ארכיון תג: מערבונים

גיבורי המערב הפרוע :הקאובוי השחקן תום מיקס בספרות העברית ובעולם הנהר

Related image

 

תום מיקס כוכב מערבונים אילמים

לפניכם סיפורו של שחקן המערבונים ההוליבודי המפורסם הראשון ,תום מיקס ,איש שבאמת היה במערב הפרוע והפך לאגדה הוליוודית בחייו. ולאחר מותו שמו "כיכב" כגיבור סדרות מערבונים ישראליות ,שאחת מהן אף תיארה את מותו בקרב הסיום של הסדרה!
אבל אין מה לדאוג, תום מיקס קם לתחייה כאילו לא קרה כלום גם בחוברות מאוחרות יותר וגם בסדרת "עולם הנהר" של פיליפ חוזה פארמר המתאר כיצד כלל המין האנושי ובכלל זה תום מיקס מוקם לתחייה בעולם מרוחק.

תומאס אדווין מיקס (באנגלית: Thomas Edwin Mix; ‏6 בינואר 1880 – 12 באוקטובר 1940)   היה כוכב מערבונים אמריקני מפורסם בתקופת הסרטים האילמים. הוא השתתף ב-336 סרטים בין שנת 1910 ל-1935. מיקס היה כוכב העל הראשון של המערבונים בהוליווד, ונחשב כמי שהגדיר את הז'אנר עבור כוכבי מערבונים שונים   כמו למשל אחד בוק ג'ונס שבאו אחריו.

Related image

בין סרטין הידועים היה "דסטרי רוכב שוב"  מ-1932 על פי ספר קלאסי של כותב המערבונים המפורסם "מקס ברנד  " שתורגם גם לעברית.

צפו בסרט "דסטרי רוכב שוב " עם תום מיקס 

Image result for ‫דסטרי רוכב שנית‬‎

סרטו האחרון ( שהיה בעצם סדרה של סרטים קצרים ) THE MIRACLE RIDER   מ-1935  היה שילוב של מערבון ומדע בדיוני שבו הוא נאבק במערב הפרוע בכנופיית פושעים המשתמשת בהמצאה מדהימה של קרני מוות.

צפו בפרק הראשון בסדרה זאת.

 

Image result for ‫tom mix צןרבךק רןגקר‬‎

הוא התפרסם גם כ"כוכב " סדרת רדיו על הרפתקאותיו שכל ילד אמריקני האזין לה, אבל הקול שהושמע שם של תום מיקס ,היה קול של מישהו אחר. הקול של תום מיקס האמיתי התברר,קול חלש וצפצפני , לא התאים לרדיו או בכלל לסרטים מדברים.

האזינו לתוכנית רדיו ב"כיכובו " של תום מיקס.

וכמובן  תום מיקס כיכב במאות חוברות קומיקס. תמיד עם אותו כובע לבן מוכר לכל שהיה לסמלו.

Image result for tom mix comics

 

Image result for tom mix

שמו היה  ידוע לכל ילד אמריקני וגם לכל ילד בארצות  שאליהם היגיעו הסרטים ובהם ארץ ישראל.

תום מיקס פוגש בעולם הנהר את ישו הנוצרי ואת ג'ק לונדון ואת פיליפ חוזה פארמר

פירסומו  של תום מיקס היה כה עצום עד שלימים הוא יהפוך לאחת הדמויות בסדרה הפנטסטית של סופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר "עולם הנהר "שתיאר עולם שבו כל בני האדם שחיו אי פעם קמים לתחייה מחדש בידי חייזרים מיסתוריים .ובהם גם תום מיקס. בסיפור בסדרה  תום מיקס משתף פעולה עם ישו הנוצרי  או יותר נכון הדמות האמיתית שעליה מבוסס ישו הנוצרי ונישרף בסיום הסיפור ביחד עם ישו בידי קנאים  נוצריים מימי הביניים ..רק על מנת לקום לתחייה במקום אחר בעולם הנהר.

Image result for river world and other stories

סיפור זה לא תורגם לעברית.

ובשני ספרים שתורגמו הוא משתף פעולה עם סופר ההרפתקאות ג'ק לונדון והסופר מרק טווין בחיפוש אחר המגדל האפל של החייזרים אי שם בקצה הכוכב.במהלך העלילה הוא פוגש דמות שמבוססת על זאת של כותב הספר פיליפ חוזה פארמר שמזהה אותו כגיבור הילדות שלו ושעליו יש לו הרבה מה לספר. פארמר מתברר מהעלילה התכוון לכתוב ביגורפיה של תום מיקס ואם כי זה לא יצא לפועל כי מישהו אחר הקדים אותו אסף חומר רב על חייו הצבעוניים באמת  של הקאובוי ההוליוודי שהיכיר גם את המערב הפרוע האמיתי.

Tommixportrait.jpg

והנה הפרק בספר "תבנית אפלה " שעוסק בתום מיקס ,שמופיע מסיבות לא מוסברות  באמת בסיפור בשם בדוי כ"תום רידר" קצין ראשון  בספינת נהר של דמות  שקוראת לעצמה "פארינגטון " שהיא הסופר ג'ק לונדון  ( גם הוא משום מה מחזיק בשם בדוי בספר )  ובמסעו לגלות את מיסתורי "עולם הנהר".

אנחנו פוגשים אותו בתחילה רק  כאחד  כמה דמויות מעניינות אחרות מההיסטוריה ומעולם הנהר אבל אל דאגה המיקוד יעבור אליו כאשר פארמר מספר כמה עובדות לא ידועות  ומפתיעות על עברו של כוכב המערבונים המפורסם שמן הסתם הדהימו אותו המעריץ הגדול של הכוכב כאשר חשף אותן.

התבנית האפלה /   מאנגלית אורי שגיא   תל-אביב :   אודיסיאה,   2003

Image result for ‫עולם הנהר‬‎

 

תום מיקס מופיע עוד כדמות מישנה בספר ""המבוך הקסום"  [מאנגלית: עמית קלינג]   תל-אביב :   אודיסיאה,   2004)" הרביעי בסדרת "עולם הנהר" שתורגם גם הוא . ונעלם לאחר מכן מהספר החמישי והמסיים בסדרה שכבר לא תורגם.

 

Image result for ‫עולם הנהר‬‎

 

תום מיקס בישראל 

יש להניח שתום מיקס כוכב  הקולנוע היה מוכר היטב בארץ ישראל ובבתי הקולנוע שלה בתקופת הסרט האילם.לפחות כמו כוכב מערבונים אחר בשם "בוק ג'ונס " שלימים הפך אף לידוע יותר מימנו.

לימים בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים השם "תום מיקס "שימש כשמו של גיבור סדרת מערבונים ישראלית ,ששם מחברה הוצג כ"קלייד מורתון " או "מורטון" .אבל שמו האמיתי היה מירון אוריאל.בדומה למה שאירע עם כוכב מערבונים מפורסם אחר "בוק ג'ונס " שגם עליו כתב אוריאל סדרת מערבונים מאריכת ימים ובה גו'נס הוצג כאיש חוק במערב הפרוע.

בדומה לבוק גו'נס גם לתום מיקס הישראלי לא היה  למעשה כל קשר לשחקן הקולנוע שממנו נלקח השם.

גם תום מיקס היה איש חוק במערב הפרוע אבל הוא היה משהו שונה מבוק ג'ונס,הוא היה אדם שהשתמש בזהות שאולה של "תום מיקס" ,בזמן שביום היה חוואי מכובד בשם קורטני  בלילה פעל כאיש חוק לבוש מסיכה על מנת שאיש לא יזהה את זהותו האמיתית.ועשה זאת בשיתוף פעולה עם אינדיאני בשם "מיסטר ג'ים" ( שם לא מכובד עבור אינדיאני לדעתי אבל לקוראים זה לא היה איכפת ) .

בדומה לגיבור הרדיו והקומיקס הידוע "הפרש הבודד ". רק השם היה שונה.

זה היה רנג'ר שהסתובב במערב חבוש מסיכה כדי להסתיר את זהותו  ביחד עם אינדיאני ונלחם  בכוחות הרש.ע זאת בדיוק הייתה הדמות של תום מיקס בסידרה זאת שבחייו "האזרחיים " היה בעל חווה שוחר שלום בשם קורטני עד שלבש את המסכה והפך ל"תום מיקס". הסידרה היא יוצאת דופן בדבר אחד: זוהי סידרת המערבונים היחידה הידועה לי שגיבורה נהרג בחוברת האחרונה!

אבל מותו לא הפריע לדמות להופיע בעוד סיפורים נוספים לאחר מכן וגם לשתף פעולה עם דמויות אחרות בסיפורים מידי אותו המחבר "בוק ג'ונס וביל הייקוק. שכן הם  כולם חיו באותו יקום דמיוני משותף של סיפורי המערב הפרוע.

והנה רשימת החוברות והסיפורים על תום מיקס בעברית.

א.סדרת תום מיקס מאת קלייד מורתון ( מירון אוריאל ) בהוצאת ע. נרקיס .סדרה ראשונה.

העטיפות הן בשחור לבן.1959?

 

החוברות היו :

  1. תום מיקס  ושודדי המרכבות. עברית "ג. אמר" ( אוריאל ) .

2.וכנופיית המבריחים.

3.ועיר המקלט לפושעים

4.נלחם בשודדי הבקר

5. בשליחות החשאית

 

 

6.בדרכו לאל פאסו. עברית אהוד חירם

7.ומכרה הדמים

8.במסע הנקמה

9.בעקבות הרוצחים.

 

10.ערוץ הקומנצ'ים.

11.הנפט השחור.

                 

12.התרמית הגדולה.

13.שריף קטינא.

     

14.תעלומת הפרחים.

בחוברת זאת שבה מיקס נאבק בגנגסטרים שמגיעים מהמזרח למערב הפרוע  הוא  נהרג בסיום המפתיע באמת.

יש להניח שהמחבר אוריאל קיבל הודעה על כך שהסדרה מתבטלת והחליט לסיים עימה את חייו של הגיבור.

            

ב. תום מיקס:  מאת קלייד מורטון , עברית "עזרא מצרי , הוצאת נרקיס, תשכ"ה. סדרה שנייה על תום מיקס.  העטיפות הן צבעוניות .

בסדרה זאת חזרה הדמות של מיקס ללא כל התייחסות למותו בסוף הסדרה הראשונה…המחבר אינו מירון אוריאל אלא עזרא מצרי שכתב במקביל את "סיפורי ביל הייקוק עבור אותה הוצאה.

  1.  (15) עיירת רפאים
  2.     

  1. (16) אחרון הלוחמים
  2.       

3.(17) בחירתו של אקדוחן.

תום מיקס פוגש את ביל הייקוק

ג.   (18) הסחטן  מן המיסיסיפי. מאת ארצ'י ברמן (  שוב מירון אוריאל ) . מספר 4 בסדרת "מועדון ארצ'י ברמן "  הוצאת  ע. נרקיס,  1964. זה היה ספר כיס שבו נאבק מיקס בקלפן רצחני בספינה במיסיסיפי  ןבארגון סחטני של בעלי עדרים ונעזר באיש החוק ביל היקוק גיבור סדרת ספרים אחרת באותה ההוצאה. 

האקדוחן ואיש החוק ביל הייקוק. במציאות הוא דווקא לא פגש את תום מיקס שהיה צעיר מידי בשביל זה. אבל הם נפגשו במערבון ישראלי.

עם עמוד זה נפרדים תום מיקס. ועוזרו מיסטר ג'ים מהקוראים בפעם השנייה.

אבל דמות נוספת עם שם זה היגיעה אל הקהל הישראלי בסוף שנות השבעים.

"טום מיקס "

 סדרה אחרת בשם "טום מיקס" הופיעה בעברית בשנות השבעים .הפעם הייתה זאת סדרת קומיקס. אך כמו קודמתה לא היה לה פרט לשם שום קשר לשחקן המקורי .סדרה זאת עסקה בעלילות נער איש חוק אמיץ במערב הפרוע ובכלל הייתה  סדרה איטלקית   Captain Miki ששמה שונה בעברית כנראה  בהתבסס על ההתרגום לתורכית(!)

Image result for tom miks

בעברית הופיעו עשרה חוברות מסדרה זאת .

Image result for ‫טום מיקס‬‎

 

Image result for ‫טום מיקס‬‎

Image result for ‫טום מיקס‬‎

 

ההופעה האחרונה של תום מיקס בעברית הייתה בתרגומים העבריים  של ספרי  "עולם הנהר"  של פיליפ חוזה פרמר ומאז נעלמו עיקבותיו.

Image result for tom mix

ראו עוד על תום מיקס האמיתי 

ביוגרפיה קולנועית של תום מיקס

תום מיקס אגדה קולנועית 

אגדה על גב סוס : סרט תיעודי על חייו של תום מיקס 

סידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

קברו של תום מיקס

Image result for The Great K & A Train Robbery 1926

המהיר בשולפי המערב

במשך למעלה מעשרים שנה ועם קרוב לאלף חוברות וספרי כיס ( (!) היה הטקסס רנג'ר והמרשל הטקסני האגדי ביל קרטר גיבור המערבונים הפופולארי ביותר בישראל .הוא היה כל כך פופולארי שהוא אפילו זכה לאיזכור בספרו של דוד גרוסמן "עיין ערך אהבה ".

על ביל קרטר האיש והאגדה ראו :

המהיר בשולפי המערב

בית חרושת לאיקונים :על אורי שלגי והוצאת "רמדור"

הוסף לסל את עמדה 21 - אוונגרד עברי / שונים

עטיפת גליון המגזין הספרותי "עמדה". על העטיפה ציור של ספר המדע הבדיוני "עבדים בחלל " מאת גרגורי קרן " שיצא לאור בהוצאת "רמדור " של אורי שלגי בשנות השבעים.


בימים אלו יצא לאור גיליון מספר 21 של כתב העת "עמדה " גיליון אוונגרד ספרותי ובמסגרתו הופיע גם מאמר זה  על הוצאהשעסקה בסוג מיוחד מאוד של אוונגרד עברי..בשנות השישים והשבעים והשמונים ,לא היה מי שגר בישראל ולא היכיר גיבורים ידועים כמו איש הקראטה מסוקס האצבעות וסוכן הסי אי אי הבכיר פטריק קים.
או את האקדוחנים מהמערב הפרוע ,הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר.
או הלוחם משום מקום רינגו

.את הלוחם באיומים על טבעיים שונים לארי ברנט ,את הגיבור הרומאי מצ'סיטה ,ועוד סוכנים חשאיים וגיבורי מדע בדיוני ולוחמים בפשע רבים מספור.,

וגם את סדרת ספרי "חסמבה"  של יגאל מוסינזון על חבורת ילדים הנלחמים בפשע ובאויבים ערביים
 שהופיעו כולם  ב"ספרי כיס"  ובחוברות דקות.
המו"ל שהוציא לאור את כל אלה נקרא "רמדור ".או יותר נכון אורי שלגי .

הוא עסק בעוד תחומים רבים כמו קומיקס ,והוציא לאור מגוון אדיר של ספורים רומנטיים לנשים וגם תרם רבות להתפתחות תרבות הספורט בישראל עם מגזינים כמו "פנדל " .

 שמו האמיתי כפי שידעו מעטים היה אורי שלגי .
רק מעטים מאוד ידעו שאורי שלגי הנ"ל שעדיין פעיל עד עצם היום הזה כאחד המוציאים לאור הותיקים  של המדינה המציא בעצמו או ביחד עם צוות שלם של כותבים   חלק גדול מדמויות אלו ולא תרגם אותם.
ואת אלו שהוא תרגם הוא לא תרגם מאנגלית דווקא

אלא מגרמנית שפה שהייתה בבחינת "טאבו " בשנות השישים בכל הוצאה אחרת חוץ מהוצאת רמדור.  .


רק מעטים ובודדים מאוד ידעו שאורי שלגי שהופיע לכאורה  כתועמלן לתרבות האמריקנית ולשירותים החשאיים של ארה"ב הורשע בעברו כמרגל הראשון בתולדות מדינת ישראל והיה בעברו פעיל קומוניסטי  ישראלי בולט ביותר .

אדם  שבעולם חלופי יכול היה להגיע להנהגת המפלגה ואולי לשנות בכך את ההיסטוריה של המזרח התיכון כולו..

אך במקום זאת העדיף לשנות כיוון ולההפך ליוצר איקונים מרכזי של הספרות הפופולארית של ישראל.   

אז הנה לראשונהמאמר מקיף על  ההוצאה לאור שהוציאה לאור את המספר הרב ביותר של האיקונים של הספרות הקלה בישראל ובראשם הסוכן החשאי פטריק קים וגם לראשונה פרטים על המו"ל שתרם כה רבות לתחום הספרות הקלה בישראל ,מו"ל שהחל את הקריירה שלו כפעיל קומוניסטי וכמרגל הראשון שהורשע בישראל .

 

חצי מאה מלאה להוצאת"שלגי "שבעבר נודעה כהוצאת "רמדור " וגם שמות רבים אחרים.

כיום בשנת 2010 בעת כתיבת מאמר זה היא עדיין פעילה והיא אחת ההוצאות הוותיקות ביותר בארץ שעדיין פעילות תחת הבעלים המקורי הלא הוא אורי שלגי, וזאת אריכות ימים נדירה ביותר.

מעניין שבארץ יש ברגע זה בפברואר 2010 רק עוד שתי הוצאות ותיקות כל כך שעדין פעילות בניהול הבעלים המקורי. אלו הן הוצאת ע.נרקיס והוצאת ,,מ. מזרחי והשניים הנ"ל היו מאז סוף שנות החמישים המתחרים של שלגי בתחום שבו הוא התפרסם יותר מכל תחום "הספרות הקלה .

"כל אותם ספרי מתח ריגול ,בלש רומנים רומנטיים מערבונים וגם ספרי אימה ז'אנרים ששלגי היה בין מפיציהם הפעילים והפוריים ביותר בישראל.לאורך חצי מאה לצד מגזינים של ספורט כמו "פנדל" שהפכו אותו לדמות מרכזית בהפצת הספורט בתקשורת בשנות השבעים והשמונים ( נושא הראוי למאמר נפרד ) וגם ספרי תשבצים. 


 אבל עבורי ועבור רבים אחרים אורי שלגי וההוצאה שלו בשמה הוותיק "רמדור " זכורים יותר מכל הודות לגיבורי סדרות ספרי הכיס והחוברות " שהוא למעשה המציא אותם אם כי היציג אותם תמיד כסדרות ויצירות מתורגמות של סופרים ששמותיהם היו פרי המצאתו של שלגי.

