המערבונים הפוריים והחשובים ביותר.

 

פרדריק פאוסט הוא "מקס ברנד"

מקס ברנד:1892-1944 סופר אמריקני-שמו האמיתי פרדריק שילר פאוסט. בן למשפחת מהגרים מגרמניה הוא נולד בסיאטל במדינת ווושינגטון שבזמנו כבר לא הייתה המערב הפרוע .לאחר שסיים את התיכון בעיירה מודסטו בקליפורניה ( שם ילמד לאחר שנים ג'ורג' לוקס יוצר "מלחמת הכוכבים"ואינדיאנה ג'ונס" )

הוא נכנס ללמוד במכללה והתעניין מאוד במיתולוגיה קדומה .אבל בשלב מסויים החליט להיות סופר ולהתפרנס מכך .הוא עבר לניו יורק ושם ניסה לחיות כמשורר וגילה לצערו הרב  שאינך יכול להתפרנס מכך  ואז  החל לכתוב סיפורי הרפתקאות לשבועונים זולים וזכה בכך בהצלחה גדולה בראש ובראשונה ככותב סיפורי מערבונים ז'אנר שנעשה מפורסם ומצליח הודות לזאן גרי . העורך של ברנד החליט שפאוסט יכול להיות זאן גרי שני אם רק ישנה את השם  לשם אמריקאי יותר המתאים למערב הפרוע והוא צדק.לפאוסט היו עוד18  (!)  שמות בדויים נוספים יידועים פחות כמו איבן איבנס .את שמו האמיתי השאיר לכתיבת יצירות שנחשבו בעיניו כמו פואמה על המיתולוגיה היוונית . אבל אלו לצערו הגדול לא זכו לשום הצלחה שהיא.

פאוסט עצמו מעולם לא גילה עניין במערב הפרוע האמיתי בניגוד לזאן גרי שהתגאה בכך. בניגוד לזאן גרי ולסופרי מערבונים אחרים של התקופה פאוסט בכלל לא ניסה לשמור על איזו שהיא אמינות היסטורית דבר שעניין אותו כקליפת השום. אמנם במצוות עורכיו הוא ביקר במערב הפרוע וסייר שם על מנת לקבל רעיונות . אבל המקומות לא השאירו עליו רושם מיוחד. בכל פעם שישב לכתוב סיפור מקור השראתו לא הייתה ההיסטוריה הקרובה של המערב אלא מיתוסים קדומים וסיפורי מימי הביניים שאותם אהב ובהם היה מומחה.

וזה אומר שאם מישהו רוצה לקבל רושם אמין על המערב הפרוע עדיף לו לקרוא ספר של קרל מאי הגרמני שלא היה במערב הפרוע מאשר ספר של מקס ברנד שאומנם נולד בארה"ב אבל בעצם היה לו מעט מאוד עניין במערב הפרוע "האמיתי".

הוא בכלל עבר לגור באיטליה לעיר פירנצה שאת תרבותה בתקופת הרנסאנס הוא העריץ  ושם הכתיב את סיפוריו לצוות קצרניות אלה היו סיפורים פנטסטיים לחלוטין על מאבקם של שומרי החוק והסדר בכוחות הרשע במערב הפרוע שלא היה להם שום קשר שהוא למציאות ההיסטורית בארה"ב אלא התבססו על סיפורי מיתולוגיה קדומים והקהל בלע אותם.

הוא התגלה כאחד מסופרים הפוריים  ביותר מאז ומעולם .הוא היה כותב   כל בוקר במשך שתי שעות לא פחות ולא יותר. אבל היה עושה זאת כל יום לא משנה מה .וכותב 14 דפים ביום לא משנה מה לא משנה מזג האוויר חגשם או קיץ אם הוא הרגיש שיש לו חשק לכתוב או שלא.בכל יום היה כותב 14 דפים.

לאחר שסיים לכתוב את מכסת יומו של המערבונים היה עובר לדברים שבאמת עניינו אותו כמו קריאת שירה של תקופת הרנסאנס.

. בימי חייו הוא כתב בערך 30 מיליון מילים (!)  ופירסם מהם 25 מיליון מילים  שזה המקבילה של 350 רומנים כל אחד מהם נניח באורך 70 אלף מילה.

ספרו את יצירותיו ל-628 פריטים שונים מהם 196 רומנים 226 נובלות סיפורים ארוכות  162 סיפורים קצרים ועוד 44 פואמות.  הז'אנר החביב עליו באמת.

הוא השתמש ב-19 שמות בדויים שונים לצד שמו שלו.

קצב הסיפורים שלו לכתבי עת שונים היה כל כך מהיר שהוא היה מכתיב את סיפוריו סימולטנית למספר כתבניות. במשך כמה שנים חי בהוליווד כתסריטאי ולא זכה בכך להצלחה אבל יצר סדרת סרטים ידועה על הרופא הצעיר ד"ר קילדר יצירתו היחידה שזכתה להצלחה מלבד המערבונים.במשך 25 שנות עבודה הוא כתב מאות רבות של סיפורים שרובם יצאו לאור כספרים רק לאחר מותו .

פירסם מאות סיפורים קצרים וכ-115 ספרים המתארים ברובם את מלחמת שומרי החוק האמיצים בבריונים בפושעים ובכוחות הרשע של המערב הפרוע. ומה שייחד אותם הם היו מבוססים על המיתוסים הקדומים.

בניגוד לזאן גרי ולסופרי מערבונים אחרים של התקופה פאוסט בכלל לא ניסה לשמור על איזו שהיא מינות היסטורית דבר שענייין אותו כקליפת השום. אמנם במצוות עורכיו הוא ביקר במערב הפרוע וסייר שם על מנת לקבל רעיונות. אבל המקומות לא השאירו עליו רושם מיוחד . בכל פעם שישב לכתוב סיפור מקור השראתו לא הייתה ההיסטוריה הקרובה של המערב אלא מיתוסים קדומים וסיפורי מימי הביניים שאותם אהב ובהם היה מומחה.

בסוף שנות השלושים עבר לעבוד כתסריטאי בהוליווד והיה אחד התסריטאים שיקבלו שכר גבוה ביותר. ושם יצר את סדרת הסרטים הידועה "ד"ר קילדאר על פי סיפור שכתב על רופא מתלמד . "דר קילדאר הפך להיות גיבורו הידוע ביותר אפילו ידוע יותר מדסטרי וג'ים סילבר.ולימים לאחר מותו של פאוסט הפך גם לסדרת טלויזיה מצליחה מאוד.

בהוליווד הוא הפך להיות ידיד טוב של הסופרים  אלדוס הכסלי והגרמני חתן פרס נובל תומאס מאן.

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא ושירת ככתב צבאי בחזית האיטלקית למרות שהיה מעבר לגיל של הלוחמים  פאוסט הצטרף ככתב צבאי לכוחות האמריקניים שפלשו לאיטליה, והשתתף  ב-12 במאי 1944 בעת הסתערות על הכוח הגרמני ליד רומא.ושם מצא את מותו מכדור אוייב.

רוב יצירותיו פורסמו שוב לאחר מותו והוא התגלה כאחד מהסופרים הפופולאריים ביותר של ארה"ב בז'אנר  המערבונים עד עצם היום הזה.

בין השאר לאחר מותו פורסם במשך כמה שנים  1954-1959 מגזין מערבוינים שנקרא על שמו כבוד שלו זכו רק עוד שני סופרי מערבונים :זאן גרי ולואיס לאמור.

לא ניתן לתמוה מה היה הסופר המוכשר יכול להשיג אם לא היה מהיר כתיבה ופורה כל כך. י

ש להניח שיכול היה ליצור כמה וכמה יצירות מופת. כפי שזה הוא יצר יצירת מופת אחת :"דסטרי חוזר" הנחשב לאחד מגדולי ספרי המערבונים. והוסרט כמה פעמים.

אבל למרות פרסומו העצום  של "ברנד" בארה"ב  רק מעט מיצירותיו תורגמו לעברית.

ארבעה ספרים סך הכל  וסיפור קצר אחד ( וכנראה גם כמה סיפורים קצרים שתורגמו ללא שם מחבר בחוברות מערבונים בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים ):

דסטרי רוכב / Destry Rides Again  1930  עברית חיים בן יצחק ספרי  מצפן, מספר 20   [תשכ”ב]1962?

 

מערבון מפורסם על צעיר בעיירה במערב שניכנס בכלא על לא עוול בכפו בידי חבורת חברים  מילדות שנוטרים לו טינה על כל המהלומות שהחטיף להם בתקופת הילדות.  וכשהוא משתחרר לבסוף הוא נשבע לנקום בכולם.

למרות הקו העלילה המערבון הזה היה יוצא דופן בתקופתו בקלילותו.הסופר בניגוד לכמעט כל שאר המערבונים הרציניים והקודרים כמעט שכתב מתייחס לעלילה ולדמויות  בהומור.

הספר המפורסם והמצליח שימש  כבסיס לכמה סרטי קולנוע  בכיכובם של שחקן המערבונים המפורסם תום מיקס ( ב-1932) , של ג'ימיס סטיוארט ב-1939 עם מרלן דיטריך   בגרסה המפורסמת מכל הנחשבת לקלאסיקה הוליוודית , ושל גיבור המלחמה אודי מרפי ולסדרת טלוויזיה.

זהוא ספרו המפורסם ביותר של "מקס ברנד" מכל המאות הרבות שכתב.

 

העטיפה הקדמית והאחורית  בעברית של ספרו המפורסם ביותר של "מקס ברנד".

צפו בגירסה הקולנועית הראשונה של "דסטרי" מ-1932 בכיכובו של שחקן המערבונים המפורסם תום מיקס 

צפו במקדימון ל"דסטרי " מ-1939

צפו בגירסה הקלאסית של "דסטרי רוכב שוב" עם ג'ימס סטיוארט ומרלן דיטריך מ-1939

 

האזינו לתסכית רדיו על פי דסטרי עם ג'מס סטיוארט 

 

צפו בגירסה הקולנועית משנת 1954 של "דסטרי " בכיכובו של אודי מורפי 

 

צפו בפתיחה לסדרת הטלוויזיה "דסטרי " משנות השישים 

 

מונטנה /   Evan Evans (Max Brand)   Montana Rides! 1933

עברית חיים בן יצחק ,ספרי  מצפן מספר 16 ,   [תשכ”ב] 1962 ?

 

האקדוחן מונטנה קיד מסכים להשתתף במזימת הונאה שבה הוא מעמדי פניםפ שהוא הנער שנחטף לפני שנים רבות ממשפחת חוואים הגונה.

אבל הוא מגלה שאינו יכול להונות את החוואי את אישתו ואת הבתם היפה. והוא יוצא למשימה לחלץ את הבן האמיתץי השבוי במקסיקו בידי מנהיג בנדיטים נורא.

 

צפו במקדימון לגירסה הקולנועית של "מונטנה "  Branded  משנת 1950

צפו בסרט המלא  על פי "מונטנה"  משנת 1950 בכיכובו של אלן לאד 

לעברית תורגמו עוד שני ספרים של  מקס בראנד  מוקדם יותר שפורסמו כספרי ילדים למרות שבמקור פורסמו  כמערבונים קלאסיים  למבוגרים.

שני הספרים האלו שייכים לסדרה אחת על עלילות הגיבור הכמעט כל יכול ג'ים סילבר הנלחם באוייב שהוא בעצם שווה לו בדרגה  בארי כריסטיאן ראש כנופיה  והמאבק הנצחי  בין השניים השואפים להרוג האחד את השני  נמשך לאורך כל הסדרה ולעולם אינו נפתר.

כמו בסיפורים המאוחרים יותר על גיבורי על.

לג'ים סילבר יש סוס נאמן ויש לו זאב נאמן שמלווה אותו בהרפתקאותיו ושניהם מפורסמים כמעט כמוהו.

עמק הזהב ,תרגם שלמה ערב ,הוצאת יהושע צ’צ’יק 1953

המצוד הגדול. עברית שלמה ערב הוצאת יהושע צ’צ’יק  1959

סיפור שלישי על ג'ים סילבר בעברית היה :בנתיב האוצר האבוד חוברת מספר 4 בסדרת "מערבון הזעם" בהוצאת דפוס מל"ן.בשנת תשכ"ב 1962

הסיפור פורסם ללא שם המחבר…

לאחר מותו של ברנד פורסמה סדרת חוברות קומיקס על עלילות ג'ים סילבר והנה העטיפות שלהן הנותנים רושם חי על הסדרה:

 

מספר 1 ( 491)

מספר 2 (572)

מספר 3 ( 608)

 

מספר 4(no 637)

מספר 5  ( 667)

 

מספר 6  (no 731)

 

מספר 7 ( 789)

מספר 8 ( 835)

קראו את החוברת כאן.

מספר 9 (898)

קראו את החוברת  כאן.

קראו על סדרת סילברטיפ

וגם כמה סיפורים קצרים.

סיפורו הקצר המפורסם ביותר “יין במדבר” שפורסם במקור ב-1936 סיפור זה מתאר בצורה אולטימיבית את מאבקו של האדם במדבר.

הסיפור תורגם לעברית כמה פעמים

  1. בקובץ "מיטב ספורי עלילה /  בעריכת ברוך נאדל   ירושלים :   אחיאסף,   1960.

2. בקובץ:מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים  עורך ומתרגם מרדכי (“ליבו”) ליבוביץ. ‬ ירושלים : כתר, 1993.

והנה הוא בתרגום חדש של אבי גולדברג.

3. בקובץ ב"צהרי היום וסיפורים אחרים " בתרגום אבי גולדברג "בהוצאה עברית ,2019

 

קראו גם על מקס ברנד :

מקס ברנד בויקיפדיה 

סקירה על מקס ברנד

האתר הרשמי של מקס ברנד

ספר על מקס ברנד 

 

ראו עוד מאמרים בסדרת  המאמרים על מערבונים שלי:סידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

האקדוחן והמרשל ביל "הפרא " הייקוק בספרות העברית והכללית

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

הקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית ובעולם הנהר 

סדרות על המערב הפרוע

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

האקדוחן רינגו הגנרל פרשינג והנשיא דונלד טרמפ חזירי הפיליפינים ומתאבדי האיסלאם הקיצוני 

סופרי המערב הפרוע

קרל מאי "יד הנפץ " במזרח התיכון 

פרנק גרובר סופר המערבונים האמריקני הידוע ביותר בעברית 

ג'והני קונצו הנבל מוג הלב שהפך לגיבור 

סיפורים על המערב הפרוע

בילי הנער והמושל לואיס וולאס -סיפור מאת פרנק גרובר 

שירים על המערב הפרוע

חיסולו של בילי הנער -שני שירים מאת אלי יונה 

קומיקסים על המערב הפרוע

"סדרת קרל מאי " סדרת קומיקס בלגית על פי סדרת מערבונים גרמנית בשפה העברית 

יד הנפץ ווינטו גיבורי קרל מאי בגירסת אשר דיקשטיין 

טקס גיבור המערב הפרוע -סידרת קומיקס איטלקית 

הקדמה לסיפורי טקס מאת יוסי סעוני 

סדרת סבאטה אקדוחן "הספגטי"-סדרת מערבונים מדהימה

 

עוד מאמר בסדרת המאמרים שלי על גיבורי סדרות המערבונים שפורסמו בישראל ונכתבו בידי יוצרים ישראליים  במסווה של סופר אמריקני. "אותנטי" 

בעבר כתבתי 

על סדרת  הטקסס רנג'ר והמרשל  ביל קרטר מאת א.בלמר בהוצאת "רמדור "

על  סדרת" האקדוחן "  רינגו" מאת ג'ף מקנמרה" בהוצאת "רמדור" 

על  סדרת בוק ג'ונס מאת "ארצי' ברמן " בהוצאת עץנרקיס"

ועל מרשל שיפינג  מאת "ארצ'י ברמן" בהוצאת ע.נרקיס "

ועכשיו היגיע תורו של "סבאטה" מאת "הרולד בסט" אחת הסדרות האחרונות מסוג זה. 

"סבאטה"   היא עוד סדרת מערבונים ישראלית מקורית למהדרין אם כי מחברה האמיתי הוצג  כרגיל בשם בדוי ( כמו שהיה שם המתרגם וגם זה היה מקובל)  )והיא התבססה לכאורה ( בשם הגיבור לפחות ) על סדרת  סרטי מערבונים איטלקית.

.היא פורסמה בישראל בשנת 1972 שנת השיא  העולמית של מערבוני "הספגטי" סרטי  המערבונים שנוצרו באיטליה בידי יוצרים איטלקים ושחקנים איטלקים אם כי לרוב כיכבו בהם שחקנים אמריקניים.

במהלך שנות השישים החל מסרטי "האיש ללא שם " של סרג'יו ליאונה בכיכוב של קלינט איסטווד נוצר ז'אנר קולנוע שנקרא מערבוני ספגטי כי היו ברובם איטלקיים עם כי לרוב עם הפקות משותפות לארצות אחרות כמו ספרד וצרפת וגרמניה ואף ארה"ב.

  זה היה ז'אנר שסרטיו לרוב התרחשו בארצות הגבול של ארה"ב עם מקסיקו,בארצות טקסס וניו מקסיקו  ושהתאימו יותר  לנופים האיטלקיים וספרדיים לרוב שבהם צולמו ולטיפוסי השחקנים.גיבוריו היו אקדוחנים אלימים ואכזריים  במיוחד ללא הקוד המוסרי המקובל במערבונים ה אמריקניים עד אז. מה שהפך אותם לכאורה אבל רק לכאורה גם ליותר "ריאליסטיים".

בין הסרטים הידועים מסוג זה הייתה טרילוגיית סרטי סבאטה.טרילוגיה שהיתה  כל כך מצליחה שנוצרו עוד סרטים על דמות בשם זה אם כי לא היה להם כל קשר אמיתי לשלישיה המקורית.

ב-1969 נוצר באיטליה הסרט הראשון מהטרילוגיה של סרטים על האקדוחן צייד הגולגלות סבאטה,טיפוס קשוח שתקן וקטלני שחיסל בכל סרט כנופיית פושעים.

.בסרט הראשון כיכב כסבאטה  האקדוחן הרצחני   לי ואן קליף שהתפרסם  כבר  בסרטי "האיש ללא שם" שיצרו את הז'אנר באיטליה פעם כ"איש טוב" בסרט השני בסדרה "הצלפים" ופעם כאיש הרע  בסרט "הטוב הרע והמכוער" הסרט השלישי  והמסיים של הסדרה.

