ארכיון תג: משפחת ריבלין

האגדה לבית ריבלין

באוקטובר 2009  קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א .

האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד? שכן המחקרים הראו שראשוני המשפחה היגיעו לארץ ישראל רק בשנת 1832 "בלבד" כך שחגיגות מאתיים השנה היו קצת מוקדמות ועדיף היה לחכות עימן לשנת 2032?

ואיך בכלל נוצר הזיהוי של משפחת ריבלין כאריסטוקרטיה יהודית  זיהוי שכיום אין כמעט שום משפחה ישראלית-יהודית  שנהנית ממנו כמוהם ?

 להלן כתבה ראשונה בסדרה של כתבות על  ראשוני משפחת ריבלין ועל תרומתם לספר המיסטי המפורסם "קול התור ". .

 באדיבות משפחת ריבלין

עץ משפחת ריבלין .צייר רענן לוריא.

בארץ ישראל יש  יהודים מכל מיני סוגים ,ספרדים אשכנזים וריבלינים.

משה שרת

 

 בני משפחת  ריבלין

המשפחה הגדולה המאורגנת ובעלת התחושה ההסטורית החזקה ביותר בעולם היהודי משפחת  ריבלין חגגה לאחרונה 200 שנה לעלייתה  המשוערת לארץ בשנת 1809 בכנס ענק בבניני האומה בירושלים ובאירועים נילווים רבים ומגוונים.

דודתי ציפורה שהייתה בכנס  עם כלתה מדווחת שהיו בכינוס בבנייני האומה  אלפי אנשים אם כי לא יכלה להעריך אם היו שם יותר מאלף או אלפיים איש כפי שטענו המארגנים.

לפני שהיא נסעה לאירוע היא חקרה אותי :

תגיד מה הקשר המדוייק שלהם אלינו , הם גם כן צאצאי הגאון מוילנה ?

"לא " אמרתי " הם שייכים לאותה המשפחה שאליה השתייך הגאון מוילנה  ויש להם את אותו המוצא משותף עימו. הם צאצאים של אביו הקדמון של הגר"א  החבר יוסף שאותו הם מכנים מסיבה כל שהיא  שאינה מובנת לי  "יוסף החבר הקדוש "..  הקשר בכל אופן הוא על תקן של מעין בני דודים רחוקים בלבד. הגר"א מעולם לא ראה שום סיבה למה הוא צריך לקרוא לעצמו ריבלין "..

הכנס בירושלים התקיים בסימן מלאות 200 שנה להגעת ראשוני משפחת ריבלין לארץ בקבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה (הגר"א).

לטענת בני משפחת ריבלין   בראש אותה קבוצה  עמד  אבי המשפחה הרב הלל ריבלין.

צילום משפחתי של משפחת ריבלין.

הכנס  לטענת המארגנים היה  הכנס המשפחתי הגדול בעולם ( ואם כך מן הראוי להכניס אותו לספר השיאים של גינס )   והיגיעו  אליו  או היו אמורים להגיע אליו ,  5000 או 3000 בני משפחה מהארץ ומהעולם שבין כולם קשר דם.

 "זהו אירוע פולקלוריסטי ממדרגה ראשונה על משפחה אחת, מסועפת מאוד, שמצאה לנכון לספר את סיפורה הפרטי הקשור לישיבתנו כאן בארץ ישראל" אמר  יוסי ריבלין דובר המשפחה ומוסיף: "חיים היום בארץ ובעולם כ- 25,000 בני משפחת ריבלין וצאצאיהם (זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות) מתוכם שני שלישים חיים בישראל . .

העץ המשפחתי הרשמי כולל למעלה מ- 50,000 שמות זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות.

לפי ספירה מדוייקת יותר ישנם בסוף  שנת 2009   52,366 'ריבלינים'  ולפי גרסה שלישית עץ המשפחה כולל חמישים ושבע אלף שמות.  כיום מוערך מספר בתי האב של המשפחה ב-,14,440 והם מתפרסים בכל העולם.

   הגנאלוגים של המשפחה מתרכזים בעיקר  בצאצאי שלמה זלמן ריבלין משקלוב שחי במאה ה-18 והוא הראשון שנשא את השם המפורש "ריבלין" מאחר שאז החלה ממשלת הצאר לדרוש מיהודים ליצור לעצמם שמות משפחה.

זהו ללא ספק  שבט אדיר מימדים  ומתועד היטב  שבמסגרתו  דרים  יחד המועמד החרדי לראשות עירית ירושלים הרב פורוש  עם הקומיקאית רבקה מיכאלי ועם השחקן ספי ריבלין.

 הריבלינים  נושאים כ450-500 שמות שונים  מאמדורסקי ובנזימן ועד לשלאנג –שילון ותומרקין  הם מתפרסים על פני הגלובוס כולו  – ומלבד ישראל ניתן למצוא אותם גם בארה"ב, צ'ילה, רוסיה וניו-זילנד

בני השבט מטפחים את אילן היוחסין באדיקות קנאית. מלבד כנסים ואירועים משפחתיים שהם מקיימים מידי פעם בפעם , מדי חודש מתכנסת ועדה מסדרת של 30 "זקני"  שבט שדנה בפעילויות גיבוש שונות.

אך בראש ובראשונה ומעל לכל הם משקיעים בתיעוד הקשרים  המשפחתיים .וכיום זה מתבצע בראש ובראשונה באינטרנט .

 ג'ולס פלדמן, רפתן  תושב קיבוץ יזרעאל, עולה מדרום אפריקה שנשא לאישה את ניצן בת משפחת ריבלין   פיתח תוכנת מחשב שבה ניתן למצוא כל נתון אפשרי על בני המשפחה. הוא  מיחשב את עץ המשפחה  שכיום כולו נמצא במחשב בעברית ובאנגלית באתר משפחת ריבלין שהוא האתר המשפחתי המקיף ביותר בעברית ברשת.

אנשי שבט ריבלין  רואים בעצמם מעין  "אריסטוקרטיה"  ,  גאים בשמם ומורשתם  והרבו להתחתן אלו באלו עד שהיו למשפחה האשכנזית הגדולה מכולם מבחינה מספרית.

 כנראה  משום שהם היחידים שטרחו לספור  ולרשום את כל הבאים אליהם  ולהחשיב  את כל מי שהיה קשור אליהם באיזו שהיא צורה כשייך לשבט הענק "ריבלינים "  בין שרצה בכך ובין שלא.

  זהו דבר ששאר המשפחות כולל משפחות וולפנזון  וסלומון העתיקות  באותה מידה לא טרחו לעשות.

אתר משפחת ריבלין.

יוסי ריבלין איש המשפחה הסביר את הרעש סביב הריבלינים :

. "הרעש שאנחנו עושים עכשיו, זה לא בגלל שאנחנו חס וחלילה חושבים שאנחנו טובים ממישהו אחר. זאת משפחה פשוטה בסך הכול, שלאורך השנים טרחה לשמור על קשר. סיפור המשפחה הוא סיפור הישיבה בארץ. מאות שנים היא כבר קיימת ויש לה סיפור מעניין שמאוד קשור לכל הטוב והרע שבהיסטוריה של היישוב בארץ. אין רע בפולקלור משפחתי שגורם קצת שמחה".

מה שנכון נכון .אבל אין זה מדוייק כלל לטעון שבני משפחת ריבלין אינם רואים בעצמם אצולה. עם כל הצטנעויותיהם ,הם בהחלט רואים את עצמם ככאלה.

הם  החלו  בשלב מסויים לייחס את עצמם לגולי ספרד ( דהיינו האשכנזים הגדולים מכולם הם בכלל ספרדים )  והיגיעו עד לבית דוד אם כי אין  לכך שום בדל קלוש ביותר של הוכחה.

ואם זאת  למרות מספריהם העצומים אין להגיד שהם הוציאו מבינם כמות גדולה של אישים חשובים באמת מאז המאה העשרים ואף לא יוצר מרכזי אחד ויחיד  בתחום התרבות . כמדומה שהמשפחה הזאת התבלטה יותר בדורות האחרונים יותר עם משפטנים ( הכנס כלל מפגש משפטנים מבני ריבלין )  וסוחרים עסקנים  וזמרים  מאשר עם סופרים ויוצרים.

עם זאת אין לזלזל בכמות היוצרים שנכללים בין בני המשפחה כפי שהראה הכנס.

הכנס כלל : – יום עיון על עלית תלמידי  הגר"א ובמרכזם בני משפחת ריבלין( שבו נכחתי  גם אני )  פסטיבל  של סרטים  שיצרו בני המשפח  ובמרכזם סרט דוקומנטרי של חמישים דקות על המשפחה ותולדותיה  תערוכה "הגן הריבליני באמנות " של ציורים ,עבודות וידיאו ,מיצגים צילומים ופסלים של בני החמולה   ובהם הקריקטוריסט רענן לוריא .

הייתה גם  תערוכת ספרים שנכתבו בידי בני המשפחה,  היה סיור בשכונות המרובות של ירושלים שנבנו על ידי בני ריבלין בעקבות תולדות המשפחה שם  ,היה  נאום ברכה קצרצר  של  נשיא המדינה שמעון פרס  . – פסטיבל סרטים הקשורים ושל בני המשפחה
– שירה ונגינה, תצוגות שונות ממעשי ידי בני המשפחה  בתחומי האומנות, הכתיבה והמחקר, ספרות על תולדות המשפחה.במקביל  ואנשי המשפחה מימנו הוצאת חוברת מיוחדת של המגזין "עת-מול " שעוסקת בתולדות המשפחה  למיטב ידיעתי הגיליון הראשון של כתב עת בעברית עם מאמרים מחקריים שהוקדשו לתולדות משפחה אחת. .

זהו הכנס השלישי  מסוג זה.

הכנס הראשון התקיים ב1955 במלון  בירושלים ביוזמתו של יוסף ריבלין. כמה מאות אנשים הופיעו אז.

. כנס דומה נערך בירושלים ביוני 1980' לאחר שהרעיון עלה שוב בשנת השלושים למדינה שעמסו בסימן "שורשים " לא ברור בידי  והוא החל להסתובב בחוגי המשפחה ואבל חלפו שנתיים נוספות עד שהפך הרעיון למעשה.  אז השתתפו בכנס בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות כ-2600 בני משפחה .לפי גרסה אחת או 3000 איש לפי גרסה אחרת .  4000 איש לפי גירסה שלישית ( של יו"ר הכנסת רובי ריבלין)  וכ5000 איש לפי גרסה רביעית.

באותו כנס צייר בן המשפחה הקריקטוריסט הידוע רענן לוריא אילן יוחסין של המשפחה שבו נמנים כל צאצאיה לדורותיהם כעלים וכענפים אם כי לא ברור לי אם הוא אכן כלל את כל אלפי הצאצאים עד אז או רק כמה דמויות בולטות.

באותו הכנס נערכה צעדה המונית של המשתתפים סביב חומות העיר העתיקה נפתח בחזיון אור קולי ונמשך בסימפוזיון על ירושלים במאה ה-19 ותפקידם של הריבלינים בעיצובה. לאחר מכן זימרה מקהלה בניצוחו של שמואל ריבלין  ששרה לחנים של החזן והמלחין  שלמה שלמן ריבלין והופצה חוברת מאת ד"ר אשר ריבלין על תולדות המשפחה .והוצג לראווה קיר ענק של אילן היוחסין שצייר רענן לוריא.

ספק רב בעיני אם יש משפחה אחרת בעולם היהודי שעסקה בצורה שיטתית במשך זמן רב כל כך בתיעוד עברה.

 בכנס שמו בני המשפחה  דגש על  הנרטיב המשפחתי לפיו עלייה זו, כ- 70 שנה לפני "העלייה הראשונה" , היא למעשה העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל, אם כי ראוי לציין שהיו קבוצות שעלו גם קודם ואולם לא ממניעים אידיאולוגים כפי שעשו תלמידי הגר"א.

תולדות חקר שושלת ריבלין.

איך התחיל עיסוקה הדקדקני של משפחת ריבלין בעברה ?

הכל התחיל עם ספר המשפחה שושלת היחש הריבליני שבמשך שנים רבות היה מיוחד במינו והוא אולי יותר מכל דבר אחר עורר את גאוותם ועניינם של בני המשפחה בעבר משפחתם.

ספר המשפחה של השבט מבוסס אך ורק על תיעוד והוכחות מוצקות כמו מצבות, כתבי יד, תעודות וספרים,  כפי שהם מגדירים זאת "הפרקים הראשונים בו נכתבו כבר בשנת 1550".

לא מדוייק.

מעניין שבמהלך המאה ה-19 התקופה שבה בלטה משפחת ריבלין יותר מכל בתולדות הישוב היהודי אנשיה כמעט ולא עסקו בעבר של משפחתם . הריבלין הידוע ביותר יוסף ריבלין  אם כי היה כותב פורה ביותר כמעט ולא עסק כלל בתולדות משפחתו . אולי משום שהיה עסוק מידי בצרכי השעה.

השחזור של אילן היוחסין הריבליני נעשה בעבודת נמלים פרטנית בעיקר  מראשית המאה הקודמת  ובעיקר שנות העשרים השלושים והארבעים של המאה ה-20.

אליעזר ריבלין

אדם בשם אליעזר ריבלין ( 1889-1942) החל בתקופה זאת להתעניין בתולדות הישוב הפרושי בירושלים.  זה החל כאשר הוא הוגלה בידי התורכים לסוריה ושם מצא כמה ספרים שעוררו את עניינו בתולדות הקהילה היהודית שם . בהדרגה החל להתעניין  גם בתולדות הקהילה היהודית בעירו בירושלים. הוא ערך והוציא לאור את ספרו של ההיסטוריון פרומקין על תולדות חכמי ירושלים .הוא ערך והוציא לאור ספר על הרב יוסף זונדל מסלנט שבו הסתייע בסבי יוסף זונדל וסרמן .

בשלב מסויים העיסוק של אליעזר ריבלין  בתולדות ירושלים הפרושית הפך לעיסוק בעברה של משפחת ריבלין שהייתה אחת המשפחות הבולטות בישוב זה.

הפרוייקט הגדול שלו ששינה את פניה של משפחת ריבלין מן היסוד היה  ספר היחס :   למשפחת ריבלין ומשפחות הגר"א מווילנא, אליש, ראש-יוסף ולידא עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות /    ירושלם :   (דפוס התחיה),   תרצ"ה(-ת"ש

אולי כדאי לציין בהזדמנות זאת שבניגוד לטענותיהם של בני משפחת ריבלין שהם מגדירים את הגר"א כ" אחד  מעמודי התווך של משפחת ריבלין " או לפחות "ריבלין של כבוד " אינם כלל  צאצאיו הישירים של הגאון מוילנה  אלא שייכים למשפחתו המורחבת ומשום כך כל עשרות  אלפי  הריבלינים אינם נכללים  בספרי היוחסין של צאצאי הגר"א האמיתיים.

עד לאיפה מגיע מוצאם של בני משפחת ריבלין ?

לפי מסורות משפחתיות קדומות התיחסו אבות המשפחה האלה לשושלת בית דוד וזקני המשפחה מספרים שראו את המכתבים העתיקים שבהם נפרשה  בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד ( אליעזר ריבלין ספר היחס ירושלים 1935) .

