ארכיון תג: מצרים העתיקה

מה נמצא מתחת לפירמידות ?

צופן הספינקס / קולין וילסון

הופיע באנדרומדה מספר 6 יוני 2009  כתב העת של העמותה הישראלית לחקר עב"מים וחיים חוץ-ארציים

  • .
    האם נמצאת  מתחת  לפירמידות ומתחת לספינקס ספריה הכוללת את אוצרות הידע של גזע פרה היסטורי עלום ?
    חיים מזר ידוע אולי יותר מכל כחוקר תופעות מסתוריות שונות כמו ה"עב"מים " תחום שבו הוא החוקר מספר אחד בישראל ללא מתחרים .
    והנה מאמר שלו שבו הוא סוקר את התעלומה הארכיאולוגית של הפירמידות והספינקס תעלומה שעדיין לא נפטרה לחלוטין כפי שמראה מאמר זה.
  • מה נמצא תחת הפירמידות

    מאת חיים מזר

    מבוא

    אחת התעלומות הגדולות הקשורות למצרים היא אופן בניית הפירמידות. אין שום תיאור הנדסי מצרי מקורי מפורט איך הם נבנו ולשם מה. כל הסבר הוא לא יותר מאשר ניחוש,מוצלח ככל שיהיה. היסטוריונים יווניים ורומיים אשר ביקרו במקום התייחסו לפן ההיסטורי הגיאוגרפי של המדינה ולאוכלוסייתה. בתיאוריהם הם התייחסו,הגם שתיאורים אלה הם חלקיים ,גם למה שנמצא מתחת לפירמידות ולספינקס.הרושם המתקבל הוא שמדובר במפעל הנדסי לא פחות מורכב מזה של בניית הפירמידות עצמן. מדובר למעשה בעיר תת- קרקעית.

    עדויות מהעת העתיקה

    הרודוטוס .היסטוריון יווני קדופ.

    הראשון שהתייחס לכך הוא הרודוטוס והוא מספר כי בנו "לבירינטוס והוא באמת נעלה מכל תיאור…היו בו שתים עשרה חצרות מסוככות ושעריהן מכוונים זה לעומת זה. שש מהן מפנות צפונה ושש דרומה אחת על יד השניה וחומה אחת מקיפה את כולן מחוץ. לשכות אלה יש בהן כפולות חלק מהן מתחת לאדמה וחלק למעלה מעליהן. שלושת אלפים במספר בכל חלק אלף וחמש מאות .את כל הלשכות שהן מעל האדמה ראיתי בעיני בעוברי בהן ,ומתאר אני את אשר ראיתי בעיני.את כל אלה אשר מתחת לאדמה יודע אני רק מפי השמועה. כי אלה מהמצרים הממונים עליהן לא רצו להראותן בשום אופן… באומרם כי בהן קברי המלכים אשר החלו לבנות את הלבירינטוס הזה ושל התנינים הקדושים…כל חצר מוקפת אולם עמודים. עשויים מאבנים לבנות מחוברות היטב. בפינה אשר שם בקצה הלבירינטוס עומדת פירמידה בת ארבעים קנה ובה חקוקות תמונות גדולות.הדרך אליה בנויה מתחת לאדמה"(הרודוטס 142-143 ).

    לדיווחו של הרודוטוס יש מספר עדויות תומכות של היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה (Bushby T. web )

    קרנטור(Crantor) היסטוריון יווני אשר חי במאה ה-4 לפנה"ס מספר כי מתחת לאדמה ישנם מספר עמודים ועליהם חקוקות רשימות המספרות על מה שהתרחש בפרה היסטוריה. Iamblichus פילוסוף מהמאה ה-4 לספירה מספר על כניסה הנמצאת בספינקס המובילה לפירמידה הגדולה.כניסה זו המכוסה בימיו בחול ובאשפה נמצאת בין הרגליים הקדמיות של הספינקס,עשויה מברונזה והקפיץ הסודי שלה מופעל על ידי קוסמים( ה- Magi).המקום נשמר בזכות הכבוד שהציבור רוחש למקום ומעין חשש דתי. מבחינת השמירה יחס זה אל המקום אלה היה יותר אפקטיבי מהגנה צבאית. בבטן הספינקס נחצבו מעברים שהובילו לחלק התת-קרקעי של הפירמידה הגדולה. מעברים אלה חוצים זה את זה והם נחצבו בצורה כה מתוחכמת שאף אחד לא יכול למצוא בהם את דרכו ללא מדריך.

    Iamblichus מספר על פפירוס מצרי עתיק (המוחזק כיום במסגד בקהיר).פפירוס זה היה חלק מסיפור שנכתב על ידי סופר לא מוכר בשנת 100 לפנה"ס ובו מסופר על קבוצת אנשים שנכנסה לאולמות תת-קרקעיים מתחת לגיזה כדי לבדוק את המקום .על פי הדיווח שלהם בהיכנסם פנימה המקום הואר באופן אוטומטי על ידי שפופרת דקה באורך 15.24 ס"מ שהיתה מוצבת באת הפינות בצורה אנכית. כאשר התקרבו אליה היא האירה בעוצמה חזקה יותר. העבדים שליוו את קבוצת החוקרים נבהלו עד כי ברחו לעבר פתח הכניסה. כאשר(מחבר המסמך) נגע בשפופרת היא כבתה. חברי הצוות עשו כל מאמץ על מנת שהשפופרת תאיר שוב,אך ללא הצלחה. באולמות אחרים חלק מהשפופרות עבדו ובחלק לא. חברי הצוות שברו את אחת השפופרות ונשפך ממנה כסף –נוזל צבוע אשר שקע במהירות על הרצפה ונעלם בין הסדקים.בחלוף השנים שאר השפופרות הועמו אט אט עד שהכוהנים הסירו אותם ואיפסנום בשקע ברצפה שנבנה במיוחד,בכיוון מזרח לרמת הספינקס.הם האמינו ששפופרות האור נוצרו על ידי האל האהוב עליהם Imhotep שיחזור יום אחד ויגרום לשפופרות להאיר שוב.

    ההיסטוריון הרומי פליניוס הזקן ( 23-79 לספירה ) מציין שעמוק מתחת לספינקס נמצא קבר של שליט שנקרא Harmakhis ובו היה טמון בעבר אוצר גדול מאוד. היסטוריון רומי אחר אמיאנוס מרצליאנוס (Ammianus Marcellianus) בן המאה ה-4 לספירה מספר על כניסות תת-קרקעיות המובילות לתוך הפירמידה וכי על הקירות של מספר מעברים עמוק בתוך החלק החשוך נחקקו הוראות איך לשמור על מידע קדום כדי שלא ילך לאיבוד בשיטפון.