אלו היו .איש הקראטה הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות  ,פטריק קים שהוצג כפרי יצירתו של"ברט ויטפורד ", אנשי המערב הפרוע ,איש החוק איש והטקסס רנג'רס ומאוחר יותר המרשל ביל קרטר וידידו אדום השיער רד בושרד שהוצגו כפרי יצרתו של "ארט ( או פשוט" א.") בלמר , והנווד במערב הפרוע רינגו ששמו נלקח ממערבוני הספגטי האיטלקיים.וספריו יוחסו לאחד "ג'ף מקנמרה". אלו היו הדמויות הפופולאריות ביותר של שלגי כפי שמראה העובדה שכל אחד מהם הופיע בשני פורמטים שונים במקביל .גם בספרי כיס של 160עמוד וגם בחוברות דקות של סיפורים קצרים באורך 32 או 64 עמוד . .

. היו גם דמויות אחרות כמו הגיבור הרומאי מצ'יסטה שהתבסס על הסרטים ההיסטוריים האיטלקיים איש החלל ראל דארק, היה לארי ברנט וחבריו אנשי היחידה מיוחדת "יפ"מ " גיבורי סדרת האימים " שנאבקו באיומים על טבעיים שונים והיו עוד רבים אחרים שכיכבו בספרי הכיס של הוצאת שלגי .חלקם מתורגמים מאנגלית או מגרמנית דווקא וחלקם פרי מוחו הקודח של שלגי וצוות סופריו ולעיתים קשה מאוד לקבוע מי היה מתורגם ומה היה מקורי שכן המתורגם המעובד והמקורי היה מעורבב לאין הפרד בספרים של הוצאת שלגי בסינטזה ביזארית שיצרה משהו חדש בתחום הספרות הקלה העברית ויצרה איקונים אמיתיים בתחום התרבות הפופולארית העברית ,אם כי בזמן פירסומם המקורי רק מעטים מחוץ למעגל ההוצאה ידעו שהמדובר ביצירות מקוריות לפחות בחלקן.

מכמה בחינות אורי שלגי הפך למפיץ בישראל של מעין גירסה אידיאלית של התרבות והחברה האמריקנית כפי שתוארה בספרי מערבונים וריגול ובסט סלרים מרובים מספור של סופרים כמו הרולד רובינס אירוינג וואלאס שהוא פירסמם. ובדיאבד הדבר המפליא שכון בראשית חייו אורי שלגי היה קומוניסט אדוק..

הפעיל הקומוניסטי

בצעירותו היה אורי שלגי ( נולד 1928) נקרא אורי וינטר וכנראה היה מוצא יקי גרמני. הוא סיפר שבילדותו בתל אביב היה בולע בימים ספרים כקורא ספרים כפייתי ובלילות מפנטז על כתיבתם. אך במקום ללמוד ספרות הוא למד מכונאות בבית ספר מקצועי ולדבריו הוא ניסה את כל העבודות מסבל ועד מכונאי. פרט לכך הוא החל לפתח כבר בגיל צעיר ביותר מחויבות פוליטית עזה ביותר לרעיונות הקומוניזם.

מלבד זאת הוא היה חבר בולט ביותר בשנות ה-40 במשמרת הצעירה של המפלגה הקומוניסטית מק"י. כבר כשהיה בגיל 17 ב-1943 היה מעורב כאחד מנציגי המשמרת הצעירה של המפלגה במאבקים הפוליטיים המסובכים להשליט במפלגה את בשמואל מיקוניס. [1]

וינטר הירבה אז לפרסם כתבות ומאמרים בעיתון המפלגה "קול העם "ובמוסף לנוער שלו . והיה מדריך נוער בולט ביותר במפלגה . ובין חניכיו היו המשורר דוד אבידן ועורך לעתיד של כתב העת הספרותי "עכשיו "לעתיד גבריאל מוקד ובאותה התקופה הוא השפיע עליהם עמוקות ברעיונותיו הקומוניסטיים.


לוינטר היה צפוי ככל הנראה עתיד מזהיר במפלגה ואולי מי יודע היה מגיע לעתיד להנהגתה.  הוא בהחלט נחשב לאחד הפעילים הצעירים הבולטים ביותר.

אבל זה לא קרה.

בינואר -1950 מצא  הקומוניסט הצעיר אורי וינטר את עצמו  מעורב בפרשת הריגול הראשונה בתולדות מדינת ישראל הצעירה. 

וינטר שהיה מרכז לשכת הקשר של מק"י עם חיילי צה"ל נעצר בירושלים בעת הפגנה אלימה כנגד נשיא המגבית היהודית המאוחד דאז הנרי מורגנטאו שבה נתבע מורגנטאו לחזור לארה"ב. . אגב בדיקה שגרתית בכליו בידי אנשי הביטחון התגלה ברשותו תיק עם מסמכים צבאיים סודיים של צה"ל חיפוש בבגדיו העלה מסמכים נוספים כאלה.[2].

אחריו נתפס ידידו גוסטב גולובנר שלפני עלייתו לארץ עבד במנגנון השירות החשאי הפולני. ובעקבות שניהם נתפס גם האיש שהיה מספק להם את החומר הסודי רב סמל מלך) רייכר ממחלקת השרטוט במטכ"ל אף הוא בעל דעות קומוניסטיות.ולשעבר חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית

השלישיה נידונה לכמה שנות מאסר. וינטר שניסה לנאום נאומים פוליטיים בבית המשפט ולהפוך את עצמו ל"קורבן המשטר " הכריז בשלב מסויים בתא מעצרו על שביתת רעב לאחר שבית המשפט סירב לשחררו בערבות עד למתן פסק הדין. הוא נידון לשש שנות מאסר.[3]

רייכר נידון לעשר שנות מאסר.היה זה אגב המקרה הראשון והאחרון שבו נתפסו ישראלים קומוניסטים בריגול.

 מאז ולהבא נזהרו הסוביטים שלא לסבך את חברי המפלגה הקומוניסטית בישראל בפרשיות ריגול.

לאחר שיצא מהכלא ניתק ונטר ששינה מעתה את שמו לשלגי את קשריו עם המפלגה ופנה לתחום חדש. הוצאת ספרים..וכאלה שהיו הניגוד המוחלט והגמור מבחינה אידיאולוגית לכל מה שהטיף עד אז.

בתחילה חזר לעבודתו כמכונאי ולאחר שעות העבודה חזר לחיידק הישן שלו הכתיבה.אלא שכעת במקום לכתוב מאמרים אידיאולוגיים כפי שעשה בעבר החל לכתוב סיפורי הרפתקאות. הוא החל לכתוב סיפורים בלשיים על בלש ישראלי הנודד בעולם בשם יורם קלט והחליט להוציא אותם לאור בעצמו. הוא הקים הוצאה לאור משלו שנקראה בתחילה "דורם " ( שילוב של שמות שני ילדיו דורית ורם ")והחל להוציא בשנת תשי"ח את סדרת "הבלש המרתק " ( או "הסדרה הבלשית) והוציא לאור בסדרה זאת 13 חוברות בנות 32 עמודים עם שמות אקזוטיים במיוחד לגבי התקופה כמו " תעלומת האלילה ההודית."ותעלומת הערפד הרצחני "" בטרם שבקה חיים.הפסדיו של שלגי ( שהצניע את שמו כמחבר מאחורי ראשי התיבות "א.ש.") היגיעו לשש לירות.הון עתק באותם ימים ובוודאי למי שהתפרנס ממשכורת צנועה של מכונאי . ההרפתקה לימדה אותו שני לקחים חשובים :

1. שחוברות בניגוד לספרים בכריכה קשה ניתן לייצר בעלות נמוכה. שילדים יכולים להרשות לעצמם מתוך דמי הכיס שלהם .

 2. שקוראי עברית לא מתרשמים" מי יודע מה" מדמויות ישראליות תל אביביות.גם אם אלו נודדים ברחבי העולם ועוברים בו הרפתקאות

.הוא הגיע למסקנה שקוראי העברית ילדים ונוער מעדיפים לקרוא על דמויות זרות ובעיקר אמריקניות עם שמות אמריקנים ברורים וכאלו שיראו כאילו ניכתבו בידי סופרים אמריקנים זרים ש"יודעים על מה שהם כותבים " ולא חלילה ישראלים כמו הקורא.
ואת המסקנות האלו החל שלגי ליישם בסדרה הבאה שאותה פירסם , הרעיון נולד' בעקבות צפייה בסרט בקולנוע

שלגי צפה בקולנוע "אופיר" בתל אביב במערבון קולנועי בשם "המהיר בשולפי האקדח " " עם גלן פורד שהרשים אותו מאוד והחליט שסוד ההצלחה טמון במערבונים. ומסרט זה נוצרה סידרה שהפכה להצלחה מאריכת הימים ביותר שלו סידרת "ביל קרטר".

המהיר בשולפי האקדח

ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח / ארט בלמר

סדרת "ביל קרטר " היא סידרת המערבונים מאריכת הימים ביותר שאותה ידעה ישראל אי פעם היא " שרצה באופן רציף בהוצאת "רמדור" בין השנים 1959-1981 . כה פופולארית הייתה סדרה זאת עד שבשנות השישים בתקופת שיא הפופולאריות של הגיבור "ביל קרטר" הופיעו עליו כמה סדרות שונות של חוברות דקות בו זמנית ביחד עם סדרת סיפרי כיס.

לראשונה הופיעו חוברות "ביל קרטר" בשנת 1959 , ועד כמה שהדבר נשמע מוזר החוברת הראשונה עליו לא הייתה מיספר 1 אלא מספר 12 של סדרת ביל קרטר.

המערבון הראשון שכתב שלגי נקרא "חוק הקולט " והוא הופיע כמספר 12 בסדרת "המערבון" אם כי למעשה היה מספר 1 , המיספור הימשיך,באופן שגוי במקצת את זה של סדרת "יורם קלט הבלש המרתק ".( אם כי לקוראים לא הייתה כל דרך לדעת זאת)

חוברת מספר 13 בסדרת המערבון עסקה שוב בהרפתקאותיו של יורם קלט אך מכאן ואילך היו אלה כולם מערבונים , אם כי בשלבים הראשונים שרר בסידרה זאת בילבול מוחלט שהראה על חוסר ניסיונו של שלגי בהוצאה לאור.

הסיפור "חוק הקולט" עסק בעלילותיו של ביל קרטר , שכבר הופיע דמות ידועה במערב הפרוע , אך מכל בחינה אחרת היה מערבון שיגרתי. למחבר שהיה הוא עצמו קרא שלגי "א. בלמר" ראשי תיבות של "אחרי ה"בלש המרתק" אך שהוצג בפרסומי ההוצאה כסופר מערבונים אמריקני מתורגם.
אנשי האקדח / ארט בלמר

ביל קרטר היה "המהיר בשולפי האקדח " איש יחידת הטקסס רנג'רס המפורסמת שנילחם בפשע ובפורעי חוק בכל רחבי המערב הפרוע , ובשלב מאוחר יותר בחייו הפך למרשל פדראלי שנלחם בפשע.

 ביל קרטר דמה מאוד לגיבורי המערבונים האמריקניים בשנות ה-30 וה-40 . הוא היה איש חוק מושלם ונציגו האולטימטיבי של הממסד במערב הפרוע אדם שכל מה שעניין אותו היה המלחמה הבילתי פוסקת בפשע . אדם שהיה אדיש לחלוטין לתענוגות ולקסמיהן של נשים שרבות מהן חיזרו אחריו במרץ כמעט בכל אחד מקרוב ל-אלף הסיפורים שבהם כיכב .

מרשל ביל קרטר ארץ קשוחה / ארט בלמר

 אך דומה שאת ביל קרטר עניינה יותר חברתו של סוסו המפורסם כמעט כמוהו "בלקי " או של ידידו הטוב אדום השער וחם המזג רד בושרד, מאשר חברת נשים. וכאשר סיים את חיסולה של כנופיית שודדים אחת תמיד היה עיקר עניינו במשימה הבאה ולא במורה היפה בעיירה שנעצה בו ללא הרף עיניים עורגות  מה שהיה מעורר היום סימן שאלה ברור לגבי נטיותיו המיניות של לוחם הצדק הבלתי מנוצח .

 

ביל קרטר מלחמת כנופיות / ארט בלמר

בכך הדמות ייצגה נאמנה את "הקוד " של סרטי המערבונים האמריקניים שבהם הגיבור בכובע הלבן הוא מעין צדיק מושלם וחסר חולשות אנוש .בכך היה ביל קרטר שונה מאוד מגיבור המערבונים הידוע השני של הוצאת רמדור "רינגו"

לדברי שלגי חלק גדול מהסיפורים תורגמו ועובדו משפות זרות אנגלית וגם גרמנית כששם הגיבור בסיפורים המקוריים שונה ל"ביל קרטר" דמות שקיימת רק בשפה העיברית .

 

ביל קרטר האחרון בבני הריס / ארט בלמר

את חלק מסיפורי המקור מצא באי קפריסין שם גילה שלגי במחסנים חוברות של סידרה אמריקנית בשם "הטקסס רנג'ר" שעליה רכש את הזכויות ושינה את שם הגיבור שלה ל"ביל קרטר" .מאוחר יותר החל לתרגם ולעבד סיפורי מערבונים גרמניים מהחוברות שמופיעות לאלפים בגרמניה ששם מערבונים היו מאז ומתמיד פופולאריים מאוד (כפי שמראה ההצלחה האדירה ומאריכת השנים של ספריו של קרל מאי ) לדעתו של שלגי שדיבר גרמנית היטב מערבונים אלה היו טובים יותר מהמערבונים האמריקניים המקוריים. והוא תמיד העדיף את החיקוי הגרמני על המקור האמריקני.

ביל קרטר / ארט בלמר
שלגי החשיב את סיפור ההרפתקאות של גרמניה כטובים מסוגם וטובים מהאמריקנים הוא תירגם מאות מהם לעברית לרוב בסדרות המערבונים ביל קרטר ורינגו ולאחר ששינה את שמות הדמויות המקוריות לדמויות משלו . ולעיתים רבות קיצר ושינה אותם בתהליך ואלו רצו בעברית עשרות שנים ועם מאות כותרים.

  עם זאת רבים מהסיפורים ניכתבו גם בידי סופרים ישראליים. אנשים כמו חיים גיבורי , סופר ומתרגם פורה , פנחס דנצינגר ואחיו יעקב ורבים אחרים. והם ביססו לרוב את העלילות על סרטי הקולנוע שאותם ראו. את כל סיפוריהם הקפידו לבסס לחלוטין רק על אותו מערב פרוע אידיאלי שראו בסרטים ולא על המציאות האמיתית ההיסטורית והמאוד הלא נעימה של המערב הפרוע .

 

ביל קרטר לרצח אין מחילה / ארט בלמר
עם כי איכות הסיפורים הייתה נמוכה ביותר, הרי הסדרה הייתה כה פופולארית ששלגי ראה מקום להוציא בו זמנית סדרות נוספות על ביל קרטר, מלבד החוברות המקוריות של "ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח " שהיו של 32 עמודים , החל שלגי ב-1961 להוציא ספרי כיס בני 160 עמודים על עלילותיו של ביל ב-1961

המעניין שבכל הספרים האלה יצא ב-1965 ונקרא "המהיר בשולפי האקדח –דרכו של ביל קרטר אל התהילה " (ספר זה תיאר את חייו של ביל קרטר לפני שהפך לטקסס רנג'ר מפורסם. הסיפור תיאר את חייו כנער בן למישפחת חוואים שנירצחה בידי אינדיאנים ובוגדים לבנים ואת מסעו לנקום ברוצחי הוריו שלאחר סיומו המוצלח הוא הופך לטקסס רנג'ר אצל מיג'ור מקדואל . העלילה דומה בקוויה הכלליים מאוד לעלילת חייו כנער של המתחרה הגדול של ביל קרטר , בוק ג'ונס שהופיעה באותה השנה בחוברת בהוצאת נרקיס המתחרה שגם בה הוריו החוואים של בוק נהרגו בידי זדים שלאחר שנקם בהם הצטרף למרשל שיפינג…

ב-1965 יצא מעין ספר המשך לספר זה בשם "בנתיב הנקמה " שתיאר את המשימה הראשונה של ביל קרטר וידידו הטוב רד בושארד כטקסס רנג'רים מן המניין.


ב-1961 הוציא שלגי חוברות נוספת בו זמנית עם "ביל קרטר-מהיר בשולפי האקדח" בשם "מרשל ביל קרטר". הרעיון היה מעניין . היא מיתרחשת שנים לאחר העלילות של הסידרה הרגילה (שהימשיכה לרוץ באופן קבוע ) לאחר שביל קרטר עוזב את הטקסס רנג'רס ואת מפקדה מג'ור מקדואל , והפך להיות מרשל מישרה בעלת משכורת גבוהה יותר אף שמאלצת אותו להיסתובב באיזורים מרוחקים יותר ולבצע מגוון רב יותר של משימות. אך למעשה לא היה הבדל רב בין סיפורי שתי הסדרות פרט לדרגתו של ביל קרטר..

סידרה נוספת שהייתה קשורה לביל קרטר הייתה סידרה שעסקה בידידו אדום השער של ביל, רד בושארד . ביל קרטר עצמו לא הופיע שם וגם לא הוזכר אך מפקדו מיג'ור מקדואל הופיע באופן קבוע .המחבר משום מה לא הופיע כ "א. בלמר" אלא כ" רוי איסטרן ". בתחילה הסיפורים היו שגרתיים למדי אך החל מהחוברת השביעית הם החלו להיות מסופרים בגוף ראשון בידי רד בושרד בסיגנון עסיסי והומוריסטי וגם השמות היו בעלי גוון הומוריסטי כמו "לא הינחתי להם לינשום " ו"הישכבתי אותם לפי התור". אך למרות ההומור הנחמד הסידרה לא זכתה להצלחה ושלגי נאלץ להפסיק אותה לאחר 13 חוברות . במאמר יוצא דופן הוא הסביר לקוראים את סיבות הסגירה ושאל אותם במרירות מדוע לא אהבו את רד בושרד? אכן ניתן לתמוה מה היה בסיפורים השגרתיים לחלוטין של ביל קרטר שהקוראים העדיפו על פני הסיפורים העסיסיים יותר של רד בושרד.