אם אכן הייתה קיימת אי פעם שושלת יחס כזאת שהיגיעה לבית דוד אני הייתי שמח לראות אותה אבל למרבית הצער האמת היא שעד כמה שידוע לנו מעולם לא הייתה שושלת שהיגיעה לבית דוד לפחות לא מהצד של ה"גר"א שאמנם ישנם טענות שאפשר להראות את יחוסו עד לרש"י ,אבל בהחלט אי אפשר להראות את יחוסו של רש"י עד דוד המלך 2100 שנים לפניו. חוץ מבזיופים. ..

 לכל היותר אפשר לטעון שבני ריבלין הם צאצאים של דוד המלך לא יותר ולא פחות מ-99.99%  מבני עם ישראל שהם כולם גנטית צאצאיו של דוד המלך  כמו של כל אדם אחר שחי בזמנו.

 השם הראשון ברשימה בספר היחס  הוא החבר יוסף אדם מסתורי שחי במאה ה-16 בערים בודפסט ווינה והוגלה לעיר פראג.

על פי טענה  אחת של הריבלינים  הם סמל האשכנזיות הם  צאצאי גולי ספרד  או פורטוגל  דווקא.

וזאת למה? מאחר שאותו אבי המשפחה המוקדם ביותר "החבר יוסף"   חי כמה עשרות שנים לאחר גלות ספרד,  ומכיוון שכינויו  "החבר יוסף" היה כנראה מקובל  גם בקהילות ספרדיות

בלשון המעטה קיצונית אלה טיעונים לא משכנעים ואני תמה שמישהו בכלל העלה על דעתו לפרסם אותם. כנראה שמישהו חשב שיהיה זה מכובד יותר  לקשר איך שהוא את החבר יוסף ואת צאצאיו עם גולי ספרד ומשום כך יצר טענות מתפתלות כל כך. .

 האיש מספר 33 ברשימה ודור שביעי למשפחה הוא השלמה זלמן ריבלין משקלוב האיש הראשון שככל הנראה השתמש בשם המשפחה ריבלין שיבוש של שמו של  אחד מאבותיו  הרב משה רבקש . כנראה על שם  אימו או חותנתו או אישתו   של הרב משה רבקש ,ששמה היה רבקה.

אחריו ספר היחס מתפצל לשני זרמים צאצאי המתנגדים תלמידיו של הגאון מוילנה  ואלה התישבו בארץ ישראל בירושלים ,וזרם אחר במשפחה שהצטרף דווקא לשנואי נפשו הגדולים של הגר"א  חסידי חב"ד ואלה התיישבו בחברון
אליעזר ריבלין קיבל את ההשראה לפרוייקט הענק משני אנשים:

.מקרובו הרב יצחק צבי ריבלין שהתעניין מאוד באבות המשפחה.ומידידו הרב אליהו לנדא שעסק מאז סוף המאה ה-19 בחקר תולדות משפחת הגר"א שעליה נמנה.והחומר שאסף בנושא משוקע בספרו של ריבלין שלידיו העביר אותו.

עד שפרסם אליעזר ריבלין את הספר שהיה די יוצא דופן אז הייתה  משפחת ריבלין משפחה ככל המשפחות ,מתעניינת בעברה רק במידה ולא באמת שואפת לדעת פרטי פרטים על כל מי שמשתייך אליה.

 ספרו  של ריבלין  הפך את משפחת ריבלין למשפחה היהודית המתועדת ביותר אי פעם  וכלל כ4000 שמות (!) כל אחד עם מספרו הסידורי  משבעה דורות  שינה כל זאת.

ראובן רובי ריבלין בכנס משפחת ריבלין.

מאז בני המשפחה  החלו להשתמש באותו ספר יחס כדי לברר עם  כל ריבלין שבו פגשו כיצד בדיוק הוא קרוב אליהם  ואם בכלל הוא קרוב אליהם.עין בספר היחס מגלה שהריבלינים בעבר  היו מולידים הרבה ילדים לא פעם עשרה ויותר אבל לרוב השתמשו במאגר מצומצם ביותר של שמות שאותם חזרו ונתנו לילדיהם  וגורמים בכך לבילבול בבירור מי הוא מי . מרביתם בספר היחס   נקראים יוסף  בנימין ואברהם ומשה והילל אליהו יצחק ואליעזר.

 הנשים הן לרוב יוכבד רחל חנה ציפה ורבקה ( כנראה על שם אותה רבקה מקורית שנתנה למשפחה את שמה ) וכך דור אחרי דור וקשה לדעת מיהו מי  מבין האנשים המרובים

במשפחת ריבלין שכולם נושאים שמות דומים . וכאילו להקשות הם גם הירבו לתת שמות כפולים שחוזרים על עצמם גם הם ,אליהו-יוסף , יוסף-יואל ,דוד-צבי אברהם –בנימין ושלמה –זלמן ( על שם אבי המשפחה שלמה זלמן ריבלין ) .

משפחה מיסטית

ספי ריבלין בכנס משפחת ריבלין

"…בני משפחת ריבלין היו ראשי הדרשנות של העדה בירושלים במשך כל הדורות מתחילת התייסדות ישוב האשכנזים … לא רק בדרשנות כי אם במעשים כבירים ונועזים יסדו הריבלינים את הישוב .מתחילת עליית תלמידי הגר"א אבות משפחת ריבלין הגאון רבי הילל ריבלין משקלוב יצר את תנועת חזון ציון בשקלוב ,ועלה בראש השיירה הראשונה לארץ ישראל בניו ובני בניו המשיכו את עבודת הישוב ובנינו בעזרת חבריהם במסירות ובסיכון חייהם .

הם עמדו בראש המנהיגות הכללית במשך מאה ועשר שנה מתוך אמונה חזקה שהם "שלוחי עליון באתחלתא דגאולה " הם יצרו את קרנות הישוב של הימים ההם ,הם היו המיסדים העיקריים של מוסדות עדת הפרושים והיוצרים והמיסדים של כל השכונות הראשונות בירושלים  ומלבד התנאים הקשים סבלו נוראות מעלילות אכזריות על ידי חוגים ידועים שהופצו בעיתוני התקופה ההיא.הם הריבלינים היו תמיד מטרה ראשית לכל החיצים והבליסטראות בעצם זמן עבודתם בבנין הישוב. והם נעשו למטרה הראשית בתעמולה הזדונית לעקור את זכרם וזכר מפעליהם הכבירים ולזקפם על שמות אחרים מעשי כחש וגזל הנעשים על ידי "כותבי היסטוריא" ידועים בכל מיני תחבולות ופרובוקציות שונות מתוך פניות רבות.

זהו התגמול לאלו שיסדו והקימו לנו את הישוב בעבודת עמל ותלאות כל ימי חייהם ".

 הרב מנחם אוערבוך הספר מדרש שלמה עמוד כ'.

לאורך הדורות אנשי משפחת ריבלין היו מוכרים מומחים גדולים אולי הגדולים מכל בתורת הגימטריה חיזוי העתיד באמצעות אותיות השפה העברית והעיסוק בתורה זאת עבר במשפחה זאת מדור לדור.  יוסף ריבלין בן המשפחה המפורסם נודע כמי שנתן שמות לשכונות שיסד בירושלים על סמך גימטריה בלבד , וכמי שקבע את מקומן ואת זמן הקמתם על פי מכשיר מיסטי שנקרא  "גורל הגר"א.בדורות האחרונים נודע למשל כמומחה גדול לגימטריה דוד ריבלין מי שהיה קונסול כללי של ישראל בניו יורק ושגריר ישראל בנורבגיה.

וזה חיזק את ההילה שיש בעיני חוגים מסויימים לפחות של משפחת ריבלין כמשפחה מיסטית. אמנם רוב בני משפחת ריבלין לא  באמת מודעים לעניין זה שידוע  בעיקר בחוגים קטנים ביחס בתוכם. אלו מהם שמודעים לתולדות המשפחה מניחים שחלקה של משפחת ריבלין בתהילה הוא בכך שאחד מאבות המשפחה יוסף ריבלין היה ראשון בוני השכונות מחוץ לחומות ירושלים. אבל מי שיודע , מודע היטב.

ההילה  המיסטית הזאת חוזקה בידי כמה ספרים שאותם פירסמו בני המשפחה בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת.

 לפרויקט של אלעזר ריבלין  הצטרף  קרובו  חזן ומלחין  ודרשן   בולט ( אולי הבולט ביותר ) בירושלים בשם שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז ) שהתפרסם בין השאר הודות ליצירת מקהלת החזנים  "שירת ישראל " וכמי שהיה מורם של אלפי חזנים לאורך השנים  וגם  הקים בית ספר לדרשנות בשם "מדרש שלמה ".. שמו נשאר מפורסם ומוכר לכל בעולם החזנות  הירושלמי עד עצם היום הזה.

 שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז )

הוא היה גם בעל עניין עמוק בהיסטוריה  של הישוב הירושלמי ובעל שאיפה לוהטת להראות את קדמות משפחתו בישוב הזה ואת חשיבותה. וזה תוצר של ויכוחים שניהל בעניין עם צאצאי משפחות ותיקות אחרות בירושלים ובראשם  משפחות  וולפנזון וסלומון  שכל אחת מהן טענה לזכות "קדימות ובחורה וחשיבות" על פני כל השאר בהקמת הישוב הפרושי בירושלים.

 ???? ???? - ????? ????????

הוא הפך להיסטוריון חובב של הישוב הפרושי בירושלים ועסק רבות  בתולדות משפחת ריבלין שהוא טען שהיא הנהיגה מאז ומתמיד את הישוב הפרושי.   שלמה זלמן ריבלין פירסם  כמה ספרים בנושא זה שהידוע שבהם הוא "חזון ציון –משקלוב לירושלים " וכללו גם את  "מוסד היסוד ". "מדרש שלמה " ו"המגיד דורש ציון ".

???? ????? - ?????? ????? ????????

 הם כוללים היסטוריה מקיפה לכאורה של הישוב הפרושי בירושלים ששמה דגש ענק על ראשוניותה וחלוציותה של משפחת ריבלין).אך מסיבות הידועות לו בלבד לרוב נמנע להציג את עצמו כמחבר ספרים אלו והיציג אותם כ"ערוכים " בידי בנו.

 ???? ?????

גורם חשוב נוסף בכתיבת ספרים אלו  היה רצונו של רש"ז  להיפרע  לפחות בכתב מ"אנשים ידועים " קבוצות של מתנגדים לאביו וכותבים שונים בעיתונות הירושלמית של המאה ה-19   ובהם דמויות ידועות כמו לונץ ופרומקין שהוא האשים אותם במזימות בלתי פוסקות נגד אביו  יוסף ריבלין  אחד ממנהיגי הקהילה החרדית בסוף המאה ה-19 ומי שיזם את הקמת השכונות שמחוץ לחומות ירושלים , ובהורדתו ביגון שאולה ובניסיונות בלתי פוסקים  ומזימות קונספירציה אפלות  להשחיר את ההיסטוריה של הישוב הפרושי בירושלים ולהשכיח את ראשוניותו וחשיבות בכלל ואת חשיבותה וראשוניותה של משפחת ריבלין בפרט. הוא טען  שספריו נכתבו על אפם ועל חמתם של כל אותם "זוממים " שניסו להסתיר ולהחביא ולגנוב את הראשוניות והחלוציות הזאת  ( משום שייחסו אותה לעצמם).

 כתוצאה רש"ז הכין כמה  ספרים  שהם בעלי סגנון אחיד מאוד השם דגש על קדמותה ועליונותה של משפחת ריבלין בענייני הישוב הפרושי בירושלים. אך לעיתים  שמו משום מה אינו מופיע כלל כמחבר או עורך למרות שללא ספק הוא היה המוח המכוון מאחורי הספרים.

  בספר "חזון ציון"  מופיע כעורך שם בנו ושמו של רש"ז נעדר כליל פרט לאזכורו במבוא בחתימת הועד להוצאת הספר "לחזון ציון " שכולל את רש"ז ואת  קרוביו אלתר וישנצקי  ( חתנו של יוסף ריבלין ) וישעיה לוריא ( שאולי תרמו  גם הם לתוכן הספר ?)    וכך גם בספר "מוסד היסוד"  שם מופיע רק שם המהדיר  והמו"ל אלעזר הורוביץ עוזרו של רש"ז  אם כי זה רק כתב את הספר מפיו של ריבלין.

משום מה רש"ז העדיף ששמו לא יופיע על הספרים  שיצר, אולי משום שידע שבסביבתו איש אינו מחשיב אותו החזן  כהיסטוריון רציני?

ואכן כיום ההיסטוריונים מתייחסים בחשדנות לספרים אלו וטוענים שיש שדם יותר מידי מסורות מפוקפקות שאולי הומצאו בידי שלמה זלמן ריבלין עצמו ומקורביו  השמות דגש על עליונותה של משפחת ריבלין שאינן עומדים במבחן הביקורת ההיסטורית.לרוב ההיסטוריונים מעדיפים לא להתייחס למסורות אלו אם אין להן ביסוס ממקור אחר.

היו אלו גם ספריו של שלמה זלמן ריבלין שכל מי שקורא  בהם היטב מבין שהוא ( וכנראה מקור ההשראה שלו יצחק צבי ריבלין ) מייחס תפקדי משיחי של ממש לבני המשפחה היו אלו שגרמו לעניין העצום של המשפחה בתולדותיה.

 ??? ????

שלמה זלמן ריבלין  הוציא לאור במקביל  לספרי ההיסטוריה שלו על תולדות הישוב בירושלים גם את הספר המיסטי "קול התור " שהוצג כספר שנכתב בידי אבי המשפחה הלל ריבלין מפיו של הגר"א .

כפי שציינתי במאמר אחר שבו הראיתי לראשונה את מוצאו האמיתי של "קול התור " היה  בהוצאתו לאור חלק אינטגראלי משלם גדול יותר  טרילוגיה שאותה כתב ו/או ערך ושיכתב  שלמה זלמן ריבלין אבל היוזם  והיוצר האמיתי שלה  שתמיד העדיף להישאר לחלוטין "מאחורי הקלעים " היה  הרב המקובל יצחק צבי ריבלין.

הוא לדעתי היה המקור האמיתי לרעיונות ולתפיסות ההיסטוריות שבספרים אלו שאותם "שתל "לאורך שנים  רבות  במוחו של שלמה זלמן ריבלין שהפך למעשה לממשיכו וליורשו, טרילוגיה  ששנים מכרכיה  "חזון ציון " ו"מוסד היסוד "  נתנו תיאור היסטורי של  העבר המפואר של הישוב הירושלמי החרדי ושמוצאו בתלמידי הגר"א היוצאת  להגשים שליחות משיחית שנקבעה ותוכננה בידי הגר"א כשהם מודרכים בידי חבורה סודית של "אנשי אמנה " מיסטיקנים המבינים את העתיד לבוא וכיצד יש להביאו בתוכנית  עתיד שהייתה צריכה להתמשך דורות רבים ובמהלכה הם משפיעים ומכוונים את גורלו של "מוסד היסוד " או "המוסד הראשון " הלא הוא  הקהילה הירושלמית.

"קול התור " שהוא בגדר החלק המסיים והמכריע של הטרילוגיה  תיאר בפירוט את עקרונות תוכנית זאת העתיד לבוא על  המוסד הראשון.

ככל הנראה אין זה מקרה שהוא יצא ממש במקביל לפירסום המהדורה הראשונה של "חזון ציון ". שני הספרים השלימו זה את זה. והאחד לא באמת מתקיים ללא השני.