 בסרטי "סבאטה" לי ואן קליף לכאורה  חזר בסרט זה על הדמות של "האיש ללא שם " שהיה אויבו בסרט"הטוב הרע והמכוער" וגולם שם בידי קלינט איסטווד, והקצין אותה.

אבל נכון יותר לטעון שהדמות שאותה גילם לי ואן קליף בסרטים אלו  היא של  דמות הנבל שלו מ"הטוב הרע והמכוער "  "סאנטאנה"   (" הרע" מהכותר של הסרט) הפכה כעת לדמות הגיבור  "סאבאטה" ולאמיתו של דבר היה הבדל מועט מאוד בין השניים.  

הסרט הצליח מאוד  והפך  בארה"ב לספר.

צפו במקדימון לסרט הראשון על סאבאטה 

צפו בסרט "סבאטה" מ-1969 

 

נוצר לו סרט המשך.

.בסרט השני בסדרה  "אדיוס סבאטה" כיכב השחקן המפורסם  יול ברינר בתפקיד סבאטה . זאת משום שלי ואן קליף  בדיוק  אז גילם את  התפקיד של יול ברינר בסרט המשך  למערבון "שבעת המופלאים " ולא יכול היה לחזור לגלם את "סבאטה". 

יול ברינר הכוכב המקורי של "שבעת המופלאים " שואן קליף  "תפס לו " כעת את הדמות שלו  שבדיוק אז היה פנוי  כסוג של נקמה תפס את מקומו  של לי ואן קליף כסבאטה.

צפו במקדימון  לסרט השני בסדרה עם יול ברינר 

צפו בסרט  "אדיוס  סאבאטה מ-1970

 לי ואן קליף  התפנה לבסוף וחזר לגלם שוב  את סבאטה בסרט שלישי ב-1971."שובו של סבאטה".

זאת גם הייתה הפעם האחרונה.

צפו במקדימון לסרט שובו של סאבאטה מ-1971

צפו בסרט שובו של סאבאטה מ-1971

אבל גם ממנו נעשה ספר.

 

לאחר מכן   הפיק הקולנוע האיטלקי עוד סרטים על דמות בשם " סבאטה" אבל ללא קשר לאותם שלושה סרטים מקוריים. עם שחקנים אחרים ועם יוצרים אחרים.

פוסטר ישראלי של סרט "סבאטה" שלא השתייך לטרילוגיה המקורית.

סבאטה הישראלי 

אותנו כאן טרילוגיית סרטי סבאטה" מעניינת  בעיקר בגלל הספרים הישראלים שנוצרו בהשראתה. ( לאמיתו של דבר  איני חובב גדול של הדמות של "סבאטה" או של מערבוני ספגטי בכלל). 

על סמך סרטים  אלו  כאמור פורסמו עיבודים ספרותיים בארה"ב של סופר בשם "בריאן פוקס"  שם בדוי של סופר בלשים ומערבונים ידוע  "ת.ו.  בלארד" שכתב   ספר של "האיש ללא שם" במקביל תחת אותו שם בדוי "בריאן פוקס". הספר תורגם לעברית תחת השם "למות עבור דולר שחוק " ( אך תחת שם מחבר אחר "ג'ו מיליארד")  הוא כתב גם עיבוד ספרותי לסרט הידוע של סם פקינפה "חבורת הפראים". ויצר באותו הזמן סדרת מערבונים בשם "לסיטר" ( שבה נדון בעתיד  מאחר שגם היא פורסמה בעברית).

היו ככל הנראה שלושה ספרים באנגלית על סבאטה שניים מהם מאת אותו  "בריאן פוקס".  

היו מן הסתם הרבה יותר באיטלקית במקום בו נוצר סבאטה.

עד כמה שאני יכול לקבוע לא היה שום קשר בין הספרים האמריקניים וספרי הסדרה הישראלית להוציא שם דמות הגיבור. והעובדה שהמחבר האמיתי אלישע בן מרדכי תירגם לעברית את ספרו של "בריאן פוקס " על "האיש ללא שם". 

לסרטי הספגטי הייתה השפעה גדולה על המערבונים  ישראליים של הוצאת "רמדור " תחילה עוד מאמצע שנות השישים דרך סדרת רינגו הידועה  ומאריכת הימים שגיבורה נקרא על שם אחד  מגיבורי מערבוני ספגטי אם כי לאמיתו של דבר שמר על הפורמט  המקובל אצל גיבורי  מערבונים אמריקניים. של אקדוחן שאינו איש חוק אבל בהחלט שומר על כללי מוסר וצדק לפחות כפי שהוא מבין אותם.

לאחר מכן החלה הוצאת רמדור לפרסם סדרה על פי הגיבור המקורי של הז'אנר "האיש ללא שם" שאותם תירגם אלישע בן מרדכי שהיה ככל הנראה המומחה של ההוצאה לסיפורי מערבונים מסוג זה. .

ב-1972 אולי בגלל שהוצאת רמדור הרגישה שהיגיע הזמן להקצין קצת את סיפרי המערבונים שפירסמה ולהכניס בהם יותר סקס ואלימות אכזריות וסדיזם  החלה לפרסם סדרת מערבונים ישראליים מקוריים שהתבססו על הדמות  המאוד לא סימפטית של צייד הגולגלות סבאטה.

הספרים הוגדרו כ"סדרת מערבונים חדשה ומדהימה !"

ואכן  הם בהחלט היו מדהימים  עבור כל מי שגדל על המערבונים בסדרות "ביל קרטר ו"רינגו " ובוק ג'ונס " ומרשל שיפינג" וכל השאר 

סבאטה הנ"ל היה אכזרי ורצחני   ונכלולי מעל ומעבר למה שרינגו תואר אי פעם ואפילו יותר ממקבילו  מהסרטים האיטלקיים ה"איש ללא שם"   שלא לדבר על גיבור המערבונים המקורי של ההוצאה ביל קרטר  וידידו רד בושרד ששמרו בקפדנות על כל חוק של המערב הפרוע.

סבאטה היה פושע בכל דבר חוץ מזה שבמקרה ועבור כסף  נלחם בפושעים אחרים.

אלא שאויביו הפושעים של סבאטה  היו כולם גרועים אפילו ממנו והוא לפחות פעל בשליחות "הטובים " גם אם לא היה אחד מהם.

.הוא היה צייד גולגלות שקיבל כסף על מנת לצוד ולהשמיד כנופיות פושעים  וזאת עשה ביעילות רבה אם כי לא היסס כלל לבצע פשעים שונים לאורך הדרך.

. ואת הכסף  שקיבל על כל משימה היה מבזבז על ויסקי על הימורים ועל נשים.

 יש לציין שבכך הלך המו"ל שלגי לא רק בעקבות  האופנה של סרטי הספגטי אלא גם בעקבות האופנה המקובלת בקרב כותבי המערבונים בארה"ב  באותן  השנים שהחלו לתאר "גיבורים" מסוג זה בהחלט בהשראת מערבוני הספגאטי ,אבל לא רק בניסיון למשוך קהלים חדשים של קוראי מערבונים.

המחבר האמיתי  של הספרים ( אם לשפוט על פי הסגנון )  היה   כותב ישראלי אלישע בן מרדכי  וככל הנראה לא היה להם קשר לסרטים או לעיבודים הספרותיים של סאבאטה בארה"ב  מלבד השם של הדמות הראשית.

בן מרדכי כתב במקביל את סיפורי רינגו  שהיו מערבונים קונבנציונאליים יותר  וגם סיפורים על דמות ספגטי אחרת בהוצאה אחרת "טריניטי" ( שבה נדון בהזדמנות אחרת ).לימים יהפך למו"ל של הוצאת "אסטרולוג". 

הספרים הופיעו  כאמור כיצירתו של "הרולד באסט" ואפילו שם מתרגם בדיוני "ס"מ האדליי"

הספרים היו :

1.משתה  דמים באלדוראדו.עברית ס"מ האדלי.1972 

2. כנופיה באה בלילה /עברית – ס"מ האדלי.1972 

 3. כנופיה על המיסיסיפי /עברית – ס"מ האדלי.1972

הם כולם יצאו לאור ב-1972 .ולאחר שיצאו לאור שלושה לא פורסמו נוספים.סימן ברור שהם לא זכו להצלחה מספיקה מבחינת המו"ל שהיה מוציא תמיד סדרות חדשות בשלושה או ארבעה חוברות ולא יותר עד שיוכל להעריך אם השוק מתעניין בהם מספיק כדי שימשיך עימן או לא . 

הקורא העברי כנראה לא אהב אותם מספיק בשביל שההוצאה תמשיך. הוא העדיף את ביל קרטר ורינגו ה"מתונים"  וההגונים  יותר מאשר את סבאטה הקרימינאלי והרצחני. 

קראו גם :

טרילוגיית סרטי סבאטה 

 

( קראו על סדרת "האיש ללא שם " בעברית כאן)

 

ג'והני קונצ'ו -הנבל מוג הלב שהפך גיבור

 

 

עטיפת אחד מספרי המערבונים היותר טובים אם גם פחות ידועים שהופיעו בעברית בשנות השישים 

 

רשימה נוספת בסדרה על מערבוני מופת שיצאו לאור לאורך השנים בעברית.

מעט מאוד מערבונים  "משובחים " פורסמו בעברית גם בתקופת השיא של הז'אנר בשפה העברית בין שנות החמישים לשנות השבעים. ובבלוג זה אעמוד על כמה מהם. 

מערבונים  קלאסיים קודמים בסדרה זאת היו :

שיין  מאת ג'ק שאפר אחד מספרי המערבונים המפורסמים ביותר שימש כבסיס לאחד מסרטי המערבונים המפורסמים ביותר. 

ושני ספרי ה"דספראדו " מאת קליפטון אדמס 

וכעת לספר נוסף שהוא קרוב להיות קלאסיקה מערבונית :

ג'והני קונצ'ו   מאת נואל לומיס (  פורסם במקור ב-1956 עיבוד ספרותי של סרט  בכיכובו של פרנק סינטרה)בתרגום חיים בן יצחק בהוצאת "מגדלור " 1962

ג'והני קונצ'ו  היה מערבון שהופיע בהוצאה קטנה קצרת ימים בשם "מגדלור" שככל הנראה הייתה הוצאת בת של הוצאה גדולה יותר  של ספרי כיס בשם "מצפן" של מתתיהו תימור .

למה ראה תימור צורך בשתי הוצאות מקבילות של ספרי כיס   ואף שלוש הוצאות מקבילות ( כי הייתה לו הוצאת ספרים נוספת בשם "מועדון ספרי הבולשת ") לא ברור לי. "מגדלור"למיטב ידיעתי הוציאה לאור רק שני ספרים .ספר ריגול   ומערבון אחד ויחיד. את ג'והני קונצ'ו שאותו תירגם המתרגם הקבוע של רוב ספרי המערבונים בהוצאת "מצפן"חיים בן יצחק.

הסופר נואל לומיס היה ונשאר בלתי ידוע לחלוטין בעברית מלבד ספר זה.ובשום מקום לא ציינה ההוצאה  את העובדה המעניינת שספר זה היה בניגוד למקובל עיבוד ספרותי של  סרט קולנוע  מ-1956 בכיכובו של לא אחר מאשר הזמר והשחקן פרנק סינטרה. 

מכל בחינה עד כמה שמדובר בספרי מערבונים "ג'והני קונצ'ו" היה יוצא דופן.

העלילה שלו הייתה רחוקה מלהיות שיגרתית.

בדרך כלל במערבונים  הגיבור היה לוחם נועז וקשוח.כאן לעומת זאת "הגיבור "  היה בריון נכלולי ומוג לב  ( במושגי המערב הפרוע לפחות ) שהקפיד לא להשתמש באקדח . אך אחיו היה אקדוחן צמא דם ומרושע ששמו הטיל את אימתו על אנשים.

אותו בריון מוג לב הלא הוא ג'והני קונצ'ו מהכותר שולט בעיירה הקטנה  קריפל קריק שלטון ללא מיצרים כשמאחוריו  עומד שמו המאיים של אחיו האקדוחן הכל יכול רד קונצ'ו,  מבלי שאף יטרח לחבוש אקדח, עד כדי כך גדולה האימה שעורר אחיו מפניו. 

עד  לאותו יום מר ונמהר שג'והני קונצ'ו  נתקל  במשחק קלפים בנבל גדול אף יותר מאחיו למעשה בטלמן ,האקדוחן  המפחיד שהרג את אחיו. גו'הני כדרכו מרמה במשחק,משום שאנשי העיירה המפוחדים מאחיו ,נותנים לו לרמות. 

אבל את טלמן המרושע קשה מאוד לרמות…. וכעת  הוא משתלט על העיירה במקומו של רד קונצ'ו שאותו חיסל בקרב אקדוחים אכזרי   וזאת אף ללא כנופיה שתעמוד מאחוריו אלא רק עוזר אחד. ג'והני קונצ'ו מוג הלב שמסרב לעמוד מול טלמן  המפחיד לקרב אקדחים ולנסות לנקום את דמו של אחיו  נאלץ לעזוב את העיירה. למעשה הוא מגורש ככלב מוכה. 

בסופו של דבר לאחר מסע  מפרך בעיירות השכנות שבהן הוא מגלה לראשונה בחייו מה זה להיות אדם שעליו לעמוד ברשות עצמו ללא ההגנה של אחיו המפחיד, מגלה ג'והני עד כמה שנוא היה האח במקומות שונים ומגוונים וכעת השנאה מופנית כלפיו. 

 לאחר התקפות שונות מצד בריונים שונים הופך  ג'והני לאדם אמיץ לב שחוזר לעיירה ומעז לעמוד כנגד האקדוחן המפחיד,,אם כי לא הוא הורג אותו אלא אביו של האישה שהוא אוהב.

בסיום הספר  לאחר שהוכיח ללא ספק את אומץ ליבו הוא מקבל הצעה לענוד כוכב של סגן שריף בעיירה. 

בהחלט לא מערבון שגרתי .אמנם לא בדרגת המצויינות של נניח ספרי הדספראדו המעולים בהוצאת מצפן  שהם קלאסיקות של המערבונים, אבל בהחלט לדעתי  הרבה מעל לממוצע של המערבונים בכל אופן אלו שפורסמו בעברית. 

 

המחבר 

נואל לומיס 

המחבר נואל לומיס  ( 1905-1969 היה סופר פורה. סך הכל הוא כתב 50 רומנים ו400 סיפורים קצרים.

בין השאר הוא היה  סופר מדע בדיוני מינורי בהחלט ושכוח לחלוטין .הוא זכור בז'אנר זה בעיקר הודות לספרו "עיר הזכוכית "( במקור בכתב עת  1942 ובגרסת ספר 1955) על שלושה אנשים מההווה שמוצאי את עצמם בעתיד הרחוק בכדור הארץ הבודד והנטוש.

תוצאת תמונה עבור ‪City of Glass loomis‬‏

 

אבל  לעומת זאת הוא היה סופר מערבונים מצויין  ואהוד ששימש באמצע שנות החמישים כנשיא אירגון כותבי המערבונים של ארה"ב. 

הוא התפרסם בכתיבת ספרי היסטוריה אמיתיים על המערב הפרוע.

תוצאת תמונה עבור ‪noel loomis‬‏

תוצאת תמונה עבור ‪noel loomis‬‏

 

וגם כתב עיבודים  ספרותיים לסדרות טלווזיה מערבוניות  ידועות כמו "בוננזה" 

תוצאת תמונה עבור ‪noel loomis‬‏

 שנות החמישים התקופה שבה כתב את ג'והני קונצ'ו הייתה תקופת שיא הקריירה שלו.

תוצאת תמונה עבור ‪spur award‬‏

לומיס זכה  אז פעמיים  כמעט מיידית לאחר שפירסם את ג'והני קונצ'ו בפרס  SPUR(הדורבן ) המוערך מאוד של אירגון סופרי המערבונים של ארה"ב למערבון הטוב ביותר שנה אחרי שנה. 

הייתה זאת הפעם הראשונה שסופר מערבונים קיבל שנה אחרי שנה את פרס זה אם כי בכל פעם עבור קטגוריה ספרותית אחרת.

לשם השוואה :מחבר ספרי הדספראדו קליפטון אדמס  שספריו הופיעו בעברית בהוצאת "מצפן "  , זכה גם הוא בפרסי הדורבן שנה אחרי שנה מאירגון סופרי המערבונים של ארה"ב  בהישג ראשון מסוגו  שנים לאחר מכן. אבל אז זה היה בכל פעם פרס באותה הקטגוריה :הרומן הטוב של השנה ולא בשתי קטגוריות שונות כפי שהיה עם לומיס.

 

בפעם הראשונה זכה לומיס בפרס ב-1958 על רומן המערבון הטוב ביותר של השנה : Short Cut to Red River "קיצור דרך אל הנהר האדום"  סיפורו של סייר שנתקל באישה לבנה שפעם היצילה את חייו  שנפלה בשבי שבט הקומאנצ'ים וכעת עליו לנסות להצילה.

 

בפעם  השנייה  זכה לומיס  בפרס שנה לאחר מכן  ב-1959 על סיפור  המערבון קצר הטוב ביותר של השנה   Grandfather Out of the Past "סבא מהעבר " על לוחם קומאנצ' זקן שנאלץ להילחם פעם אחרת אחרונה כנגד איש בשבט שלו. 

 

קובץ חדש של סיפורי מערבונים קלאסיים מאת נואל לומיס 

כאמור אמצע שנות החמישים הייתה תקופת שיא הקריירה של לומיס ..וג'והני קונצ'ו  הוא אחד  מספריו הטובים ביותר אם כי לא זכה בפרס.יש להניח שהרומן לא זכה בהצלחה משום שלא היה  יצירה מקורית באמת אלא מבוסס על תסריט סרט קולנוע של אדם בשם דיויד הרמון ( שכיום זכור כמי שכתב כמה פרקים בסדרת "מסע בין כוכבים" המקורית) שבו כיכב ואותו הפיק פרנק סינטרה.

הספר בכלל התבסס על תסריט לסרט וככזה היה אולי ראשון מסוגו שתורגם לעברית אם כי בלי לציין זאת..

פרנק סינטרה כג'והני קונצ'ו  הבריון.

