ארכיון תג: נחמיה אשד

נחמיה אשד ומחלקת הל"ה

נחמיה וסרמן 0

 

דודי המנוח נחמיה וסרמן אשד היה בין מתיישבי קיבוץ משואות יצחק  גוש עציון ב-1948 לחם על הגנת המקום ונפל בשבי . מהשבי הוא שלח צרור מכתבים להוריו ולמשפחתו שאנחנו שומרים אותם היום כאוצר היקר המתאר ומבטא את התחושות והרגשות של שבוי עברי בידי הירדנים באותם ימים קשים .

כפי שחשפה  שוב דודתי רבקה אשד   לאחרונה  נחמיה שמר בשער צדדי של קיבוץ משואות יצחק  שם היה בין האחראיים על הביטחון והיה אמור להכניס את  מחלקת הל"ה  בפיקודו של דני מס לקיבוץ ולסייע להם בהתארגנות ללחימה . כל הלילה הוא חיכה  וחיכה אך הם לא באו.  לפנות בוקר שמע  צרורות בלתי פוסקים של יריות.

ליבו ניבא לו רעות .  הוא התחבט בשאלה האם לקרוא לחבריו ולצאת החוצה בניסיון לברר מה קורה? אולם הוא ידע היטב שהיריות הם ממרחק גדול מידי ולצאת בלילה למקום שבו התחולל לא ספק קרב  רק עלול להביא להרג של כולם.

בבוקר נודע  דבר האסון שליווה אותו כל חייו.

במכתב שאותו איתרה לאחרונה דודתי ציפי פרימור שנשלח למשפחה מהשבי מתאר נחמיה את תחושותיו לאחר ששמע על המוות  המזעזע של הל"ה

כפי שנחמיה כותב  זה קרה יום לאחר שכוחות גוש עציון הנחיתו מהלומה מפתיעה על כוחות האוייב. וכמו שנחמיה כתב  , אותו הנצחון שלהם, שאותו הוא שם במרכאות כפולות, קשה היה לחגוג בשל הזעזוע שכולם חוו כשלמדו על האובדן הגדול.

צרור המכתבים שנשמרו לנו מנחמיה אשד הוא בגדר אוצר בלום של תיאור התקופה וגוש עציון והשבי בידי תושב המקום  שידע לתאר היטב אם כי בתמציתיות את האירועים .אולי יום אחד נפרסם את המכתבים כספר.

 

והנה המכתבים  של נחמיה כפי שפורסמו  בידי ציפי פרימור אחותו ,ואני מביא אותם לידיעת הציבור הרחב :

 

 

המכתב על הקרב המוצלח בגוש עציון ביום לפני נפילת הל"ה

 

המכתב על הידיעה על נפילת הל"ה

 

 

 

 

 

 

ראו עוד על הל"ה :

הנה מוטלות גופתינו  לרגל מלאת שבעים שנה לנפילת הל"ה 

אליק שמיר ואני -סיפור פגישתו של אבי צבי אשד אחיו של נחמיה עם אליק שמיר ( המוכר מהספר  הקלאסי של משה שמיר "במו ידיו -פרקי אליק ") בשעה האחרונה לחייו  כמה ימים אחרי  נפילת הל"ה

להבין טוב יותר את הערבים :לזכרו של נחמיה -אשד ז"ל

נחמיה וסרמן 0

בחודש שעבר נפטר דודי נחמיה אשד  בלילה בבית חולים בירושלים.בן 86 היה..

נחמיה -נח  וסרמן אשד נולד ב-1928  אביו היה המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן ואימו הייתה חנה לנדה. בילדותו הירבה לשהות עם סבו הרב אליהו לנדה בן נינו של הגאון מוילנה והושפע ממנו עמוקות.

ילדי משפחת וסרמםן 1938

צילום מ-1938 של ילדי משפחת וסרמן נחמיה ואחיו.הצילום הוא מבר המצווה של האח הבכור צבי ( אביו של כותב שורות אלה ).עומדים משה ,צבי ( עם הכומתה ) ונחמיה. יושבים חנה לנדה ויוסף זונדל וסרמן לפניהם עומדים -הילדים שמואל ,בתיה וציפורה.

אחרי שסיים את הלימודים בבית הספר "בילו"י בתל אביב החליט לפנות לחקלאות הוא וחבריו השתלמו בקיבוץ "שדה אליהו".לאחר מכן  נחמיה וחבריו הקימו קיבוץ בגוש עציון בשם "משואות יצחק" על שם הרב יצחק הרצוג. המכתבים שאותם שלח נחמיה מהקיבוץ לבני משפחתו ושהשתמרו  בידי בני המשפחה עד היום מהווים מקור היסטורי רב ערך לתולדות הקיבוץ וגוש עציון כולו.

