ארכיון תג: משה גרנות

הלוחם הנועז אריק

לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ,להלן סקירה על ביוגרפיה לילדים שיצאה בימים אלו על האיש השנוי ביותר במחלוקת אי פעם בתולדות צה"ל ומדינת ישראל ,שאין איש שאפילו מתקרב אליו בתחום זה,אריאל שרון ,לוחם ,מצביא פוליטיקאי וראש שממשלה ,שכיום נמצא מזה כמה שנים בתרדמת.
נשאלת השאלה איך מוצגת לילדים דמות כה שנויה במחלוקת ובעייתית כמו אריאל שרון ?

ראו :
הלוחם הנועז אריק -חיי אריאל שרון לילדים

לסקירה מצורף השיר פרי עטי

המרחק מתל השומר :שיר לאריאל שרון     

     

אריאל שרון משקיף על תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים . צילם יוסי רוט     

  אריאל שרון היה בעבר  מצביא בכמה מלחמות  וראש ממשלת ישראל .     

אבל היום כשהוא בתרדמת בבית חולים תל השומר  ובחוות השיקמים  הוא אינו יודע זאת כמובן .     

.ואולי כן ?     

המרחק מתל השומר :שיר לאריאל שרון

מאת אלי אשד     

( ובתודה לרודיארד קיפלינג )     

כמה קילומטרים נמצאת תל השומר מהילד שמשחק בחול ?
למה אתה רוצה לנדוד ילד   למרחקים כשיש כל כך הרבה לעשות בכפר מל"ל  ?  
הו אימא קראי לילדך לפני שיברח אל קצוות העולם.
  
כמה קילומטרים נער  יש בין תל השומר ולטרון ?
איני יכול לענות, הרעש והפיצוצים בכל מקום
התותחים שואגים והאנשים מתים כמו זבובים .
והכדור חודר ואיני חש דבר .
  
כמה קילומטרים מפרידים מתל השומר ועד מעבר המיתלה ?
דרך מדברית ארוכה וקשה .
אפשר לחצות רק בצניחה
אבל קצרה למדי לאנשים שאינם שומעים או זקוקים לעצה .

      כמה קילומטרים המרחק בין תל השומר ותעלת סואץ ?

איני יכול לשמוע אותך בגלל רעש הפגזים
אבל לא דרך ארוכה בשביל מי שיודע להתמודד עם כאלה מצבים
גם כאשר מפקדיו אינם מסוגלים להבין .
  
כמה קילומטרים רחוקה תל השומר מביירות?
דרך ארוכה ארוכה מאוד
 ארבעים קילומטר וגם ועדת חקירה
ועוד  חמש עשרה   שנים של החרמה.  
  
כמה קילומטרים ישנם בין תל השומר ורצועת עזה?
דרך קצרה וברורה מלבד כמה הפגנות
ועוד ישובים פה ושם שיש לפנות
בדרך ירושלמה אל קרית הממשלה.  

      

כמה רחוקה תל השומר משערי השמיים ?
את המרחק עד לשם איש לא יודע ואיש גם לא ידע
שכל זרועותיך על חזך וכסה את פניך
שיחקת הרבה מאוד ילד
ועכשיו היגיע הזמן לישון .

   

טייס בין הכוכבים -חיי אילן רמון לילדים: על "הנער שחלם לעוף " מאת משה גרנות

ציור מאת ד"ר לידיה קוזיניצקי של אילן רמון .נמצא בבית התנ"ך.

הודעה מיוחדת :זוהי הכתבה ה-1000 באתר זה .אבל היא עוסקת בנושא שרחוק מאוד מלהיות שמח.
ב1 בפברואר 2008 מלאו חמש שנים למותו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה ב-1 בפברואר 2003 .
היום חמש שנים לאחר מותו אילן רמון הוא הרבה יותר מעוד הרוג בעת מילוי תפקידו. הוא הפך לסמל כפי ששום ישראלי מאז רצח יצחק רבין לא הפך לפניו. נכתבו עליו ועל חייו ספרים רבים בעברית ובאנגלית לילדים ומבוגרים ,דמותו מופיעה ביצירות אמנות רבות ושונות ,מוסדות שונים נקראים על שמו.


אפשר בקיצור להשוות את הנצחתו היום רק לזאת של יצחק רבין ולפניו יוני נתניהו שנפל במבצע אנטבה, אבל לאף אחד חוץ מהם בעשורים האחרונים .למעשה אילן רמון הפך למעין קדוש מודרני חילוני כאיש שעף אל בין הכוכבים .אך לא חזר מהם.
ובתקופה זאת של "ליקוי מאורות " כשיש כל כך מעט אישים פוליטיים כלכליים או תרבותיים שאנו יכולים להתמוגג מאורם ,דומה שאילן רמון האיש שמת בין הכוכבים זוהר שבעתיים.

אילן רמון לילדים

 

בימים אלו יצא ספרו של משה גרנות הנער שחלם לעוף  שהוא ביוגרפיה לילדים ( ולא הראשונה מסוגה ) על חייו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל .בספר מתאר החבר משה גרנות ( שכבר פירסם ביוגרפיה לילדים על חייו של רפאל איתן ) את חייו של אילן רמון מנקודת מבטה של חברה ללימודים מעריצה שעוקבת אחריו ואחרי הקריירה שלו מרחוק .עד למותו וגם לאחריו כאשר הוא הופך לאיקון לאומי .
זהו ספר הביוגרפיה השלישי של משה גרנות אחרי ה"נדר" שעוסק בחייו של חותנו משה צ'רסקי שהוריו נרצחו בפרעות הראשון במאי 1921 וסיפר  על פעילותו של צ'רסקי כלוחם בארגוני ההגנה העצמית היהודית וכשומר אמיץ בתקופה שלפני קום המדינה.

ספרו השני מסוג זה היה "הנער מתל עדשים " על חייו של רב אלוף רפאל איתן" רפול.

  ראיון עם משה גרנות

למה בחרת באילן רמון כגיבור לספר ילדים ?

גרנות :האמת היא שהרעיון והיוזמה לא היו שלי. ההוצאה פנתה אלי בהצעה לכתוב את הספר ואני מיד נדלקתי . אבל בעיקרון אני כמעט לא יוזם בעצמי פרויקטים כאלו.בדרך כלל
ההוצאה פונה אלי ואני בדרך כלל מסכים.
על רמון אמנם כתבו כבר כמה ספרים אבל לא ספרות יפה ואני חושב שאני הראשון בכך.
ואני חושב שהסיבה לבחירתו בו כנושא לספר ילדים היא ברורה מאליה אין הרבה אנשים היום בעולם כולו שחוו חוויות מרתקות כמו אלו שאותם חווה אילן רמון במהלך חייו ,ההתקפה על הכור הגרעיני בעיראק ,והטיסה לחלל במעבורת "קולומביה ". וסיפורו בהחלט יכול לרתק ואני  בהחלט מקווה ,גם לתת השראה לילדים.
ביצעת תחקיר מפורט על חייו ?
גרנות .בהחלט .אני תמיד מבצע עבור כל פרויקט שאני עושה תחקיר מפורט .אז כך גם הפעם ראיינתי עשרים חברים וראיתי סרטים וקראתי כל ספר וכל דבר שנכתב עליו וכתבתי.
היו לך קשיים בכתיבת הספר ?

 גרנות :היו. כתבתי  את הספר בלא פחות בשלושה נוסחים.בנוסח הראשון שכתבתי עמדה במרכזו ילדה בת 12 כתבת נוער שמראיינת אנשים על רמון ולומדת מהם בהדרגה את סיפור חייו.העורך שלי לא היה לא היה מרוצה .ודרש שאכתוב את הספר שוב.
הנוסח השני היה כתוב כסיפור חייו בגוף שלישי וגם זה לא מצא חן בעיני העורך.ובאמת גם לדעתי בדיעבד הנוסח הזה היה חלש.
ואז ניסחתי את זה בצורת מחשבות של ילדה מהכיתה של רמון שכולן סיפרו שהיו מאוהבות בו וסיפרתי סיפור הדש נערה שהייתה מאוהבת בו מילדות ועוקבת אחרי חייו . ובשלב מסויים הכנסתי לעלילה הכנסתי את כתבת הנוער מהנוסח הראשון.
הדמות שמספרת את הסיפור היא מומצאת למרות שהדמויות המתוארות הן בדרך כלל אמיתיות.
לדעתי הנוסח הראשון והשלישי היו טובים  שניהם אבל כמובן הקהל יכול לשפוט רק את הנוסח השלישי.

הייתה עוד בעיה עם הנוסח הראשון שכל מיני אנשים התלוננו על פרטים בסיפור והוא יצא צמחוני מידי. בכל הנוסחים אילן רמון מתואר מושלם מידי כי כך היה במציאות אדם ללא פגם.וכדי לא לפגוע באנשים מחקתי שוב ושוב עוד ועוד פרטים. 

אנשים הקשו עליך בעניין "מה עליך לכתוב ואסור לך לכתוב על אילן רמון?
גרנות : צריך להודות שכן. זאת  בהחלט הייתה בעיה חמורה  עם הספר הזה.כשכתבתי את הספר על רפול "הנער מתל עדשים " זה היה יותר נוח כי אף אחד לא שיתף פעולה ורפול רק אמר חיובי או שלילי לשאלותי וכך גם אישתו שסירבה לענות .והייתי חופשי לכתוב עליו לחלוטין למיטב הבנתי ושיפוטי.
ולאחר שרפול נפטר היה הרבה חומר בעיתונות עליו וחומר עסיסי.
על אילן רמון לא הייתה לי שום בעיה של שיתוף פעולה אבל בגלל זה  הייתה בעיה של לא לפגוע באף אחד. התוצאה היא שכדמות בסיפור הוא לא באמת דמות דרמטית.

יש עוד דמויות שהיית רוצה לכתוב עליהם ביוגרפיות לנוער ?
גרנות : הייתי רוצה לכתוב על הפזמונאים נעמי שמר אהוד מנור וגם על ורחל סבוראי שהלכה עם מאיר הר ציון לפטרה שבירדן.
אתה פרסמת לאחרונה ספר ראיונות שקיימת עם סופרים שונים .וישנם סופרים שהיה מעניין אותך לכתוב על חייהם לנוער ?
בכלל לא. מרבית הסופרים היום חייהם משעממים באופן יוצא דופן.הם בדרך כלל יושבים בביתם או במשרד או באקדמיה וכותבים .ותו לא.
תראה את הספר שעמוס עוז כתב על חייו.כל כולו עוסק בחייו כילד וכנער משום שאין כלום מה לאמר על חייו בתקופה מאוחרת יותר.
כנ"ל על א.ב. יהושע ודוד גרוסמן.
אבל דווקא לנעמי שמר היו חיים מאוד מאוד תוססים שהופכים אותה לראויה לביוגרפיה לנוער עליה .פעם כבר רציתי לכתוב על נעמי שמר והיצעתי לה זאת .אבל היא לא כל כך רצתה.
( היום קשה להאמין שמישהו מהיוצרים שלנו יסרב להצעה לכתוב עליו ביוגרפיה לנוער בעודו חי …)
.
יש פוליטיקאים היום שאתה חושב שמן הראוי שיכתב עליהם ביוגרפיות לנוער ? או למבוגרים ?
גרנות ( לאחר הירהור ארוך ) דן מרידור הוא אדם שראוי שיכתבו עליו אבל אין לו חיים מעניינים במיוחד. הוא לא מתאים לביוגרפיה לנוער.
ואריאל שרון ?
גרנות : כן . אין ספק שאריק שרון בניגוד לכל השאר הוא אדם מעניין מאוד ועם סיפור חיים מרתק באמת אבל כבר כתבו עליו יותר מידי ואני חושש כל מה שאכתוב עליו יהיה כמעט בגדר העתקה.
אבל מן הסתם אם יציעו לי לכתוב עליו אני לא אגיד לא.

 
סיכומה של ביוגרפיה

 

פסק הדין:
אז איך הביוגרפיה של גרנות על רמון ?
בסדר.סבירה. נסבלת . אבל לא יותר מזה.היא קריאה במידה.  אבל לא מרתקת.ולא מעניינת באמת.
הספר של גרנות סובל מבעיה קשה שהוא עצמו מודע לה של הצגת רמון כדמות מושלמת

לדבריו כך היה רמון במציאות או לפחות כך הוצג בידי כל מי ששאל אותו .אם כי ניתן לתמוה עד כמה דייקו המרואיינים בעניין לאחר מותו ?ועוד בראיון לספר שידעו שהוא מיועד לילדים ?
הניחוש שלי שהמרואיינים  במכוון ניסו לצייר את רמון כדמות מושלמת ככל האפשר כאשר תיארו אותו בפני גרנות .. והתוצאה מרוב שלמות הוא אדם לא מעניין בסיפור. קשה לדעת עד כמה ילדים שיקראו את הסיפור ירותקו ממנו באמת . וככל הנראה לא במיוחד.
עוד בעיה חמורה בספר  הוא חוסר העניין של גרנות בטיסות בחלל ובעניין של רמון בנושא.גרנות מקדיש תשומת לב רבה יחסית להתקפה על הכור הגרעיני  שאותו בנה סדאם חוסיין בעיראק , התקפה  שבה השתתף רמון .והתיאור שלה הוא יותר מעניין מאשר הטיסה הטראגית של הקולומביה לחלל שבה קיפד רמון את חייו.מן הסתם נושא הטיסה בחלל עניין את גרנות פחות נאשר הפעולה נגד הכור הגרעיני שהוא פרק חזק וחי הרבה יותר מהחלק העוסק בטיסת הקולומביה.
אחת החולשות של הספר היא שאינו  אינו מסביר מדוע התעניין רמון בטיסות לחלל כפי שהתעניין ומילדותו. זה מוצג כעובדה חסרת הסבר.
מן הראוי היה לתאר באופן הדרגתי את התפתחות עניינו בחלל מאז ילדותו ועד להחלטתו הנחושה לטוס לחלל ויהי מה. אבל הספר אינו עוסק בכך כמעט כלל וזה פוגם בו חמורות.
יש כאן החמצה גדולה בהצגה לילדים את חקר החלל ואת אחד מגיבוריו שמתו למענו ולהסביר להם מדוע מת למען חקר החלל,ומדוע חקר החלל הוא דבר שהיה ראוי למות למענו.
לסיכום ניסיון ראוי וסביר. אבל לא יותר מזה.אילן רמון הטייס שמת בין הכוכבים היה ראוי לספר טוב יותר.

אילן רמון ציור של מיכאל חונדשוילי .

נספח רשימת ספרים על אילן  רמון

אילן רמון

מכתבים מאילן רמון : פברואר 1999-דצמבר 2002

מפקדת חיל האוויר, 2003
מכתבים ששלח אילן רמון לביטאון חיל-האוויר . החיבור צורף לגליון 149 מתאריך פברואר 2003 של כתב העת ביטאון חיל האויר.

אבי בליזובסקי, ויפה שיר רז : ההתרסקות –הקולומביה – סיפורה של משימה 107  הסיפור המלא ,כינרת 2003

תמי ליימן-וילציג לקים הבטחה : מסעו של ספר תורה / ; עברית – מירה מאיר ; איורים – וולף בולבה בני ברק : ספרית פועלים, תשס"ד 2004

תקציר :של אילן רמון בחללית קולומביה הוא נשא בכליו ספר תורה זעיר שקיבל מידיו של מדען חלל, פרופ' יואכים יוסף ספר שהוברח למחנה הריכוז ברגן-בלזן בידי רב הולנדי, ניתן לנער… בטכס בר-מצווה חשאי במחנה… הנער ניצל… וסיפר לאילן רמון את סיפורו. רמון הבטיח שאם ישרוד הוא יספר את הספור.

שואה בחלל ביקורת של יעל דר

אם אסק שמים : קיום המצוות בחלל / מאת הרב לוי יצחק הלפרין, ראש המכון ; (עריכה מורחבת, בתוספת השלמות והערות: הרב אברהם משה הלפרין. ירושלים : מכון מדעי טכנולוגי להלכה, תשס"ג. לזכרו של אל"מ אילן רמון… שנספה באסון התרסקות מעבורת החלל 'קולומביה'… אשר בעקבות שאלתו ההלכתית נערך המחקר
כתבה על החוברת
..
דני שלום מעל האופק 50 שנות פעילות ישראלית בחלל ראשון-לציון : באויר – פרסומי תעופה, 2004
פרק מהספר

עוד פרק

Alan D. Abbey. Journey of hope : the story of Ilan Ramon, Israel's first astronaut

Jerusalem : Gefen, 2003.

Tanya Stone
Ilan Ramon : Israel's First Astronaut Millbrook Press, 2003

•Barbara Sofer.Ilan Ramon : israel's space hero Minneapolis : Lerner publications company, 2004

Devra Newberger SperegenIlan Ramon : Jewish star Philadelphia, Pa. : Jewish Publication Society, 2004.

Sylvia Rouss Reach for the stars : a little Torah's journey : (based on a true story illustrated by Rosalie Ofer ; in cooperation with Joachim H. Joseph. New York ; Jerusalem : Pitspopany, c2004. The story of the miniature Torah that was given by Joachim Joseph to Israeli astronaut, Ilan Ramon, and taken aboard the ill-fated Columbia Space Shuttle.

