ארכיון תג: מעשיות

סיפורי המעשיות של האחים גרים

  

  

בימים אלו עולה על המסכים סרטו של הבמאי טרי גיליאם "האחים גרים " שבו מוצגים שני האחים אספני סיפורי האגדה המפורסמים כצמד נוכלים .
לכאורה המדובר בפגיעה קשה בשמם הטוב של שני חוקרים רציניים .
אולם כיום התברר למחקר שגם במציאות המדובר היה בצמד מפוקפק לפי כל קנה מידה שהוא ולמעשה צמד שקרנים פשוטים.

הסרט מבוסס על הדמויות האמיתיות של מלקטי האגדות המפורסמים רק בצורה רופפת ביותר .הם מוצגים שם כשני נוכלים הנודדים מכפר לכפר ומשכנעים את הכפריים שהם יכולים לספק להם הגנה מיציר דמיון שונים שלהם עד שהם נאלצים להתמודד עם כמה יצורים פנטסטיים אמיתיים מאוד שכאילו יצאו מתוך האגדות השקריות שהם מפיצים.

לכאורה פנטזיה נחמדה ותו לא שאין לקחת אותה ברצינות יותר מכל סרט אחר של הבמאי המוטרף טרי גיליאם . אולם המחקר המודרני הראה שהאחים גרים האמיתיים הפיצו שורה של טענות לגבי האגדות שאותן פירסמו ושהפכו למפורסמות בכל העולם שהיו בלשון המעטה קיצונית רחוקות מאוד מהאמת ושהטעו דורות שלמים של קוראים וחוקרים ומבקרים .

אגדת האחים גרים

איור מאת מ. אריה לספר "אמא ספרי לנו "

האחים וילהלם ויעקב גרים פילולוגים וחוקרי ספרות במיקצועם פירסמו ב-1812 קובץ "אגדות –עם " בשם "סיפורים לילדים ולבית " ספר שהפך לרב מכר ענק אחד הנמכרים ביותר בתולדות השפה הגרמנית כלל אגדות מפורסמות כמו סינדרלה ,כיפה אדומה ,היפהפייה הנרדמת ,הנזל וגרטל, רומפשטיצלכן" ( הבסיס להצגת "עוץ לי גוץ לי "של שלונסקי )  .  ורבים רבים אחרים ויצא מאז בעוד מהדורות רבות כל אחת יותר מורחבת מקודמותיה . הסיפורים  תורגמו ליותר מ-160 שפות. .חלק גדול מהפירסום וההצלחה הביקורתית אפשר לייחס לטענות האחים לגבי מקור הסיפורים . הס סיפרו שאין המדובר בסיפורי פיות לילדים ומבוגרים סתם מהסוג שהיה מקובל מאוד אז מפרי יצירתם של נשים שונות בנות המעמדות הבורגניים והגבוהים בצרפת וגרמניה כי אם תוצר רוחם של בני העם הגרמני השורשי .

האחים גרים בפעולה.

האחים גרים סיפרו שהם נדדו לכל אורכה ורחבה של גרמניה בחיפוש עיקש אחרי כל אגדה גרמנית מקורית, על פי טענתם ( כפי שהיא מובאת בספרו של אוריאל אופק "משלגיה ועד אמיל ") במשך חמש שנים רצופות הם נדדו ברחבי המדינה ,עברו מעיר לכפר ,מעיירה לבקתות נידחות ,ביערות ולחופי נהרות סרקו יחד את הכפרים והעיירות של חבל וסטאפליה או כל גרמניה ישבו בשווקים ובחדרי מלאכה ,בבקתות איכרים ודייגים  בחיפוש אחרי מספרי סיפורים שזכרו אותם על מנת להצילם לפני שישכחו חלילה.

 הם ישבו עם כל אדם שהיה מוכן לספר באוזניהם מעשייה :איכרים ואורגות ,דייגים וציידים ,כובסות ומוזגים במרתפי בירה וסתם סבתות וישישים.והאחים רשמו הכל ובדייקנות מופתית מילה במילה את המעשיות כפי שנשתמרו בזיכרון המספרים ללא שינויים ושיפוצים ופעמים רבות גם עם ניבי הדיבור המיוחדים של המספרים .