במלחמת השחרור הותקף הקיבוץ בידי הלגיון הירדני ,נחמיה לחם על הגנת המקום עד שנפל בשבי ביחד עם עוד כ-320 מאנשי גוש עציון והועבר למחנה שבויים שכונסו ביחד במחנה שבויים שנקרא "אום אל ג'מאל" (אם הגמלים) במדבר, 15 ק"מ מזרחית לעיר מַפרָק בצפון ירדן. שם הוא שכן במחנה השבויים עם אישים כמו סופר הילדים לעתיד אוריאל אופק והמפקד הבכיר לעתיד דני מט.   . נחמיה מכתב

מכתב שאותו שלח נחמיה למשפחה מהשבי בירדן.

במהלך חודשי השבי נחמיה החל להתעניין בשוביו הוא למד ערבית והחל לקרוא בספרות הערבית. הוא שוחח רבות עם השומרים הירדנים. הוא הפך לאיש קשר בין השבויים והשובים שעימם ניסה לדבר כשווה אל שווה כפי שמראים מכתביו היפים מהשבי שמתארים את תנאי החיים שם ששרדו בידי המשפחה. פעילותו בקרב השובים הירדנים תרמה לשיפור תנאי החיים של השבויים. לאחר שהשתחרר מהשבי החליט שמקומו אינו בקיבוץ. הוא עזב את הקיבוץ הוא התקבל למשטרת ישראל בתור סמל במחלקת המיעוטים שם היו זקוקים מאוד לאדם כמוהו שהפך למומחה בשפה ובתרבות הערבית. במשך השנים עלה  נחמיה בדרגות במשטרה והיגיע לדרגת רב פקד. ולאחר מכן שימש כמתורגמן בבתי המשפט ונחשב לאחד המתורגמנים היעילים  והאמינים ביותר של בתי המשפט מהשפה הערבית.

בשלב מסויים עלה בו הרעיון לפרויקט ענק: מילון עברי לערבית המדוברת שהיא שפה שעומדת לחלוטין בפני עצמה מהערבית הספרותית המוכרת והנלמדת בבתי הספר.

נחמיה  היה נוסע לכפרים ולערים הערביות ובכל מקום היה לוקח פנקס ורושם מילים ערביות .ובמשך שנים שקד על המשימה ליצור מילון כזה. הוא היה נפגש עם ידידים ומכרים ערביים אנשי כפר ואנשי עיר ולומד עימם את נבכי הערבית המדוברת ויצר אלפי כרטיסיות עם מילים ערביות, עד שהיה מי שטען שנחמיה מדבר את הערבית המדוברת טוב יותר מהערבים עצמם.

בשלב מסויים החל להעביר את הפרויקט למחשב. בשנות הפנסיה שלו שקל ללמוד באוניברסיטה ולהשלים תואר ,אבל זה לא יצא לפועל כי העדיף להקדיש את זמנו לטיפול בנכדיו. וגם פרויקט המילון שהיה כה חשוב התעכב והתעכב.ולבסוף לא יצא לפועל.

נחמיה נפטר בפברואר 2015. הוא קבור בהר המנוחות בירושלים.הוא השאיר אחריו אישה רבקה ואת בנותיו בת שבע ומרים ונכדים ונינים.

יש לקוות שמוסד כלשהוא ( אולי חיל המודיעין ?) ייקח על עצמו את המשימה להוציא מכתביו של נחמיה כספר את המילון העבר המקיף ביותר הקיים לערבית  מדוברת. אם לא כספר אז כמאגר  או ספר אלקטרוני ברשת, מילון שאפשר יהיה לעדכן אותו באופן שוטף ככל שתתפתח הערבית המדוברת. בכך יוצב נדבך נוסף ליכולת ההבנה שלנו את שכנינו הערבים ,ובכך ימשכו מאמציו של נחמיה שנמשכו כל חייו להבין טוב יותר את הערבים.

נכדו של נחמיה, יוסף -זונדל וולמן עורך כעת חוברת לזכרו. כל מי שרוצה   לתרום חומר על חייו של נחמיה ופועלו מוזמן ליצור עימו קשר במייל :

yzundel@gmail.com

  להלן הערך שנכתב על נחמיה באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר. נחמיה הוא  אחד  האנשים הצעירים ביותר שערכים עליהם מופיעים בכרכי האנציקלופדיה:

ראו גם:

מודעת אבל של משטרת ישראל לזכרו של נחמיה 

אחיו של נחמיה כללו את

צבי אשד

משה "מוסה "אשד ,מגלה "דרך בורמה "

אלי אשד"בלש תרבות " נותן הרצאות בנושאים שונים.

טלפון 0507391794

https://www.facebook.com/ozyaozno666

נחמיה אשד הקבר .