2003 Space Shuttle Columbia Tragedy: NASA Plan for Space Shuttle Return to Flight, Response to the Columbia Accident Investigation Board (CAIB) Report by the Gehman Board, September 2003
הדו"ח הרשמי של נאס"א על התרסקות המעבורת
Robert Godwin

Columbia Accident Investigation Report Collector's Guide Publishing, Inc.; Pap/Cdr edition (October 1, 2003

Michael D. Cole
The Columbia Space Shuttle Disaster: From First Liftoff to Tragic Final Flight Enslow Publishers; Revised edition (August 2003

Cabbage and William Harwood Michael
Comm Check…: The Final Flight of Shuttle Columbia
2004 Free Press,

: Philip Chien. Columbia – final voyage : the last flight of NASA's first space shuttle New York : Copernicus Books, 2006.
מאמר על הספר

מאיר כהן צעדים בחלל : חקר החלל מראשיתו ועד ימינו,מודן 2007

טליה גנאל הבית של האנושות סיפור לזכרו של אילן רמון  פרי הורד, 2005

סרט תעודי
הראשון בחלל סיפורו של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון ‬ [הקלטת וידאו] / בימוי- ניל וייסבורד ; הפקה- עזרא כליפא ירושלים : רשות השדור. הערוץ הראשון, תשס"ג 2003 סרט תיעודי של 70 דקות לזכר אילן רמון וששת האסטרונאוטים הנוספים של המעבורת קולומביה

אנחנו נגיע בזמן [הקלטת וידאו]/ תסריט ובימוי – נפתלי גליקסברג; מפיקים – אודי זמברג ומיכאל תפוח
ישראל: קשת  2007 .

סיפור האסטרונאוטים ומעבורת החלל קולומביה

רבקה  ברנד   אסטרונאוטים /    [תל אביב] :   רמות – אוניברסיטת תל-אביב,   תשס"ח 2007.

 

אילן ואסף רמון מעלינו רק רקיע :   היומנים של אילן ואסף רמון /    תל-אביב :   משכל,   2013.

.‬

מעלינו רק רקיע-רונה רמון

  ספרים על הפצצת הכור הגרעיני בעיראק שבה נטל אילן רמון חלק.

., Amos Perlmuter   , Michael Handel and Uri Bar-Joseph.

Two minutes over Baghdad .
london : Corgi Books, 1982

• וייסמן,סטיב והרברט קרוסני הפצצה האיסלאמית תרגום דפנה לוי עם אחרית דבר מאת אהוד יערי ,אדם, 1982.
רליק שפיר, יומן הפצצת הכור, מתוך: מירב הלפרין ואהרון לפידות, חליפת לחץ, הוצאת משרד הביטחון, 1987.

,שלמה נקדימון תמוז בלהבות :הפצצת הכור העיראקי –סיפור המבצע עידנים, 1986. מהדורה מורחבת ומעודכנת ,1993.

שלמה נקדימון ועירית עמית פירצה בשמי בגדד ידיעות אחרונות , 1991
Ben –Porat,Yeshayau and Uri Dan OPERATION BABYLlON . Balland, Paris 1986

McKinnon, Dan. Bullseye One Reactor. The Story of Israel's Bold Surprise Air Attack That Destroyed Iraqi's Nuclear Bomb Facility (Shrewsbury, England: Airlife Publishing Ltd., 1987

• Herman Wouk  The Glory: Little, Brown & Company 1994 ,

התהילה

ווק, הרמן,  התהילה /   מאנגלית ברוך גפן   תל-אביב :   ידיעות אחרונות,   2008.
סיפורם של בני משפחה ישראלית משנות השישים ועד להפצצת הכור הגרעיני שבו הם מעורבים

הפצצת הכור הגרעיני בעיראק : קובץ מאמרים והרצאות / [משה פוקסמן-שעל, עורך (ירושלים) : (מרכז מורשת מנחם בגין), (2003) "קובץ מאמרים זה מוקדש לזכרו של אלוף משנה אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון אשר נספה בהתרסקות העבורת "קולומביה"… נמנה על שמונת טייסי חיל האויר שיצאו להפציץ את הכור העיראקי

 

.. רוג'ר קלייד  הפשיטה על הכור, הוצאת אריה ניר, 2005 הספר באמזון

•יפתח ספקטור רם וברור .הוצאת ידיעות 2007 . זיכרונות מפקדו של רמון בהתקפה על הכורבעיראק .

תמוז .סרט תיעודי על התקפת הכור בבימוי ניר טויב בהפקת ערוץ 1, 2007 .

. .ביקורת של אריאנה מלמד

עוד ביקורת

אתרים על אילן רמון

הרצל חקק על אילן רמון כגיבור ספרותי 

שושנה ויג על הספר

חמש שנים למותו של אילן רמון :גאים במורשתו

אילן רמון באתר הידען

אילן רמון בויקיפדיה
מבצע אופרה בויקיפדיה

 

אסון הקולומביה

אסון קולומביה בויקיפדיה

אתר לזכר אילן רמון
אילן רמון באתר נאסא

משה גרנות

הוא הלך בשדות :חיי רפול לילדים 

סדאם חוסיין הקצב מבגדד

 

אלי אשד על :מגן דוד אל הכוכבים :העבר הווה והעתיד של תוכנית החלל הישראלית .

ציור של אבי כ"ץ

הקרב במעבר המיתלה

  

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני ולקרב המפורסם והשנוי ביותר במחלוקת של מלחמה זאת ,קרב המיתלה . להלן ראיון עם שני היסטוריונים .האחד יוצר מיתוסים והשני מנתץ מיתוסים לגבי המיתוס של קרב המיתלה .

 
 
 
עטיפת גליון מיוחד של כתב העת הצבאי "מערכות " על קרב המיתלה. כתוב כולו בידי שרגא גפני.

 

 

עמוד הפתיחה של מאמר של שרגא גפני על קרב המיתלה בכתב העת "מערכות ".

 ""בכל מסע מלחמה הראוי להיזכר מצוי תמיד קרב המושך אליו במיוחד את תשומת-ליבם וחריפותם של בני דורו ושל הבאים אחריהם .לא תמיד מתחולל קרב כזה בנקודות הכובד של המערכה ,אך כמעת תמיד על קו-ההכרעה שבה ,והוא הופך לשמש ביטוי מרכזי למערכה כולה וסמל לדורות .
כזה היה מעשה המלחמה של שלוש מאות בכירי גדעון –וזה של שלוש מאות בני אספרטה בתרמופילי ,כך נראתה חטיבת הצרפתים החופשיים בקרב ההגנה ליד ביר חכים –וחטיבת הצ'ינדיטים של וינגייט במעמקי בורמה . ככה מזדקרת התגברות יחידת הצנחנים על חתחתי הקרב במיצרי המיתלה במסע הבזק המהולל ברחבי סיני.
עלילת קרב הצנחנים במיצרים –יש בה הרבה לקחים אך אולי הגדול שבהם הוא עמידתו ולחימתו של הלוחם הישראלי הצעיר ,ותושיית מפקדיו במבחנים חמורים .בזה מעל לכל ,טמון ערכו
המחנך והמאיר של קרב זה ,שתרם תרומה משלו למסורתו-מורשתו המתגבשת של צבא ההגנה לישראל .
( ההקדמה למערכות חוברת ק"יג , 1960 , חוברת סיפור  קרב המיתלה מאת שרגא גפני )
בימים אלו מלאו 50 שנה למלחמת סיני או "מבצע קדש " או "מבצע סיני " ומלאו גם חמישים שנה לקרב המפורסם ביותר  במלחמה זאת "קרב המיתלה" אחד מקרבות הגבורה הגדולים האכזריים והשנויים ביותר במחלוקת שאותו ידע צה"ל מעודו. קרב  שווה ערך לכל הפחות לקרב גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים ולקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים .

וזה היה קרב יחיד במינו בתולדות מדינת ישראל , זהו  הקרב הראשון והאחרון והיחיד  שבו הייתה לצניחה תפקיד חשוב. ושבו השתתפו חילות מוצנחים.

 קרב המיתלה :העובדות  

חיילים ישראליים בסיני 1956. צילם אברהם ורד.

קרב המיתלה החל ב29 באוקטובר 1956 כאשר הוצנח גדוד צנחנים ליד מזלג הדרכים שבלב חצי האי סיני במוצא המזרחי של מיצרי המיתלה והתבסס שם להגנה עליו . באותה השעה חצתה חטיבת צנחנים בכלי רכב את השטח הבלתי עביר כמעט בגבול הישראלי המצרי ליד כונתילה וכבשה את הנקודה המבוצרת הזאת והמשיכה בהתקדמות מהירה חרף התקפות אוויר כדי להתחבר מהר ככל האפשר עם הגדוד שהוצנח במזלג הדרכים שכוחות מצריים כבר החלו לתקוף אותו. ההתחברות חלה בחצות ליל 30-31 באוקטובר ,לאחר שהחטיבה המתקדמת מן הגבול כבשדה תוך כדי תנועתה את מוצבי קלאת א-נחל שחסמו את דרכה.
למחרת היום ב-1 בנובמבר יצאו כוחות סיור ממונעים של הצנחנים בפיקודם של מוטה גור לעתיד הרמכ"ל ( ומחבר ספרי "עזית הכלבה הצנחנית ")  ויצחק חופי  ( לעתיד ראש "המוסד ) ממזלג הדרכים לתוך מיצרי המיתלה ונכנסו בלי דעת למארב של שני גדודים מצריים שתפסו עמדות על הצלעות התלולות של המיצר .בקרב העקוב מדם שפרץ שם אחד האכזריים בתולדות צה"ל גברו לבסוף כוחות הסיור וכוחות שחשו לעזרתם בפיקודו של רפאל איתן על הכוחות המצריים שעלו עליהם במספרם פי כמה וכמה השמידום וכבשו את עמדותיהם .בדיעבד התברר שהמצרים לחמו לחימה נואשת כל כך משום שלא הייתה להם אפשרות נסיגה .בקרב נהרגו 260 מצרים 38 ישראלים ונפצעו עוד 120 פצועים.
היה זה הקרב האכזרי והארוך ביותר של כל מערכת סיני .הוא נמשך באופן רצוף 12 שעות תמימות . כאן לחמו המצרים כשם שלא לחמו בשום גזרה אחרת בחצי האי .כאן לחמו כוחות שקולים מבחינה מספרית כאשר למצרים עדיפות שטח והפתעה . והחייל הישראלי שהוכיח גם בהיותו הנתקף והמופתע יודע הוא להתאושש ולהילחם כארי ולנצח.
שאר קרבות סיני היו בגדר השוואה פשיטות ותו לא.

המחלוקות

עד עצם היום הזה שנוי קרב  המיתלה במחלוקת סוערת ביותר שכן בדיעבד התברר המפקד אריק שרון הורה על מעבר הכוחות למקום ללא כל אישור. שרון קיבל ממשה דיין הרמטכ"ל ומשליחו רחבעם זאבי איסור מפורש לשלוח שם כוחות למרות תחנוניו כל שזאבי הסכים לו היה לשלוח לשם כוח סיור אבל כבר בצאתו מהפגישה עם שרון שבה העביר לו את האיסור הספיק זאבי לראות ששרון מארגן כוח התקפי גדול שהיה גדול מהדרוש לסתם סיור במקום.
בעקבות הקרב התעורר פולמוס חריף ביותר בין שרון ודיין .דיין האשים את שרון בפרת פקודה מפורשת לבצע סיור לבדו הוא טען שהקרב היה מיותר וקורבנותיו נפלו לחינם
דיין ושרון שכל אחד מהם היציג גירסה שונה על מהלך האירועים היגיעו לבוררות אצל בן גוריון אך זה היגיע למסקנה שאינו מבין מספיק בעניינים צבאיים מקצועיים וסירב להכריע בין השניים מי צודק. ומן הסתם העובדה שהקרב הסתיים אחרי הכל בניצחון גבורה ישראלית הייתה מכרעת בשבילו ,הוא על הניצחון הזה לא היה מוכן להעכיר אפילו בנזיפה לשרון.כידוע איש אינו מתווכח עם ניצחון .

שרון יצא לכאורה בשלום מהפרשה אבל מאז ספג האשמות קשות מאנשים כמו מוטה גור שהאשים אותו על כך שלא עמד בראש החיילים בעצמו בקו האש כמו שהטיף תמיד כדוגמה אישית והעדיף להישאר מאחור במקום בטוח. .
שרון הסביר תמיד שהקרב לא היה מיותר הוא הפך להכרחי מרגע שהסיור הקדמי הפך למלכודת מוות במיתלה ומכאן ואילך ניהלו הצנחנים קרב הירואי לחילוץ חבריהם מהתופת .

סביר להניח לעומת זאת שאם היה הקרב מסתיים בכישלון ,כי אז היה מצבו של שרון שונה מאוד.ומן הסתם לא היה שורד בצבא הישראלי וספק רב מאוד אם היה מגיע  לעתיד לפוליטיקה הישראלית  …
המאבק על קרב המיתלה נמשך עד היום ולא רק בין אנשי הצבא המשתתפים שכל אחד מהם היציג גרסה שלו למה שקרה אלא גם בין ההיסטוריונים המקצועיים שעסקו בקרב.

רפול על קרב המיתלה

 
 

 

רפאל איתן בקרב המיתלה.

 

"…רפול עמד ראשון ליד פתח המטוס . הוא ראה את הצללים הארוכים ,הנמתחים על הגבעות הקירחות של סיני . הוא צנח כבר פעמים רבות בעבר-גם צניחות מסוכנות וגם צניחות חופשיות –ואף על פי כן הייתה ההתרגשות גדולה –הוא עומד להיותה צנחן הישראלי הראשון הצונח צניחה קרבית בשטח אויב!
נכון שקדמו לו הצנחנים שהונחתו אל מעבר לקווי הנאצים במלחמת העולם השנייה –אנצו סירני ,חנה סנש חביבה רייק אבא ברדיצ'ב וחבריהם –אך הם לא זכו להיות חיילי צה"ל ,אלא שירתו בצבא הבריטי .מתוך שלושים ושניים הצנחנים בצניחה ההיא נתפסו שנים עשר ,שובעה מהם הוצאו להורג .
מה היה גורל הצניחה הזאת ?מה יהיה גורל פקודיו ?מה יהיה גורלו שלו? המחשבות לא נתנו לו מנוח .עוד מעט הם יהיו לבד במדבר ויצטרכו להסתדר עם מה שיש …
הנה האות –האור הירוק והוא קפץ .לא רואים מטוסי אויב ,לא רואים כוחות ,נשמעו יריות .הוא רחיף מעל נקודת הצניחה .אחריו צנח כל הגדוד.
( תיאור מ
בצע הצניחה היחיד של צה"ל ב"הנער מתל עדשים " מאת משה גרנות )

 

 

  

משה גרנות כתב ספר ביוגרפי על חיי רפאל איתן  מפקד חייל הצנחנים בקרב המיתלה לבני הנוער

 א.א :מר גרנות מה הייתה דעתו של רפול על קרב המיתלה שבו כידוע פיקד על המתקפה המוצנחת היחידה בתולדות צה"ל ?
גרנות : רפול לא ממש נידב מידע על קרב המיתלה . כשראיינתי אותו, שמתי דגש בעיקר על ילדותו, כי בקשר לשאר עלילותיו יכולתי להשיג מידע ממקורות אחרים. הוא לא דיבר איתי על קרב המיתלה, אך אם מותר לי לשער מה הייתה דעתו לגבי קרב שנהרגו בו עשרות ונפצעו למעלה ממאה חיילים – אני חושב שהוא היה מכתיר אותו כקרב של תעוזה, שבו מפתיעה ישראל את אויביה, קרב שניצחו בו, למרות שהתנאים היו נוראים. מי שהשתתף במלחמות (אני השתתפתי בשתיים), יודע ששום דבר איננו מסתדר לפי התכנית, והכול תלוי ברוח הלחימה – וזה היה באותה תקופה בשפע (בניגוד למה שמצטייר מהמלחמה האחרונה). 

 


עבור כתבה זאת ראיינתי את שני ההיסטוריונים שפירסמו כל אחד את התיאורים המפורטים והחשובים ביותר של הקרב ושעמדותיהם לגביו הן שונות באופן קוטבי . שני ההיסטוריונים הנ"ל הם מענייינים במיוחד מאחר שאף אחד מהם אינו חלק ממהמיסד האקדמאי שמתייחס אל שניהם בחשדנות  ,האחד מהם הוא יוצר מיתוסים  והשני הוא מנתץ מיתוסים מקצועי.

 אורי מילשטיין על  הכישלון בקרב המיתלה

ההיסטוריון הצבאי השנוי במחלוקת אורי מילשטיין עסק בתיאור הקרב בספרו "מלחמות הצנחנים " ( הוצאת רמדור , 1968 ) ובכרך השני בסדרת ספרים ידועה על ההיסטוריה של הצנחנים שנקרא "קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "( הוצאת שלגי , 1985) וקריאת הכרך על שמו של קרב זה מראה את החשיבות הרבה שמילשטיין מיחס לו ,כרך זה הוא אחד משני התיאורים המפורטים ביותר של הקרב הקיימים .
מילשטיין טוען שקרב המיתלה היה "פשלה" אחת גדולה אחת מני רבות בתולדות צה"ל .ודעתו היא כיום דעת קונצנזוס .