רוב המספרים סיפרו גרים היו מספרות נשים זקנות נשות איכרים שזכרו מאות סיפורים כל אחת . האגדות היו לדברי האחים גרים תמצית נשמתה המזוקקת של האומה הגרמנית "מטמון נעלם " שהיה חבוי במשך דורות בקרב פשוטי העם שאיש לפניהם לא טרח לחשוף אותו , ולאמיתו של דבר הן ההוכחה לכך שיש אומה גרמנית שכן אותן כפריות זקנות שימרו סיפורים שהיו באופן ספציפי גרמניים . לכל אגדה צירפו האחים הערות על קורותיה באיזור ספציפי כל שהוא בגרמניה שבו שמעו את אותה האגדה .

האחים הקפידו תמיד לציין שהם מביאים את האגדות בדיוק כפי שסיפרו אותם איכרים זקנים ושאר פשוטי עם להוציא כמה תיקוני סגנון מועטים חיוניים .
אחר כך נטען ש"האחים היו הראשונים שהיכירו בחשיבותו של כל פרט הקשור במעשיות העם –סגנון המספרים ,אופן הגשת הסיפור ,חילופי הגרסאות של אותה האגדה כפי שהיא מסופרת במקומות שונים, וכן פרטי זהותו של המספר .
האגדות של האחים גרים הפכו לגורם מאיץ בהתפתחות הלאומיות הגרמנית בתקופה שהגרמנים ליקקו את פצעיהם לאחר כיבוש בידי הצרפתים של נפוליאון שכן הם שימשו כ"הוכחה " שיש לאום גרמני וכי האיכרים חסרי ההשכלה של לאום זה יצרו ושימרו סיפורים המיוחדים לרוח הלאומית הגרמנית .האגדות של האחים סרים סייעו במידה מכרעת יותר מכל יצירה גרמנית אחרת ליצירת תדמית כל גרמנית חדשה בעיניה גרמנים עצמם שהחלו לראות את עצמם כאומה אחת בעלת מאפיינים מיוחדים משלה גם הודות לאגדות האחים גרים .יש הרואים באחים גרים כתוצאה את האבות המייסדים של האידיאולוגיה המייחסת לעם ( ובאופן ספציפי לעם הגרמני ) סגולות מיוחדות על טבעיות ממש , אידיאולוגיה שהייתה קרובה מאוד וכמעט זהה לאידיאולוגיה של הנאצים.

בעיקבות האחים גרים נוצרה באירופה כולה אופנה של מחפשי אגדות נלהבים בארצות שונות שיצאו לחפש אגדות נשכחות אצל בני הכפר אגדות שיהיו הוכחה לקדמות הלאום שלהם .
על פי הערכות מלומדות "האחים גרים היניחו את היסוד לחקר השיטתי של האגדה ,ונעשו לחלוצי מדע הפולקלור .למפעל האיסוף של הם הייתה גם מטרה בלשנית : תוך כדי רישום מדויק של נוסחי האגדות ביקשו להתחקות על מבנה השפה באותה מורשת ספרותית עממית שעברה בעל פה מדור לדור .ובכך הניחו האחים גרים את היסוד גם לשיטה היסטורית בבלשנות החדשה,..שמראות על נאמנות מרבית לנוסח ולסגנון כפי שיצאו מפי העם"..( מתוך לקסיקון אוריאל אופק לספרות ילדים ).
כל זה מרשים מאוד ועל כך גדלו דורות שלמים של חוקרי ספרות פולקלור וספרות ילדים .עד עצם היום הזה ניתן למצוא את הטענות הללו ברשימות על פועלם של האחים גרים כמו ברשימה הזאת של מבקרת הספרות אריאנה מלמד .

השקרים

המציאות הייתה שונה מאוד.
שקר מספר 1:
האחים כלל לא טרחו לנדוד בדרכי עפר נידחות ולבקר בבקתאות עלובות בכל רחבי גרמניה , לאמיתו של דבר האחים כלל לא טרחו להוציא את חוטמם מעיר מולדתם. המסעות שלהם הסתכמו בצעדה ממסיבה אופנתית אחת לשנייה בבתי שכניהם וידידיהם ובגיחות לספריית האוניברסיטה.

