ארכיון תג: נשק גרעיני

המלחמה הבאה עם איראן- תחזיות הצעות וסיפורים:מה אפשר לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן -החלק השני

iran alla loves me

הופיע בגירסה מקוצרת  תחת השם

:מלחמה לפי הספר -המלחמה הבאה בין ישראל לאיראן "דיוקן –מקור ראשון "

החלק הראשון של הכתבה :מה ניתן לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן ?

 

וכעת לחלק השני.

iran al chzor point

ישראל היא אולי המדינה היחידה על פני כדור הארץ שהצליחה להשמיד תוכניות גרעין של מדינות עוינות. עד כה מיוחסת לה השמדתן של שתי תוכניות כאלה: הפצצת הכור הגרעיני העיראקי ב-1982, פעולה שישראל מודה בה באופן רשמי, והשמדת כור שנבנה בסוריה בסיוען של צפון-קוריאה ואיראן, ולפי מקורות זרים הופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר ב-2007. אז היו שהגדירו את המתקפה הזו כהתגרות מיותרת שתערער את היציבות באזור; כיום לא ניתן אלא להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה אילו השתלטו כוחות דאעש על כור גרעיני סורי.

על פי מקורות זרים וישראליים, עמלה ישראל זה תקופה ארוכה על שיבוש תוכנית גרעינית נוספת – זו של איראן. בעוד לאמריקנים לקח בשעתם לא יותר משלוש שנים לבנות את הפצצות שהשמידו את הירושימה ונאגסאקי, האיראנים מנסים לחצות את הרף הטכנולוגי הזה כבר למעלה מ-25 שנה, ללא הצלחה. שוב ושוב גילו המדענים כי הם מקבלים ציוד פגום, שמישהו טיפל בו לפני שהגיע לידיהם. בנוסף לכך, בין השנים 2007 ו-2011 חוסלו לא פחות מחמישה מדעני גרעין איראנים – האחד באמצעות גזים רעילים שבקעו מתנור חימום בביתו, שני באמצעות פצצה שהוטמנה באופנוע שחנה ליד ביתו, ושלושת האחרים מצאו את מותם מידי אופנוענים שעקפו את רכבם בזמן נסיעה. פעולות אלו יוחסו בדרך כלל על ידי מקורות זרים ליחידת "כידון" של המוסד הישראלי. ישראל מעולם לא נטלה עליהן אחריות, אך בשבוע שעבר אמר שר הביטחון משה יעלון בריאיון ל"דר שפיגל" כי הוא "אינו אחראי לחייהם של מדענים איראנים", ובכך שיגר רמז ברור באשר ליד הנעלמה שקיפדה את חייהם של מומחי גרעין בעבר.

תקריות אחרות סביב פרויקט הגרעין האיראני, כמו פיצוצים מסתוריים בבסיסי טילים ובמפעלים לייצור פלדה, יוחסו גם הן לישראל. בדצמבר 2011 נהרגו בפיצוץ כזה כמה עשרות אנשים, רובם אנשי משמרות המהפכה, ובהם גנרל שהיה אחראי על פיתוח הטילים ארוכי הטווח שיכולים לפגוע גם ביעדים באירופה. והיו גם תוכנות חבלה מתוחכמות שחדרו למחשבים איראניים, חוללו בהם שמות, ואף גרמו נזק פיזי למתקני הגרעין. הבולטת שבהן, "סטוקסנט", שיבשה בהדרגה החל משנת 2009 את פעילותו של מתקן העשרת האורניום הראשי של איראן בנתנז ואתרים נוספים. מעריכים שיותר מ-30 אלף מחשבים באיראן נדבקו בתולעת, שלדברי מקורות זרים פותחה במשותף על ידי ישראל וארה"ב ואף נוסתה בכור בדימונה, על צנטריפוגות שנבנו במיוחד למטרה זו.

לאורך השנים כתבו לא מעט סופרים ישראלים עלילות בדיוניות או בדיוניות-למחצה על המלחמה הסמויה של ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית. לרוב התקשה הדמיון להרחיק לכת מעבר לפעולות הנועזות והדרמטיות שאירעו במציאות, ומן הסתם רק חלקן הקטן התפרסם ברבים. היו גם כאלה ניסו לחזות את היום שאחרי, את התנהלותה של ישראל ביום שבו הרפובליקה האסלאמית תהפוך למעצמה גרעינית דה-פקטו, או יותר מכך – את התגובה הישראלית למהלומה גרעינית מצד איראן. בעקבות ההסכם שנחתם בחודש שעבר בז'נבה, והעניק הכשר לפעילות בכורים האיראניים, שוחחנו עם כמה ממחברי הספרים הללו כדי להשוות בין תרחישים למציאות, ולשמוע מהם מה לדעתם יהיה הצעד הבא במשחק השחמט ארוך השנים הזה.

הרואה ואינו נראה משמיד את הכור הגרעיני

דנידין במשימה בלתי אפשרית

" פעם  לפני מאות ואלפי שנים האיראנים היו עם מפואר, תרבות מפוארת,  יוצרי משחק השחמט,יוצרים של ספרות ושירה מדהימה.   אבל היום ? היום הם נותנים לשליטים דתיים צמאי דם לשלוט בהם ומתכננים את השמדתם של עמים שלא עשו להם כל רע. כורש  המלך הפרסי הראשון שהביא לתחייה הראשונה של העם העברי בארץ ישראל, ישב פעם במקומך, אז למה אתה אדוני הנשיא אחמדינג'אד  מקלקל את מה שהוא עשה? אתה בוגד בעמך, במורשתו הקדומה והמפוארת."

( 'דנידין הרואה ואינו נראה מנסה לחנך את נשיא איראן ( היום לשעבר)  אחמדינג'אד  קטע מתוך כתב יד של "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " מאת "און שריג" )

לפני מותו תיכנן הסופר "און שריג " הוא שרגא גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה.

בשיחה על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מסידרת  חינוך כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

השמדה באמצעות אישה.

CHATUFA BACUR

"…תחילה לא פרסמו  האיראנים את התכתם של הכורים בבושהאר והסיפורים שהחלו להופיע בעיתונות העולם הוכחשו.השלטונות באיראן העמידו פנים כאילו לא קרה משהו בעל חשיבות.אחר כך החלו להודות בחצי פה על נזקים לבנייני הכור שנסדקו או נפגעו אך טענו שאלו תוצאה מרעידת אדמה ותלו את האשם באסון  הטבע הזה.אך האסון היה כל כך כבד עד שלא יכלו יותר להעלימו או להכחישו.שבוע אחר כך התפרסמה הודעה רשמית על פיצוץ הכור הגרעיני בבושהאר על ששת הכורים שלו שיצא לחלוטין מכלל פעולה.

( ורדה פוקס "חטופה בכור האיראני ")

יצאו לאור ספרים אחרים שתיארו  מבצעי חבלה נועזים ביותר של סוכנים ישראלים בכורים הגרעיניים של איראן.

הסופר ורדה פוקס תיארה בספרה "חטופה בכור האיראני "( דפים מספרים ,2013) את סוכנת המוסד אביטל שתחת זהות בדויה חודרת לכור האיראני  משתמשת בכישורי העורמה הנשיים שלה על מנת להציג את צוות האבטחה שלו ככלי ריק  וגורמת להשמדתו בהצלחה לא פחותה מזאת של דנידין הרואה ואינו נראה ובכך הוכיחה שסוכנת "מוסד " אחת שקולה למחלקה שלמה של לוחמים ואנשי אבטחה איראניים.

 

מותו של "חובב ציון "

iran ruchot 1

"חיילי היחידות המובחרות נערכו בעמדותיהם באזרבייג'ן על גבול איראן. עוד מעט ייכנס הרמטכ"ל עם אלופי צה"ל אל הבור. אות הזינוק קרוב מאוד, אך משום מה חולפות דקות יקרות, והוא עדיין לא ניתן. בירור קצר מעלה את הסיבה לשיהוי. ראש הממשלה מנסה להשיג הסכמה של נשיא ארה"ב ברגע האחרון, ולו בשתיקה, אך דומה שהנשיא נותר שבוי בהיסוסיו, חרף ראיות חותכות שאיראן שועטת במהירות אל הפצצה.

ואז הגיעה כרעם ביום בהיר הידיעה. "חמינאי גוסס", שתי מילים בלבד. ראש הממשלה הוא שמעדכן את המטה. לשנייה נופלת דומייה. "מה קרה?" שואל ראש הממשלה, "אל תתנו לאבל הכבד לשתק את המבצע".

"אז אני מבין שמותו של חובב ציון זה יכול לשמש אות הזינוק", אומר הרמטכ"ל. "כן", מאשר ראש הממשלה, "זה אולי אפילו אות משמיים".

(…) ואכן נפתח מיד שלב שיתוק המערכות באיראן רבתי, בעיקר סביב מתקני הגרעין השונים, בסיס פרצ'ין ועמדות ההגנה האוויריות. עלטה כבדה עוטפת את הרפובליקה האסלאמית, ממש בשעה שמנהיגה העליון עושה דרכו השמיימה" (מתוך "רוחות מלחמה גרעינית", הוצאת עם עובד, 2105)

iran stendal 2

אורי שטנדל, שפרסם לאחרונה את הספר "רוחות מלחמה גרעינית", הוא עורך דין ומזרחן שייעץ בעבר לראשי ממשלות ישראל בענייני ערבים ומיעוטים. בספרו הוא מתאר מבצע מתוחכם שכולל חדירה לחוגים הבכירים ביותר באיראן: כפיל של מדען אטום רוסי נשלח על ידי המוסד אל לב תוכנית הגרעין האיראנית, כדי ללמוד על המתרחש שם. הסוכן מצויד גם בתוכנה בשם "צפריר", שמסוגלת לחבל בהתקדמות הפרויקט. במקביל מצליח המוסד להחדיר רופא לסביבתו הקרובה של המנהיג העליון חמינאי.