מילשטיין :זה היה קרב מיותר.אחד הקרבות הגדולים בתולדות ישראל ואחד השגויים ביותר .ומכל קרבות סיני קרב הצנחנים במיתלה היה המבולבל ביותר .מספר ההרוגים בו היה הגדול ביותר והישגים לא היו לו אם נתעלם מאגדות מuרשת הקרב שצמחו סביבו וסייעו לטשטש את מה שאירע שם באמת .
הלוחמים נשלחו למיתלה כדי לתת לאנגלים ולצרפתים תירוץ להיכנס ללחימה כדי להפריד בין הישראלים והמצרים כביכול ולהשתלט על השטח.שרון שלא הכיר את תוכנית מבצע קדש לא הבין כלל את משימתו וחשב שהיא להיכנס לתעלת סואץ. הוא רצה להיכנס למיצרי המיתלה כדי להיערך לקראת התקפת שריון אפשרית של המצרים.
אבל כשהחיילים היגיעו לשם הם לא ידעו שכבר נמצאים שם מצרים ושהשטח אינו ריק . והם היו צריכים לדעת כי יחידת סיור שהייתה במקום דיווחה על כך לרפול והוא לא העביר את המידע כנדרש .אולי פשוט שכח.כמו תמיד אצלנו מידע חשוב פשוט נפל בין הכיסאות .
התפקוד של המפקדים היה גרוע ביותר ,שרון העדיף להישאר בעורף מוטה גור שהוא זה שהכניס את גדודו למלכודת בילה את רוב זמן הקרב בעיקר בניסיון לתפיסת מחסה .החיילים וגבורתם היו אלו שהצילו את המצב.
א.א. :אז לדעתך הקרב היה כישלון ?
מילשטיין :זה היה קרב גבורה בדרג הטקטי אך הפיקוד היה גרוע ובגדר כישלון .
.

מנועים על סיני
זמרו מנועים ,מהירים וקלים
בשמי הר-קדומים ,הר סיני
המטירו אש תופת ,כנפים זונקות
על בני עמלק משנאי .שוב שמשון אל עזה שוב בן דן הגבור
זעזע צירי שערה .
שוב שלמה אל אילת , שוב בנו של דוד
ופרוץ מפרצה ,מצורה ||!דרומה וימה צבאות ישראל
העולים במסע, במעוף
קדימה צבאות ! ימוגר המצרי
בערי הפלישתים וים סוף !
( משירי מבצע סיני )      

שרגא גפני על הניצחון בקרב המיתלה

הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל - מימי קדם ועד ימ ינו / שרגא גפני

היסטוריון צבאי אחר חושב את ההפך ממילשטיין לדעתו העובדה שהיה זה קרב גבורה היא המכרעת .

האיש שיצר יותר מכל אחד אחר את מה שמילשטיין רואה כ"מיתוס " על קרב המיתלה " היה הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא גפני שחיבר מאמר ענק על הקרב שהפך לחוברת מיוחדת של כתב העת "מערכות " הגיליון היחיד בתולדות כתב העת הזה שהוקדש כולו למאמר אחד על קרב אחד. מבחינות רבות גיליון זה של מערכות והמאמר של גפני בו עיצב את התפיסה הציבורית של קרב המיתלה במשך עשרות שנים .

שרגא גפני

גפני :קרב המיתלה היה קרב חשוב כי בו שברנו את הצבא המצרי. המצרים ביצרו את המיתלה עם ביצורים שנחשבו לא חדירים אומנם שולם מחיר כבד אך המקום נכבש והציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה.  בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל. 

המבצע המוצנח הראשון בדברי ימי עמנו –משפט זה מצלצל בוודאי כמליצי אך יש בו ,אולי ,כדי למסור משהו מטעמה של האווירה שררה ערב מערכת סיני במטה יחידת הצנחנים .מפקד הצנחנים אריאל שרון ( אריק ) ומפקדי המשנה הבכירים שלו ,היו האנשים שנשאו מזה שנים בעול טיפוחו והכשרתו של כוח זה למלחמה.במאמץ ממושך ורצוף מעקשים יצרו את היש –כך וכך יחידות צנחנים שכל אנשיהם מתנדבים ,והם מאומנים ,מחושלים ושבעי תרגילים ,תמרונים ולחימה במסגרת פעולות התגמול בגבולות .עתה ,משגזרו המסיבות התמודדות כללית שנייה בין צה"ל והצבא המצרי ,הוטל עליהם ,זו הפעם הראשונה בתולדותיהם ,להגשים בתנאי מלחמה ממש את ייעודם האמיתי של כוחות מוצנחים –היעוד שלשמו יצרה אותם ארצם ושלמו עמלו והתכוננו הם עצמם זמן כה רב-לצנוח בעורפו של האויב ולבצע את המהלך הפותח של המבצע ,אשר נועד לתרום תרומה חיונית ביותר להצלחת המערכה כולה. "
(מתוך חוברת קרב המיתלה " מערכות מאת שרגא גפני ) 
 גפני : את תיאור קרב המיתלה כתבתי עם רפול מימיני שרון משמאלי הם נתנו לי כל מה שרציתי כל פרט מידע הקטן ביותר.
א.א. : זאת היצירה החשובה ביותר שלך של היסטוריה צבאית ?
גפני: החוברת על קרב המיתלה היא באמת הבולטת מכולם ואם כי כולה עובדות ואמת יש בה גם יסודות ספרותיים רבים ויש בו גם ספרות ולא רק אווירה מקצועית
. את החוברת שכתבתי על קרב המיתלה תירגמו לשפות אחרות ולקורסי פיקוד ומטה . היא זכתה לתגובות בעיתונות האזרחית :חיים גורי ב"דבר" כתב שהוא רואה למול עיניו בעקבות תיאור הקרב שם מיתוס יווני קדום.
 א.א. :איך היגעת להיות היסטוריון צבאי ?
גפני: הייתי היסטוריון צבאי מהרגע שהחזקתי עט ביד ,וכבר בגיל 9 ייסדתי עיתון ושם תיעדתי את הקורה מסביב ותיארתי את הנעשה בשכונה במלחמות הכדורגל .
במלחמת העצמאות הייתי חייל בגבעתי וכתבתי בעלון את קורות הגדוד כסופר שהכל בוער באש עצמותיו. בגמר מלחמת העצמאות יחידת ההיסטוריה של צה"ל חיפשה אנשים שאוהבים היסטוריה צבאית כדי שיעבדו אצלה והם שלחו מכתב חקירה בעניין. הייתי מעוניין בתפקיד אבל הייתי מפקד שלא יכלו לוותר עליו והמפקד יהודה וולך לא רצה לוותר עלי .
ואז העבירו אותי לתפקיד אחר ואז ורק אז הוא הציע אותי. ושלחו לראיין אותי אסא הגלילי בא לראיין אותי וקראו את מה שכתבתי וחטפו אותי .והייתי שם משנות החמישים איש כתב העת " מערכות" וכתבתי שם על פרשיות צבאיות רבות .
במלחמת ששת הימים העבירו אותי למחלקת ההיסטוריה הצבאית והמשכתי לשרת שם עד אחרי מלחמת יום הכיפורים .
למדתי מההיסטוריון הצבאי מרשל שאחרי הקרב אנשים זוכרים 80 אחוז .מהקרב שבוע אחרי הקרב 40 אחוז וחודש אחרי הקרב 40 אחוז ממה שהיה ו40 אחוז ממה שהיו רוצים שיהיה
 .ולכן יש לחקור אחרי הקרב כל פרט כל חייל ויש לשלב הכל לבסוף  בתשבץ הענק של תיאור כל פרט בקרב. .
כמו בתיאור קרב המיתלה איך כוח עברי שנפל במארב של מצרי ענק הצליח לעבור את המיצר ולטהר אותו ..
א.א. : היום ההיסטוריונים טוענים שהקרב היה מיותר ושהקורבנות שבו מתו לשווא. 
.גפני : הם לא מתו לשווא . הם מתו עבור מטרה חשובה . הם הראו לאוייב שהחייל העברי אינו נסוג גם במצבים הקשים ביותר ושמהחייל העברי יש לפחד. עצם התדמית הזאת של הגבורה יש לה חשיבות עצומה במאבק הפסיכולוגי מול האויב .
זאת הייתה הצלחה במחיר יקר אך זאת הייתה הצלחה אחת הגדולות של חיל הרגלים העברי אז .היינו עוד עברים לפני שיהדו אותנו
צריך להבין קרב המיתלה הקרב הכי חשוב במורשת העברית.  בקרב המיתלה היגיעה לשיאה ההגשמה העצמית והיעוד והשאיפה של הלוחם העברי להגיע לגרון האויב ולמלוק אותו .
לדעתי זה פשע שלא מצרפים את תיאור הקרב הזה  לספרי קריאת חובה של תיכוניסטים לדעתי זה צריך להיות פרק נוסף בתנ"ך על מורשת הגבורה העברית .

 

 

תנופת המסע

עם דברי הפרשנים שהדגישו את מהירותה המפליאה של מלחמת סיני .

 

שטף המסע הצבאי המהיר כמו סער שאין לו אח

אך רק הלוחם שזחל במטר –אש ועל גבו רעו שעוד בו נשמה

ידע מה ארכו השניות העוברות בסך

עד התקפל תחתיו עוד שעל אדמה

 

שטף המסע בלי עוצר זונק וסוחף ומכניע

ורק החיל האפור ,שחתר מאובק ומיוגע

ידע איך הזמן כמו נצח קופא וניצב ללא ניע

ברגע האחרון אשר לפני קרב המגע.

 

מרגעים אחרונים ומפרכים של חמת הבקעות עמלה,

מרגעים של כריעה וזחילה ופריצת גדרות תיל סבוכות כמו יער,

מדחיפת מכונות כבדות גוף ,בידיים בלא שביל ומסילה ,

מהלוך מתנדנד ואיטי של נער נושא את רעו הנער

מכל אלה ,מאלה יחדיו מצטרפת סופת התהילה

של צבא ישראל בזנקו ובשטפו את אויביו כסער.

נתן אלתרמן,מתוך מדור "הטור השביעי , 1956.

( מוגש כאן באדיבותו של נתן סלור )

 

"הצנחנים תוקפים במיתלה ":סיפור קומיקס על קרב המיתלה מאת דני פלנט.

לרגל 50 שנה ל-מבצע סיני ול-קרב המיתלה. להלן סיפור ה-קומיקס : "הצנחנים תקפו במיטלה". כתב וצייר דני פלנט. הופיע הארץ שלנו 1959 חוב' 1-18.

עלילות יחידת הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו. מופיע ברשותו האדיבה של המחבר דני פלנט .
האי מייל של דני פלנט palantd@netvision.net.il

נספח 2 :רשימת ביבליוגרפית על הספרים על מבצע סיני.
מנחם תלמי : כך לחמנו בסיני . עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני.
אלבום סיני .ערך והקדים הקדמה בנימין גפנר. הוצאת לדורי, 1957 . אלבום על מערכת סיני, יצא בעברית באנגלית ובצרפתית .
שלמה ברר כיום סופה :סיפורו של איש מילואים במבצע סיני / [מאנגלית עמי שמיר ; ציורים סני וינטראוב,הוצאת מערכות ,1957
ארתור . ג'ימס ברקר .7 ימי סואץ .תרגם מרדכי ברקאי ,מערכות .תשכ"ז
רוברט הנריקס מאה שעות אל סואץ; תרגם – עמירם לבטוב ; [ציורים – יהודה הררי]., ,ירושלים קרית ספר, 1957 .
ג'ואן קומי ששת הימים של מערכת סיני עברית יצחק שנהר [תל-אביב] : חברה ישראלית להדפסה ולהוצאת ספרי אילוסטראציה, 1957, אלבום צילומים עם דברי הסבר בעברית, אנגלית וצרפתית
מבצע סיני : מבחר פרקים על המערכה בחצי-האי סיני וברצועת עזה / כתובים בידי סופרים, כתבים צבאיים ולוחמם
תל-אביב : מ. בירן, תשי"ז’ 1956,
יוסף ברסלבי מרצועת עזה ועד ים סוף הקבוץ המאוחד, תשי"ז 1956
שבתי טבת , מסע צה"ל לסיני, שוקן ,1957 .
אברהם צפתי האמת על מבצע סיני . מחלקת ההסברה של מפלגת "מאזני צדק". ,1957. חוברת של 16 עמודים.
ספר מלחמת סיני .כתבו לוחמי מבצע קדש ,ערך בנימין גפנר ,הוצאת לדורי , בשיתוף גלוסר 1957.
צבי סוסליק (עורך ) יומן "דן " במערכת "קדש" , האגף ליחסי ציבור,1957 ,
מרי וסרז' בורמברגר ,סודות המסע למצרים ,עברית ש. גילאי , הוצאת מודיעין, 1957 .
אביעזר גולן מערכת סיני: 5.11.1956 – 29.10.1956 , שרטוט המפות מאיר הלוי , הוצאת משרד הביטחון ,1958 (יצא במהדורות נוספות ב1966 וב1973 וב-1977 ).
דוד בן גוריון מערכת סיני, הוצאת עם עובד, 1959.
שרגא גפני , חוברת שלמה של כתב העת "מערכות " על קרב המיתלה מספר קכ"ד ,תש"ך
שרגא גפני הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל . מזרחי, 1962
שרגא גפני הכרעת מערך רפיח ב"קדש" סקירה חודשית מספר 10-11 15.12.86
סיפורי מלחמת העצמאות ומלחמת סיני ( לכל הגילאים ). אין מו"ל ,1962.
משה דיין יומן מערכת סיני ,עם הספר ,1965
משה שמיר בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים: שמואל כץ : רשימות: משה שמיר ; אחרית דבר: מרדכי בר-און. ‬תל אביב] : משרד הבטחון, (תשכ"ז 1966. אלבום ליום השנה העשיר למבצע "קדש". בסופו: אחרית דבר : סקירה על מבצע "קדש". הרשימות של משה שמיר הן מתוך "פרקי סיני " בספר "בקולמוס מהיר" בהוצאת ספריית הפועלים.
משה ינוקה מקיביה ועד המיתלה ביתן 1967 . סיפורו של לוחם על אירועי 1952-1956 ושיאם קרב המיתלה. כולל שירי לוחמים של התקופה .
יוסף עברון ביום סגריר :סואץ מאחורי הקלעים .אותפז, 1968.
מרדכי נאור השבח להם :סיפורי הקרבה וגבורה משרד הביטחון ,קצין חינןך ראשי , 1969.
קדש –סיפורים מהמערכה . משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1971 הסיפורים בחוברת זו הובאו מתוך "השבח להם" מאת מרדכי נאור
אוריאל רינגולד "המסע לשארם א שייך :עם חטיבה 9 במערכת סיני ,הוצאת ספריית מעריב ,1966.
מוטה גור פלוגה ד' :סיפורה של פלוגת צנחנים משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1977 .:
Suez 1956: a personal account London : Jonathan Cape, 1978 Lloyd, Selwin
אורי מילשטיין קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "(הוצאת שלגי , 1985
קרויזר גד הקרב במעבר המיתלה במערכת קדש : מערך שעור / ‬ מיפקדת קצין חינוך ראשי, ענף תורה והסברה, מדור מורשת קרב, 1986
יוסף עברון סואץ 56 במבט חדש ,מודן, 1986.
יצחק שטייגמן מבצע קדש :חיל האוויר בשנים 1950-1956:התעצמות ופעילות משרד הביטחון ההוצאה לאור ,1990.
מרדכי בר און אתגר ותגרה : הדרך למבצע קדש –1956 אוניברסיטת בן גוריון ,1991.
מרדכי בר און בשערי עזה :מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל 1955-1957 הוצאת עם עובד, 1992.
משה שמש ואילן טרואן ( עורכים ) מבצע קדש ומערכת סואץ :עיון מחדש, הוצאת המרכז למורשת בן גוריון ,1994.
אייל כפכפי מלחמת ברירה : הדרך לסיני וחזרה :1956-1957 המאבק' בין שתי אסכולות מדיניות בישראל בשנות החמישים. יד טבנקין ,עמותה להנצחת משה שרת ,1993.
.
מוטי גולני תהיה מלחמה בקיץ : הדרך למלחמת סיני -1955-1956 ,משרד הביטחון ,1997 . בשני כרכים .
אורי בן ארי נוע נוע! סוף :המאבק על דרך השריון . משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1998
The 1956 war :Collusion and rivalry in the Middle East / edited by David Tal, London : Frank Cass, 2001
משה גרנות הנער מתל עדשים. דני ספרים 2006.
חגי גולן ושאול שי ( עורכים ) ברעום המנועים -50 שנה למלחמת סיני ,הוצאת משרד הביטחון ,2006.
"

הסיכום המקיף והעדכני ביותר על מה שמכונה "המיתוס של קרב המיתלה " הוא מאמרו של  מוטי גולני "קרב המיתלה "בחינה היסטורית של מיתוס גבורה ישראלי " אלפיים מספר 19 , 2000 :
כן יש להזכיר אתה ספר המוזר ביותר שנכתב אי פעם על קרב המתלה ספרו של מתי מגד שהוא אחיו של אהרון מגד ודודו של אייל מגד  "צוואתו של מרק מתנאל "( הוצאת ירון גולן 1999)
זהו ספר  בדיוניי המספר את מסעו של היסטוריון  היוצא להתחקות בעקבות פרשת חייו המיסתורית של חייל שנפל בקרב במבצע סיני ,בקרב המיתלה .
הגיבור  מספר שלמסתורין סביב החייל  התוודא לאחר שקרא מאמר על אותו הקרב ב"מערכות " וברור שהכוונה למאמר שתואר למעלה של גפני , אם כי המחבר מתשטש זאת במכוון. .
ויש לו סיבה טובה לטשטש זאת. אחת הדמויות בסיפרו היא של לוחם לשעבר בשם "שרגא גפני " שהגיבור מראיין אותו במהלך הסיפור על חייו של החייל שנעלם במבמהלך הקרב שאותו היכיר אותו "גפני "  ויש לו כמה הערות מעניינות ביותר להגיד עליו ועל אישיותו.
בכל אופן זהו אינו שרגא גפני המוזכר המאמר זה אלא דמות בדיונית שמגד לקח עבורה את השם מהמקור ( שאותו אני מניח היכיר אישית והיטב )  בסוג של אירוניה ספרותית  שמן הסתם הקורא הרגיל שאינו מכיר אישית את מגד ואת גפני  ואת קורות חייהם  לא יוכל לעמוד על כל משמעויותיה . 