שקר מספר 2:
מספרי האגדות שעליהם הסתמכו היו ברוב המקרים מספרות ואלה היו ברובן המוחלט לא נשים זקנות מדלת העם כפי שטענו האחים אלא מספר מצומצם ביותר של נשים צעירות משכילות ויפות מהחוג החברתי שלהם , ובכללן אחותם לוטה שנהגה לשבת עם חברותיה ולהחליף עימן אגדות, ידידות של האחות ,בנות שכניהם ואחיות של חבריהם. וייתכן מאוד שאותן נשים צעירות נשכחות הן הן היוצרות האמיתיות של אגדות האחים גרים יצירה שעליה לא קיבלו כל קרדיט בזמן שהאחים הפכו למפורסמים בכל העולם.
עם המספרת הפורייה ביותר מסוג זה דורותיאה וילד שמפיה רשם עשרות אגדות ידועות התחתן וילהלם ומספרת אחרת אנט וון דרוס הוסהולף הפכה לסופרת גרמניה ידועה וגם עליה שם וילהלם עין למשך תקופה עד שהחליט ליבחור בדורותיאה . אחיו יעקב נשאר רווק כל חייו אולם הוא המשיך לגור בביתם של וילהלם ודורותיאה כל חייו בהסדר מוזר והיא סיפרה תמיד שהיא נשואה לשני האחים גרים.

שקר מספר 3
האגדות לא היו כולן "סיפורים גרמניים שורשיים ". .
חלק מהמספרות הסתבר היו בכלל ממוצא צרפתי והסיפורים שלהם היגיעו במקורם מצרפת ונוצרו בידי מספרי אגדות ידועים שם כמו שרל פרו כך שאי אפשר ללמוד מהם ולא כלום על הלאום הגרמני שכביכול יצר אותן . סביר מאוד שחלק מהאגדות האלו למרות טענות האחים היו פרי דמיונן של אותן צעירות משכילות .


שקר מספר 4:
האחים כלל לא פירסמו בדפוס את האגדות בדיוק כפי ששמעו אותן בסוג של "חרדת קודש לשימור דברי העם " אלא ערכו שיכתבו ניסחו מחדש ושינו אותם באופן דרסטי כדי שיתאימו ל"טעם הקהל " של זמנם ועל מנת שיתאימו לערכים הלאומיים הגרמניים שבהם תמכו. והם שינו אותם שוב ושוב בכל מהדורה של ספרם, מחקו קטעים נועזים ואכזריים מידי כאן סיגננו שוב ושוב קטעים אחרים שם וכך הלאה . כל מי שקרא את המהדורות השונות של אגדות האחים גרים בימי חייהם יכול היה לראות שהמדובר ביצירות שעוברות שינויים בלתי פוסקים.
כך שיצירות עממיות אין כאן ומעולם לא היו .

בכל אופן חלפו שנים רבות עד שעובדות אלו התגלו , זאת משום שהאחים נהגו להשמיד את הנוסחים המקוריים של האגדות לאחר הדפסתם כנראה בגלל שחששו מתוצאות ומשמעויות הגילוי שהם אינם מדייקים כלל וכלל במסירת הנוסחים המקוריים מפי בני העם כביכול ..
אולם הנוסחים המקוריים של אגדות ששלחו לידידם הסופר קלמנס ברנטנו ( משורר וחוקר פולקלור אנטישמי קיצוני שפואמה שלו שימשה כבסיס לסרט של מל גיבסון על צליבתו של ישו ) ניצלו מההשמדה והשתמרו והם הראו עד כמה היו האגדות שלהם רחוקות מכל מסירה מדעית מדויקת של טקסטים עממים שכביכול שמעו בכפרים.