    הדיווח של הרודוטוס הוא קצר והדבר היחידי שניתן להבין מדבריו הוא שמדובר במה שהוא גדול מאוד. עד כמה גדול קשה לדעת,מה עוד שעל פי עדותו שלו לא נתנו לו להיכנס פנימה. הנתונים המעניינים מעוררי הסקרנות באים מפי היסטוריונים מאוחרים יותר שידעו קצת יותר פרטים. סביר להניח שהשמירה בימיהם היתה רופפת יותר ובמרוצת הדורות נעלמה כליל. קרנטור ומרצליאנוס שניהם כאחד מציינים שחומר כתוב רב טבוע על הקירות.מה הסיבה לכך?כדי לנסות להבין זאת נתייחס לדבריו של מרצליאנוס כי הכתיבה על הקירות נועדה לשמור על מידע שלא ילך לאיבוד בשיטפון. איזה שיטפון? אפשרות שיש להביא בחשבון היא שיטפון מים גדול המכסה שטחים נרחבים וזה יכול לבוא משני מקורות. מקור אחד הוא הנילוס.הנילוס מקבל במפתיע מים בכמויות אדירות והוא עולה על גדותיו עד כדי הצפת שטחים נרחבים.אפשרות שניה היא עליית מי הים התיכון כתוצאה מעליית פני המים. האם מדובר במבול המקראי שעדויות עליו נמצאים במיתוסים רבים ברחבי תבל? אם אפשרות זו היא הנכונה הרי שמדובר בהיסטוריה לא מוכרת לנו מלפני 12,000 שנה. המשמעות המתבקשת היא כי היו מי שידעו שעומד להתרחש אסון טבע והחלו להיערך לו מבעוד מועד.

    Iamblichus בתארו את קבוצת החוקרים שנכנסה לחלק מהמתקנים התת-קרקעיים מדווח על צורת הארה שלא היתה ידועה לא בימיו ולא במצרים העתיקה כפי שהיא מוכרת לנו.מדובר בטכניקת הארה מתוחכמת ביותר.תאורה המתחילה לעבוד רק שעה שהיא "מבחינה" בכניסת בני אדם למקומות בהם הם נמצאים ואיך היא מרגישה בהם?כנראה שהיא יכלה לזהות אותם באמצעות גלי קול או חום הנפלט מגופם. משעה שיוצאים ממקומות אלה האור כבה. ברור שמדובר במנגנון אוטומטי וחסכוני.אם אין אנשים באותם מקומות אין אור.באותו פפירוס המתייחס לאופן ההארה נמסר גם מה קרה לאחת השפופרות שנשברה. התיאור מתייחס לכסף אך מצורת ההתנהגות של המתכת מתקבל הרושם שמדובר בכספית. ואז מתבקשת השאלה מהו אותו מנגנון המאפשר לכספית להאיר? מדובר אם כן בטכנולוגיה גבוהה שחרגה מעבר לטכנול
    וגיה הפרעונית המוכרת. ההפתעות באשר למה שנמצא במקום החלו להופיע משעה שהחלו להערך במקום מחקרים ארכיאולוגיים שיטתיים במאה ה-20. נתאר את מה שפורסם על פי סדר כרונולוגי.

    עדויות מהמאה ה-20

    בעקבות עבודות ב-1935 התגלו מעברים ואולמות מעבר למה שהיה ידוע עד אז, המחברים את השטח שמתחת לפירמידות ולספינקס. התברר מעל כל צל ספק כי קיימת מנהרה המחברת את הספינקס והפירמידה הגדולה וכי מנהרה נוספת מחברת את הספינקס למקדש עתיק מעל ומתחת לפני השטח. התגלה גם מעבר תת-קרקעי שהמצרים הקדמונים עשו בו שימוש לפני 5000 שנה והוא יורד עד לעומק של 40 מטר ומצדדיו אולמות וחדרים מרווחים.באמצע הדרך שבין הספינקס לפירמידה של חפרן נמצאים 4 מוטות אנכיים ושטח החתך של כל אחד מהם הוא 2.64 מ"ר המובילים למטה דרך המסלע של אבן הגיר המוצקה. מקום זה נקרא "הקבר של קמפבל". קומפלקס זה מסתיים באולם גדול שבמרכזו נמצא מוט אחר היורד עמוק יותר לחדר מרווח אשר בצידיו 7 חדרים.בחלק מהחדרים נמצאים סרקופגים חתומים בלוחות בזלת וגרניט וגובהם 6 מטר. באחד מאותם 7 חדרים נמצא מוט אנכי שלישי היורד לחדר נמוך יותר.עומקם הכולל של מוטות אלה הוא יותר מ-40 מטר. בזמן הגילוי חדר זה היה מוצף במים שכיסו חלקית סרקופג לבן ובודד. במהלך ניקוי החלק הדרומי של הדרך התת-קרקעית נמצא ראש של פסל ופניו רבות הבעה. במרכזו של אולם הנקרא "קפלת ההצעות" נמצאו 3 עמודים אנכיים ומקושטים המסודרים במתכונת של משולש.

    במסמך עב כרס(10 כרכים) שפורסם ב-1944 על ידי רשות העתיקות של הממשלה בקהיר נמצא דיווח על מה שנמצא מתחת לפירמידות.עם הסרת החול מהמקום הארכיאולוגים היו המומים למראה עיניהם. התגלתה עיר מתוכננת להפליא ובה היכלות,קירות ועליהם ציורים בצבעי פסטל המתארים איכרים,סדנאות עבודה, אורוות וארמון. בעיר נמצאה מערכת הידראולית תת-קרקעית ומערכת ניקוז מושלמת מצויידת באביזרי נוחות מודרניים.העיר שוכנת בתוך מערכת מערות מתחת לרמה של גיזה ונמשכת מזרחה מתחת לקהיר. הכניסה הראשית אליה היא מהספינקס דרך מדרגות חצובות בסלע המובילות אל מתחת לנילוס. החוקרים ירדו למטה מצויידים בגנרטורים וברפסודות מתנפחות ונעו לאורך נהר תת-קרקעי שהוביל אותם לאגם ברוחב 1 ק"מ.לחופיו של אגם זה שוכנת עיר המוארת באופן קבוע על ידי כדורי בדולח המותקנים בקירות המערה ובתקרות. כניסה אחרת לעיר נמצאת במדרגות המובילות למרתף של כנסיה קופטית בעיר העתיקה של קהיר. משלחת המחקר חזרה עם ממצאים מוזרים ומעוררי שאלות. אחד מהם היה גביש מצולע רב פאתי(כמעט מעגלי) בגודל של בייסבול.בתוך הכדור נמצאים הירוגלפים שונים שניתן להופכם ,כמו שהופכים דפים של ספר,באמצעות כוח המחשבה.