בכל מקרה ללא קשר למוצאו האמיתי של "קול התור " אין ספק שהמדובר בפרויקט משפחתי ארוך טווח ומרשים ביותר של הריבלינים . לדעת המרחיבים ( בני משפחית ריבלין ) לא פחות משבעה דורות שלהם  , ולדעת המצמצם ( זה אני ) לא פחות מארבעה דורות שלהם עברו על ספר זה כתבו אותו שיכתבו אותו ,תיקנו אותו ,ערכו אותו פירסמו אותו שוב ושוב בגרסאות שונות ומשונות.  הדבר העקבי  בכול הגרסאות האלו  הוא התוכנית הגאולה של הגר"א ו מרכזיותה של משפחת ריבלין בתוכנית זאת  כשומרת האמיתית של מורשת הגר"א וכמי שיישמה בעבר  שמיישמת הלכה למעשה בהווה  ותיישם הלכה למעשה בעתיד  את תוכנית אלף השנים שלו  להבאת העידן המשיחי.

 הספר האיזוטרי שהיה ידוע רק בחוגים משפחתיים בירושלים ושיש מחלוקת כה גדולה לגבי מחברו האמיתי,הולך וצובר תאוצה ועניין בחוגים שונים ביהדות הדתית ובימין   ואולי יתגלה עוד בעתיד כבעל חשיבות והשפעה גדולה לעין ערוך ממה שמישהו העלה על דעתו כשחלקים מהספר פורסמו  בידי משפחת ריבלין כחוברות לקרובי וממקורבי המשפחה  בלבד'  ב200 עותקים  ב-1946.

לאחר מותו התברר ששלמה זלמן ריבלין השאיר סכום כסף להקמת מכון מחקר לחקר הישוב הישן מכון ריבלין באוניברסיטת בר אילן.

ומאז בני ריבלין הם דמויות מרכזיות בשימור וחקר תולדות הישוב הישן בכלל וחקר תולדות משפחת ריבלין בפרט . בו זמנית הם טיפחו תודעה שקשה למצוא באיזה שהיא משפחה אחרת של משפחתם כמעין "אנשי אצולה"   שהם מייסדי   ומנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל וחלקים קטנים בתוכם  אפשר לכנות אותם "אנשי האמנה " כפי שהם מכונים בספר "קול התור "  רואים את עצמם  כמי שמגשימים את מורשתו ואת תוכניתו של הגאון מוילנה.

מתי בדיוק היגיעו בני משפחת ריבלין לארץ ישראל ?

האם יש איזה  שהוא בסיס לחגיגות 200 השנה של משפחת ריבלין בארץ ישראל ?

לכאורה לא.

 על פי המסורת המשפחתית כפי שנכתבה בספר "חזון ציון " וספרים אחרים  של החזן וההיסטוריון החובב שלמה זלמן ריבלין  ( כנראה בהשראתו של  ועל סמך מידע  שקיבל מהרב המקובל יצחק צבי ריבלין )   עלה ראשון בני המשפחה  בארץ ישראל  הרב  הילל ריבלין מהעיר שקלוב ביחד עם אבי אבותיו של כותב שורות אלו הרב אברהם וולפנזון בשיירה  שכללה קבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל בשנת 1809.

לטענת בני משפחת ריבלין   הרב הלל ריבלין. עמד בראש אותה השיירה.ועל סמך טענה זאת כאמור הם חגגו את חגיגות מאתיים השנה לעליית משפחתם לארץ ישראל.

למרבית הצער טענה זאת אינה נכונה.  מחקרים הראו  מעבר לכל ספק שאותו הילל ריבלין עלה לארץ ישראל רק בשנת 1832 או קצת מאוחר יותר מכך.  ועם כך לכאורה  חגיגות מאתיים השנה  של משפחת ריבלין היו קצת מוקדמות והיה צריך לחכות עימן לשנת 2032. מוזר מאוד שכתב העת ההיסטורי "אתמול " שהוציא בימים אלו גיליון מיוחד על בני המשפחה נמנע לחלוטין מלהזכיר את הנקודה הקטנה אבל החשובה הזאת שמן הסתם היא ידועה היטב לעורכו אלחנן גפני ,  ומהניסוח של מאמר המערכת שם אפשר להבין שבני משפחת ריבלין באמת עלו לפני 200 שנה בדיוק לארץ ישראל.

עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות  שהיו ריבלינים שעלו לארץ ישראל לפני 1832.

 לדעת חוקר התקופה ד"ר אריה מורגנשטרן :

לדעתי על בסיס הקרבה  של בני משפחת ריבלין אל הגר"א, נסיונו של ר' בנימין ריבלין  לעלות
בשנת 1812,ניסיון שלא צלח אמנם  , עליית ר' הלל בשנת 1832 אל קרובי משפחה שהיו בארץ, ועיסוקו של ר' משה מגיד ריבלין בענייני ארץ-ישראל עוד קודם עלייתו ב1840, כולל מינויו לראש הפרושים
על בסיס שייכותו ואישיותו , ברור שמישהו מבני המשפחה עלה משקלוב בשיירות
הראשונות.הבעייה היא ש 440 איש מתו במגיפות 1813 ואיננו יודעים את שמותם .
ישנו למשל עולה ששמו אהרון לוריא שאת שמו מצאתי בתעודה משנת 1827 והוא בודאי
שייך למשפחת ריבלין.
 אפילו לפי המסורת של משפחת וולפנזון הגיע ר' אברהם ולפנזון  יחד עם ר' הלל , כלומר זה
לא צמח מן האוויר.
לדעתי עדיין צריך לחפש חומר בארכיונים גם בפרשה זו ולכן לא הייתי אומר שלא היה שום עולה ממשפחת ריבלין בשיירות הראשונות.

 דהיינו היו ,אולי ,  אנשים ממשפחת ריבלין שעלו בשנת 1809 רק איננו יודעים את שמותיהם

.ואולי לא.

 אין לכך שום הוכחה ,אבל אין לכך שום הוכחה נגדית.  ואין לנו ברירה אלה להסתפק בכך.

אבל בלי קשר לאמת ההיסטורית שמאחורי טענותיהם של בני המשפחה ,עצם המיתוס שאנשי המשפחה יצרו סביבם הביא ליצירתו של שבט מלוכד חזק גאה בעצמו ומאורגן היטב ,מאורגן יותר מכל משפחה אחרת בישראל. כמי ששייך למשפחת וולפנזון ומקורב למשפחת סלומון עלי להסיר את הכובע בפני משפחת ריבלין ולהודות שבחשבון הסופי הם הצליחו לעין ערוך יותר מבני  המשפחות הידועות הללו ליצור תדמית של משפחת אצולה יהודית בארץ ובעם שבו אין אצולה.

 באדיבות משפחת ריבלין

ביבליוגרפיה על הילל ריבלין  ומשפחת ריבלין

יעקב גליס "הילל ריבלין " בתוך "מגדולי ירושלים " ספריית הראשונים תשכ"ז 1967.

אברהם ב. ריבלין ר'" הלל ריבלין " סיני :  ירחון לתורה ומדעי היהדות , כרך סג ניסן אלול תשכ"ח,ע'  283-280.  הופיע  גם בספר "אישים בעיר הנצח :מונוגרפיות " הוצאת אל"ף 1968 .

יוסף זונדל וסרמן "הראשון למשפחת  ריבלין –ר' הלל("שקלובר") מיקירי ירושלים –דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים . הוצאת מסלול –תל אביב תשל"ג .ע' 15-16.

אברהם ב. ריבלין "עיוות ההסטוריה של היישוב העברי בארץ –ישראל ""זה קרה בארץ-ישראל אירועים ופרשיות  ע' 85-98.

חומרים על הילל ריבלין ויוסף  יושעה ריבלין ומשפחת ריבלין בכלל

יצחק   ריבלין עם שמואל ריבלין . הרב הגאון רבי הלל ריבלין משקלוב

 ירושלים תרצ"ה ? ,חמו"ל .חוברת של ארבעה עמודים.

הפריט הראשון בדפוס שמתחיל לפתח את האגדה לבית ריבלין .

אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין  ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות

הוצאת המחבר 1935,1940 מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם ( מבוסס  גם על מסמכים ומחקרים של הרב אליהו לנדא ). :

דוד תדהר "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב  ובוניו " תל-אביב : ספרית ראשונים (דוד תדהר), [תש"ז] 1947-תשל"א 1971

 כוללת ערכים על הילל ריבלין משה מגיד ריבלין שלמה זלמן ריבלין   ובניו ועוד ריבלינים רבים אחרים בעיקר בכרך א' אך גם בכרכים אחרים . .

אברהם בנימין ריבלין ונבנתה ארץ על תלה ( על העטיפה "עיר על תלה") " ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשמ"ג 1983 כולל כמבוא  חלק מהפרק  החמישי  מתוך "קול התור " תקון חטא המרגלים על ידי בנין ירושלים " המיוחס להלל ריבלין . הספר כולו מוקדש לזכרו של הלל ריבלין. .

הפרק יצא לאור במקור ב"סיני " כרך פ"ח תשמ"א .

ייוסף יואל ריבלין ."הגר"א ותלמידיו בישוב ארץ ישראל " ספר הגר"א: :יוצא לאור לרגל מלאות מאה וחמשים שנה לפטירתו של רבינו אליהו הגאון מוילנא, תקנ"ח-תש"ח כרך   ב' ספר ד' –קובץ מאמרים ותעודות על משנת הגר"T ותלמידיו .  ירושלים מוסד הרב קוק מהדורה מורחבת ,  תשי"ד עמ' קיד –קעב .

יוסף יואל ריבלין "זיקתם של יהודי ליטא לארץ ישראל " יהדות ליטא א תל אביב תש"ך  ע' 457-488.

תום שגב "גזע הריבלינים " מוסף הארץ 2.5.1980 ע' 6-7.

אביעזר גולן "הריבלינים " שבע ימים –ידיעות אחרונות 30.5.1980. ע' 24-25.

משה ריבלין "חמולה שלי " דבר השבוע –דבר 6.6.1980 ע' 12-13.

אברהם בנימין ריבלין "שבט הריבלינים " בתוך סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / עורך: זאב ענר ,הוצאת משרד הביטחון ,1990.

ד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " "הצופה " כ"א במרחשון תשנ"א 9.11.90 פורסם שוב "זה קרה בארץ ישראל : אירועים ופרשיות " מאת אברהם ב. ריבלין ,1993.

ד"ר אריה מורגנשטרן "שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי הגר"א " שלם ו' תשנ"ב ושוב  בתוך גאולה בדרך הטבע ירושלים:תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840 –מחקרים ומקורות . תשנ"ז ע' 48-55  שני מאמרים שעוסקים  בזיוף ההיסטוריה של משפחת ריבלין בידי רש"ז. .

בנימין ריבלין זכר אב " הוצאת המחבר 1992.

 יצא במלאת 50 שנה לפטירתו של אליעזר ריבלין . כולל מאמרים  מאת אליעזר ובנימין ריבלין על אבות המשפחה בנימין והילל ריבלין נוסח  מכתב שנשלח בידי  הילל ריבלין  לחתנו שמריהו לוריא ומאמרי הספד על אליעזר ריבלין .

אברהם ב' ריבלין ""עיוות ההיסטוריה של הישוב העברי בארץ ישראל"  ו" "בכל זאת :עיוות ההיסטוריה של ירושלים "  בתוך זה קרה בארץ-ישראל :אירועים ופרשיות מאת אברהם ב.ריבלין הוצאת ראובן מס  1993  ע' 83-98 .תשובתו הניזעמת של בן המשפחה להתקפה המרסקת של הד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין "   שאף מודפס בשלמותו  ( לא ברור אם בהסכמת המחבר ) על אמינותה של ההיסטוריה של שושלת ריבלין.

יוסף יואל ריבלין "משפחת ריבלין בארץ ישראל " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

ההיסטוריה המפורטת ביותר של שושלת בית ריבלין לדורותיה

 הרב שאר –ישוב הכהן "הגר"א ותלמידיו –מייסדי הישוב החדש בארץ ישראל ". בתוך פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים כרך א'  הוצאת יד יצחק בן צבי ,ירושלים תשל"ג .

יעקב משה ריבלין ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות.הוצאת המשפחה , 1978.

מאמרים וכתבות על תולדות משפחת ריבלין

יעקב אבן חן עליות אליהו :עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל,הוצאת פאר 1984. רומן היסטורי לנוער שבמרכזו עומדים הילל ריבלין ורבי  ישראל משקלוב.

ריבלין, יוסף יואל .   משפחת ריבלין בארץ-ישראל" בתוך  " יד יוסף יצחק ריבלין; ספר זכרון. העורך: ח"ז הירשברג. רמת גן: אוניברסיטה בר אילן, תשכד  ע' ..  47-77

אשר אליעזר  ריבלין  הריבלינים :סיפורה של משפחה ותיקה בארץ ישראל /  ן; צייר – רענן לוריא   ירושלים : [חמו"ל], תש"מ 1980חוברת של 34 עמודים כולל אילן יוחסין  "לכבוד כינוס משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות..יצא לאור גם במהדורה מקבילה באנגלית.

 משפחת ריבלין בויקיפדיה

הסרט על שבט ריבלין

כתבה של ערוץ 2 על כנס הריבלינים

כהן לוי ? ריבלין  ! " פרטים על אירגון הכנס

איש משפחת שלוש על כנס הריבלינים

נאום יו"ר הכנסת בכנס ריבלין

משפחת ריבלין באנגלית

האיחוד של שבט ריבלין

הדיונים על כנס משפחת ריבלין

הילל ריבלין בויקיפדיה

שושלת ריבלין

אבשלום קור מספר על משפחת ריבלין

רובי ריבלין מספר לפורום שורשים על משפחת ריבלין

משפחת ריבלין

הסרט על השבט

מה בין משפחת ריבלין אמנות ושבטיות

היינו פה עוד לפני שהחלה הציונות

הצאצא החמישים אלף של משפחת ריבלין

 

הילל ריבלין בגרסת משפחת ריבלין

ראו על הילל ריבלין

גירסת משפחת ריבלין

 אברהם ב. ריבלין  "הרב הילל ריבלין " בתוך " אישים בעיר הנצח =מונוגרפיות ". ע' 72-86.

 

יעקב גליס "מגדולי ירושלים  הוצאת ירושלים תשכ"ב כולל פרק על הילל ריבלין ויוסף ריבלין .

אשר א. ריבלין "בית אבא " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

מאמר על שלמה זלמן ריבלין רש"ז חייו משפחתו וזמנו . ( הספר מוקדש לבנו של רש"ז שהקים את מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב ) .

בנימין ריבלין  הרב משה רבקש : מחבר באר הגולה, תולדותיו ותולדות צאצאיו, אבות המשפחות הגר"א ואחיו, ריבלין, פעסעלעס-אליאש ועוד ; חלק ראשון ממהדורה ב של ספר היחס שחיבר ר' אליעזר ריבלין בשנים תרצ"ה-ת"ש .הוצאת בנימין ריבלין ,ירושלים 1971.

יוסף זונדל וסרמן " מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים " הוצאת מסלול ,תשל"ג . כולל פרקים על הילל ריבלין על יוסף יושעה  ריבלין ועל הרב אליהו לנדא.

The Rivlin Name in History  Ancestry.com (June 16, 2007)

משה רונן "השבט אמר את דברו " 24 שעות –ידיעות אחרונות 14.10.2009 ע' 2-3.