ניתוח של האגדות מראה שהאחים גרים הקפידו להכניס בהם התייחסויות שונות לערכים שרצו להדגיש ולקדם כמו ציות לסדר הקיים ,אמונה במעלות המשמעת ,כפיפה לסמכות ,סגידה למנהיג הגיבור ,הערצת גבורה ורוח לחימה ,השלמה עם מעשי אכזריות ללא תגובה ,אלימות ושפיכות דמים.
כן יש בקובץ שלהם סיפור אנטישמי בשם "יהודי בין הקוצים " שידוע שהדמות הראשית השלילית שבו הייתה במקור של נזיר נוצרי שהאחים הפכו אותה ליהודי וכך הכניסו נימות אנטישמיות ארסיות לקובץ ולכל בית בגרמניה שאליו היגיע הספר. הנימות האנטישמיות האלו לא היו קיימות בגירסה המקורית "העממית ".
לאחר השואה  הטילו  שלטונות הכיבוש בגרמניה  צנזורה קפדנית ואף חרם  על האגדות בטענה שהם מכילים תיאורים של אכזריות סדיזם ומעשי זוועה שחינכו את בני העם הגרמני מילדותם לראות במעשי זוועה דבר טבעי , ותרמו לדעתם להתפתחות האלימות והרצחנות האופיינים לבני העם הגרמני  אך חרם זה הוסר כעבור שנים מועטות .

האחים גרים והגולם

 

ב-1808  פירסם יעקב גרים  בכתב עת " מגזין לנזירים " את הגירסה הידועה הראשונה בספרות הגרמנית של סיפור הגולם . על פי סיפור זה הרב אליהו בעל שם יצר גולם כמשרת אולם מידי יום הלך הגולם וגדל עד שהרב החל לחשוש ממנו ומהמשך גידולו וצוה על הגולם שיתכופף ויחלוץ את מגפיו וכך "יוכל הרב להגיע  אל מצחו של הגולם שם הייתה חרותה המילה ""אמת"" ולמחוק את" "האות ""א"" כך שתישאר המלה ""מת"" וכך להשמיד את היצור שלא ניתן לפי גרסה זאת" "להשמידו בכל דרך אחרת, בגירסה של יעקב גרים הרב" "הצליח למחוק את האות אולם הגולם נפל עליו וקבר אותו תחתיו והרגו,.  בגירסה היהודית המקורית לעומת זאת הרב אמנם נשרט קלות כתוצאה מגושי עפר "שנופלים עליו מהגולם אולם שום דבר יותר מכך,הוא לומד מהניסיון וחוזר ליצור" גלמים בטוחים יותר.) משום מה האחים גרים לא כללו את הסיפור בקבצי האגדות שלהם , אולם הייתה לו השפעה גדולה על ידידם לודויג וואן ארנים (שהוא ואישתו עודדו אותם בפירסום האגדות )   שכלל דמות של גולם באחד מסיפוריו "איזבלה ממצרים " שפורסם ב-1812 בעת פירסום קובץ אגדות האחים גרים .

ספור זה של יעקב  גרים הוא אחת הדוגמאות הראשונות בספרות על יצור "מלאכותי היוצא כנגד יוצרו, וכאן מתחילים להדגיש את עצם הסכנה של ניסיון" האדם לחקות את מעשי

לסיפור הייתה גם השפעה גדולה על מרי שלי מחבר הספר המפורסם על היצור המלאכותי "פרנקנשטיין ".

האחים גרים בשפה העברית .

למרות כל הטענות וההאשמות כנגדן אגדות האחים גרים הם היצירה הגרמנית המתורגמת ביותר לעברית מכל סוג והם בוודאי הסופרים הגרמניים הפופולאריים ביותר לילדים בעברית מעל ומעבר לכל האחרים כולל קרל מאי ואריך קסטנר הסופרים הפופולאריים ביותר מגרמנית בעברית הבאים בתור אחריהם .
בין המתרגמים המרובים של האחים גרים לעברית אפשר למנות את המתרגם הראשון שלמה ברמן שהחל לפרסם תרגומים שלהם עוד ב-1894 ובאופן יוצא דופן עד מאוד הקדיש להם את רוב תרגומיו לא פחות מ-16 ספרים לעברית בסגנון מקראי ,מה שמראה על החשיבות העצומה שייחס להם . מעניין שברמן טרח לעברת את שמות הדמויות הגרמניים ונתן לגיבורים שמות כמו "רמוצה " לסינדרלה שלומית ושלמה להנזל וגרטל

 ולהנס החכם קרא יקטן הנבון,ובאופן כללי ייהד את סיפורים הגרמניים הנוצריים .