    מיפוי מכ"מ שנעשה במקום ב-1978 הראה שמדובר בקומפלקס גדול מאוד שגילו 15,000 שנה (White P. web) בכנס שנערך באוסטרליה הוקרן סרט מעבודתם של החוקרים ובו נראים נתיבי מים הידראוליים ,אולמות בסדרי גודל של קתדרלאות ובהם פסלים גדולים כדוגמת אלה הנמצאים בעמק הנילוס,נהרות תת-קרקעיים ואגמים ברוחב 1 ק"מ.כמו כן הוצגו בכנס ממצאים חריגים כדוגמת הכדור הגבישי שתואר קודם לכן. על פי שמועות עקשניות שנשמעו בקהיר במהלך המאה ה-20 ברדיוס של 45 ק"מ מהפירמידה הגדולה נמצאת עיר תת-קרקעית נוספת (Bushby T. web).

    בין 1991-1993 הגיעו למקום מספר משלחות בראשותו של החוקר העצמאי והמומחה למצרים העתיקה ג'ון אנטוני ווסט לביצוע סקרים גיאולוגיים וסייסמיים.הגיאולוג הראשי במשלחת היה Robert Schoch פרופסור לגיאולוגיה מאוניברסיטת בוסטון והסייסמולוג הראשי היה Thomas Dobrki מהחברה היוסטונית McBride Ratclif and Associats.שניים מהמצאים הבולטים ביותר היו (Hancock G. web):

    1. הארוזיה של הספינקס מראה שהוא נחצב בסוף תקופת הקרח האחרונה כאשר בחלק המזרחי של הסהרה ירדו גשמים כבדים כנראה לפני יותר מ-12,000 שנה.
    2. הבדיקות הסייסמיות מורות על קיומן של מנהרות ומערות נוספות שעדיין לא נבדקו בשכבת הסלע מתחת לספינקס כולל אולם מלבני בעומק 8.25 מטר מתחת לרגליים הקדמיות של הספינקס.

    ב-14.4.1996 ד"ר Zahi Hawass דיווח לעיתונות המצרית כי מתחת לספינקס ומסביב לפירמידות ישנן מנהרות שעדיין לא נחשפו.מחקרים גיאולוגיים הראו שהשילוב בין המסת הקרחונים עם עלייה תלולה ברמת המשקעים במרכז אפריקה לפני 12,000 שנה גרם לגאות חריגה של הנילוס עד כדי הצפת עמק הנילוס לאורכה ולרוחבה של מצרים.באותו זמן גובה פני המים בים התיכון החל לעלות גם כן כתוצאה מהמסת קרחונים בצפון .ההערכה היא שבמשך תקופה קצרה מים אלה הציפו את החלק הנמוך של הנילוס. הצפות אלה לפי הערכות הגיאולוגים היו אירוע ההצפה האחרון בהיסטוריה של מצרים.באופן עקבי עם ממצאים אלה נמצאה שכבת משקעים בעובי 4.6 מטר מסביב לבסיס הפירמידה הגדולה והיא מכילה הרבה צדפות ים ומאובנים של תחש ימי(יונק ימי) שבדיקת פחמן רדיואקטיבי מראה שגילם הוא 12,000 שנה ("Legends and Debris" web).

    המחקרים של המאה ה-20 מאשרים את אשר נרמז בספריהם של היסטוריונים מהעת העתיקה.מדובר בקומפלקס אדיר מימדים.למעשה בעיר גדולה מאוד הנמצאת מתחת לקרקע המשתרעת על שטח של מספר קילומטרים מרובעים והיא כוללת נהרות ואגמים.הממצאים שהובאו משם מעידים על ידע טכנולוגי גבוה מאוד. המחקרים בסביבה מעידים לפחות על המצאות עיר תת-קרקעית נוספת. גם אם היו מערות תת-קרקעיות שהורחבו והותאמו למגורים מתבקשת השאלה מי בנה אותם? המחקרים הגיאולוגיים מחזקים את ההשערה שהועלתה קודם לכן כי פני שטח עברו הצפות קשות בעקבות סיום תקופת הקרח או איזה שהן הצפות מהירות ורחבות מימדים שהיו באותו זמן על כדור הארץ כולו(מזר ח. 1990 : 183-187 ).מכך מתבקשות מספר מסקנות והן: מי שבנו עיר או ערים אלה �
    �ת-קרקעיות אלה היו בעלי ידע גיאולוגי והנדסי רב.יש צורך להכיר את מבנה הקרקע ולהתאים לכך כלים הנדסיים לביצוע החפירות ולחציבת המנהרות, לרבות בניית תמיכות למניעת התמוטטויות.יש לבנות מערכת כוח ומערכות לאספקת תאורה, תיאורים שעליהם נרמז בביקור שנערך במקום במאה ה-1 לפנה"ס.יש גם צורך באחזקה שוטפת במערכת איוורור ,במערכת לסילוק שפכים ובמערכת תקשורת פנימית. האגמים שעליהם מסופר האם הם פרי תכנון או שנוצלו מאגרים גדולים תת-קרקעיים ואם במים עסקינן מהי והיכן נמצאת המערכת להובלתם? ומה עם מזון? האם לעיר או לערים אלה היו מערכות לייצור מזון ואיך הוא הוחזק על מנת לשמור על טריותו? האם היתה במקום מערכת לשינוע מטענים ואולי גם כלי תחבורה כמובן קטנים מותאמים לרוחב המנהרות? ואם כן מה היה המינוע שלהם? באם כן, אלה חייבים היו להיות מנועים קטנים שעבדו על דלקים נקיים כדי למנוע זיהומים סביבתיים. דלקים מזהמים היו מחייבים מערכות איוורור רבות עוצמה.דלקים נקיים חוסכים בעלויות התקנה והחזקה של מתקנים אלה.