בסרט כיכב ובהחלט במפתיע  הזמר והשחקן המפורסם פרנק סינטרה כג'והני קונצ'ו הנבל מוג הלב שמשתנה לטובה. וזאת הייתה אולי פעם ראשונה שכוכב גדול של מערבונים הופיע בתפקיד לא סימפטי  כזה. סינטרה גם הפיק את הסרט. אבל זה אינו נחשב כיום כאחד מסרטיו הטובים. 

 

לצידו  של פרנק סינטרה הופיע ויליאם קונרד בתפקיד האקדוחן הנבל טלמן האיש שחיסל את אחיו של ג'והני קונצ'ו ומתגלה כגרוע ממנו בהרבה. הוא יזכר לימים כבלש  הטלוויזיוני השמן משנות השבעים "קאנון".וגם בתור הבלש "נרו וולף" .

תוצאת תמונה עבור ‪johnny concho  loomis‬‏

עטיפה של המהדורה האנגלית של הספר עם שם התסריטאי של התסריט המקורי כאחד המחברים לצד לומיס, ופרצופו של האקדוחן הנבל טלמן ( ויליאם קונראד ) בולט  יותר מזה של הכוכב פרנק סינטרה.בהחלט עטיפה יוצאת דופן. 

 ממש במקביל לסרט זה יצא לאקרנים הסרט הקלאסי  המפורסם הרבה יותר "המחפשים "  בבימויו של ג'ון פורד בכיכובו של ג'ון ויין  שגם בו הגיבור היה טיפוס מפוקפק ביותר שיוצא לחפש אחרי אחותו שנפלה בשבי האינדגיאנים ומתכנן להרוג אותה כשימצא אותה.  שבסוף הסרט רואה את האור. בבירור עידן חדש הפציע בדיוק אז למערבונים בהוליווד : סרטים שגיבוריהם היו אנשים שליליים.

תמונות מהסרט "ג'והני קונצ'ו "

הסרט "גוהני קונצ'ו " לא זכה לכל הצלחה  ואינו מוערך  כיום בידי חובבי הקולנוע המערבוני אם כי לדעתי הןא מעל הממוצע בעלילתו.  אבל בבירור הקהל התקשה להזדהות עם הגיבור הנכלולי .

לדעתי בכל אופן דווקא הרשעות של הגיבור קונצ'ו היא הדבר  שנותן לסרט ולספר את עוצמתם וכמובן תהליך השינוי ההדרגתי שאותו עובר הגיבור במהלך הסרט והספר. 

ובכל אופן הספר לדעתי הרבה יותר טוב מהסרט שנקטל בידי הביקורות פראנק סינטרה בסרט הוא לא כל כך מוצלח כמו הג'והני קונצ'ו  הספרותי של לומיס .הוא הרבה פחות מרושע והרבה פחות סימפטי .

זהו אחד המקרים הבודדים בהם ספר שנכתב על פי תסריט סרט הוא יותר טוב מהסרט. ומי שימצא עותק ישן של גו'הני  קונצ'ו מומלץ לו מאוד לקרוא ספר זה שהוא מערבון משובח  ולא צפוי באמת. 

צפו בסרט ג'והני קונצ'ו  

 

 

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪johnny concho  loomis‬‏

המתנקש -מאט הלם סוכן חשאי

 

תמונות שונות של המתנקש והסוכן החשאי מאט הלם. 

 

לאחרונה צפיתי בסרט "היו זמנים בהוליווד " של קוונטין  טרנטינו שאחת הדמויות בו היא הכוכבת שרון טייט. היא מוצגת צופה בסרטה החדש ( והאחרון ) שבו כיכבה עם דין מרטין.הסרט  האחרון בסדרה  של ארבעה סרטים על הסוכן החשאי מאט הלם.סרט שנעשה ב-1969 לפני חמישים שנה.

תוכלו לצפות בסרט המלא כאן 

מאט הלם מן הסתם לא יהיה ידוע לרוב או לכלל הצופים בסרט של טרנטינו,אבל הוא בהחלט ידוע לי ולעוד כמה חובבים של ספרי ריגול. הוא הגיבור של אחת מסדרות הריגול המעולות ביותר שנכתבו אי פעם ,ובוודאי סדרת ספרי הריגול האמריקאית הטובה ביותר, למרות שאי אפשר להבין זאת כלל מקטעי אותו סרט עם שרון טייט או מהסרט כולו.

ומכיוון ששישה  ספרים על מאט הלם תורגמו לעברית בשנות השישים והשבעים,כולל שניים מהספרים שעליהם התבססה סדרת   ארבעת סרטי הקולנוע של דין מרטין ,  נסקור את סדרה זאת ותרגומיה לעברית בשתי הוצאות שונות  ספיח ומ.מזרחי כאן.

מאט הלם היה גיבור  אחת הסדרות הריגול הבודדות שיצאו לאור בשתי הוצאות שונות בעברית  אחרות כללו את  ג'ימס בונד כמובן,  הוברט  סוכן או אס אס 117 של ז'אן ברוס  הצרפתי , ואת ,ניק קרטר  אלוף ההרג , קווילר גיבורו   האניגמטי והאפרפר של אדם האל ,ומודסטי בלייז.הסוכנת החשאית הכל יכולה .

זאת הייתה  אולי סדרת הריגול הטובה מכולן.מאט הלם היה לכאורה לפחות סוכן חשאי ריאליסטי מאוד. לא אדם שחדר באופן קבוע  לארצות אחרות במזרח אירופה  כמו מילו מארץ' למשל   ( אם כי גם זה קרה שוב ושוב ) אלא סוכן נגדי ומתנקש שטיפל באנשים שסיכנו את האינטרסים של ארה"ב ושלום ובטיחות העולם ( בסדר זה בדיוק ). והוא מעולם לא היסס לחסל.למעשה זאת הייתה עבודתו.

הוא חיסל גם נשים. אם כי תמיד גברים ונשים  שזה היגיע להם.והוא עשה זאת בקור  רוח של מקצוען שעושה את הג'וב שלו.

סך הכל מאט הלם הוא המקביל של הרוצח השכיר שעובר עבור המאפיה.רק שהוא עובד עבור ממשלת ארה"ב במקום איזה מאפיונר. והוא פטריוט אמיתי.

הספר הראשון בסדרה הופיע בשנת 1960 ממש עם ראשית השיגעון לסוכנים חשאיים שהוא יטול בו חלק מרכזי . הסדרה תמשיך עד 1993 לאורך 33 שנים  ו-27 ספרים  ממש עד לאחר קץ המלחמה הקרה כשהלם נאלץ לעבור ממאבק בסוכנים סובייטים למאבק באירגוני רשע לא פוליטיים שסתם איימו על שלום העולם מסיבות כלכליות ולא אידיאולוגיות.

המילטון כתב ספר אחד נוסף  ה-28 בסדרה שמעולם לא פורסם משום מה.ואחד ממעריציו כתב מאז  ב-2013 ספר שמתאר את חייו של הלם במלחמת העולם השנייה כסוכן צעיר.

תוצאת תמונה עבור ‪matt helm the war years‬‏

עטיפת ספר שנכתב בידי מעריץ של ספרי מאט הלם על חייו של הלם במלחמת העולם השנייה.

הוא היה סוכן חשאי של ארה"ב במלחמת העולם השנייה והוכיח את עצמו כמחסל מוכשר ביותר. הוא הפך לאחר מכן לצלם ומחבר מערבונים ( כמו יוצרו שהיה מחבר מערבונים מהמוכשרים ביותר)   עד שבספר הראשון בסדרה הוא הובא מחדש  לעולם הריגול בידי קולגה לשעבר שהתגלתה כבוגדת.אישתו שנדהמה  לגלות שהיא הייתה  נשואה לטיפוס רצחני במיוחד התגרשה ממנו ועזבה עם הילדים.

הוא לא הצטער במיוחד ונשאר מאז סוכן חשאי מתנקש שקיבל הוראות מאדם שכל מה שידענו עליו הוא ששמו היה מאק.

מאט הלם תמונה

מאט הלם  היה אדם רציני ושתקן בעל כוח סבל אדיר שהיה מסוגל להישאר על הרגליים גם  אחרי שחטף כמות עצומה של מכות ודקירות.

הוא לא התרגש יותר מידי משאלות של מוסר והבלים מסוג זה וידע לציית להוראות.  חיבה מיוחדת הייתה לו לקיים יחסים עם נשים צעירות ויפיפיות שתמיד התגלו כבוגדות וסוכנות אוייב אבל זה לא הפריע לו להשלים את המשימה ולחסל אותן אם היה צורך מבצעי בכך.

חוץ מזה הוא היה חובב כלבים ותיעב נשים פמיניסטיות.

במיוחד   הוא היה חסר  סבלנות להיפים ופציפיסטים שהתנגדו לאלימות.

הסיפורים סופרו כולם בגוף ראשון בידי מאט הלם עצמו שהתגלה כטיפוס מעניין ביותר אם גם רצחני מטבעו. סביר להניח שזהו המקור ההשראה לכך שחלק מסיפורי אלוף ההרג  ניק קרטר (חיקוי לא מוצלח במיוחד של מאט הלם ) סופרו גם הם בגוף ראשון.

אבל לניק קרטר  שספריו נכתבו בידי סופרים שונים ומרובים לא הייתה את עוצמת האישיות או את ההומור הקודר והמצמרר  של  מאט הלם שכל הספרים עליו היו פרי יצירתו של אדם אחד ויחיד.

Image result for donald hamilton

דונאלד המילטון יוצרו של מאט הלם. אחד מגדולי סופרי הריגול והמערבונים. 

אני תמה אם דונלד המילטון עצמו סופר ספרי ריגול ומערבונים מפורסם  היה סוכן חשאי במלחמת העולם השנייה?  עד כמה שידוע  ממה שמופיע עליו ברשת הוא עבד  בתקופת מלחמת העולם השנייה ככימאי בצי האמריקני.

באחד הספרים בעברית בכל אופן נטען שהוא שירת כקולונל בחיל המודיעין האמריקני במשך עשור . אולי ואולי לא.  לא מצאתי לכך שום ביסוס ברשת. מה שלא אומר שזה אינו נכון. אבל אם כך היה הוא  ידע היטב על מה הוא כותב.

משהו  במאט הלם נראה כמבוסס עליו עצמו.  אבל כמובן אין דרך לדעת.

.ידוע בכל אופן שהוא היה מומחה אמיתי  לכלי נשק ולציד וכתב מאמרים רבים בנושאים אלו. כשמאט הלם המתנקש קר הרוח מתאר את כלי הנשק שלו ושל אויביו,הוא מדבר בסמכותיות אמיתית של מומחה.

כותב המערבונים 

האמילטון  בכל אופן היה אחד הסופרים הבודדים מאוד ( ביחד עם פרנק גרובר ואלמור לאונרד ) שכתבו סיפורי מתח וסיפורי מערבונים בהצלחה ( אמנותית )  כמעט שווה. רק מעטים מאוד הצליחו בכך.

שני ספרי מערבונים שלו הוסרטו :

Smoky Valley מ-1953.סיפור של חייל במלחמת האזרחים שחוזר הביתה ועוזר לחוואים הקטנים בסביבה להיאבק בחוואי גדול שרוצה לסלק את כולם.

שהפך לסרט

The Violent Men 

 

The Violent Men Poster

צפו במקדימון הסרט בכיכובו של גלן פורד

 האזינו לסקירה על הסרט 

Image result for the big country hamilton
ספר מערבון ידוע נוסף  שלו היה The big country  שפורסם לראשונה בהמשכים ב-1957   על רב חובל שהופך לחוואי בטקסס ומוצא את עצמו נאבק בשכן על זכויות מים .

ספר זה הוסרט כמעט מיידית לאחר פרסומו  לסרט מפורסם בכיכובם של גרגורי פק וצ'רלטון הסטון.

אני תמה אם הספר והסרט על פיו שימשו כהשראה לסדרת המערבונים המפורסמת ומאריכת הימים "בוננזה" שהחלה ב-1959 ועסקה ברב חובל שמגיע למערב הפרוע ומקים שם חווה גדולה.

יש להניח שגם דונאלד המילטון שאל את עצמו את השאלה הזאת.

Image result for the big country hamilton

צפו במקדימון שלו כאן.

סיפור קצר שלו "The Guns of William Longley"  זכה בפרס סופרי המערבונים של אמריקה פרס  SPUR     "דורבן"   ב-1967.

זהו  לכאורה סיפור על טבעי על צעיר שצריך להחליט בין חיים של איש חוק וחיי פושע. אך אקדחיו שהיו שייכים פעם לאקדוחן ההיסטורי ויליאם לונגלי דוחפים אותו להיהפך לפושע.

מצער שאף אחד מהמערבונים של האמילטון  שהם ככל הנראה בין המעולים בז'אנר זה לא תורגם לעברית.

סוכן הריגול שלו מאט הלם הוא במקצועו סופר מערבונים ידוע ומצליח מאוד.

 

הסוכן החשאי וסופר המערבונים מאט הלם מספר משהו על שבטי האינדיאנים האפאצ'ים והקומאנצ'ים בספר הראשון בסדרה עליו"אזרח מיסתורי נרצח!" מאת סופר המערבונים דונלד האמילטון

בנוסף יש ספר  מתח וריגול מוקדם  מאוד שלו שהוסרט The Steel Mirror is ספר מ-1948 על אדם שלוקח טרמפיסטית ומגלה שהיא מרגלת רוסיה.מה יעשה?

הספר הוסרט כ-חמש צעדים לסכנה"ב-1957 בכיכובו של סטרלינג היידן בשיא תקופת המצוד על "המרגלים הקומוניסטיים בתוכנו " של הסנטור מקרתי.

צפו במקדימון שלו

Five Steps to Danger poster.jpg

 

מאט הלם בקולנוע ובטלוויזיה 

היו ארבעה סרטי קולנוע של מאט הלם בכיכובו של דין מרטין שבהם הוא הופיע כטיפוס שרמנטי ולא רציני במיוחד חובב נשים גדול מעין ג'ימס בונד של רוג'ר מור שנים לפני הג'ימס בונד של רוג'ר מור  ( שכנראה קיבל השראה מדין מרטין). בסרט הרביעי הופיעה השחקנית שרון טייט בתפקידה הגדול ביותר ומשום כך קטע מהסרט הזה המופיע ב"היו זמנים בהוליווד " של טרנטינו " אבל לסרטים אין שום קשר אמיתי לסוכן מהספרים שהוא הדבר הרחוק ביותר שאפשר להעלות בכלל על הדעת מהדמות שאותה גילם דין מרטין.יש להניח שהמילטון רתח מזעם כשראה את הסרטים אבל היה מרוצה מהצ'קים שקיבל עבורם.

מאט הלם חזר  כסדרת טלוויזיה בשנות השבעים כבלש פרטי אבל קשה להבין מדוע הפכו את הסוכן החשאי המיוחד לבלש פרטי רגיל לחלוטין בביזבוז מצער של השם של הדמות.

מאז מידי פעם יש דיווחים שרוצים לעשות סרט חדש על מאט הלם  ושאפילו סטיבן שפילברג ,כנראה חובב של הסדרה ,  חשב על כך אבל עד כה לא יצא מזה דבר.

מאט הלם בכל אופן לא מת.  הוא עדיין קיים בספרים שראויים מאוד לקריאה גם היום כשכל הסוכנים החשאיים של ימי המלחמה הקרה יצאו מהההקפאה והם שוב פעילים כמו בימים הלא טובים של שנות החמישים השישים והשבעים.

מאט הלם בשפה העברית 

שלושה ספרים יצאו לאור בהוצאת ספיח בשנות השישים תור הזהב של הסוכנים החשאיים בספרות ( ביחד עם שנות השבעים ) .שניים מהם מבוססים על הסרטים .ספיח אולי תכננה להוציא נוספים  כולל הספר שעליו התבסס הסרט הרביעי בסדרה אבל זה לא קרה אולי בגלל שההוצאה הפסיקה להתקיים בסוף שנות השישים.

ועוד שלושה בהוצאת מזרחי בסדרת ספרי המסתורין שלה  בשנות השבעים.

וזהו לא היו יותר. וחבל מאוד.

ספרי הסדרה בעברית היו :

ספר מספר 1 בסדרה : מאט הלם באזרח מסתורי נרצח /    [תל אביב] :   ספיח,   [1966].

Death Of A Citizen 1960

כאשר ידידה ותיקה של סופר המערבונים  מאט הלם מימי סוכנות הריגול מופיעה הוא מסכים לעזור לה עד שבתו נחטפת כדי לכפות עליו לפעול והוא נזכר אז כמה היה הטוב פעם בהריגת אנשים

 

עטיפות בשפות אחרות :

 

ספר מספר 4 בסדרה:

המשתיקים /  עברית א.דן  ( אליעזר כרמי )  [תל אביב] :   ספיח,   [1967].

The Silencers (1962)

מאט הלם  נשלח למקסיקו בעקבות סוכנת שמתחזה לרקדנית על מנת להביא אותה הביתה ויהי מה.

 

 

עטיפות הספר בשפות זרות :

 

פוסטרים לסרט "המשתיקים ":

 

המקדימון לסרט "המשתיקים" עם דין מרטין 

 

 

צפו בסרט  המלא על פי הספר

"המשתיקים "

דוקומנטארי על "המשתיקים "

ספר מספר 6 בסדרה :

….ואז מוזעק מאט  הלם / עברית א.דן  (_ אליעזר כרמי )  [תל אביב] :   ספיח,   [1967].

The Ambushers (1963)

מאט הלם יוצא למשימה שגרתית במדינה  מרכז אמריקנית דמיונית "קוסטה ורדה"לחסל שם גנרל עויין ואז הוא מגלה כבדרך אגב שיש שם גם טיל גרעיני מסוכן ביותר.מתברר שמאחורי הטיל עומד נאו נאצי שחולם על הקמת אימפריה נאצית במרכז אמריקה. על הלם לחסל אותו ואת אנשיו עם סוכנת צעירה ועם ציידת נאצים קשוחה שהיא בעצם סוכנת רוסיה מסוכנת ביותר בשם זויה  ( שעימה מאט הלם ישוב ויפגש בספר נוסף שתורגם לעברית)..

 

עטיפות בשפות אחרות :

פוסטרים לסרט:

 

מקדימון לסרט של דין מרטין המבוסס על ספר זה 

 

צפו בסרט המלא :

https://www.dailymotion.com/playlist/x4do4j

 

ספר מספר 7 בסדרה :

עקבות בלילה / עברית – דינה גולדינג.(  סדרת ספרי מסתורין מספר  346)  תל אביב : מ. מזרחי, 1973.