מתרגמים נוספים כללו את דוד פרישמן שהיה מעריץ נלהב של האגדות שלהם ותרגם את סיפוריהם בשם "שיחות גרים " ב1919 , את יוסף רביקוב שתרגם לא פחות מארבעה קבצים של סיפורים שלהם (קסמי גרים ,פניני גרים עלילות גרים ,וצלילי גרים בין 1968-1971 ) ) מלווים בהקדמות מלומדות , את דב קמחי ( האחים גרים מספרים ב-3 כרכים בין 1955-1963) , את ח.נ ביאליק את לאה גולדברג את לוין קיפניס את נירה הראל את אוריאל אופק את בינה אופק את שלמה אבס ואת דבורה עומר ואת תלמה אליגון ,את שמעון לוי שנתן תרגום מלא לכל אגדות האחים גרים לראשונה בעברית וחנה לבנת . ועוד רבים אחרים .

על פי אחת האגדות שלהם נוצר מחזה הילדים המפורסם ביותר בעברית "עוץ לי גוץ לי" של שלונסקי .

הוסף לסל את מעומק השלולית / מאיר עוזיאל

הסטיריקן מאיר עוזיאל יצר קריירה שלמה מואריאציות אינסופיות על סיפורם "הנסיכה והצפרדע " שהופיעו במשך עשרות שנים במדורו ההומוריסטי השבועי בעיתון מעריב כתת מדור קבוע בפני עצמו מדור השלולית . ולאחרונה אנשי קבוצת הקומיקס אקטוס יצרו ספר אגדות קומיקס על פי אגדות האחים גרים בשם "היה היתה צפרדע " ( 2003 ) .

הם היו כאמור כל השנים הסופרים הגרמניים המתורגמים ביותר לעברית רק בין השנים 1894 ו-1948 פורסמו בעברית לא פחות מ-45 קבצים שונים של ספרים וספרונים של אגדותיהם .ומה שמפליא במיוחד המשיכו לתרגם אותם גם בתקופת השואה כאשר על סופרים גרמניים לא יהודים אחרים הוטל חרם.

אפשר שאחת הסיבות לפופולאריות שלהם אצל מתרגמים לעברית היה בגלל הקרבה הרוחנית שחשו לרעיונות ולמודל שייצגו האחים :חינוך לערכים לאומיים ו"החייאה" של תרבות לאום נושנה ושפת אם מיוחדת שהפכה לבסוף גם בהשראתם לתרבות לאומית משותפת.האחים גרים נראו כנדבך חשוב בתהליך ההתגבשות הלאומית הגרמנית ולכן היוו מעין דמויות מופת לסופרים ומתרגמים העבריים ששאפו ליצור גיבוש לאומי מעין זה שיצרו האחים גרים בתרבות הגרמנית בשפה ובתרבות העברית המודרנית.
חומר מחקרי על האחים גרים בעברית הוא מועט . ניתן למנות את ספרו של אוריאל אופק "משלגיה ועד אמיל " ( 1967 ) שבו כמו בלקסיקון ספרות הילדים שלו הוא מציג את הגישה המסורתית על האחים גרים .ואת החלק השני בסדרת "אירופה ערש הלאומיות " של האוניברסיטה הפתוחה . בכרך זה "מעשיות האחים גרים "  ( 1990) שאותו כתב הנרי וסרמן מוצגות בפירוט הטענות המחקריות המודרניות כנגד האחים גרים ופעילותם ליצירת לאומיות גרמנית .

האם בכלל יש אגדות עם ?