"המסכת העובדתית ששימשה רקע לספר מבוססת כולה על מקורות גלויים מהארץ ומהעולם", אומר שטנדל. "ההיקף הנרחב של החומרים שאספתי אפשר לי ללמוד את הנושא, אפילו לחיות אותו. הספר בכללותו הוא עלילתי לחלוטין, ועם זאת הוא אינו מנותק מן המציאות הגועשת. בצד גיבורי העלילה המומצאים, ישנן בקרב הנפשות הפועלות בספר גם דמויות אמיתיות בהחלט שאני משרטט את דמות דיוקנן תוך ניסיון ללמוד אותן לעומק – לא רק עלי חמינאי אלא גם בנו מוג'תבא, השואף לרשת אותו, או עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה. אני מרשה לעצמי לנתח – או ליתר דיוק: לשקף ספרותית – את הרציונליות של ההנהגה האיראנית במבחן ההשלכות של האמונה השיעית הקנאית ושל השנאה התהומית כלפי ארצות הברית וישראל.

"השערות מסוימות שהגעתי אליהן על סמך מקורות בלתי מסווגים, ייתכן שיתגלו כתואמות הערכות מצב הנידונות בחדרי-חדרים במוסד, בסי-איי-אי או בכל גוף ביון אחר לא מן הנמנע שגיבור הספר, סגן ראש המוסד אלעל סטרוגוב, מגיע לתובנות נכונות, ועל בסיסן הוא מנהל את רשת הריגול שפרס באיראן. גם הסיטואציה של סוכן שתול שהופך לרופאו האישי של עלי חמינאי היא דמיונית על פניה, ועדיין תיתכן הימצאות מרגל ישראלי בכסות זו או אחרת סמוך מאוד למנהיג העליון של איראן".

אלי :להערכתך, האיראנים מחזיקים כעת בנשק גרעיני?

שטנדל :"לשאלה הזו אין אפשרות להשיב נחרצות, אלא אם אכן נשתל מרגל בשר ודם בתוך ליבת הפיתוח הגרעיני. המעקב הצמוד באמצעים טכנולוגיים איננו מספיק, והפיקוח החיצוני עד כה היה מוגבל ביותר ובעל נקודות תורפה. כך למשל העובדה שמפקחי האו"ם נמנעה הגישה לבסיס בפרצ'ין, שבו ייתכן כי נערכו ניסויים בפיתוח ראשי נפץ גרעיניים. לא נפתחו לרווחה גם שערי כור המים הכבדים באראק, שם לפי החשד מפתחת איראן פצצה מפלוטוניום, הנוחה יותר למזעור ולהרכבה על טיל.

"עם זאת אני מעריך שעדיין אין לאיראן נשק גרעיני. בשנת 2011 אמנם הביע ראש המוסד מאיר דגן את דעתו כי בתוך ארבע שנים תגיע הרפובליקה האסלאמית לפצצה, אבל מאז נערכו פעולות יעילות למדי לעיכוב התהליך. נראה לי שאיראן אף גזרה על עצמה האטה מסוימת, בעיקר כדי לא לסכן את השלמת המשא ומתן עם המעצמות לשביעות רצונה. בזמן הקרוב, עד הסרת הסנקציות, עדיין צפויה זהירות מרבית מצד איראן, וכנראה גם תקופה מסוימת אחר כך. סביר אף להניח שיש מחלוקת פנימית בהנהגה בטהרן לגבי המשך הפרויקט, אבל ברור לחלוטין שבנקודת זמן לא רחוקה בעתיד תחדש איראן את מאמציה להפוך למדינת סף גרעינית, וגם לחצות את הסף. בהקשר זה צריך לזכור שחמינאי, החדור אמונה עמוקה בצורך להשמיד את ישראל, סובל מסרטן מתקדם, וערפל עוטף את השאלה מי יירש אותו ומה תהיה דמותה של ההנהגה האיראנית לאחר מותו. גם סיום כהונתו של אובמה כבר קרוב, וגם במקרה הזה אין לדעת מי יבוא במקומו".

אלי :לאור חתימת ההסכם בין איראן למעצמות, איך לדעתך תנהג ישראל במציאות החדשה שנוצרה?

שטנדל :"אין ספק שההסכם מעמיד את ישראל במצב מורכב ביותר, בעיקר מפני שהיכולת שלה לפעול לבדה ובניגוד לעמדת ארה"ב, היא מצומצמת מאוד. לא נראה לי שישראל תחליט חד-צדדית על תקיפת מתקני הגרעין, כל עוד אין ודאות שאיראן מפרה את ההסכם בהפרה היורדת לשורשו. בשלב הנוכחי ישראל צריכה להשקיע את כל המאמצים במניעת אישורו של ההסכם בקונגרס, כולל התגברות על וטו נשיאותי. אם יתברר שאין סיכוי לדחיית ההסכם, רצוי להגיע להסכמה על פיצוי משמעותי לישראל באמצעות חיזוק כוחה הצבאי, ועל הגברת המאמץ המודיעיני המשותף כדי לזהות הפרות מצד איראן. הסכמה כזאת ראוי שתכלול אישור לפעולת תקיפה ישראלית, אם וכאשר יתברר שאיראן מחדשת בחשאי את המירוץ שלה לנשק גרעיני.

"במקביל על ישראל לנצל את המצב לכינון שיתוף פעולה עם מדינות ערביות הרואות איתה עין בעין את הסכנה האיראנית. למרות הקושי העצום לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב, רצוי לשקול פעולות מוגבלות שיהיה בהן כדי לפגוע בפיתוח הגרעיני אם יתחדש, כשתנאי הכרחי הוא שלא להשאיר טביעת אצבעות ישראלית בפעולות כאלה. כן, אולי זו משימה בלתי אפשרית".

בימים אלה התחיל שטנדל לשקוד על הוצאת מהדורה אנגלית של "רוחות מלחמה גרעינית", וגם על תרגום לפרסית. מאוחר יותר צפוי הספר לראות אור גם ברוסית וכעת מתוכנן לו גם ספר המשך.

לדברי שטנדל  הוא לא ביקש את אישור הצנזורה לספרו, "מפני שאין בו אף עובדה שהגיעה אליי ממסמך מסווג או מאיזה מקור סודי. הנושא נידון שתי וערב מעל כל במה, ללא כל הגבלה, ולכן לא ראיתי חובה להגיש את הספר לצנזורה – לא מהבחינה החוקית, ולא מתוך רצון למנוע נזק כלשהו. להפך, הספר מציג את הרפובליקה האסלאמית כפי שהיא, חושף את הסכנות האורבות לעולם מנשק גרעיני שיהיה בידיה, וממחיש עד כמה קשה המעקב אחרי פעילותה החשאית".

במשבצת של משביתי השמחה

iran ani anivchaRTF

..

למהלכי המלחמה הדמיוניים שמשרטט שבתאי שובל, כדאי להתייחס ברצינות רבה: אחרי הכול, שובל שימש כאחראי על כתיבת תרחישים עתידיים עבור מערכת הביטחון, וכיום הוא בעלים של חברת היי-טק שמתמקדת בתחום הביטחוני. לפני כעשור הוא פרסם את ספרו הבדיוני "אני הנבחר", המתאר כיצד בשנת 2009, בעקבות מרד שפרץ באיראן, מחליט חמינאי על מתקפת טילים לשטח ישראל. יחידות קומנדו ישראליות נשלחות לאיראן בניסיון לסייע למורדים לנטרל את הטילים לפני שיגורם, אך המשימה אינה נוחלת הצלחה. לבסוף מושמדים הטילים הודות לסוכן כפול שמשבש את תוכנת השיגור. האיראנים עוד מצליחים לשלח טילים מספינה לעבר וושינגטון, והספר מסתיים בלי שנדע אם הם פגעו במטרתם.

iran shoval 2

תוכנית שמתוארת בספר לא מבוססת על חיסול היכולת הגרעינית האיראנית, מכיוון שצפיתי שלא ישראל ולא ארה"ב ינקטו פעולה צבאית מקיפה", אומר שובל. "במקום זאת, המטרה היא למנוע מלחמה שתפרוץ בין ישראל לאיראן הגרעינית. מי שמצליח לעשות זאת הוא האקר, ולא אסטרטגיה צבאית קוהרנטית ומובנית".

בספר, שנכתב ב-2003, צפה שובל שבשנת 2008 ייבחר בארה"ב נשיא מהמפלגה הדמוקרטית, בן מיעוטים – בספרו זהו יהודי דווקא. הנשיא הזה יקרא לשינוי במדיניות החוץ, יעדיף דיפלומטיה על פני מהלכים צבאיים, ויחתום עם איראן על הסכם שלמעשה יאפשר לה לפתח פצצה.

אלי :קיבלת תגובות מעניינות מיודעי דבר, בצד שלנו או בארה"ב?

שובל "בגלל מגבלות שונות אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לומר שבעבר האמריקנים האמינו שמכיוון שיש להם הכוח להפוך את איראן ל'מגרש חנייה', יכולת גרעינית איראנית לא מהווה מבחינתם איום. הספר, שתורגם לאנגלית, סייע לשכנע אותם שאיראן יכולה לאיים גם עליהם, וש'יציבות גרעינית' אינה תוצאה מובטחת. הם הבינו למשל שבמקרה ששלטון האיאתולות יקרוס, העולם בהכרח ייקלע למשבר גרעיני. דמיינו שסוריה הייתה מחזיקה היום בנשק גרעיני שעלול ליפול לידי דאעש, או ששליטים כמו קדאפי וסאדאם חוסיין היו מפתחים נשק כזה – האם מישהו היה יכול להבטיח שלא יעשו בו שימוש כצעד של ייאוש לפני נפילתם? בהיעדר ודאות כזו, מכה מקדימה מצד המערב הייתה הופכת לאופציה ממשית. אגב, גם איראנים פנו אליי וביקשו לתרגם את הספר, אך לא יכולתי לשתף פעולה".