The Shadowers (1964)

מדענית אמריקנית יפה וקרת מזג נמצאת  בסכנת חטיפה וגרוע מזה בידי הסוכן הסובייטי היהודי המסוכן  והבכיר אמיל טאוסיג.  הלם נשלח להגן עליה ולשם כך עליו לשאת אותה לאישה דבר ששני הצדדים לא מתלהבים ממנו במיוחד.בנתיים עוקב אחריהם סוכן נאצי לשבר שנראה  כעוד שליח של טאוסיג אבל בעצם יש לו אג'נגדה אחרת לגמרי הקשורה למנהיג הנאו- נאצי שאותו חיסל הלם במדינה מרכז אמריקנית  בספר הקודם בסדרה "ואז מוזעק מאט  הלם ". הנאצי מתברר נחוש לנקום את נקמתו של אותו מנהיג נאצי שחוסל.

 

 

ספר מספר 8 בסדרה :

תעלומת המסמכים המזויפים /עברית – א’ מרגלית. סדרת  ספרי מסתורין מספר  306  תל אביב : מ’ מזרחי, (1972).

The Ravagers (1964)

סוכן נהרג באכזריות בחומצה בפניו האם הוא נרצח בידי האישה שאחרי העקב או בידי מישהו או מישהי אחרת ? מאט הלם חייב לברר כשהוא תופס את מקומו של הסוכן שחוסל.

Th

 

ספר מספר 9 בסדרה :

אשה בשליחות המוות  "The Devastators  מ-1965 /עברית – חיים גיבורי.  ספרי מסתורין מספר  310  הוצאת מ.מזרחי,1972  "

הספר הטוב ביותר ביותר בסדרה בעברית ולמרבית הצער גם  האחרון שהופיע בעברית.

בסקוטלנד מדען מתכנן את השמדת העולם על ידי הפצת זן חדש  ו"משופר" של מגיפת  "המוות השחור".  הסוכן החשאי הקטלני יוצא לחסל אותו ביחד עם הסוכנת הסובייטית היפה והמסוכנת זויה שאותה פגש כבר בספר קודם ,שהיא עויינת כלפיו במיוחד.הוא משתמש לשם זה במידע גנאלוגי על מוצאו הסקוטי מאחר שהמדען מתעניין בגנאלוגיה..

מתברר שהמדען הסקוטי יוצר מגיפה עולמית בשליחות הסינים שמתכננים לרוקן את רוב העולם מיושביו כדי לאכלס אותו מחדש בעודפי אוכלוסייה שלהם.

לדעתי הספר הטוב ביתר בסדרה מבין אלו שקראתי והטוב ביותר מאלו שעוסקים בקונספירציה להפיץ בעולם מגיפה קטלנית.

והנה  שני קטעים בכמה  עמודים מהספר שבהם מאט הלם מתמודד עם איום של הפצת מגיפה קטלנית בעולם כולו בידי הסינים בשילוב של הומור שחור ואימה   שנותנים דוגמה ברורה לגבי הסדרה ואיכויותיה :

וקטע נוסף:

 

 

ff

1965  השנה שבה פורסם הספר הייתה שנה שבה פורסמו עוד כמה יצירות שעסקו באיום של הפצת מגיפה בקטריולוגית על  העולם בידי מדענים  מטורפים וטרוריסטים ומעצמות מסוכנות.

כך למשל בשנה זאת פורסם הספר "המשימה ברלין של "אדם האל "הספר הראשון בסידרת קווילר שעסק במזימה של אירגון ניאו נאצי לפתוח במתקפה בקטריולוגית על המערב והמזרח בו זמנית.

נציין גם שבאותו הזמן ממש  במהלך שנת 1965 החל להתפרסם בהמשכים בכתב עת קומיקס צרפת סיפור בהמשכים על הבלש הצרפת ריק הושה שבו הוא נאבק במזימה של מדען נאצי לשעבר להפיץ מגיפה בעולם.

ראו על כך ברשימה "הבלש צרפתי ריק הושה נגד האיום הבקטריולוגי".י

והיה גם ספר בסדרת "אדי קרסון -סוכן חשאי " הישראלית בשם "סוף העולם " שגם הוא עסק בנושא זה.

בבירור  בשנת 1965 הרעיון של מתקפה ביולוגית -בקטריולוגית על העולם בידי גורמים מסוכנים היה "באוויר".

 

מצער מאוד שלא תורגמו ספרים נוספים של "מאט הלם " אבל הקורא העברי תמיד העדיף  סדרות נחותות בהשוואה של "אלוף ההרג-ניק קרטר" על פני המתנקש הרצחני קר המזג. אולי הוא היה קשה מידי לעיכול לקורא הישראלי.

 

קראו גם

סקירה על מאט הלם 

האתר הלא רשמי של מאט הלם

אתר מעריצי דונאלד האמילטון 

מאט הלם באתר סוכנים חשאיים 

מאט הלם בויקיפדיה 

דונלד המילטון בויקיפדיה 

מאמר מפורט על דונלד המילטון כיוצר 

סקירה על המיטב של ספרי מאט הלם 

צפו גם

סרט מלא של מאט הלם עם דין מרטין 

הפתיחה לסדרת הטלווזיה למאט הלם משנות השבעים 

 

 

עוד  רשימות על סדרות על סוכנים חשאיים :

המלאך סיימון טמפלר

סוכן או אס אס 117 סדרה צרפתית 

ג'ימס בונד 

הבלש הפרטי והסוכן החשאי מילו מרץ'

המתנקש מאט הלם 

הסוכן החשאי הבריטי קווילר

אלוף ההרג ניק קרטר 

הסוכנת החשאית מודסטי בלייז

 

המרגל שסירב להמשיך: ג'ון דריק הוא האסיר 

פטריק קים -הקוריאני מסוקס האצבעות

 האנשים מארגון א.נ.ק.ל

צוות משימה בלתי אפשרית סרטי טלויזיה וקולנוע

צוות מבצע סודי לא לביצוע 

המובחרים :סדרת טלויזיה

הדספראדו מחוץ לחוק -שניים מגדולי המערבונים בשפה העברית מאת אחד מגדולי כותבי המערבונים קליפטון אדמס

העטיפה המקורית באנגלית לספר "הדספראדו " הבסיס לעטיפה העברית שנוצרה בידי אהרון אבדי.
חלק נוסף בסדרה על מערבוני מופת שאפשר למצוא אותם בעברית.

חלק קודם בסדרה היה על המערבון "שיין"אחד מגדולי המערבונים.

בעברית אם כי יצאו אלפים רבים של מערבונים רובם לא תורגמו דווקא מאנגלית אלא משפות אחרות כמו גרמנית , צרפתית ,איטלקית והונגרית או שהיו יצירות עבריות מקוריות  ( כמו רבים מהספרים בהוצאת "רמדור -שלגי ) .אולי בגלל בעיית השגת  הזכויות על יצירות אמריקניות ידועות.

בכל אופן הייתה  בראשית שנות השישים הוצאה  אחת של ספרי כיס שהקפידה להוציא מערבונים "אמיתיים"  אמריקניים כמה מהם קלאסיקות אמיתיות מתורגמים לעברית.זאת הייתה  הוצאת "מצפן " של מתתיהו טימור  ( שבו ובה אדון ביתר פירוט ברשימה נוספת בהמשך ).

ולצד ספרי מתח ומדע בדיוני שונים הם פירסמו שמונה ספרי מערבונים,כמה מהם קלאסיים ועוד מערבון תשיעי בהוצאת בת של "מצפן" שכונתה "מגדלור".

העטיפות עוצבו בידי המאייר והסופר הידוע אהרון אבדי.

אמנה כאן את המערבונים שיצאו לאור בהוצאה זאת לפני שאעבור לעסוק בשניים מהמעניינים ביותר שהיו גם הראשונים בסדרה.

הסופרים כללו סופרי מערבונים ידועים ביותר כמו מקס ברנד ( פרדריק פאוסט).

קראו סיפור קצר ומעולה של מקס ברנד בתרגום אבי גולדברג ב"יקום תרבות :

"יין במדבר " 

בהוצאת " מצפן "פורסמו שני מערבונים ידועים במיוחד של מקס ברנד :

"מונטנה" (Montana Rides! 1933)

 בתרגום חיים בן יצחק ספרי מצפן מספר 16 ,1962 

 

ו"דסטרי רוכב "( Destry Rides Again i 1930)

בתרגום חיים בן יצחק ספרי מצפן מספר 20 1962 

פרנק גרובר   סופר מערבונים ובלשים ידוע מאוד בעברית בספרו "ג'והני הנוקם "( Johnny Vengeance 1954)  ( שמאז תורגם שוב לעברית   בהוצאת מ.מזרחי כ"נקמתו של ג'והני ")

.תרגם חיים בן יצחק ספרי מצפן .מספר 21     1962  

( ראו רשימה שלי על פרנק גרובר כאן )

וסופרים ידועים הרבה פחות :

ס. האל תומפסון מחבר "מתחת לכוכב השריף " ( 1957  Under the Badge)

בתרגום חיים בן יצחק מצפן : ספרי כיס   22     1962 

תקציר :שריף נודד מגיע לעיירה פרועת חוק. הפושעים בטוחים שגם לו יש מחיר…

פרנק  צ'סלר רוברטסון  מחבר "איש החוק "(Lawman's Pay (1957)

בתרגום חיים בן יצחק , מצפן מספרי כיס מספר 28   1962 

( הספר זכור הודות למשפט המחץ שלו האנטי תזה של כל המערבונים עד אז  "כל הנותן סיכוי שווה לרוצח הריהו פתי

תוצאת תמונה עבור איש החוק רוברטסון

 

 ורן אטאנאס  מחבר "יום הנקם והגבורה "  (The Proud Ones 1953)

 בתרגום חיים בן יצחק מצפן ספרי כיס מספר 37 1962

נואל לומיס מחבר ג'והני קונצ'ו  ( עיבוד ספרותי של סרט  בכיכובו של פרנק סינטרה)בתרגום חיים בן יצחק בהוצאת "מגדלור " 1962( מגדלור הייתה הוצאת בת ל"מצפן")

קראו על ג'והני קונצ'ו  סקירה מפורטת כאן.

היו תשעה מערבונים ולא יותר.הוצאת "מצפן" למרבית הצער קרסה מסיבות שונות .ומאז פורסמו בעברית רק מערבונים קלאסיים מועטים  נוספים שתורגמו מהאנגלית. אפשר לספור אותם ממש על אצבעות שתי ידיים.

שניים מהספרים המובחרים ביותר בסדרה היו ספריו של סופר מערבונים לא כל כך ידוע אך מוכשר ביותר  בשם קליפטון אדמס ( 1919 -1971)  ושניהם בניגוד לשאר  תורגמו תחת שם בדוי "ע.תירוש" בידי עמוס גפן (שעסק בעיקר בתרגום ספרי מדע בדיוני ומתח עבור ההוצאה )בהמלצת גבריאל מוקד.

שניהם פורסמו במקור  בזה אחרי זה בשנים 1950-1951. וזעקו ממש להמשך שלישי אך למרבית הצער זה לא פורסם מעולם.

משום מה בהוצאת "מצפן"  שני הרומנים פורסמו שלא לפי הסדר הספר השני פורסם כראשון ואפשר לראות זאת לפי הכותר  והראשון שמקדים אותו פורסם כהמשכו כפי שאפשר גם לראות מהתקציר בכריכה האחורית שם הספר מוצג כ"רומן סוער נוסף על הדספראדו".ומה שאנו מכנים כיום כ"מקדימון " הסיפור המתאר מה קורה קודם לכן. 

אבל במקור השניים פורסמו לפי הסדר.

העלילה  של שני הספרים  רחוקה מלהיות מערבון טיפוסי והיא קרובה  לרומן היסטורי בנוסח "חלף עם הרוח " ואולי במכוון.אפשר לקרוא להם "מערבונים אפלים " והם בהחלט מזכירים את "הבלשים האפלים "של התקופה של סופרים כמו רימונד צ'נדלר ,יצירות קודרות ביותר המסופרות בגוף ראשון בידי הגיבור. ויש להניח שהמחבר אדמס היכיר אותם היטב. האקדוחן הגיבור רחוק מאוד מלהיות הגיבור הטוב הקלאסי .הוא אמנם נותן הזדמנות שווה לכל יריב,אבל יש לו התקפי זעם בלתי נשלטים  גם כלפי ידידים שאמנם הוא עצמו מצטער עליהם אבל שיכולים  בהחלט להיות קטלניים. 

הדספראדו מחוץ לחוק 

  1. "הדספראדו מחוץ לחוק "(  The Desperado. (Fawcett Publications   Gold Meda series no #121, באנגלית 1950 )   תורגם לעברית בידי "ע. תירוש" ( עמוס גפן ), מצפן ספרי כיס מספר 15 ,  1962 

העלילה מתרחשת כמה שנים לאחר סיום מלחמת האזרחים של ארה"ב  וליתר דיוק בשנת 1869 בטקסס שבה עולה לשלטון טיפוס שנוי ביותר במחלוקת בשם אדמונד ג' דיוויס  שידוע כיום לשימצה בתולדות טקסס.

הנ"ל רודף בחרי  אף את כל מי שתומך בקונפדרציה של הדרום ובערכים הישנים .זאת תוך שהוא משתמש במיליציות טרוריסטיות מרושעות במיוחד המכונות "כחולי הכרס". 

הגיבור הוא הנער טאל קאמרון  שכתוצאה מטעות שעשה.  סיוע לאחד מהנרדפים בידי המיליציה  ידידו רי נובאק בנו של המרשל לשעבר  של העיירה. הנ"ל  היכה מישהו שמסתבר שהוא קרוב משפחה של המושל החדש דיוויס וכעת נרדף בידי אנשי המושל.

טאל מוזהר שכעת עליו לברוח גם כאן כי גם הוא היכה את אחד מתומכי המשטר החדש לפני כמה חודשים.והוא אכן נמלט. בזמן שהוא בורח  אביו נהרג  וחוותו נשרפת.הוא מוצא את עצמו מנותק מהחברה מהעיירה ומהבחורה שאותה הוא אוהב.

במשך זמן קצר הנער  הצעיר הופך לאקדוחן מסוכן ביותר בהדרכתו של אקדוחן ידוע בשם פאפי גארט. פאפי שמתרברב שמעולם לא גנב כלום הוא בכל אופן אקדוחן רצחני שלעולם אינו מחטיא,  מתגלה כמדריך מלא אימרות שפר ותובנות חיים   על איך יש להפעיל נשק  איך לירות ולהרוג אנשים כאשר יש צורך בכך,  וכיצד יש לחיות במערב הפרוע באופן כללי. 

מעין  גירסה מוקדמת של "יודה " מדריך אבירי הגי'די מסרטי  "מלחמת הכוכבים ".

כמו יודה גם   פאפי מוצא את מותו בסיום האלים של הספר . טאל מגלה שהנערה שאהב כעת לא מעוניינת בו והוא נרדף בידי הבחור שהכניס אותו לצרות  מלכתחילה.  עליו לעזוב הכל ולעבור למקום חדש… 

כאמור כדומה "חלף עם הרוח" עם הנוסטלגיה שבו ל"דרום הישן והטוב"  יש כאן נוסטלגיה ל"טקסס הישנה והטובה  ".

כדאי להזכיר שאותו מושל שנוי במחלוקת דיוויס ,שפגע בזכויותיהם של בעלי האדמות הוותיקים בטקסס  דווקא נתן שיוויון זכויות לשחורים ,שיוויון שנעלם אצל ממשיכיו בטקסס שיצרו מחדש הפרדה בין שחורים ולבנים.  הפרדה שהחלו לפעול כנגדה כידוע רק משנות השישים של המאה ה-20.אבל בספרים טרגיים כמו זה  הגיבורים והקוראים לא שמים לב לזוטות היסטוריות מאין אלה. 

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

2. הדספראדו.

הספר השני "הדספראדו ( 1951  A Noose for the Desperado. Fawcett Publications,   Gold Meda series no#168,)  תורגם לעברית בידי "ע. תירוש"( עמוס גפן ) , מצפן  ספרי כיס  מספר 12 ,1962  פורסם כאמור ראשון בידי "מצפן".

הוא בניגוד לצפוי ולמקובל  אפילו יותר טוב,הרבה יותר טוב , מקודמו המצויין  ואולי בגלל זה פורסם ראשון בידי הוצאת "מצפן". 

קמרון מגיע לעיירה נידחת באריזונה ליד הגבול עם מקסיקו  הנשלטת בידי גנגסטרים מסוכנים. שם הוא הופך  לאקדוחן בשירות המנהיג שרוצח מבריחים מקסיקניים אחרי שהוא מצליח להתגבר על אקדוחן אינדיאני מסוכן ג'וזף השחור ואהובתו המקסיקנית המסוכנת אף יותר ששמה את עיניה על טאל ולא תניח לו יותר.אבל מוצא רק ידיד  אמיתי אחד אריסטוקרט דרומי לשעבר חייל במלחמת האזרחים וכיום שתיין בעל נימוסים אם כי   מר נפש שמת בסיום הקודר והעקוב מדם  של הסיפור כשהוא תמה מה קרה לאהובתו שאותה נטש בדרום.

בתוספת קאמרון מתחבר עם נער צעיר ממנו שעוקב אחריו ולומד ממנו על קאמרון להכריע בשאלה המוסרית הגדולה  האם לתת לנער להפוך לאקדוחן העתק שלו כפי שהוא הפך להעתק של האקדוחן  פאפי גארט או לכפות עליו לחזור לביתו.

בסיום מחליט טאל קמרון לעזוב הכל ולעבור למקסיקו. אולי שם אדם כמוהו ימצא שלווה. 

הקורא מפקפק בכך אבל אנחנו לעולם לא נדע כי מעולם לא נכתב לו המשך. הסופר העדיף לעבור לנושאים ולגיבורים אחרים. 

הספרים האלו וגיבורם הטראגי  הקורבן שמקרבן רבים אחרים , הם בכל אופן סיפורים שנשארים בזיכרון גם לאחר שנים רבות מאוד. 

קליפטון אדמס המחבר 

 קליפטון אדמס  Clifton Adams, (1919-1971 )  חי רוב חייו במדינת אוקלהומה והיה שם סופר ידוע מאוד ואף נבחר שם ב-1965 בידי אוניברסיטת אוקלאומה  לסופר השנה של אוקלאומה    כתב כחמישים ספרים רובם מערבונים אבל גם בלשים ומותחנים ו-125 סיפורים קצרים .