    מה שברור הוא שלמקום היתה מערכת אטימה למנוע חדירת מים בשל ההצפות על הקרקע בין שמדובר בפתח הכניסה דרך הספינקס ובין שמדובר בחלחול מים מפני השטח. ושאלת השאלות היא להיכן נעלמו דיירי המקום .אם הם גרו במקום זה תקופה ממושכת מה עשו עם גופות הנפטרים?האם הוטמנו בסרקופגים או בבתי קבורה מקומיים?כדאי יהיה לחפש גופות או שרידי גופות על מנת לדעת ולו מה שהוא על מראם.

    סיכום

    קרוב לוודאי שמכלול הממצאים שנחשפו ואשר עוד ייחשפו ישפכו אור על ההיסטוריה העתיקה הרבה הרבה לפני שומר.בהתחשב בכך שישנן ידיעות רבות המרמזות על מקומות ישוב תת-קרקעיים בסדרי גודל גדולים ברחבי תבל. יתכן שמדובר בפרקים גדולים בהיסטוריה שעדיין לא מוכרים ויהיה צורך בכתיבת ספרי היסטוריה נוספים.לאינדיאנה ג'ונס מחכה עבודה רבה.

    מקורות

    הרודוטס-היסטוריה הוצאת ראובן מס.
    וילסון, קולין צופן הספינקס : החוכמה האבודה של הקודם עולה ממצולות אטלנטיס עברית: יונתן פרידמן / אור-יהודה : מחברות לספרות, 2002
    http://www.kinbooks.co.il/htmls/page_2385.aspx?c0=16503&bsp=13877


    מזר ח.-"מה עוד מספרים מיתוסים ואפוסים" כל כוכבי אור 5-6/1990 עמ. 183-187

    Bauval, Robert, 1948-Secret chamber : the quest for the hall of records / London : Arrow, 2000, c1999
    Ian Lawton
    (Author), Chris Ogilvie-Herald (Author

    Giza: The Truth: The People, Politics, and History Behind the World's Most Famous Archaeological Site Invisible Cities Press Llc; illustrated edition edition (September 1, 2001
    http://www.amazon.com/Giza-People-Politics-History-Archaeological/dp/1931229139

    “Legends and records

    Bushby T.-“The underground labyrinth Egypt lost history of pyramids
    http://www.crawford2000.co.uk/lab.htm

    Jimmy    Dunn

    Secret Chambers of the Great Pyramid of Khufu

    Hancock G.-“Information on the Great Pyramid and Sphinx” http://www.dreamspace.com/morgana/hancock.htm

    White P.-“JJ Hutak’s stunning discoveries of ancient underground tunnels
    http;//www.ascension2000.com/hurtak.htm

    den Chambers On the Giza Plateau, Part I

    by Alan
    Patrick Geryl and the hall of records

     

    ארמון הרשומות והמבוך

          Alan    Winston

    The Search for Hidden Chambers On the Giza Plateau, Part  1  I

    part 2

    part 3

    part 4

    Hall of Records in wikipedia

     

    מה  הארכיאולוגים חושבים שנמצא תחת הספינקס

    ג'וזפה ורדי פוגש את המומיה ברמת גן : על המחזמר "אאידה"

    למרות צרימות פה ושם המחזמר "אאידה " שמעלים תלמידי ב"בית צבי בכיכובה של עדי כהן היא הפקה סבירה ביותר . אבל המחזמר המודרני שמבוסס על אחת האופרות המפורסמות ביותר על מצריים העתיקה מזכיר יותר מכל דבר אחר דווקא סרט אימה מודרני מסדרת "המומיה".

    לאחרונה במסגרת גל המחזמרים השוצף על במותנו-מחיי יצחק רבין ועד הווי הודי אפשר למצוא מחזמר מעט שונה . באולם תיאטרון היהלום ברמת גן בהפקת תיאטרון הספרייה מעלים תלמידי בית הספר למשחק "בית צבי מחזמר מודרני המבוסס על אופרה . האופרה "אאידה" של הקומפוזיטור האיטלקי המפורסם מהמאה ה-19 ג'וזפה ורדי.
    "אאידה " היא אולי התוצר המפורסם ביותר של התרבות המערבית שעוסק מצרים העתיקה ( עם נתעלם מסרטי האימה השונים על "המומיה " למיניהם כמובן ) .

    הסיפור מתאר את סיפור אהבתם הטראגית של אאידה, נסיכה , שהפכה לשפחה בארמון המלוכה המצרי וחולמת לחזור לאביה ולארצה , וקצין המשמר, רדמס, בארמונו של המלך, במצריים העתיקה שאותו היא משכנעת לעזור לה .סיפור האהבה הופך למשולש אהבה שבו לרוע המזל הצלע השלישית היא לא אחרת מאשר הנסיכה השחצנית בת פרעה, אמנריס המעוניינת להינשא לרדאמאס וכאשר היא מגלה את בגידתו במצרים (ומה שהרבה יותר נורא בה עצמה ) היא מצווה לקבור את שני האוהבים חיים בסיום טראגי.אבל  שני האוהבים מתאחדים בעולם הבא , וקמים לתחיה כמומיות בזמננו ומספרים לנו את סיפורם הטראגי  .

    היוצרים השונים של אאידה

     

    גם סיפור יצירתה של האופרה הוא יוצא דופן : האופרה הזאת הוזמנה מהמלחין האיטלקי המפורסם ג'וספה ורדי בידי הכאדיב של מצרים איסמעיל לשם הצגה בפתיחה החגיגית של תעלת סואץ ב- 1869 וזאת במטרה להראות לאנשי המערב את גדולתה של מצרים ( העתיקה , אבל גם החדשה ) .

     

    אוגוסט מריאט

    את הסיפור המקורי כתב הארכיאולוג המפורסם אוגוסט מריאט ממייסדי  המוזיאון המצרי בקהיר , שטען אז שהסיפור מבוסס על סמך אירועים אמיתיים מההיסטוריה המצרית שאותם חשף כביכול בחפירותיו.

     

     Verdi: Aida Album Cover

    פוסטרים  להצגות  של "אאידה "

    למעשה הסיפור הוא מומצא לחלוטין וכמוהו השמות שאין להם קשר למצרים הפרעונית ( אאידה לקוחה כנראה משם יווני במצרים ההלניסטית שאותו חשף מריט בחפירותיו ) ושם הפרעה שבתקופתו מתרחשת העלילה לא מצויין במכוון. ייתכן שמקור ההשראה כלל לא היה מצרים העתיקה אלא מקור קדום הרבה פחות  אופרה של מוזיקאי בשם מסטסיו בשם "ניטי "מ-1756 שגם היא התרחשה במצרים העתיקה ושבה הופיעו דמויות בעלי שמות דומים וגם שם היה משולש אהבה כמו זה שבאאידה . הטקסט הנ"ל היה מפורסם ולא פחות מ32 קומפוזיטורים כתבו לו מוזיקה .
    על פי טענה אחרת אחיו של מריאט ,אדוארד , יצר את הסיפור בעת שביקר את אחיו ב-1866. ואחד מבניו דרש מאז תמלוגים מהאופרה אך ללא כל הצלחה.