באותו הזמן הודיע שלגי על הפסקת סדרה אחרת ש אם כי מחברה היה כביכול א. בלמר "מלך מחברי המערבונים" היא לא הייתה מערבונית באופיה. סדרה בשם "נורט נורטון מלך ההרפתקנים" על הרפתקן המסתובב ברחבי העולם , ושלגי הודה שזאת אכן הייתה סידרה גרועה. ייתכן שהוא עשה טעות טקטית בכך שלסידרת רד בושרד סידרה אחות לביל קרטר הוא נתן שם מחבר אחר ולסידרת נורט נורטון שלא הייתה כלל סידרת מערבונים הוא נתן כשם מחבר את "א. בלמר" ובכך בילבל את הקוראים.
מרשל ביל קרטר  עופרת לוהטת / ארט בלמר
בכל אופן שלוש הסידרות ה"קבועות " של ביל קרטר " ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח " "מרשל ביל קרטר" וסיפרי הכיס המשיכו לרוץ. החוברות היגיעו לקיצם ב-1973 בו זמנית ביחד עם שאר החוברות מאותו סוג של שלגי , רינגו ופטריק קים , כנראה כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנוצר בידי מלחמת יום הכיפורים.

ביל קרטר עיירת הזאבים / ארט בלמר

כמובן איש בישראל לא יכול היה לדעת שמוצאם של סדרות אלו הוא לא בארה"ב מקום התרחשות הסיפורים אלא בגרמניה המשוקצת שלמעשה היה אז בשנות השישים חרם בלתי מוכרז על תרגומים ממנה שכן הגיבורים היו תמיד אמריקנים והעלילות התרחשו כביכול בארה"ב או באנגליה . דמויות גרמניות לא הופיעו בהם כמעט מעולם. .

ביל קרטר הפרסה הרופפת / ארט בלמר

 

רומנטיקה גרמנית

נראה שגם חלק גדול מציורי העטיפות של "רמדור" בסדרות שונות מאותה התקופה נלקח מחוברות גרמניות שוב ללא כל אינדיקציה על כך בספרים עצמם

לשלגי לא הייתה כל בעיה למצוא סדרות של ספרות קלה גרמנית שגיבוריהן אינם גרמניים אלא אמריקנים או בריטיים. לאחר מלחמת העולם השנייה הרוב המוחלט של הסדרות של הספרות הקלה בגרמניה,סדרות פשע ריגול ואימה היו כאלה , בניגוד מוחלט לתקופה שלפני המלחמה . למעשה זה היה נדיר מאוד למצוא סדרות ספרות קלה גרמניות שבהן הופיע גיבור גרמני .

מה שאומר אולי גם משהו על ההתיחסות של הקורא הגרמני  שלאחר המלחמה כלפי "גיבורים " מבני עמו .

כל אלה היו סיפורי הרפתקאות שאיש בישראל לא היה מעלה על הדעת שמוצאם הוא גרמני מאחר שכולם התרחשו בארה"ב במאה ה-19 או העשרים .

במקביל להם פירסם שלגי גם ספורים רומנטיים רבים ממוצא גרמני אבל גם הגיבורים של אלה היו כולם נשים וגברים אנגלו סקסיים במובהק. וההנחה האוטומטית של הקוראות הייתה שהמדובר בספרים אמריקנים או אנגלים או איטלקיים אבל בהחלט לא גרמניים במקורם ,( מה שאולי היה מחסל את כל הרומנטיות  והסקסיות שבהם מבחינת הקוראות שרבות מהן ,אולי רובן , התקשו למצוא באותה התקופה משהו מושך באיזה שהוא גרמני  ) .בכל מקרה במשך שנים רבות היה המוציא לאור של ספרות קלה אורי שלגי המו"ל הכמעט יחיד שהקפיד לפרסם באופן קבוע תרגומים של ספרות גרמנית בישראל אם כי מהצד הלא "מכובד " שלה בזמן שתרגומים של ספרות גרמנית "גבוהה לא התקבלו בברכה.במקביל לסדרת "ביל קרטר" יצר שלגי עוד סדרת מערבונים שהפכה למפורסמת באותה המידה "סדרת רינגו.

האיש משום מקום

סדרת "רינגו " מאת "ג'ף מקנמרה". בהוצאת רמדור.1967-1984

יום אחד הוא הופיע. גבר גבוה בעל כתפיים רכבות מאוד , שער אדמוני ועיניים ירוקות בהם ריצת שד מזמן לזמן . עיניים אלה גילו את טבעו האמיתי של הגבר הזה …קראו לו רינגו .

זה לא היה שמו האמיתי אולם הוא העדיף אותו על פני השם שניתן לו בעת שנולד.

אף אחד לא ידע למה הוא העדיף את השם הזה, גם לא אלה שחשבו את עצמם ידידיו או מכריו והוא גם לא היה מוכן להסביר מדוע בחר דווקא את השם הזה.

(דרכו של רינגו)

סדרת ספרי רינגו היא סידרת המערבונים השניה באריכות ימיה בעברית ובמספר הכותרים שיצאו בה לאחר סדרת ספרי "ביל קרטר" שיצאה גם היא בהוצאת ספרי רמדור.סך הכל הופיעו כ-270 סיפורים מסוגים שונים בהוצאת רמדור על עלילותיו של רינגו.

מה שמעניין לגבי סדרה זאת הוא שבניגוד לסיפורי ביל קרטר ששם הגיבור נשאר קבוע ובלתי משתנה הרי כאן הגיבור השתנה ממש מספר לספר ולעיתים קרובות הגיבור בכל ספר היה שונה מהגיבורים בספרים אחרים פרט לשם שנישאר קבוע ובלתי משתנה "רינגו".

גם אופיו של הגיבור היה שונה מאוד מזה שבספרי "ביל קרטר" . עם שם הגיבור היה איש חוק שנאמנויותיו לחוק ולסדר היו ברורות לחלוטין , גיבור שכל עניינו היה בשמירת החוק והסדר והנאות החיים ונשים עניינו אותו פחות מקליפת השום, הרי בסדרת רינגו הגיבור היה נווד שמוצאו היה בלתי ברור שלא פעם מצא את עצמו על גבול החוק או אף מעברו השני כאקדוחן אם כי תמיד ברור היה שהוא "לוחם צדק" לא פחות מכל איש חוק .

 

 כמו כן לרינגו, בניגוד לביל קרטר הצדיק הנזירי, היה גם היה עניין  כלשהוא בבנות המין השני ובספרים המאוחרים יותר בסדרה הוא אף קיים איתן יחסי מין ….(דבר שאין להעלותו על הדעת בשום אופן לגבי ביל קרטר!) . וכך בגלל שאישיותו ונאמנויותיו היו מורכבים יותר מאלה של ביל קרטר הדמות ועלילותיה ( אם כי השתנו כל הזמן) היו גם מעניינות יותר..הדבר אינו מפתיע במיוחד: שכן אם דמותו של ביל קרטר התבססה על סרטי המערבונים האמריקניים משנות ה-30 וה-40 שגיבוריהם היו אנשי חוק מושלמים מסוגו הרי דמותו של רינגו התבססה על מודל שונה, על דמויותיהם של גיבורי מערבוני "הספגאטי " האיטלקיים משנות ה-60 ודמויות אלה אכן היו שונות במאוד מאלה של גיבורי המערבונים האמריקניים.


לאחר ההצלחה הגדולה של סרטי "האיש ללא שם " של סרג'יו ליאונה (שהופיעו כסדרת ספרים בהוצאת רמדור בשנות השבעים ) , החלו להופיע באיטליה סדרות חיקוי שונות של גיבורים שרק שמם נשאר זהה מסרט לסרט והעובדה שלא היו אנשי חוק טהורים כפי שהיה מקובל עד כה בסרטים האמריקניים, אלא אקדוחנים שכירים וציידי גולגלות. גיבורים כמו "ג'אנגו " שעליו הופיעה סדרה ארוכה מאוד של סרטים באיטליה ו"סבאטה" (צייד גולגלות שגם עליו הופיעה סדרה בהוצאת רמדור של שלושה ספרים ) ו"רינגו".

על רינגו הופיעו שני סרטים באיטליה בשנות ה-60 שניהם בכיכובו של השחקן הידוע ג'וליאנו ג'אמה שזכו להצלחה גדולה. בענקבותיהם הופיעו עוד סרטים רבים שגיבורם היה כביכול רינגו הידוע מסרטיו של ג'אמה אם כי בכל פעם היה המדובר בדמות אחרת ( וכך היה גם בשני הסרטים המקוריים של ג'אמה שדמות הגיבור בכל אחד מהם היא שונה ).

הוצאת רמדור של אורי שלגי , לקחה את השם "רינגו " מהסרטים של ג'וליאנו ג'אמה ובדרך כלל שמרה על ה"מסורת" שבכל ספר יהיה גיבור אחר עם אותו השם. חלק מהסיפורים היה עיבוד של סיפורים גרמניים על גיבורים שונים ששם גיבורם שונה לרינגו וחלקם ניכתבו בידי סופרים ישראליים כמו אלישע בן מרדכי.

הספרים באורך הממוצע של 160 עמודים החלו לצאת בשיא תקופת פריחת מערבוני הספגטי האיטלקיים ב-1967 והמחבר "ג'ף מקנמרה" הוצג במודעות הפירסום כמי "שהרויח מיליונים ממכירת הזכויות על ספריו למפיקי הסרטים האיטלקיים"…לאמיתו של דבר סופר בשם זה לא היה ולא נברא.

הספרים על רינגו זכו כנראה להצלחה מידית שכן כבר ב-1968 החלו להופיע על עלילותיו במקביל לספרים גם סדרת חוברות בנות 32 עמודים ( ומאוחר יותר בנות 68 עמודים ) ובכך הלכה סדרת "רינגו" בעקבות הדמויות של "ביל קרטר" ו"פטריק קים " כחלק משלישית הדמויות המצליחות ביותר בהיסטוריה העשירה של הוצאת רמדור שעל עלילותיהם הופיעו בו זמנית גם ספרי כיס וגם חוברות .

בשיאם נכתבו הסיפורים בידי הסופר הישראלי המוכשר אלישע בן מרדכי ( היום המוציא לאור של הוצאת אסטרולוג) שלטעמי חיבר את סיפורי הרינגו הטובים ביותר. בסיפורים שאותם חיבר בן מרדכי , בניגוד לשאר ספרי הסדרה שחוברו או תורגמו בידי אנשים אחרים , רינגו היה תמיד אותו הגיבור . אקדוחן שהוריו החוואים נהרגו בידי זדים וכתוצאה הוא יוצא להילחם למען הצדק בכל פינה ברחבי המערב הפרוע, לעיתים לצידו של ידידו ומשרתו הנאמן, העבד השחור לשעבר ,ספוטי. . אמנם גם "הרינגואים " האחרים שהוצגו בסדרה היו טיפוסים מסוג זה אבל סיפוריו של בן מרדכי התייחדו בהומור מיוחד ובכושר המצאה שמעמיד את הספרים המועטים באורך מלא שכתב בסדרה (כמו "צבא השודדים") ואת החוברות המרובות שחיבר הרבה מעל לשאר הסיפורים שניכתבו בידי כותבים אחרים .

הקוריאני מסוקס האצבעות.


אך כמדומה שיותר מכל התפרסמה הוצאת"רמדור " דווקא בזכות ספרי הריגול שלו בסדרת"פטריק קים " שאת הקונספט שלה יצר שלגי עצמו על עלילות איש סי אי אי ממוצא קוריאני.ולא ניתן אלא לתמוה עם הקונספט חב משהו לניסיון שהיה לשלגי עצמו בענייני ריגול וגם קומוניזם


הסדרה עצמה בכל אופן הייתה אנטי קומוניסטית עד כמה שניתן והייתה בגדר יחסי ציבור מעולים לסי אי אי בישראל.

"

סוכן הריגול המפורסם ביותר בכל הזמנים בישראל הוא במפתיע דווקא איננו ישראלי וגם איננו בריטי כמו ג'מס בונד ,. הוא קוריאני אמריקני בשם פאטריק ק. קים ( או פאט עבור חברים ).

פטריק קים היה קוריאני ענק , שהיה מומחה באמנות הקראטה לכל סוגיה .זידיו היו מסוקסות (ביטוי שהפך למזוהה לחלוטין עם הסדרה ) וגופו מלא בשרירי פלדה אדירים. הוא היה מסוגל לחסל צבאות שלמים בסוגי מכות שונים ומשונים שחלקם היו אוטנטיים וחלקם פרי דמיונו הקודח של המחבר.

קים הוא , בעל עיניים אפורות (כפלדה), גדל גוף במיוחד, כושר גופני ושכל על-אנושיים ומיומנות מופלאה באמנות הקאראטה "בה הופך כל איבר מאיברי גופו למכונה קטלנית ואכזרית". מבלה שעות ארוכות בתרגילי קאראטה, מחזר בהצלחה אחרי נשים, ותמיד רוצה להגיע סוף סוף לחופשה אחת שלא תיקטע על ידי משימה דחופה זו או אחרת.

במהלך למעלה משלוש מאות הספרים והחוברות שבסדרה השמיד פאט אלפי סוכני אוייב רוסיים וסיניים, מאות מדענים מטורפים ,נאצים זקנים השואפים להקים רייך רביעי, ראש י כנופיות פשע וסוחרי סמים קטלניים מנהיגי כיתות מיסטיות מטורפים ועוד ועוד והיציל את העולם מאין ספור איומים מסוגים שונים ומשונים .אם זאת מעניין שבניגוד לגיבורי ריגול אחרים לא היה לו יריב קבוע שהופיע בספר אחר ספר וכך היה מגביר את המתח בסדרה. כל יריביו של פאט היו מושמדים סופית בסוף הסיפור.

הוא נעזר בדמויות קבועות כמו מפקדו ביחידה המיוחדת של הסי אי אי הקולונל הארדי , מיליונר נפט שהפך לאיש ריגול , ועוזרו של הארדי ריפלי קצין המבצעים של היחידה המיוחדת שהיה סוכן בכיר בזמנו והפך כעת לנכה על כיסא גלגלים. תפקידם של אלה היה לספק לפאט מידע בראשית כל ספר על האיום התורני ולשלוח אותו למשימה יודעים שהוא יחזור ולרוב עם בלונדינית או ברונטית בזרועותיו.

סדרת פטריק קים נוצרה ב-1964 השנה שבה החלה החדירה הגדולה של ספרי הריגול לישראל בעקבות ההצלחה הגדולה בעולם ובארץ של סרטי ג'מס בונד.
הכותב הראשון של הסדרה היה סטודנט צעיר לספרות בשם גלעד מורג.
מורג שחיפש ג'וב צדדי לפרנסה בעת לימודיו באוניברסיטה שמע שיש קצת כסף מתרגומים מחבר שתירגם את הספר האירוטי פאני היל ליידיש . הוא היגיע לבסוף לאורי שלגי הבעלים של הוצאת רמדור . וזה אמר לו שהוא מחפש רעיון לסדרת "אקשין" חדשה. גלעד מורג מספר שהוא נתן לשלגי הרעיון לפטריק קים.עלפי גרסה אחרת הרעיון היה של שלגי עצמו והתבסס על סדרה שכבר הוציא לאור בשם "סאם דוראל "עלילות סוכן אמריקני חצי אינדיאני.

בכל מקרה פטריק קים נוצר במכוון בידי מורג ושלגי כסוכן חשאי שהוא יוצא דופן. הוא לא היה טיפוט כמעט אריסטוקרטי בריטי כפי שהיה ג'ימס בונד המודל אלא ההפך הוא היה טיפוס "פרכי " מהמעמד הנמוך ממוצא מזרחי קוריאני מעורב .מצד אימו היה קוריאני (וממנה רכש את כשרונו לאמנויות הלחימה ) ומצד אביו היה אירי (וממנו רכש את חיבתו לויסקי ולנשים) .מעניין שבספרי ג'מס בונד המקוריים ובחיקויים המרובים , בני תערובת כאלה היו לרב נציגי ושליטי כוחות הרשע , ומבחינה זאת סדרת פטריק קים הייתה בהחלט חידוש.לעתיד יהפוך פאט בספרים הבאים לקוריאני טהור. גיבור שמוצאו במזרח הרחוק היה דבר שלא שמעו עליו עד אז בארץ כלשהי . שלגי היניח שדבר זה יקלע לטעמם של קוראיו שרבים מהם היו ממוצא "מזרחי " בעצמם והוא צדק.ואפשר להניח שהוא כמו קוראיו ידע שהם יזדהו יותר עם גיבור משולי החברה כפי ש/היה הוא עצמו וכפי שהיו קוראיו הנאמנים ביותר.

עוד שינוי לעומת הג'ימס בונדים המקובלים וחיקוייהם היה שבניגוד לבונד) קים מיעט להשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים , הסמל המסחרי של ספרי וסרטי ג'מס בונד והעדיף להשתמש בכוחו הפיסי האדיר וביכולות הקרטה המדהימות שלו . מורג העניק לקים את "ידיו המסוקסות "

ו"חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים " ו"שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מתחת לעורו השחום" ( מתוך תיאור של מרים משקולות שהוא קרא בילדותו ב"הארץ שלנו"). ובנוסף לכך הקפיד להוסיף לכל תיאורי שיטות הקרטה המדהימות (ברובם פרי דמיונו הפרוע וללא כל קשר שהוא לשיטות קרטה אמיתיות ) גם תיאורים מפורטים של הרפתקאות אהבים..

מורג כתב את הספרים הראשונים שהופיעו תחת השם הבדוי "ברט ויטפורד " ו בתרגום "ג. ( או גיל) מור" . וזאת כדי ליצור את האשליה בקוראים שאלה הם ספרים מתורגמים, וכך לחזק את תחושת האמינות של הספרים ואת המכירות שלהם. טריק שהצליח בהחלט .עם זאת שלגי ט�
�ח לציין כשם המתרגם מאת שם המחבר האמיתי ויש לציין שהיה זה חידוש במדיניותו של שלגי שעד כה אף לא טרח לציין בספריו אף את שם "המתרגם" וכך המחבר האמיתי לא זכה לכל קרדיט שהוא. .

העטיפות שופעות הפעולה של ספרי הסדרה נלקחו לרוב כרגיל  ממקורות זרים, גרמניים ואמריקניים, אם כי מדי פעם גם צוירו על-ידי ציירים ישראליים כגון גיורא רוטמן (צייר הקומיקס של 'הארץ שלנו' ושל עשרות ספרי 'חסמבה'). בשלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק, להוציא תמונת פורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר מבצע תגמול; רק שם אנו יכולים להיווכח כיצד נראה הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.