רבקה שמעון "להיות ריבלין "מקור ראשון –הצופה 15.10.2009 ע' 6

גליון עתמול  מספר 207 של ספטמבר  " 2009  "סיפור משפחתי –הריבלינים וארץ ישראל שכולו  עוסק במשפחת ריבלין

המבוא לחוברת עת-מול על משפחת ריבלין

כולל את המאמרים

השושלת לבית ריבלין / מערכת עת-מול

משיח בן יוסף בירושלים / אליעזר באומגרטן
"החזן בטוב הוא נשמת בית הכנסת" / ראובן גפני

ד"ר אריה מורגנשטרן  השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה".הוצאת שלם תשס"ז 2007.

על יוסף  יושעה   ריבלין

 

יוסף יואל ריבלין ""ראשית הישוב היהודי בירושלים מחוץ לחומה " בתוך אליעזר יערי זכרונות ארץ ישראל  מאה ועשרים פרקי זכרונות מחיי הישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו: כרך א ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תש"ז :
מתאר את פעילותו של יוסף יושעה ריבלין לבניית השכונות מחוץ לחומות .

הרב יוסף ריבלין :
חוברת זכרון לשנת השלושים לפטירתו … / בעריכת פנחס בן צבי גריבסקי, ירושלים דפוס "ציון " 1926.

 יוסף  יואל ריבלין ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלם : למלאת שבעים שנה לחנוכת הבית הראשון, בית רבי יוסף ריבלין ז"ל בשכונת נחלת שבעה ביום כ"ז מנחם-אב תרכ"ט / ירושלים : ועד מגלת יוסף להוצאת כתבי רבי יוסף ריבלין ז"ל, בעניני צבור וישוב, תרצ"ט 1939

אלתר דב וישנצקי חוברת מפתח למפעלי רבי יוסף ריבלין : רבי יושעה – אבי בנין הישוב בא"י : חמשים שנה לפטירתו  ירושלים : דפוס קדימה, תש"ו ( חוברת של 42 עמודים )

 אלתר דוב וישנצקי רבי יוסף ריבלין 😦 ראשון הבונים) / בשער: מוקדש למלאת חמשים שנה לפטירת ר' יוסף ריבלין ז"ל ((טבת תקצ"ז-אלול תרנ"ז)) (תל-אביב) : (ספרית ראשונים),התאחדות בני הישוב

 (תש"ז)חוברת של 61 עמודים )

תולדות שכונת מאה שערים / יוסף יואל ריבלין

יוסף יואל ריבלין מאה שערים  ירושלים : המחלקה לעניני הנוער-המדור הדתי של ההסתדרות הציונית בסיוע מוסד הרב קוק העולמי, תש"ז מהדורה מצולמת תולדות שכונת מאה שערים.הוצאת אריאל ,1999.

מגילת יוסף :
מגלת יוסף :תמצית מתוך סקירה כללית על דמותו ומפעליו של הבונה והמנהיג, הסופר והמגין, הרה"ג ר’ יוסף יהושע ריבלין…. / בעריכת הרי אלטיר, דוד וישנצקי והר' יצחק פרנקנטל ירושלים : הועד מגילת-יוסף, תשי"ג ( קיים רק כנספח ל"מדרש שלמה ")" .

 יוסף ריבלין מגילת יוסף :
מבחר מאמרים ורשימות : … משנות תרכ"ב-תרנ"ו / של יוסף (יושעה) ריבלין ; הביא לבית הדפוס והוסיף מבוא והערות – נתנאל קצבורג,רמת גן תשכ"ז

 יהודית (שטינפלד   ורטהימר, י/ לשונו של יוסף ((יושעה)) ריבלין – היחוד בלשונו בהשואה ללשון ימינו על פי מגלת יוסף, מבחר מאמרים ורשימות משנות תרכ"ב-תרנ"רמת גן תשכ"ח הוגש לשם קבלת תואר שני במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות", באוניברסיטה בר-אילן"

:אשר ריבלין ’נחלת שבעה’ בת מאה :כ"ז-באב תרכ"ט-כ"ז באב תשכ"ט ; תולדות ייסודה של ’נחלת שבעה’-התחלת בניינה של ירושלים החדשה,מכון ריבלין לחקר תולדות  הישוב ,אוניברסיטת בר אילן תשל"א .

  ותיקין:  מחקרים בתולדות היישוב / ערוך בידי ח.ז. הירשברג, בהשתתפות יהושע קניאל

פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב  רמת-גן : אוניברסיטת בר אילן, תשל"ה 1975.

כולל שני מאמרים על יוסף יושעה ריבלין פעולתו ולשונו הספרותית.

אברהם ב. ריבלין אישים למען ציון :חולמים ומגשימים. הוצאת אל"ף 1978 . כולל פרקים"המגיד דורש ציון " על הרב משה סופר ריבלין ו"פורץ חומות ירושלים " על נכדו יוסף יושעה ריבלין .

Rivlin, Asher .   The beginnings of new Jerusalem.   In: Ariel, 30,2 (1979) 36-41

 יהושע בן אריה עיר בראי התקופה : ירושלים החדשה בראשיתה.יד בן צבי  1979.

מרחיב גבולות ירושלים :הגאון הצדיק רבי יוסף (יושע) ריבלין, ירושלים] : מכון גבוה להוראה כולל גבורת יוסף, תשנ"ב

על יצחק צבי ריבלין

בנימין ריבלין הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל /חמו"ל 1961

על אליעזר ריבלין

הראל, ירון .   קהילת דמשק ומנהגיה ברשימות של אליעזר ריבלין : פעמים, 74 (תשנח) 131-155

משיח בן יוסף בירושלים :על קול התור

המיסתורין של קול התור

החבר יוסף אבי משפחת ריבלין

 הראשון לבית ריבלין על הילל ריבלין

מנהיג בעת משבר על משה מגיד ריבלין .

 הגברדיה היהודית ומשפחת ריבלין

ספר היחס של משפחת ריבלין

ספר היחס - ריבלין, אליעזר ב"ר בנימין

התעלומה המיסתורית של אברהם וולפנזון

היה היה במאה ה19 אדם בשם אברהם וולפנזון. ואני הנין של נינו.

 אותו אברהם וולפנזון היה  אחד מראשי עליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל לפני 200 שנה.
זה בכל אופן על פי המסורת המשפחתית על פי האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר על פי הויקיפדיה.
אלא שלאחרונה נפתחה מחדש השאלה : מי היה אותו  אברהם וולפנזון ?

האם הוא היגיע לארץ ב1810 ביחד עם בן דודו  המפורסם הרב ישראל משקלוב מנהיג העלייה הפרושית של תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל והיה מנהיג נערץ של הקהילה בצפת?
או שמה הוא  היגיע לארץ רק ב1835 והתגלה כטיפוס נכלולי שניסה להונות את אשת  דודנו ישראל משקלוב ?
ואולי אף גרוע מכך ?

כתבה ראשונה בפרוייקט מיוחד לרגל 200 שנה לעליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל .

השושלת

הדור הראשון
מנחם מנדל
אב"ד ( אב בית דין ) ור"מ ( ראש ישיבה ) כל מדינת רוסייא יע"א .
שם אישתו ברכה .

הדור השני
רבי משה ברכה

הדור השלישי
רבי עזריאל משקלוב
האיש שעמד בראש העלייה האשכנזית הראשונה לארץ ישראל בשנת תק"ל ( 1770)  או תקל"ב ( 1772) .

הדור הרביעי
זאב משקלוב
אחיו שמואל משקלוב ,אישתו מלכה

הדור החמישי 
 הרב  ישראל משקלוב בנו של שמואל,מנהיג עליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה-19.  

אברהם הדיין וולפנזון,בנו של זאב

אישתו של אברהם בתיה בריינה

הדור השישי
זאב וולפנזון ממנהיגי הישוב בירושלים במאה ה-19.
אשתו בעבא רבקה

הדור השביעי
בתיה בריינה אישתו של אליעזר לנדא נינו של הגאון מוילנה

הדור השמיני
אליהו לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג

הדור התשיעי
חנה לנדא אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
 

אחיה : יעקב לנד"א מו"ל

הדור העשירי
צבי אשד אשתו רחל בלנק בתו של  המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק

 אחיו משה אשד

הדור ה11
אלי אשד
בלש תרבות

החסידים קוראים להם "המתנגדים" ,החילונים קוראים להם "הליטאים". . 
אלו כמובן הם לא השמות  שהם קוראים לעצמם.

 הם מכנים את עצמם ( לפחות עד הדור האחרון ) ה"פרושים ". הם נחשבים לאריסטוקרטיה השחצנית של העולם החרדי. והם ידועים ביחסם המתנשא והמזלזל בשאר הקבוצות כמו החסידים ובני עדות המזרח המיוצגים בידי מפלגת ש"ס שאליהם יחסם מקביל במשהו לזה של האריסטוקרטים של הדרום לפני מלחמת האזרחים אל המעמדות הנמוכים שאותם כינו ומכנים "זבל לבן".
.דהיינו "האלה " הם איך שהוא משלנו אבל לא באמת חלק מאיתנו.
החסידים שלהם יש עימם חשבון דמים ארוך ומסובך והספרדים ובני עדות המזרח שמודעים היטב לדרך שבה מתייחסים אליהם הפרושים שונאים אותם ללא מיצרים בגלל התנשאותם ושחצנותם. אבל בו בזמן הכל גם מודים בחוסר חשק בעליונותם הלמדנית והרוחנית הבלתי מעורערת.
כולם גם החסידים גם בני עדות המזרח רואים לעצמם את הכבוד הגדול ביותר אם ילדיהם יצליחו איך שהוא לעבור את הסלקציה האכזרית ולהיכנס לישיבות שלהם שאליהן נכנסים רק המיטב של המיטב של המיטב. ושם הם עוברים אינדוקטרינציה ברוח הפרושים.
וכל אלו שזוכים להיכנס לישיבות שלהם מקווים שאולי אולי אולי יזכו לבסוף גם בכבוד הגדול מכל והנדיר עד מאוד של נישואין עימם והצטרפות לקהילה הפרושית גם בגוף ולא רק ברוח .
והמכובדים ביותר בינהם הם כמה עשרות המשפחות שמתייחסות בשושלות יוחסין ארוכות ודקדקניות אל תלמידי הגר"א. היחס אליהם בקהילה הוא מקביל במדוייק ליחס אותן משפחות שהיגיעו ליבשת צפון אמריקה בספינה "מיפלאואר " במאה ה17 ופתחו בכך את ההתישבות הבריטית במקום . דהיינו הם נחשבים לאצולה של האצולה.
ואחת המשפחות האלו היא המשפחה שמתייחסת לאברהם "הדיין משקלוב " וולפזון .
אלא שכעת יש חילוקי דעות קשים ביותר כתוצאה ממצאים חדשים לגבי זהותו וחייו של אותו אברהם הדיין משקלוב .
ומאחר שאני הנין של נינו של אותו אברהם וולפנזון מצאתי לנכון לחקור את העניין כאשר התגלגל לידי מאמר של פרופסור אברהם מורגנשטרן שמעמיד בסימן שאלה את כל מה שידענו על אב המשפחה בארץ ישראל.

חיי אברהם וולפנזון גירסת המשפחה

את המסורת המשפחתית על חיי אברם וולפנזון ( ושאותה ניתן למצוא גם בערך בויקיפדיה ) העלה על הכתב אחד מצאצאיו ישראל בן זאב מחומר שהועבר בידי משפחתו ובידי קרובו הרב הספר והמו"ל והגנאלוג וההיסטוריון של המשפחה אליהו לנדא הידוע בכינוייו "נכד הגר"א ו"גואל התנ"ך ( והאב של סבתו של כותב שורות אלה ).
.
עוד גירסה של הפרשה היא של הסופר יעקב רימון  שאותה הוא מספר בספר "מגדולי ירושלים" מאת יעקב גליס שיצא לאור בהוצאת "ספרית ראשונים ".

 שם הוא מתאר את המסורת המשפחתית על חייו  של אברהם וולפנזון וסיפור נסיעתו לארץ ישראל  שמן הסתם (וזה לא בגדר ניחוש אלא בגדר ודאות) נמסרה לו על ידי שכניו וידידיו במקום מגוריו שכונת מונטיפיורי בתל אביב אותו אליהו לנדא ו/או חתנו של לנדא , הסופר יוסף זונדל וסרמן שהיה ידידו ושותפו לכתיבה של רימון וכתב בעצמו על חייו של וולפנזון ברשימה בספרו "מיקירי ירושלים " , כך שיעקב רימון שימש כאן על תקן "דובר המשפחה".
אז הנה הסיפור גירסת המשפחה :
אברהם וולפנזון בן זאב ( שם המשפחה נלקח על ידיו על שם אביו כאשר השלטונות הרוסיים החל לדרוש אז מיהידים לקחת לעצמן שמות משפחה דבר שלא היה קיים עד אז ) היה רב בעיר שקלוב בבילורוסיה  "יבנה שעל גדות הרייסין" שהייתה המרכז השני בחשיבותו אחרי וילנה של חיי תורה יהודיים.
אין זה ברור בדיוק מתי נולד. לפי מקור אחד של ישראל בן זאב הוא היה בן 42 בבוא לארץ ישראל כאחד מארבעת מנהיגי השיירה הראשונה של העולים שיירת "איילת השחר " בשנת תקס"ט _1809 ( או לפי גרסה אחרת שנת תקס"ח 1808 ) דהיינו נולד בשנת 1767.
אבל לפי הגירסאות אחרות נולד ב1783 ואז היה בן 27 בהגיעו לארץ.
הוא היה אהוב ומקובל על בני עדתו. וגם עשיר גדול עתיר נכסים בחפצי ערך ובנכסי דלא ניידי.חלק גדול מרכושו בא לו כבן משפחתו של "הגביר " הידוע שמריהו לוריא רב במאהילוב וחתנו של הרב הידוע הילל ריבלין שנודע כאחד מעשיריה המופלגים של ליטא . וגם אישתו בתיה בריינה הייתה ממשפחת נטע נוטקין העשירה שבנה ( כנראה אחיה עוד אביה או דודה ) היה תלמידו הידוע של הגר"א סעדיה משקלוב ממנהיגי העלייה לארץ ישראל . . וכך הזוג חי לו חיי עושר ורווחה
. אבל הוא גם היה מתלמידי הגאון מוילנה הגר"א בשנותיו האחרונות ..ויום אחד אמר לו הגר"א רמז לשמו בפסוק "וילך אברהם הלוך ונסוע בנגבה " רמז ברור כי בבוא היום עליו לנסוע לארץ ישראל.
אברהם וולפנזון הבין מיד את הרמז , דברי הגר"א תפסו מקום עמוק בלבבו והוא החליט לעלות לארץ ישראל ,כפי שעשה כבר בעבר סבו עזריאל משקלוב מנהיג העלייה האשכנזית הראשונה לארץ ישראל בשנת תק"ל,1770 ( ויש אומרים בשנת תקל"ב 1772 ).
הוא הפך לפעיל נלהב ובולט בתנועת העלייה לארץ ישראל " תנועת חזון ציון " שאותה ניהלו תלמידי הגר"א ובהם דודנו רבי ישראל משקלוב.
אברהם עזב את הרבנות בשקלוב הוא מכר את כל אשר היה לו ארז את כל חפציו ולקח אימו את בגדיו והשמלות היקרות של אישתו הצעירה בתיה בריינה תכשיטי זהב וכסף ומעילי פרווה ודברי משי וקטיפה. הזוג יצא למסע הארוך לארץ ישראל בחודש אייר של תקס"ט ( 1809) בשיירה הראשונה של העולים לארץ ישראל שמנתה כ70 נפש ונקראה "איילת השחר ". . על פי בן זאב המסע ארך כשלוש עשרה חודשים ( או שנים עשר חודשים לפי אליהו לנדה ).
השיירה יצאה מהערים שקלוב ומאהילב שבמחוז רייסין אל אודיסה ומשם אל איסטנבול. באיסטנבול סירבו בעלי האוניות לתת להם להמשיך בדרכם כפי שהוסכם מראש מאחר שדרשו ערובה כספית לביטוח אוניותיהם נגד נזקים ואבדות .ואנשי הקבוצה נאלצו לשלשל לידיהם סכום גדול נוסף שאותו היצליחו להשיג על ידי קשריהם המסחריים באיסטנבול . ורק אז ניתן להם להמשיך בדרכם בספינות המפרש.
בדרך הים הם עברו תלאות רבות ורבים מהנוסעים חלו במחלת ים . הם היגיעו לבסוף לאיזמיר בחג הפסח וכאן חגגו את הפסח בעזרתם הנדיבה של יהודי העיר . כאשר יצאו מאיזמיר . הם נתקלו במסעם הימי בספינת שודדי ים והספינה נאלצה לחזור מיד לחוף איזמיר . הנוסעים החרדים הוצאו את נשקם היחיד ספרי התהילים והרבו בתפילות ותחנונים ולבסוף השפיעו על רבי החובלים להמשיך בדרכם.
לבסוף הצליחו להגיע עד לבירות .ומשם רצו להמשיך דרכם ביבשה. הם כבר באו בדברים עם מורי דרך דרוזים . אלא שאז היגיעה אליהם ידיעה דחופה מיהודי העיר כי מתנכלים להם וכי לאחר שיצאו לדרך הם ישדדו ואל להם לצאת לדרך עם אנשים אלו .לאחר שקיבלו הוכחות על חומרת הסכנה שעמדו בפניה הודו אנשי השיירה לה' על הנס שעשה להם בהצילו אותם מן הסכנה . מכא עשו את הדרך לארץ ישראל שוב בדרך הים.
ולבסוף היגיע הזוג וולפנזון לעכו ארץ ישראל בחודש סיון של שנת תק"ע 1810