 

 

בודד מול המערכת :שיחה עם משה גרנות

משה גרנות ,סופר ומחנך.

משה גרנות ,מחנך, סופר , עורך של לקסיקון של אגודת הסופרים על סופרי ישראל ומחסל ויוצר של "פרות קדושות" בישראל, אושיה מרכזית של הזרם החילוני האתיאיסטי בישראל ושל אתר "חופש " האנטי דתי
.ובנוסף לכל זה הוא גם בין דברים רבים אחרים ,המראיין הכמעט רשמי של סופרי ישראל ,ופרסם ראיונות רבים ומפורטים לאורך השנים עם סופרים מרובים בכתבי עת ספרותיים שונים ובראשם ביטאון אגודת הסופרים "מאזניים ". ראיונות שיתפרסמו בעתיד כספר.
בשנים האחרונות הוא פירסם ביוגרפיות לילדים   על חיהם של רב אלוף  רפאל איתן המנוח ,  ושל ראש הממשלה אריאל שרון של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ושל הפזמונאית נעמי שמר.

במקביל הוא היה העורך האחראי לשני לקסיקונים ענקיים על סופרי ישראל מאז שנת  1948

לקסיקון הסופרים העברים בהווה /    [תל אביב] :   אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל,   תשס"ו 2006

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח ((1948)) /    (קריית גת) :   דני ספרים,   (2009).

לקסיקון מהודר בכריכה קשה המכיל 1240 ערכים (1005 עמ'!) על כלל סופרי ישראל ( שגם אחד אלי אשד נכלל בתוכו )

(ראיון עם גרנות על הלקסיקונים ראו כאן :"יש תמורה לאגרה :לקסיקון הסופרים העבריים בהווה ")

 

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948) / משה גרנות

הוא ערך שני כרכי ענק בשם "גבורות למאזניים קובץ ספרותי מיוחד במלאת 80 שנה לבטאון אגודת הסופרים  העברים במדינת ישראל (אגודת הסופרים 2010).המהווים רטרוספקטיבה על כתב העת של אגודת הסופרים "מאזניים"לרגל מלאת שמונים שנה לקיומו.

שני אלו הם השגים יוצאי דופן בתיעוד  ההיסטוריה של עולם הספרות הישראלי שהופכים את משה גרנות לאחד מיקירי האתר .

ולאחר מכן ערך במשך שנים את כתב העת "מאזניים " עצמו.

(ראיון עם גרנות על כך ראו כאן "לערוך מוסד תרבותי ")
עטיפת גליון
‬ להלן סקירה אסוציאטיבית למדי על האיש ועל ספריו השונים בז'אנרים שונים מאוד זה מזה שאותם אני קורא מזה שנים לעיתים בהנאה לעיתים בחוסר הסכמה מוחלט , תמיד בעניין רב . בתוספת ראיון מקיף עם המראיין של סופרי ישראל .
משה גרנות נולד ב-1939 ברומניה ,הוא עלה בנערותו לישראל והפך כאן למפקח מחוזי בכיר של משרד החינוך. ואגב כך היה מעורב באין ספור סכסוכים והתמודדויות כמו למשל עם אנשי בית הספר "קדמה " בניהולו של סמי שלום שטרית שגרנות היה אולי מבקרו הראשי הבולט והפעיל ביותר בתקשורת .
במקביל הוא הפך לסופר וחיבר ספרי מבוגרים וילדים .וגם ספרי מחקר וביקורת בתחומי התנ"ך והספרות . מלבד זאת גרנות הפך במשך השנים למראיין הרשמי של עולם הספרות " וראיין עשרות סופרים בראיונות מקיפים ביותר לכתבי עת ספרותיים שונים ובראשם ביטאון אגודת הסופרים "מאזניים ".
מעניין להשוות את הראיונות שלו עם אלו של איילת נגב מ"ידיעות אחרונות "שתמיד שמה דגש על חייהם הפרטיים של הסופרים ועם דגש מיוחד פרטני וכמעט אובססיבי על כל סטייה אפשרית וביזארית בחייהם בתקווה למשוך כך עוד כמה קוראים של הסופרים. זאת בניגוד לגרנות שם דגש על רעיונותיהם האינטלקטואלים נושא שאין לו דריסת רגל ב"ידיעות אחרונות . אמנם הראיונות של גרנות הם לא באותה רמה של עומק וידע של הרעיונות שאותם ביצע בזמנו הסופר והמבקר דן עומר עם סופרים שונים ראיונות שהם בלי שום ספק שיא ז'אנר הראיונות עם הסופרים אבל הוא מתקרב.

סופר הילדים

 

  

"תמיד זר ,תמיד לא שייך ".

(מתוך "להיות כמו כולם ":)

כותב שורות אלו היכיר לראשונה את משה גרנות מיצירתו לילדים .ואין כל ספק שהטוב והבולט בספריו לילדים ובספרי הספרות היפה שלו בכלל הוא "להיות כמו כולם ( 1986) " .סיפור אוטוביוגרפי על הילד העולה דודיק ומאבקו עם החברה הלא סובלנית של הנוער הישראלי . דודיק שגדל ברומניה בשלהי מלחמת העולם השנייה כאשר בני משפחתו נהרגו בפוגרום ב1941 כאשר שנים עשר אלף יהודים נירצחו בידי הרומנים במשך עשרה ימים חבר בתנועת נוער וקומוניסטית ושאיפתו הגדולה הייתה להיות כמו כולם אך לאחר המלחמה נשארת בו תחושת הזרות והפחד והוא מוצא שאינו יכול להזדהות לא עם רומניה לא עם הקומוניסטים ולא עם חבריו . .אביו הסוחר "העלוקה "מוצץ דם הפועלים " נאשם ב"טפילות "ובניצול המונים "ומעל ראשו מרחף איום מאסר . קבוע דודי הופך בהדרגה לציוני ושואף לבנות מטוס שייקח אותו לארץ ישראל . הוא חולם להיות שם בארץ של בני משפחת אהרונסון שגם הם ממוצא רומני כמוהו . הוא עולה עם הוריו לארץ בראשית שנות החמישים מגיע למעבר ה ואחר כך לכפר בצפון שם עליו לעבור ייסורי קליטה קשים בין ילדי הארץ היהירים והמסתייגים מהעולים החדשים שמתייחסים אלי כאילו אינו קיים . הוא מוצא שאינו שייך ואינו רצוי הוא בגדר מנודה כפי שהיה ברומניה ..הנערים מחרימים את חגיגת הבר מצווה שלו ומלבינים את פניו. .רק חבר אחד טוב נותן לו תקווה לעתיד טוב יותר .
הספר מסתיים בהחלטתו הנחושה של דודיק להיות כמו כולם ויהי מה. נראה שהתערותו של דודיק בארץ מובטחת רק בגלל החלטתו התקיפה והמוחלטת להיות ישראלי .

את אותו הסיפור מנקודת ראות שונה ובצורת סאגה משפחתית תיאר גרנות בספר למבוגרים המאהב השני של הרבנית .(תמוז ,1997.) סאגה משפחתית שכמו "להיות כמו כולם "היא בעלת יסודות אוטוביוגרפיים על עליית משפחת מרומניה למדינת ישראל ומתרחש בין השנים 1927 ו-1987 ומתאר את קשי הקליטה של הורים ובנם בישראל ..זהו הספר החביב יותר על גרנות מבין אלה שכתב בזכות ההומור שבו . כשהוא מתאר דמויות שלא מצליחות בשום דבר ורק צועדות מכישלון אל כישלון מבחינתו של גר מבחינתו של גרנות זהו הספר הראשון על עליית רומניה סיפור שלא תואר לפניו ביצירות ספרות. יפה .

הביוגרף

לאחרונה פירסם גרנות  כמה ביוגרפיות לילדים  על חייהן של דמויות ידועות ברבות העברית

הראשונה בהן הייתה  הנער מתל-עדשים : פרקים מחייו של רפאל איתן (קרית גת : דני ספרים, תשס"ו 2006)  על חיי רפאל איתן .

השנייה הייתה הנער שחלם לעוף : סיפורו של אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון (קרית גת : דני ספרים, תשס"ז 2007)

השלישית הייתה הנערה מכנרת :   פרקים מחייה של נעמי שמר /    קרית גת :   דני ספרים,   תשס"ט 2009.

sharon-book-0

והרביעית הייתה   הנער מכפר מל"ל -פרקים מחייו של אריאל שרון , הוצאת דני ספרים 2010.

גרנות כבר עסק בכתיבת ביוגרפיות למבוגרים בספרים כמו : "הנדר "שעסק בחייו כילד של חותנו משה צ'רסקי שהוריו נרצחו בפרעות הראשון במאי 1921 לאחר קרב קשה עם המון מוסת ומטורף שהתנפל על יהודי יפו וסביבותיה ב"בית החלוץ" אכסניה לעולים חדשים שאותה ניהלו .הילד משה שרק יום לפני הפראות חגג את הבר מצווה שלו נודר על קברם של הוריו שלעולם לא ייתפס ללא נשק .הספר מספר על פעילותו של צ'רסקי כלוחם בארגוני ההגנה העצמית היהודית וכשומר אמיץ בתקופה שלפני קום המדינה. אך לאט לאט מגיע הגיבור למסקנה כי עקשנות בלתי מתפשרת יכולה להביא גם לשפיכות דמים אינסופית ושלא כל הנדרים אשר נדר ראויים להיות מקוימים.
גרנות : הספר מתאר את חייו של ילד שיום אחד בגיל 13 חיו נהרסים כשהוריו נרצחים בפרעות של הערבים ביפו ,אותן פרעות שבהן נהרג גם הסופר ברנר ואחרים .זה סיפורו של חותני והוא סיפר לי הכל על האירועים . ואני ראיינתי אנשים נוספים כמו משה סלור החותן של אלתרמן על הפרשה. מוסא סלור היה חבר של משה בן-יהודה (צ'רסקי), שהוריו נהרגו כשהגנו על בית העולים ביפו.
גרנות : משה בן-יהודה נשבע שהוא ינקום ברוצחי הוריו, ומוסא סלור היה עד לאופן בו משה בן-יהודה קיים את שבועתו. אני ראיינתי אותו כדי לוודא שהמאורעות באמת קרו. הדברים מפורטים בספרי "הנדר".
(מוסא סלור ז"ל היה המחותן של נתן אלתרמן, שעל שמו נקרא בנו הזמר והיוצר נתן סלור, הבן של תרצה אתר. מוסה סלור נפטר כמה ימים לפני פירסום רשימה זאת ברשת ממחלת הסרטן .א.א )
גרנות :משה שמיר תיאר גם הוא את ההתקפה על הוריו של צ'רסקי בצורה מאוד שגויה ומשובשת בספרו "עד הסוף" וזה מאוד הרגיז אותי. אם כבר אתה מתאר אז דייק בפרטים .למה לפגוע סתם כך באנשים חיים שיודעים מה בדיוק קרה שם ?

 

ספר ביוגרפי אחר שכתב גרנות  היה האב קובאלסקי (עקד 1990 ) . סיפורה של נערה פולניה, שגרה בביתו של כומר כבת בית , שלה נודע לאחר אונס אכזרי שעברה שהיא פליטה יהודיה מהשואה שמשפחת הכומר היצילה את חייה והיא כתוצאה יוצאת לארץ-ישראל.
גרנות :זהו סיפור אמיתי ששמעתי בזמן שהייתי בטיול במחנות ההשמדה בפולין .והיית השם איתי מישהי שהיכרתי אותה במשך 20 שנה וחשבתי שהיכרתי אותה היטב. אבל לא .היא פתאום החלה לספר לי אתה סיפור האמיתי שלה כיצד חיה במשפחה פולניה והתברר לה פתאום לתדהמתה שהיא יהודיה. ואני הקלטתי הכל והעלתי אותו בספר וכל מילה שם זה
אמת.

 

 

המחזיר בשאלה

 

על המקרא מוטלת לדעת גרנות האחריות לגורלו של העם היהודי ולגלות וגם לכישלון החינוך הציוני כי התנ"ך עלול להחזיר לדעתו במקרה של כישלון צבאי או פוליטי את המאמין בו אל הגלות .נשאלת השאלה איך גרנות כאדם שמתבייש וחש שאט נפש מהמסרים במקרא ומגדיר אותם כבדיות בזויות יכול היה ללמד אותם כמפקח מטעם משרד החינוך .

גרנות : התנ"ך הוא ספרות דתית אבל לא רק .אתה מוצא בו גם את ספר קוהלת שמעז לשאול שאלות שמטילות ספק בדוגמות הדתיות
יש בתנ"ך גם סיפורים מדהימים על דוד המלך שהם ריאליסטיים מאוד ואני משוכנע שמי שכתב אותם כתב עליהם ממקור ראשון מהיכרות אישית עם האישים והאירועים והם מדויקים מאוד. אני מסיר את הכובע לפני מחבר סיפורי דוד
אני טוען שאם אתה נלחם במשהו עליך להכירו היטב וכך למדתי מקרא וגם משנה ותלמוד וגם פיוט .

גרנות נגד התנ"ך

אנחנו היינו אומה רופפת רק משום שקידשנו את מקרא .דווקא משום שאבותיהם של הגויים לא חיברו תנ"ך הם מסוגלים לדבוק בכל מאודם באדמתם בשפתם ובתרבותם .מקרא מבשר לנו רק אובדן עצמאות ,חורבן גלות ופורענות ,כל אלה אם נחטא לאל האיום והנורא ..אנו נחדל להיות אומה רופפת רק כאשר נחדל לקדש את בשורת המקרא .
משה גרנות (התנ"ך כף חובה )
גרנות הוא מומחה אמיתי לתנ"ך. עבודת הדוקטוראט שלו היא מחקר וביבליוגרפיה מקיפה שאני מרבה להשתמש בה בענייני על יצירות הפרות שנכתבו על דמויות תנכיות בתקופת השכלה הוא עצמו לא מעריך במיוחד את עבודת הדוקטוראט הזאת ואת המאמץ העצום שהושקע בה ואמר שעשה זאת רק לצורך השגת התואר .
הוא כתב גם מחקר מעניין מאוד על תפיסת המוות והחיים שמעבר בתנ"ך ומראה שבתנ"ך אין כל אמונה בחיים בעולם הבא. בניגוד כמובן לתקופות מאוחרות יותר ביהדות .הוא כתב ספר שבו הוא תוקף את בסיס האמנות של התנ"ך "התנ"ך כף חובה" והוא כל כולו ניתוץ וריסוק של כל המיתוסים לגבי התנ"ך
גרנות מבקר בספר זה בחריפות צדדים ומוסריים אתיים שונים שבאים לידי ביטוי בתנ"ך ויותר מזה גישות של רבים דבקו בתנ"ך ללא כל ביקורת במשך הדורות בהתלהבות גדולה ללא כל יחס ביקורתי אמיתי אל הסתירות והעיוותים שבתוכו . כמו גם מה שהוא מתאר "התפעמות מדושנת העונג של סופרי המקרא בתיאורי מעשי האכזריות של האל "
בספר זה מראה גרנות שעובדתית סיפור המקרא וחלק מהערכים המועברים דרכם חושפים ערכים שהם שליליים מקנה מידה של ראייה רציונאלית מפוכחת ,וגם סתירות אין סופיות בסיפור התנכי .ולדעת גרנות הכל במקרא סותר את הכל .
בעיני גרנות בשורת המקרא אינה "אלא "כשלון נורא של רוח האדם " וספריו בנושא הן בגדר פעולות גרילה אנטי ממסדיות נועזות מצד האיש שהיה מפקח אזורי על 24 בתי ספר תיכונים בתל אביב ובגבעתיים .