הסדרה זכתה מיד להצלחה עצומה והפכה לסדרה המצליחה ביותר של שלגי . היא הייתה כה מצליחה עד ש"רמדור החלה להוציא במקביל לספרי הכיס גם חוברות דקות יותר עם אותו סוג סיפורים אך במספר מצומצם יותר של עמודים.כפי שנעשה עד כה רק עם ביל קרטר. בתחילה הופיעו הספרים אחת לחודשיים , ואחר כך החלו להופיע מידי חודש. כשכל ספר נמכר בראשית שנות השבעים בכ4000 עותקים . הייתה זאת אחת הסדרות הפופולאריות ביותר של התקופה והייה לה קהל קוראים נאמן ומגוון ביותר שחלק גדול ממנו הורכב מבני נוער וחיילים. אלה הוקסמו מכוחותיו של קים כרב גברא מיני לא פחות מביצועיו בשטח הקראטה והריגול.


בשנות ה-שישים והשבעים שנות המהפכה המינית וההדוניזם היה בכך משהו משחרר לקרוא על הגבר הענק והכול יכול בשדה הקרב ובשדה הנשים . הוא היה ג'ימס בונד פלוס.

אבל ..היה דבר אחד שבו תרם הקוריאני המסוקס לתרבות הישראלית .ברבים מהספרים הופיעו ארצות אקזוטיות ברחבי העולם ,טיבט אנגולה, אורגוואי ,ורבות אחרות שרוב הישראלים שמעו עליהם עד אז רק במעומעם אם בכלל והמפגש הראשון של רבים עם ארצות כאלו כיותר מאזר איזכור סיתמי בעיתון או באנציקלופדיה היה בסיפור של סדרת "פטריק קים ". מבחינה זאת היו ספרי פטריק קים מעין מקביל למבוגרים של ספרי צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר שמציגים לאת העולם לקהלה ישראלי וייתכן מאוד שתרמו במשהו להתפתחות תופעת התרמילאי הישראלי .


. הסדרה המשיכה לשגשג עד ראשית שנות ה-80 כאשר כתב בני מזרחי את הספרים האחרונים שהיו מפורטים במיוחד מבחינה מינית אך לא שונים בהרבה חוץ מזה מבחינה עלילתית מהספרים הקודמים.

אבל זה כבר לא היה זה המלחמה הקרה החלה לגווע ואיתה גווע גם פטריק קים. לאחר כ-315 סיפורים שונים על עלילותיו .

הסדרה מתה אם כי המשיכה בהדפסות חוזרות בלתי פוסקות עד שנות ה-90 . הספר האחרון יצא בכריכה קשה ב-1994 "הפלישה ממרכז הבקרה" והוא דווקא היה אחד הבודדים שלא היו בו סצינות סקס . אבל למרות זאת ( וכנראה גם בגלל זה ) הוא לא זכה להצלחה . לנוער הישראלי שוב לא היה צורך לפנות לקוריאני הענק והמסוקס כאמצעי

אבל זכרו של פטריק קים נשאר,פה ושם .הקומיקסאי דודו גבע חיבר סיפור קומיקס בשם "מותו של פטריק קים " שבו תיאר את חייו של קים כפנסיונר בקוריאה .

הבמאי מנחם גולן אף תיכנן בשלב מסויים גרסה קולנועית של עלילותיו של הקוריאני אבל זה לא יצא לפועל .

.אין ספק שבעולם של טרוריסטים של האל קאעידה יש צורך דחוף בשירותיושל הקוריאני מסוקס האצבעות גם אם יחסו לנשים הוא היום בגדר אנכרוניזם מביך .

וכאם נשאלת השאלה מה היה לקומוניסט קשוח הפנטי ולסיפורי ריגול שהעלו על נס את מאבק ארה"ב בקומוניזם העולמי ?

כיצד להבטיח לב בריא / אורי שלגי

שלושת האיקונים שאותם יצר שלגי ביל קרטר רינגו המשיכו לצאת כספרי כיס עד אמצע שנות המונים ואז נפסקו .כנראה בעיקר בגלל סיבות כלכליות כתוצאה מהאינפלציה שמנעה מבני הנוער להמשיך לקנות אותן בהמוניהם , וגם כתוצאה מהתפתחות שוק חליפין ער בחוברות אלה. אבל גם מסיבות אישיות יותר בנו של שלגי ,רמי שאמור היה להיות יורשו כראש ההוצאה נפל במלחמת שלום הגליל.ושלגי לא באמת התאושש מאז מהמכה. אולי הייתה החלטה להפסיק להוציא יצירות מקוריות על הגיבורים הנ"ל קשורה גם לזה?

באותם השנים עבר שלגי התקף לב קשה שממנו התאושש ואף כתב על כך ספר .אך בעקבותיו השתנה לחלוטין אופי הפעילות של ההוצאה .

 

מאז מוציא אורי שלגי בהוצאת "שלגי " ( רמדור שוב אינה קיימת בשם זה) בעיקר סיפורת מתורגמת תחת שם מחברים אמיתיים .

הוא ניסה לפרסם בשנות התשעים מהדורות חדשות על הגיבורים האיקוניים שלו בכריכה קשה. אבל זה לא הלך .והם נעלמו לאחר מאות סיפורים על כל דמות .זמנם חלף ועימן הניסיון המעניין ליצור דמויות מקוריות המבוססות על התרבות הפופולארית של ארה"ב גרמניה ואיטליה ומאז ונשארו רק בזיכרון הקוראים.

 

 

 הוצאת שלגי  בעת כתיבת שורות אלו  בשנת 2010  יותר מחמישים שנה לאחר ייסודה מתקיימת בעיקר על חוברות תשבצים ,וספרי מותחנים בכריכה רכה  של סופרים כמו רוברט לדלום וספרי רומנטיקה עבור נשים 

 שהתגלו כז'אנר מאריך הימים מכולם.  


 

ביבליוגרפיה

משה קשת , 'המערב הפרוע קוסם לנוער הישראלי', 'הבוקר', 1.7.1960, עמ' 4.


,גימ"ל דניאל "שירות הביטחון וציד המרגלים בישראל ,הוצאת יפעת 1968

מיכאל בר זוהר הממונה : איסר הראל ועלילות שירותי הביטחון. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, תשל"א 1970

זהבה מנדלסון,, 'רומנים רומנטיים ואמן הקראטה: סיור חטוף בממלכת המו"לות הבידורית, שאינה נתונה לביקורת ואינה יודעת ספרות מקור מהי', 'מעריב: על ספרות ואמנות', 31.7.71.

 

איסר הראל " ריגול סובייטי קומוניזם בארץ-ישראל" . עידנים 1987.

נרי ליבנה "חם ורטוב :הספרים המצליחים ביותר בארץ" כותרת ראשית מספר 222 4.3.1987 ע' 31-35 . כולל ראיון עם אורי שלגי ועם המתרגם הראשי שלו אליעזר כרמי.

רחל ויסברוד, 'מגמות בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית 1980-1958', עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל-אביב, 1989.

 

 

שמואל דותן : אדומים המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל :כפר סבא , הוצאת שבנא הסופר, 1991.

אפי לנדאו "שלגי :סיפור על כוכבים ומזלות " "התקשורת מגזין עצמאי לעיתונות פרסום ומדיה פברואר –מרץ 1993 ע' 58-60.

ירון סחיש , 'גוו המוצק, ידיו המסוקסות', 'עיתון ירושלים', 11.11.1994, עמ' 28-27.

רענן שקד , 'עלילות פטריק קים בנפתולי הוואגינה', 'זמן תל אביב', 18.11.1994.

. מיכאל הנדנזלץ,, 'זה כבר לא מה שיהיה פעם', 'הארץ: ספרים', 23.11.1994, עמ' 3. ( על הוצאה מחודשת של ספרי רמדור מסדרות ישנות ,ביל קרטר ,רינגו פטריק קים וסדרת האימים הפעם בכריכה קשה).

רוני סומק , 'קרטר ורינגו מול בני הבליעל', 'מעריב: ספרות וספרים', 13.1.1995, עמ' 30. ( על ההוצאה המחודשת של ספרוני שלגי )

גלעד מורג , 'מקורותיו של פטריק'( וידויו של הראשון שכתב ספרי "פטריק קים "), 'הארץ: ספרים', מדור "מכתבים למערכת " 25.1.1995, עמ' 14.

ענבל שגיב : פטריק קים :תרגום פיקטיבי. עבודה סמינריונית על פטריק קים לקורס של גדעון טורי ,1994.

ענבל שגיב-נקדימון, 'מדע בדיוני בישראל', עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב, 1999.

  אלי אשד , טרזן בארץ הקודש: גלגוליו של מלך הקופים בשפה העברית, טרזן ושות', 2000.

 

 

אלי אשד "מטרזן ועד זבנג סיפורה של הספרות הפופולארית בישראל" בבל 2003

ראו גם

הוצאת רמדור במאגר המוציאים לאור.
הוצאת רמדור בויקיפדיה

 

דפנה לוי על הרומן הרומנטי

אשר קנר בהוצאת רמדור

אורי בן בנימין וינטר נגד היועץ המשפטי

פרשת אורי וינטר בבית המשפט

http://www.courts.co.il/SR/elyon/e-5000127.htm

 

סופרים נזכרים בהוצאת"רמדור" ואורי שלגי

גלעד מורג על אורי שלגי

 פנחס דנציגר על אורי שלגי

עמוס אריכא על אורי שלגי

אריה קרישק על אורי שלגי

  אלישע בן מרדכי על אורי שלגי

פרופסור אורי בר יוסף על אורי שלגי

 

פטריק קים הקוריאני מסוקס האצבעות

 פטריק קים הרשימה המלאה

פטריק קים סרט הקולנוע

 

סדרת האימים

רינגו -הלוחם שום מקום

 

אורי שלגי על סידני שלדון

אורי שלגי על הרולד רובינס

 

 

ועוד מוציאים לאור

 

מ.מזרחי -מתחרה של אורי שלגי

 

ירון גולן

 

 

מראי מקומות

[1] שמואל דותן "אדומים :המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל "הוצאת הספרים "שבנא הסופר " ,1991 ,ע' 445.

[2] ג.דניאל .שירות הביטחון וציד המרגלים בישראל " הוצאת "יפעת " תל אביב תשכ"ח ע' 51-56 .

[3] .פסק הדין בעניין נמצא ברשת כאן : http://www.courts.co.il/SR/elyon/e-5000127.htm

 

 

 

 

 

מירון אוריאל – מלך הספרות הקלה

 

לפני כמה חודשים נפטר הסופר מירון אוריאל ,הסופר בעל המספר הרב ביותר של שמות בדויים שהשפה העברית ידעה מעודה וגם אחד הסופרים המוכשרים ביותר של "הספרות הקלה " סופר שחזה בכמה מנושאיו את הספרות פוסט מודרנית הפנטסטית של היום .

 

 

מירון אוריאל אישתו ובנו ב-1963. שנת שיא בפוריותו כמחבר ,ספרות קלה".

מכתב שקיבלתי השבוע :
לאלי אשד שלום
אשמח לקבל מעט פרטים על קורות חייו של מירון אוריאל.
דוד גורלי
דובר משרד החינוך מחוז צפון.

מכתב חקירה בשאלה מדוע מעוניין דובר משרד החינוך לקבל פרטים על חייו של מירון אוריאל נענה בתשובה :

ספרך אדום הכריכה "מטרזן ועד זבנג " מונח לתפארה על- שידתי.מידי פעם,כאשר אני חש צורך בפרץ של נוסטלגיה-אני נהנה לעיין בו.בין השורות ובתוכן חשתי חיבה והערכה שלך,במינונים גדולים-לאיש.אני בהחלט שותף לך באשר לכך ואני מתייחס בעיקר לתרגומים המופלאים שלו.נוסטלגיה וסנטימנטים,אם כן-זה שם המשחק!
בברכת שנה טובה . 

דוד גורלי
בצירוף מקרים מדהים המכתב היגיע חמש דקות אחרי שסיימתי את הכתבה שאותה אתם עומדים לקרוא לעיל. חוקר הספרות פרופסור גבריאל מוקד ,(מעריץ ותיק של המערבונים של מירון אוריאל  שיפרסם את המאמר הזה בעתיד בכתב עת ספרותי בעריכתו ) הסביר  כאשר שמע על צירוף המקרים המדהים  שאין כאן צירוף מקרים כלל ואירועים מעין אלה הם נפוצים יותר ממה שאנו נוהגים לחשוב.כאשר חושבים על מישהו בצורה חזקה סביר להניח שסמלים הקשורים לאותו אדם יצוצו לפתע בכל מיני צורות מפתיעות.

פרננדו פסואה ישראלי .

 
 
 
 

מירון ומרים אוריאל ,1954.

ב-13.05.2006 נפטר העיתונאי העורך והסופר מירון אוריאל .אדם ששמו ויצירתו ידועים רק למעטים מאוד .
הוא נולד ב-1935 והיה בנו של השחקן יוסף אוקסנברג שכתב את הפזמון הידוע "היה זה בשדה" ושהקים תיאטרון לילדים ולנוער שבו הוצגו בין השאר המחזות של חמשת סיפורי חסמבה הראשונים של יגאל מוסינזון .
בעשרות השנים האחרונות הוא היה ידוע בעיקר כמתרגם וכסגן עורך במשך שנים רבות בשבועון "לאישה".

תחת שמו שלו הוא פירסם רק כמה ספרי עיון שכתב לנוער ובראשם "כיבוש החלל" ( 1962) ספר תעודי מצויין שהוא עדיין הספר העברי המקורי המקיף והמעניין ביותר על תולדות חקר החלל מראשיתו ו עד ראשית שנות השישים ואת סדרת "עלילות בלתי נשכחות ב… ( תחומים כמו "חלל ואסטרונומיה, ו"ספורט" ) ".

בחייו האישיים הוא היה אדם צנוע וסגור מאוד ושמו מעולם לא התפרסם בעולם הספרות העברית להוציא כמתרגם. תחת שמו פורסמו גם תירגומיו המרובים של סופרים של ספרות קלה כמו רוברט בלוך , איאן פלמינג ,אליסטר מקלין, אגתה כריסטי , דורותי סיירס ,רקס סטאוט,אירל סטנלי גארדנר, ג'מס הדלי צ'יס ,פיטר צ'יני,ברנרד ניומן ,פטריק קוונטין ,אלרי קווין עדנה פרבר, הרולד רובינס אירווינג וולאס ,פרנק סלוטר, ןגם ספר אוטוביוגרפי של לוחם הקומנדו הנאצי אוטו סקורצני , וגם ספרים של ריידר הגרד ,או הנרי, הונורה בלזק, גי דה מופסן, סומרסט מוהם ,רומן גארי ואחרים עבור הוצאת מ.מזרחי והוצאות אחרות ושכללו גם תרגום של הרומן הביוגרפי "רמברנט"  מאת גלדיס שמיט.

 

בין תרגומיו בולטים התרגומים המלאים היחידים לעברית של שני ספרים בעיתיים מאוד מסיבות שונות "בן חור " של וולאס ( שצונזר בשאר תרגומיו המרובים לעברית בגלל תכניו הנוצריים,תרגומו של אוריאל נשאר התרגום המלא היחיד לעברית עד היום ) ופאני היל של ג'ון קלילנד (שצונזר בגלל תכניו הארוטיים ) .

מירון אוריאל

רק למתי מעט שאותם ניתן היה לספור על אצבעות כף יד אחת פשוטו כמשמעו ,היה ידוע שבמשך תקופה מסוימת בשנות החמישים והשישים איש צנוע זה היה אחד הסופרים הפוריים ביותר שידעה ישראל מעודה ואולי הפורה ביותר בכלל .
זאת בגלל שהרוב המוחלט של כתביו פורסמו תחת שמות בדויים שונים בעלי צליל זר שהוצגו כתרגומים בידי המוציא לאור עזרא נרקיס .

 
אלו כללו מאות רבות של מערבונים בסדרות פופולאריות מאוד כמו "בוק ג'ונס " ומרשל שיפינג", סדרות סיפורים על איש הג'ונגל טרזן ועל בנו בוי , סדרה על דמות הקומיקס "קפיטן מארבל" , סיפורי מלחמה בסדרת "איוו ג'ימה " ביחד עם "סטאלגים" סיפורי מלחמה סקסיים וסדיסטיים על מחנות השבויים של הגרמנים והיפנים במלחמת העולם השנייה, סיפורי גנגסטרים על אל קאפונה בשיקאגו של שנות השלושים בבסיסה עמדה דמותו של פול הארדי בלש אף בי אי משיקאגו שדמותו התבססה על אליוט נס האמיתי ,סיפורי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו, ,וסיפורי מתח וריגול שונים ואפילו סיפורים ארוטיים בסגנון "פאני היל" של ג'ון קלילנד מהמאה ה-17 .
 
 
 
 
ובתוספת לכל אלה ובמקביל גם את סדרת "גיבורי ישראל " סיפורים לילדים על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית תחת השם הבדוי "ליאור עשת ".
לכאורה אוריאל היה עוד סופר אחד מני רבים שכתבו או תרגמו ספרי כיס של "ספרות קלה  " מסוגים כאלו במהלך שנות השישים תחת שמות בדויים שונים ( בין אלה ניתן למנות גם דמויות ידועות יותר בעולם הספרות דאז כמו המשורר מקסים גילן שתירגם גם הוא את "פאני היל" ) .אבל לא בדיוק .
מירון אוריאל היה לא רק סופר פורה, הוא היה גם סופר מוכשר ,ולדעתי ולדעת אחרים סופר הספרות הקלה המוכשר ביותר בתקופה זאת בישראל . הכתיבה הספרותית שלו היא ברמה גבוהה יותר בכמה דרגות מהמחברים האחרים שכתבו באותה תקופה ספרות קלה , הוא היה בעל כושר יצירה לא רגיל כמעיין המתגבר מבחינת הרעיונות ופיתוח הרעיונות ליצירות הספרותיות . הוא כתב ברמה תוכנית ועלילתית גבוהה, ידע לרתק את הקורא באופן לא רגיל וידע לשלב ידע מדעי והיסטורי בסיפוריו . בכמה מיצירותיו הנחותות כביכול הוא אף שילב עניינים של אמונה ודת והתגלה לא פעם כבעל פילוסופיית חיים מוגדרת מאוד .
. בתחום הספרות הקלה מירון אוריאל היה כישרון גדול ביותר. הסגנון הייחודי של אוריאל הוא קל מאוד לזיהוי אחרי שקראת כמה ספרים שלו ולא משנה באיזה שם בדוי בעל צליל זר, אמריקני,בריטי , צרפתי ,גרמני,איטלקי או יפני הוא משתמש.
סיפורי טרזן הסטאלגים והמערבונים מתגלים היום ככתובים היטב וברמה לשונית גבוהה ביותר ובלשון רהוטה וצחה . כמעט ללא שגיאות. ביצירותיו המרובות יש רק מעט מאוד החלקות לשוניות . היה לו מעיין בלתי נדלה של רעיונות והשראה מהתרבות האמריקנית בעיקר. בני משפחתו מספרים שהוא הרבה לצפות בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה קרא והתעניין בהיסטוריה במדע ובספרות מדע בדיוני מחו"ל שהיוו מקורות השראה לספריו הרבים ופשוט טעם מהכל.
אך כמו סופר טוב באמת אוריאל לא רק העתיק  את הרעיונות שקיבל כמו שהם .
למקורות ההשראה הללו נתן אוריאל בשיאו "ספין " ייחודי מאוד משלו . מיצירותיו של אוריאל ניתן למצוא ערבוב פרוע ובעברית חסר כל תקדים של רעיונות מדע בדיוני, אימה וסיפורי פעולה מסמרי שיער ושילוב ומפגש בין דמויות ספרותיות וקולנועיות שונות שהיו נפרדות לחלוטין במקורם וזה בזמנים שספרות הנוער הרגילה הקונבנציונאלית לא העזה לימתוח יותר מידי את התחומים של דמיון מציאות ופנטזיה . מבחינות רבות מירון אוריאל היה סופר "פוסט מודרניסטי " שכתב בסגנון זה שנים רבות לפני שהמושג הומצא בכלל .