שובל מודה כי לא צפה את העיכוב המתמשך בתוכנית הגרעין של איראן; פעולות כמו שתילת תוכנות זדוניות הופיעו בספר, אבל לא חיסול המדענים והפיצוצים המסתוריים באתרים צבאיים. את מהומות הסטודנטים שפרצו ב-2009 הוא חזה במדויק, כולל מותה של מפגינה שהופכת לסמל המחאה (במציאות הייתה זו נדא אקא-סולטן), רק שבתרחיש הספרותי הן התפתחו לכדי מרד כללי.

"היום איראן היא כנראה מדינת סף", אומר שובל. "הסכנה הברורה והמיידית היא שאיראן תנצל את כוחה הגרעיני כדי להפוך למעצמה החזקה באזור, באמצעות שליחים. ההגמוניה שלה תלך ותתחזק בעיראק, בסוריה, בלבנון ובהמשך בחצי האי ערב. כרגע ארה"ב בעיקר מבולבלת וחסרת כיוון, והיחידים שיכולים להאט את ההשתלטות האיראנית על האזור הם אנשי דאעש. אם שלטון האיאתולות לא יקרוס – אפשרות שהולכת ומתרחקת בעקבות הפרגמטיות בעידן רוחאני – ישראל תיאלץ להתמודד עם איראן חזקה יותר ומעזה יותר, שלא תהסס לשסות בה את חיזבאללה. רק אם יאבדו האיראנים את קור רוחם ויחצו קווים אדומים שיכפו על האמריקנים התערבות באזור, יש סיכוי לשינוי, וגם זה רק בתקופת הממשל הבא בוושינגטון.

"בינתיים, בזכות ההסכם, איראן נהנית מהכרה ואף מחיזור של המערב – ראה את רשימת שרי הכלכלה והחוץ האירופים שרוצים לבקר שם. עד שהציניות והעורמה של המשטר בטהרן ייחשפו, המערב מוותר על הניסיון להביא לשינוי שלטוני אמיתי שם. שימור המצב הקיים באיראן הופך לאינטרס של חברות נפט וטכנולוגיה, ובהמשך גם של יצרני נשק אירופים. כל עוד טהרן תשכיל לתמרן את המערב – המערב יאתרג אותה".

אלי :אתה רואה אפשרות שישראל תתקוף את הכור ללא אישור ארה"ב?

שובל "ישראל לא יכולה לתקוף כאשר ארה"ב, גרמניה וצרפת מתפתלות כדי לזכות בחיבת משטר האיאתולות ובהון שלו. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו במשבצת של משביתי השמחה – אלה שצועקים 'זאב, זאב' ואף אחד לא מקשיב. ממש כמו צ'רציל, שנשמע ממורמר ולא רלוונטי מול שמחת החוגגים את ההסכם בין צ'מברלין להיטלר".

מתקפה כנגד איראן

iran keshet

 

מאירופה יצאו עוד שתי משחתות ונושאות מטוסים. כמו במלחמת המפרץ, גם הפעם בריטניה וצרפת הצטרפו לאמריקאים (…) שר ההגנה האמריקאי התקשר לעמיתו הישראלי: "ההכנות בעיצומן. ישנה החלטה לצאת למתקפה בקרוב מאוד. אני אדאג ליידע אותך כשעה לפני תחילת התקיפה. בכל מקרה, אני סומך עליך שאתה יודע מה לעשות".

…הקבינט הביטחוני בישראל התכנס בפעם האחרונה לפני התקיפה הצפויה. למרות אי הוודאות לגבי הפגיעות הצפויות בעורף הישראלי והתנהגות השכנות מצפון, סוריה ולבנון, ובדרום – שלטון החמאס – האווירה בחדר הישיבות הייתה טובה ואף שמחה. "אנו נמצאים במצב הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. לו היו שואלים כל אחד מאיתנו לפני יומיים על המצב, איש מאיתנו לא היה מנבא את מה שמתרחש ברגעים אלו. אלו רגעים מצוינים למדינת ישראל".

למשמע דברי ראש הממשלה, חייך לעצמו יהודה עציוני. הוא דווקא כן לקח בחשבון אפשרות כזו.

…כתבים זרים באיראן החלו לשדר אל העולם את המתיחות השוררת ברחובות טהרן. הם התמקמו במלונות היוקרה בעיר. מדי פעם כוונו המצלמות לעבר השמים במטרה לתור אחר מטוסים או טילים. רחובות טהרן התרוקנו כמעט כליל מתושבים. כולם היו ספונים בבתיהם, רוויי חששות לקראת הבלתי נודע. מראות מלחמת המפרץ והתקיפות המסיביות של האמריקאים בעיראק, היו לנגד עיניהם. היה ברור להם כי הם עומדים בפני ימים קשים מנשוא ("קשת בשמי טהרן", הוצאת "תקוות החיים", 2010).

אורי עזר, העוסק ביומיום בייבוא ושיווק של תכשיטים, ניגש לכתיבת הספר "קשת בשמי טהרן" מיד לאחר שסיים לכתוב את "שתי דקות מגן העדן" – סיפור על משפחה ממחנה הפליטים ג'בליה שברצועת עזה.

iran uri ezerf

עזר: "הספר ההוא הצריך תחקיר מעמיק, כולל אינספור שיחות עם אנשים ממגוון זרמים באסלאם. לאחר כשנתיים של קשר אינטימי עם אסלאמיסטים ואנשי דת, הבנתי יותר את המרחב שבו אנו חיים, המזרח התיכון. את הספר 'קשת בשמי טהרן' כתבתי מנקודת מבטו של נער נטול אינטרסים, מלבד ראיית הצדק. ראיתי את מדינת ישראל חלשה וחסרת אונים, את הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' בוש כברווז צולע, חסר יכולת לבצע את מה שהוא מאמין בו. הוא ומנהיגי אירופה נמנעו מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט – הגרעין האיראני.

"הנער שאימצתי את מבטו צופה בעולם שמתנהל כמו בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא לוקח אחריות תוך סיכון אישי כדי לאלץ את מנהיגי העולם לעשות מעשה, עד להכנעת השלטון האיראני. חבל שאף אחד מהמנהיגים לא קרא את הספר. ייתכן שאם היו מאמצים את הרעיון של הנער, היינו מגיעים מזמן להסכם טוב יותר עם האיראנים".

בתרחיש שבספרו של עזר, שולט באיראן נשיא דומיננטי קיצוני שקורא להשמדת ישראל ומתגרה במערב, מילולית וגם צבאית. האמריקנים אינם מגיבים להתגרויותיו, ואירופה, שמתמודדת עם כלכלה בנסיגה, מגלה חוסר עניין בנעשה באזור ומסירה מעצמה את האחריות לנושא האירני.

מתוך הרקע הזה בוקע תסכולו של הממונה על תיק איראן במוסד הישראלי, והוא מחליט לפעול באופן פרטי, ללא ידיעת הדרגים הבכירים יותר. הוא מגייס חבר, קולגה משירות המודיעין הצרפתי, ויחד הם רוקמים תוכנית שתאלץ את ארה"ב להתערב צבאית באיראן. לשם כך הם מתחזים לאנשי אל-קאעידה ומגייסים בצרפת פעיל אסלאמי קיצוני, מורים לו לגייס עוד ארבעה שותפים, ושולחים אותו להכין שתי סירות מירוץ עמוסות חומרי נפץ, על מנת להסתער על ספינה אמריקנית מול חופי איראן ולהטביע אותה. במקביל מצליחים הישראלי וחברו הצרפתי להגיע אל אחד ממקורביו של הנשיא האיראני, ושותלים עליו חומר רדיואקטיבי הגורם לאפקט הדומה להתקף לב.

איש המוסד דואג שהאמריקנים יקבלו מבעוד מועד התרעה על כוונות של גורמים איראניים לתקוף את האונייה. לאחר שפיגוע הסירות מסוכל, מכריז נשיא ארה"ב על הטלת סגר ימי ואווירי על איראן, ומציב אולטימטום לפירוק תשתיות הגרעין שלה. במקביל מתמוטט לפתע הנשיא האיראני ומת ממה שנראה כהתקף לב. הצעירים האיראנים מנצלים את ההלם ויוצאים לרחובות בדרישה לרפורמות. הלחץ הזה, וההבנה ששלטונו נמצא בסכנה קיומית, גורמים לחמינאי להצהיר על עצירת הפיתוח הגרעיני ועל רצון לדיאלוג עם המערב.

עזר: "לחץ מסיבי על איראן בזמן הנכון – כמו המשך הורדת מחירי הדלק בעולם, הגבלות של תנועת המנהיגים ושל התנועה הימית והאווירית – היה גורם לציבור האיראני לצאת למהפכה, ועוצר כבר מזמן את הגרעין",  "כי עם כל הפנאטיות, מנהיגי איראן הגיוניים ופרגמטיים, ושימור השלטון חשוב להם. הם מבינים שכדי לקיים את האימפריה דרושה כלכלה חזקה. זו הנקודה שבה היו צריכים לפעול בכל העוצמה: לעצור להם את היכולת לשווק נפט, ולרכז כוחות בעלי יכולת תקיפה. לאורך זמן האיראנים היו מתקפלים. חבל שזה לא נעשה".

אלי : במצב הנוכחי, לישראל יש עדיין סיכוי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית?