.

א.א. : מר גרנות אתה לוחם בדת ולמען החילוניות אבל מצד שני אתה כתבת ספרים מעמיקים על התנ"ך שמהם ברור שיש לך בו עניין עמוק ביותר מדוע בעצם להתעניין כל כך בספרות דתית כמו התנ"ך ?

 

א.א. ומה בדיוק יש לך נגד התנ"ך ?
גרנות : זה ספר שיש בו דברים גדולים .ענקיים .. למשל הסיפורים על המלך דוד . אני בטוח שהם ניכתבו בידי אדם שהיכיר את האירועים של ימי המלך דוד ממקור ראשון והוא היה גאון תראה את הדרך שבה הוא מציג את בית שאול שדוד מתואר כמי שממש אוהב אותם ואז מבצע בהם טבח נוראי. אני מסיר את הכובע לפני האיש שכתב את ספר שמואל .
.ולמשל ספר קוהלת עם כל השאלות שהוא שואל והקושיות שהוא מעלה על טוב ליבו של האל .
אבל יש בתנ"ך רעיונות ממש אינפנטיליים .למשל הרעיון המטופש הזה של עם בחירה .אתה ידעת ש שהעבדות שהיא ללא ספק אחת העוולות הענקיות ביותר נתפסת במקרא כמציאות כמעט נורמטיבית?
בחוקי המלך חמורבי שהם קדומים יותר מהתנ"ך ושהוא תמיד נראה כעלייה מוסרית אינסופית לעומתם האדם יוצא לחופשי אחרי שלוש שנים בלבד.
לשמחתי יש במקרא המוני דברים שפשוט אינם מתיישבים זה עם זה.


 

 

א.א. הדיעות השלך בענייני תנ"ך ודת לא הפריעו לך במערכת החינוך ?
גרנות :בוודאי שהפריעו .פעם אחת העמידו אותי לשימוע במשרד החינוך בגלל "התנ"ך כף חובה " שבו הראיתי עד כמה התנ"ך הוא ספר אנטי הומניסטי במהותו . גם הם שאלו "איך זה מפקח בכיר במערכת החינוך יכול לכתוב ספר נגד התנ"ך ?" הם באמת חששו שזה עוד עלול להשחית את המורים . אבל הם מצאו שלא עברתי בשום דבר על הכללים אחרת היו מפטרים אותי לאלתר כפי שהם רצו לעשות . אבל אחרי שהבינו שזכותי להביע את הדעות שלי לא רק שהונח לי אלא גם קיבלתי טפיחה על השחם .זה רק גרם לי להתפעל מהמדינה שבה אני חי ומהדמוקרטיה שלה למרות הכל .
א.א. :איך אתה מגדיר את עצמך ?
אני מגדיר את עצמי כאפיקורוס איש חילוני שמאמין בחילוניות כערך ונלחם בכל צורה של כפיה אמונית ותרבותית .

 

גרנות נגד ישעיהו ליבוביץ

גרנות כתב ספר שלם "אמונה משלו :היהודי החילוני במשנת ישעיהו ליבוביץ'   על ישעיהו ליבוביץ שנחשב בעיני רבים לגדול הוגי הדעות היהודיים במאה העשרים ספר שהוא כתב התקפה מקיף על האיש ותורתו מלא כמקובל אצלך גרנות במראי מקומות יסודיים .
הוא גם טרח ואייר את התמונה שמופיעה על העטיפה. בתמונה הזאת רואים את הראש לליבוביץ לא פחות משמונה פעמים ולכל הראשים האלה יש ידיים שמונפות באוויר אצבע מאיימת .
גרנות :רציתי להעביר את התחושה לקורא שמהמדובר באדם שידו בכל אדם שיש לו תורה מבהילה שצריך להיזהר מאוד ממנה.

א.א. :אתה האדם היחיד שכתב ספר התקפה שלם על ישעיהו ליבוביץ ,אתה אי פעם פגשת אותו ?
גרנות: פעם אחת ,ישבתי בהרצאה שלו .והתפתח ביננו דיאלוג ואז לקראת סיום הערב שאלתי אותו שתי שאלות מעט פרובוקטיביות כנראה .והתגובה הליבובצ'ית לא אחרה לבוא הוא ענה כמו שהוא ענה תמיד בגסות .
א.א. :מה הוא אמר בדיוק ?
גרנות:את התשובה הסטנדרטית, החוזרת על עצמה , הקבועה, הנצחית שלו לכל מי שאי פעם העז להתווכח עימו: שאני לא מבין כלום .
א.א. : מה בדיוק הרגיז אותך אצל ליבוביץ ?
גרנות :זה שהוא שולל כל לגיטימציה מהחילוניות בכלל והחילוניות היהודית בפרט. הוא ביצע כאן את המניפולציות שלו וטען שהחילוניות היהודית מוליכה בהכרח לפשיזם ולקומוניזם וזה כמובן לא היה ולא נברא. ההפך הפשיזם והקומוניזם הן סמי דתות כי יש בהן תורה שלא ניתנת לשינוי אלא לכל היותר לפירושים ..תבדוק בישראל מי כאן הפשיסטים ואלה דתיים,תמיד .היה רק פלג אחד אצל הדתיים שהלך בקונצנזוס של היהדות השפויה "מימד" והם אפילו לא עברו את אחוזי החסימה. זאת הוכחה ברורה שלהיות דתי זה לא להיות הומניסט. ליבוביץ לקח את המציאות ופשוט הפך אותה כי בכל מקום שבו הדת שולטת זה הוביל לאסון .
א.א. כמה זמן עסקת בספר נגדו?
קרוב ל-13 שנה. את הספר עצמו התחלתי לכתוב לרגל יום ההולדת התשעים של ליבוביץ" בתור מתנת יום הולדת משלי . הבעיה הייתה לקרוא את כל 15 הספרים שהוא כתב ביסודיות וכשאני מתעניין במשהו אני חוקר אותו וחופר עליו עד הסוף .
ליבוביץ היה דתי פנטי והוא רצה את הרס מדינת ישראל אין לי כל ספק בכך . המדינה החילונית ("פאשיסטית" בעיניו) הייתה לו לצנינים.
א.א. ליבוביץ אי פעם הגיב למשהו שכתבת ?
הוא שלח פעם תגובה למאמר שכתבתי עליו במאזניים והוא כתב מכתב שגם בו טען את התשובה הנצחית שלו לכל מי שהעז להתווכח איתו שלא הבנתי כלום .אני לא נשאר חייב אף פעם ופירסמתי מאמר תגובה שבו הראיתי לו מתוך הכתבים שלו שאני צודק .לזה הוא כבר בכלל לא טרח לענות .
א.א. : אבל מה גרם לך לכתוב ספר שכולו מכוון נגד אדם אחד כמו במקרים של ליבוביץ ועגנון ?
גרנות: סלח לי על היוהרה האבל הייתה כאן תחושה של שליחות אני ניצול שואה ואם יש מישהו כמו ליבוביץ שרוצה להרוס את המדינה שלי את המולדת שלי אני אקום נגדו ואני חושב שזה מה שהדתיים
הקיצוניים רוצים לעשות ,הרי עצם הקיום של המדינה סותר את הנחות היסוד שלו

גרנות נגד ש"י עגנון

גרנות הוא גם המבקר היחיד עלי אדמות שהעז להטיל ספק בעשורים האחרונים בגדולתו של ש"י עגנון ואף פירסם שספר שלם התוקף את עגנון .המילה הטובה היחידה שיש שם לגרנות לאמר על עגנון היא ש"בסופו של דבר יצירתו של עגנון היא בעלת שיעור קומה והיא מושכת את הקורא לעיון רציני ולמעורבות רגשית ". אבל אין שם שום מילים טובות נוספות על חתן פרס נובל הישראלי היחיד לספרות. .
הוא הקדיש ארבע שנים מחייו לעיון בכל מילה כתובה שנכתבה מאת ועל הסופר השנוא עליו. וכרגיל מביא לכל טענה כזאת שלו מראי מקומות מרובים .

בין פרקי הספר אנחנו מוצאים פרקים עם השמות "בירבורים " ו"איך שמים את הקורא ללעג".
למעשה הספר "עגנון ללא מסווה " הוא התקפה החריפה ביותר ( והיחידה ) על מה שגרנות כינה "כתבי
הקודש היהודיים של העת החדשה"..
מבחינתו של גרנות עגנון הוא בגדר חומר מסוכן לבריאותם הנפשית של ילדים צעירים אלו מהם שיגיעו לקרוא אותו עגנון לדעתו הוא הזומם והמתעה הגדול הסופר שהעמיד את כשרונו לרשות הכוחות
החשוכים ביותר בתרבות היהודית הוא שוטף את מוחו של הקורא ונועץ בו בעורמה מסרים אפלים אנטי הומניסטיים שונים .עגנון קובע גרנות מציע לנו בתחבולות מחוכמות ובערמומיות לחזור את אותן בשורות חסרות שחר אל החשוכים שבמסרים הדתיים.

א.א. ושוב השאלה הקבועה: למה נטפלת דווקא לעגנון, שכתבת עליו סזפר שלם של שלילה גמורה, מה יש לך נגדו ?
גרנות : ש"י עגנון הוא סופר קלאסי שנחשב לעמוד הטווח האולטימטיבי של הספרות העברית החדשה ,נלמד חובה בבתי הספר ,זוכה להלל ולשבח מצד 99.99% מהביקורת אם אני לא טועה .רק גרשון שקד כתב חמישה ספרי הלל עליו. מצטטים בלי סוף מיצירתו ורואים בה קנה מידה לכל דבר .
וההלל העיקרי הוא שעגנון כביכול היה מורד בדת. קורצויל המנוח כתב זאת ,משה שמיר הגדיל לעשות וקרא לו "מחריב הדת ".
וכל אחד מהמבקרים מוכיח לפי יכולתו והבנתו שעגנון הוא אחד המורדים הגדולים בכל הדורות בדת ישראל .ואנחנו קוראים את עגנון ,ונדמה לנו שאנחנו עומדים לקבל את מה שהבטיחו לנו הפרשנים .אבל בעצם אנחנו מקבלים דבר אחר לגמרי . לדעתי הוא גם לא סופר כזה גדול ,הוא מגבב במילים ובפרטים ללא צורך, וזה פוגע מאוד בעוצמה של סיפוריו.
האמת היא שעגנון שהוא באמת גאון אבל מסוג שונה מאוד ממה שחושבים , מעביר מסר דתי שמרני מאוד במסווה שמחוכם של אירוניה ,אירוניה מחוכמת גאונית שהקוראים אינם יורדים כלל לסוף דעתה. עגנון משטה לגמרי בקוראים הוא מטיף להם לדת חשוכה ולערכים אנטי הומניסטיים :של "אתה בחרתנו" ,שנאת הגויים ושימור מעמדה הנחות של האישה. והטפה על כך שעם ישראל צריך לדבוק בתורה.
א.א. :אז למה זה בעצם מרגיז אותך ? הרי גם אורי צבי גרינברג היה ימני קיצוני והרעיונות שלו לא בדיוק צמחוניים .
גרנות : אבל את אורי צבי גרינברג לפחות לא מוכרים לי בתור משהו אחר שהוא לא. את עגנון מלמדים כאילו הוא הומניסט שייצג את הספרות העברית החילונית והוא לא. הוא מורד מדומה הוא מטיף לכל הערכים הדתיים הקיצוניים ביותר ורק עושה את זה במסווה.
א.א. :אתה יכול לתת דוגמאות ?
גרנות: הגויים של עגנון שייכים למין אנושי שונה לגמרי מהמין היהודי. הם מביאים עימם את נגע היצרים האפלים הם מחוללים מתוך טמטום חושים ,הם כפויי טובה והלומי יין ושכלם מוגבל.אתה לא תמצא דמויות חיוביות של גוי בשום מקום אצל עגנון .
הדוגמה הקלאסית היא בסיפור "האדונית והרוכל" שאינו אלא סיפור ערפדים ,סיפור על רוכל יהודי שמתפתה לאדונית, שם קוד בעגנונית לגויה , שהיא אמנם יפה אבל היא בתוספת גם ערפדית ששוחטת את בעליה אוכלת את בשרם ושותה את דמם .למעשה זו המקבילה המדויקת של כל מיני אגדות אנטישמיות .
אצל עגנון יש כל מיני סיפורים על אנשים שהוריהם שכבו עם גויות וכתוצאה נולדו להם ילדים מרושעים .הוא אפילו רומז במין רעיון מטומטם לגמרי שבגלל זה באה השואה..
ואחר כך אם אתה בא בטענות אל האנטישמים על שהם מציגים את היהודים כולם כרעים , אז הם יענו לך שהם לא שונים בזה מחתן פרס נובל ש"י עגנון ,ואיזה תשובה תוכל לתת להם ?

גרנות מתודה שפעם בצעירותו גם הוא הלך שולל אחרי קסמו המשוקץ של עגנון .

גרנות : כשאתה קורא משהו משלו אתה צריך לחפש בתלמוד במקורות ,ורק אחרי זה אתה יכול להתחיל להסביר.בשביל מורה זה מצוין יש בשביל מה ללמד ובעגנון יש הרבה מה ללמד ותדע הדבר הגרוע ביותר בשביל מורה זה טקסט פשוט כמו שיר של רחל שבו הכל ברור . "צר עולמי כעולם הנמלה". מה יש כאן להסביר ? ומה אתה יכול להגיד לתלמיד ?שזה יפה?
אבל לזכותי יאמר שאחרי שנתיים שלוש פקחתי את העיניים ואמרתי "הרי הוא ריאקציונר .גם מבחינת הצורה והטכניקות הספרותיות וכל האלגוריות האלו . פתאום קלטתי שעגנון חוזר אחורה אל ספרות תקופת ההשכלה שעליה כידוע לך כתבתי דוקטורט שלם , שבה כל מחבר רצה להגיד משהו על דברים ברומו של עולם עם דמויות עם שמות כמו "אהבה " תקווה " דמויות אלגוריות עד שבאה ספרות התחייה וחיסלה את זה והחלה ליצור דמויות של בני אדם אמיתיים לא של אידיאות מופשטות. .
עגנון חזר אל האלגוריות אל דמויות מופשטות שמייצגות את "היהודי " ואת "הגוי " ואת "האמונה "ושבה כלב הוא שליח השטן והיצר. וכל הפרשנים האלו עומדים ומנסים לפענח את המשמעויות המסתוריות האלו של הסיפורים של עגנון כמו "עד עולם " שהן אליגוריות מסובכות לכאורה אבל למעשה המשמעות שלה  האמיתית היא תמיד איזה מסר שחוק פשטני ובלה מזוקן בנוסח "עם ישראל צריך לדבוק באמונת ישראל ".
אבל מפני שזה עטוף באלף צעיפי מסתורין לא ברורים מפני שזה סודי כל כך זה עושה רושם על הקוראים והחוקרים .
א.א. : כמפקח ניסית
להקטין את חלקו של עגנון המשוקץ בעיניך בתוכנית הלימודים ?
גרנות : עם הייתי בא לבית הספר ורואה מורה עם פיאה נוכרית על הראש מלמדת תנ"ך או עגנון מתוך התמוגגות מהמסרים הדתיים שלו הבזויים בעיני ואם היא עשתה שיעור טוב אז היא קיבלה ממני את ההערכה הגבוהה ביותר .את דעתי בעניין הבעתי בוועדות במשרד החינוך. אבל לרוב או אפילו תמיד לא הייתה לזה שום השפעה לצערי הרב.
א.א.: ולמה אתה טורח לבצע את כל המחקרים המפורטים הענקיים שלך על אישים ודברים שאתה מתעב כמו ליבוביץ ,ש"י עגנון והמקרא . למה בזבזת עליהם שנים מחייך ?
גרנות :למדתי שאם אתה רוצה להילחם היטב במשהו, אתה צריך להכיר אותו בדיוק כמו גדול המאמינים בו ,ואף גרם פחות מזה. אז למדתי מקרא במשך שנים רבות ותלמוד ופיוט ולמדתי במשך שנים רבות כל מילה שכתב ליבוביץ' וכל מילה שכתב עגנון ושנכתבה עליהם .