זאת בזמן שעמיתיו סופרי הספרות קלה האחרים אף פעם לא חרגו מהקונבנציונאליות בז'אנרים שבהם עסקו . אין אף סופר ספרות קלה ישראלי אחר שכתב בכל כך הרבה ז'אנרים וברמה יחסית כזאת . 
 

כסוג של בדיחה פרטית שהייתה יכולה להיות מובנת רק לו עצמו ולמו"ל שלו  ולאף לא אחד אחר מלבדם ,הוא אף נטל את השמות הבדויים השונים שלו והפך אותם "לדמויות " המופיעות בספרים שאותם כתב תחת שמות בדויים אחרים . אפשר להשוות זאת לשימוש מקביל ומתוחכם אף יותר שעשה הסופר הפורטוגזי פרננדו פסואה  בזהויות של "היוצרים" הבדויים השונים שאותם יצר ("הטרונומים ") ,אך סביר להניח שאוריאל מעולם לא שמע אז על פסואה.
לאמיתו של דבר קשה לחשוב על סופרים רבים נוספים בחו"ל ש"התפרעו " אז בצורה דומה לשלו . אפשר להשוות אותו ליוצרי הקומיקס מאותה התקופה סטן לי וג'ק קירבי של חברת מארוול קומיקס ולסופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר ( שהחל לכתוב יצירות מקבילות רק כמה שנים לאחר שאוריאל הפסיק לכתוב ) אך רק למעטים מאוד מלבדם.
כמה מהיצירות שכתב כלאחד יד בראשית שנות השישים עדיין מסוגלות לעורר הנאה ועניין ואף לספק ידע בתחומים שונים גם היום בראשית המאה ה-21.

כותב המערבונים

מקטרת השלום / ארצ'יבלד ג ברמן

 

"שחררו אותו", אמר העיט השחור לבסוף.
"יצאת מדעתך!" הזדעק פרסון. "אתה אינך יודע מיהו האיש הזה. זהו ג'ורג' שיפינג, אויבם הגדול ביותר של האינדיאנים, סגן מפקד המצודה. עליכם להרוג אותו. עליכם למחוץ את ראשו כמחוץ ראשו של נחש ארסי."
('ארצ'יבלד ג. ברמן', תעלומת העיט השחור, 1967).

צייר אשר דיקשטיין .

היו אלו השמות הבדויים שתחתיהם יצר את היצירות שמעוררות כיום את העניין הרב ביותר. והשם הבדוי המפורסם ביותר היה " היה "ארצ'י ברמן " ( או "ארצ'בלד ג. ברמן" למדקדקים ) ש"התפרסם "בעיקר כמחבר מערבונים אבל גם סיפורי מלחמה וגנגסטרים .( השם "ברמן " נלקח ממכבסה ידועה של התקופה בתל אביב ). אוריאל חיבר עשרות רבות של מערבונים מסוגים שונים בתקופה שז'אנר זה החל להיות פופולארי באמצע ובסוף שנות החמישים בתחילה המדובר היה בסיפורים בודדים עם גיבורים שמשתנים מסיפור לסיפור אולם הצלחתו הגדולה של אוריאל היו בסדרוח שסבבו סביב גיבור אחד.

בעקבות מרגלי האטום ארצ'י ברמן

 "בעקבות מרגלי האטום " הספר הבודד של "ארצ'י ברמן " שהתרחש דווקא בישראל בתל אביב …

 
"ארצ'י ברמן " שמו הבדוי הידוע ביתר של אוריאל הוצג בפרסומות של המוציא לאור שלו עזרא נרקיס כ"גדול סופרי זמננו " ונוצרה סביבו זהות בדויה שלמה שכללה פרטים שונים בפרסומים על תולדות חייו של אותו ארצ'י ברמן מפורסם … מאוחר יותר ככל שהשם הבדוי צבר פרסום ו"חיים משלו " הוא הוצג גם כמחבר סדרות סיפורי מלחמה וגנגסטרים. על מנת לנצל את ההצלחה הגדולה של השם בשלב מסוים אף החלה לצאת סידרה שבועית של מערבונים זעירים שנקראה באופן יוצא דופן על שם המחבר "סדרת ארצ'י ברמן" והורכבה ממערבונים שנכתבו בידי אוריאל שנים קודם לכן תחת שמות בדויים אחרים…

הידועות שבכל יצירותיו של "ארצ'י ברמן " שהיו גם סדרות המערבונים הטובות ביותר של התקופה היו סדרות "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג" .


בוק ג'ונס היה במקור שמו של כוכב ידוע למדי ( אם כי לא באמת מהשורה הראשונה של כוכבי המערבונים נוסח תום מיקס וג'ון ווין ) בסירטי מערבונים בשנות ה-30 וה-40 שהתפרסם במיוחד במותו ההרואי כאשר ניסה להציל אנשים משריפה בערב שנערך לכבודו.

בישראל סרטיו של בוק ג'ונס היו ידועים ופופולאריים מאוד בשנות ה-30 וה-40 . שמו הפך למעין סמל של גיבור מערבונים ואף נכנס לשפה כמטבע לשון שמשמעותו הייתה "גבר שבגברים ". . וכך אין זה פלא שהשם שימש לדמות של גיבור סידרת מערבונים מקורית אם כי מלבד השם לא היה כל קשר בין הדמות ובין השחקן המקורי. .
סדרת "בוק ג'ונס" של ברמן/אוריאל תיארה את עלילותיו של איש החוק בוק ג'ונס שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע שמשימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע.


הסיפורים היו ברובם הרבה מעל לממוצע במערבונים הישראליים . העלילות היו מרתקות ומפתיעות ומלוות בהומור , אלמנט נדיר ביותר במערבונים הישראליים האחרים. אוריאל סירב לקחת את הסיפורים יותר מידי ברצינות, וכך בסיפור אחד ג'ונס יכול היה להיאבק במרד אינדיאני במה שנראה כתקופה של סוף ( או אף אמצע !) המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 ובסיפור הבא אחריו יכול היה להיאבק בגנגסטרים בעיר דאלאס במה שהיה ללא ספק תקופת שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים .

. בין השאר הוא נאבק בגנגסטר אל קאפונה בשיקגו (שעליו כתב אוריאל סידרה מצוינת של חוברות בשם "אף בי איי " גם כן תחת השם ארצ'י ברמן שהראתה על ידע עמוק בנושא) הוא אפילו היגיע פעם אחת לדאלאס פעם אחת במטוס נוסעים במקום על סוס…

אל- קאפונה

 סיפורים בסדרת "אף בי אי " מאת "ארצ'י ברמן.

כל זה רק חיזק את הנאת הקוראים ש"בלעו" ממש את החוברות והן זכו לפופולאריות אדירה. כתוצאה החלו מתחרים של נרקיס להוציא סדרות משלהם על עלילות בוק ג'ונס אך אף אחת מהן לא היגיעה לרמת ה"מקור" . התופעה הייתה כה נפוצה עד שהמוציא לאור המקורי נרקיס תבע לדין את אחד ממתחריו על שהוציא סיפורי בוק ג'ונס בבית המשפט המחוזי .

 

בשלב מסויים מצא מוציא לאור מתחרה לנכון לצאת בהודעה גדולה בחוברת הראשונה של סדרה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי" .שהודיעה לקוראים ש"ארצ'י ברמן הוא מתחזה ואינו אלא סופר ישראלי " וכי "רק כאן ניתן יהיה לקרוא סיפורים מתורגמים אמיתיים על עלילות בוק ג'ונס", מה שכמובן לא היה נכון שכן גם הסיפורים של אותו מו"ל היו ישראליים מקוריים. .העובדה שהיה בכלל  צורך לצאת בהפרכה  מדהימה כזאת אומרת לנו גם משהו על האמינות שאותה קיבלה הזהות הבדויה של "הסופר המפורסם ארצ'י ברמן " בעיני הקורא הישראלי .


בעברית יצאו אז לא פחות מ-7 סדרות מתחרות על הדמות של בוק ג'ונס במקביל לסדרה של "ברמן" וסך הכל יצאו לאור כ-80 סיפורים על בוק ג'ונס בהוצאות השונות. הוצאה אחת אף הוציאה לאור סדרה בשם בוג ג'ונס עם שינוי של אות אחת בלבד בשם כדי שיהיה מספיק קרוב לשם המפורסם ועם זאת לא זהה.

 

 

ההצלחה של בוק ג'ונס של "ברמן " הייתה כה גדולה עד שנרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג  מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו  אי אז באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.שיפינג הוא דמות רומנטית שבכל סיפור פוגש ומתאהב בבחורה צעירה יפיפייה חדשה שאת חייה הוא מציל ,אך נאלץ לנטוש אותה בסוף כל סיפור עבור המשימה הבאה.


גם כאן הסיפורים היו בעלי רמה יחסית גבוהה ביותר אם כי לא היה בהם את אותו ההומור שאפיין את סיפורי בוק ג'ונס . נהפוך הוא : הייתה בהם אוירה טראגית , תוצאה של מאבקו הבילתי פוסק של שיפינג באינדיאנים שאותם הוא מכבד ומעריך אך יודע שקצם כעם חופשי הולך ומתקרב.

בשיא הפופולאריות של בוק ג'ונס כאשר כל מוציא לאור שכיבד את עצמו היקפיד להוציא סידרה בשם זה היה אפילו מוציא לאור אחד שהקפיד כפל כפליים והוציא ביחד עם סידרת "בוק ג'ינס" שלו גם סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" על עלילות לוחם באינדיאנים שהזכיר בהרבה יותר משמץ את גו'רג' שיפינג…

                                 

אוריאל חיבר סדרת מערבונים גם תחת שם אחר "קלייד מורטון ( או "מורתון" האיות השתנה מפעם לפעם…) " שתחתיו פירסם את סידרת "תום מיקס " סידרה זאת ששמה נילקח משמו של כוכב המערבונים האילמים המפורסם ביותר (שמופיע בין השאר כאחת הדמויות הראשיות בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת "עולם הנהר" מאת פיליפ חוזה פארמר) , לא היה לה למעשה כל קשר אליו. הדמות התבססה למעשה על זו של גיבור הרדיו והקומיקס המפורסם "הפרש הבודד" , רנג'ר שהסתובב במערב חבוש מסיכה כדי להסתיר את זהותו ביחד עם אינדיאני ונלחם בכוחות הרש. זאת בדיוק הייתה הדמות של תום מיקס בסידרה זאת שבחייו "האזרחיים " היה בעל חווה שוחר שלום בשם קורטני עד שלבש את המסכה והפך ל"תום מיקס". הסידרה היא יוצאת דופן בדבר אחד: זוהי סידרת המערבונים היחידה הידועה לי שגיבורה נהרג בחוברת האחרונה !( ותוך כדי מאבק עם גנגסטרים מהמזרח דווקא)!.מה שלא הפריע לאוריאל ולנרקיס להקים את הדמות לתחייה כאילו לא קרה דבר בסדרה שנייה על עלילות מיקס, שההבדל בינה ובין הסדרה הראשונה , היה שהפעם העטיפות שלה היו צבעוניות.
היה דבר אחד מיוחד אצל " ארצ'י ברמן ". הוא הירבה להפגיש את בוק ג'ונס עם גיבורי סדרות המערבונים האחרות של הוצאת נרקיס , בופאלו ביל , ביל היקוק , ותום מיקס, כשם שאלה הירבו לפגוש זה את זה בסדרות שלהם . כך יצר אוריאל מעין יקום דמיוני משותף שבו חיו כול גיבוריו, זה לצד זה, תופעה חסרת תקדים בספרות העברית הפופולארית של התקופה, אם כי היא הפכה מאז לנפוצה מאוד בספרות הפופולארית האמריקנית של הקומיקס של חברות "מארוול " ודי סי ,

מחבר הטרזנים

בפרץ נואש של מהירות זינק טרזן לעבר הערפד המתרומם וניסה לתפוס אותו באצבעותיו. הערפד הסתער עליו, הלם בו פעמיים במקורו ואיים כבר לתפוס את גרונו בניביו האיומים, כאשר הירפה טרזן ממנו ונסוג לאחור. בשתי חבטות כנפיים אדירות התנשא הערפד באוויר, וצווחתו החדה הילכה אימים באוויר הלילה הרוגע.
כעבור רגע ראה טרזן את הערפד הולך ומתרחק מגג הבית, לעבר העיר השלווה הנמה את שנתה.
(טרזן נגד דרקולה, [1961?]).

הדמות שעליה כתב אוריאל את המספר הרב ביותר של סיפורים היה טרזן איש הג'ונגל עבור "הוצאת הפיל " ( השם של הוצאת נרקיס כאשר הוציאה סיפורי טרזן ) . כאשר נתבקש לכתוב חוברות על טרזן וז'אנרים נוספים. בא לידי ביטוי חוש הומור מוטרף ודמיון בלתי נדלה שפרץ גבולות והרשה לדמיון שלו לשאת אותו ככל האפשר ולהשתעשע בעולמות שהיו סגורים בפניו כילד.


כל הסיפורים הופיעו כאנונימיים לחלוטין אם כי אוריאל הכניס לסיפורים מידי פעם דמות של עיתונאי בשם "א. רוני" שהוא כביכול כותב הסיפורים על טרזן ומשתתף בעלילותיו. לדעתי סיפורים אלה כללו את סיפורי טרזן הטובים והמרתקים ביותר מבין כל קרוב לאלף הסיפורים הישראליים שפורסמו לאורך השנים על עלילות טרזן ובני משפחתו ושנכתבו בידי סופרים שונים כמו עמוס קינן ,ישעיהו לויט ,חיים גיבורי ורבים אחרים
בסיפורים אלו, דמותו של טרזן שונה למדי מזו שהציג ביראוז. כאן הוא מוצג כמעין המומחה העולמי מספר אחת לנושאי מפלצות, חייזרים ופלישות מן החלל. ממשלות העולם תמיד פונות אליו, בעת שהן נתקלות באיום שאינן מסוגלות להתמודד עמו בעצמן. המאבק ביצורים מעין אלו מוצג כשיגרת יומו הקבועה של טרזן, והוא מקבל אותה כמעט באדישות.

 בסיפורים רבים יש נוסחה קבועה: בתחילת הסיפור מופיע איום מפלצתי כה גדול, שכל כלי הנשק החדשים ביותר אינם עושים עליו כל רושם. זו יכולה להיות מומייה קדומה שקמה לתחייה ואינה ניתנת להשמדה, המחריבה כעת ערים להנאתה; דינוזאור ענק, צאצא של גודזילה, העסוק באכילתה של העיר לונדון; שלד מפלצתי של מדען מטורף המופעל על-ידי מוח אלקטרוני; צבא פולשים ממאדים; תולעים ענקיות המשמידות את צמחיית העולם וגורמות לרעב עולמי, וכדומה. לאחר מכן, הסיפור תמיד מתואר לפרטיו הפלסטיים ביותר (המזכירים סיפורי אימה מודרניים): נתיב ההרס והחורבן שהמפלצת התורנית מותירה אחריה ואי-היכולת של כלי נשק קונבנציונליים (ולעתים אף כלי נשק גרעיניים) להתמודד עמה. רק בשלב מאוחר מודים הגורמים הרשמיים השונים בחוסר יכולתם להתמודד עם האיום וקוראים לכלי הנשק האולטימטיבי של המין האנושי, טרזן. עליו תמיד ניתן לסמוך שייצא להתמודד עם האיום התורן בעודו חמוש בסכין בלבד, ושיציל את המצב ברגע האחרון. והוא אכן עושה זאת. בסיפורים אלו מוכיח טרזן שוב ושוב שהשכל וכוח הרצון האנושי עדיפים תמיד על הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר.
בין הסיפורים של אוריאל הייתה המשכיות חזקה מאוד כאשר טרזן מתמודד עם אותו אויב לאורך שתיים, שלוש וארבע חוברות, ומתייחס לדמויות ועלילות מחוברות קודמות ( כך למשל בסיפורי הוצאת הפיל טרזן התמודד עם 3 מומיות חיות ובלתי ניתנות להשמדה.)
 

רוב סיפורי טרזן בהוצאה זאת היו למעשה סיפורי מדע בדיוני ואפילו סיפורי אימה טהורים שבהם נאבק למשל בשלד חי סיפור שיכול לצמרר גם היום . אוריאל הפגיש את טרזן עם דמויות ידועות מהספרות הפופולארית כמו דרקולה הערפד ,פרנקנשטיין המדען המטורף,עם דוקטור ג'קיל ומר הייד ,  עם זימבו איש ג'ונגל הודי וכוכב סרטי חיקוי הודיים לטרזן ,עם איש החלל פלאש גורדון ועם דמות אחרת שעליה כתב אוריאל קפיטן מארבל , עם אדי קונסנטין סוכן האף. בי. איי. (דמות שהיא שילוב של שחקן הקולנוע אדי קונסטנטין והדמות שהוא מייצג, לאמי קושן, על-פי ספריו של פיטר צ'ייני), גיבורה של סדרה בהוצאה מתחרה בשם 'תעלולי אדי',(לא ברור לי אם מישהו טרח לשאול את אנשי ההוצאה המתחרה אם הם מוכנים לשיתוף הפעולה בין שתי הדמויות).

 

  .מפגשים מסוג זה בין דמויות ספרותיות ידועות שונות הם מקובלים היום מאוד בספרות ההרפתקאות והדמיון הפוסט מודרניסטית אבל עד כמה שידוע לי מירון אוריאל היה בין הראשונים שעסקו בכך בספרות בכלל .