עזר: "נראה לי שיש כאן מאבקי יוקרה של שני מנהיגים שלא מעריכים זה את זה. האחד, נתניהו, מתריע כבר שנים רבות מפני הפצצה האיראנית. השני, אובמה, חרת על דגלו את מציאת הפתרון ההיסטורי שיהיה חתום על שמו. שניהם רטוריקנים מעולים, אבל גרועים במעש. מה שנשאר עכשיו לעשות הוא ללחוץ על הקונגרס ועל דעת הקהל האמריקנית. אם יש לישראל עדויות לכוונות האמיתיות שמבטאים מנהיגי איראן בחדרי-חדרים, היא צריכה לפרסם אותן, כדי להוכיח כפל התנהלות. צריך ליצור שיתוף פעולה גלוי עם ירדן, מצרים ונסיכויות במפרץ, שאיתן יש לנו אינטרס משותף נגד האיראנים. מול האינטרס האמריקני לשתף פעולה עם טהרן במלחמה בדאעש, ישראל צריכה להבליט שהצלחה איראנית תהפוך אותה למעצמה דה-פקטו. צריך להזכיר את ההסכם של ביל קלינטון עם צפון-קוריאה, הסכם די דומה, שתוצאותיו ידועות. כל בר-דעת מבין שנעשה כאן עוול היסטורי, ושהמרוויחים הבלעדיים הם האיראנים. הם בעצם לא נתנו כלום, ובתמורה קיבלו מהמערב חסות ולגיטימציה לבניית האימפריה שלהם. ככה זה כשלאמריקנים יש שר חוץ שהוא ילד פרחים, אחד שלא מסוגל לנהל משא ומתן מול חוכמת הבזאר, ונשיא שחייב להביא קבלות ולהשכיח את כישלונו בעיראק, אחרי שבמו החלטותיו חילק אותה למיעוטים.

"לצערי, איבדנו הזדמנויות בדרך, בגלל מחדל של כל ממשלות ישראל. אנחנו לא שותפים ומעורבים בהסכם, ואנחנו המפסידים הגדולים ממנו. עכשיו צריך ללכת על כל הז'יטונים, ולהמשיך לפעול בתחבולות כדי לגרום נזק בכורים עצמם ולעכב את תוכנית הגרעין".

השמדה באמצעות האסדה.

אדלמן

הנצנוצים האינסופיים מאלפי מקומות וזוויות תעתעו במסכי המכ"מ. במקום יעד אחד הבהבו עליהם עתה אינספור מטרות. לטילים המונחים של ההגנה האנטי-אווירית האיראנית היו עכשיו יותר מטרות מהללו שבמציאות.

הגנרל עלי חורשידיאן, ראש פרויקט הגרעין האיראני, הובא תוך דקות בהליקופטר. הוא עמד על יד מפקד ההגנה האנטי-אווירית כשזה זעק לפתע: "אינספור מטרות! מה קורה כאן? מאות טילים!"

הגנרל פנה אליו בייאוש: "חשוב על משהו, הצל את המולדת!"

(…) יהודה קפץ מכיסאו: "המשימה הושלמה. הכורים הם היסטוריה. התפוצצויות אטומיות אדירות בשלושת הכורים. סוף תקוות האטום של איראן לתקופה ארוכה. התחלה חדשה ובטוחה למדינות אחרות, ובמיוחד לישראל" (מתוך "פטרייה בשמי איראן", הוצאת דיונון, 2012).

אורי אדלמן וירון אוסטרובסקי, בספרם המשותף "פטרייה בשמי איראן", תיארו גם הם מבצע נועז של ישראלים הפועלים באופן עצמאי כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית. גיבורי ספרם מחליטים שהדרך הטובה ביותר לתקוף היא מכיוון הים, ולשם כך הם עושים שימוש באסדת קידוח שנמצאת לא הרחק מחופי איראן. לאחר שהסדירו שצוות האסדה ייצא לחופשה, הם מביאים לשם טילים בעזרת צוללת ומקימים בסיס שיגור מוסווה היטב, תוך שהם מקפידים לא לחרוג מקו הרקיע של מתקני הקידוח. הטילים משוגרים לשלושת המרכזים העיקריים של תעשיית הגרעין האיראנית, מתבייתים באמצעות משדרים שהושתלו קודם לכן במתקני הגרעין, ופוגעים במטרותיהם בדיוק רב.

"התחקיר שלנו התבסס על ספרות מקצועית, מאמרים וריאיונות עם מומחים לאיראן ולמזרח התיכון", מספר לנו אדלמן. "ביצענו למידה ומחקר מעמיקים על אפשרויות של תקיפת כורים גרעיניים וחיסולם".

אלי : הגשתם את הספר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו?

אדלמן : "מכיוון שאיש מאיתנו לא נשא תפקיד רשמי הקשור לתחום שבו עוסק הספר או נחשף לסודות מדינה, ומכיוון שהספר נכתב כעלילה דמיונית שרק נוגעת באלמנטים מציאותיים – לא ראינו צורך להגישו לצנזורה. עם זאת, בהחלט חשבנו שתוכנית כזו יכולה להצליח, אם היא תנוסה".

לאור חתימת ההסכם בין המערב ואיראן, האם אתם עדיין חושבים שישראל צריכה להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים?

אדלמן :"בוודאי, השאלה היחידה היא למה לא עשו את זה עד עכשיו. עם זאת, במצב הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי הנוכחי, ישראל לא צריכה ליזום תקיפה, אלא להשתמש באיום כנכס דיפלומטי. את האופציה האופרטיבית היא צריכה לשמור להפעלה מיידית בתרחיש קיצון".

המלחמה הגרעינית בין ישראל ואיראן.

 

day after o

תרחיש קיצון כזה הוא נקודת המוצא של ספר אחר, "היום שאחרי הפצצה האיראנית" מאת עופר בינשטוק (הוצאה עצמית, 2007). "ספר זה נכתב לזכר מיליוני הקורבנות שייהרגו בהפצצה האטומית האיראנית בשנים הקרובות", נאמר בפתחו.

"

השעה חמש בבוקר, נשמעה קריאה לכל הכוח להתרכז ברחבה ליד אוהל המפקד – רחבה ענקית הממוקמת על מרגלות גבעה קטנה, שבתחתיתה אוהל המפקד ובפתחו ציוד הדרכה. המקום נראה כמו אמפיתיאטרון בטבע. לאט-לאט התמלאה הרחבה באלפי חיילים. למרות הכמות העצומה של החיילים הייתה במקום דממה, והקולות היחידים שנשמעו היו המטוסים והמסוקים החולפים. בהתכנסות היה שקט מוחלט. אחרי עשרים דקות נראה שכל מי שהיה בשטח ההתכנסות הגיע לרחבה. במקום הייתה ממוקמת מערכת הגברה, ולצדה לוחות ענק עם מפות ושרטוטים עליהם.

אור ראשון. נראה שהשמש עומדת לזרוח מבין לעננים. מתוך האוהל יצא – למרבה הפלא – אלוף פיקוד הצפון, ומלווים אותו כמה אזרחים. כפי שהבנתי מאוחר יותר, היו אלה ראשי הערים של עפולה ובית שאן, ולידם כמה תתי-אלופים וקציני מטה אחרים. האלוף פתח את ההתכנסות והחל לדבר:

שלום לכל הנוכחים! מה שאומר כרגע משודר לכל הרשתות הצבאיות בצפון, לכל הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד

הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד אזרחים רבים, שחוברו למערכת הקשר הצבאית, כולל למערכות הגברה להמונים בערים.

חיילים ואזרחים, לפני ארבעה ימים הותקפה מדינת ישראל ללא התגרות מצדה על-ידי אירן בהתקפה אטומית שמנתה שש פצצות אטום. שלוש מהפצצות נפלו על גוש דן, אחת על ירושלים, ושתיים על הכור הגרעיני בדימונה. במקביל נפתחה מכיוון סוריה התקפת טילים שמנתה אלפי טילים, חלקם קונבנציונאליים וחלקם כימיים וביולוגיים. כל הערים בצפון ועד נתניה נפגעו בהתקפת הטילים הזאת. כן נפתחה מכיוון סוריה מתקפה קרקעית גדולה. מלבנון הותקף צפון המדינה באלפי קטיושות וטילים. ממזרח, מירדן, הותקפה ישראל בטילים ורקטות ומכוחות קרקעיים. מהדרום החלה מצרים להעביר כוחות צבאיים רבים לתוך סיני המפורזת. בתוך הארץ קמה כל האוכלוסייה הערבית כגוף אחד, ומבצעת מרד אזרחי חמוש ואלים באמצעים טרור וגרילה ביישובים ובדרכים בהנהגתם של כמה שייחים ומנהיגי ציבור ערבים ישראלים. הלחימה היא כנגד כל היישובים היהודיים בגליל ובצפון. כן הותקפו כל היישובים ביהודה ושמרון, וחלק גדול מהיישובים בדרום הותקפו מרצועת עזה ומשטח יהודה. הבדואים בנגב תקפו מחנות צבא ויישובים אזרחיים.

כל ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית, ששהתה במרכז הארץ, נהרגה בהפצצה האטומית. החלק בהנהגה שנהרג כולל את ראש הממשלה, שר הביטחון ושרים אחרים וחלק מאלופי צה"ל. חלקה של הנהגת המדינה האזרחית והצבאית, שנסעה לפגישת חירום בוושינגטון עם האמריקאים בערבו של היום בו בוצע הניסוי הגרעיני האירני – סגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל וחלק מצוות המטה שלו ואלופי מטה אחרים – כל אלו שנסעו ניצלו."