 

גרנות נגד הפמיניסטיות

בספרו הבא "שיחת גברים על נשים" הבנוי בצורת שיחות בין מילואימניקים .השיחות המובאות בספרו של גרנות הן אינטליגנטיות הרבה יותר מהמצופה בשיחות מילואימניקים. הן אמנם עוסקות במקובל וכמצופה בנשים, אבל דנים בהם בהזדמנות זאת שלא כמקובל בשלל סוגיות הקשורות בספרות של ועל נשים ובאידיאולוגיה הפמיניסטית . בשיחות אלו יצא גרנות נגד יריב חדש ואופנתי מאוד היום : נגד הפמיניסטיות הלוחמות בחרי אף ופוגעות אגב כך בגברים שלא חטאו כליהם כלל בין מושאי התקפתו הפעם נמצאים הסופרת הפמיניסטית הידועה אריקה ג'ונג' על שטענה שכל הגברים באשר הם גברים הם בהכרך תאבי מין מציקנים נגד סימון דה בובואר על התיאוריה האנטיגברית שלה בספרי "המין השני "ונגד שר היט על הדוח המפורסם שלה שמתאר יותר מכל סלידה נשית ( לסבית ? ) לגברים באשר הם על כוחניותם במיוחד כשהם זקוקים לפורקן מיני.עוד נשים שגרנות בא איתם חשבון בספר זה הן ישראליות ידועות כמו שולמית אלוני מבקרת הספרות אריאנה מלמד ורבות ולא כל כך טובות אחרות .
גרנות :בספר

הזה אני בוודאי שלא יוצא נגד הנשים ואתה יודע מה גם לא נגד הפמיניסטיות. אני יוצא נגד זן מסוים של פמיניסטיות שמאשימות את הגברים בעוולות כל העולם .ולדעתי זה דבר מטורף לחלוטין .
אז יש כל מיני פעילות פמיניסטיות וכל מיני עיתונאיות שמשמיעות טענות ברמה של "כל הגברים הם ילדים מפגרים שלא התבגרו ". אז על זה יש לי לשאול ואם אתן גבירותיי יכולות להצביע אפילו על פילוסופית דגולה אחת שתצטרף לרשימת הפילוסופים הדגולים של התרבות המערבית והעולמית ? " והאם גם כל הפילוסופים והמדענים הדגולים האלו היו בגדר "ילדים מפגרים שלא התבגרו "?
לצערי רוב הטענות שלהן נשארות ברמת הטיעון הזאת.

 

גרנות נגד סמי שטרית

 

לא על הטיעונים של גרנות אני מתווכח אלא על התת רמה של הספר שלו, זה אפילו לא שווה את הנייר עליו הוא מודפס, וגם לא את הזמן שלנו כאן.

בור אשכנזי עם תארים…..
המרחק בין הספר של גרנות "עסקני הקיפוח" לבין ספרו של סמי שלום שטרית "המאבק המזרחי" הוא משהו כמו בין אורי צבי גרינברג לשלונסקי… השוואה אשכנזית כדי שתבינו… הספר של גרנות כל כך רדוד שזרקתי אותו לפח, והוא באמת חסר חשיבות

המשורר משה בן הראש מחווה את דעתו המלומדת על "עסקני הקיפוח "של משה גרנות .

אם אפשר לקבוע משהו בוודאות לגבי עם ישראל אחרי עשרות שנות קיום זה שהדבר היחיד שמאחד את כלל עם ישראל לעדותיו ולפלגיו זאת תחושת הקיפוח והעלבון הצורב. וכלל סופרי ישראל ( להוציא אולי את היוצא הכלל היחיד של כותב שורות אלו,שהוא הסופר העברי היחיד שעד כמה שידוע מעולם לא טען שהוא קופח ודוכא בידי ממסד כלשהו,במחשבה שנייה גם לי יש סיבות לטעון לקיפוח ) כולם טענו בשלב זה או אחר של הקריירה שלהם לקיפוח ולדיכוי .
משה גרנות ,הוא דוגמה טובה לכלל זה. הוא לוחם נחרץ למען אחדות עם ישראל וכתוצאה הואשם בידי אחדים כאחראי למדיניות קיפוח ואפליה .גרנות עצמו מקבל חלק מהטענות וקובע שאכן הייתה מדיניות קיפוח ואפליה והיא כוונה בראש ובראשונה כנגדו עצמו וכנגד עדתו .

סמי שלום שטרית

 הארכי אוייב האידיאולוגי של גרנות לפחות בתחום מסוים הוא סמי שלום שטרית נשוא המתקפה המרכזי שלו בספרו " עסקני הקיפוח.".
גרנות יצא בכל הזדמנות אפשרית כנגד בית הספר "קדמה" בניהולו של שטרית. הוא היה כמעט יחיד .שטרית נהנה אז מכיסוי תקשורתי רצוף אוהד ובילתי ביקורתי באופן קיצוני בידי מקומונאים "עדכניים " שבעינהם נראו שטרית ורעיונותיו של הפרדה גזעית ( שכמה שנים קודם לכן היו מוקעים כגזענות מהסוג הגרוע והמאוס ביותר) כ"נציגי הדבר הבא".
זאת בראש ובראשונה אולי משום שנלקחו מארץ האם התרבותית של ישראל ,ארה"ב. מה שהפך את שיטרית אוטומטית ל "איני " .
.וכך היה זה גרנות שהותקף בתגובה במקומונים לאחר שפרסם את ספרו "עסקני הקיפוח" שבו העז לתקוף את האידיאולוגיה שמאחורי מדיניות ההפרדה של "קדמה " והואשם כגזען .
גרנות לא הזיל דמעות כאשר בית הספר "קדמה " התמוטט לבסוף בראש ובראשונה בגלל התנהלותו של שטרית .
הדבר המוזר הוא ששניהם דומים מבחינות רבות, וברור שעם גרנות שטרית מצא לו יריב כפי מידתו :
שניהם היו אאוטסיידרים במערכת עד שנפלטו ממנה.
שניהם טרחו לשמר מכמני ספרות נשכחת באנתולוגיות ובספרים שונים שהוציאו .
שניהם ידועים לשמצה במסעות הצלב העקשניים הטרחניים האובססיביים וארוכי השנים שהם מנהלים בדבקות קנאית ובהטפה בלתי נלאית כל אחד לשיטתו. כל אחד מהם עשה זאת תוך ניצול כל במה וכל תחום תקשורת אפשרי במאמרים בעיתונים ובכתבי עת בעיתונות במסגרות של הרצאות ובכנסים ובהופעות טלוויזיה.
ולכל אחד מהם יש היום מעוז בולט מאוד באינטרנט הישראלי . אתר קדמה שופרו של שטרית לענייני דיכוי המזרחיים ,ואתר "חופש " המפיץ דיעות אתיאיסטיות ו /או אנטי דתיות באופן כללי המשמש כשופרו של גרנות. לענייני חילוניות והתקפות על החרדים .
וכפי שנראה יש דמיון מסוים גם בקורות חייהם .

קובץ:Moshe Granot.JPG

גרנות : אתה יודע שהוא ואני התחלנו באותה נקודה בדיוק ? לא זה לא נכון משפחתי התחילה בנקודה נמוכה יותר משל משפחתו.משפחתי היגיעה בחוסר כל מרומניה וריססו אותם בדי די טי ואנחנו חיינו בחוסר כל במעברה,חיינו באוהל , ואני נשבעתי שאני אתקדם ואגיע לתפקיד חשוב בחברה ומבלי להרגיש מישהו חייב לי משהו .המשפחה שלו היגיעה עם רכוש לארץ ואבל הוא כל הזמן צועק על קיפוח ומאשים שאותי שאני שונא מרוקנים .
א.א:, זה די ברור שהוא נכשל כישלון נחרץ כמנהל, אבל האם הוא היה לעומת זאת מורה טוב? מה דעתך על סמי שטרית כאיש חינוך?
גרנות :מפקחים נשבעים שלא לאמר דבר מהדברים שהם יודעים על המורים כך שאינני יכול לאמר דבר בשאלה אם שטרית היה מורה טוב או לא .
אני כן יכול לאמר ששטרית הוא שונא ישראל נוראי ומקופח מקצועי אני באמת לא מבין את האיש למה הוא כל הזמן צורח שעושים לו עוול .
א.א : וגם אתה קופחת במהלך חייך כמו שטרית ?
גרנות : מה פירוש כמו שטרית . הרבה יותר משטרית. אין בכלל מה להשוות .העלייה הרומנית היא העלייה הכי אומללה שבאה הנה. באנו לכאן כקבצנים .
אני באתי לארץ כילד עני . .היגענו לארץ עם מטען של 40 קילו ,ובלי ציוד בעל ערך . אפילו לקבצן יש יותר מזה. .מגיל 12 לא היה יום שלא עבדתי .הייתי חייב ,אחרת לא הייתי יכול לממן את לימודי באוניברסיטה . אחת העבודות שלי לפני שנכנסתי לאוניברסיטה הייתה כפועל שחור נקוי תעלות הביוב איסוף בקבוקים וצנצנות וטאטוא שדברי זכוכית וכו' של המחלבות המאוחדות על גבול תל אביב רמת גן ,מקום שהסריח בצורה נוראית . .
והיה שם הממונה והוא שאל אותי מאיפה אני ? ועניתי לו בתום לב מרמת גן .ואז הוא הסביר לי בסבלנות שלא לכך כוונתו אלא מאיפה מוצאי מאיפה אני במקור .
שאלתי אותו למה זה חשוב אבל הוא התעקש .אז אמרתי לו אני מרומניה .אז הוא אמר לי קח ממני עצה טוב ?יש לי מושג מה קורה פה גם בלי האוניברסיטה –להיות רומני בארץ הזאת זה הכי גרוע שיכול להיות .האשכנזים שונאים את המזרחים והמזרחים שונאים אתה אשכנזים אבל כולם ביחד שונאים את הרומנים .תעשה מה שכלה רומנים נאלצים לעשות תשקר לגבי מוצאך . "
ובאמת בכל מקום מהמעברה והלאה הרגשתי שי שלי אות קין על המצח ,הכל תמיד גילו שאני מרומניה ושאפשר ורצוי ,ואולי חובה לספר לי בדיחה תפלה על הרומנים הגנבים וכולם ,אבל כולם ,חשבו שזה מצחיק והתפלאו שאינני מצוחק .
כילד סבלתי מאוד מעובדת מוצאי .הוחרמתי ,לא דיברו איתי במשך שנים בגלל היותי שונה . גרתי במושב שבו רוב הילדים היו בנים ונכדים של בני העלייה שנייה והשלישית .ואני הייתי מהגלות .ברור מאליו איך הם קיבלו אותי .אין לי טענות אבל ברור שסבלתי .
הבוס שלי היה ישראלי וכמו כל הישראלים הוא חש את החובה הדוחקת לשאול מאיפה בדיוק היגעתי .אמרתי לו שעליתי מרומניה .אני זוכר שהוא אמר לי שאם אני רוצה להצליח בארץ ישראל ,עדיף שלא אספר לאנשים שאני מרומניה .קיבלתי את העצה הזאת ובאמת הצלחתי בזה. היום אני חש את עצמי כישראלי גמור ובהחלט לא מרגיש את עצמי כרומני למשל . העיראקים לעומת זאת כתבו על עצמם מאז ומתמיד .
א.א. אז למה הרומנים לא נטמעו בחברה הישראלית ?
גרנות : אנחנו מתים להיות ישראלים .התחלנו יפה ובכבוד ,באנו לארץ ופה ביזו אותנו . העדה הרומנית היא השנייה בגודלה בארץ .ובכל זאת אין לה שום טענה פוליטית. כל מה שאנחנו רוצים זה למות כעדה. אנחנו רוצים להיות ישראלים לכל דבר .אבל פשוט לא נותנים לנו. אנחנו רוצים למות ,אבל בכבוד .תשמע הציבור בארץ לא יודע איזו תרומה גדולה הייתה לעלייה הרומנית . עוד לפני הקונגרס הגדול של הרצל אירגנו יהודי רומניה קונגרס ב-1882 ובו החליטו על עלייה ארצה.החליטו ,וביצעו .הם אלה שהקימו את ראש פינה וזכרון יעקב. אהרון אהרונסון הוא יליד רומניה ואירגון ניל"י שלו היה כולו תוצרת רומניה.שלושת הציירים הגדולים שפעלו בארץ ראובן רובין ,מרסל ינקו ונחום גוטמן הם ילידי רומניה ( ועל אלה אפשר להוסיף את מ.אריה שגם הוא יליד רומניה וקרוב משפחתו של ראובן רובין א.א. ) מתוך 34 צנחנים במלחמת העולם השנייה שנשלחו מעבר לקווי האויב ,יותר ממחצית הם רומנים .אבל למרות שבספרי ההיסטוריה העלייה הרומנית מוזכרת עשרות פעמים בסיפורת היא כמעט ולא מוזכרת,אני ניסיתי לשנות אתה מצב המביש הזה . .אגב גם התימנים לא כתבו על עצמם כלום עד שנת 90 אבל היו אחרים שעשו את זה עבורם .חיים הזז למשל .
אני לא כתבתי במפורש את הרגשות האלו שלי בספר שלי על העלייה רומנית אבל הם בין השיטין .
א.א. : איך בדיוק קופחה ודוכאה העדה הרומנית לאורך השנים ?
גרנות :תראה אני לא מדבר על קיפוח .אני לא מאמין שבאמת היה מישהו שקופח ואל תשים לב לשטויות האלו ששטרית כתב. גם אני גרתי באוהל ורוססתי בדי דיטי .גם אנחנו נחתנו כאן והובלנו ישר למעברה ליד באר שבע בחום של 40 מעלות .שיכנו אותנו באהל שלמחרת עף בגלל סופת חול נוראית .
אבל אין לי טענות למדינה כולם עברו את זה.לולא באתי הנה לא היה יוצא ממני כלום .כאן עשיתי את הדוקטורט שלי ,כאן הקמתי משפחה טובה וזכיתי למשרה טובה.לרומנים אין שום טענות ויללות. אנחנו מולם לא שאלנו למה אין שופט רומני בביתה משפט העליון או שר רומני בממשלה . יש להם רק בקשה אחת :למות בכבוד.
א.א. אם זה לא קיפוח ואין לכם שום טענה אז איפה בכל זאת הבעיה?
גרנות: הבדיחות הן הבעיה .אני לא ידעתי שאני גנב. למשל .
א.א. : אבל הבדיחות של רומנים גנבים ,הן רק חלק קטן מפולקלור שלם של בדיחות עדתיות .אתם לא היחידים גם הפולנים ,הרוסים והעיראקי
ם והמרוקנים כולם קיבלו את שלהם.
גרנות :זה נכון שלאף עדה לא פירגנו כאן .אבל הפולנים והרוסים הנהיגו את המדינה .לפולנים ולרוסים יש בצדק עליונות היסטורית על הרומנים כי הם היגיעו הנה בעליות השנייה והשלישית ,העליות החשובות ביותר ועיצבו את פני הישוב. אם תגיד לפולני שהבת שלו מתחתנת עם רומני ,הוא יזרוק עליך אבן . או ככה לפחות זה היה פעם ,למרות שהרומנים קיבלו את הפולנים בזרועות פתוחות ,אחרי שאלה ברחו ממחנות ההשמדה בפולין ,זה לא עזר לנו אחר כך .
פעם הרצתי על הספר שלי על עולי רומניה "המאהב השני של הרבנית " ואחרי שהסתיימה ההרצאה ניגש אלי איש כבן שישים וביקש לדבר איתי ומה הוא רצה לאמר לי שאמו יוצאת בוקובינה ושאין להשוות בין יהודי בוקובינה ובין יהודי רומניה הנחותים וחסרי התרבות .ושכאן בארץ ישראל "אף בחורה משלנו לא הייתה מוכנה לדבר שלא לאמר לצאת עם בחור משלכם. הרומנים כאן בארץ היו מוחרמים ועד היום כל אחד יודע בלב מי הם הרומנים".
א.א. : ומה הרגשת אז?
גרנות :הייתי המום .לא מכך שאנשים חושבים כך ,לא הייתי צריך לשמוע זאת מאותו אדם כדי לדעת שכך הוא ,מה שהדהים אותי היה שאותו אדם היגיע המיוחד לאירוע הקשיב להרצאה בסבלנות רק כדי שיוכל לגשת אלי אחר כך ולהטיח בי ובעדתי עלבונות .היה לו צורך נפשי אדיר לעשות זאת . נראה שאולי ניתן לחנך להדחיק ולדבר ב"סגנון הנכון " אבל פשוט לא ניתן להעלים את אותו צורך קמאי להביע הסתייגות ושנאה ממי שנתפס בעיניך כ"זר " וכ"נחות ".
תבין השנאה הזאת היא שנותנת כוח לשטרית ולשכמותו ,לכן הוא כל הזמן צועק שהוא רואה שנאה כנגד עדתו בכל מקום. והוא מקבל אותה בברכה כי בלעדיה אין לו זכות קיום .זה מה שהוא רוצה וזה מה שהוא מחפש.
א.א אתה יכול להסביר לי מה מקור האיבה הגדולה הזאת בין העדות האשכנזיות השונות ?
גרנות : אין אחווה אמיתית בין מזרח אירופאים . גם הספרדים אומרים :יש אשכנזים ויש רומנים . עד היום כתבו עלינו רק בלעג .עמוס אריכא, הידיד שלך , כתב עלינו את "הכומתות השחורות "שבז מאוד לעדה הרומנית .ב"התגנבות יחידים" של יהושע קנז מסופר על טירונות בה"ד 4 .אחד הטירונים הוא שלומפר ,מלוכלך ,שלומיאל גמור בן 18 שהתחתן והביא ילד לעולם ולא יכול לפרנס את משפחתו.
ושאר הטירונים קוראים לו אפס אפס והוא כשלון גמור . והוא כמובן רומני .
תשמע בשל ההתנהגות הפחדנית של רומנים כמוני אין כמעט יצירות ספרות בעברית על בני העדה הרומנית ..כאילו לא התכנסה הועידה הציונית הראשונה בעולם בעיר פוקשאן ברומניה ב-1882 שבעקבותיה הוקמו זכרון יעקב וראש פינה ,כאילו "הרומנים " לא היו ממייסדי כוח המגן של הישוב בעברי בארץ כאילו לא ייסדו עשרות נקודות ישוב והיו חלוצים ברפואה באמנות הפלסטית והתיאטרון .אבל בספרות לא נכתב עליהם ועל עלייתם דבר ובוודאי שהם לא כתבו על עצמם הם יתרו על הזכות הגדולה להשאיר לעצמם שם וזכר לפני שיעלם דור הביניים שלהם . וכל זאת משום שהפנימו את ההסכמה הכללית המבזה אותם

 

גרנות פירסם בין השאר ספר לא צפוי מעולה מרומניה ממי שנחשב בחוגי הקשת המזרחית לגדול שונאי המרוקנים ותרבות בעידן המודרני  מהדורת צילום של ספרו של רב מרוקני מהמאה ה-19 .