המשורר יעקב רמון מספר בסיפורו "רבי אבהם הדיין ואישתו עולים לירושלים " כיצד כאשר היגיעו אברהם ואישתו  אחרי מסע ארוך וקשה בים סוער לעכו השתטחו על הארץ ונשקו את רגבי האדמה והצטרפו מיידית לשיירת גמלים שפניה מועדות לירושלים,  נסיעה הצטיינה בחוסר הנוחיות שלה .  הם היגיעו לירושלים עיר הקודש שבורים ורצוצים בגופם אך לא ברוחם . כשירדו וראו את עיר דוד בחורבנה גאו בבכי מר ולפתע פנתה אל אברהם אישתו הצדקנית  בתיה בריינה כשהיא קוראת מתוך החלטה נחושה :"אברהם עיר האלוהים מושפלת עד שאול תחתית ואני אכנס במחלצות ותכשיטים ועדיים ? לא יהיה כזאת !".

כעת התפרקו בני הזוג מכל תכשיטיהם ועדייהם וחפצי הערך והחן שלהם מסרו אותם לצדקה ( ולפי גירסה אחרת הערימו אותם בערימה גדולה ואז שרפו אותם)   ונכנסו לירושלים בשני מלאכים טהורים  בבגדים פשוטים של סדינים לבנים  זכר לחורבן ובליבם יוקדת אש האהבה לירושלים .

(על פי גירסה אחרת ישנה יותר  של חתנו של וולפנזון יעקב גולדמן ,האירוע אירע עם אישתו השנייה של וולפנזון מרת שיינדל שכאשר באה עם בעלה מהונגריה לירושלים והיא לבושה בגדים אירופאיים עמדה תחתיה וקרעה מלבושיה וקראה : "אינני נכנסת לעיר הקודש בלבושי חול אלו אלא אם יביאו לי סדין לבן לעטוף בו כל גופי " כי כן התעטפו אז נשי בני ירושלים בצאתן החוצה .ורק אחרי שמילאו בקשתה נכנסה העירה.

נשאלת עכשיו השאלה האם אירוע דומה אירע לשתי נשותיו של אברהם וולפינזון ? או שהוא נכון רק לגבי אחת מהן ? ) 

רבי אברהם יצא אז להתפלל במקומות הקדושים בירושלים מצא שש משפחות ( או לפי מקור נוסף שלוש משפחות בלבד ) של אשכנזים בלבד .בידי ישראל בן זאב היה מחזור שבו היה כתבו בכתב ידו של "אברהם הדיין "ליד ברכת "תקע בשפר "בשנת תק"ע בחודש סיון התפללתי בפעם הראשונה ליד הכותל המערבי ".
מירושלים יצא למסע בדרום הארץ ובראש ובראשונה למקומות הקדושים בחברון.
אבל גם במטרה למצוא נקודות התיישבות עבור העולים החדשים שאותם הנהיג .ולבסוף התיישב בצפת ביחד עם אנשי קבוצתו של בן הדוד הנערץ ישראל שקלוב מחבר ספר "פאת השולחן ". . ומיד התמסר לעבודת ההתיישבות בצפת.
הבן דוד ישראל משקלוב בהכירו את גדולתו של אברהם בתורה ובהוראה מינהו לדיין הראשון של הפרושים בארץ ישראל.
עם זאת ידוע שבמיוחד פעל להקמת בית הכנסת אורחים גדול בצפת עבור עולי השיירות והשקיע בו סכום כסף גדול מכספו הפרטי.
ככל הנראה הפרוייקט לא זכה להצלחה גדולה . בצפת חי רבי וופנזון העשיר הגדול לשעבר בעוני ובדוחק כמו כל האחרים אבל גם מתוך עושר נפשי ורוחני עצום . ונמנה על הישיבה שנוהלה בידי דודנו רבי ישראל . ושם חגגו כל שלוש שנים ( ובגירסה אחרת כל שש שנים ) ואת סיום הש"ס בחגיגות ושמחה רבתי.
הוא היה ידוע כמי שפעל רבות לחיזוק הקשרים בין הפרושים והחסידים שהיו ידועים בשנאה שבינהם והראה דוגמה ומופת לאחרים כאשר השיא את ביתו שטיבה פייגה לנכדו של מייסד שושלת לובביץ בחסידות חב"ד ומחבר ספר "התניא " רבי שניאור זלמן שניאורסון.
ארבע שנים לאחר עלותו לארץ ישראל בחודש תמוז תקע"ד ( 1814) נולד לו בצפת ( ולפי גרסה אחרת בירושלים) בן שלו נועד עתיד גדול ,זאב.
הבן זאב דמות מעניינת מאין כמוה למד בישיבה בצפת של ישראל משקלוב והפך לעתיד לדמות מרכזית בישוב היהודי כאחד העסקנים הבולטים והחשובים של הקהילה הפרושית בירושלים , למגיה ומנהיג הגוורדיה היהודית של ירושלים ( וכתבה מיוחדת עליו תופיע באתר זה בהמשך )
לאחר שכמה מתלמידי הגר"א התיישבו גם בירושלים היה אברהם הדיין אחד המקשרים בין הקהילות של צפת וירושלים וטבריה .וכן יצא כמה פעמים מהארץ לרוסיה כשד"ר    ( שליח דרבנן ) שליח לגולה להשגת כספים למען חיזוק הישוב בארץ ישראל.

אך בנתיים סבלו אנשי הישוב בצפת משורה של אסונות נוראיים אסונות מיד הטבע ומיד אדם . הם סבלו ממגפה נוראית.ואחר כך ממרד של פלחים ודרוזים שטבחו ביהודים.
אחרי מרד הדרוזים של שנת תקצ"ד ( 1834) שאיים על קיומו והתפתחותו של הישוב היהודי בצפת שלח אותו רבי ישראל בשנת תקצ"ו ( 1836) לגולה לעורר נדיבי עם להגדיל את תמיכתם בישוב שקיומו העומד כעת בסכנה נוראית . ואז בהיותו בעיר פרשבורג שבהונגריה היגיעה אליו ידיעה נוראית מבנו זאב .על רעידת אדמה איומה בצפת בשנת תקצ"ז .ברעידת האדמה הזאת נספה שליש הישוב בעיר ובתוכם גם אישתו בתיה בריינה ושני בניו.
.( בנתיים הוא הביא לפרשבורג את הזמר "אורה למרדכי " לפורים שהיה מושר בארץ ישראל כפי שנכתב אז ברישומי הקהילה).
זאב שהיה אז אצל גיסו שניאור זלמן שניאורסון ואחותו טיבה פיגה בירושלים וכך ניצל מהרעש והיה בין הראשונים שיצאו לצפת כדי להחיש עזרה לשארית הפליטה מצפת ).

וברעידת האדמה נכחדו גם שלוש החיבורים תורניים גדולים שאותם כתב אברהם. וקונטרסים שהכילו שאלות ותשובות אל רבנים בגולה ובארץ ופרקי דרשות שהיה מלמד בישיבה בצפת חיבוריו בחידושי תורה אבדו לתמיד בין איי המפולת. .נשארה רק מחברת קטנה אחת על תגלחת בחול המועד שנמצאה במקרה בידי זאב בין ההריסות של הבית כשהיא כבר מוכנה לדפוס היא נתחברה כנראה לשם הפצה בקרב יהודי הגולה.אברהם מיהר לשלוח עזרה כספית גדולה מהגולה והודות לסיועו זה יכלו האשכנזים להתחזק מחדש בצפת.
בגולה אברהם נשא אישה שנייה את שינדל.

 

קבר שיינדל אישתו השנייה של אברהם וולפנזון. צילם  עמנואל סגל.

 הכתובת על מצבת קברה של שיינדל אישתו השנייה של אברהם וולפנזון.כפי שהיא מופיעה בספר "חלקת  מחוקק".

 

 ההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי שהיכיר את משפחת אברהם הדיין היטב מילדותו  סיפר על שינדל

 

"מאת אבי מורי  ורבי צבי ז"ל שגר בחצר אחת עם רבי אברהם הדיין קיבלתי :שיינדל היתה בת להורים גדולים בשורישפאטאק שבהונגריה . מלומדת הייתה ביהדות גרמנית והונגרית ,בקיאה הייתה במדרשי אגדה .הצטיינה ביופייה ,בחוכמתה ,ביראת ה' ובצדקתה אשר חפפה על כל הגיוני נפשה ופועל כפיה.

הרב יעקב גולדמן בעלה של אסתר מלכה בתה ,מספר בספרו "בני אשר "בבואה עם בעלה רבי אברהם מאונגריה לשער יפו בירושלים והיא לבושה מלבושי –פאר אירופאיים עמדה על יד שער יפו וקרעה ב גדיה כדין ואמרה "איני נכנסת לעיר הקדושה במלבושי מן הגולה אלא בסדין לבן כמנהג נשי ירושלים המוסלמיות והיהודיות בצאתן החוצה.היא דאגה לגר ליתום ולאלמנה .היא נפטרה במיטב שנותיה .מנוחתה כבוד על הר הזיתים . וזה נוסח מצבתה :פ"נ ( פה נקברה ) האישה הצנועה מ' ( מרת ) שיינדל אשר מוה"ר ( מורנו ורבנו ) אברהם וואלפינזאהן ד"ץ ק"ק צפת  ת"ו  גלבע זך אייר של ובחרת בחיים ( תרט"ז 1840) תנצב"ה.

  ממנה נולדו לו שני ילדים,יהושע ומלכה שנשעה לסופר והעיתונאי וחוקר ארץ ישראל יעקב גולדמאן ( שהוא אחיו החורג של היסטוריון הישוב הישן פנחס גרייבסקי ) היא חיה עד כמעט גיל מאה בנוה צדק בתל אביב.

אסתר מלכה בתו של אברהם וולפנזון ואישתו של הסופר יעקב גולדמן .חיה עד גיל מופלג של מאה בשכונת נווה צדק בתל אביב.

בשנת תר"ג ( 1843) חזר וולפנזון לירושלים .וכאן נח מעמלו וטלטולי הדרך . שליחותו לגולה הוכתרה בהצלחה ונשאה פרי רב.
בשנת תר"ז ( 1847 ) יצא שוב בשליחות לגולה ובדרך כתב משליחותו כתב תשובה בהלכה לרב של ירושלים ישעיה ברדקי . אך הפעם התנפלו עליו שודדים ושדדו ממנו את כל מה שהצליח לאסוף.הוא חזר שבור ורצוץ לירושלים ושוב לא יצא למסעות.

אחרי האסון הזה חזר לירושלים שבה בנו הפך לפעיל מרכזי קבע את ישיבתו בבית המדרש "מנחם ציון " של הפרושים והיה מרצה ממנו שיעורים נמנה על ראשי העדה וכיהן כגבאי במרבית מסודותיה.
הוא נודע בירושלים בהתעניינותו בנשוא עשרת השבטים האובדים ששמועות דיברו על כך שנמצאו שבט יהודי בדואי בחצי האי ערב וראה בשמועות אלו אות להתקרבות הגאולה.
הוא נפטר בירושלים ונטמן בשיפולי הר הזיתים בקרבת יד אבשלום בבית הקברות העתיק שהיה ברשות העדה הספרדית ומשותף לכל עדות היהודים בירושלים.
. על מצבתו כתבו :

"בקי בש"ס ופוסקים והגדה ,וגם בסתרי חכמה נודעת לו ,אברהם דיין ".

אליהו לנדא נינו של אברהם וולפנזון.

שנים רבות לאתר מותו של אברהם ב1946 יצאה לבסוף החוברת שאותה כתב "מחזה אברהם " על התגלחת בחול המועד. נינו אליהו לנדא מצא את כתב היד עוד בילדותו בין כתבי יד שונים בבית סבו זאב והוא חלם כל חייו להוציא אותו לאור.
במהלך חייו אליהו לנדא התמקד בהוצאת כתבי יד של הגאון מוילנא בניו וצאצאיו ובפרויקטים אחרים , אבל בסוף חייו נגש לבסוף אל המלאכה והספיק להשלים את ההדפסה ימים ספורים לפני שהסתלק מן העולם ב1946. ובנו יעקב שמשיך את מפעל חייו כמו"ל כבר השלים את ההוצאה. החוברת יצאה לאור עם הקדמה של צאצא אחר,ישראל בן זאב.
החוברת המקורית היום היא נדירה מעין כמוה אבל אין צורך לחשוש היא קיימת ברשת .
אפשר להוריד אותה בקלות ,והיא ניתנת להדפסה מחדש לפי דרישה כך שיצירתו הנדירה של וולפנזון היא כיום זמינה לכל.
עד כאן סיפור שגרתי של חיי אדם גדול. ממייסדי הישוב הפרושי בארץ ישראל ,אדם שהוא כבוד לצאצאיו..
אבל למרבית הצער המחקר הראה שחייו האמיתיים של אברהם וולפנזון היו שונים למדי ואפילו שונים מאוד מכל המתואר כאן. והפרטים האלו נחשפו לראשונה במחקר של פרופסור אריה מורגנשטרן "מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי משפחות ריינס וולפינזון ,רלב"ג רובלר ושפירה " שמופיע בספר גאולה בדרך הטבע :תלמידי הגר"א בארץ ישראל תק"ס –ת"ר 1800-1840 –מחקרים ומקורות .מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז
והגילויים במחקר זה יכולים לעצור את נשימתו של כל מי שקיבל עד כה את הסיפור על פרשת חיי אברהם "הדיין " משקלוב כאמת מוחלטת.