 

ב-2 באוקטובר  2015, כך לפי התרחיש שבספר, מוטלות על ישראל שש פצצות אטום ללא כל התגרות מצדה. במקביל נפתחת מסוריה מתקפה של אלפי טילים – קונבנציונליים, כימיים וביולוגיים. התשתיות הלאומיות כגון חשמל, מים, תחבורה ותקשורת, קורסות. מיהודה, שומרון ועזה נפתחות מתקפות על יישובי הצפון והדרום, שלא נפגעו בהפצצה האטומית. מספר ההרוגים מגיע ל-2 מיליון, בהם כל בכירי ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית של מדינת ישראל. עלילת הספר, שהוא הקודר ביותר בין כל הספרים המתארים קונפליקט עתידי בין ישראל ואיראן, מתמקדת במאבקה של משפחה אחת לשרוד לאחר החורבן.

בתגובה מגרשת ישראל את התושבים הערביים מתחומה ,משתלטת על סיני ושולחת פצצות אטום נגד איראן וסוריה.  היא הופכת את תושבי ארצות אלו  לפליטים במזרח התיכון.

עופר בינשטוק, בעל תואר שני במנהל עסקים, הוא יזם העוסק בייעוץ ובליווי ניהולי לעסקים וחברות החל משלבי הרעיון וההקמה. "כתבתי את הספר כשירות לציבור, כדי להזכיר את המסר מהשואה – 'לעולם לא עוד'", אומר לנו בינשטוק. "סבא שלי ברח מהנאצים ב-1933, כשהבין מה הולך לקרות, וכך הציל את עצמו ואת משפחתו. כיום אנחנו עומדים בפני מצב דומה לזה שהוא עמד מולו. איראן עם האיומים שלה, שהולכים ומחריפים לאורך השנים, אינה שונה מהיטלר – ואם הוא היה מחזיק נשק גרעיני, כל העולם היה בשליטת הנאצים. זה מוביל אותנו למקום אחד ויחיד: אם לא נטפל באיום הזה, תנחת עלינו פצצת אטום.

"שאלתי את עצמי: מה אעשה? יכולתי לברוח, כמו שעשה סבא שלי, אבל החלטתי לעשות משהו, לכתוב ספר. הספר שלי לא מדבר על איראן; מטרתו להראות מה יקרה חלילה בארץ אם לא נכה את איראן, וכך לעורר דעת קהל מלמטה למעלה, כדי ללחוץ על הנהגת ישראל לפעול".

לדברי בינשטוק, הספר נמסר לכל מובילי הדעה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים בישראל, וכן לרשתות זרות כמו פוקס, סי-אן-אן, אל-ג'זירה, רויטרס ועוד. "תרגמתי אותו לאנגלית וכעת ניתן למצוא אותו לקריאה חופשית ברשת. שלחתי גם עותקים לכל 120 חברי הכנסת, כשבהקדשה כתבתי 'לי יש מילים, לכם יש כוח. עשו הכול ובכל האמצעים על מנת לעצור את הפצצה האיראנית'

 

iran binstock 2

אלי : המחוקקים גם הגיבו?

בינשטוק:"קיבלתי כשלושים מכתבים מחברי כנסת, חלקם מאוד ארוכים ומשמעותיים. גם משמאל – אנשים כמו בוז'י הרצוג, מתן וילנאי, בנימין בן-אליעזר, דני יתום, יוסי ביילין ואחרים – הגיבו בצורה מפורטת ויפה".

בינשטוק מספר כי הוא חוקר כבר שנים את נושא האיום האיראני על ישראל ועל שלום העולם. "אני מקדיש לכך כל רגע פנוי מזמני, ועושה הכול כדי שאכן תתבצע פעולה חד-משמעית ונחרצת לעצירת הפצצה".

אלי : מה צריכה להיות לדעתך הפעולה הזו?

בינשטוק :"מדינת ישראל חייבת לצאת במתקפת פתע באמצעות טילים, במטרה להביא לחיסולה של התוכנית הגרעינית האיראנית ושל הנהגת איראן".

עד כאן בינשטוק.

המלחמה הגרעינית הבאה.

iran jewish queen

ספר נוסף על מלחמה גרעינית בין איראן וישראל,יותר אופטימי מזה של בינשטוק , נכתב בידי   אלון ניסים כהן שבספרו "מלכת היהודים " (2006) מתאר מתקפה גרעינית איראנית על ישראל בשנת 2018..ישראל בתגובה לאחר שמונה חודשי הכנות אינטנסיביים פותחת במבצע אדיר בהיקפו לחיסול היכולת הגרעינית של איראן באמצעות טילים נושאי פצצות מימן  משלוש צוללות דולפין ה ממקומות עמוק במי המפרץ הפרסי הנורים על אתרי הגרעין האיראני.לאיר מכן מצניחה ישראל כוחות קומנדו  מבסיס בכורדיסטאן בעשרות אתרים באיראן והם  בשיתוף פעולה עם הכוחות של כורדיסטאן העצמאית משמידים עשרות רבות של אתרי שיגור  אתרי גרעין מפעלים ושת  תעופה.בתוך כמה שעות נמחקים איזורים שלמים באירן יחד עם מרבית תוכנית הגרעין שלה.

סיכום.

הסיכויים למערכה צבאית בין ישראל ואיראן  כמו זו המתוארת ב"היום שאחרי הפצצה האיראנית" וב"מלכת היהודים"למעשה אינם גבוהים. סוריה בהנהגת בשאר אסד, בעבר בעלת-ברית של איראן, אינה קיימת יותר כגורם בעל חשיבות. חיזבאללה, בן-ברית נוסף, עסוק עד מעל ראשו במאבק כנגד הסונים. לאיראן עצמה יש יריבים קרובים יותר שמחייבים את כל תשומת לבה – סעודיה, שלפי כל ההערכות תנסה גם היא להשיג נשק גרעיני, וארגון הטרור דאעש, שנחוש בדעתו להשמיד את השיעים.

FOR SUNDAY POSTSCRIPT -- ((handout)) CAPTION: "Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel, for Sunday PostScript.

"Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel,

 

בינתיים גם עלי חמינאי כתב גרסה משלו לקונפליקט העתידי בין ישראל לאיראן. למרות מחלתו הקשה, וחרף ההסכם עם המערב שאמור לסמל עידן של התקרבות ומתינות, פרסם חמינאי ממש לאחרונה ספר המפרט את תוכניתו להשמדת ישראל. ספרו "פלשתין" עוסק בנוסף בהכחשת השואה, וממחיש ששינוי לטובה ביחסה של איראן לישראל אינו נראה באופק.

סוריה של באשאר אסאד  בעבר בעלת ברית של איראן למעשה אינה קיימת יותר והחיזבאללה בעל ברית נוסף כנגד ישראל עסוק עד מעל ראש במאבק כנגד הסונים.

סביר להניח שכל נשק גרעיני שיהיה בידי איראן יכוון למטרות חשובות יותר מבחינת הביטחון של איראן וקרובות יותר. אבל לישראל אין ברירה ועליה להמשיך לפקוח עין על איראן של האיטוללות בתקווה קלושה שיום אחד ואולי אף בקרוב לאחר שחמינאי  יפח את נשמתו   אולי גם מדיניות  זאת תשתנה.

יש לקוות שכל קונפליקטי עתידני עם איראן יסתיים במשהו כזה:

..מתוסכל ושבור מכישלון שיגור הטילים שלו על ישראל התיצב חמינאי נכלם מול עשרות המאמינים בחדר התפילה בבונקר הנצור שלו.הוא גייס את שארית כוחותיו ודיבר אל המקרופון :"..
",אחי המוסלמים קרובה שעתנו למות הנבערים מכים על דלתותינו.ובעוד זמן קצר יחדרו כנראה את ההגנה האחרונה שנותרה לנו .הציונים ניצלו.אללה הרחום בחר להשאירם בחיים.לאללה יש תוכנית גדולה שאינה ידועה לנו.עינינו ומוחותינו האנושיים חלשים ומוגבלים מכדי לראות את תוכנית האל"…

קול נפץ אדיר נשמע ברחבי הבונקר. המורדים הצליחו לבסוף לחדור פנימה לאחר שהתגברו על המגינים.  

( הסיום של "אני הנבחר " מאת שבתאי שובל )

 

ראו עוד בעניין זה את מאמרי סדרת "האפוקליפסה השיעית " שהופיעו ב"יקום תרבות "ומתארים ומסבירים את השאיפות האיראניות -שיעיות לנשק גרעיני שיקרב את "אחרית הימים".

החלק הראשון :האימאם שנעלם 

החלק השני :כת אחרית הימים

-החלק השלישי :נשק יום הדין

וראו גם את הצד הישראלי במשוואה הזאת :

הנשק הסופי של ישראל 

ראו עוד תחזיות על קונפליקט בין ישראל ואיראן :
שרה ליבוביץ –דר כיצד תראה ישראל יום אחרי ההפצצה באיראן"

צור ארליך "משחק מלחמה ישראל איראן -הלילה תקפו מטוסינו -היום שאחרי והיום שאחריו " דיוקן מקור ראשון
גליון 766
12.4.2012.
תחזית עתידנית 15 באוקטובר 2012 ממשלת ישראל מחליטה  לתקוף את הכורים
הגרעיניים באיראן מבלי לתאם עם נשיא ארה "ב ברק אובמה .הכורים מופצצים נפגעים
ודולפים ואז…המזרח התיכון מתעורר לשחר של יום חדש ארבל לא מהסוג ששמעון פרס
חלם עליו .אילך יראה היום שאחרי?  האם יפלו טילים בתל –אביב או "רק קסמים
בפריפריה? האם אובמה יסכים לענות לשיחת טלפון ישראל ? וכמה זמן תוכל דעתה קהל
בארץ לעמוד מול תמונות של טייסים שבויים? מערכת "מקור ראשון אירחה את מיטבהפרשנים והמומחים שיצאו למשחק מלחמה בניסיון לענות על השאלות שיכריעו את גורלה
של ישראל./    הרצליה :   המרכז הבינתחומי,   2011.