    כך או כך  מריאט הוא זה שללא כל ספק תיכנן את התלבושות והתפאורות כדי שיהיו אותנטיים ככל האפשר . אבל מעולם לא קיבל שכר או תמלוגים על מאמציו .לאחר הצלחת האופרה מעבר למשכורתו הרגילה מהכדיב , דבר שהרגיז את יורשיו עד לטירוף לאור הצלחתה העצומה של האופרה.הכדיב איסמעיל עצמו טען במכתב לורדי שהוא שיכתב את העלילה במו ידיו וכמה זה נכון זה לא ידוע אבל אולי בגלל זה מריאט לא קיבל כל שכר מיוחד על עבודתו זאת . . יש גם טענות שהאיטלקי סולרה שגם הוא עבד בשביל הכדיב הוא שכתב את העלילה ולא מריאט אבל הנ"ל היה אוייב של ורדי ( הוא כתב עבורו את הליברטו לאופרה מתוכננת בשם "אטילה " וסירב להשלים אותה ) ולכן הקשר שלו לסיפור נשמר בסוד מיפני ורדי שהיה מסרב לעבוד על אופרה שנכתבה בידי בידי מי שהוא נכווה ממנו בעבר. .

    ג'וזפה ורדי המלחין.

    ורדי עצמו שלא היה מרוצה מהעלילה נתן אותה לכתיבה מחדש לקמיל דה לוש שכתב את הגירסה הצרפתית של הליברטו ,ואחריו אנטוניו גיאלנסזוני כתב את הגרסה האיטלקית ובסופו של דבר ורדי עצמו שיכתב סופית את העלילה .


    פוסטר של "אאידה " מ-1872.

    וכך אחת האופרות המפורסמות ביותר בהיסטוריה עברה בידי ידיים רבות ,ארכיאולוג צרפתי עם או בלי אחיו ,כדיב מצרי ,מחבר ליברטו איטלקי שהיה יריבו של ורדי ,ומנהל תיאטרון צרפתי וכמובן המוזיקאי עצמו לפני שהפכה ליצירת מופת . ואולי באיזו דרך מסתורית הצלחתה נובעת מהשילוב של כל כישרונותיהם של בני הלאומים השונים האלה .
    אך  מסיבות שונות הצגת האופרה נדחתה עד 1871 וכך היא לא שימשה לבסוף  בפתיחה הרשמית של תעלת סואץ .
    בכל מקרה באופרה זאת הצליח ורדי למזג מיזוג יחיד במינו של האווירה המצרית המצרית הקדומה כביכול עם מוזיקה בסגנון אירופי מערבי וליצור בכך סיגנון חדש של זימרה ומאז אופרה זאת אינה יורדת מהבמות .ויש הרואים בה את אחת משתי האופרות המפורסמות ביותר של העולם ביחד עם "כרמן " של ביזה .

    המחזמר

    בשנים האחרונות החליטה חברת וולט דיסני שזכתה בהצלחה גדולה עם העלאת מחזמרים על הבמה המבוססים על הסרטים המצוירים שלה מחזמרים כמו "היפה והחיה " ומלך האריות " לקחת את האופרה הקלאסית וליצור את סיפור העלילה מחדש כמחזמר עם מוזיקה חדשה ומודרנית ולזנוח לחלוטין את המוזיקה הקלאסית של ורדי ,מן הסתם מתוך ההנחה שהקהל המודרני הצעיר שוב אינו מסוגל להתמודד עימה . .. מבחינת חברת וולט דיסני היה בכך חידוש שהם מעלים מחזמר שעלילתו לא הוכיחה את עצמה תחילה כסרט שובר קופות . אך נראה שבמקרה זה הם סמכו על האופרה של ורדי כמקדמת המכירות.
    עוד מאפיין יוצא דופן הוא שהמדובר בסיפור טראגי בניגוד לכל המחזמרים הקודמים של החברה אולם נראה שחברת וולט דיסני החליטה להתגוון גם מבחינה זאת ולא להיות ידועה רק כיוצרת מחזמרים לילדים ולכל המשפחה.

    היוצרים של המחזמר הם האחראיים להצלחה המוזיקלית הגדולה ביותר של דיסני בכל הזמנים " מלך האריות "   טים רייס כותב המילים  ואלטון ג'ון המוזיקאי  .
    אלטון ג'ון וטים ריס לקחו את האופרה המקורית של ורדי ומריאט ונותנים לה גירסה קלילה ברוח זמננו .
    וזהו המסע השני של טים ריס למצרים העתיקה לאחר יוסף וכתונת הפסים שעשה עם ללויד ובר

    מעניין שהסיפור בכלליותו מזכיר גם את סיפור המסגרת של סרטי "המומיה" המודרניים שככל הנראה היוו מקור השראה ליוצרים כמעט כמו האופרה הוותיקה של ורדי שגם בהם יש זוג אוהבים בוגדני שבגד במצריים ונענשים על כך בקבורה בחיים וזה ניכר במיוחד עם הפתיחה והסיום של המחזמר ההמתרחשים בזמן המודרני שבהם אנו מוצאים את עצמנו במוזיאון מודרני עם מומיות שבהן משתמרות נשמותיהם של אוהבים טראגיים ממצרים העתיקה ,עד שלפתע קמות הגוויות לתחייה ותחילות לספר את סיפורן . טריק קולנועי שחוק היישר מבית היוצר של "המומיה".

    הנסיכה ב"אאידה"

    המחזמר עלה על הבמות על רגל שמאל., וכמו לאופרה המקורית גם לו יש יוצרים רבים ומגוונים.
    ההצגות הראשונות שלו ב-1998 היו כישלון נחרץ .לאחריהם הוא עבר מקצה שיפורים יסודי ביותר בעלילה בידי כותבים חדשים ועלה שוב על הבמות והפעם רץ בהצלחה גדולה. ארבע וחצי שנים על בימת ברודווי ולאחר מכן יצא לסיבוב הופעות בצפון אמריקה וארצות העולם למשך שלוש וחצי שנים נוספות . הוא זכה גם לאלבום כיסוי רב משתתפים שכל הכנסותיו היו קודש למלחמה באיידס ובין מבצעי שירי המחזמר שם היו סטינג ,טינה טרנר ג'נט ג'קסון ,ספייס גירלס ואחרים .. ונראה שיישאר על במות העולם עוד זמן רב.