אך מאז ומתמיד ספרי הדספראדו נשארו ספריו הידועים ביותר אם כי גם שני ספרים נוספים שלו הוסרטו.

הוא לא זכה בפרסים על  ספרי הדספראדו שבהחלט היו ראויים להם.

הספרים פורסמו  ממש לפני שנוצרו פרסי איגוד סופרי המערבונים ב-1953.פרסי SPUR ( דורבן ).

היה זה בשנותיו האחרונות שהוא זכה לבסוף כראוי לו  ופעמיים ברציפות  שנה אחרי שנה   ב-1969 וב-1970 בפרס  רומן המערבון הטוב ביותר של השנה מטעם איגוד כותבי המערבונים של ארה"ב.

אדמס  היה הסופר הראשון שזכה בפרס זה יותר מפעם אחת ועוד ברציפות שנה לאחר שנה. 

את פרס "SPUR "  לרומן המערבון הטוב של שנת 1969 הוא קיבל על 

 Tragg's Choice 

סיפורו של מרשל שמתפרנס מההרצאות ומופע על סיפורו של הפושע  המפורסם שהוא חיסל.אבל אחרי עשר שנים של המופע  הקהל כבר לא מתעניין  ואין פרנסה והיגיע הזמן לחסל פושע נוסף.

את פרס ספור לרומן המערבון הטוב של שנת 1970 הוא קיבל על 

 The Last Days of Wolf Garnett.

סיפורו של אקדוחן  שמגלה שהפושע המסוכן שאותו הוא צד במשך שנה לאחר  שרצח את אישתו  מת כמה ימים לפני שהיגיע לעיירה .הצייד הסתיים והוא יכול לעשות דברים אחרים בחייו אבל אז הוא מתחיל לחשוד שהפושע המסוכן אינו מת אחרי הכל.

הספר הזה שסיים את הקריירה של אדמס. הוא אפל בדיוק כמו מערבוני הדספראדו שהחלו את הקריירה שלו 20 שנה קודם לכן וכמוהם הוא עסוק עם נושא המוות שאדמס אולי חש שהוא מתקרב אליו. 

למרבית הצער ספרים אלו לא תורגמו לעברית. 

אדמס  נפטר בגיל צעיר  52 זמן קצר לאחר הזכייה השנייה    מהתקף לב.

אם היה נשאר בחיים יש להניח שקליפטון אדמס היה נהפך לאחד מסופרי המערבונים הידועים ביותר של ארה"ב. אבל זה לא קרה. 

הדספראדו וגבריאל מוקד 

fכאמור למעלה שני הספרים תורגמו בידי "ע תירוש" הוא עמוס גפן  מתרגם קבוע עבור ההוצאה ולימים מיסדי האגודה הישראלית חמדע בדיוני ,בהמלצתו החמה מאוד של עורך כתב העת הספרותי "עכשיו" גבריאל מוקד ,חובב מערבונים גדול שספרים אלו הם אהובים עליו ביותר עד עצם היום הזה,ומסוגל לצטט מהם מהזיכרון.

נראה לי שהקשר של מוקד לספרים אלו הוא כה חזק מאחר שהוא הזדהה מאוד עם הדמות של טאל קאמרון ( ועם הדמות של האקדוחן פאפי גארט) האקדוחן הקשוח וחסר הרחמים אך בעל חוקי הכבוד משלו. 

כה הדוק היה הקשר של גבריאל  מוקד לשני ספרים אלו  ולמחברם ( מוקד הוא חובב גדול גם של ספרים אחרים שלו שלא תורגמו משום מה לעברית וחבל )  עד שהמעצב הגרפי של העטיפות אהרון אבדי כסוג של "בדיחה "(? )  לקח את עטיפת הספר השני מבין השניים  ( אבל שפורסם ראשון בידי ההוצאה) שהתבססה בכלל  על העטיפה האמריקנית  מערבון אחר של פרנק רוברטסון שפורסם ב"מצפן " כ"איש החוק " עם עטיפה אחרת (ראו אותה למעלה )   וצייר אותו מחדש והחליף את פני הדמות על העטיפה.

הוא שם  את פניו של גבריאל  מוקד,האיש שיזם את תרגום הספר  על הדמות שבכריכה.  

אולי בגלל שזיהה דמיון כלשהו בין הדמות של טל קאמרון ובין גבריאל מוקד? 

 

עטיפת המהדורה המקורית של הספר שהפך להיות בעברית בהוצאת "מצפן" "איש החוק"עם עטיפה שונה. 

 

גבריאל מוקד המקור לפני דמות האקדוחן  "הדספראדו" שבעטיפה שלמעלה. 

הדספראדו בקולנוע 

"הדספראדו " הוסרט לקולנוע  פעמיים בתוך ארבע שנים !

ב-1954 יצאה לאקרנים גירסה פחות או יותר נאמנה לספר.

היא לא עוררה תשומת לב רבה. 

כעבור 4 שנים בלבד ב-1958 הוסרט עוד סרט שהתבסס על עלילת "הדספראדו" עם שם שונה בשם "האקדוחן קול יונגר". 

אמנם הגרסה השנייה התבססה על  הספר רק באופן חלקי  ביותר והייתה למעשה סיפורו של האקדוחן הזקן  פאפי גארט מהספר מנקודת המבט שלו ותחת שם של אקדוחן אמיתי מהמערב קול יונגר חבר בכנופיית ג'יסי ג'ימס.

קול יונגר הנ"ל אמנם לא היה אדם מבוגר כלל בזמן שבו מתרחשים אירועי הדספראדו ,ב-1869. רק בן 25.וכתוצאה לא מתאים לגלם את הדמות של פאפי גארט מהספר שהוא לכל הפחות בן למעלה משלושים מבוגר מאוד במונחי התקופה,אבל יוצרי הסרט התעלמו מזוטות מאין אלה. 

צפו במקדימון לאקדוחן קול יונגר

 

צפו בעוד שני סרטים שנעשו על פי מערבונים מצויינים  של קליפטון אדמס שלמרבית הצער לא תורגמו  :

הסרט "בנו של הפושע ( 1957) על פי ספר של קליפטון אדמס מ-1955

 

  Gambling Man

 

תקציר הסרט : בנו של פושע  מפורסם שננטש בידי אביו הופך בעצמו לפושע לאחר שהרג את הבנקאי המקומי. שנים לאחר מכן הוא מנסה לחזור למוטב והופך לסגן מרשאל.

סרט נוסף שנעשה על פי ספר של אדמס הפעם לטלוויזיה היה "הימים המסוכנים של קיובה גוונס "( 1966).

 

 

 העלילה : קאובוי נודד מקבל משרת סגן מרשל בידי מרשל גווע ועליו להעביר פושע מבוקש לרשויות כשהוא נירדף בדרך בידי ציידי ראשים ונעזר בידי מורה.

הסרט שימש  כפילוט לסדרה שלא נוצרה לבסוף על פי הדמויות של אדמס,וזאת משום שז'אנר המערבונים החל לגווע אז בטלויזיה. 

צפו במקדימון לסרט הטלווזיה  "הימים המסוכנים של קיובה גונס " על פי ספר של קליפטון אדמס מ-1964 

 

שיר הנושא של הסרט 

 

The Dangerous Days Of Kiowa Jones, poster, top: Robert Horton, bottom l-r: Diane Baker, Robert Horton on title card, 1966. (Photo by LMPC via Getty Images)

ללא קשר לאיכותם או חוסר איכותם של הסרטים ,ספרי ה"דספראדו"  של קליפטון אדמס הם החשובים והם נשארים בזיכרון  שנים רבות לאחר הקריאה.

מומלץ לקרוא אותם כבין הקלאסיקות הגדולות של ז'אנר ספרות המערבונים. 

נספח : עטיפות ספרי הדספראדו בשפות שונות.

הדספראדו בצרפתית 

 

 

 

 

 

קראו גם 

קליפטון אדמס בויקיפדיה 

סקירה על קליפטון אדמס 

 

בלוגר עכשווי על הדספראדו 

באוקלאומה זוכרים את קליפטון אדמס 

ספרי המתח של קליפטון אדמס 

המלצה מוסרטת על ספר של קליפטון אדמס כטוב שבמערבונים 

שיין :גדול המערבונים ?

 

ג'והני קונצ'ו עוד מערבון מצויין בעברית 

פרנק גרובר סופר המערבונים האמריקני המתורגם ביותר לעברית 

 

 

כרכרה ללורדסבורג:מערבון קלאסי מאת ארנסט היקוקס בתרגום אבי גולדברג

כרכרה ללורדסבורג

מאת

ארנסט הייקוקס

תרגם :אבי גולדברג

 

 

שמונים שנה מלאו לסרט "הכרכרה"  [2 פברואר 1939 ]  בכיכובו של ג'ון וויין הצעיר ובבימויו של ג'ון פורד ,מגדולי הבמאים במאה העשרים, ומי שהציב רף גבוה לסוגת סרטי המערבונים. הסרט מבוסס על סיפור קצר הנחשב לאחד המעולים ביותר בסוגת המערבונים  מאת הסופר האמריקאי  ממוצא יהודי ארנסט הייקוקס, שנולד בפורטלנד אורגון 1899 -1950 . הייקוקס התמחה בסוגת המערבונים ,וסיפורו הקצר "המרכבה ללורדסבורג" משנת 1937 ,קיבע את דמות איש המערב  כרודף צדק קשוח וממעט בדיבור ,את הזונה טובת הלב ואת הנוף של אריזונה  בו הוקרנו רבים מהמערבונים לאחר מכן, בכיכובו של ג'ון וויין, איש המערב הג'נטלמן ,התגלמות תכונות האביר מימי ביניים.

Stage to Lordsburg, was first published (under the title Last Stage to Lordsburg) in The Saturday Evening Post in 1937

תמונה קשורה

הסיפור כבר תורגם פעם אחת לעברית בקובץ סיפורי מערבונים ‫ מערבון :   מיטב המערבונים בכל הזמנים / בעריכת ותרגום מרדכי ליבוביץ'    ירושלים :   כתר,   1993.

למיטב ידיעתי זהו הסיפור היחיד של הייקוקס שתורגם לעברית למרות שהוא נחשב לאחד מגדולי סופרי המערבונים . ייתכן כמובן שפורסמו סיפורים שלו בעברית תחת שמות אחרים כפי שהיה מקובל לעשות עם סופרי מערבונים כמו פרנק גרובר.

תרגום ראשון של הסיפור שידוע לי פורסם בקובץ  "מערבון : מיטב המערבונים בכל הזמנים / עורך ומתרגם מרדכי ("ליבו") ליבוביץ,ספריית "פעולה " סדרת עכשיו , הוצאת כתר ,1993

והנה תרגום חדש ועדכני של אבי גולדברג שפורסם גם בספר"בצהרי היום וסיפורים אחרים :מבחר סיפורים  מספרות  העולם " הוצאת עברית,2019.

 

 

מרכבה ללורדסבורג

תירגום אבי גולדברג 

 

הייתה זו אחת מאותן השנים שבהן אותות העשן שהפיחו האפצ'ים בטריטוריה ,היתמרו מעלה מפסגות הרי הסלע, ובקתות העץ של חוות רבות נותרו כמרובעים עשנים, ומעבר של כרכרה מטונטו הפך להיות ההרפתקה שלא מובטח לה סוף טוב.

הכרכרה וששת הסוסים חנו בחזית חנותו של וילנר בחזית הצפונית בכיכר של טונטו. סטיוארט המאושר ישב על הדוכן, המושכות בידיו ורגל אחת דורכת בהיסוס על הבלם. ג'ון סטראנג ישב לצידו חמוש. מאחור המתינה כבר כיתת משמר רכוב חמושה ברובים. מחצית מעשרת הפרשים שישבו על אוכפיהם מאחורי הכרכרה נמנמו.

בארבע ושלושים בבוקר האוויר היה צונן, והשמש אך הפציעה בפאתי מזרח. קהל קטן התגודד בכיכר, מעבירים לנוסעים את בקשותיהם האחרונות לנוסעים העולים על הכרכרה. בין הנוסעים שעלו על הכרכרה היו נערה שעמדה להינשא לקצין רגלים, מתופף בעל פאות לחיים מסנט לואיס, איש אנגלי גבוה וגרום נושא עימו רובה צלפים ארוך קנה, מהמר, בוקר רחב כתפיים בדרכו לניו מקסיקו וצעיר זהוב שיער, שאת חזותו בחנו סטיוארט המאושר ואנשי המשמר הרכוב בעניין, תוך שהם מכווצים עיניים.

תמונה קשורה

נראה היה שאלו היו כל הנוסעים, עד שלפתע הגיח הצעיר זהוב השיער מתוך  הכרכרה החוצה, ואז צעירה בשם הנרייט, שהייתה מוכרת לכל בטריטוריה, יצאה בהיסוס מתוך החבורה שהתגודדה בכיכר. היא הייתה קטנה ושקטה, לחייה היו חיוורות ועיניה השחורות נישאו אל האיש זהוב השיער שפתח בפניה את דלת הכרכרה, התעכבו עליו כמו מופתעות מאדיבותו הבלתי צפויה, ואז אחזה בידה את שולי שמלתה וטיפסה אל תוך הכרכרה.

הגברים בקהל המתגודד חייכו, אך זהוב השיער פנה אליהם בתנועת מהירה כשל חיתוכו של סכין, ומבטו החד שסקר אותם גרם בהדרגה לחיוכיהם להיעלם. הוא היה גבוה, צנום, ומאבנט החגור נמוך על מותניו השתלשלו שני נרתיקי עור ובהם אקדחים. לא היו אלה האקדחים בלבד שמשכו את תשומת הלב; משהו בפניו, שהיו כה דרוכות וכה חלקות, הצביע אף הוא על עיסוקו. לאחר מכן הוא נכנס לכרכרה וטרק את דלתה.

סטיוארט המאושר הסיר רגלו מהבלם ושיגר קריאה "היי". אנשי טונטו הפריחו בצעקות  ברכות פרידה אחרונות וששת הסוסים פרצו בדהרה. הכרכרה נדה על קפיציה והתגלגלה אל מחוץ לעיר, הבוץ ניתז מאופניה כמו מים, מאחוריה התקדמו סוסי המשמר החמוש בטיפוף נמרץ. כך נעה השיירה במורד הדרך המשופעת הארוכה, במסע שאף כרכרה לא עשתה בארבעים וחמישה הימים האחרונים. הרחק מטה במרחב הצחיח שכנה תחנת המרכבות שאליה היו מועדות פניהם ומעבר לה, בתווך, השתרעה הארץ הסחופה, שאנשי ג'ירונימו החריבו  בגיחותיהם הקטלניות.

האיש האנגלי, המהמר והאיש זהוב השיער ישבו מכורבלים יחדיו על המושב הקדמי, פניהם בהיפוך לכיוון נסיעתה של הכרכרה. המתופף והבוקר ישבו על הספסל האמצעי הלא נוח, ושתי הנשים חלקו את המושב האחורי. הבוקר ישב אל מול הנרייט, ברכיו במרחק נגיעה מברכיה. זרועו האחת נחה על סף החלון כדי לייצב עצמו. מטיל זהב ענקי החליק קדימה ואחורה לאורך שרשרת השעון שענד על חזהו הרחב, ומבעד למגבעת הבוקרים שלו בצבצה פיסת בלורית.

עיניו ננעצו בהנרייט, ומבטו הבוחן העלה חיוך על פניו. הנרייט השפילה את מבטיה אל קצות אצבעותיה שהיו נתונות בכסיות, פניה לא זעו.

הם היו קבוצה של זרים מכורבלים בצפיפות בכרכרה הדוהרת, דבר לא קישר ביניהם מלבד היעד שאליה התגלגלה הכרכרה. אך היה בחיוכו של הבוקר ובמבטו הנוקב משהו מהדהד כדיבור, ובכך הבחינו כל נוסעי הכרכרה מלבד האיש האנגלי, שישב, גופו זקוף ודרוך ופניו קפואות וחסרות מבע. נערת הקצין הנאה, הגבוהה והשלווה זרקה מבט חפוז אל עבר הנרייט, ולאחר מכן הסבה מבטה כשלחייה מעלות סומק. המהמר שתפס את חילופי המבטים, הפנה תשומת לב חסרת נחת אל הבוקר ללא ניסיון להסתיר זאת. עיניו של המתופף העבדקן הוצרו במעט, הבעתו הצינית גרמה לשפתיו להחוויר ולהתכווץ. הוא הסיר את כובעו וגילה ראש קירח שטיפות זיעה החלו כבר לכסותו. הסיגר שעישן מילא את הכרכרה בענן, ופתיתי האפר נשרו ממנו על אפודו.

זהוב השיער תפס את מבטה של הנרייט שהושפל כדי להתחמק ממבטו הנוקב של הבוקר, הוא הזיח את מגבעתו מטה על מצחו והביט בה – לא הייתה במבטו עזות פנים אלא שמץ של פליאה. פעם אחת היא הרימה מבטה אליו, אך הוא היה מוכן לכך ומבטו הוסב מיד ממנה. נערת הקצין השתעלה בעדינות כשהיא מכסה פיה בכף ידה, המהמר מיהר לטפוח על כתפו של המתופף בעל זקן הלחיים. "תיפטר מזה," אמר. המתופף נראה מופתע. הוא מלמל "מבקש את סליחתך", והפיח את סילון העשן אל מחוץ לחלון.

כל אותה עת הייתה הכרכרה דוהרת מתפתלת בסיבובים האין־סופיים במורד הדרך ההררית, מיטלטלת על קפיציה הקדמיים והאחוריים, גלגליה הכבדים הולמים וחורצים באבני הדרך וחורקים, מצווחים בסיבובים. מפעם לפעם חדרו לכרכרה צווחותיו הצורמניות של סטיוארט המאושר "היי נלי" או "בשם האלוהים".

המתופף העבדקן נצמד אל דלת הכרכרה ועצם את עיניו.

במרחק של שלוש שעות דהירה מהירה מטונטו סבה הכרכרה בעיקול האחרון ויצאה אל הישימון השטוח. כאן עצרה הכרכרה והנוסעים יצאו כדי לחלץ את איבריהם.

המהמר פנה אל נערת הקצין בעדינות מופגנת: "אולי תמצאי את מושבי נוח יותר."