 

iran vs israel

גילה גת -טילמן והפצצה הגרעינית האיסלמית

 

אני אספן ענק של ספרים שקשורים בעולם הריגול והביון ,העולמי וגם ובעיקר הישראלי .. לדעתי יש לי את אחד האוספים הגדולים בנושא זה הן בתחום הספרות היפה והן בתחוםספרות "העיון " שכוללת הן מחקרים על השירותים החשאיים היסטוריות שלהם ותיאורימבצעים שונים שהשתיקה יפה להם גם זכרונות של סוכנים חשאיים ושל מנהלי שירותיםחשאיים.

האוסף כולל גם כל רומן מתח  וריגול שנכתב בידי מישהו שידוע שהיה קשור לשירותיםהחשאיים למשל ראש "המוסד " איסר הראל שכתב שני רומני ריגול וגם אחרים.

לעיתים קרובות קשה מאוד להבדיל בין הספרים שמוצגים כזכרונות עובדתיים וביןהספרים שמוצגים כרומנים בדיוניים ותו לא.
ישנו גם ז'אנר נדיר במיוחד של זכרונות  סיפוריהם , של אנשים שלא היו סוכני ריגול מיומנים או מנהלים בשירותים החשאיים  ,אלא אנשים רגילים ,לכאורה לפחות ,שמצאו את עצמם כרעםביום בהיר לכודים ומסובכים בפרשת ריגול מסוכנת .
אחד הספרים הבודדים בז'אנר הזההוא ספר עם השם היוצא דופן ( שהוא כנראה אחד הדברים שמשכו אותי אל ספר זה ) " עיסקי לחימה מוסלמית באוניברסיטה :כולל הפצצה הגרעינית האיסלאמית" ספר שהפרשה המתוארת בתוכו היא מוזרה עוד יותר מהשם והיא מביאה תיאוראמיתי ( עד כמה שניתן לברר ) של סיפורה של דוקטורנטית ישראלית שהסתבכה בשנות השבעיםבפרשת ריגול וניסיון להעביר ידע גרעיני לגורמים איסלמיים בלונדון.

 

 

נושא הפצת הנשק הלא קונבנציונאלי הגרעיני הכימי והביולוגי עומד כיום במרכז תשומת הלב העולמית. ובמיוחד גדולים החששות שהוא ייפול לידי מעצמה בעלת הנהגה אידיאולוגית קיצונית,כפי שכבר קרה עם צפון קוריאה וכפי שעומד לקרות אולי עם איראן.
אבל החששות הם גדולים מכך. ידוע שהנשק הגרעיני נמצא בידי מדינות איסלמיות כביכול מתונות כמו פקיסטן.
מה יקרה עם המשטר שם יפול ויעלה לשלטון אירגון קיצוני מסוגו של הטליבאן ?
מה יקרה עם נשק גרעיני יוברח למדינות חסרות שלטון כמו סומליה לידי ארגוני הטירור והפיראטים שם ?
במקרה כזה ניחוש :הם לא יהססו להשתמש בו.

 ובוודאי ובוודאי לא ימנעו לאיים משימוש בו בסחיטה גרעינית מסוג חדש.
וכדאי לדעת שיש פוסקי הלכה מוסלמיים קיצוניים במיוחד שהיתירו שימוש בכלי נשק גרעיניים למלחמה בכופרים.
אמנם הם בגדר מיעוט מזערי; אבל מיעוטים כאלו הראו שיש להם את היכולת להשתלט על מדינות. מנהיג בעל אידיאולוגיה קיצונית ( כפי שהיה  מנהיג סין הקומוניסטית מאו צה טונג בזמנו שבעיניו לא הייתה מניעה מוסרית להשתמש בנשק גרעיני, מאחר שלדעתו סין תשרוד גם מלחמה אטומית בניגוד לאויבייה ) ואירגון טרור בעל אידיאולוגיה קיצונית עם יגיע לידיהם נשק גרעיני עלולים להשתמש בו ובכך להביא חורבן שלא היה כמוהו.
המאבק נגד הפצת כלי הנשק הגרעיני נמשך מזה עשרות של שנים וידוע שגם השירותים החשאיים הישראלים פעלו ופועלים במבצעים שונים למנוע הגעת ידע גרעיני לידי גורמים איסלאמיים קיצוניים .רוב המבצעים האלו הוא מטבע הדברים חסוי.חלקם אנו יודעים הצליחו.
אולם כמה מהם כנראה לא.
עובדה מידע גרעיני נזל לאורך השנים וגם ממשיך לנזול למדינות כמו פקיסטאן עיראק ואיראן שכיום ישראל מנהלת עימה מלחמה חשאית מזה שנים בניסיון למנוע ממנה אפשרות להגיע לנשק גרעיני.

 

גילה טילמן  והפצצה הגרעינית

צילום:

גילה  גת -טילמן.

המלחמה הזאת היא ותיקה יותר ממה שרובנו חושבים.היא מתקיימת מאז שנות השבעים ואולי גם מאז שנות השישים.
פרטים על השלבים הראשונים במאבק הזה ניתן למצוא בספרה המעניין של גילה גת –טילמן "עיסקי לחימה מוסלמית באוניברסיטה :כולל הפצצה הגרעינית האיסלאמית :סיפורה של דוקטורנטית בלונדון ( הוצאת ירון גולן ,2002). ספר שהופיע -2004 ב- גם באנגלית בשם

ISLAMIC INTRIGUE AT THE UNIVERSITY

 ׁבהוצאת MAZO ׁ 2004ׂ
ספרה של גילה גת -טילמן חוקרת בתחומי הביולוגיה ,נקרא כמו ספר מתח או סרט של  במאי סרטי המתח אלפרד היצ'קוק.
החלק הראשון של הספר מתאר את חוויותיה של הדוקטורנטית הצעירה גילה טילמן ( גת כיום ) באנגליה ובעולם האקדמיה הבריטי , עולם המלא וגדוש בתככים זעירים, וגם בידידים ובני זוג מוצלחים יותר ופחות. עד כאן סיפור שגרתי המקביל לזה של כל סטודנט באוניברסיטה זרה או ישראלית .ככזה לא היה מזיק שהספר יערך טוב יותר על מנת לקצר את הדרך אל הנקודה העיקרית בסיפור.
גת- טילמן מתארת את חייה כדוקטורנטית לביולוגיה בלונדון באוניברסיטה שאליה נכנסו תלמידים מוסלמיים רבים,ומאידך שהתלמידים יהודיים וישראליים נטשו אותה בהמוניהם גם בעקבות התעמולה הקשה שמופעלת שם ללא הרף נגד מדינת ישראל רק גילה טילמן התמימה והאמיצה נשארת.
הסיפור מקבל תפנית מצמררת מאין כמוה כאשר הגיבורה גילה -טילמן  הבינה שהיא נמצאת באוניברסיטה בקשרים עם סטודנטים מוסלמיים החברים בקבוצות עויינות לישראל פקיסטניים בעיקר אבל גם אחרים שלומדים סודות גרעיניים כימיים וביולוגיים שונים בתחומים שונים שעלולים להזיק לישראל ולעולם שאותם הם מעבירים לארצם לשם יצירת כלי נשק' כנגד ישראל. 
 
גרוע מכך הסטודנטים האלו חוששים שתבין את זה. הם חושדים בה שהיא סוכנת ישראלית העוקבת אחריהם ( חשד סביר יש להודות לאור קריאת פרטים שונים בספר שאכן הופך למציאות) ומנסים לפגוע בה ולפי תיאורה אף מנסים לסמם אותה.
הספר מתאר היטב את תחושת האימה וחוסר הוודאות של המחברת שאינה יודעת למה לעשות עם המידע המצמרר.

האם להעבירו לידי השירותים החשאיים של ישראל? או שמה לשמור זאת ולעצמה ולהמשיך בחייה כמקודם כדוקטורנטית ולא להסתבך עם חבריה באוניברסיטה והרשויות שם.  
ואכן הברירה היא מצמררת, שכן הסטודנטים הערביים שהיו מודעים לעניינה של טילמן  בהם ובמעשיהם  החלו לחבל בעבודתה ובפרויקטים מדעיים שונים שביצעה.
גת- טילמן דנה במהלך הספר בשאלה מדוע לא נמלטה פשוטו כמשמעו מהאוניברסיטה שבה חייה הפכו להדרגה לגיהנום ומסבירה שזה היה בגלל  שבאוניברסיטה ניתנו לה תנאים טובים. אבל גם בגלל עקשנות , סירוב לעזוב ויהי מה.  המנטליות שהייתה קיימת אז שישראלים לא בורחים מסכנות ושישראלים מנצחים תמיד במאבקיהם וגילה טילמן פטריוטית ישראלית נאמנה בהחלט הפנימה את המנטליות הזאת.
בשלב מסויים כאמור  גילה נחשדה  בידי סטודנטים מוסלמים ובידי גורמים מסויימים  באוניברסיטה  שהיא מבצעת נגדם מעקבים ושהיא סוכנת ישראלית.והם החלו לפעול נגדה בצורות שונות.  
על פי תיאורה  גת -טילמן מצאה את עצמה מסובכת במאבק פנימי בין גורמים בריטיים שתמכו בישראל וכאלה שתמכו בטרוריסטים הערביים. היא העבירה ידיעות על דברים שראתה לשירותי הביטחון של ישראל מתוך הנחה ששתיקה בנושאים כאלו תהיה בגדר בגידה במולדת.
לפי תיאורה גורמים בשירותי הביטחון הבריטיים שהיו עויינים לישראל ולדעתה לא מן הנמנע שהיו בקשרים עם מרצים שונים באוניברסיטה,עוינים ביותר לישראל שתמכו באירגוני הטירור סיממו אותה ואף חקרו אותה במשך יותר מעשרה ימים  בסצינה שנקראת כמו משהו מסרט מתח היצ'קוקי מבעית במיוחד.
אך לבסוף הצליחה  גילה להשתחרר עזבה את האוניברסיטה ולחזור לישראל והעבירה את המידע שצברה לשירותים החשאיים כאן .מה עשו עם מידע זה אם בכלל אין לדעת. לפי טענתה,המסתמכת על אירועים שונים שקרו לה בארץ, הם ייחסו חשיבות לידיעות אלו, מן הסתם השתמשו בו במבצעים חשאיים שונים שאיננו יודעים עליהם.
האירועים שאותם גת –טילמן מתארת התרחשו ב-1973 .מאז כידוע פקיסטן הישיגה נשק גרעיני וייתכן בהחלט ולמעשה סביר שהיה זה דרך מידע שהושג באוניברסיטאות כמו האוניברסיטה האנגלית שאותה מתארת גת –טילמן או מוסדות אחרים מסוג זה.