 היום יש טענות כנגד עצם התזה המקובלת של היות האגדות ה"עממיות" תוצר של בני העם של מספרים עממים אנפלבתיים בכפרים והועברו מאב לבן ומאם לבת עד שהיגיעו לידי מספרים שליקטו אותם והעלו אותם על הכתב כפי ששמעו אותם.
טענה שצוברת תאוצה כיום היא שהאגדות כפי שהן מוכרות לנו לפחות הן תוצר דמיונם של סופרים מהמעמדות העליונים שפרסמו אותם בדפוס .
אמנם "אוספי " אגדות וסיפורים עממיים כמו האחים גרים ,שרל פרו ואליאס לנרוט יוצר הקלוולה בפינלנד טענו תמיד שהאגדות הן כולן תוצר של בני העם של איכרם ומשרתים שהעבירו אותם כפי שהם כמעט ללא שינויים מדור לדור ושהם רק ליקטו וערכו אותן ,"מפי בני העם ". .
לטענות אלו היו השלכות גדולות על יצירת רגשי הלאומיות בארצות כמו פינלנד וגרמניה על ידי כך שהראו את "האופי הלאומי השונה " של אגדות האומה שלהם כפי שנוצרו בכפרים .חוקרים יצרו כתוצאה תיאוריות מפורטות של "חוקים " של סיפורים שאותם מצאו בארצות רחוקות ושונות זו מזו ושהיו דומים אחד לשני . החוקר ברונו בטלהיים בספר מ-1975 הסביר את מוצאם העממי של הסיפורים בכך שהם משקפים התנסויות אנושיות אוניברסליות . חוקר בשם רוברט דרנטון טען עוד ב-1984 שהאגדות העממיות של אירופה מספקות לנו דלת נדירה לעולם המנטאלי של האיכרים בראשית העת החדשה שאליהם אין לנו שום דרך אחרת לחדור שכן לא נשארו מהם שום כתבים וכי על פי הואריאציות שלהם אפשר להעריך מאפיינים לאומיים והבדלים בין לאומים שונים .
לטעון שחלילה האגדות לא היו תוצר דמיונם של בני העם כפי שקבעו האחים גרים יכול היה גם להיות מסוכן.
ברוסיה הסובייטית של סטלין זה היה בגדר פשע לרמוז שאגדות המלקט הרוסי המפורסם אפנסייב אינן תוצר של מספרים עממים מהעם "מוזי'יקים אלא שהם פשוט סיפורים שאותם ליקט אפנסבייב מקבצי סיפורים רוסיים ישנים יותר כפי שאכן היה ומי שהעז לטעון דבר כזה נאסר ואף הוצא להורג .וכך היה גם בגרמניה הנאצית לגבי כל ערעור על מקורם העממי של אגדות האחרים גרים .

אולם היום מתברר יותר ויותר ולרוב לאחר דיונים סוערים שכל היצירות האלה שייכות יותר או אף לחלוטין לאנשים שטענו שהן רק עורכיהן מאשר לבני העם הפשוט, ושכמו במקרה של האחים גרים הם הכניסו שינויים דרסטיים ביצירות שאותן ליקטו כדי ל"שפר " אותן מבחינה ספרותית , וכי בכל מקרה המקורות שלהם לא היו דווקא מספרים מן העם אלא ספרים שהיו מוכרים לאותם עורכים ואספנים . ובכלל אין זה כלל ברור כיום אם סיפור סיפורים ואגדות אכן היה אי פעם מקובל אצל הכפריים בניגוד למה שנהגו לטעון במאה ה-19.
כיום מסתבר שטענות אלה של המקור העממי של הסיפורים לא היו המצאה של האחים גרים דווקא אלא של מוכרי ספרים גרמניים שונים מהמאה ה-18 שמסיבות מסחריות רצו להסתיר את העובדה שמקור הסיפורים האגדיים בספרונים שאותם מכרו לכל דורש היו צרפתיים והעדיפו להציג אותם כיצירות עממיות גרמניות.