ספר יגל יעקב / מאת יעקב בן שבת… הובא לדפוס לראשונה בשנת תרמ"א בידי יחיא בן שבת ; ערך, הוסיף מבוא וביאורים משה גרנות
יצא לאור בהוצאת אור עם 1980 .

ר' יעקב בן שבת, תלמיד חכם ממוגאדור שבמרוקו המערבית,חי במאה ה19-, השאיר אחריו, בין שאר כתביו, ספר שירים קטן ומלא חן. הספר נמצא באקראי, בין מדפים מאובקים, ע"י חוקר הספרות משה גרנות וכבש את לבו בייחודו התימטי והפרוסודי. למרבה הפלא אחרי שחקר היטב בנושא, הסתבר לו , שעל משורר מצוין זה לא נכתב כמעט דבר.

א.א. איך היגעת אתה שגדולי המומחים בנושא משטרית ועד בן הראש פסקו קטיגורית שאתה שונא המרוקנים ותרבותם הגדול של זמנינו לנושא הזה?
גרנות : איך אני יכול לשנוא מרוקנים? הרי אחים אנחנו! ברור ששטרית ממציא מדמיונו הפורה שנאות עדתיות וגזעניות שלא היו ולא נבראו.
אני מצאתי ספר נשכח, שכמעט לא היה ידוע של פייטן מרוקני בן המאה ה 19, ושמחתי שיכולתי להוציא אותו לאור עם אפאראט חצי מדעי. אגב, קרן תל אביב וקרן עמו"ס התנדבו לסייע בידי להוציא את הספר הזה, וכאשר רציתי להוציא ספר ראיונות עם מיטב סופרי ישראל, קרן תל אביב ענתה לי בשלילה. צא ולמד על דרכי הקיפוח. אגב, באולם "ענבל" במתחם סוזן דלל לעולם לא יארחו סופר שאיננו מזרחי.
לאחר שפירסמתי את הספר "עסקני הקיפוח" רונית תירוש אז מנכ"לית משרד החינוך התנקמה בי כתוצאה מזעמה של מפלגת ש"ס שכמובן תמכו בשטרית . אז כעונש חינוכי הפסיקה את הוצאת השנתון לענייני חינוך "אתגר" שאני ערכתי במשך כמה שנים על חשבוני ועל חשבון שמני והדפסתי אותו אצלי .

 

Talks with 'hozer betshuva'

גרנות הוא פעיל מרכזי למען הפצת האתיאיזם בישראל וכיום בעיקר דרך אתר "חופש " באינטרנט. קריאה בספרו בנושא "שיחות עם חוזר בתשובה " החזירה בשאלה  ידיד של כותב שורות אלו ,חוזר בתשובה.והיום הוא אחד מכותבי "חופש". אבל האם זה ניצחון גם לטווח ארוך ?
א.א. :מר גרנות אתה כאתאיסט העברת את האתאיזם שלך לילדיך ?
גרנות: אני לא יודע מה האמונה שלהם .אבל בכל זאת דאגתי שידעו משהו בכל זאת גם על היהדות .
א.א. :לדעתך האתיאיזם יתחזק בעתיד ? או הדת?
גרנות: אינני יודע. כרגע לצערנו המצב הוא שרוב אזרחי המדינה הם קנאים דתיים חשוכים .
נראה שבעניין הזה יש זהות דיעות בין גרנות ושטרית. שניהם רואים ברוב האוכלוסייה גזענים/קנאים מנוולים וחשוכים . ככל הנראה השניים האלו דומים בהרבה יותר דברים משנהוג לחשוב.

 

א.א. :מר גרנות כמפקח ותיק מה דעתך יש לעשות כדי לשפר את מצב החינוך וההוראה בארץ .?
גרנות :צריך דבר ראשון להעביר ידע לילדים .לא ללמד אותם לחשוב אלא להעביר להם ידע חשוב שהם יקלטו .היום הילדים לא קולטים שום ידע בבתי הספר וזה פוגע בהם לעתיד.
2. לילדים שלא נותנים לילדים אחרים ללמוד ומפריעים צריכים למצוא מסגרת אחרת כדי שלא יפריעו לשאר הכיתה.
3.מורה שרואים שהוא נכשל צריך להוציא ותו מהר ככל האפשר מחוץ למערכת .
 

א.א. :על מה אתה עובד בימים אלו ?
גרנות על קובץ סיפורים , ועל קובץ של הראיונות שלי עס סופרים. הספר יכלול ראיונות עם 24 סופרים שונים . את הרעיונות האלה אגב ביצעתי על חשבוני והשקעתי בזה חידושים של עבודה והכרה של יצירת הסופר כדי לדעת מה הוא טוען .
וזאת תהיה תרומתי לעולם הספרות העברית האפשרות להכיר טוב יותר סופרים שונים ואת יצירתם ולא רק מהפן האישי הרכילותי אלא גם מהפן ההגותי אחרת לדעתי אין טעם לראיין סופרים אם אינך מכיר היטב ולעומק את עולמם המחשבתי וההגותי. כל סופר הוא אינדיבידואל יחיד במינו והתפקיד של המראיין הוא להעביר לקורא של הראיון את הייחודיות הזאת של הסופר ושל עולמו .ואני מקווה שהצלחתי בכך
א.א. : תודה מר גרנות.

רשימת ספרים של משה גרנות :

ספרות יפה לילדים ומבוגרים

ספרים  למבוגרים


הקרחת תוקפת מאחור:לקט שירים . אור עם ,1981.

 הנדר. תמוז. 1986. איורים זהבה טפר . ספרו הביוגראפי הראשון של גרנות משה צ'רקסקי יתום מפרעות בית החלוץ ביפו, במאורעות 1921 , הופך ללוחם מחתרת אמיץ ונוקם את רצח הוריו. (רומן לבני הנעורים). ספר ביוגראפי על אבי אישתו של גרנות .

האב קובאלסקי / משה גרנות
האב קובאלסקי .עקד 1990 . לנערה פולניה, הגרה בביתו של כומר כבת בית ואינה יודעת את מוצאה האמיתי , נודע לאחר אונס אכזרי שהיא פליטה יהודיה מהשואה שמשפחת הכומר היצילה את חייה אך בתמורה היא סובלת גורל אכזרי מצד הכומר .,כתוצאה היא חוזרת לעמה ויוצאת לארץ-ישראל.סיפור המבוסס על סיפור אמיתי ששמע גרנות מצד אישה (.
המאהב השני של הרבנית .תמוז ,1997.סגה משפחתית בעלת יסודות אוטוביוגרפיים על עליית משפחת מרומניה למדינת ישראל ומשרחש בין השני 1927 ו-1987 ומתאר את קשי הקליטה של הורים ובנם בישראל ..זהו הספר החביב יותר על גרנות מבין אלה שכתב בזכותה הומור שבו . כשהוא מתאר דמויות שלא מצליחות בשום דבר ורק צועדות מכישלון אל כישלון

קרנטינה בקונסטנצה / משה גרנות

קרנטינה בקונסטנצה :סיפורים . הוצאת ספרא בית ההוההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל. .2007. קובץ סיפורים על יהודי רומניה.

קרנטינה בקונסטנצה – האומנם "רומני גנב" ו"מרוקאי

בן ציון יהושע על הספר

ספרי ילדים ונוער .

פטיטון בטפת הטל / משה גרנות

פטיטון בטיפת הטל ציירה נעמה גולומב. כינרת 1983. ילד מביט אל טיפה של טל ומגלה שם עולם שלם של פטיטונים שיש להם סיפורי חיים מרתקים. (הגיל הרך וראשית קריאה)

להיות כמו כולם . ציורים רות שחק . כתר ,1986. קשיי ילד, עולה חדש מרומניה, להתערות בישראל. הנער מנסה להתערות בין הצברים, ונענה בהתנכרות מצדם, להוציא נער אחד שמראה לו ידידות ומלמד אותו מה עליו לעשות כדי להיות מקובל.(רומן לבני הנעורים)

הדמעות הטובות של ערגה. איורים רינה גינוסר. מסדה ,1991.

ילדה מוצאת שהעולם הוא הרבה יותר טוב כשמביטים בו דרך הדמעות, ובעקבות כך היא מצליחה לעשות מעשה גבורה (לגיל ראשית קריאה)
.

מיקינרו . איורים שרה בת אור ,דני ספרים ,1996. סיפור ידידות בין כלב גדול וכלבלבה קטנטנה (לגיל ראשית קריאה).
הזבוב הירוק והמעיל הכתום . איורים שרה וייס. סדרת לראשית קריאה. דני ספרים , 1997. ילד מדמה שזבוב ירוק יכול להעלים בני אדם,וכל זה על רקע החיים הקשים בימי תחילת המדינה

אניזו .איורים ליאת בנימיני –אריאל , דני ספרים 2000.סיפור על מיכל ילדה המתמודדת עם מחלה נדירה סיסטיק פיברוזיס הממציאה לעצמה כפילה שמבצעת כל מה שנבצר ממנה
הארמון הקפוא איורים טלי ילונצקי.סדרת ראשית קריאה. דני ספרים 2001. ילד חי במרתף בימי השואה ומדמה לעצמו עולם קסום על פי הכפור שעל החלון .
הנער מתל עדשים :פרקים מחייו של רפאל איתן. דני ספרים, 2006.

הנער שחלם לעוף :   סיפורו של אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון /    קרית גת :   דני ספרים,   תשס"ז 2007. ‬

הנערה מכנרת :   פרקים מחייה של נעמי שמר /    קרית גת :   דני ספרים,   תשס"ט 2009.

ספרים בחקר המקרא הספרות והיהדות והחינוך

ארון ה' . עבודת גמר בחוג למקרא ,אונ' תל אביב . 1968
המוות והנצח במקרא:עיוני מחקר .אור עם תשל"ז.
דמויות מקראיות בספרות ההשכלה בשנים 1789-1929 :מגמות אידיאליות והישגים אמנותיים .עבודת דוקטוראט ,אוני בר אילן. 1979.
המוות וקדושת החיים במקרא. הוצאת המכללה לחינוך על שם לוינסקי . תשמ"ד .
התנ"ך כף חובה . הוצאת תמוז , 1986 ( ושוב בהוצאת ירון גולן ,1993).
עגנון ללא מסווה . ירון גולן , 1991.
אמונה משלו :היהודי החילוני ומשנתו של ישעיהו ליבוביץ' , מודן ,1993.

אדיפוס ואבשלום :אסופת מאמרים בנושאי מקרא וספרות , משכל 1996.

הנפילים שהיו בארץ :קובץ מאמרים על הציונות לרגל 100 שנה לקונגרס הציוני הראשון מנקודת מבטו של מחנך . הוצאת המחבר , 1997.
שיחות עם חוזר בתשובה. עריכה ליאורה שגב יקותיאלי, הוצאת עם חופשי. , רמת אפעל 1999.

עסקני הקיפוח:שיח של הסתה וגזענות . הוצאת ירון גולן , 2000

פירות יוסף :לקט מאמרים בנושאי חינוך והוראה .מוקדש לד"ר יוסף לוי מנהל מחוז תל אביב. רכס, 2001.
עם הפנים אל המורה :אסופת מאמרים בענייני חינוך והוראה. ירון גולן, 2002.
מפרי עץ הדעת :פרשות השבוע בפעמי הזמן . עם צופיה מלר . תמוז , 2002. פירות יוסף :לקט מאמרים בנושאי חינוך. הוצאת רכס.
שיחת גברים על נשים . ירון גולן , 2004.

שיחות עם סופרים

שיחות עם סופרים /    תל אביב :   קווים,   2007.
‬דן לחמן על הספר

ספרי קריאה בבתי הספר

מערכי שיעור בספרות עברית וכללית לכיתה י"א ,דפוס חבצלת ,הרצליה , 1970 ( יצא שוב לאור מערכי שיעור בספרות עברית וכללית לחטיבת הביניים , בהוצאת אור עם ,1976). .
מערכי שיעור בספרות עברית וכללית לכיתה ט' ,דפוס חבצלת ,הרצליה. תשל"ג. ( מהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת אור עם ,1982)
מבחר תשובות לבחינות בגרות בספרות :סיפורת עברית :חלק א:-מנדלי פרץ שלום עליכם , עגנון , הזז . עם עובד,1973 .
מבחר תשובות לבחינות בגרות בספרות :סיפורת עברית :חלק ב,:ברד'יצ'בסקי ביאליק ,ברנר ,ברקוביץ בארון ,יזהר. עם עובד, 1974.
סיפורי אשר ברש לכיתה ט : לפי תוכנית הספרות החדשה לחטיבת הביניים . עריכה ביאור ושאלות מאת משה גרנות . הוצאת עם עובד ,תשל"ד .
הומור וסאטירה :מבחר יצירות משל א. אבן עזרא, י. אלחריזי, אחצאהרי ,,ביאליק ,פרישמן ,פרץ ,שלום עליכם ,צ'כוב וק'רילוב .. עריכה ביאור ומבואות משה גרנות .עם עובד,1974.
השקפת העולם המקראית על המוות :נושא מסכם לכיתה י"ב. עם עובד, 1975.
מסות מאמרים ורשימות :משל אחד העם א' אפפלד א' ברש,ב' כצנלסון, ע' קרליבך ג' שופמן ,א' שלונסקי , ד' שמעוני לכיתה ט' . עריכה ביאור ומבואות מאת גרנות . עם עובד תשל"ו.
הומור וסאטירה:לפי תכנית הספרות החדשה לחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי דתי ,עם עובד תשל"ח .
הומור וסאטירה לכיתה ט' לפי תוכנית הספרות החדשה לחטיבת הביניים בבית הספר הממלכתי . עם עובד ,1982.

מערכי שיעור בספרות עברית וכללית לחטיבה העליונה . הוצאת אור עם , 1988.
( עם איילה רביד ) רעיון חינוכי במבחן המעשה :יישום המודל הדמוקרטית של קורסיני בבית ספר תיכון בישראל . משרד החינוך התרבות,המנהל הפדגוגי . האגף לחינוך על יסודי . תשנ"א.

ערך
יגל יעקב. מאת יעקב בן שבת ,פייטן יהודי במרוקו במאה ה-19 הובא לדפוס לראשונה בידי בנו רבי יחיא בן שבת ( הטקסט דפוס צילום של מהדורת ליוורנו ,תרמ"א) ערך הוסיף מבוא וביאורים גרנות .אור עם, 1980.
( עם בן ציון מלמד ) אתגר:אסופת מאמרים בענייני חינוך הוראה . משרד החינוך והתרבות 1991-2001. עשרה גליונות.
עיונים :קובץ מדברי המרצים בשני ימי העיון שהתקיימו בירושלים בנושא :חיים משוטפים בחבר מקוטבת .26-27.5.1997. ירושלים ,הוצאת משרד החינוך התרבות והספורט .מחוז תל אביב . 1997.

לקסיקון הסופרים העברים בהווה .הוצאת אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ,2006.

. קישורים רלבנטיים

משה גרנות בויקיפדיה

גרנות בלקסיקון הספרות העברית 

משה גרנות בלקסיקון הסופרים העבריים בהווה 

דף הפייסבוק של משה גרנות 

 

תלמי'ד כיתה י מראייןאת גרנות

משה גרנות על ……

גרנות על אלוהים

 

גרנות על פרשת הר סיני

גרנות על דוד המלך

גרנות על הרב לאו

 

משה גרנות על שיחתה של המשוררת לאה טרן

משה גרנות על האם הייתה ירושליים כפר עלוב בימי המלך דוד ?

מתי שמואלוף נגד מירב רוזנטל 
ידוע גם כשונא מזרחיים

משה גרנות באתר "חופש"

אתר חופש

מנחם פאלק על ה"נער מתל עדשים"

הוא הלך בשדות :חיי רפול לילדים

הלוחם הנועז אריק :חיי אריאל שרון לילדים 

טייס בין הכוכבים:חיי אילן רמון לילדים

 יש תמורה לאגרה? לקסיקון הסופרים העבריים בהווה, 

לערוך מוסד תרבותי :ראיון עם משה גרנות על עריכת כתב העת "מאזניים "

 

.