בנוסף לסדרת "תעלולי טרזן" הרגילה שלו כתב אוריאל גם סידרה שבמרכזה עמדו הרפתקאותיו של בוי, בנו המאומץ של טרזן . 

 שוב במקביל ובו זמנית  אוריאל יצר  סוג חדש של סיפורי טרזן, סדרות שהיו סיפור ארוך אחד בהמשכים ,כמו "טרזן שליט הג'ונגל האמיץ" שבמהלכה נאבק טרזן בין השאר במדען נאצי בלתי נראה, ובמומיה מצרית שקמה לתחייה אותה הוא משמיד לבסוף עם בזוקה, ועוזר לסוכנים ישראליים לחסל נאצי נמלט בלבה של מוסקבה.

ההוצאה פרסמה גם סיפור מקביל בהמשכים על הילד בוי שמשום מה היה אלים במיוחד אפילו בסטנדרטים של סיפורי טרזן הרגילים. ההבדל הגדול היה שבמקום המפלצות הזוועתיות והחייזרים שהיו לחם חוקו של טרזן , הנער בוי התמודד "רק" עם פושעים וגנגסטרים רגילים.

מחבר "סוחטי הדמעות ".

סדרות אחרות שפירסם אוריאל היו סיפורים בהמשכים על חיי נערות ישראליות המוצאות את עצמם במצוקות ובהרפתקאות שונות . " סדרה אחת זאת הייתה : סמדר-הרפתקאותיה של נערת קיבוץ. רומן בהמשכים . ב"הוצאת סמדר" ( סדרה של 24 חוברות בשלושה כרכים) סיפור מתמשך על עוד בחורה תמימה שכלל תיאורים נועזים במיוחד לראשית שנות השישים כמו תיאור של אורגיות שלהן עדה הגיבורה שגם היא כבר אינה כל כך צנועה. ומה שעוד יותר מעניין הטרנספורמציה שחלה בגיבורים . הגיבור הרע דן זינגר מנהיג מרושע של כנופית פושעים שרודף את סמדר לאורך הסדרה חוזר לבסוף בתשובה ועוזר לסמדר בעוד שהאיש שעזר לה לאורך כל הדרך מתקנא בו ונהרג במהלך רדיפה אחריו. השניים סמדר וזינגר הופכים בסוף הסידרה לזוג מאוהב וההוצאה אף הכריזה על כוונתה לפתוח בסדרה חדשה שתעסוק בהרפתקאותיו של זינגר כבלש פרטי!( אך הסדרה הזאת ככל הנראה לא יצאה לאור מעולם ..)
אך זה היה כאין וכאפס לעומת הסיום של סדרה אחרת באותה ההוצאה רחל: הרומן הישראלי המרתק והאקטואלי . שיצאה ב- 18 חוברות .
זה היה סיפור על חיי נערה בת טובים וחיי נערה שהתדרדרה לזנות והפושעים השונים שהשתיים נתקלות בהם כולל רוצח נשים סדיסט. בחוברת 18 האחרונה נקטע לפתע הסיפור והמחבר אוריאל נכנס לפתע לעלילה ומספר לקוראים כיצד הדמויות האמיתיות שעליהן מבוססת העלילה באו לחדרו והתלוננו עלה שינויים שהכניס בהם לצורך העלילה והכריחו אותו ממש לגמור את הסדרה. בבירור הסדרה לא הצליחה ולכן ההוצאה החליטה לקטוע אותה לטובת סדרה אחרת בשם (שוב ) שולמית !..אם נרצה יש כאן דוגמה ראשונה של פרודיה פוסט מודרניסטית ושבירת הקירות בין הסופר והקורא בספרות העברית…

מחבר הסטלגים

 

"הו", אמרה ז'קלין, "זה זמן רב שלא נפל לידיהם קוף גורילה חמוד שכמותך. הם היו שמחים לפתוח את גולגלתך ולהוציא את מוחך רצועות-רצועות, כאילו היו אלה איטריות, כדי לבדוק ממה הוא עשוי. הם היו מזריקים צרעת לחוטמך ועוקבים בהתעניינות רבה אחרי שלבי הריקבון. הם היו אפילו מזריקים גנגרנה לתוך העצמות הרקובות שלך…"
('קים רוקמן', סטאלג השדים, 1962).

אבל נראה שכיום היצירות האירוטיות הידועות ביותר של אוריאל (ובעיקר לשמצה ) הן מהז'אנר המכונה "הסטלגים " שאוריאל אם כי לא יצר אותו ( הוא נוצר בידי אלי קידר עמית בהוצאה של נרקיס בספר בשם "סטלג 13" ) הוא כותבו הפורה והמוכשר ביותר בעברית .הוא פירסם קרוב לשלושים ספרים כאלה בעברית
" הספר הראשון של אוריאל בז'אנר היה "סטאלאג 217 " מאת "ויקטור בולדר " ( שגם הוא הופיע כגיבור הספר).. הסיפור עוסק בחייל ויקטור בולדר שמגיע למחנה שבויים שכולו מאויש בידי חילות גרמניות סקסיות ואכזריות ומעונה בו קשות ובסוף הספר הגיבור נוקם את נקמתו האכזרית במענה הראשית בחורה צעירה ויפיפייה. ההצלחה הייתה גדולה מאוד הספר הופיע סך הכל ב3 מהדורות שונות וב-20.000 עותקים . להצלחה דומה זכה גם הסטאלאג הבא "סטאלאג השדים" גם הוא מאת אוריאל תחת השם "קים רוקמן ".


מעתה ואילך הסטאלאגים החלו לצאת באופן קבוע והפכו לשם דבר בתרבות הפופולארית של התקופה כשהם מופיעים תחת שמות של סופרים כמו "מיק לונגשוט " "רלף בוצ'ר " "אריך לינדשטרום "(!) ושמות אחרים שלרוב כיסו את אלי קדר או את אוריאל ובמיקרים בודדים גם סופרים אחרים. הספרים היו לרוב בעלי שמות סידוריים : סטאלאג 3, סטאלאג 33, סטאלאג 1000 וכו' אם כי אחר כך החלו לגוון את השמות לספרים כמו "סטאלאג המוות " וסטאלאג הזאבות ". . הספרים שלכל אחד מהם הייתה עטיפה ז'אנרית של יפיפיה חשופת שדיים במדי אס אס מלקה או חובטת בשבוי מסכן היו מפורסמות .לרוב הם נלקחו ממגזינים זרים שהתמחו בסיפורים מסוג זה ..
הספרים של אוריאל שהיה אדם בעל ידע היסטורי רב מאוד , התיימרו לספק מידע מעבר לריגוש המיני . וכך בספר "סטאלאג 3 " (1962) שעסק בעלילותיה של לוחמת מחתרת צרפתית בסטאלאג נאצי ובבית החרושת של משפחת קרופ הכניס אחרית דבר ארוכה ואינפורמטיבית מאוד על תולדות משפחת קרופ יצרני הנשק הראשיים של גרמניה הנאצית. עד כמה שידוע לי זאת עדיין הסקירה המפורטת ביותר הקיימת בעברית בספר כלשהו על משפחה זאת .
ספרים אחרים של אוריאל כמו "סטאלאג 190 " "סטאלאג הנקמה " ו"אהבת נשים " מאת "מדלין רושמון " ( סיפור ריגול לא "סטאלאגי" שהתמקד סביב סיפור אהבה לסבית בין מרגלת אנגליה ואשת קצין נאצי ,והוא מפליא בגישתו הסובלנית והכמעט אוהדת לתופעת הלסביות ) סיפקו מידע רב תוך כדי העלילה על תוכנית הרקטות הגרמנית בפנמונדה . מידע שהתבסס על המחקר שעשה אוריאל בתקופה זאת עבור ספרו "כבוש החלל ושהוא לדעתי הספר הטוב והמקיף ביותר שנכתב בעברית בשנות השישים על חקר החלל ותולדותיו..

הידע הרב של אוריאל על מלחמת העולם השניה מתבלט במיוחד במעולה שבכל הסטלאגים " הייתי מפקד סטאלאג " (1963) מאת "קולונל מרטין רוזנברג " ( שהוא כמובן אוריאל ).הספר הוא כביכול ספר זכרונותיו של מפקד סטאלאג סדיסטי שונא נשים , הנרדף לאחר המלחמה בידי קורבנותיו לשעבר ואנו יכולים לראות דרכו את הסדיסט מבפנים .הספר הוא יוצא דופן בכך שנשים מעונות בו בידי הגברים ולא להפך כפי שהיה בדרך כלל…אך בו בזמן המחבר נותן תמונה ריאליסטית עד להדהים של הדרך בה איש מסוג כזה אכן חושב אדם המתאר באדישות את העינויים שבהם הוא מעביר את קורבנותיו ומה שמעסיק אותו יותר הוא מאבק הכוח שלו עם קצין האס אס במחנהו. הקורא את הספר יוצא בתחושה כי כך אכן חשבו והתנהגו הקצינים הנאציים האמיתיים ודומה שהדמות התבססה ישירות על זו של איכמן, כמו הדמויות של מפקדי מחנות בסטלאגים אחרים שהאפרוריות המשולבת בסדיזם שלהם מבוססת על הדמות של אייכמן כפי שהובנה בידי הציבור הישראלי של התקופה..
בנוסף כתב אוריאל גם סידרה בלשית על המפקח הצרפתי פיירו שהספר השלישי שבה " הפשפש " הוא רומן בלשי מצויין שבו המפקח פותר תעלומה ממיטת חוליו בבית חולים .ולעניות דעתי זהו אחד הסיפורים הבלשיים המקוריים הטובים ביותר בעברית הן מבחינת אפיון הדמויות וההומור בעלילה והן מבחינת החקירה הבלשית המסועפת .
הוא כתב עוד ספרים רבים נוספים עד אמצע שנות השישים כאשר הוצאת נרקיס הפסיקה לפעול מסיבות שונות .ואוריאל החל להתמקד בתרגומים "אמיתיים".

מירון אוריאל ואישתו .שנות התשעים.

בסוף שנות השישים עבר אוריאל לערוך את שבועון "לאישה " וכמעט הפסיק לכתוב . ב"לאישה " הוא יכול היה להרגיש את עצמו בבית.  שם עבדו כבר בעבר סופרי ספרות קלה כמו אהרון שמיר כעורך המייסד והידיד והשותף המזדמן לכתיבה ותרגום אריה חשביה בסגן עורך . וכעת עבד תחת דויד קרסיק ,גם הוא סופר ספרות קלה בצעירותו שחיבר גם הוא בעבר הרחוק סיפורי טרזן . הוא התברגן, הסתדר בעבודה קבועה כסגן עורך ואחר כך כעורך משנה בעיתון "לאשה", הפך לבעל משפחה וגם הענין הציבורי בסוג כתיבה זה פחת – הוא הפסיק את הכתיבה.

"עולמות אחרים " מגזין המיסטיקה והפראפסיכולוגיה השני של ישראל ,נערך בידי מירון אוריאל .(הוא היה הכתב הראשי של  המגזין הראשון).

פרט למקרה יוצא דופן .
כמי שהתעניין בנסתר ובעל-טבעי (ואפילו התנסה סיאנס) הוא עסק רבות בנושא וכתב עבור מגזין העל טבעי של מרגוט קלאוזנר "עולם המיסתורין ".

 שם פירסם בין השאר מאמר מצויין על הערפד דרקולה ( שבו כבר עסק כיריב של טרזן ) דרקולה: אמת ואגדה" עסק בדמות האמיתית שמאחורי הערפד דרקולה, ככל הנראה הטיפול הרציני הראשון בנושא ערפדים בשפה העברית. מאמרים אחרים של אוריאל כללו את "האסטרולוגיה באור המדע", "אברהם לינקולן חזה את מותו" ו"תולדות האסטרולוגיה". .ולאחר מכן ערך מגזין מתחרה עבור אביבה סטן בשם "עולמות רחוקים ".

מירון אוריאל – מורשת קרב

 
מירון אוריאל ,אישתו ובנו .שנות התשעים.
 
 

עלפי מרים אוריאל הסיפור הזה הוא חלק ממורשת הקרב של חיל הקשר. 

מירון אוריאל היה צפן בחייל הקשר בעת שרותו הצבאי וכך גם במילואים.

בעת מלחמת סיני (אוקטובר 1956) – "מבצע קדש", שרת מירון בבונקר בקריה כצפן: מצפין ומפענח מברקים מוצפנים. מירון קיבל והעביר צפנים מהחזית למטה ובחזרה. העבודה הייתה רבה וקשה ואנשים לא עמדו בקצב – חוץ ממנו! כשלושה ימים, לערך, לא ישן, אלא פענח והצפין יחידי הודעות שנשלחו מהחזית לבונקר הפיקוד וחזרה לחזית.
בגלל שפע הצפנים הרבים שהגיעו למטה, הזמן המועט והדחיפות בהעברת הפקודות, הוא קיבל את המברקים המוצפנים ועל המקום פענח אותם ומסר אותם מיד ידנית, ישירות לפיקוד והצפין מיד מברקים מפי הפיקוד כדי לשלוח חזרה לחזית. הוא התמיד בזה שלושה ימים בלי שינה עד שהתמוטט פיזית.

כאשר ב- 6.11.1956, בעת מבצע קדש, טס הרמטכ"ל משה דיין לבקר את החיילים בסיני התלווה אליו מירון כדי לשמור על קשר מיידי עם המטה והיחידות שבשטח, כאשר הוא מקבל ושולח צפנים בקס"א (קשר סיוע אויר).

על מסירות זו, בהיותו דוגמה ומופת כיצד יכול אדם אחד לשמור על קשר תקין בין הפיקוד לחזית בימים הקריטיים של המלחמה – הפך שמו להיות למורשת קרב בחיל הקשר.
המעשה סופר למתגייסים חדשים לחייל ודרך אחד מהם הגיע גם לאוזנינו.

 
דבר החובב

 
 
 

חיים קנו

חובב   ספריו של מירון אוריאל מספר אחד עלי אדמות הגרפיקאי חיים קנו   חושף :
.

כבר כילד שמתי לב שהוא הרבה יותר ומרתק וייחודי מאחרים . וזה משך אותי אליו.

הייתה לנו חנות  שבה היו נמכרים כל החוברות מכל הסוגים ואני קראתי את כולן. וכבר כילד שמתי לב שישנן סדרות שהן הרבה  יותר טובות מכל השאר שההבדל בינן ובין האחרות הוא בלתי ניתן לגישור ממש.

 

אז שיערתי שזה משום שהסדרות ה"טובות " הן המתורגמות "באמת ". עוד לא קלטתי את האמת .

 א.א. מה משך אותך לכתיבתו של מירון אוריאל ?

 חיים קנו : כילד קראתי בשקיקה את כל חוברות ה"טרזן " בהוצאת "הפיל " וכן את חוברות המערבונים "בוק ג'ונס ו"מרשל שיפינג " וכן את סדרת "אף בי אי " ( על  אל קאפונה ) ואת סדרת המלחמה "איבו ג'ימה ". כל הסדרות הנפלאות הללו היו כתובות בכישרון רב עם הרבה הומור מיוחד ודמיון ,ובסגנון האופייני אך ורק למירון אוריאל . הוא בלט בדמיונו הפרוע ובהעזה שלו לחרוג ולהפתיע ,ולא להיות כבול בשום מוסכמות ספרותיות " כל שהן . וזה היה בהחלט מרענן.

 

 א.א. איזה סדרות אהבת במיוחד ?

חיים קנו : אהבתי מיוחד את סדרת "טרזן" של הוצאת "הפיל " ,ואת סדרות הבת שלה "טרזן ובנו "

ו"טרזן איש היער האמיץ " שהוצג כסיפור טרזן "הענק ביותר שנכתב מעולם " ושהשתרע לאורך כ-30 חוברות בהמשכים וכ-500 עמודים מרתקים במיוחד. סדרה זאת נכתבה בעילום שם ! אוריאל כנראה "התבייש בכתיבתו זו וראה בה משהו פחות ערך וחבל !

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

 

 דמותו של טרזן בכתיבתו של אוריאל הייתה  שילוב של "טרזן איש היער " עם ג'יימס בונד ,אינדיאנה ג'ונס וסופרמן במקשה אחת . והעלילות הפנטסטיות שנעו בחלל ובזמן ואשר שילבו בינו ובין גיבורים נוספים כמו פלאש גורדון ושזאם הפכו אותו לדמות של סיפורי מדע  בדיוני הרבה יותר  מהדמות "הארצית " בהשוואה של אדגר רייס בוראוז .

סיפורים אלה הציתו את הדמיון ,ובמציאות האפורה והמשמימה של ישראל בראשית שנות השישים ,זה היה בהחלט חריג.   

  לדעתי מירון אוריאל היה סופר  ה-  PULP  ) ה ספרות הקלהׂ העברי הטוב ביותר שפעל בשנות ה-60 המוקדמות בארץ.היו אז בישראל המוני סופרים ישראלים אלמונים שכתבו בשמות בדויים שונים ומשונים בז'אנרים של המערבונים ,סיפורי טרזן ,סיפורי מתח ובלשים ,סיפורי מלחמה ומדע בדיוני ופנטזיה והוא היה הטוב והמוצלח שבכולם.  

 

 

א.א. :ממה לדעתך הושפע מירון אוריאל ביצירתו זאת ?

חיים קנו : ברור לי שאוריאל הושפע מסרטי ה –B האמריקניים של שנות ה-40 וה-50 .בוק ג'ונס  הוא בבירור גיבור הוליוודי מובהק וסיפורי המלחמה שלו הושפעו מהסרטים שנעשו בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה . דמותו של פלאש גורדון שמופיעה בכמה חוברות בשיתוף פעולה עם טרזן ועם בוי והיא העתק מדויק של באסטר קראב שגילם בשנות השלושים את פלאש גורדון.

גם הסדרה המופלאה שכתב "שזאם " ו"קפיטן מארבל" היא העתק מדוייק של סדרה בהמשכים על דמות זאת של חברת רפובליק " בארה"ב של ראשית שנות ה-40. סדרה זאת נמצאת אגב איתי בוידיאו והיא נדירה ביותר .

מותחן מאת "קלייד מורטון " שם בדוי של מירון אוריאל .