 כמה מוסדות כאלו היום הם אבן שואבת לפעילים של אירגוני טרור ושל האיסלאם הקיצוני והם עומדים כיום בראש הקריאות להטיל חרם על ישראל. 
למרבית הצער הרבה בספר הוא כמו שרוי בערפל ,ברור לקורא שישנם פרטים חשובים שחסרים על מנת להשלים את הפאזל שנמצא בליבו של הסיפור

ואולי העירפול הוא מכוון.
לא מן הנמנע ( אם כי זוהי השערה בלבד שהמחברת מכחישה ) שבניגוד לטענותיה של המחברת היא אכן הייתה קשורה בדרך זאת או אחרת לשירותים החשאיים של ישראל והספר יצא לאור כחלק ממאמציהם של השירותים החשאיים להפיץ בעולם את התודעה לאיום המוסלמי של שימוש בנשק הלא קונבנציונאלי.

 לאחר קריאת הספר המצמרר נשאלת השאלה האם היום בעולם שבו הכל פתוח לכל דרך האינטרנט אפשר עוד להסתיר מידע מסוכן כל כך כמו המידע הגרעיני?
התשובה היא כנראה שלצערנו לא. גם אירגוני טרור עלולים להשיג בעתיד אם לא הישיגו כבר מידע חיוני על כלי נשק גרעיניים מוגבלים לפחות כמו פצצה גרעינית מלוכלכת.
ספרה של גת-טילמן בהחלט ספר מעניין ומעורר מחשבה על הזמינות של מידע מסוכן בעולמנו וגם מעלה את השאלה מה יעשה אדם שנתקל בפרשה כזאת כיצד ינהג :האם יעדיף לעצום עיניים בפני הנעשה סביבו ?או שמה ינסה לבצע פעולת בילוש ובכך לסכן את עצמו כמו בסרט של אלפרד היצ'קוק ?
שאלה שלי אין עליה תשובה. מספרה של גת –טילמן לפחות מתברר שבמקרה שלה התשובה היא חיובית.היא לא עצמה עיניים. ולא היססה לסכן את עצמה.

מאז ספר זה גילה גת טילמן פירסמה ספר נוסף של מאמרים העוסק במוסריות ומדע.

 

את ספריה של גילה גת –טילמן אפשר להשיג דרכה בת"ד 3165 באר שבע 84131 ובחנות ספרים  "מיניבוק" רחוב ההסתדרות 93 בבאר שבע.  

.

 

 

ראו גם

 

עסקי לחימה
גילה גת טילמן על המדע והפסאודו מדע –ערכים מוסריים

עסקי לחימה באנגלית

 

גילה גת טילמן על ניסויים בבעלי חיים

חנן עזרן בעיקבות הטרור הבינלאומי.

 

 

העיתונאי חנן עזרן פירסם בימים אלו את הספר "למות מפחד " שבו הוא חושף פרטים מצמררים ומפחידים על היכולות החדשות וההרסניות של אירגוני הטרור באשר הם ובראשם אירגוני הטרור האיסלמיים .יכולות שכוללות כלי נשק גרעיניים ובקטריולוגיים .

פעם בשנות השישים היו נפוצים בשוקי ספרי הכיס שפע של סיפורי מתח על סוכנים חשאיים כמו ג'ימס בונד והאיש מאנק"ל נפוליון סולו ואחרים ידועים פחות . רוב מאבקיהם של הסוכנים החשאיים האלו היו לא דווקא כנגד סוכנים של מעצמות העל ברית המועצות וסין שעוררו אז חששות גדולים בקרב הציבור אלא כנגד ארגונים בינלאומיים בעל שמות מוזרים (לרוב ראשי תיבות לכינויים ביזאריים שונים ) "ספקטר " בראשותו של הוגו בלופלד שהיו אויביו של ג'ימס בונד ,"טראש " אירגון בעל הנהגה מתחלפת אויביהם הנצחיים של סוכני "אנק"ל " נפוליאון סולו ואיליה קוריאקין. או אירגון "הידרה " בעל אלף הראשים וזרועות שאם היית כורת ראש אחד שלו תמיד היו צצים עשרה אחרים שבו נלחם הסוכן החשאי בקומיקס של חברת מארוול, ניק פיורי .
הקורא הממוצע ידע מראש שאלו הם סיפורים בדיוניים לחלוטין בניגוד לסיפורי הריגול הרציניים יותר של סופרים כמו ג'ון לה קארה uלן דייטון  שעסקו במאבקים המתוחכמים בין שירותי הביון הבריטיים והאמריקניים ויריביהם הסוביטיים ושהיציגו עולם ביוקראטי של אנשים עייפים ומושחתים  חסרי כל אידיאולוגיה ,הדבר השונה ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותם אירגוני פשע בינלאומיים המונעים באידיאולוגיה פנאטית של שלטון עולמי.
ומדוע סיפורים על אירגוני פשע וטרור אלה נראו כמגוחכים כל כך ?

משום שארגונים אלו הוצגו כאירגוני פשע וטרור בינלאומיים שמטרתם היא אחת להשתלט על העולם ללא כל קשר לאידיאולוגיה ספציפית נאצית או קומוניסטית וללא כל קשר לברית המועצות או סין שאמנם לעיתים הוצגו כבעלי ברית של ארגונים אלו אבל לקוראים היה ברור שהם בעלי ברית זמניים וכי הסוכן הטוב יכול באותה מידה לשתף פעולה עם הסובייטים כנגד בכורי שטן ביזאריים אלו . בידי אירגונים אלו היו הטכנולוגיות החדשניות ביותר כאלה שכפי שרמזו הסופרים לקוראים המזועזעים לא היו זמינות אפילו בידיהם של מעצמות העל ארה"ב וברית המועצות או כאלו שהיו זמינות רק בידיהם . ומשום כך היוו סכנה גדולה ביותר לשלום העולם לא פחות ואולי אפילו יותר מהקומוניסטים שכן לא חלו עליהם המגבלות שבכל זאת היו גם על מעצמות העל הקומוניסטיות . רעיון מגוחך לחלוטין כמובן.
איש לא לקח זאת ברצינות בשנות השישים וגם לא בשנות השבעים או אף השמונים שאז זה כבר לא היה חומר מתאים אפילו לספרי ריגול ברמה נמוכה. רק לחוברות קומיקס ולסרטי ג'ימס בונד שבהם הופיע מידי פעם המיליונר ה מטורף שהמאיים על שלום העולם באמצעות אירגונים כאלו בדיוק . אבל הצופים ישבו בשקט הם ידעו : דבר כזה אפשרי רק בסרטים ואין אירגונים בינלאומיים של טרוריסטיים שאינם מחויבים לאף אחד ומהווים סכנה אמיתית על שלום העולם.

 אבל מאז שנות התשעים ומאז נפילת ברית המועצות המצב השתנה בצורה רדיקלית. היום מצב כזה של אירגונים פרטיים שאינם מחויבים אידיאולוגית לאף אחד הוא אכן סכנה אמיתית לשלום העולם ,אולי הסכנה בהא הידיעה משום שכיום יכולות ליפול בידיהם טכנולוגיות מסוכנות ביותר שביכולתן להרוס חלקים גדולים של העולם.
אחרי הכל מהו אירגון ה"אל קעידה" שכה מפחיד אותנו ואת מעצמת העל הגדולה ארה"ב אם לא אירגון בינלאומי שהוקם בידי מיליונר בעל אידיאולוגיה מטורפת של שלטון עולמי איסלאמי ,אוסמה בן לאדן .אירגון שמכיוון שהוא מורכב מתאים נפרדים זה מזה מזכיר את מפלצת ההידרה המיתולוגית , רשויות החוק והביטחון משמידות ראש אחד אבל עשרה אחרים צצים במקומו כפי שכיוון המייסד בן לאדן.
ובן לאדן אפילו אינו היחיד. יש כיום מיליונרים ומיליארדרים אחרים שכספם נוצר בידי פשע וסמים ושהוכיחו את עצמם כחזקים יותר ממדינות ,אפשר להזכיר את ראש המאפיה הסיציליאנית סלבטורה ריאנה  ששלט  בסיציליה כמדינה בתוך מדינה בשנותה שמונים והיוו איום אמיתי על רשויות אכיפת החוק שם . את  קרטל הסמים הקולומביאני של  פבלו אסקובאר שבמהלך שנות התשעים שיחד כמעט כל אחד בקולומביה הוהיה חזק שם יותר מנשיאה. רק פעולה צבאית משוטפת של קולומביה עם ארה"ב הביא לבסוף ללכידתו ולחיסולו של אסקובאר החמקמק.
אבל מה היה קורה אם אסקובאר בכספיו העצומים היה משיג כלי נשק מסוכנים במיוחד ,נניח "פצצה גרעינית מלוכלכת " שביכולתה להרעיל אזורים שלמים ? או נשק בקטריולוגי ? האם אפשר היה לחסלו בקלות יחסית מבלי שאיש יפגע?
ובן לאדן עצמו הרי עוד לא נתפס ויש חששות עצומים שהוא מנסה להשיג כלי נשק שכאלה בדיוק וייתכן שכבר הישיגם.