 חיי אברהם וולפנזון : גירסת המחקר הההיסטורי

( הערה :למי שרוצה להעמיק בעניין מוזמן ורצוי לקרוא תחילה את הקדמתו של בן זאב לחוברת "מחזה אברהם " שאותה אפשר להוריד מהרשת.  
לפני שהוא ניגש לקרוא את הראיון הזה שהוא בגדר התקפה על הקדמה זאת ,אבל זה אינו חיוני ).
להלן ראיון עם פרופסור אריה מורגנשטרן מהחוקרים הבולטים היום של תולדות הישוב הישן בארץ ישראל ותולדות ארץ ישראל במאה ה-19.
האם אתה יכול להסביר לי מה גרם לך להתעניין באברהם וולפזון ?

אריה מורגנשטרן.

 

ד"ר אריה מורגנשטרן: ההתעניינות המיוחדת שלי לא קשורה דווקא באברהם וולפנזון עצמו אם כי אין ספק שמשפחתו הייתה חשובה ומשפיעה בתולדות הישוב. היא נובעת מהתעניינותי הכללית בנושא עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל ,שאירעה כידוע לך לפני 200 שנה בדיוק . עלייה זו פתחה שלב חדש בתולדות הישוב היהודי בארץ ישראל.
אתה יכול ללמוד הרבה על עליה זאת גם מתולדות המשפחות השונות שהשתתפו בה ביניהן משפחת וולפנזון.
כידוע לך משפחות תלמידי הגר"א שעלו ארצה הן מהמשפחות הגדולות והותיקות ביותר בעולם היהודי האשכנזי , משום שהן ניצלו מן השואה שהכריתה את רוב רובה של יהדות אשכנז.אצלן אתה תמצא שושלות שמונות אלפי צאצאים . למעשה רוב המשפחות הפרושיות הגדולות כתבו את ספרי תולדות משפחותיהם. אם כי מדובר במסורות שבעל-פה שלא תמיד מגובות בתעוד היסטורי ראוי.

 אלי: ישנן משפחות בחברה הזאת    שדאגו יותר מכל לתיעוד תולדותיהם ?
בהחלט.  ישנן כמה משפחות ספציפיות שאצלן העיסוק בתולדות המשפחה הוא בולט במיוחד . אלו הן משפחת ריבלין ומשפחת סלומון ומשפחת צאצאי הגר"א עצמו.
בקרב ענף מסויים במשפחת ריבלין הירושלמית, שבסוף המאה ה-19 הנהיגה את מוסדות הישוב הישן, יש יותר סופרים וחוקרים משאר המשפחות . המשפחה הזאת  גם מקורבת משפחתית לגר"א עצמו וזה הוסיף עוד יותר על מעמדה.
בשלב מסויים בראשית המאה ה-20 ראו בני משפחת ריבלין שעל הישוב השתלטו אנשי העלייה השנייה והשלישית והיה להם אינטרס לתעד את ההיסטוריה שלהם. להערכתם שהתבררה כיום כנכונה, היו להם מניות יסוד וזכויות שלא נפלו מבחינת התרומה הסגולית שלהם לביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל, זאת מבלי לפגוע בזכויות ובחשיבות של העלייה הראשונה והשנייה.
.אנשי משפחת ריבלין פירסמו שורה של ספרים שהאדירו את אבותיהם כמייסדי ומנהיגי העלייה הפרושית לארץ ישראל (תלמידי הגר"א ) טענות שאני הוכחתי במחקרים שונים שהיו שגויות ומוטעות. הללו התעמתו גם עם בני משפחות אחרות כמו בני משפחת סלומון שהציגו אף הם גירסה משלהם על תולדות הישוב הפרושי , גירסה שהעמידה את משפחת סלומון במרכז, ולא את בני משפחת ריבלין.
ואגב הרשה לי לשאול  אותך שאלה  משלי.
האם גם  אתם משתייכים גם למשפחת ריבלין ? או שדם ריבליני אינו זורם בעורקכם?
 אלי :התשובה היא לא בדיוק : משפחתי ומשפחת ריבלין יש לנו אב קדמון משותף ,החבר יוסף,  האיש שהוגלה מוינה לעיר פראג בידי הקיסר פרדינד במאה ה16 והוא האב המשותף של משפחת ריבלין  של משפחת הגר"א שממנו מתחילה שושלת היוחסין של שתי המשפחות.ועכשיו נחזור לעניינינו.

חותמת של "רוזני ארץ ישראל בוילנה "אירגון חשאי שנחשד בידי משטרת הצאר כבעל שאיפות עולמיות.

אלי :איך החל העניין שלך באברהם וולפנזון עצמו  ?
 מורגנשטרן : העניין שלי בוולפנזון עצמו החל לאחר שגיליתי באמסטרדם בירת הולנד את מפקד הפרושים משנת 1834 . זאת הייתה רשימה שנשלחה על ידי אירגון "רוזני ארץ ישראל" – האירגון החשאי שנשלט בידי קרובי משפחתו של הגר"א, ואשר ניהל את העלייה לארץ ישראל ופיקח על המתרחש בקרב הפרושים בארץ, לארגון המקביל להם באמסטרדם..
[ הפרטים על אירגון "רוזני ארץ ישראל בוילנה " נחשפו בשנים האחרונות בלבד בעקבות גילוי כתבי יד חדשים שזורים אור על האירגון ששמר על חשאיות מרבית כתוצאה ממעקבים  שניהלה נגדו  משטרת הצאר בראשית המאה ה19  מאחר שהאמינה שהמדובר באירגון בעל שאיפות כלל עולמיות ושאר הבלים מסוג זה ) . 

בתמיכה הכספית ביישוב היהודי בארץ נעזרו ראשי "רוזני וילנה" עם ארגון הפקוא"מ [ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם] שנשלט בידי הבנקאי צבי הירש להערן ובני משפחתו. הפקוא"מ רצה להקים בארץ קהילה של לומדי תורה כהכנה לביאת המשיח, ביאה שלדעתם הייתה קרובה מאוד וצפויה על פי ספרי הקבלה, כבר בשנת 1840. ארגון הפקוא"מ אסף בכל אירופה המערבית כספים עבור הקהילות היהודיות בארץ ישראל וחילק אותם לפי מפתח קבוע . זוהי "החלוקה " שיותר מאוחר הושמצה בהיסטוריוגרפיה הציונית, אך בלעדיה לא יכול היה ישוב יהודי להתקיים בארץ ישראל תחת שלטון מוסלמי עויין.
"רוזני ארץ ישראל בוילנה " שלחו ללהערן רשימות שמיות של כל האשכנזים הנמצאים בארץ על פי דרישת אנשי אמסטרדם כדי שיהיו בטוחים שלא מרמים אותם לגבי גודלן של הקהילות הנמצאות בארץ ( שלכך הייתה כמובן השפעה על חלוקת הכספים בין העדות השונות )
. מכל הרשימות האלו שנשלחו במשך קרוב ל- 70 שנה נמצאה רק רשימה אחת , זו של שנת 1834. החומר כולו היה קיים בארכיון מסודר של הארגון עד לתקופת השואה והושמד בחלקו הגדול בשנת 1942 לערך. רק במקום מחבוא אחד באמסטרדם נמצאו 30 איגרות שנשלחו לאמסטרדם מווילנה ובהם הרשימה של שנת 1834 .
התחלתי לחפש בין השמות את אברהם וולפנזון "הדיין משקלוב"  ,אדם כל כך חשוב ממשפחה כל כך חשובה , הוא  היה  חייב להופיע  בהם במקום בולט.  ואחרי הכל  הוא אמור היה להיות בארץ, לפי המסורת המשפחתית כבר משנת 1810,יחד עם שאר תלמידי הגר"א ועם דודנו ר' ישראל משקלוב.
קראתי כל מה שכתבו עליו ש"ז ריבלין וד"ר בן זאב והאחרים על מנת להצליב את המידע שנכתב עליו עשרות שנים לאחר מותו עם מה שכתוב ברשימות האותנטיות של הזמן . אבל הפלא ופלא ברשומות האותנטיות של הזמן לא היה שום איזכור של השם וולפנזון, לא של האב אברהם ולא של הבן זאב עד שנת 1835. כלום .אפס .נאדה.

האיזכור החשוב ביותר נמצא ברשימה שהוכנה על-ידי הכוללים עצמם עבור משה מונטיפיורי והוא מתייחס לשנת העלייה ולגיל העולים וזהו המפקד שנעשה בישוב היהודי בארץ ישראל בשנת תקצ"ט 1839 . שם הוא אכן מופיע כ"אברהם משקלוב " שנולד ב1804 ועלה יחד עם בנו זאב בשנת 1835. לצדו נרשם שהוא מצוי כעת (1839) בשליחות הכולל. ואכן בשנת 1839 שהה אברהם וולפנזון בהונגריה בשליחות כולל הפרושים.

 

 אלי :אולי היה  יותר מאדם אחד בשם הזה ? אולי המדובר באדם אחר בשם אברהם ווולפנזון ?
מורגנשטרן : לא. המסמכים מראים בצורה ברורה מאוד  ומעבר לכל ספק שזהו אברהם "הדיין " אביו של זאב וולפנזון המפורסם שהיה פעיל מרכזי של הישוב הפרושי בירושלים ושהה בשליחות ב1839 .במפקד נזכר שמה של בתו פייגה טויבה , ילידת 1825, שתהא בעתיד אשתו של שניאור זלמן שניאורסון מגיה בבית הדפוס של ישראל בק, חתנו של אברהם וולפנזון.[ גם גיסו זאב וולפנזון עבד באותו בית דפוס]
עם זאת תיאורטית הייתה יכולה להיות אפשרות שהוא עלה לארץ ב1809 ירד מהארץ וחזר ועלה ב1835 לולא העובדה שהוא נולד לפי מפקד מונטיפיורי רק ב-1804 ואז קשה להאמין שהוא עלה בשיירה הראשונה של הפרושים והפך לדיין בצפת כשהיה בסך הכל בן שש שנים . .
ואשר לבן זאב עליו כתוב ברישומים שהוא נולד בחו"ל בעיר שקלוב ( ולא בצפת ולא בירושלים )  רק ב-1818 ועלה לארץ רק ב-1835 ביחד עם אביו.
אלי: כלומר שהוא הוליד אותו רק בגיל  14 האם זה ייתכן ?
מורגנשטרן: בוודאי. עליך לזכור שאז אנשים נישאו בגיל צעיר מאוד, לפעמים בגילים 13-14 זה היה טבעי ביותר.
אלי: מה גיליתם לגביו ולגבי פעילותו מהמסמכים ?
הוא נשלח על ידי בן דודו ישראל משקלוב בסוף שנת 1835 לשליחות להונגריה והיה אמור לחזור לא יאוחר משנת 1840 אך חזר רק בשנת תר"ג 1843 לאחר שהות ארוכה ומאוד לא מקובלת בפרשבורג ורק לאחר הפצרות רבות עם אשתו השנייה , לאחר שאשתו הראשונה ושני ילדיו נהרגו ברעש של שנת תקצ"ז (1837) .
צריך להבין כי יציאה לשליחות של השד"רים היתה בבחינת יציאה לחיפוש מכרות זהב , ואפשר להשוות אותם לשליחויות של שליחי סוכנות היום . רק אנשים מכובדים היו נשלחים כדי לייצג את ארץ ישראל בחו"ל. השליחים היו זוכים לאחוז מסויים של רווחים מהכספים שנאספו במהלך השליחות וזה יכול היה להיות סכום גדול מאוד. התוצאה הייתה שכל אחד שראה את עצמו ראוי ביקש לצאת והיו לפעמים מריבות על השליחויות האלו.
מהמסמכים מתברר שהיו שליחים שהתגלו כטיפוסים לא ישרים במיוחד. יש לנו ידיעות על שד"רים שעסקו בהימורים והיו רינונים על אחד שאף ביקר באזורים מסויימים באמסטרדם… יש מידע על שליחים ששלחו יד בכספים שהופקדו בידיהם וכו'. מסתבר שהיו האשמות כאלו כנגד אברהם וולפנזון.
מהמכתבים של לעהרן התגלו עוד דברים לגבי וולפנזון . התברר שהוא הואשם בכל מיני האשמות שהטילו ספק גדול ביושרו ובהתאמתו לתפקיד המכובד של השד"ר.

אלי:מה היו ההאשמות כנגדו ?

מורגנשטרן : נטען שאברהם וולפנזון התגלה כטיפוס לא אמין בענייני כספים, בלשון המעטה . הוא גם לא רצה לחזור אחרי סיום הקדנציה של שלוש וחצי שנים והייתה לו אפילו חוצפה לדרוש פיצויים בסך 400 זהובים בתמורה לשיבתו. הוא המשיך לאסוף בחו"ל כספים עבור עצמו .וסירב לשלוח את כספי הכולל שאסף עד שעיניינו יוסדר לשביעות רצונו.
.כמו כן האשימו אותו בענייני נאמנויות שונים ורמזו שהוא לקח כספים שלא הגיעו לו. הוא היה מסוכסך על רקע כספי גם עם רבניה של הונגריה.
ואולי חמור מכל . נטען נגדו כי הוא מכר בהונגריה שישים עותקים של ספרו של בן דודו ר' ישראל משקלוב, "פאת השולחן " , ולא רצה להעביר את הכספים הללו לאלמנת הרב שהגישה נגדו תביעה.
( לא ידוע לנו מה היו תוצאות התביעה הזאת  . בינתיים יש לראות את וולפנזון כזכאי בעניין מחמת הספק עד שיתגלו תוצאות הדיון המשפטי בעניין ).
הטענות כנגד אברהם וולפנזון הגיעו לעוצמה כזאת עד שלעהרן כבר שקל לכתוב לארץ ישראל שיבטלו את שליחותו ויחזירו אותו לאחר כבוד לארץ ישראל לענות על הטענות כנגדו .אבל לעהרן חשש שבנו שכיהן אז כסופר הכולל יחפה על מעללי אביו. 
בסופו של דבר וולפנזון חזר לארץ ישראל .אבל מעלליו בחו"ל היו ידועים וברורים לכל.

אלי : אבל הרי מסופר לנו בהיסטוריה המשפחתית  שהוא יצא פעם שנייה לשליחות ,הפעם שבה נשדד כל כספו ?
 מורגנשטרן :    אכן  אברהם יערי מזכיר בספרו "שלוחי ארץ ישראל ", עמ'780 כי הוא יצא בשנת תר"ז בשליחות שניה. אבל הוא אינו מציין מקור. מצטער . זאת טעות. וולפנזון שלנו  מעולם לא יצא לחו"ל פעם שנייה.