 

רק כעבור שנים רבות  כמבוגר  היגעתי למסקנה ובעצם ל"תגלית "  שאת  כל הסדרות השונות  האלה כתב אדם אחד סופר מוכשר ורב דמיון שכתב תחת שמות רבים. למסקנה זאת היגעתי   לאחר  קריאת כמה   מספרי ה"סטלגים"  בסדרה המיתולוגית של " ים סוף" של המו"ל נרקיס .    שם שמתי לב  לתדהמתי  לזהות הסגנון בספרים מסוימים ,לסגנון הכתיבה של חוברות בוק ג'ונס ומרשל שיפינג ואפילו לסדרת  "טרזן " של הוצאת "הפיל " . המכנה המשותף של כולם היה כמובן המו"ל נרקיס .שפירסם אז את כל השפע הזה. והבנתי שמאחורי כל הסדרות האלו עומד אדם אחד אלמוני ומסתורי !

 

 

 

בהתחלה חשבתי שהמדובר באותו מחבר מתורגם ,אבל לא הבנתי: איך המו"ל הישראלי נפל בכל פעם  על אותו סופר שמן הסתם כתב בשמות בדויים גם בחו"ל ? איך הוא ידע בכל פעם לבחור באותו סופר  שכתב בכל פעם  ובכל סדרה בשם אחר ? צירוף המקרים כאן היה פשוט מדהים. בהדרגה התברר לי לתדהמתי  שרוב  הספרים בהוצאה המסוימת הזאת על שמותיה השונים ( ע.נרקיס ,ינשוף ,ים סוף , הוצאת הפיל ,הוצאת "בוק ג'ונס " ושמות אחרים א.א. ) ואנחנו מדברים על מאות ספרים וחוברות ,  ורוב  הסופרים שלה,ואנחנו מדברים על עשרות  שמות סופרים  שתחת רובם פורסמו לפחות כמה ספרים בעלי תכנים  ספציפיים כביכול לאותו שם סופר ,   נכתבו בידי כותב אחד ויחיד  . 

 ואז הבנתי   בעזרתך שמאחורי רוב  עשרות הסופרים הזרים האלו  עומד   מחבר אחד שאינו מתרגם אלא כותב חומר מקורי וכותב ברמה מצוינת שעולה על כל אחד אחר מסוגו.  התברר לי שהמדובר במירון אוריאל שאותו היכרתי רק כמתרגם של ספרי ג'ימס בונד לעברית (חיים קנו הוא אחד ממעריצי  ואספני ג'יימס בונד הגדולים של ישראל  א.א. ) . בדיעבד התברר  לי שהמו"ל נרקיס עדיין  חי ועדיין פעיל לא רחוק מביתי  בהרצלייה. 

 

א.א. כנער צעיר ציירת את דמויותיהם של בוק ג'ונס ומרשל שיפינג .מדוע?

חיים קנו : כנער ציירתי גם את הדמויות של גיבורים ספרותיים שונים כמו קפטין נמו ,ג'יימס בונד, פיליפ מארלו ,מייק האמר ,דארטאניין של אלכסנדר דיומא ,הרקול פוארו של אגתה כריסטי ,נרו וולף ועוד רבים אחרים .  ואז ציירתי  שתים  מהדמויות שלו בוק ג'ונס ושל מרשל שיפינג .התמונה של בוק ג'ונס היא האיור היחיד הקיים  של ג'ונס משום שנרקיס מעולם לא הביא איורים אמיתיים שלו ( האמן והמאייר  הישראלי  אשר דיקשטיין צייר אף הוא את דמותו של מרשל  שיפינג במהדורה החדשה של  הסדרה  שיצאה תחת השם "סדרת קרל מאי שיצאה בהוצאת " ע. נרקיס " בסוף שנות השישים  כביכול ב"תרגום אבנר כרמון "  בכריכה קשה ועם איורים מקוריים .א.א.

מאוחר יותר לאחר סיום שירותי הצבאי ,פניתי ללימודי הגרפיקה והאמנות בארץ ובארה"ב .

עבדתי עבור הוצאות ספרים שונות ועיצבתי עבורם שרות רבות של ספרים .וחלקם בז'אנר של המדע הבדיוני הושפעו גם מעולמו הבדיוני של מירון אוריאל . (אחת העבודות הנ"ל טרזן נגד הרואה ואינו נראה ומומיה מופיעה כאיור לרשימה זאת .א.א. ) אחרות ניתן למצוא בחלק הגלריהבאתר האישי שלי .

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

לדעתי היגיע הזמן שאחד המול"ים במדינה ירים את הכפפה ויוציא לאור אסופה של  מבחר סיפורים שכתב אוריאל ,והפעם בשמו האמיתי ,ואני אהיה מאושר לעצב בעצמי את העטיפה .

 

 

טרזן נגד המומיה והרואה ואינו נראה.איור בהשראת סיפורי מירון אוריאל .מאת חיים קנו

 

 

 

 

זכרונות המו"ל

עזרא נרקיס המו"ל של אוריאל  עדיין פעיל והוצאת ע.נרקיס שלו פועלת במלוא המרץ גם היום מהרצליה . הוא כיום ביחד עם שני מתחריו הנצחיים בתחום הספרות הקלה אורי שלגי מהוצאת "רמדור -שלגי "  ומ.מזרחי  אחד משלושת המו"לים  הפעילים  הוותיקים  ביותר של המדינה.  השלושה פעילים כבר מזה יותר ממחצית המאה  מאז אמצע שנות החמישים לפחות.  


  נרקיס : מירון אוריאל  היה חבר של אחי מהצבא ונפגשנו והוא שמע שאני מו"ל והתעניין בכתיבה , אם כי לא כתב לפירסום קודם לכן .התברר שהוא  היה מסוגל לכתוב.   הוא היה מעין סופר צללים  יושב וכותב  ואני הייתי עורך לו את החומר .זאת  הייתה עבודה קבלנית  במשכורת כפרי לאנסר  כמעט מהבוקר עד אחרי הצהריים ההסכם ביננו  היה שהוא כותב וכל הזכויות עוברות עלי ושילמתי לו מחיר חד פעמי. והם פורסמו מיד במגוון של שמות זרים  שלפעמים אני בחרתי ולפעמים הוא בחר.

א.א. :פורסמו אצלכם גם תירגומים אמיתיים ?

נרקיס :פורסמו כמה אבל באמת מעט מאוד,נגיד עשרה מתוך כמה מאות ספרים.אני העדפתי  תמיד לפרסם ספרים של יוצרים מקוריים שהוצגו כיצירות מתורגמות בז'אנרים זרים של מערבונים ספרי מתח מלחמה וכיוצא באלה ..גם משום שחשבתי  שיצירות אלו יעניינו יותר את הקורא הישראלי גם אם זה אינו מודע לכך שכותבים אותם סופרים ישראליים כמוהו .   

הוא היה יותר טוב מהאחרים.  הסגנון שלו היה יותר רהוט ואני חושד בו היה שהוא היה קורא ספרים רבים  בצורה מדהימה וצפה  בהרבה סרטים ששמשו לו כהשראה. מידי פעם לדעתי  העתיק רעיונות  מיצירות של אחרים  אבל גם אז יש את הסגנון שלו היוצא מהכלל שהיה תענוג לקרוא עצמו.

 הוא היה בעל  יכולת שחזור של אירועים  יוצאת מהכלל ודמיון מדהים וגם קצב עבודה שלא יאמן . הוא יכל לשבת מידי יום ביומו   ולכתוב  באותו היום שני סיפורים שונים של   טרזן  בשלוש ארבע שעות וסיפור בוק ג'ונס ביום .   ועדיין הם היו יוצאים ברמה טובה מאוד.

 א.א. היית נותן לו רעיונות ספציפיים לסיפורים?

 נרקיס :  תמיד יזמתי את הרעיונות הכלליים לסוגי הסיפורים והסדרות. כאן  החלטתי שצריך לכתוב מערבונים כי זה הולך עכשיו בשוק  , וכשכתב על בוק ג'ונס וזה היגיע לשיא של מכירות  אמרתי לו שצריך  לנצל את ההצלחה עד הסוף  ועכשיו צריך לכתוב סדרה מקבילה  על גיבור  מערבונים נוסף.  והיצעתי לכתוב על מרשל שיפינג שם שמקורו היה בבדיחה פרטית ביננו ולעסוק שם במלחמות  אינדיאנים.

 שם החלטתי  שטרזן היגיע לשיא של מכירות ועכשיו היגיע הזמן לסחוט את ההצלחה עוד יותר   וכדאי לכתוב סיפורים על בוי הבן של טרזן,.  ואחר כך  החלטתי שצריך לסחוט את ההצלחה עוד יותר  וצריך לכתוב סיפור ענק  אחד על טרזן בהמשכים . אז הוא כתב. ואחר כך עברנו לסיפורי מלחמות בסדרת איוו גי'מה.

אחר כך פתאום עלה לי הרעיון שצריך  לכתוב סטלגים , ונתתי לו תמונות וסיפורים קצרים ממגזינים זרים  ואמרתי לו תכתוב בכיוון הזה  והוא כתב .

מידי  פעם בפעם הייתי נותן לו רעיונות ספציפיים יותר . וכך הוריתי   לו לכתוב ספר בשם "כלבתו של שולץ כחיקוי להייתי כלבתו  הפרטית של קולונל  שולץ  והוא כתב . וכך הלאה וכך הלאה .הוא לא היה יוזם רעיונות  אבל בהחלט ידע להפיק מרגע שהכיוון נקבע על ידי .

 א.א. :כמה זמן הוא עבד אצלך ? 

  נרקיס: הוא עבר  אצלי שלוש או ארבע שנים וכתב כמה מאות סיפורים עבורי, משהו בסביבות    שלוש מאות   עד ארבע מאות ספרים. הוא גם  תרגם עבורי כמה ספרים בודדים  אבל בעיקר כתב .  הוא היה בלי ספק  עמוד הטווך  של ההוצאה . סביבו עבדו כמה אנשים נוספים שתרמו גם הם כמה ספרים  אבל הוא היה הכותב הראשי  והמוצלח ביותר בלי שום ספק ,אותו תמיד נהניתי לקרוא מה שאי אפשר להגיד על האחרים .  

באיזה שלב הפסקתי את ההוצאה  לזמן מה , והוא עבד בעיתון "לאישה" וכל אחד פנה לדרכו .ומאז לא נפגשנו והוא נפטר והיום אני מצר שלא  יצא לנו להיפגש שוב לפני מותו .   

 

 

מירון אוריאל אשתו ובנו ,1963

מרים אוריאל אישתו של מירון היא מומחית לנושא המיתוסים שמאחורי המזלות שבשמיים  ומדריכה על כך במצפה האסטרונומי בגבעתיים .

מרים אוריאל : מירון היה בן יחיד ונולד כאשר כבר היו מבוגרים. לכן עטפו אותו בצמר גפן וחרדו לכל פסיעה שלו. אסרו עליו לצאת לטיולים עם חבריו, הוא לא היה בתנועת נוער. חבריו היחידים היו הילדים מהרחוב. הוא גדל מופנם וביישן, היה מוסיקלי מאוד וניגן על פסנתר, אפילו חיבר מנגינות משלו.
בנערותו אף כתב שירים. אך מעולם לא ייחס לכל הכתיבה הזאת חשיבות מיוחדת. אמנם נתן אלתרמן עבר על שיריו, אך מעולם לא חשב לחשוף אותם לציבור.
בשעתו, לא נחשב ז'אנר הספרות הקלה כספרות מן המניין והיחס אליו היה של זלזול. היום עושים סרטים מגיבורי קומיקס, אך אז זה נחשבו הקומיקס וגיבוריו כספרות זולה. לכן, לא התייחסנו אל החומר הזה כאל ספרות בעלת ערך כלשהו. לא עלה כלל בדעתנו, שאנשים חדרו דרך המעטפת וגילו את כישרונו ואישיותו המיוחדת שבלטו בכתיבה.מלבד סוג כתיבה זה הוא עסק בתרגום ספרים וכתב ספרים בעלי ערך חינוכי.
הוא עצמו היה מאוד צנוע ומאוד ומעולם לא דיבר על הספרים שכתב ,הוא לא העריך אותם .אפילו כאשר הבן שלנו ירדן מצא את כרכי טרזן וקרא אותם ואהב אותם .מירון לא סיפר לו שהוא הכותב.
שנינו לא היינו מודעים למקום שתופסות יצירות אלו כיום.
כאשר קבלנו את ספרו של אלי אשד "מטרזן ועד זבנג" הייתה זו הפעם הראשונה בה נודע לנו  איזה הד עשו הדברים שכתב ותרגם.

בנו של מירון אוריאל ירדן אוריאל  הוא המומחה והאספן מספר אחד בישראל לתופעה אחרת  ידועה הרבה יותר של התרבות הפופולארית להקת הביטלס הבריטית  ואף חיבר על תולדותיה  שני ספרים בסדרה שהייתה אמורה להקיף את כל תולדותיה של הלהקה ,אך "נתקעה" בשלב של ראשית הצלחתה הגדולה.   ירדן אוריאל מחזיק היום את אחד האתרים הנחשבים ביותר בעברית על הלהקה.

 

 

  

 

לא ניתן אלא להצטער שמירון אוריאל האיש שיצר סיפורים מעניינים ביותר תוך השקעת מזערית של מאמץ (שהוא עצמו זילזל בו מאוד) לא השקיע יותר בתחום זה.אני תמה לאיזה השגים היה משיג אם היה מקדיש מאמץ אמיתי מבחינתו לתחום הספרות הפופולארית .
אם הוא כתב את הספרות הזאת כלאחר יד , לך תדע מה היה כותב אם היה מתאמץ באמת.

נספח :

 

מירון אוריאל הוא הסופר בעל המספר הרב ביותר של השמות הבדויים שהספרות העברית ידעה מעודה .
להלן רשימה (חלקית בלבד אך בהחלט מייצגת ) שלהם
רוני ( שם כותב סיפורי טרזן שמופיע בעצמו כדמות בלפחות אחד מהם )
אבנר כרמון ( שם בדוי שהופיע כשם המ תרגם של ספרים שונים שחיבר אוריאל )
ליאור עשת ( עבור סדרת גיבורי ישראל סיפורים תנכיים לילדים )
ארצ'י ברמן שמו הבדוי המפורסם ביותר עבור מערבונים סיפורי מלחמה וסיפורי גנגנסטרים .
קלייד מורטון () או מורתון ( עבור סדרות תום מיקס וביל הייקוק )
ויקטור בולדר( בספר סטלאג 217. ואחרים)
קים רוקמן ( "סטלג 3" סטלג השדים "סטלג היטלר " ספרי סטלג שונים )
מיק לונגשוט(" ו "בתולות הריין " ספרי סטלג שונים )
הרולד לונגשוט (בספר "שלטון הנשים ")
ז'ק מרטל ( בטרילוגיה של ספרי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו)

איבי קוסטין (בספרי בלשים כמו "תעלומת רחוב ברייטון 13"וסדרת סיפורים על השוטר הניו יורקי סלים מקדואל )
אריך לינדשטרום ( בסטלג המוות ו"סטלג 1000 ")
רלף בוצ'ר( בספר "בחזרה לסטלג 13")
"קולונל מרטין רוזנברג" ( בספר "הייתי מפקד סטלג ")
מדלין רושמון ( בספר "אהבת נשים ")
רוקי מרציאנו (בספר "בנות האוייב")
מוניק דה לה טור ( בספר "כלבתו של שולץ")
טוקו יושידה( בספר "קמיקז")
ג'ורג' בלייק (בספר "נאצי שוחרר מהכלא")

 
 
 
ראו גם  

טרזן בארץ הקודש

שאזאם

פלאש גורדון הישראלי

ביל היקוק בדדווד

בוק ג'ונס האמיתי

סטלגים

בן חור

מרגוט קלאוזנר ידידה של מירון אוריאל

עולמות אחרים

מרים אוריאל על ליקויי חמה

אתר הביטלס של ירדן אוריאל

חיים קנו חובב של מירון אוריאל

ספרות קלה

 

ביל היקוק בדדווד

איש המערב הפרוע ,ביל היקוק.

סדרת הטלוייזיה "דדווד" מציגה את המערב הפרוע ואת אחד מגיבוריו המפורסמים ביותר ,ביל היקוק בריאליזם ובאמינות היסטורית ,כפי שלא  הוצגו מעולם .  ובוודאי לא בספרות  העברית שגם בה הופיע ביל היקוק בספרים שהתחזו לתרגומים מאנגלית כדמות חסרת כל קשר למציאות ההיסטורית ..

  

השבוע קניתי בחנות ספרים משומשים חוברת נדירה מאוד מסדרת המערבונים הישראלים "ביל היקוק "על עלילות מרשל נועז במערב הפרוע" שכל קשר למרשל והשריף האמיתי שנשא שם זה נראה כמקרי בהחלט. . .באותו יום עצמו העלה הבלוגר אורי קציר כתבה על דמות של חוברות בפרוטה אמריקניות מהמאה ה-19 "בשם דדווד דיק"שהיה מעין רומנטיזציה של  אותו ביל היקוק .
במקביל מוקרנת על המסך הקטן העונה השנייה בסדרת המערבונים יוצאת דופן מאוד בשם "דדווד "סדרה שמעיזה להציג את כמה מהדמויות הידועות בתולדות המערב הפרוע של ארה"ב ובהם אותו "ביל הייקוק " ואת המערב הפרוע עצמו כפי שלא היציגו אותם מעולם על המסך הקטן. אישית אני מחבב מאוד את הסדרה הזאת אם כי היא די קשה לצפייה מהרבה מאוד בחינות , ואולי יותר מכל בחיסול המקיף והמוחלט של כל זכר ושריד של רומנטיות שנישארו לאחת התקופות והמקומות שעברו את הרומנטיזציה הקיצונית ביותר בתולדות התרבות הפופולארית העולמית.
בעבר היו הדמויות המפורסמות של המערב מוצגים בתרבות הפופולארית בספרים ובסרטים ובסדרות טלוויזיה כדמויות רומנטיות אציליות ג'נטלמנים מושלמים "אבירים על סוסים " ולוחמי צדק ללא חת .

ביל היקוק מחזיק בקלפים.

ואחת הדמויות מפורסמות ביותר מסוג זה היה ביל היקוק האיש שנודע בחייו כאקדוחן המהיר והקטלני ביותר במערב הפרוע וככל הידוע הרג בקרבות אקדחים לפחות שבעה אנשים , ובמקרה שלו בניגוד לדמויות ידועות אחרות של המערב הפרוע הסיפורים על מהירות שליפתו וקטלניותו לא היו מוגזמים בהרבה בניגוד למקובל. היקוק לא היה סתם אקדוחן הוא היה ידוע גם כשריף קשוח במיוחד בעיירה הפרועה אבילן והשליט שם סדר ביד של ברזל ובאקדח שלוף שבו מעולם לא היסס לירות .הוא הפך כתוצאה למודל לשריף המשליט סדר בעיירה כנגד כל הסיכויים.