 

 

הוא הלך בשדות :חיי רפול לילדים.

raful granot

סקירה על "הנער מתל עדשים " מאת משה גרנות

הוצאת "דני ספרים " 2006
הופיע במוסף הספרים המיוחד לשבוע הספר של הארץ

איזה ילד ירצה היום לקרוא ביוגרפיה של  הלוחם והרמטכ"ל המנוח רפאל איתן ,הלא הוא רפול ?לא ברור.אבל הביוגרפיה לילדים שכתב משה גרנות מעמידה לפני הקוראים הצעירים דמות מופת של איש פשוט ואמיץ,ומשמיטה כמה פרטים שכנראה עדיף לילדים לא לדעת. 

 

 תקציר הספר :

רפאל איתן (רפול) היה אדם פשוט, אשר חי חיים סוערים ומעולם לא שכח מי הוא: הנער מתל-עדשים שידע מצוקה בילדותו ומחסור" "בנעוריו; שאהב את האדמה יוצא להגן עליה; שהפך לחייל בעל כורחו וחווה על בשרו את אימי המלחמה ואת אחוות הלוחמים .

ביוגרפיות על אנשים מבני הדור הזה עבור בני הנעורים וכל שכן ילדים אינן חיזיון נפוץ במקומותינו בימים אלו וגם לא היו נפוצות במיוחד בעבר בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב. סך הכל יצאו לא הרבה יותר מכ40 כאלה במשך תקופה של כ-30 שנה .מספר מצומצם מאוד באופן יחסי.
רובם,או לפחות שני שליש מספרים אלו עוסקים ב"אנשי חייל " דהיינו אנשים שביצעו מעשי גבורה ועסקו בתחום הנרחב של צבא וביטחון אנשים כמו טרומפלדור ורבין. מיעוטם עוסקים בסופרים ואנשי רוח כמו ביאליק ורחל.והרב קוק .
מה שמראה שז'אנר זה ישנה העדפה לכוח על הרוח אולי גם בגלל ההנחה שזה ימשוך יותר את הקוראים הצעירים .

רפאל איתן.

ולאחרונה יצא ספר חדש בז'אנר נדיר זה, ספרו של משה גרנות "הנער מתל העדשים " העוסק בחייו של רפאל איתן " רפול אדם שמת זה לא מכבר.זהו ספר מסדרת "הופכים דף" של הוצאת "דני" , אודות דמויות במורשת היהודית. הסופר משה גרנות מתאר את ילדותו של רפול בכפר תל עדשים ואת התלבטויותיו השונות כאשר הגיע לגיל שבו נקרא להתגייס ולהגן על המולדת. מוליך את הקורא דרך קרבות עזים שבהם השתתף רפול כחייל וכמפקד, מזכיר בחטף את ודרך מעשי הגבורה שביצע עד למותו בסערה שהתחוללה בנמל אשדוד, בזמן שניהל פרויקט של בניית שובר גלים בנמל.

וספר זה הוא דוגמה קלאסית של בעייתיות הנוראה של ספרי הז'אנר .
מכיוון שהמטרה היא כמעט תמיד להציג לפני הקוראים הצעירים דמויות "מופת " שמן הראוי להזדהות עימם ולחקות אותן נוהגים המחברים ,ובצורה דרסטית לעין ערוך יותר מהמקובל בביוגרפיות למבוגרים לערוך מחייו של הגיבור הסיפור כל דבר שלא יתאים להיותו "דמות מופת " בעבור הקוראים הצעירים .
מייסד הז'אנר הוא ככל הנראה אליעזר שמאלי בספרו "אנשי בראשית " שהיה מבוסס בצורה ברורה מאוד לכל בני הדור על חייו של השומר המפורסם אלכסנדר זייד. אך בסופו של דבר ספר זה יצא לאור כספרות יפה לילדים שגיבורו הוא השומר "חרמוני ". ומדוע ? משום שלשמאלי היו חילוקי דיעות קשים עם בני משפחת זייד שלא היו מרוצים מקטעים שונים של תיאורו של חיי זייד אם כי זה היה בהחלט חיובי ביותר בכל קנה מידה שניתן להעלות על הדעת . אבל כנראה לא היגיע לדרגת הערצת הגיבורים שאותה דרשו בני המשפחה . ובכך התבררו לראשונה הבעיות של הביוגרפיות לבני הנוער על חייה של אישיות שהן כנראה כפולות ומכופלות מאלו של כותב ביוגרפיות למבוגרים .היו ניסיונות בשנות הארבעים והחמישים לכתוב ביוגרפיות לנוער וכך ברכה חבס כתבה על רחל ועל אלכסנדר זייד ( נושא שאליו חזר לבסוף גם שמאלי בספר "שומר בישראל ") .ואפרים צורף כתב על ביאליק וטשרניחובסקי והרב קוק. גם אחרים ניסו אך לא הותירו את רישומם .
הז'אנר נוצר באמת עם דבורה עומר שכתבה שורה של ביוגרפיות מצליחות לבניה נוערים ( לא פחות מ-14 כאלה ) ובראשן השניים הראשונים "הבכור לבית אבי " ושרה גיבורת נילי "שניהם ספרים שיצאו בשנה המשמעותית 1967 שהפכו לקלאסיקה ממש ולמורי דרך ראשיים להכרת הדמויות שעליהם כתבה כמו גם אבני דרך מרכזיות במיתוסים עליהם שכן שימשו כבסיסי למחזות מצליחים לא פחות. הסופר החשובה השנייה של הז'אנר היא גלילה רון פדר שכתבה גם היא סדרה של ביוגרפיות לבני הנוער רובן המוחלט על אנשים מחוגי הימין שתמיד התלוננו שהם מקופחים .
סופר ידוע נוסף בתחום היה עודד בצר שכתב על אורד וינגייט וחנה סנש .
וכדאי לציין שמרבית הספרים נכתבו עבור סדרות מיוחדות שעסקו בנושא "סדרת "נועזים של הוצאת יוסף שרברק ולאחר מכן סדרת "ראשונים בארץ " של יד בן צבי והוצאת עם עובד שיזמו במיוחד כתיבת ביוגרפיות לנוער ופנו במיוחד לסופרים שיכתבו ספרים כאלה . וייתכן שלולא סדרות אלו הז'אנר היה מצומצם בהרבה.
הספר של גרנות הוא יוצא דופן בכך שאינו שייך לאחת מהסדרות היזומות האלו אלא הוא פרי יוזמה פרטית. והוא יוצא דופן עוד יותר שהוא ביוגרפיה על אדם שנפטר זה מקרוב .הספר הזה הוא ממש דוגמה קלאסית לבעייתיות שיש בז'אנר הביוגראפיה לילדים שהיא כפולה ומכופלת מהבעייתיות שיש בביוגרפיות למבוגרים .

רפאל איתן היה בחייו אדם שנוי מאוד במחלוקת אבל את זה אין לקוראים הצעירים שום דרך לדעת מהספר עצמו. מהספר רב אלוף רפאל איתן הוא דמות מופת לכל דבר וכפי שמתואר בכריכה "הוא היה אדם פשוט אשר חי חיים סוערים ומעולם לא שכח מיהו הנער מתל עדשים שידע מצוקה בילדותו ומחסור בנעוריו שאהב את האדמה ויצא להגן עליה ".
הספר הקצר יחסית מתמקד בחלקו הראשון בתיאור חייו של רפול בילדותו במושב "תל עדשים " ודומה שאלו הקטעים הטובים ביותר בספר. ניתן כאן תיאור שהוא יוצא דופן היום בספרות הילדים של חיים במושב חקלאי דל אך גאה וחוויות הילדות שמתוארות בו כולן פרי זכרונו של רפול מציגים עולם זר לחלוטין לילדים היום עם המחשב והאינטרנט.
בעיותיו האמיתיות של הספר מתחילות בתיאור הקריירה הצבאית של רפול. וכאן ניתן לשמוע ממש את גרנות חושב "מה לבחור " "מה חינוכי לתת לילדים ומה לא ?"
מתוארים בפירוט חוויותיו של רפול במלחמת השחרור כאשר שירת תחת מפקד היחידה הנערץ חיים פוזננסקי ("פוזה ) שנהרג בקרב צעיר והשאיר את חותמו לתמיד ( ועליו קיימת ביוגרפיה לילדים של גלילה רון פדר בשם "פוזה").

קרב המיתלה. חוברת המגזין הצבאי "מערכות " המתארת את הקרב שנכתבה כולה בידי ההיסטוריון הצבאי שרגא גפני .באדיבות אתר "הצנחנים -הדור הראשון".

 בספר מתואר בפחות פרוט במבצע סיני שם היה איתן ממפקדי קרב המיתלה האכזרי והשנוי היום במחלוקת ( אף את זה אי אפשר לדעת מהספר כמובן ) , ובששת הימים ופחות מזה במלחמת יום הכיפורים

.

קטע מסיפור קומיקס על קרב המיתלה .הסיפור הופיע בשבועון "הארץ שלנו " ב-1959 ונכתב וצוייר בידי דני פלנט.

לעומת זאת אין מוזכרת כלל מלחמת "שלום הגליל" בלבנון שכידוע רפול היה מיוזמיה ופיקד עליה .אבל אם מישהו ממאדים היה מבקש ללמוד על רפול רק מהספר הזה לא היה יכול לדעת שהייתה מלחמה כזאת .
על התנסותו המעניינת כשלעצמה של רפול בפוליטיקה עובר המחבר במשפט אחד ויחיד . מפלגת "צומת" שהייתה בגדר פנומנון חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית וכל הקשור בה הם בבחינת לא קיימים . ככל הנראה לא ראה המחבר להעביר מידע על פוליטיקה לילדים ואולי חשש שמה חלילה יושחתו מסיפורה הלא מרנין של מפלגת "צומת " שהוא כידוע לא בדיוק סיפור מופת .

רפול בקרב המיתלה.
גרנות כותב "שום דבר מכל אלה לא ישתווה למעשי הגבורה והמסירות שלו במסגרת הצבא " הוא העניק לצבא לעם ולמולדת את כל מרצו ,מחויבותו המוחלטת ויכולותיו הבלתי רגילות כאסטרטג צבאי ".
מוזר גם שגרנות מחנך ותיק לא טרח להקדיש אפילו מילה אחת לפרוייקט "נערי רפול" שבו הראה רפול את עצמו כמחנך אמיתי ודאג לבני נוער משכבות העניות בחברה ,האם החליט שהילדים הקוראים לא ימצאו בכך כל עניין ?
נשאלת השאלה מה הייתה מטרת הספר הזה? : והתשובה היא כרגיל לתת דמות מופת לחיקוי בידי הקוראים הצעירים של האיש הפשוט ואמיץ המסתפק במועט .. וכל דבר שאינו מתאים לתדמית הזאת ועלול להאפיר במקצת את הדמות החד מימדית נמחק לחלוטין . וכך אין שום התייחסות כמובן מאליו לשערוריות שבהן היה רפול מעורב כמו משפט "הג'וקים המסוממים "המפורסם לשמצה שלו בהקשר לערבים או הטענות כנגדו שעינה שבויים ערביים ( שהוא מעולם לא טרח להכחיש באמת )

בובת "חרצוף" של רפול.

משה גרנות הוא אדם שמעולם לא היסס לבעוט במוסכמות ויראו על כך ספריו התוקפניים שכתב כנגד פרות קדושות של החברה והתרבות הישראלית כמו התנ"ך ,ש"י עגנון וישעיהו ליבוביץ שהוא היחידי שכתב כנגדם ספרים שלמים שבהם טען שהם מבטאים דיעות אנטי חילוניות קיצוניות ולא מוסריות . בספרים אלו תקף אותם בארסיות אבל מתוך ידענות שיש רק למועטים . הוא אפילו הראה נכונות ולהתעמת עם "פרות קדושות " של החברה הישראלית המודרנית אנשי הקשת המזרחית בספרו "עסקני הקיפוח" ועשה זאת תוך תשלום מחיר כבד בקריירה שלו בעולם החינוך.

אבל בספר זה הוא הראה את עצמו כיוצר פרה קדושה" "פאר אקסלאנס " עבור הקוראים הצעירים .
מצד שני ניתן לטעון שאם היה מציג את הגיבור שלו כמושלם פחות היה גם הופך אותו לדמות מעניינת ומהנה יותר עבור הקוראים הצעירים ממה שהוא עכשיו . אבל בבירור בידור הקורא הצעיר לא הייתה המטרה בכתיבת הספר .
 אין גם ספק שאילו רפול היה יכול לקרוא את הספר היה סומך עליו  את שתי ידיו. כך בדיוק היה רוצה להיות מוצג לילדים .
 כדאי לציין בהקשר זה את העובדה מעניינת שבסוף חייו כתב רפול ספר לילדים בשם "בונים פה נמל " ( ספרו השלישי והאחרון אחרי שני ספרים אוטוביוגרפיים למבוגרים על חוויותיו בצבא ששימשוט כבסיס לספר של גרנות ) שעסק מכל הדברים בחוויותיו בעבודתו בנמל אשדוד . ספר זה שיצא זמן קצר מאוד אחרי מותו הפך את רפול לאחד משני האלופים היחידים בתולדותינו שכתבו לילדים ביחד עם מוטה גור מחבר ספרי"עזית הכלבה הצנחנית ".והוא הראה אולי על מודעותו של רפול, הנדירה מאוד בקרב אנשי צבא , על הצורך והחשיבות של העברת חוויותיו ותובנותיו לגבי העולם גם ואולי בעיקר לילדים,גם מתוך התקווה שכך אפשר יהיה לעצב אותם בהשקפת העולם שבה רצה שיגדלו.
 .

ברור גם שאילו היה רפול פוליטיקאי בלבד עולם לא היה זוכה לספר הזה.וקשה להאמין שמישהו מהפוליטיקאים העכשוויים יזכה אי פעם לספר ביוגרפיה לנוער אי פעם בעתיד . ואם כבר גם לא בספר ביוגרפיה למבוגרים .
לעומת זאת סביר מאוד שבעתיד הלא רחוק צפוי לצאת ספר מסוג זה בדיוק על חייו של אריאל שרון שהם חומר קלאסי לספר נוער ( מצונזר היטב כמובן ).
נשאלת השאלה : האם יזכה הספר הזה בעניין אצל הדור הצעיר העסוק בעיקר בהערצת אנשי "כוכב נולד " ומתרחק מקריאת ביוגרפיות של דמויות מופת כמו אנשי צבא בפרט וספרים בכלל כמו מאש ?
קשה לדעת .אבל ייתכן שבעתיד הקרוב יהיה על יוצרי הביוגרפיות לנוער להכין את סיפוריהם בצורת סיפורי קומיקס שימשכו יותר את תשומת ליבם של הצעירים .

 נספח :ספריו של רפאל איתן :רפול סיפור של חייל / רפאל איתן

1. סיפור של חייל . נכתב עם דב גולדשטיין,ספריית מעריב, 1985. יצא שוב במהדורה מורחבת ב-1991.  ספר אוטוביוגרפי שנכתב בידי רפול ביחד עם סופר צללים.

מצנח רביעי נפתח / רפאל איתן
2. מצנח רביעי נפתח :סיפורים ורגעים במלחמות ובינהן . הוצאת משכל ,2001. (חזרה לחוויות עברו של רפול מזוויות קצת שונות מהספר הקודם.)
 בונים פה נמל - מכתבים מסבא נודניק / רפאל איתן
3. . בונים פה נמל :מכתבים מסבא נודניק .איורים גיל  ג'יבלי ,הוצאת תמוז,2004 ( ספר לילדים שיצא זמן קצר אחרי מות רפול  ובו מכתבים  לנכדיו על עבודתו בנמל אשדוד על החיים שם ועל הטיפוסים ובעלי החיים שאיכלסו את המקום . )

 

קישורים רלבנטיים על רפול

מנחם פאלק על "הנער מתל עדשים"

אתר העמותה להנצחת והנחלת מפעל חייו של רפאל איתן 

רפול בויקיפדיה

רפול באתר הכנסת

רפול באתר הצנחנים 

רפול באתר חיל האוויר 

רפול באתר מט"ח

עיטור העוז של רפול

רפול בקרב המיתלה 

רפול על ספרו "מצנח רביעי נפתח "

:רפול האדם 

רפול של הלילות

רפול והג'וקים המסוממים

מפלגת צומת של רפול

הספדים שונים על רפול

יוסי גורביץ על רפול : איכר וחייל: קווים לדמותו של רפול 

הלויתו של רפול

אריאל שרון מספיד את רפול 

אתר הנצחה לרפול

גדי גולן על "רפול כפי שהיכרתיו

דיון על רפול באתר פראש

דיון על מותו של רפול

דיון על רפול בארץ הצבי

דיון על רפול : באייל הקורא

הערבים חוגגים את מות רפול

האם רפול נרצח?

"

קרב המיתלה  מאמר מאת אלי אשד

בודד כנגד המערכת :שיחה עם משה גרנות

 

התמונה באדיבות אתר "הצנחנים :העשור הראשון ".