 יערי בילבל  כאן את ר' אברהם וולפנזון עם ר' אברהם אייזנשטיין מפינסק שאף הוא היה דיין בצפת ויצא לשליחות ב הונגריה במקביל גם הוא שנת תר"ז . משליחות זו של ר' אברהם אייזנשטיין יש לנו מקורות רבים.יערי מתבסס גם על גרייבסקי," זכרון לחובבים הראשונים" , חוברת ח' עמ' 34, ושם מצויה רשימה כמעט מעודכנת של שד"רי הפרושים אך לא נאמר שם דבר על שליחות משנת תר"ז , אלא על שליחותו של ר' אברהם וולפינזון משנת תקצ"ה. ראה גם הערת א' ריבלין ב"תולדות חכמי ירושלים" כרך ד' עמ' 79-80 שאף הוא מבלבל בין וולפנזון ו"אברהם פינסקר" שהוא אייזנשטיין. ובאמת יש דמיון מדהים  בין שניהם.שניהם נקראו אברהם.שניהם שימשו כדיינים בצפת וכנראה באותו הזמן.שניהם שהו תקופה מסויימת בשליחות מקבילה בהונגריה וכנראה שוב באותו הזמן בשנת תר"ז.ולשניהם היה גורל משותף ברעידת האדמה שהתרחשה בצפת בזמן ששניהם שהו בהונגריה ניספו נשות שניהם  וחלק מילדי שניהם.כך שבאמת קל מאוד להתבלבל בינם.ככל הנראה וולפנזון יצא לשליחות רק פעם אחת ולא יותר .הם לא נתנו לו הזדמנות שנייה.
הוא הורחק מכאן ואילך מענייני ההנהגה ועד לפטירתו בשנת תרט"ו 1855.
.הוא לא חתום למשל על תעודות הכולל והרי בידינו הרבה תעודות של התקופה. זה סימן ברור שהוא סולק מההנהגה.
הוא לא היה כבר בסטטוס גבוה, מה גם שר' ישראל משקלוב שהיה בן דודו לא היה יכול להגן עליו , וכל הסטאטוס שעוד נשאר בידיו היה כנראה אך ורק הודות לבנו זאב . מצאנו שהוא חתום על תעודה אחת בלבד וגם זה כנראה רק בזכות הבן זאב שהפך למנהיג בולט של הישוב.
אלי: איך אתה מסביר את ההבדל בין המסורת המשפחתית והמסמכים ההיסטוריים ?האם היה כאן שיבוש שלא מדעת ? או שמה שינוי מכוון?
מורגנשטרן: יש כאן באמת תופעה מוזרה ואפילו יוצאת דופן של שינוי מהותי של תולדות חיים של אדם והלבשת דמות אחת על דמות אחרת שחיה בזמן אחר.  
נראה שמה שקרה כאן היה שד"ר בן זאב זיהה את אברהם וולפנזון משקלוב עם דמות אחרת שאכן הייתה קיימת : של אברהם הדיין משקלוב שאכן היה בין העולים הראשונים מבין תלמידי הגר"א ונולד בסביבות 1767 דהיינו נולד כמעט 40 שנה לפני אברהם וולפנזון "שלנו"
 ועליו כנראה סיפר את הסיפור על דברי הגר"א שנאמרו לו על אודות אברהם אבינו וששיכנעו אותו לצאת לארץ ישראל.
כדאי לצטט כאן את מה שד"ר בן זאב אומר בהקדמה לספר "מחזה אברהם " המיוחס לרבי אברהם וולפזנון והוצא לאור בידי אליהו ויעקב לנדא :
"רבי אברהם הדיין שהיה מגדולי תלמידי הגר"א וממיסדי תנועת העלייה של הפרושים לארץ ישראל ,..שהיה הדיין הראשון לאשכנזים הפרושים בארץ ישראל נשכח במשך הזמן .וזה משום שאנשים שונים מן המתיימרים להעמיד את משפחותיהם בראש בוני הישוב הישן התעלמו  ממנו ומבנו הגדול רבי זאב וולפינזון …"
נראה לי שאותם "מן המתימרים להעמיד את משפחותיהם בראש בוני הישוב הישן" אינם אלא בני משפחת ריבלין המפורסמת שכתבו שורה של ספרים שהפכו למקורות מידע מרכזיים בנושא. הם הציגו את אבות משפחתם כמייסדי ומנהלי הישוב הפרושי בירושלים משנותיו הראשונות אם כי זה בכלל לא היה כך במציאות ההיסטורית. בני המשפחה הזאת כידוע לך שיתפו פעולה עם בני משפחת צאצאי הגר"א במחקרים על תולדות השושלת .אבל בו בזמן גם שימשו כסוג של "מתחרים ".
נראה לי שד"ר בן זאב ולנדא החליטו "הבא ונתחכמה להם" ונתלה אף אנו באילן גדול ששמו הגר"א ובדמותו העלומה של רבי אברהם הדיין משקלוב"  שהיה כנראה דמות אחרת  שעליה לא ידעו הרבה והם ניסו "להתלבש" על הדמות הזאת.

 

ישראל בן זאב ,ביוגרף של אברהם וולפנזון.

מי היה ישראל בן זאב כותב תולדות של אברהם וולפנזון?

.לאיש היו חיים מעניינים למדי והוא שווה מאמר בפני עצמו .
הוא נולד ב1899 לאביו מנחם וולפיזון והיה דור חמישי לאברהם וולפנזון
. הוא הפך במהלך חייו לאחד המומחים הגדולים ביותר של הישוב והמדינה לשפה הערבית ולהיסטוריה האיסלאמית אם לא המומחה הגדול ביותר . .קיבל תואר דוקטור על ספרו הגדול "היהודים בערב בתקופת  הופעת האיסלאם " . ספר זה יצא בערבית בשנת 1927 בהוצאה מצרית מוסלמית ידועה .אותה הוצאה הוציאה ב1929 את ספרו על תולדות השפות השמיות . ואת ספרו על חיי הרמב"ם וספריו שהתפרסם עם הקדמה של השיך המוסלמי מוסטפה עבד אר -ראזק  ב1935.

בעברית פרסם ב- 1931; את הספר "היהודים בערב " ספר שזכה למהדורה שנייה ומורחבת ב קורות היהודים בחצי האי ערב ודרום ארץ ישראל עד הופעת האסלאם ועד גירושם מרוב גלילות ערב ; בלווית תמונות, כתובות ומפות / הוצאת אחיאסף 1957
עוד ספר שפירסם וב1931 את החוברת "על התפילה ".
הוא קיבל תואר דוקטור שני בגרמניה ב1932 על ספר "יהודים ויהדות במסורת האיסלאמית ". וחיבר ספר בגרמנית בתקופת לימודיו שם על "מומרים יהודים בתקופת הופעת האיסלאם ".
בשובו מגרמניה הפך למרצה מן המניין  כפרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת קאהיר ובמכללת דאר אל עלום בקאהיר  והמשיך בחיבור מחקרים שונים בתולדות הספרות ערבית ובדברי ימי ישראל בארצות ערב ובעיקר מצרים וכן פירםס מאמרים בעיתונים מצריים יומיים שונים . .בתקופת שבתו במצרים צילם את כל עתיקות היהודים בקאהיר וערים מצריות אחרות כמו אלכסנדריה ופסטאס עבור ספר שהוא הכין בשם "גנזי ישראל במצרים ועבור ספר באנגלית על הגניזה .

ב1927 יזם והשתתף עם הבלש העברי הראשון דוד תדהר ביסוד מועדון עברי שנועד לתת חינוך לאומי עברי ליהודי מצרים . והקים את החברה לחקירת דברי ימי ישראל במצרים ושימש בהתנדבות כמזכיר חברה זאת .
ב1939 יסד עם אנשים כמו דוד ילין את "התאחדות בני הישוב" במטרה ללכד את ותיקי הישוב וצאצאיהם בלי הבדלי עדות ומפלגות בגוף צבורי אחד לפעילות חברתית וציבורית בבנין הארץ . וחיזוק הישוב בחומר וברוח .ה1940 הוא הקים סניף בתל אביב של ההתאחדות וביוזמתו של דוד תדהר שהפך לרוח החיה בארגון הוקמו עבור המועדון וגם ספריה והוצאה לאור שפעלה במסגרתה "ספריית ראשונים " שבה פורסמו ביוגרפיות שונות על ראשוני הישוב שאותם כתב יעקב חורגין והוציא לאור תדהר .
במסגרת סדרה זאת פורסם גם הספר בעריכתו של בן זאב מי ומי בירושלים :
אישים בבירה / בעריכת ישראל בן זאב ספרית הישוב, תשכ"ה 1965
ובמסגרתה פורסמו גם כרכי האנציקלופדיה המפורסמת לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר אנציקלופדיה שנוצרה במקור כתוצאה מרעיון של יוסף זונדל וסרמן ,ובהשראת ספרים מקבילים של פנחס גרייבסקי על וותיקי ירושלים . בסדרה זאת פורסם גם הספר "מגדולי ירושלים " של יעקב גליס שבו אנו מוצאים רשימה מפורטת מאוד על אברהם וולפינזון.

ב1939 קיבל הצעה מאמיר עבדאללה שליט ירדן לתרגם כתב יד ערבי עתיק של "ספר הציד והמטרקד " שנכתב לפני כאלף ומאה שנים בידי אבו אלפתח מחמוד כשאגם מרמלה . הכתב היד ניתן לנסיך עבדללה מתנה בידי שליט תורכיה אטטורק .האמיר היציע הציע לחכמים ומוסלמים מארץ ישראל ומצרים את עריכת כתב היד והכשרתו לדפוס .אך הללו לא נענו להצעתו בגכלל קשיים בפענוח בכתב היד . האמיר היציע ביוזמת פנחס רותנברג את ההעבודה לבן זאב והוא הסכים ומאז עסק בכך ( אך לא ידוע לי אם השלים זאת ) .
הוא התעניין מאוד בנושאי גרים וכתב את

גרים וגיור בעבר ובהוה( 1961) האם, האב והגיור ( קומה, התנועה לגיור והפצת אהבת-ישראל בין העמים, תשל"ו 1976) המסיון בישראל ( הוצאת קומה 1963)
ב1938 חזר לארץ ישראל והוזמן לתת תוכנית על שיפור הוראת השפה העברית בבתיה ספר של העבריים .1943 הפך למפקח על לימוד הערבית בבתי הספר ,הכין קורסים להכשרת מורים לערבית וחיבר את ספרי הלימוד לעברית מדוברת למתחילים ולמתקדמים שהכילו גם חומר פולקלורי רב והופיעו בכמה מהדורות .וכן ספר בשם " פרקים נבחרים מהשפה הערבית " עבור יודעי השפה ותלמידי הכיתות העליונות .
"
הוא פרסן שורת מאמרים ב"כתב העת של אגודת הסופרים "מאזניים " בכת בה עת ההיסטורי "ציון " וכתבי עת עבריים אחרים .בינהם ביוגרפיות של פרופסור דוד ילין וגם מאמר הספד על קרובו אליהו לנדא במלאת 25 שנה למותו .

ספרו האחרון "ערבית מדוברת " מהדורה שישית מתוקנת יצאה לאור בהוצאת מהו"ת – 1979והוא אז בן 90 .

דודן או אחיין ?

 אלי :אתה טוען במאמר שוולפנזון לא היה דודנו של ישראל משקלוב אלא היה בסך הכל אחיינו.
מורגנשטרן : אכן כך כותב צבי הירש לעהרן שכותב על ישראל משקלוב כדודו ואיזו סיבה הייתה לו לשקר בעניין ? ללעהרן היו מקורות מידע מפורטים מאוד על האנשים בארץ והוא לא היה טועה בדבר כזה סתם. והמסקנה המתבקשת היא שוולפנזון היה בן דור צעיר יותר מישראל משקלוב ולא בערך בן גילו כפי שהוא מתאר במסורת המשפחתית שלכם.
 אלי :מר מורגנשטרן לתשומת ליבך יש לי בבית ספרי יוחסין שהוכנו בידי האב של סבתי ובידי סבי שמפרטים את השושלת המשפחתית בעניין ומראים בפירוט שוולפנזון היה דודנו של ישראל משקלוב ולא אחיינו.
מורגנשטרן :אם כך זה באמת מוסיף אור חדש על העניין בדרך כלל יש להתייחס ברצינות רבה לספרי היוחסין האלו.האמת היא שלאחרונה בשנת 2001 ארבע שנים לאחר שפירסמתי את המאמר המדעי בעניין מאז היגיע גם לידי מידע חדש בעניין . מצאתי כתב יד של אברהם וולפנזון. 

 מדובר מדובר בצילום מכתב שכתב וולפזון שנמצא בידיו של אספן פרטי, שגם את שמו איני יכול למסור עד לפירסום המדעי.
. במכתב הזה וולפזון כותב
: " ובן דודי הגאון הגדול בעל המחבר[…קרוע…..] שם האחד ספר תקלין חדתין וכו" . לא אוכל לפרט יות משופ שזה עוד יופיע בפרסום מדעי .  אבל הוא מדבר על חשיבות ספריו של ר' ישראל ובעיקר על" פאת השולחן".דהיינו אברהם וולפזון הוא אחרי הכל בן דודו של ישראל משקלוב ולא "רק " אחיינו .
מורגנשטרן: נכון.

אבל וכאן זאת ספקולציה .ייתכן שלאהרן לא טעה "סתם " בהגדרת הקשרים המשפחתיים בין השניים. יתכן שבמסגרת הקשרים המסובכים שהיו בין המשפחות היהודיות דאז וולפנזון אולי היה מצדדים שונים של משפחתו שהיום כבר לא ידועים לנו גם דודנו וגם אחיינו של ישראל משקלוב ולעהרן ידע זאת והעדיף להתייחס אליו רק כאחין גם מסיבות של זילזול
לשם השוואה מהמכתבים מתברר לנו שבתו של לאהרן הייתה נשואה לאחיו כלומר שהוא היה גם הסב של ילדם וגם דוד.

מתי מת אברהם וולפנזון ?

גם על כך יש תעלומה מוזרה לפי רוב המקורות רשימותיו של בן זאב והאנציקלופדיה של תדהר והספר "מגדולי ירושלים " של גליס וספרו של יוסף זונדל וסרמן "מיקירי ירושלים " הוא מת בט"ז בכסלו בשנת תרי"א 1851.
ויש לשים לב שכל המקורות הלו הם ישירות של אנשי משפחה או מבוססים עליהם כמו בספר של גליס.
אבל הרישומים בחברה קדישה מראים שהוא מת כמה שנים יותר מאוחר בשנת ט"ז בכסלו תרט"ו.( 1855)
התאריך הזה מופיע גם באנציקלופדיה של יעקב גניס אך לא בספרו "מגדולי ירושלים "נ-1967 כאילו המחבר גילה בנתיים פרטים חדשים שלא נמסרו לו במקור בידי המשפחה ודוברה יעקב רמון , פרטים  שאילצו אותו לתקן את תאריך הפטירה.
.
"איך אתה מסביר את הניגודים בין שני תאריכי הפטירה ?קשה להאמין שלנדא ובן זאב היו טועים במידע כל כך בסיסי זמין לכל מה עוד שזה לא דבר שהייתה להם סיבה לשקר לגביו.
אולי היו שני אנשים בעלי אותו שם שנפטרו בזמנים שונים ?ואולי היתה זאת טעות של פקידי ה"חברה קדישה " אנשים האלו לא בהכרך דייקו בכל פעם שכתבו משהו .וההיגיון אומר שיש לסמוך בעניין יותר על בני המשפחה מאשר על לבלרים."  

מורגנשטרן : יש לנו הוכחה חותכת ומוחלטת שהוא נפטר לאחר 1851.
הוא חתום על תקנה שפורסמה שנה לאחר "מותו " ב 1852 שנקראית "תקנת עדת האשכנזים בירושלים משנת תרי"ב כנגד היתרונות בבגדים ותכשיטים"   שיוצאת כנגד מותרות וקישוטים ותכשיטים בלבוש
 של גברים ובעיקר נשים (מסמך מרתק ומעניין שלא נכתב עליו כלום) .. היא נמצאית אצל ההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי, ( גרייבסקי אגב הוא אחיו החורג של יעקב גולדמן שהיה נשוי לבתו של אברהם וולפנזון א.א.) בחוברת שלו מגנזי ירושלים, חוברת כ"ב, תרצ"ב עמ' ה-ו1852 . זאת התקנה היחידה החתומה גם על ידיו . והתקנה היא הוכחה החותכת שאברהם וולפנזון היה בחיים חייתו אחרי שנת תרי"א אלא אם כן נגיד שהוא קם מקברו במיוחד כדי לחתום על התקנה החמורה.
אם תגיד שהוא חתם על התקנה בשנת 1851 כי אז היו מוסיפים את המילים ז"ל או זצ"ל ליד שמו .והם לא עשו זאת סימן שהיה עדיין בחיים כשפורסמה.