הנערה הודתה לו ותפסה את מקומו.

הסמל ממשמר הפרשים רכב אל עבר הכרכרה ופנה בדברים אל סטיוארט המאושר: "כאן אנחנו נפרדים – אנו חוזרים, ובהצלחה לכם."

תמונה קשורה

הנוסעים הצטופפו מחדש בכרכרה, המהמר התיישב ליד הנרייט, הצעיר זהוב השיער כיווץ את רגליו הארוכות כדי לתת לנערת הקצין להתרווח, והתבונן בפניה של הנרייט במבט רך ודואג. שמש יוקדת הכתה בקרניה החמות את הכרכרה ואבק הדרך הצליף פנימה כלשונות עשן. ללא ליווי התגלגלה הכרכרה על הארץ המישורית. רק שיחי קקטוס שהזדקרו אל מול האור המסנוור שברו פה ושם את הרצף השטוח. במרחקים, מעבר לאדי החום הכחולים, ניבט שרטוטם המשוער של ההרים.

הבוקר הרים ידו אל עבר שפמו וסלסל את קצותיו וחייך אל הנרייט. נערת הקצין פנתה אל הצעיר זהוב השיער ושאלה: "מה המרחק עד חניית הצהריים?"

הצעיר השיב באדיבות: "עשרים מיילים."

המהמר הביט בנערת הקצין והדריכות בפניו התרופפה, כאילו היה בצלילי קולה להעלות בו זיכרונות נשכחים מזמן עבר.

המיילים נסוגו מתחת לקרונות הכרכרה וריח האבק האלקלי התחזק. הנרייט נחה, נשענת על פינת הכרכרה, ועיניה היו מושפלות אל קצות אצבעותיה הנתונות בכסיות. היה בדמותה המרוחקת משהו מסתורי שאינו ניתן לפענוח, מישהי שאין להתלוצץ על חשבונה. היא הייתה צעירה, אך מבעה רב ניסיון. היה בו כדי להעמיד את הבוקר, את המהמר, את המתופף ואת נערת הקצין על מקומם, והיא הבינה היטב מדוע הציע המהמר לנערת הקצין להחליף את מקומה. נערת הקצין הייתה בעולם משלה והנרייט בעולם מרוחק ממנה, כפי שהבינו כל נוסעי הכרכרה. לא היה לכך כל השפעה עליה באשר היא ידעה מאז ומתמיד על ההבדל בינה לנערות מסוגה של נערת הקצין. רק האיש זהוב השיער יכול היה לחדור מבעד לאדישותה. שמו היה מלפייס ביל והיא יכולה הייתה להבחין בפראותו, בקצות עיניו ובהשתפלות הארוכה של שפתיו – היה זה חותם שאי אפשר יהיה למחות לעולם. אך משהו שזרם ממנו החוצה כלפיה היה שונה מהחודרנות הסקרנית של האחרים בקרון. משהו ללא ספק אבירי, ובאופן לא צפוי עדין.

למעלה על הדרגש סטיוארט המאושר הצביע אל עבר שרטוט המבנים המצועף המרוחק כשני מיילים מחזית הכרכרה. "האינדי' לא שרפו את זה עדיין על כל פנים". השמש קפחה מלמעלה, מקרינה את אורה האכזר, צובעת את העולם בצהוב מתכתי שניתך ישירות על גגה של הכרכרה. שני חריצים עמוקים ומפותלים באדמה החרבה והסדוקה היו הדרך שבה פילסה המרכבה את דרכה.

ג'וני סטראנג ייצב את הרובה על ברכיו. "למה הצטרף מלפייס ביל לנסיעה?"

"אני מניח שלא כדאי לשאול אותו," השיב סטיוארט המאושר בעוד עיניו המוטרדות בוחנות את הבקעים באדמה שלפניו.

הדרך חצתה את מישור המבוקע והוא אחז בחוזקה במושכות וצרח: "החזיקי מעמד, נלי! היי, קללת האל עליך, היי." ששת הסוסים ניצבו לרגע בשפת בקע הקרקע התלול, ואז צללו מטה. לרגע נעצרה הכרכרה, לבדה בשממה, מתנדנדת, ואז הסתחררה על מסגרתה. היא פגעה באבני החצץ בשאגה, האופנים הקדמיים מתאזנים והאחוריים מתפתלים. הסוסים קרטעו אבל סטיוארט המאושר קילל את הסוסים המובילים והצליח להריצם שוב. הסוסים זינקו אל העבר השני של הבקע, שניים ובעקבותיהם עוד שניים, שריריהם מאומצים, מקפצים, והעפר הרך מתרומם בעננים צהובים מעלה. האופנים הקדמיים נאחזו היטב בקרקע ומשהו התנפץ כמו יריית אקדח, הכרכרה התרוממה, יצאה מהבקע, מתנודדת לצדדים, ואז נחתה בכבדות על צידה, שבבים מדופנותיה ניתזים.

ג'וני סטראנג קפץ מהדוכן. סטיוארט המאושר נותר במקומו בידו האחת אוחז במושכות ובשנייה נאחז במעקה, ונעמד בעוד הנוסעים נחלצים דרך הדלת העליונה. כל הגברים, מלבד המתופף בעל פאות הלחיים, נתנו שכם והפכו את הכרכרה על מכונה. מוזר עמד המתופף באור השמש הבהיר, מניע את ראשו בצורה טיפשית בעוד יתר הנוסעים שבו ונכנסו אל הכרכרה.

סטיוארט המאושר קרא "או־קיי אחי, עלה על הסיפון".

המתופף טיפס פנימה באיטיות והכרכרה יצאה לדרכה. מרחוק ניצבה שפופה תחנת דרכים. זו הייתה בקתה נמוכה בנויה מלבני טיט אפורות צרובות שמש, ששברי אלמוגים מפוזרים סביבה, ודגל מדולדל תלוי על תורן שבור. אנשים יצאו מאפלולית בקתת הלבנים וניצבו במרפסת המוצלת שבחזיתה. סטיוארט המאושר הסיע את הכרכרה ונעצר. הוא פנה אל איש כיפח: "היי מק, איפה האידיאנ' מקוללי האל?"

 

"תראה אותם עוד מחר לפני צאת היום," השיב הכיפח באיטיות

הנוסעים התקבצו בחדר האוכל של הבקתה. סייסים נכנסו פנימה להחליף את הסוסים. חדר האוכל הקטן היה קריר לאחר המסע בכרכרה, קריר ושקט. אישה מקסיקאית בעלת גוף התרוצצה אנה ושוב, מגישה צלחות מזון. סטיוארט המאושר אמר "עשר דקות", הבריש מעל פניו את האבק האלקלי והתיישב לאכול.

מק ארוך הלסת אמר: "חוות קתלין נשרפה בלילה שעבר. הייתה פה פלוגת פרשים אתמול. באו והלכו. תגיע אל מעבר ההרים הלילה אבל איני יודע מה קורה מאחרי ההרים, צרה קטנה."

"קטנה," השיב "המאושר" בקצרה והתרומם. זה היה סופה של האתנחתא. הנוסעים הלכו בעקבותיו, והמתופף משתרך מאחור, מתנשם, שואף אוויר מלוא ריאותיו

הכרכרה נעה שוב, וקולו של מק עוקב אחריהם. "שיהיה בהצלחה, מאושר, תעשה קופה אם תראה אבק מתגלגל במרחק ממזרח".

לחות לוהטת שרתה בכרכרה ומשב הרוח שנכנס פנימה כשהתחילו הסוסים במרוצם חנק את הריאות. משטח המדברי הקרין את זוהרו הלבן עד אין קץ עד שנעלם בעשן הערפילי. ברכיו של הבוקר התנגשו בברכיה של הנרייט בעדינות והוא המשיך לנעוץ מבטו בה. חוצץ שיניים היה שמוט בין שפתיו. קולו של סטיוארט המאושר התגלגל אחורה אל תוך הכרכרה בגסות ובדחיפות, בעודו שומר על מהירות קבועה של הכרכרה שנעה בנתיב החרוץ. עיניו של המתופף העבדקן היו עגולות ומאומצות, פיו פתוח ופניו נטולות צבע. המהמר הבחין בכך ללא הבעה ובחוסר אכפתיות, וכשחש הבוקר בנטל כתפו של המתופף הוא דחף אותו ממנו. האיש האנגלי ישב זקוף ודרוך, מביט חסר הבעה במדבר החולף.

נערת הקצין דיברה אל מלפייס ביל. "מהי התחנה הבאה?"

"המעבר בנקיק," השיב.

"האם נפגוש שם חיילים?"

"אני מקווה שנקבל ליווי מעבר לגבעות עד לורדסבורג " השיב לה.

בשעה ארבע באותו אחר הצהרים הלוהט ככבשן עשה המתופף בעל זקן הלחיים תנועה חלושה ביד אחת, ונפל קדימה אל חיקו של המהמר. הבוקר משך בכתפיו, הוציא את ראשו החוצה מהחלון וצעק מעלה אל הרכב "עצור רגע".

כשהכרכרה נעצרה ירדו כולם, וזהוב השיער עזר למהמר להניח את המתופף על פיסת קרקע מוצלת מהחום הלוהט, בצילה של הכרכרה. סטיוארט המאושר והשומר החמוש שלצידו לא טרחו לרדת ממקומם. המתופף שכב חסר אונים, שפתיו נעו אבל איש מהסובבים אותו לא אמר דבר או ידע מה לעשות, עד שהנרייט צעדה קדימה.

היא התכופפה מטה והרימה את כתפי המתופף וראשו אל מול חזה. הוא פקח את עיניו והיה בהן משהו שהנוכחים יכולים היו לזהות, מעין הקלה, משהו שנדמה כהכרת תודה.

היא מלמלה "אתה בסדר גמור", וחיוכה רך ונעים. בשפתותיה היה משהו אימהי. היא התבוננה בעיניו של המתופף העבדקן. הפחד נעלם מהן, למרות שהוא ידע בוודאות את גורלו. פניה של נערת הקצין היו אחוזות בעתה. המהמר והבוקר התבוננו מטה בריחוק במתופף הגווע. זהוב השיער התבונן בהנרייט כשעפעפיו סגורים למחצה, אך מבע של התעניינות עזה נטבע בתווי לחייו. הוא אחז בסיגריה בין אצבעותיו, ושכח את קיומה.

זהוב השיער והמהמר הניפו את המתופף מעבר לדלת כך שהוא השתרע מלוא קומתו על המושב האחורי כשראשו נסמך על ירכה של הנרייט. הם כולם נכנסו פנימה והכרכרה המשיכה לדרכה. המתופף גנח ואז לחש "תודה תודה", וזהוב השיער בחן את פניה של הנרייט, מחפש אחר שמץ של הבעה, ופלט אנחה. הם המשיכו כך, האופנים הגדולים כותשים את הערוצים שבהם חלפו, השמש השוקעת בהקה דרך חלונות הכרכרה. הגוש הגדול של ההרים התקדם לקראתם, קוויו מודגשים יותר בערפל כחול. עיני הבוקר התכווצו והבריקו כאילו ניסו לחדור לליבה של הנרייט , אלא שהמהמר התכופף אל עבר הנרייט ואמר, "אם את עייפה –"

לא," היא השיבה לו, "לא. הוא מת."

נערת הקצין פרצה בבכי קצר, המהמר התכופף וקרב פניו אל המתופף, וכולם נעצו עיניהם בהנרייט, אפילו האיש האנגלי הביט בה בסקרנות. היא חייכה חיוך מרוחק, שפתיה הרכות היו פשוקות. היא החזיקה את ראשו של המתופף בשתי ידיה והמשיכה להחזיקו כך עד רדת החשיכה. הם התגלגלו מעבר לכברת הדרך המישורית האחרונה אל תחנת המעבר.

הבוקר בעט את הדלת לרווחה ופסע החוצה, נוהם כשרגליו שהתקשו נגעו בקרקע. המהמר משך את המתופף כך שהנרייט יכולה הייתה לחלץ עצמה. כולם יצאו החוצה, עצמותיהם דואבות מטלטולי הדרך. סטיוארט המאושר ירד מדוכן הרכב, פניו מכוסות באבק אלקלי ועיניו מוצפות דם. הוא שאל "מי מת?" והציץ אל תוך הכרכרה. בחצר התחנה שוטטו אנשים ללא מטרה בהילוך עצל של דמדומים.

הרכב נפנה ואמר: "טוב, הוא לפחות לא ידאג לגבי מחר," והסתלק.

איש נמוך כרסתן, חלף על פניהם. "לא בטוח שכדאי לך להמשיך במעבר ההרים כבר". הוא המשיך: "איפה משמר החיילים למחר? כולם מעבר השני של ההרים הונסו. כל מי שלא היה יכול להתבצר נשלח ללורדסבורג. אתם תלונו הלילה על דרגשים במתבן, אמצא אולי סידור נוח יותר לגברות."

הוא הסתכל על נערת הקצין ומבטו עמד על קנקנה של הנרייט מיד. עיניו סקרו את מלפייס ביל, שעמד מאחור מרוחק, והכרה הציתה בו מידה של זהירות בפנותו אל מלפייס: "הלו ביל, מה מביא אותך לכאן?"

הסיגריה של מלפייס ביל הבליחה באפלה היורדת, והנרייט צדה את דמותו. פניו היו רגועים אך דרוכים. הוא השיב בנימה קלילה: "רק טיול."

הם התקבצו בתחנת הדרכים שהייתה בית עץ שאליו היו מחוברות עוד ועוד בקתות עץ נמוכות. אורות הבליחו מהחלונות ואנשים הסתובבו מפה לשם ללא מטרה, משוחחים בקולות מהוסים. הסוסים שוחררו ממוסרותיהם טופפו משם. הנערה הגבוהה נכנסה אל תוך האולם הגדול של תחנת הדרכים, להיפגש עם חייל שמדיו היו סתורים.

הוא פנה אליה: "העלמה רוברטסון? סגן האוזר אמור היה לפגוש בך כאן. הוא נמצא בלורדסבורג, הוא השתתף בהיתקלות בסבך עם האפצ'ים ונפצע."

הנערה הגבוהה ניצבה שקטה ושאלה: "קשה?"

"להודות על האמת, כן." השיב לה החייל.

הפונדקאי הכרסתן נכנס, מתנשף. "רע מאוד, רע מאוד. בואו גבירותיי. אראה לכן את החדרים שאוכל להציע לכן."

שמלתה של הנרייט הייתה בצבע אפרפר כעין היונה שהתמזג בצללים שירדו. היא התבוננה בפניה של נערת הקצין שהחווירו. אך הייתה מעין קשיחות בנערת הקצין, עוצמה פנימית כשחשבה על החייל.

"היה לך כנראה מסע מפרך," אמרה לו.

"כלום, ממש לא קשה," השיב החייל ועזב את החדר.

המהמר ניצב שם, פניו הצרות פנו אל עבר ארוסת הקצין במבט מאומץ, כאילו נזכר באירועים כואבים. מלפייס ביל עצר בכניסה, בוחן את רכותה של הנרייט ואת צניעות פניה. לאחר מכן עזבו שתי הנשים בעקבות הפונדקאי הכרסתן, והלכו לאורך מסדרון צר אל עבר חדריהן.

מלפייס ביל הסתלק החוצה ונשען בעצלתיים על כותל תחנת המעבר. מבטו מהיר, קולט את המתרחש סביבו, את האנשים המטיילים ללא מטרה בחצר התחנה, את קולות הלילה הרכים. החום היוקד התפוגג ועלה מהאדמה וצינה התגלגלה מטה מפסגות ההרים והניסה את החום אל מעבר לתחנה.

החייל ישב על אוכף סוסו, מנומנם, מלמל דבר מה לסטיוארט המאושר.

"טוב, אז לורדסבורג רחוקה וההרים המקוללים רוחשים אפאצ'י. שום פלוגת רוכבי משמר לא תגן עליך מחר, החיילים כולם עסוקים בשטח."

מלפייס ביל הקשיב לרקיעת פרסות הסוס כשהחייל התרחק ונעלם בחשיכה. הוא נזכר בבדידותו של רוכב במעברי ההרים האפלים הללו, וחזר אל המסבאה שבקצה התחנה. זו הייתה בקתה נמוכת תקרה ובה רצפת חֵמר וקירות מסוידים, ששמשה בעבר כאורווה.

שלושה גברים ניצבו במרכז המקום הקטן מתחת למנורת הנפט. אור חיוור שנגה מהמנורה האיר את עיניהם שהתבוננו בו. בקצה המרוחק של המסבאה שתו הבוקר והמהמר בשקט, מסוגרים בעצמם. מלפייס מזג לעצמו וויסקי מהבקבוק שהונח לידו, והבחין במבטו האפל של המוזג. ראשו של הפונדקאי הציץ פנימה והוא הכריז: "משמרת שנייה."

והגברים שנאספו במסבאה החלו לצאת החוצה.

המוזג רכן לעבר ביל ולחש: "עדיף שלא תמשיך ללורדסבורג, פלאמר ושנלי נמצאים שם."

שפתיו של מלפייס ביל נמתחו עד כדי צחוק ועיניו בהקו בפראות. "תודה חבר," הוא השיב ופנה לעבר חדר האוכל.

כששב אל החצר, לילה אפל ופראי נח על המדבר. אורו של הירח היה ככסף קפוא שנגע בארץ, אך לא יכול היה לסלק את החשיכה. הנרייט פסעה לאורך הדרך לטונטו, נעה בעדינות כצללית באפלה. הוא פנה לשם, והיא סבה לאחור למשמע נקישות עקבי מגפיו על האדמה הנוקשה. פניה היו בהירים ומוזרים והייתה בהם אדישות בחשכת הליל, כאילו ציפתה למשהו שיתרחש וידעה בתוכה מהו.

הוא אמר: "התרחקת מהתחנה. האפצ'ים נוהגים להגיח בזחילה ליד מבני המגורים ולארוב לטרפם."

היא הייתה אדישה, נטולת מורא. קולה היה צונן, והוא יכול היה לזהות בו שמץ של בדידות, השלמה עם הגורל. אלו שיוו לדבריה סוג של חדגוניות. "הרוח נושבת ברכות וזה כה נעים".

הוא הסיר את מגבעתו, רגליו הארוכות נמתחו, ושתי עיניו התבוננו בה בעניין ובפליאה. שערו הזהוב בהק באור הירח שנגה עליו.

היא אמרה בנשימה עמוקה: "מדוע אתה עושה זאת?"