    הדמויות במחזמר.

    סך הכל מחזמר נעים וקליט, ויש לשבח את יכולת השירה והמשחק של עדי כהן כנסיכה הנובית המרדנית ובן זוגה ניר שלמון בתור רדאמאס ורוני גופר בתור הנסיכה אמנאריס ,נותנים הופעה מכובדת בהחלט בהתחשב במגבלות של האולם ושל שאר השחקנים. הם גם מסוגלים בהחלט לשיר וזה חשוב הרבה יותר במקרה הזה מאשר יכולת המשחק .עם זאת חשבתי שדווקא התפקיד הקומי במקצת של אמאנאריס היה מתאים יותר לכישוריה של עדי כהן מאשר התפקיד הטראגי של הנסיכה הנובית .

    נעם  טלמון ב"אאידה"

    השחקן הטוב ביותר בכל אופן היה נועם טלמון בתפקיד הקטן של אביו של רדאמס שבו הצליח להקרין אווירה חזקה מאוד של איש חצר זומם מזימות .


    התלבושות של השחקנים לא מצאו חן בעיני כלל הן לא נראו קשורות כלל למצרים העתיקה אלא לזמנים שונים ומגוונים וזה פגם באווירה שאותה ניסו ליצור במחזמר.

     
    פרעה ובתו ב"אאידה"

    כדאי לציין שזהו המחזמר השני של שחקני בית צבי בתיאטרון היהלום בכמה חודשים על מצרים העתיקה לאחר מחזמר על משה של דודו טופז ודווקא שם התלבושות והעיצוב היו מרשימים בהרבה.
    ורדי זה לא , אולם בתור תחליף לקהל מודרני שרגיל יותר למוזיקת פופ ורוק זהו תחליף סביר בהחלט.ניתן בהחלט להעלות על הדעת שכאשר ישאלו ילד של היום בעוד כמה שנים האם הוא זוכר את המוזיקה של "אאידה " הוא יתחיל לפזם את המוזיקה של אלטון ג'ון. מה שיכול להעלות מחשבות נוגות על היחס ליצירות קלאסיות , אבל מצד שני יש כאן גם ניסיון לגיטימי להתמודד מחדש עם חומר קלאסי .

     

     עוד על המחזמר "אאידה"

    אאידה המחזמר בויקיפדיה

    ביקורת אמריקנית

    ביקורת אנגלית על המחזמר בברודווי

     

    אאידה בוינט

    עדי כהן באאידה
    טרגדיה מבית דיסני 
    ביקורת של צבי גורן

    האופרה "אאידה"

    אאידה בויקיפדיה

    יהואש הירשברג על שפתה האופראית המוזיקלית של "אאידה "

     

    תקציר על אאידה
    ניתוח סרטי מומיות 

    המחזמר "משה" של דודו טופז

    הנסיכה ב"אאידה"

    פרעה פולני

     

    פרעה כרכים א-ב / בולסלב פרוס

    לאחרונה הוקרן בסינמטק תל אביב פסטיבל סרטים של הבמאי הפולני היהודי הידוע יז'י קבלרוביץ' .

    קבלרוביץ' שזה מקרוב מלאו לו 80 שנה היה במשך עשרות שנים אחד הבמאים החשובים ביותר של פולין ועסק בעיקר בבימוי של סרטים היסטורים ובהם "יוהנה של המלאכים " שעוסק במאה ה-17 בסרט "אוסטריה " שבו עסק ביהדות החסידית במהלך מלחמת העולם הראשונה ובסרטו האחרון לעת עתה "קוו ואדיס "  2001) שהוא הסרט היקר ביותר שהופק אי פעם בפולין והוא אפוס בן 3 שעות על רדיפות הנוצרים בימי הקיסר הרומאי נירון על פי ספרו הידוע של הנריק סינקייביץ ( שתורגם לאחרונה לעברית ,תרגום חדש לבני הנוער). קוו ואדיס הוא סרט נוצרי ביותר מכל בחינה המבטא את ערכי הנצרות כנגד עולם חילוני מנוכר ואולי אין זה מפתיע לגבי במאי פולני פוסט קומוניסטי אבל בהחלט מפתיע לבמאי ממוצא יהודי.


    אולם דומה שסרטו המעניין ביותר מכל בחינה והוא סרט יוצא דופן עבור הקולנוע הפולני היה אפוס היסטורי אחר שהוקרן בהקרנה מיוחדת בסינמטק סרט בשם "פרעה " ( FARAON) ונוצר ב-1966. הסרט שלזמנו היה היקר ביותר שהופק בידי הקולנוע הפולני קיבל מיד את הכינוי "קליאופטרה הקומוניסטית " והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לאותה השנה. זהו סרט מדהים באורך השלוש השעות מבוסס על ספר קלאסי של הספרות הפולנית של הסופר והעיתונאי בולסלב פרוס ( BOLESLAW PRUS )

    Bolesław Prus (16543 bytes)

    בולסלב פרוס שהיה ביחד עם הנריק סנקייביץ אחד הסופרים הפולניים המפורסמים ביותר של המאה ה-19 ( עד כדי כך מפורסם שאפשר לבקר במוזיאון על חייו בפולין )  התפרסם ברומנים הריאליסטיים שלו על חיי פולין , ספרים כמו "הבובה " ( 1890) שנחשבים ליצירות מופת של הספרות הפולנית. הוא נודע בביקרתו על תופעות שונות בחיים הפולניים כמו האדישות של חוגים פיננסיים לצורך לתמוך בפרוייקטים חברתיים ולעומת זאת העלה על נס וכדוגמה את החוגים הפיננסיים היהודים שהקפידו להקים בתי ספר ובתי חולים..

    אולם יצירתו החשובה מכול לא עסקה כלל בפולין של זמנו אלא בתקופה לא ידועה כלל של ימי קדם במצריים הפרעונית במאה ה-11 לפני הספירה .