לאורך השנים הטענות המסחריות האלו קיבלו מעמד של עובדה שאין לערער אחריה . ייתכן שגם האחים גרים הלכו שולל בתום לב והאמינו שהסיפורים שליקטו מנשות החברה שלהם בעירם היו סיפורים אנונימיים שעברו מדור לדור אבל למעשה היום ברור שאלו ברובם היו סיפורים נפוצים בספרים זולים וספרונים מזה עשרות שנים לפניהם .
טענות אלו צברו עוצמה בשנים האחרונות ממש הודות לרשת האינטרנט שדרכה אפשר כיום להגיע לרשימות ולטקסטים של ספרים שלא היו נגישים כלל לחוקרים לפני יצירת הרשת. ההתפתחויות בשטח הקיטלוג האלקטרוני הביאו לידיעת החוקרים אלפי ספרים שלא היו נגישים קודם לכן בגלל מצבם הגרוע או משום שנחשבו לא ראויים לקיטלוג בידי הספריות הגדולות ושעד השנים האחרונות לא ניכללו ביבליוגרפיות של ספרי התקופה ,ספרונים וספרים בפרוטה אוספי בלדות ושירים ושאר יצירות של "ספרות זולה " שהודפסו בדפוס זול במיוחד שנועדו למעמדות הנמוכים וגם לגבוהים יותר מהמאות ה-17 ה-18 וה-19 שכללו אגדות וסיפורים. השוואות של הסיפורים בספרים אלו שהחלו לשים לב לקיומם במחקר רק בשנות השמונים והתשעים עם רוב האגדות מסוג אלו שלוקטו בידי האחים גרים ושעד כה חשבו שהומצאו בידי איכרים אנונימיים הראו שכל האגדות האהובות כל כך היו נגישות היטב ל"בני העם " עוד מתקופות מוקדמות ביותר דרך ספרונים שונים שלא היו ידועים עד כה למחקר ואלו היו המקור האמיתי של האגדות ולא מספרים עממיים כביכול.

 

"העולם המופלא של האחים גרים" סרט פנטסיה משנות השישים.

אמנם נכון שבחברות שאינן יודעות קריאה וכתיבה מעבירים סיפורים שונים בעל פה מאב לבן אולם זה אינו נכון לגבי החברה האירופית שבה הקריאה הייתה נפוצה הרבה יותר משסברו עוד מתקופות מוקדמות יחסית .וכיום נראה שמקור רוב האגדות הידועות לנו אינו באיכר אנונימי אלא בסופר ספציפי מהמעמדות הגבוהים שלא בהכרך שמע את הסיפור ממשרתת זקנה אלא פשוט ישב והמציא אותו. אמנם יכול להיות שגם איכרים אנפלביתים יצרו מידי פעם סיפורים שהפכו להיות ידועים אולם אלה לא היו זוכים לפרסומם ללא גירסה בדפוס .
ולכל זה יש כמובן השלכות עצומות לגבי חקר הספרות והלאומיות .ובמקרה הספציפי של האחים גרים היום כבר ברור שמספרי האגדות שעליהם התבססו היו כולן נשים מהמעמד החברתי שלהם וכמה מהן הפכו לסופרות גרמניות ידועות .

לאחרונה ( 2005 ) יצא לאור  ספרה שובר המיתוסים של חוקרת הספרות הגרמנית ואלרי פרדיס

Clever Maids: the Secret History of the Grimm Fairy Tales

שבו היא מראה כיצד ביצעו האחים גרים את איסוף האגדות שלהם בקרב קבוצה קטנה של ידידות ומאהבות,כאשר אלו קיבלו מעט מאוד קרדיט.

חבל שעוד מיתוס התנפץ אבל מיסתבר שהתיאור הבדיוני של גיליאם את האחים גרים כצמד נוכלים הוא לא לחלוטין מנותק מהמציאות ..

תמונה מהסרט "האחים גרים "

ראו גם :

אתר האחים גרים

האחים גרים בויקיפדיה בעברית 

מעשיות האחים גרים בויקיפדיה

האחים גרים בויקיפדיה באנגלית

פרטים על האחים גרים

אריאנה מלמד כותבת ( שגיאות ) על האחים גרים

האחים גרים בדף דף

 

ביקורת של שמואל דובדבני

ביקורת של רותם דנון

יהודה בלו על האחים גרים

 

 כל אגדות האחים גרים באנגלית

אתר נשיונל גיאוגרפיק של האחים גרים

סיפורי עם כתעודה היסטורית 

התפתחות הקריאה בגרמניה

העולם המופלא של האחים גרים : סרט קולנוע משנות השישים 

העולם המופלא של האחים גרים באמאזון 

"עוץ לי גוץ לי " מחזה מאת אברהם שלונסקי על פי האחים גרים