שפתיו היו חסרות מנוחה, ופרץ רגשות עזים עמד לפרוץ מהן כפרץ רוח הנושבת מסביבו.

"יש לך הורים בלורדסבורג?"

היא השיבה בישירות ובסבלנות כמסבירה משהו שהוא אמור היה לדעת "אני מנהלת מוסד בלורדסבורג."

"לא," הוא אמר, "לא זו הייתה שאלתי."

"ההורים שלי מתו – אני חושבת. היה טבח בהר 'האמונה הטפלה' כשהייתי קטנה."

הוא עמד בראש מורכן, מחשבותיו נעו אל העבר, אל פרק חייה שנמחק. הייתה קשיחות וגולמניות בארץ הזו וחיבה מועטה לחלש. היא שרדה ונאלצה לשלם עבור הישרדותה, והיא הביטה בו עכשיו בדרכה השקטה שלא הציעה כל הסבר או התנצלות לכל מה שהיה. היא עדיין הייתה נערה יפה והיכולת לשאת את תלאות עברה ניכרה בעיניה, ביכולת ההבעה של שפתיה.

הוא המשיך: "מעבר לאגן טונטו יש אדמה טובה. יש לי שם חווה עם בית שמחציתו בנויה."

"אם זו הארץ שלך מה אתה עושה פה?"

שפתיו שחקו והקשיחות שבו התלהטה שוב והוא נדמה גבוה יותר לאור הירח: "יש לי חוב לגבות."

"זו הסיבה שאתה נוסע ללורדסבורג? לעולם לא תסיים לסלק חשבונות מסוג זה. כולם בטריטוריה מכירים אותך. פעם היית סתם חוואי ואז ניסית לגמול על עוינות בכוח, ואז העוינות נעשתה גדולה יותר, וגם אותה ניסית לסלק, והחוב הלך ותפח ויש עכשיו עוד אנשים שממתינים להרוג אותך. יום אחד מישהו יצליח. טוב יותר היה אם היית זונח את סילוק החשבונות ומסתלק."

החיוך לא סר מפניו, ואז היא הרימה את כתפיה בכניעה. "לא, לא, אתה לא תברח".

הוא יכול היה לראות את מתיקות שפתיה ואת העיניים שהיו עצובות בגללו. הוא ראה בהן את הסבלנות שהוא מעולם לא הצליח לרכוש לעצמו. הוא אמר "מוטב שנשוב", והפנה אותה באוחזו בזרועה.

הם חצו את החצר בדומייה, שומעים מבין הצללים את הקולות המהוסים של הגברים המנהלים שיחות עצלות, מבחינים בהבלחות האש במקטרות בפינות האפלות שבהן ניצבו. מלפייס ביל המתין כשהיא חלפה דרך דלת הכניסה לתוך התחנה. היא סבה והביטה בו פעם נוספת, עיניה אפלות ושפתיה הרכות שלוות, ואז חלפה לאורך המסדרון אל חדר מגוריה.

מחוץ לחלון חדרה מלמל מישהו "פלאמר ושנלי מחכים בלורדסבורג. מלפייס ביל יודע על כך". מעבר למחיצה הדקה של החדר הצמוד היא שמעה את נערת הקצין בוכייה בקול מונמך, אך ללא יכולת לשלוט בפרצי בכי. הנרייט הסתכלה במחיצה האפלה, כתפיה וראשה גחנו, ולאחר מכן חזרה והזדקפה. היא נקשה על דלת חדרה של הנערה ונכנסה פנימה.

* * *

שישה סוסים רעננים רתומים לכרכרה רקעו, והפונדקאי השמן של תחנת המעבר חצה בחשיכה את החצר, מטלטל מנורה שאורה הוטל על גוויית המת השחורה. הנוסעים יצאו מהתחנה פניהם מכורכמות באפלת השחר. ג'וני סטראנג הבלדר, הכניס את דברי הדואר וסגר בטריקה את ארגז המטען. סטיוארט המאושר קרא בקולו הצרוד: "או־קיי חבר'ה."

הנוסעים נכנסו לכרכרה, הבוקר טיפס לכרכרה ומלפייס ביל אמר לו באיטיות "תפוס את המקום בפינה, אדוני", ונכנס אף הוא, טורק הדלת מאחוריו.

הפונדקאי מלמל: "אם הם לא יתקפו אתכם ליד המצוק התלול תהיו בסדר. תהיו בטוחים כשתגיעו אל החווה של אל שרייבר."

קולו המתכתי של המאושר הרעים בדממת הבוקר החשוכה, והמרכבה קרטעה קדימה, קפיצי העור שלה מצווחים. הם התקדמו בשעת בוקר מוקדמת שבה שררה אפלה מוחלטת. קפואים, צפודים חצי ישנים, הם הרגישו במאמץ של הסוסים המטפסים במעלה הדרך המטפסת אל הרכס. שחר אפור הפציע, ואחריו אור נטול שמש התפשט לכל עברי המישור השומם שהיה עתה רחוק למטה. הדרך חלפה התפתלה בין סלע חשוף אחד למשנהו, ובמהירות הם הגיעו אל הישורת הראשונה, והכרכרה האיצה בדרך המישורית זרועת הסלעים.

הבוקר ישב בפינה הקדמית, הצד השמאלי של פיו נפוח. וכשהנרייט הבחינה בכך, החליק מבטה אל עבר מפרקי אצבעותיו של מלפייס ביל. עיניה של נערת הקצין היו עצומות, כתפה נלחצת אל האנגלי, שנותר צפוד ומתוח והרובה מונח בין ברכיו. המהמר נמנם לצידה של הנרייט, ובמושב האמצעי ישב מלפייס ביל, עיניו סוקרות בדריכות את הדרך החולפת. בשעה עשר העפילה הדרך שוב מעלה, ושיחי ערער וסבך של עצי אורן נראו על המדרונות. הציה במורד מתחתם נמלאה שוב בגרגרי אובך של יום לוהט נוסף. בצהרי היום הם הגיעו לפסגת הרכס והיטלטלו באחו הצר רצוף שברי סלעים. המהמר חסר המנוחה מתחילת היום הניע את רגליו אנה ואנה והביט בעיני נערת הקצין.

"חוות שרייבר נמצאת היישר לפנינו. חלפנו על פני רוב החלק הגרוע."

זהוב השיער הביט במהמר ולא העיר דבר, ואז הריחה הנרייט את ריח העשן באוויר העומד ללא תנועה. סטיוארט המאושר קילל שוב ורפידות הבלמים חרקו בחדות. מבעד לזווית החלון יכולה הייתה הנרייט לראות את ארובת הסלע והחֵמר שניצבה שרופה כשלד קודר אל מול אור היום היוקד. הבית שעמד שם היה עתה ערימה שחורה של אפר, עשן עדיין היתמר מפיסות שטרם אוכלו. הכרכרה נעצרה וכולם זינקו החוצה. תנור הברזל רבץ על הקרקע, וחלק מהארובה עדיין נעוץ בו. האש ליחכה בעצלות את השיירים שקרסו של מה שהיה פעם ארגז . מעבר למקום שבו עמד הבית, לרגלי מכלאת הבקר, שכבו שתי גוויות ערומות, גופן שסוע בתנועות סכין מיומנות וראשיהן הקרחים קורקפו ונחו בתנוחה מגוחכת.

סטיוארט המאושר ניגש והתבונן ושב לחבורה: "השרייברים, ניחא."

מלפייס ביל אמר: "הבוקר עם הנץ החמה."

הוא התבונן במהמר, בבוקר ובאנגלי שלא גילה כל רגש ואמר: "חזרו לכרכרה."

הוא טיפס אל גג הכרכרה והשתטח מלוא אורכו עליו. סטיוארט המאושר וסטראנג תפסו את מקומותיהם, הסוסים פרצו בדהרה. המהמר לחש לנערת הקצין "תהיי בטוחה כאן בין שני אלה", משך אקדח 44 קליבר מכיסו האחורי והניחו על ירכיו. הוא בחן את הנרייט ביסודיות יותר מאשר קודם לכן. הוא התגבר  על ריחוקו ושאל: "בת כמה את?"

כתפיה עלו וירדו, זו הייתה תשובתה היחידה.

אך המהמר הוסיף בעדינות: "צעירה דייך כדי להיות בתי, זהו עולם עלוב. כשאורה לך תשתטחי על רצפת הכרכרה."

האנגלי משך את הרובה שלו מבין ברכיו והניח אותו על מסגרת החלון שלצידו. הבוקר הסיט את שולי גלימתו וחשף את נרתיק האקדח. הדרך הסלעית הלכה והוצרה, גושי הסלע האפורים הלכו וקרבו אל הדרך, סוגרים על הכרכרה. אופני הכרכרה הלמו בדרך החרוצה, הסלעית, והיא קיפצה מעלה ונחתה בחבטה שהקפיצים לא היו יכולים לרכך. סטיוארט המאושר ניתב את הכרכרה המשקשקת וקופצת בבהילות ביד יציבה. אבק הדרך צבע את הכול באפור.

הנרייט ישבה ועיניה מרוכזות בקצות אצבעותיה עטויות הכסיות, מעלה בזיכרונה את דמותו הגבוהה של מלפייס ביל מול אור הירח בתחנת המעבר. הוא חייך לעברה חיוך שגבר יחייך לאישה נחשקת, דיבורו כעין צחוק מהיר ועיניו עדינות. המהמר דיבר בשקט והיא לא יכלה לשמוע אותו עד שאצבעותיו אחזו בזרועה.

הוא אמר שוב, בלי להרים את קולו "רדי מטה".

הנרייט ירדה על ברכיה. היא שמעה פרץ של יריות בעוד הכרכרה נעה במהירות קדימה. סטיוארט המאושר הפסיק לשאוג על הסוסים, ופניה של נערת החייל היו עגולות וכהות. קירות הקניון סגרו על הכרכרה. היא התבוננה מעבר לחלון בצד של המהמר, וראתה את דמותו המזגזגת של לוחם אפצ'י מתנועעת ליד הכרכרה. הוא רוכב על סוס ברוד, פלג גופו העליון עירום, אוחז ברובה בין מרפקיו הגרומים. המהמר כיוון לעברו בקור, הבוקר כיוון וירה שוב. הרובה של האנגלי החריש אוזניים כשירה אף הוא. ריח חריף של אבק שריפה התפשט בכרכרה. מגפיו של זהוב השיער שרטו את גג הכרכרה, ונקבים קטנים עגולים החלו להראות על דפנות הכרכרה כשמטח כדורי האפצי'ים הכה בה. אינדיאני אמיץ התקרב אל הכרכרה, והיה למטרה שאי אפשר היה להחמיצה. הבוקר הפיל אותו בירייה אחת.

האופנים צווחו כשהם האטו בסיבובים החדים וכל המבנה הכבד של הכרכרה התרומם מעלה ונחת במורד הדרך. המהמר אמר בשקט "עדיף שתיקחי את זה", והעביר להנרייט את אקדחו.

הוא נשען על הדלת, ידיו הקטנות אוחזות באדן החלון, חיוורון מרפה את לחייו. הוא אמר לנערת הקצין: "הישארי לשבת בין שני הגברים." הוא הביט בה במבט נואש ואומלל וראשו צנח אל אדן החלון. הנרייט ראתה את הסלע מתרומם גבוה וקרוב כמו קיר צהוב.

הם דהרו במורד ההר ללא מעצורים. היריות פחתו וצריחות האינדיאנים נמוגו מאחור. היא התרוממה מברכיה וראתה מרחוק את המישור השטוח. צלליתה הגרמית של לורדסבורג נראתה מרחוק, בקצה הרחוק של המישור המעורפל מלהט.

היריות פסקו לחלוטין וקולו הרם של סטיוארט המאושר נשמע שוב. גם צווחות הבלמים נשמעו כשהם חרכו את האופנים מפעם לפעם. האנגלי הביט החוצה בשקט, נערת הקצין נדמתה כמצויה בחלום מסויט, פניו של הבוקר זרחו באופן מוזר. הנרייט התכופפה כדי להרים את המהמר, אך משקלו היה רב באופן לא טבעי והוא החליק אל הפינה המרוחקת. היא ראתה שהוא מת.

* * *

בשעה חמש אחר הצהריים המתמשך השתרכה הכרכרה ברחובות החֵמר הצרים של לורדסבורג שבתי עץ טועים לאורכם, עד שהגיעה לכיכר המרכזית ועצרה לפני המון עם שהתכנס בחום המעיק. הנוסעים זחלו החוצה מהכרכרה, נוקשים.

ילד מקסיקאי רץ אל הכרכרה לראות את גופת המהמר ורץ משם כשקולו הגבוה מבשר בצרחות את החדשות בשפתו. מלפייס ביל ירד מגג המרכבה, אך סטיוארט המאושר המשיך לשבת באדישות על דוכן הכרכרה, בוחן את ההמון. הבלדר החמוש נעלם.

איש אפור בחליפה לבנה המונית קרא לעבר סטיוארט "אז עשיתם את זה".

סטיוארט השיב לו: "כן הצלחנו לעבור."

קצין פילס דרכו בהמון, מחייך אל עבר הנערה. הוא לקח את זרועה ואמר: "העלמה רוברטסון, אני מניח. סגן האוזר בסדר גמור, אקח את המטען שלך."

נערת הקצין פרצה בבכי של הקלה. כולם עמדו מסביבה, עצמותיהם דואבות וגוום רועד.

מלפייס ביל נותר עומד ליד אופן הכירכרה, לחייו הנוקשות מול השמש ועיניו מרוכזות בשני גברים שעמדו ליד מצבור שסוכך עליהם ליד חנות סמוכה. הנרייט הבחינה בצורה שבה שני הגברים המתינו וידעה מי הם ולמי הם מחכים. היא ראתה את עיניו הכחולות מאוד של מלפייס ביל שלהבה בערה בהם.

נערת הקצין, שדמעות שטפו את עיניה, פנתה אל הנרייט ואמרה: "אם יש משהו בעולם שאני יכולה לעשות עבורך –"

אך הנרייט פסעה אחורה, מנידה בראשה. זו הייתה לורדסבורג וכל אחד ידע את מקומו חוץ מנערת הקצין. הנרייט אמרה בטון רשמי "שלום", והתבוננה בגברים שהמתינו בשקט תחת הסוכך.

היא הסתובבה לעבר זהוב השיער ושאלה: "אכפת לך לשאת את המזוודה שלי?"

מלפייס ביל התבונן בה, עיניו שוחקות בריחוק. הוא פנה אל ארגז המטען ושלף מתוכו את מזוודתה החבוטה. הוא עדיין חייך כשצעד לצידה, מפלס דרכו בתוך ההמון וחולף על פני שני הגברים. אך כשפנו לסמטה קטנה ומזוהמת נטולת שם, מקום שהבתים נשקו זה לזה ללא חן או כבוד, הוא הפך לקודר. "אני מתנצל אך אני צריך לחזור לשם."

הם עמדו בחזית בית שאינו שונה בדבר משכניו, ועצרו לפני דלת הכניסה. היא ראתה את עיניו הבוחנות את הרחוב והבינה את משמעות מבטו. אך הוא אמר באותו טון מתנגן: "התבוננתי בך במשך יומיים." הוא הפסיק, חכך בדעתו וברר את המילים שרצה לומר, ואמר אותם בשטף: "אלוהים ברא אותך אישה. טונטו היא ארץ יפה."

תשובתה הייתה נטולת רגשות: "לא, אני מוכרת בכל רחבי הטריטוריה. אך אזכור שהצעת לי."

הוא שאל: "אין סיבה אחרת?"

היא לא השיבה. משהו בעיניה משך את פניו אליה. הוא הסיר את מגבעתו והיא ראתה כי מבטו חודר את להט היום אל עבר הארץ הרחוקה הקרירה והנחשקת. הוא מלמל "גבר אינו יכול לברוח מדבר שעליו לעשות , אך אשוב".

הוא פסע לאורך הרחוב הצר ופנה בחדות בסופו ונעלם. החום התגלגל כמו גל כבד מעל גגות לורדסבורג וריח האבק היה חריף. היא הרימה את המזוודה והניחה אותה. היא ניצבה שותקת ורצינית לפני דלת ביתה הקטן. היא זכרה כמה גבוה הוא היה מול אור הירח בתחנת המעבר. ארבעה פרצי ירי מהירים רעמו, פורעים את השקט בזעם, וזעקה. ולאחר מכן השתרר שוב שקט שנמשך עוד ועוד.

היא הניחה את כף ידה על הדלת כדי שלא ליפול, וידעה שהיריות הללו הביאו קץ לחייו של אדם, והיו סופה של תקווה. הוא לעולם לא ישוב, לעולם לא יעמוד למולה לאור הירח עם חיוכו הנעים המתפשט על שפתיו, ולעולם לא תשמע את החיות שבקולו הסתמי. היא חשבה על כל זה בנמיכות קומה ובסבלנות שהחיים הכו אל תוכה.

היא חשבה על כל זה כששמעה את נקישות עקבי המגפיים על האדמה ההדוקה של הרחוב, היא הסתובבה לראות אותו, גבוה ומרובע באור השמש העכור, בא לקראתה, מחייך.

 

סוף

 

קראו גם

הסיפור המקורי באנגלית

סקירה על הסיפור וחשיבותו

צפו גם

בגירסת 1939  של הסרט הקלאסי בבימוי ג'ון פורד עם ג'ון ויין

תוצאת תמונה עבור ‪stagecoach poster‬‏

 

 

 

צפו בגרסת 1966 של הסרט

 

 

 

 

 

צפו בגרסת סרט טלוויזיוני  1986 עם ג'והני קאש וכריס כריסטופרסון

 

 

 

 

 

האזינו לתסכיתים על פי הסיפור והסרט ברדיו

גירסת 1946 עם רנדולף סקוט

גירסת 1949 עם ג'ון ויין

 

 

 

תוצאת תמונה עבור ‪Stage to Lordsburg‬‏

גיבורי המערב הפרוע :קיט קרסון גשש סוכן אינדיאני ואיש המערב הפרוע בתרבות הכללית והעברית

קיט קרסון איש המערב עם פאט מקדונלד גיבור "תולדות המערב הפרוע"

קיט קרסון  ( 1809-1868) הוא אחד מאנשי המערב המפורסמים ביותר   וכמו כולם  ואולי יותר מכל אחד אחר מהם שנוי כיום ביותר במחלוקת ונחשב  בעיני רבים לרוצח המונים שהביא למותם של אלפי אינדיאנים בהחלטותיו.. אחרים רואים בו כמי שניסה לבצע במירב ההצלחה תפקיד בלתי אפשרי של פישור בין לבנים ואינדיאני ןחי  תמיד בין שני העולמות.