 
 

תקנה כנגד קישוטים ובגדים יפים שעליה חתום אברהם וולפנזון משנת 1852 .שנה לאחר שאמור היה להיות "מת ".

 
 

אז  יש כאן תעלומה : איך אפשר להסביר את העובדה שבכמה מקורות שונית כולם של בני המשפחה שצריכים לדעת יותר טוב מכולם את תאריך המוות יש טעות גדולה כל כך של כמה שנים ?
לכאורה כאן לא הייתה שום סיבה לשנות את שנת המוות וקשה להאמין שבני משפחה ובוודאי לא אנשים דקדקנים כמו אליהו לנדא ובן זאב ויוסף זונדל וסרמן שחקרו כל פרט בתולדות משפחתם היו טועים בדבר בסיסי כזה.

 ואחרי הכל הם יכלו להגיע בכל זמן לקבר של אברהם וולפנזון על הר הזיתים כדי לראות את תאריך הפטירה הכתוב עליו .כפי שמן הסתם עשו (קברו של ר' אברהם וולפנזון אגב היה בחלקה ליד קבר זכריה וכל המצבות שהיו במקום חוללו על-ידי הירדנים ולא קיימות יותר.)
ובכל זאת עובדה יש טעות בתאריך המיתה .והטעות חזרה על עצמה שוב ושוב בספרים שונים לאורך השנים.
אפשרות אחת היא שאיך שהוא אכן נפלה טעות ברישומים והטעות הועתקה איך שהוא שוב ושוב בכמה חיבורים שונים . . .
אפשרות שנייה שנראית לי יותר סבירה היא שמשהו קרה בין שנת תרי"א ושנת תרט"ו עם אברהם וולפנזון משהו שהיום אנחנו כבר לא יודעים עליו את הפרטים.  
משהו היה כה חמור שהוא הטיל כתם על כבוד המשפחה.
כתם על כבודו של זאב הבן הפעיל המרכזי בקהילה.
כתם על כבודה של בתיה בריינה הנכדה ועל כבודו של אליהו לנדא הנין שהיה מקור המידע של בן זאב על אברהם וולפנזון..משהו שהיה כה חמור שאליהו לנדא מצא צורך לשנות את תאריך הפטירה על מנת למחוק ולהכחיש את אותן שנים שבהם אירע מה שאירע . אולי הייתה זאת הונאה כספית ( משהו שראינו שוולפנזון לא התנזר ממנו בשנות פעילותו ) אולי היה זה משהו אחר חמור עוד יותר.
אנחנו כרגע איננו יודעים.

מורגנשטרן : לסיכום מר אשד הדמות האמיתית של אבי המשפחה שלכם אברהם וולפנזון הייתה רחוקה מאוד מלהיות דוגמה ומופת למישהו,ובוודאי לא עבור משפחה גאה כמו משפחת צאצאיו של וולפנזון שהתייחסו גם אל הגאון מוילנה עצמו.אנשי המשפחה שלכם התביישו באברהם וולפנזון אבי  המשפחה.
ואת "הכתם"  ניסו הדורות המאוחרים שלכם ל"נקות" על ידי כך שזיהו אותו עם דמות אחרת שהייתה קיימת מבחינה היסטורית בשם אברהם הדיין משקלוב שבאמת היה מן העולים הראשונים בראשית המאה ה19. .בן זאב מספר שיש ברשותו מחזור שהיה שייך לרבי אברהם ובו כתוב "בשבועות של שנת תק"ע ( 1810) התפללתי בפעם הראשונה על יד הכותל המערבי " וכנראה שזה באמת היה שייך לאברהם הדיין האמיתי ואולי אולי אולי היה המחזור הזה שיצר את כל המסורת על הזיהוי בין אברהם וולפנזון  ואברהם הדיין משקלוב מכלתחילה.
שמע אפשר לתת קרדיט למסורת משפחתית כל עוד שהיא לא מנוגדת לעובדות המתועדות של התקופה והמסורת הזאת בהחלט מנוגדת לעובדות המתועדות.
רק שתדע שההיסטוריונים של סוף המאה ה19 כמו  ישראל דב פרומקין מעולם לא לקחו את הזיהוי הזה ברצינות ומעולם לא העלו על דעתם לזהות את אברהם וולפזון עם אברהם הדיין .אבל היה צורך לחקור את כל העניין מחדש עם מסמכי התקופה כדי לחשוף את האמת  הזאת על אברהם וולפנזון שהוסתרה בידי  שפע גרסאות משפחתיות שונות ומשונות.

.

נספח 

לרגל כתבה זאת עשיתי סקר אצל שני סופרים הידועים בשורשיהם הוותיקים בארץ ישראל . 
הסופר אהוד בן עזרבאיזה שנה עלו אבות אבותיך לארץ ישראל ? 
 אהוד בן עזר : בשנת 1863 עלה ארצה סבו של סבי שלמה ראב ואשתו אסתר כדי למות ולהיקבר בירושלים .בשנת 1875 או 1876 עלו ארצה אבי סבי אליעזר ראב ובנו יהודה ראב בן עזר, הוא סבי, ועוד בני משפחה. אליעזר ויהודה היו במייסדי פתח תקווה בשלהי שנת 1878
אתה מכיר סופרים ישראליים ידועים כיום ( מהשורה הראשונה והשנייה לא כאלו שאיש חוץ ממך לא שמע עליהם ) שאבות אבותיהם היגיעו לארץ ישראל עוד לפני כן ?
לפי הידוע לי משפחתו של א.ב. יהושע מצד אביו היא משפחה בעלת שורשים עתיקים מאוד בירושלים ואחד מאבות אבותיו היה אפילו אשכנזי שנטמע בספרדים, ר' יצחק אופלטקהלא עולים בדעתי כרגע שמות של סופרם אחרים אבל אולי דילגתי על מי מהםא.ב.יהושע כותב
לאלי אשד שלום רב, כפי שידוע לי סבא של סבתי מצד אבי הגיע מפראג ב- 1848 אבל הוא התחתן עם ספרדיה ממשפחת עייש שיש לה שורשים בארץ גם במאה השמונה עשרה. סבי מצד אבי הגיע בן שלוש לארץ משלוניקי.  אם היו עוד מאה אלף יהודים נוהגים כמוהם מצבנו
היום היה הרבה יותר טוב. כל טוב א.ב. יהושע
>אז א.ב. יהושע קודם לכלל סופרי ישראל בעתיקות שורשיו המשפחתיים בארץ.

נספח :שושלת וולפנזון כפי שנרשמה בידי יוסף זונדל וסרמן.

ראו עוד על נושאים אלו :

אברהם וולפנזון בויקיפדיה

אריה מורגנשטרן
עליית תלמידי הגר"א
2200 שנה לעלית תלמידי הגר"א
פרק מהשיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה" מאת מורגנשטרן
מסמכי עליית הגר"א נחשפים בכנסת

השד"רים בויקיפדיה
משפחת ריבלין

ביבליוגרפיה על אברהם וולפנזון

אריה לייב פרומקין תולדות חכמי ירושלים : משנת ה"א ר"ן ליצירה עד ה"א תר"ל ליצירה יצא לאור בשלשה חלקים עם תולדות המחבר ותמונתו, ועם הערות והוספות רבות ; מלואים ומפתחות מאת אליעזר ריבלין ירושלים : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"ץ .

חיים מיכל מיכלין "כולל הפרושים בירושלים בסוף המאה השישית " "תבונה " שנה שנייה גליון 4.1.1933  

 כולל  רשימת חלוקה של הפרושים משנת 1838 ? ומוזכרים בו " ר' אברהם משקלאב ובנו זאב וולף " כולל סכומי הכסף שקיבלו מרוסיה.

 

ישראל בן זאב "תולדות חיי הרב הגאון הדיין ואלפינזאהן מחבר מחזה אברהם הדיין הראשון לעדת האשכנזים הפרושים בארץ ישראל " הקדמה ל"מחזה אברהם –תגלחת בחול המועד מאת אברהם ואלפינזאהן הביא לבית הדפוס וערך אליהו לנדא . הוצאת יעקב אלעזר לנדא תל אביב,תש"ז .

דוד תדהר ,האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו הוצאת ספריית ראשונים ,תל אביב. 1947 . כרך א' ע' 304 – ו

ע' 305

טקסט ברשת יש כאן

שלמה זלמן ריבלין ( כותב אנונימי ) חיים הילל ריבלין ( עורך שתחת שמו הופיע הספר ) חזון ציון : שקלוב וירושלים : תולדות עלית תלמידי הגר"א ומפעליהם ביסוד הישוב בארץ ישראל. (תל-אביב) : (דפוס א. מוזס), (תש"ז,1947

ישראל בן זאב "תנועת "חזון ציון " גורם ראשון בבניין מדינת ישראל ". בתוך "מוסדי ארץ –מאמרים וחלקי מאמרים על תולדות עליית תלמיד הגר"א "מוסדי ארץ " מפעליהם ביסוד ישוב האשכנזים בירושלים מאת ותיקי ירושלים וצאצאי תלמידי הגר"א .מסודר ומוצא לאור על ידי ועדה מצאצאי תלמידי הגר"א בירושלים .תשי"א.
אליעזר יערי שליחי ארץ ישראל: תולדות השליחות מהארץ לגולה מחורבן בית שני ועד המאה ה-19 .מוסד הרב קוק תשי"א.
יעקב רימון  "רבי אברהם הדיין ואישתו עולים לירושלים " הופיע בתוך "ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים " כינסו וערכו יעקוב רימון ויוסף זונדל וסרמן "הוצאת המכון לאיסוף סיפורי ארץ ישראל ואגדותיה , 1958. הופיע גם בספרו של יעקב רמון "דמויות מן העבר :סיפורים ורשימות  הוצאת המנורה ,1972.
יעקב גליס "רבי אברהם ולפנזון " בתוך "מגדולי ירושלים " הוצאת ספריית ראשונים ,ירושלים תשכ"ז . ,1967 ( הגירסה הפרטנית ביותר הקיימת על חיי אברהם וולפינזון ) .
יוסף זונדל וסרמן ""הדיין משקלוב –רבי אברהם וולפנזון " בתוך "מיקירי ירושלים "דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ואחרים . הוצאת מסלול ,תל אביב תשל"ג
יעקב גליס "רבי אברהם בן רבי זאב ולפנזון " בתוך אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל, כרך א' ירושלים : המכון לחקר ירושלים, מוסד הרב קוק, תשל"ה 1974- ע' סו-סח
יצחק ישעיהו וייס "פסק החתם הסופר בעניין מעות לבני ארץ ישראל " מוריה סיון תשל"ח ע' כד-כז ח'קירה של פרשת פסק הלכה שבו היה מעורב אברהם וולפיזון.
. יצחק ישעיהו וייס "על השד"ר רבי אברהם ז"ל בהונגריה " מוריה שנה שמינית , גליון ד-ה משנת תשל"ח. ע' קא-קב .

צבי קרגילה "שד"ר מירושלים לקהילות בצפון אפריקה " בתוך מיכאל  :מאסף לתולדות היהודים בתפוצות ,המכון לחקר התפוצות ,תל אביב ,תשמ"ה .כרך ט'. ע' קצד-קצט. ( המאמר שלכאורה עוסק בשליחות של אברהם וולפנזון עוסק למעשה בזאב וולפנזון והמדובר בטעות של החוקר).
אריה מורגנשטרן "מסורות משפחתיות במבחן המחקר ההיסטורי משפחות ריינס וולפינזון ,רלב"ג רובלר ושפירה " בתוך גאולה בדרך הטבע :תלמיד הגר"א בארץ ישראל תק"ס –ת"ר 1800-1840 –מחקרים ומקורות .מהדורה שנייה ומורחבת הוצאת מאור ירושלים תשנ"ז

  שבתי זכריה סיפורי חצרות ובתים בין החומות : פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים העתיקה בדורות האחרונים / ירושלים : ראובן  מס, תשס"ו 2006. כולל פרק על אברהם הדיין ועל בנו זאב וולפנזון .

אריה מורגנשטרן  השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה"הוצאת שלם ,ירושלים ,2007.

ראו עוד

אברהם וולפנזון בויקיפדיה

אברהם הדיין נכנס לירושלים

הכבוד האבוד של אברהם "הדיין" וולפנזון תגוובה מפורטת וקפדנית למאמר זה של ד"ר עמנואל סגל

חייו הכפולים של זאב וולפנזון : על חייו של בנו של אברהם הדיין

מסע החיפושים של אלעזר לנדא ובתיה בריינה :על נכדתו של אברהם הדיין ובעלה.

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא נינו של אברהם וולפנזון

קישורים על תולדות משפחת וולפנזון

 דוד תדהר "הרב אברהם וואלפינזאהן" מתוך המהדורה ברשת של "האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 1, ע"מ 304- 305

אברהם וולפנזון בוקיפדיה

 

בית כנסת "החורבה "

יהושע וולפנזון  הרוקח היהודי הראשון באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

יעקב גולדמן סופר ועיתונאי גיסו של זאב וולפנזון  באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 108109

  פנחס גרייבסקי ,אחיו של יעקב גולדמן והיסטוריון של ירושלים

בתיה בריינה בתו של זאב וולפנזון ובעלה אלעזר לנדא נינו של הגר"א

הרב אליהו לנדא "גואל התנ"ך "

  רחל אחותו של אליהו לנדא

בן ציון וולפנזון בנו של זאב וולפנזון באנציעקלופדיה של דוד תדהר  כרך ראשון ע' 307308

  

מנחם וולפנזון בנו של בן ציון מקים בית העיוורים היהודי הראשון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א

ע' 460-461 

  

ד"ר ישראל בן זאב היסטוריון של משפחת וולפנזון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 378379

 

מוסה אשד

האיש שגילה את דרך בורמה

דרכו האחרונה של לוחם

צבי אשד

המחשמל של מחוז הדרום

 

 

משפחות קרובות :

 משפחת לנדא צאצאי הגר"א

מה קרה לחבר יוסף

כתב הצופן של אברהם וילנר

שומר המורשת של הגאון מוילנה

  

משפחת יוסף זונדל מסלנט

מלחמת האתרוגים :על שמואל מוני זילברמן

ישעיהו ברדקי

  

משפחת ריבלין

אתר משפחת ריבלין

האגדה לבית ריבלין

הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין

משה ריבלין המגיד דורש ציון

המסתורין של "קול התור"

 

משפחת סלומון

בבוקר ל"ח בשנת תרל"ח

אתר משפחת סלומון

 

הכנס הגדול של משפחת וולפנזון

סיכום כנס משפחת וולפנזון

 בלוג משפחתובלוגיה :בלוג לחקר תולדות משפחות

הבלוג של חיים פרידמן :חוקר שושלות

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

אתר העמותה לחקר המשפחה היהודית  

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

היה היה איש גיבור : על אליהו בלנק -עוד חקירה משפחתית

 מצבת הקבר של שיינדל ,אישתו השנייה של  אברהם וולפנזון. צילום עמנואל סגל.