    פרעה כרכים א-ב / בולסלב פרוס

    ספר זה "פרעה" ( 1896) שנחשב לדעת רבים לאחד הרומנים ההיסטוריים הגדולים של כל הזמנים תורגם לעברית בכמה כרכים בידי המשורר ב. מרדכי (על פי גרסה אחת התרגום הוא משנת 1928 , בכל אופן המהדורה נמצאת בספריה הלאומית היא רק משנת 1947 ) .

    כותב שורות אלה קרא בילדותו את הספר הזה במהדורה של כמה כרכים שהשאיר עליו רושם בל ימחה ,יותר מכל ספר אחר שקרא על תרבות קדומה זאת.

    פסל של בולסלב פרוס

     זהו גם ספרו היחיד של פרוס שתורגם לעברית ,אם כי תורגמו כגם כמה מסיפוריו הקצרים ובהם "מאגדות מצרים העתיקה "( שתורגם לעברית עוד ב-1911 במגזין בשם "השחר") נובלה שעוסקת גם היא בפרעה מצרי קדמון וליתר דיוק באחד מאבותיו של גיבור "פרעה",  וסיפורים שתורגמו בידי הסופרת והמתרגמת שולמית הר-אבן ( שנפטרה לאחרונה) במסגרת הספר "מבחר הסיפור הפולני".

    איור ממהדורה פולנית של "פרעה " מאת פרוס.
    וספר קלאסי רחב יריעה זה הוסרט לסרט מרשים מאוד בידי קבלרוביץ שהוסרט הן בפולין עצמה הן באוזבקיסטן והן במקום ההתרחשויות במצרים .


    התקופה של הספר והסרט היא בערך 1080 לפה"ס , כמה עשרות שנים אחרי ימי יציאת מצרים. בארץ ישראל ( "יהודה" בסרט ) שולטים שבטים עבריים מסוכסכים שונים ושבראשם עומדים שופטים מסוגם של גדעון יפתח ושמשון. בימים שטים סוחרים פיניקיים עשירים ( המוצגים בסרט לחלוטין על פי הסטריאוטיפ האנטישמי של היהודים הסוחרים רודפי הכסף ) ובאשור קמה מעצמה צבאית אדירה בראשותו של תגלת פלאסר הראשון אחד מגדולי השליטים האשוריים שכבש אף את בבל המעתירה.


    הספר והסרט מספרים את סיפורו של פרעה רעמסס השנים עשר ,בחור צעיר ועז נפש המורד במסורת ובמעמד הכוהנים הכל יכול השולט על רוחם ועל נפשם של בעם במצרים שבראשו עומד חורי-חור הכוהן רב העוצמה שאף פרעה המנהיג החילוני חושש ממנו. מעמד הכוהנים מזכיר את הביורוקרטיה הקומוניסטית ואת הדורסנות הסובייטית.

    בסצינת הפתיחה המרשימה מאוד של הסרט, צבא פרעה ( שחייליו המצריים גולמו בידי חיילים סוביטיים שהוצבו בפולין ) נעצר בדרכו בגלל שתי חיפושיות קדושות הנלחמות זו בזו : סיבה מספקת לכוהנים אחוזי האמונות תפלות לחסום את הנתיב ולמלא בחול תעלה , ואגב כך להרוס את חייו של איכר המתפרנס מתעלה זאת .


    אך עם מות אביו רעמסס האחת עשר תופס רעמסס השנים עשר את הפיקוד על הצבא ומתכנן מלחמה כנגד מעצמת אשור האדירה בגיבוים של הפיניקים שחוששים מן האשורים . הדבר מביא את רעמסס להתנגשות עם הכוהנים ועם הממסד מבחינת רמסס "המימסד הכוהני " המושחת גוזל משאבים עצומים שעדיף שילכו לחיזוק הצבא, בעוד שהכוהנים חוששים ( וכמסתבר מן העלילה במידה רבה של צדק ) שצבאה המוחלש של מצרים לא יחזיק מעמד בהתנגשות מעין זאת.

    יש כאן אירוניה שהצופה אינו יכול להתחמק ממנה ש"הרעים " בסרט הם בעצם הצודקים בהבנתם המורכבת יותר את המציאות בעוד שהגיבור "הטוב " שוגה בהבנתו הפשטנית באופן יחסי את יכולותיו.אין כאן מאבק חד מימדי בין "הטוב המוחלט לרע המוחלט " כמו נניח ב"מלחמת הכוכבים".
    שמן למדורת העוינות בין הפרעה והכהונה מוסיף הרומן שמנהל רעמסס עם נערה עבריה בשם שרה.

    העבריה היפה מולידה לפרעה בן והכוהנים ( שונאי עברים שמן הסתם זכרון יציאת מצרים טרי מאוד בזכרונם ) מתכננים להשתמש בילד זה כדי להפוך אותו ל"מלך הראשון של העברים " ( שהרי שאול המלך הראשון נמצא מאה שנים לפחות בעתיד ).


    הסרט מגיע לשיאו בהתנפלות ענקית של המוני מצרים על הכוהנים שלמעשה הסיתו אותם לכך לשעה שבה יש במצרים ליקוי חמה. הליקוי מוצג כעונש המשמיים מהאל אוזיריס ( שהכוהנים משמיעים את קולו האדיר המכריז על העונש המוטל על מצרים "החוטאת " כמעט בסגנון הדיבור של נביאי התנ"ך במעין רמקול קדום ) והכוהנים הערמומיים מנצלים את מה שהם ידועים שהוא תופעת טבע רגילה על מנת לחזק את שליטתם בהמונים ומעתה ואילך גורלו של הפרעה הצעיר והאמיץ נחרץ למוות והכוהנים ישלטו מעתה לאין מפריע בארץ. ליקוי החמה אגב,, היה אמיתי וכנראה אחת הסיבות לבחירת פרוס דווקא בתקופה זאת כדי לכתוב עליה . מחבר אחד העיר שליקוי חמה כזה שעליו לא ידע פרוס התרחש גם בימי הפרעה המונותאיסט הראשון אחנאתון שחייו היו דרמתיים אף יותר , ויתכן שעם פרוס היה יודע על ליקוי חמה זה היה בוחר באחנאתון וזמנו כבסיס לרומאן.