כשהייתי ילד הייתי קורא שתי סדרות מערבונים בהוצאת מזרחי האחת נקראה "תולדות המערב הפרוע " ואחת הדמויות  החוזרות שבה שבה הייתה לוחם צעיר בשם קיט קרסון ידידו הטוב של גיבור הסדרה פאט מק-דונלד.

ואחת נקראה "טקס גיבור המערב הפרוע " ואחת הדמויות הראשיות בה הייתה של לוחם מבוגר בשם קיט קרסון,ידידו הטוב ועוזרו של גיבור הסדרה טקס -ווילר.

 

 

 

שתי הדמויות לא דמו כל כך זו לזו חיצונית אבל בהחלט היה סביר שקית קרסון המבוגר הוא אותו האדם.

האם אכן מדובר באותו האדם בתקופות שונות של חייו ?או שמה אלו אחרי הכל שני אנשים שונים ?

השאלה העסיקה אותי מאוד אבל לא מצאתי לה תשובה.

תמהתי ותמהתי על כך ולא היגעתי לתשובה ברורה.

לימים גיליתי שבעצם לא,  התשובה היא כמובן שאלו הם שני אנשים שונים אבל לא לגמרי.

קית קרסון  ידידו של טקס אכן קיבל השראה מהדמות בשם זה ב"תולדות המערב הפרוע" ,שבהחלט היה אדם אמיתי מפורסם מאוד והיום שנוי מאוד  מאוד במחלוקת בארה"ב כאיש שמסמל  את יחסם  הרע של הלבנים לאינדיאנים. .

ולאמיתו של דבר גם טקס ווילר ידידו של קיט קרסון בעצם מבוסס על אותו קיט קרסון!

 

 

מתוך: גיבורי הספרים הנפלאים /מאת נואל ברון וליאונל סקנטייה. עברית: בנימין תמוז. הוצאת מ.מזרחי 1965.רשימה על קיט  קרסון מופיעה בספר זה למרות שבניגוד לכל שאר הדמויות שתוארו שם הוא לא היה גיבור  בדיוני של סיפור ידוע אלא דמות היסטורית בהחלט ולא באמת שייך. 

קיט קרסון שימש כאמור  כמקור השראה לדמות של  רנג'ר זקן בשם קיט קרסון דמות קבועה בסדרת מערבוני הקומיקס האיטלקית  הידועה " טקס  " ומופיעה ברוב החוברות מסידרה זאת שהופיעו בעברית.

תוצאת תמונה עבור טקס וילר

בחייו הוא היה גשש מעולה אולי המעולה מכולם. אבל בצעירותו הוא היה ידוע רק כ"צייד בונים " מעולה . עד שבעל החיים הזה הוכחד לחלוטין.

 

והנה סיפורים המתארים את ימי צעירותו של קיט קרסון בתולדות המערב הפרוע

הוא מופיע לראשונה כנער צעיר ב"תולדות המערב הפרוע מספר 3

 

"קיט קרסון חוזר ומופיע ב"תולדות המערב הפרוע ומספר 4"אלמו "

קיט קרסון הפסיק להיות עוד צייד וגשש התפרסם   לראשונה כסייר של קפטין פרמונט פוליטיקאי והרפתקן אמריקני שכבש בראשות קבוצה קטנה שאותה הדריך קרסון את קליפורניה הענקית מידי המקסיקנים והפך אותה ליהלום בכתר של ארה"ב כשהתגלה בה זמן קצר לאחר מכן  זהב בכמויות אדירות.

קיט קרסון שמר על חייו של פרמונט במהלך שלושה מסעות גילוי הרפתקניים שהפכו כמעט לאגדה. ופרמונט אסיר התודה כתב עליו : "קרסון והאמת חד הם !".

וכתוצאה קיט קרסון הפך לגיבור אמריקני.

קיט קרסון עומד עם קפטין ג'ון פרמונט שהוא הדריך את  המסע שלו לקליפורניה.

והנה תיאור המסע של קיט  קרסון ופרמונט לקליפורניה וכיבושה כפי שתוארו בחוברות תולדות המערב הפרוע " מספרי 7 ו-8 בעברית :

 

לא יאומן כי יסופר אבל זאת אמת היסטורית מדהימה.  קליפורניה  הענקית אכן נכבשת מידי המקסיקנים בידי החבורה הקטנה בחוברת הבאה של הסדרה.

מספר 8 "שכירי חרב:

 

קיט קרסון במדים בערך 1860

הגשש הצנוע  שלא ידע קרוא וכתוב שתרם לשינוי פני ההיסטוריה ולהפיכתה של קליפורניה למדינה אמריקנית  הפך אז כבר בשנים 1847 -1848 מייד עם חזרתו מהמסע של פרמונט בקליפורניה  לגיבור של חוברות בפרוטה שסיפרו על הרפתקאותיו הדמיוניות לחלוטין .והפכו אותו למפורסם,  אחד האמריקנית המפורסמים ביותר של המאה ה-19.

1914  kit carson by edgar samuel paxson

 

סיפור הראשון על הרפתקאותיו של קרסון יצא לאור ב-1847. הוא היה קרוי: "הרפתקה של קיט קרסון: סיפור הסקרמנטו". הוא הודפס ב"מגזין הדולר של הולדן". סיפורים אחרים הודפסו כדוגמת: "קיט קרסון: נסיך ציידי הזהב" ו"פרח הערבה". הסופרים תיארו את קיט קרסון  כאיש ההרים והלוחם באינדיאנים המושלם. הרפתקאותיו המרגשות יצאו לאור בסיפור "קיווה צ'ארלי, המוסטנגר הלבן; או ציד הקרקפת האחרון של קיט בהרי הרוקי". בסיפור זה, קיט קרסון   המבוגר  מתואר כמי שרוכב לתוך המחנות הסיוקס לבדו, ורוכב החוצה, עם קרקפות הלוחמים הגדולים ביותר שלהם בחגורתו (!)

הוא עצמו שמע על החוברות האלו וראה אותן אם כי לא היה מסוגל לקרוא בהן אבל הקריאו לו אותן  הוא חשב שהן משעשעות מאוד וצחק על כך עם הידידים  ש"לא זכור לו שהדברים  התרחשו בדיוק כך ".

אלא שבשנת 1849 התנגשו החיים והרומנים בפרוטה האלו בעוצמה אדירה שקיט קרסון לא יכול היה  לשכוח אותה.אדם בשם ג'מס וויט ערך מסע עם משפחתו בדרך סנטה פה .כשלפתע בדרך התקיפה אותם חבורת אפצ'ים בוזזים.הללו הרגו את מר ג'ימס וויט ושבו את הגבר וייט את בנה ואת המשרת.

החל מרדף אחריהם אם כי לא מיד.וקיט קרסון שהתגורר בקרבת מקום התבקש לעזור .והוא אכן מיהר להגיש עזרה.הוא מספר שזה היה החיפוש  הקשה ביותר בימי חייו .אבל לבסוף סמוך לנהר קנדיין בדרום מערב ארצות הברית הוא הישיג לבסוף את הפושטים.קרסון רצה לתקוף מיידית  מיד אבל הממונים עליו דרשו ממנו לסגת ,לאחר משא ומתן כושל האפאצ'ים רצחו את הגברת וייט ונמלטו. מאוחר  יותר התברר שהיא נאנסה על ידיהם בדרך פעמים רבות ושימשה כזונת מחנה עבורם.כשהתגלתה התברר שהוא הומתה ממש חמש דקות קודם לכן הגוף שלה היה חם לגמרי.ירו לה חץ בלב.

הילד התברר מאוחר יותר הומת וגופתו הושלכה לנהר. אם כפי שהיציע קרסון האפאצ'ים היו מותקפים מיידית ייתכן שאפשר היה להציל אותה.

 

הוא סיפר לימים באוטוביוגרפיה שהכתיב בשנת 1856  :במחנה מצאו איזה חוברת הראשונה מהסוג הזה שראיתי בכלל ,שבה עשו ממני גיבור גדול ,שהרג אינדיאנים במאות שמעתי על הדברים האלו אבל לא באמת החשבתי אותם.

חשבתי על זה הרבה פעמים וחשבתי על כך שהגברת וייט בוודאי קראה את החוברת הזאת ובגלל שהיא שמעה עלי וידעה שאני גר קרוב אליה היא בוודאי התפללה שאני אופיע ושהיא תינצל. אני משוכנע  בכך. ובאמת היגעתי אבל מאוחר מידי. לא היה לי את הכוח לשכנע את המפקדים שלי ללכת לפי התוכנית שלי כדי להציל אותה".

כל הפרשה הייתה שוק עבורו.ויש להניח שהיו לו מחשבות רבות על הבדלים בין האיש שתואר בחוברות ובינו האיש המציאותי.

כדאי לציין ששמה של הגברת ויט הוא שם האישה היחידה שמופיע באוטוביוגרפיה שלו לצד שמה של אישתו השלישית.שמן  של שתי נשותיו  הראשונות האינדיאניות לא מוזכר בהן כלל או אף עצם קיומן.

 

המונים קראו את הסיפורים האלו.בהם אישים צעירים בשם ביל הייקוק וויליאם קודי .

בופאלו ביל קודי ( שעליו ראו ביום אחד ברשימה אחרת בבלוג זה  )שהושפע עמוקות מסיפור חייו   של קיט קרסון ,קרא לבנו  היחיד על שמו .וסרט אילם על חייו נוצר עוד בשנת 1904.

פסל של קיט קרסון

 

על חייו נוצרו סרטים סדרות טלוויזיה וסיפורי קומיקס בשפות שונות אנגלית צרפתית ואיטלקית.

תוצאת תמונה עבור ‪kit carson comics‬‏

Image result for kit carson tomb

תמונה קשורה

 

 

ז

קיט קרסון בשנותיו האחרונות. 

היום הרבה פחות אמריקנים יודעים מה הוא בעצם עשה. אבל מבין אלה שיודעים  רובם הם בני שבט האינדיאנים הנבאחוס שלהם יש זכרונות מרים ביותר על קיט קרסון שעמד בראש גירושם משטחיהם  בשנת 1863 והוליך אותם למקום מאוד לא נעים בשם בוסק רדונדו שם מתו רבים מהם.

קיט קרסון רק מילא  פקודות ,שלא הוא יזם אותם אבל הוא זה שעמד בראש הגירוש.

היום מאשימים את קרסון באחריות למותם של אלפי אינדיאנים.  אבל הוא פעל כל חייו בהתאם לפקודות של אנשים שעמדו מעליו אנשים שבניגוד לו ידעו קרוא וכתוב. הוא לא סירב לפקודה מימיו גם כשהפקודות היו מטומטמות וברבריות והוא ידע היטב שהן  תהרוסנה  את חייהם של האינדיאנים שאותם היכיר כיבד והעריך.

בכל זאת מבחינתו היה היגיון בגירושם של האינדיאנים. מבחינתו היה צורך להכניס את האינדיאנים לשמורות כאמצעי פיזי להפרדה והגנה שלהם ושל תרבותם  בפני העוינות והתרבות של הלבנים.  הוא ראה את הפשיטות שלהם   על ההתיישבויות של הלבנים כמונעות על ידי ייאוש, "מבוצעות מתוך הכרח מוחלט כשהגיעו לסף רעב". אזורי הציד של האינדיאנים הלכו ונעלמו כשגלים של מתיישבים לבנים מילאו את האזור.ולאינדיאנים לא הייתה ברירה אלא  לתקוף את הלבנים. משום כך לדעתו היה צורך להפריד באופן מוחלט בינם ובין הלבנים.

בעיני האינדיאנים  זה נראה כמסע גירוש מאות ואלפים מהם מתו.

שמו של קיט קרסון  היום שנוא בקירבם.

-2014 הייתה עצומה לשנות את שמו של "פארק קיט קרסון" בטאוס בניו מקסיקו ל"פארק הערבה האדומה" (Red Willow Park). למרות התמיכה של התושבים מפואבלו דה טאוס והתושבים של עמק טאוס שמו של הפארק לא שונה והוא עדיין נושא את שמו של קיט קרסון.

אלא ששמו של קיט קרסון היום הוא שם הידוע לשימצה.ובעוד כמה שנים אין זה ברור שהפארק עדיין ישא את שמו.

בשנים האחרונות ונכתב עליו שיר שבו מוצג קיט קרסון שונה מאוד בידי הזמר Bruce Cockburn-

:

And the President said to Kit Carson
"Take my best four horsemen please
And ride out to the four directions
Make my great lands barren for me"
Kit Carson said to the President
"You've made your offer sweet
I'll accept this task you've set for me
My fall's not yet complete
"Kit Carson knew he had a job to do
Like other jobs he had before
He'd made the grade
He learned to trade in famine, pestilence, and war
Kit Carson was a hero to some
With his poison and his flame
But somewhere there's a restless ghost
That used to bear his name

 

דמותו האותנטית  יותר של קיט קרסון הופיעה בחוברות של סידרת הקומיקס האיטלקית המתורגמת "תולדות המערב הפרוע " שיצאה בהוצאת מזרחי (ראה מדור הקומיקס ליתר פרטים ) הוא הופיע בחוברת מס' 3 "הנהר הגדול " כנער בחוברת 7 "המקסיקאית הנוקמת " בחוברת 8 "שכירי חרב" שם מתואר מסע הכיבוש של קליפורניה בידי פרמונט שבו קיט קרסון מילא תפקיד מרכזי ביותר.

הוא חוזר ומופיע שוב . בחוברת 14 "הצייד " ובחוברת 15 "מרכבות המדבר"ביחד עים ידידו הסקוטי מק ושניהם מסייעים לפאט מקדונלד ולאדם המבקש להקים חברה להובלת זהב. אבל לסיפור הזה כבר אין רקע היסטורי מיוחד.

תמונה קשורה

קיט קרסון שימש כאמור למעלה  כמקור השראה לדמות של קיט קרסון בסדרת הקומיקס האיטלקית  טקס   בתור טקסס רנג'ר זקן ומנוסה.

תוצאת תמונה עבור טקס קרית תופת

תמונה קשורה

 

 

אבל האמת היא שהגיבור של הסידרה טקס ווילר מזכיר הרבה יותר את קיט קרסון האמיתי מאשר ידידו שנקרא בשם זה..

כמו  קיט קרסון האמיתי הוא היה נשוי לאישה אינדיאנית.

כמוהו הוא סוכן אינדיאני של הממשלה שמתפקידו לפשר בין לבנים ואינדיאנים  ובראש ובראשונה אנשי שבט הנבאחו שהוא משמש כמנהיגם , אותו שבט שקיט קרסון שלח לשמורות  ,ומנסה להגן על האינדיאנים כמיטב הבנתו.ומוצא את עצמו בין שני העולמות כששניהם לא סומכים עליו מנסה בחוסר הצלחה מוחלט לפשר בינם.

כפי שהיה עם  קיט קרסון.

תוצאת תמונה עבור טקס גיבור המערב הפרוע תוצאת תמונה עבור טקס וילר

 

 

קיט קרסון בשפה העברית. 

 

לראשונה הופיע קיט קרסון בעברית ברומן ביוגרפי ענק על  ידידו והאחראי עליו פרימונט ואישתו גי'סי

אירוינג סטון  בית פרימונט /   עברית מנשה הדר  הוא יונתן רטוש   תל-אביב :   ניומן,   תש"ח  רומן ביוגרפי על ג'סי בנטון פרימונט    הופיע גם תחת הכותר: בת האלמוות. באותה ההוצאה  ב-1957

 

סדרת קיט קרסון.  1963 תשכ"ג,הוצאת הדפוס החדש   68 עמודים

למרות השם לא היה כל קשר בין גיבור הסידרה שהיה אקדוחן רודף חוק וצדק סטנדרטי נציג יחידת "הבורדר רנג'רס"  ובין איש המערב  הצייד והגשש הידוע בעל השם הזה.הסיפורים נכתבו בידי סופר או סופרים ישראליים שתחת שמות בדויים שונים.

החוברות היו:

מספר 1: הסומבררו השחור ג'ורג הודיאק.

מספר 2.אקדחים רועמים  מאת ג'ורג' הודיאק

מספר 3:השליפה המכרעת מאת רוי וינצ'סטר

מספר 4:במלכודת השטן מאת קיט קרסון על הכריכה   מאת רוי  וינצ'סטר

מספר 5: הפרש האלמוני . מאת רוי וינצ'סטר

 

 

מספר 6:פגישה עם המוות .מאת רוי וינצ'סטר.

מספר 7:יום הנקם .מאת רוי וינצ'סטר. הסיפור  "יום הנקם " פורסם שוב בגירסה מקוצרת   בספר "מבוקש חי או מת " של "בוב ברנד" בתרגום ד. בן אבי בסדרת "המערבון המובחר "   תל אביב: הספריה הקטנה, 1968. בסיפור קית קרסון הנועז יוצא לנקות מהפשע את עיירת הולדתו.

מספר 8: הלוחם מול המות.  החוברת האחרונה שבסיומה באופן יוצא דופן עד מאוד קיט קרסון מתחתן !

 

סיפור קומיקס על עלילות קיט קרסון בשם "עיר השודדים " הופיע בסדרת הקומיקס "בוקי " בחוברות 107-109/

 

צפו גם :

קיט קרסון בויקיפדיה 

 

הבלדה של קיט קרסון 

בלדה שונה מאוד של ברוס קוקבורן על קיט קרסון

 

סרט קולנוע עלילתי מ-1940  על חיי קיט קרסון 

 

פרק מסדרת טלוויזיה על קיט קרסון 

 

עוד פרק מהסדרה 

הקדמה לסדרה על פרימונט וקיט קרסון "חלום המערב"

 

דיון בחייו של קיט קרסון 

 

 

 

 

סרט תיעודי על חיי קיט קרסון 

סרט דוקומנטרי על חיי קיט קרסון 

 

אתר מוזיאון קיט קרסון 

עוד בסידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

האקדוחן והמרשל ביל הפרא היקוק בספרות העברית 

אגדת נתיב צ'יסהולם 

הקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית 

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

 

 bronze figure of Kit Carson by American sculptor Frederick William MacMonnies. Made at the Roman Bronze Works, Brooklyn, NY.