ביל היקוק שולף

בשנת 1876 היגיע הייקוק לעיירת הכורים הפרועה דדווד שבדרום דקוטה. זאת הייתה תקופת שיא "הבהלה לזהב " באזורים אלה כאשר אלפי כורים חיטטו וחפרו בגבעות השחורות של דרום דקוטה בחיפושים אחרי זהב אם כי אלו השתייכו לפי הסכמים לאינדיאנים של שבט הסיו ובכל מבצעי הכרייה שם היה משום הפרת חוק והפרת הסכמים בוטה האזור אפילו לא השתייך לארצות הברית אבל את אף אחד שם ( חוץ מהאינדיאנים ) זה לא הטריד.

שם בעיירה הפרועה דדווד מצא הייקוק את מותו בצורה צפויה למדי: ביריה בגבו   בזמן שהיה עסוק במשחק קלפים  (הוא  בדיוק החזיק אז  בידו קלף שמאז זכה לכינוי "קלף האיש המת ") , ומסיבות שעד היום נשארו לא ברורות.. הוא היה בזמן מותו אדם מזדקן במונחים של המערב הפרוע ( בן 39 ! ) וכמעט עיוור ויתכן מאוד  שהאיש שחיסל אותו בזמן שעוד היה בכושר יחסי רק  עשה לו חסד ומנע ממנו זקנה מכוערת של קבצן עני כפי שקרה לאקדוחנים ידועים רבים אחרים של המערב הפרוע .

ביל הייקוק מת אבל לא נשכח, נהפוך הוא. חייו וצורת מותו הפכו אותו למפורסם בהרבה מאשר אם היה מזדקן ומת "בצורה טבעית ". על דמותו נכתבו מאות ואלפי סיפורים במגזינים בפרוטה, והוסרטו עשרות ( למעלה מ-50)  סרטי קולנוע וטלביזיה , ולפחות סדרת טלווזיה אחת בשנות החמישים  "הרפתקאות ביל היקוק "      שרצה בין השנים 1951-1958 בכיכובו של גיא מדיסון כאיש החוק.

השחקן גיא מדיסון בתפקיד ביל היקוק בסדרת "הרפתקאות ביל היקוק " משנות החמישים.

בכול הסיפורים והסרטים  האלו הוא הוצג בתור  לוחם הצדק והגיבור המושלם ביותר של המערב הפרוע. העיירה שבה מצא הייקוק את מותו דדווד הפכה מקום מוכר היטב למיליוני אמריקנים , הודות לסיפורי הרפתקאות בפרוטה על הייקוק ידידתו קלמיטי ג'ין הפמיניסטית הראשונה של המערב הפרוע וגם הודות לדמות דמיונית לחלוטין בשם "דדווד דיק ". דדווד הוצגה בסיפורים אלה מעין גן עדן של הרפתקאות.

 
 
 
ביל היקוק הפך בהמשך לדמות מפורסמת בעולם כולו הרחק מעבר לגבולות ארה"ב. אפילו בישראל היכירו את הדמות וסדרה על הרפתקאותיו  של איש החוק ביל היקוק (שחוץ מהשם לא היה לו כל קשר לדמות ההיסטורית) הופיעה מאת סופר בשם "קלייד מורטון " ( למעשה שני סופרים ישראליים בשם עזרא  מצרי ומירון אוריאל ) . ביל היקוק הוצג בכל הסיפורים האלה כסמל של הגבריות במערב הפרוע.

 

 

אלא שמאז שנות השבעים של המאה העשרים חל פיחות גדול בתדמיתו של הייקוק ושל ז'אנר המערבון כולו , היחלשות וכמעט היעלמות שיש לייחסם לאובדן האמונה הכללי גם בארה"ב במיתוס שעליו נבנה המערבון של המתיישבים ללא חת שנאבקים באינדיאנים צמאי דם . כיום כבר ידוע שבאינדיאנים בוצע ג'נוסייד והם היו אנשים החלשים בסיפור . בארה"ב המערבון כמעט נעלם מתחומים שונים של התרבות הפופולארית כמו הסרטים והקומיקס אם כי הו מששיך לשגשג דווקא באירופה במקומות כמו צרפת גרמניה ואיטליה . אבל נראה שגם שם הוא נחלש לאחרונה כתוצאה מהתחזקות האנטי אמריקניזם במדינות אלה.

ביל היקוק בסדרה "דדוד"

אבל למרות כל ההספדים אחת לכמה שנים ז'אנר המערבון מעולם לא מת . והוא מראה לאחרונה שוב סימני תחייה בסדרת "דדווד".
סדרה זאת מציגה את המערב הפרוע מזווית כמעט חדשה , וקרובה יותר מאי פעם למציאות .העלילה מתרחשת בעיירה הפרועה והמפורסמת דדווד שבדרום דקוטה בשנת 1876 בתקופה שבה היא מפורסמת במיוחד והייתה לא יותר מעיירה הלא חוקית שהוקמה על שטחי האינדיאנים משבט הסיו בניגוד לכל ההסכמים עימם בגלל גילוי זהב במקום .הסדרה שמה דגש חזק על הולדת העיירה במעשה פשע נגד האינדיאנים. וזאת כחלק ממגמה להציג את המערב הפרוע של דדווד כדבר הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותו גן עדן של הרפתקאות כפי שהעיירה הוצגה בעבר. דדווד של סדרת הטלווזייה היא אחד המקומות הפחות נעימים ומושחתים ביותר שאפשר להעלות על הדעת . כולה מלאה בסחי ובזוהמה פיזית ואנושית וגם לשונית .
יוצר הסדרה דיויד מילץ' הוא בעברו מרצה לספרות אנגלית שהפך כתסריטאי . הוא החליט לתאר את חיי המערב הפרוע בצורה הריאליסטית ביותר שניתן ( דהיינו בצורה המנוגדת למרבית סדרות הטלוויזיה עד כה שהעדיפו לתאר את חיי המערב בצורה רומנטית ) ואת פרקי הסדרה כתב לאחר תחקיר שנמשך כשנתיים והוא יצר סדרה שעם כל "כיעורה" הפיזי והעלילתי הרי היא אחת הסדרות הטובות ביותר שנכתבו לטלוויזיה האמריקנית . אבל מי שמחפש הרפתקאות ורומנטיקה בסדרה זאת לא ימצא כאלה שכן יש בה דה מיתולוגיזציה כמעט מוחלטת של המערב.


הגיבורים האמיתיים של הסדרה הם לא ביל הייקוק המפורסם שלמרבית הפתעה ( אך בהתאם למציאות ההיסטורית) נהרג כבר באחד הפרקים הראשונים . אלא סט בולוק הידוע הרבה פחות ואל סורנגן האיש הרע והמצליח ששימש כבעל המסבאה בעיירה . והתוצאה היא תיאור לא סנטימנטלי אבל כמעט מופתי של חיי המערב הפרוע וזאת כולל שימוש חסר תקדים בסדרת מערבונים בסקס ובניבולי פה.
בניגוד לסדרות קודמות של מערבונים כמו "בוננזה " ו"עשן האקדחים " שתמיד שמו דגש על כמה דמויות הרואיות קבועות שבכל פרק שמו קץ לכוחות הרשע בעיירה ב"דדווד" שמים דגש על החברה כולה בעיירה כולל האנשים הבכלל לא סימפטיים בה ( והם הרוב ) בחלקם הגדול אלו הם אנשים היסטוריים שמתוארים בצורה לא כל כך שונה מכפי שהיו במקור . הם תופסים מקום מרכזי לא פחות מהאנשים החיוביים  אל סורנגן בעל המסבאה  הפושע הוא חשוב בדיוק כמו השריף בולוק והוא לא סימפטי ביותר בדיוק כמו טוני סופרנו בסדרה אחרת של חברת אי בי או ועם זאת אנושי בדיוק כמוהו .
. אבל.בין הדמויות האחרות ניתן למצוא את ידידו של סת בולוק היהודי סול סטאר ( ג'ון הוקס )  שבמהלך פרקי הסדרה נאלץ לשמוע כל ניבול פה אנטישמי אפשרי . יהודים כידוע אינם דמויות נפוצות משום מה במערבונים אם כי הם יותר מכל אחד אחר תרמו להנצחתו של המערב הפרוע בקולנוע ובטלוויזיה ובכך נעשה איתם צדק היסטורי מסויים .
אבל דומה שדדווד הסידרה שמתארת את המקום שבו מת ונקבר ביל היקוק עושה כמיטב יכולתה כדי לחסל סופית את כלל ההנחות הרומנטיות וההרואיות שעומדות מאחורי ז'אנר המערבונים כולו.

ביל היקוק בספרות העברית

מקטרת השלום

סדרת מרשל שיפינג מספר 8. מקטרת השלום מאת "ארצ'י ברמן".

את דמותו של ביל הייקוק ניתן למצוא גם בספרות המערבונים העברית שפרחה בישראל בראשית שנות השישים , .זאת הייתה ספרות שנוצרה בידי כמה סופרים ישראליים שכתבו תחת שמות אמריקניים למהדרין על דמויות כמו המרשל ביל קרטר ועל בוק גונס ומרשל שיפינג .. . וגם על ביל הייקוק .
המחברים היו עזרא מצרי מחבר שחיבר כמה מערבונים בינוניים ומטה ומירון אוריאל מחבר שחיבר כמה מסדרות המערבונים הטובות ביותר כמו "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג " בנוסף לסיפורי טרזן פנטסטיים רבים וסיפורי "סטלגים ". בנוסף היה לאורך חייו עיתונאי ומתרגם פורה סגן עורך שבועון "לאישה" ואפילו כתב ראשי ועורך של המגזינים הראשונים בעברית בנושאי מיסטיקה .
על ביל הייקוק יצאה לאור סדרה אחת בעברית :

סדרת ביל היקוק מאת קלייד מורטון (ב"תרגום " "עזרא מצרי הוצאת נרקיס ,1963.

סידרה זאת שלה היו עטיפות צבעוניות נכתבה בידי הסופר עזרא מצרי ועסקה באיש החוק המרשאל ביל היקוק אקדוחן ואיש חוק ידוע במערב,ופיקודו של קפטין גוליפורד מה טקסאס רנג'רס. . עם זאת פרט לשם המפורסם לא היה כל קשר בין הדמות שבסיפורים לדמות ההיסטורית,. החוברות היו :
1. שביל ללא סוף.
2. אפיק הדמים.
3. פרשי השאול .
4. אקדח מול אקדח.
5. מבריחי הגבולות.
6. עמק הצללים.
7. הנוקם.
8.באין חוק .( זהה לסיפור "חטיפתו של קולינס ניל " שהופיע כחוברת טרזן מספר 10 בכרך 14 בהוצאת הקרנף).
9. רוכבי הצללים של ילוסטאון.

ביל הייקוק פוגש את …

פרט מעניין לגבי ביל הייקוק זה הוא שיוצריו בהוצאת נרקיס הירבו להפגיש אותו עם גיבורי סדרות המערבונים האחרים שיצאו בהוצאתם , הלוחם באינדיאנים ג'ורג' שיפינג, איש החוק בוק גו'נס והאקדוחן חובש המסיכה תום מיקס. בכך יצרו כותבי סיפורים אלה "ארצ'י ברמן " ו"קלייד מורטון " ( הלא הם מירון אוריאל) מעין יקום דמיוני משותף שבו כל גיבורי סדרות המערבונים שלו חיו זה לצד זה ונפגשו זה בזה .
הסיפורים האלו היו

:

הלוחם הנועז באינדיאנים ג'ורג' שיפינג וביל היקוק יוצאים לדיוני שלום עם המנהיג האינדיאני הענן האדום שמתכוון לתקוף את כורי הזהב הלבנים בגבעות השחורות ונאבקים בדרך בלבנים מרושעים שמנסים לטרפד את דיוני השלום .
העלילה כאן לשם שינוי בניגוד לסיפורי ביל הייקוק האחרים בעברית קשורה איך שהוא לאירועים האמיתיים שבהם היה היקוק מעורב בעיירה דדווד אם כי כמובן כל דמיון בין הפרטים הספציפיים בסיפור והאמת ההיסטורית הוא מקרי בהחלט.
סיפור זה יצא גם כספר בכריכה קשה אחד מארבעה ספרים תחת השם "סדרת קרל מאי " ( למרות שלא היה כל קשר בין הסיפורים ובין הסופר הגרמני אבל זה לא שינה כלום לאף אחד ) בהוצאת ע. נרקיס "בתרגום אבנר כרמון " ועם ציורים חדשים של אשר דיקשטיין .כולם ב-1967.

בוק ג'ונס וביל היקוק

ביל היקוק הופיע שוב ב סדרת בוק ג'ונס הזעירה" מאת ארצ'י ברמן (מירון אוריאל ) בהוצאת נרקיס .32 סדרה של חוברות בנות 32  עמודים על עלילות איש חוק נועז ,שליחו למשימות מיחדות  של המרשל  הזקן מוושינגטון ,ג'ורג' שיפינג .

מספר 9 . בכורי השטן.

בוק ג'ונס והמרשל ביל היקוק משתפים פעולה במאבק כנגד כנופיית אחים מסוכנת.
בוק ג'נס אגב היה פיקודו של ג'ורג שיפינג המבוגר וכך העלילה צריכה הייתה להתרחש כמה ( עשרות ) שנים טובות אחרי עלילת "מקטרת השלום ".אבל אם כך היה לא נראה שהמחבר מירון אוריאל נטרד יותר מדי עם פרטים קטנים מעין אלה ואין כל רמז לכך  שהיקוק הזדקן אפילו ביום אחד מאז הופעתו ב"מקטרת השלום ".

הסחטן  מן המיסיסיפי מאת "ארצ'י ברמן"  ( מירון אוריאל ). מספר 4 בסדרת "מועדון ארצ'י ברמן"  "בתרגום אבנר כרמון " ,הוצאת "ע.נרקיס ,1964.

זה היה ספר כיס שבו נאבק איש החוק החבוש מסיכה תום מיקס ( שנקרא כך על שם שחקן מערבונים מפורסם בימי הסרט האילם  אם כי לא היה שום קשר בינו ובין השחקן בסיפורים ,  ושאר הסיפורים על עלילותיו הופיעו כמחוברים בידי "קלייד מורתון" "או "קלייד מורטון " ,ההוצאה לא טרחה לשמור על איות אחיד  ) נאבק בקלפן רצחני בספינה במיסיסיפי ובכנופייה  במהלך העלילה הוא נעזר באיש החוק ביל הייקוק שמתחזה לאחד מחברי הכנופייה ,אם כי על זה נאמר בראשית הסיפור שהוא כבר עסוק בעניינים אחרים של שמירת חוק . .
לקורא יש את הרושם המוזר במהלך הקריאה שהסופר פשוט חיבר זה לזה שני סיפורים שונים שכתב במהלך הספר מאחר ששתי העלילות על מיקס ועל הייקוק אינן באמת מתחברות והעלילה על הייקוק פשוט "נתקעת " במהלך הספר ,נראה שמירון אוריאל אדם עסוק מאוד כמו כל פרי לאנסר אחר פשוט שכח לחזור אליה.

חוץ מזה ביל היקוק הופיע עוד לפחות פעם אחת בעברית. בסדרת הקומיקס האיטלקית"תולדות המערב הפרוע " שיצאה לאור בהוצאת מ.מזרחי בשנות ה-70 ושהרבתה לשלב בעלילה דמויות היסטוריות אמיתיות מתולדות המערב. ביל הייקוק הופיע בסדרה בגיליון מספר 16 "מרד העבדים " כנער עליז ואקטיבי שעוזר לגיבורים להיאבק בבעלי עבדים .

בהמשך הסדרה הזאת , בחוברות האיטלקיות שלמרבית הצער כבר לא תורגמו לעברית, ביל הייקוק וחייו הפכו לאחד האלמנטים המרכזיים בסדרה .
והעיר דדווד עצמה  מינוס ביל היקוק מככבת בשלושה סיפורי מערבונים מאת פרנק גרובר שהופיעו בסדרת "המערב הפרוע " בהוצאת מ.מזרחי :

1. הנידונים למוות.תרגם  א. בן מרדכי. 1972. קצין בצבא רודף אחרי אנשים שרצחו את ארוסתו במשך תשע שנים  ולוכד אותם בקרבת  דדווד ועל רקע הקרב בביג ליטל הורן. מספר 12 בסדרה.

 

2. הרוצח האינדיאני .  בתרגום א. בן מרדכי. חייל צבא הצפון יוצא אחרי המלחמה לנקום באדם שבגד בו ובאסירים אחרים של הדרום . נפגש  בגנרל קאסטר  דמות משנה בספר  ומעורב בקרב בביג ליטל הורן .מספר 20 בסדרה.

 

3. המבוקש. עדנה רוזן .. 1974..צ'רלס ראולינס יוצא לחסל בני משפחה רצחנית בדדווד על רקע הקרב בביג ליטל הורן . בתפקיד אורח השודד סאם באס. מספר 28 בסדרה.

 

 

 

 

 

ביל היקוק נוסע בזמן

 

קישורים רלבנטיים

ביל הייקוק האיש והאגדה

ביל הייקוק

ביל היקוק בויקיפדיה באנגלית

ביל היקוק בויקיפדיה בעברית

ביל היקוק בקומיקס האיטלקי "תולדות המערב הפרוע"

הרפתקאות ביל היקוק :סדרת הטלביזיה משנות החמישים

ביל היקוק בעולם הקומיקס של אלן מור 

 

קלמיטי ג'ין

קלמיטי ג'ין בויקיפדיה

העיר דדווד
אורי קציר על דדווד

 

ההיסטוריה של העיר דדווד

 

עוד אתר על דדווד

אתר תיירות לדדווד

 

דדווד בויקיפדיה

סדרת הטלוויזיה דדווד

האתר הרשמי של סדרת דדווד 

דדווד באוזן השלישית

פרטים על סדרת דדווד

 

הסדרה בויקיפדיה

 

דיויד מילץ'

 

ניבולי פה בסדרת דדווד

מבקרים ישראליים על "דדווד"

הסופרנוס במערב הפרוע:רון מייברג על דדווד

רותה קופפר על דדווד

רועי הולר על דדווד

סתם יריתיבשריף :נוגה הורוביץ על דדווד

שי גולדן על דדווד

בלוגרית על דדווד

פורום דדווד בתפוז 

דדווד דיק :סדרת חוברות בפרוטה

דדווד דיק מאת אורי קציר

דדווד דיק וקלמיטי ג'ין

מירון אוריאל מלך הספרות הקלה

תולדות המערב הפרוע אש השנאה

ביל היקוק מצוייר ב"תולדות המערב הפרוע "