    אמנם ניתן לראות בסרט מעין אלגוריה מוסווית היטב על יחסי הדת והמדינה גם במשטר הקומוניסטי שבו הביורוקרטים של המשטר הזכירו מאוד את הכוהנים במצרים העתיקה. אבל בו בזמן סרט זה הוא אחד הבודדים מאוד שניסו לתאר בצורה אמינה כלשהי את דרך החיים של מצרים העתיקה. זהו סרט איטי אבל העוצמה שלו היא דווקא בכך שהוא אינו עוסק בתיאור קרבות ומעשי הרפתקאות כמקובל ברוב הסרטים ההיסטוריים והגיבורים אינם דווקא דמויות הירואיות של שחור ולבן אלא זהו תיאור מפורט של החיים בחברה קדומה שמשפיעים על האירועים הנעשים דרמטיים יותר ויותר עד לסוף המצמרר והטראגי. .אך למרות הטראגיות של הסיום יש לציין שגישתם של הכוהנים החוששים ממלחמה עם אשור אדירת הכוח נראית ריאליסטית יותר מזו של הפרעה הצעיר והפזיז.


    מעניין שאם כי הסרט הוא ריאליסטי מאוד בתיאור חיי מצרים העתיקה הרי דווקא הדמות הראשית שבו, רעמסס ה12 (השחקן ג'רז'י זלניק ) היא דמיונית לחלוטין ולא הייתה קיימת במציאות ההיסטורית של התקופה.  השושלת שלו הסתיימה במציאות ההיסטורית עם אביו בסרט  רעמסס ה-11  שמלך במצרים פרק זמן ארוך של קרוב לשלושים שנה אך שאיבד את השלטון עוד בחייו לכוהן הגדול והשאפתן  חורי -חור שהיה דמות אמיתית מאוד ובימיו החל תוהו ובוהו במצרים שהחליש מאוד את הממלכה האדירה לפנים ושנמשך עד לאחרית ימי שלמה ( שהיה נשוי כידוע עם בת פרעה מצרי ) כאשר עלה לשלטון פרעה שישק שחיזק את מצרים מספיק כדי שיוכל לפלוש לממלכות ישראל ויהודה . בכל אופן יש חוקרים שחושבים מסיבות שונות  שקברו של כהן זה לא התגלה ולא נשדד מעולם והוא  האוצר הגדול ביותר שעדיין חבוי במצרים מחכה לגילויו בידי ארכיאולוג בר מזל .

    מסעו של ואן אמון

     

    ואם זאת אחת היצירות הספרותיות המעניינות ביותר שנכתבו אי פעם במצרים העתיקה שייכת דווקא לתקופה לא ידועה זאת שבולסלב פרוס היה היחיד בתקופה המודרנית שעסק בה בספרות. . החוקרים גילו פפירוס שתיאר בגוף ראשון את מסעו של אחד מאנשיו של הכוהן הגדול חורי-חור , הכוהן ואן אמון לעיר גבל שבפיניקיה. בדרך נשדד הכוהן המצרי הגאה ומצא את עצמו חסר כל, ובמאמציו להחזיר לעצמו את כספו ומעמדו נפגש עם מלך גבל "זכר בעל " שעימו ניהל מו"ם מסחרי תיאולוגי מיגע בניסיון לשכנע את הפיניקי הערמומי שמן הראוי לתת לכהנים מצרים את מבוקשם גם מבלי שאלה ישלמו עבור כך בכסף. הוא היגיע למקומות בארץ ישראל כמו העיר דור שנישלטה בידי קרובי גזע של הפלישתים ולאי קפריסין. בכל מקום גילה עד כמה התדרדר מעמדה של מצרים לשפל המדרגה בעיני האנשים שפעם נשלטו בידיה ובשלב מסוים הפך הכוהן המצרי הגאה לפליט נרדף וחסר כל מאחר שהואשם (בצדק) בידי הפלישתים שהוא הפך לשודד דרכים. אגב כך מתאר הכוהן תופעות מוזרות שבהן נתקל כולל התיאור הראשון הידוע של "נביא" פיניקי המתנבא באקסטזה בדומה ככל הנראה לנביאי ישראל המאוחרים יותר.
    יתכן שהכוהן בתיאור מסעו תיאר גם את מיפגשיו עם אנשי שבטי ישראל של תקופת השופטים .אך לרוע המזל יצירה זאת נקטעה בפפירוס הקיים בידינו באמצעה לפני שהיגיע לשלב זה. בכל אופן גם מה שיש בידינו מספיק כדי להיחשב לסיפור המסע הקדום ביותר הידוע וליצירת מופת של הספרות המצרית , אם כי החוקרים נחלקים עד היום בשאלה אם המדובר ביצירה בדיונית או אוטוביוגרפית. מומלץ לקרוא בנושא זה את מאמרה המצויין של הארכיאולוגית דבי הרשמן "ואן אמון -הנוסע הראשון " שהופיע בגיליון מיוחד של המגזין "מסע אחר " גליון מספר 44 שהוקדש ל"נוסעים גדולים". היא משווה אלמנטים בסיפורו של "הנוסע העתיק מכולם " עם סיפורי מרקו פולו מצד אחד סיפורי גרהם גרין מצד שני ועם סיפורי הסופר המסעות האמריקני המודרני ג'ק קרואק שכמו ואן אמון העדיף להתמקד בתיאור המגעים האישיים שהיו לו מאשר בתיאור המקומות השונים שבהם ביקר.
    הפפירוס היחיד שעליו נתגלתה יצירה זאת התגלה רק שנים לאחר שחיבר פרוס את ספרו בסוף המאה ה-19 . מצער מעט הדבר שהבמאי קבלרוביץ' לא ניצל סיפור מרשים זה והפך את ואן אמון לאחת הדמויות בסרט ואת סיפור מסעו בארץ ישראל ומפגשיו עם בני עמה של אהובתו היהודיה של פרעה לעלילת משנה , דומני שזה רק היה מוסיף משנה עניין ועוצמה לסרט..


    בכל אופן זהו סרט רב עוצמה ומרשים וככל הנראה הטוב ביותר שנעשה אי פעם על מצרים העתיקה  גם כך ואם כי הוא עוסק במאה ה-11 לפני הספירה הוא בהחלט משאיר את הצופה גם עם מחשבות לגבי תקופתו שלו.

     קישורים רלבנטיים

       המקדימון לסרט "פרעה"

     סקירה מפורטת על הספר "פרעה"

    בולסלב פרוס בויקיפדיה

    ראיון עם הבמאי

     אל החיפושית ב"פרעה"

    מלחמת המצרים באשורים בתקופת חורי-חור

    ואן אמון

    עוד על ואן אמון

    ואן אמון והנביאים

    ואן אמון והפלישתים

    סרטים על תקופת התנ"ך
    סרטים על ימי משה רבנו ומצרים העתיקה

    פנטזיות פולניות בשפה העברית