בעקבות הפצצה המלוכלכת

חנן עזרן
חנן עזרן

בנושא מצמרר זה עוסק ספרו החדש של העיתונאי והשדרן חנן עזרן "למות מפחד " –הפצצה המלוכלכת –תרחיש האימה ". שיצא בשבועות האחרונים ממש והוא עדכני ביותר.
עזרן הידוע בתחקיריו הטלוויזיוניים המפורטים בתוכניות טלוויזיה כמו "חשיפה" ולאחרונה תוכנית בעינייניי תקשורת "גילוי נאות ". החל בשנים האחרונות לפרסם גם ספרים.

הוא פירסם   את הספר "חוד החנית " ספר על שכיר החרב הישראלי קליין ומאבקיו בפינות שונות בעולם .

ספרו הקודם  "תעלומה בנתיב ההתרסקות"  עסק בחקר תעלומת הפלתו של מטוס ישראלי בידי הבולגרים בשנות החמישים.

אולם הפעם החליט עזרן לשנות כיוון ובמקום לחקור ולתעד את התעלומות והפרשיות של העבר הקרוב והרחוק יותר ,הוא החליט לחקור את מה שקורה בהווה ואת השלכות על כך לעתיד המיידי של כולנו וגילוייו ומסקנותיו הם מצמררים ביותר.
ספרו החדש הוא אוצר בלום של מידע.יש בו תיאור מפורט ביותר מפורט של עולם הטרור האסלאמי והאל קאעידה. הוא מדבר על הפצצה המלוכלכת ועל מאפשרויות לשימוש בנשק בקטריולוגי . עזרן מראה בספרו שכיום נמצאות בידי אירגוני הטרור הבינלאומיים ובראשם אל קאעידה ( שהוא נותן בספרו אולי את התיאור המפורט ביותר שלו הקיים כרגע בספר פופולארי בעברית ) אפשרויות טכנולוגיות שלא היו זמינות להם רק לפני כמה שנים . וכמובן הם לא יהססו להשתמש בהם .
כך למשל מובאת ידיעה על עדות שנתן ראש האף בי אי בועדת סנאט ב1998 שם קבע כי במהלך 1997 חקר אירגנונו מעל ל100 מקרי טרור לא קונבנציונאלי של קבוצות קיצוניות שונות פי שלוש מהמספר שב-1996. בפברואר 99 ציין האיש לואיס פרי שהאף בי אי נתקל "במכתב הזהרה המכיל אנתרקס " במקום כלשהוא בארה"ב כל יום …
וזה בסוף המאה הקודמת. נשאלת השאלה עד כמה החמיר המצב היום בשנת 2006.
עזרן מביא בספרו תיאור מצמרר מביקור בגרוזיה שם גילה מחנות צבא סובייטיים נטושים ופרוצים שבהם נשמרו כלי נשק מתוחכמים שונים שנבזזים פשוטו כמשמעו ומזה שנים בידי העולם התחתון המקומי ונמכרים לכל דורש ובהם מן הסתם גם אירגוני הטרור הבינלאומיים. אמנם לא הרבה קורה בסיפורו חוץ מעדות ראייה אבל עדיין מעורר אי שקט.
האמריקנים עצמם כידוע מודאגים מאוד מנשוא זליגת אמצעי לחימה גרעיניים ואף מדענים גרעיניים מרוסיה לידי אירגוני הטרור וארצות האיסלאם הקיצוני כמו איראן והפעילו תוכניות שונות כדי למנוע זאת . אבל נראה שהצלחתם מוגבלת ביותר .וכפי שמראה עזרן בספרו יש בהחלט ממה לחשוש.

עיתונאי נגד הטרור

א.א. חנן עזרן בשלושת בספריך האחרונים יש מגמה לעסוק בענייני הרפתקאות ביטחוניות וריגול יש לך משיכה מיוחדת לנושאים האלה ?
זרן : כן אני אוהב מאוד את הסיפורים האלה של אקשין והרפתקאות ושל שירותים חשאיים ,וכך היה גם בספרי הקודמים על יאיר קליין ועל הפלת המטוס בבולגריה . כך קרה בנושא הזה של הטרור הבינלאומי שהיגעתי למסקנה שהוא זכאי לטיפול רחב יותר ממה שאפשר לתת לו בטלוויזיה כספר שיציג את העובדות כפי שהן לפני הקהל הרחב .
א.א.
בן לאדן מפחיד את אמריקה ואת העולם המערבי כולו. הוא משתדל לגרום לנו לפחד. ".
גם אתה מפחיד אותנו בספרך החדש. האם עשית אתו יד אחת?

עזרן : אני לא מנסה להפחיד, אני מנסה להבין בעזרת הספר היכן אנו עומדים. בין פאניקה או בין איום ממשי. השם "למות מפחד" זהו שם שיווקי, אבל יש בו הרבה אמת אם לא, לפי דעתי אם לא נעמוד בהבנה מוחלטת מה עומד לקרות. וכשאני אומד עומד לקרות, הכוונה שאני מסתמך על הכרזות שהיו רק באחרונה של הרמטכ"ל שמדבר שאירן תיתן לאל-קאידה חומר רדיו אקטיבי.

א.א : הספר עוסק בפצצות מלוכלכות. האם אתה יכול להסביר בקצרה מה זה?

עזרן :בעקרון  אפשר לומר שאין "פצצה מלוכלכת".  זהו ביטוי שצריך להמחיש איזה שהוא תהליך שאם יעשו אותו זה יהפוך להיות פצצה. כלומר, זה משהו מהקטלוג של השמות של הטרור והשם פצצה מלוכלכת הכוונה שזה נעשה בתנאים לא קונווצינאליים, פרימט יביים מה שנקרא מהמטבח של הטרור: זאת ההגדרה. מאחר ובאחרונה התחילו להשתמש במקומות שונים בעולם מנשיא ארצות הברית עד לראש ממשלת בריטניה, ראש המודיעין הגרמני ועכשיו אצלנו הרמטכ"ל בביטוי פצצה מלוכלכת, מקבלת עכשיו חימוש של חומר רדיו אקטיבי, או חומר ביולוגי כפי שה-'דיילי טלגרף' מפרסם עכשיו מפי ראש המטה ללוחמה בטרור האמריקני. פירוש הדבר שהביטוי הזה מהקטלוג של הטרור הופך להיות איום ממשי.

א.א איך זה יראה בשטח ?
עזרן : זה למעשה או פצצה או טיל או כל דבר אחר שבנוי , מחומר נפץ עם חלק של חימוש שהוא רבגוני כלומר, יכול להיות חימוש של חיידקים בטרור ביולוגי וזה יכול להיות בחימוש רדיואקטיבי, רדיולוגי או כל דבר אחר. כלומר, החימוש בא בתוך הפצצה- הפצצה מתפוצצת החימוש משתחרר ואז האפקט הוא לפי החימוש.

א.א : כעת אנו מוטרדים מבעיית איראן. האם יהיה להם נשק גרעיני בעוד חצי שנה או בעוד חמש או בעוד עשר שנים?אבל האם צריך להתקיף את איראן… כאשר למעשה, כל מחבל יכול להכין פצצה כזאת במטבח הפרטי שלו בבית ?
עזרן : אנחנו לא עוסקים עכשיו באיום הגרעיני של איראן. זה איום קונוונציונאלי שמדינת ישראל והעולם החופשי יצטרך להתמודד מול איראן. כשאנו מדברים על הפצצה המלוכלכת אנחנו מדברים למעשה על הנשק הלא קונוונציונאלי. ומשום כך הוא מפתיע הוא יכול לצוף בכל מיני מקומות כשהוא מסתייע בתאים מחתרתיים באירופה, באזור המזרח התיכון בארצות הברית. מול פצצה מלוכלכת לא מתמודדים באותה צורה כמו שמתמודדים מול הטרור הקונוונציונאלי, או האיום הקונוונציונאלי, כאן זה עניין שלהפציץ את הגרעין, את המקומות שבהם מעשירים את האורניום וכל הדברים הטקטיים הצבאיים הגלובאליים. אבל כשמדברים על האיום של 'הפצצה המלוכלכת' הכוונה להגיע מהר ככל האפשר למודיעין שידע מאיפוא לוקחים את החומרים הרדיואקטיביים לחסל את דרכי הגישה ואחר כך להצטייד בחומרים כדי למנוע מצב שבו הותקפנו על ידי פצצה מלוכלכת ונוכל למנוע בעזרת חומרי רפואה את הנזק שנגרם לתושבים. מרגע שפצצה כזאת, נגיד מתפוצצת במנהטן ויש שם חומר ראדיו אקטיבי, אז מהפצצה עצמה יהרגו 1000 איש, זה המון אבל עדיין זה לא השמדה המונית, אבל, 2 פצצות כאלה בתוך מנהטן שכל 'האריה' (אזור) ייסגר כדי לנקות את החומר הרדיואקטיבי הרי מנהטן מושבתת, זאת פאניקה אדירה. וארצות הברית כבר הודיע ביושר לב, ביושר פוליטי, מדיני שהיא עכשיו רק נערכת לטרור לא קונוונציונאלי. פירוש הדבר, לא בנויים עדיין, מה עושים ? איך מזהים את הפצצה איך מזהים שקרה פה אירוע ביולוגי . כל הדברים האלה יכניסו את הציבור כולו לפאניקה נוראה. החלק השני בא ואמר רגע, אם לא נסביר לאזרחים לתושבים, כפי שאני טוען בספר מה עלול לקרות הרי התוצאה תהיה פאניקה גדולה ומכופלת, כדי למנוע את אותה היסטריה ואותה פאניקה עתידית צריך להסביר לאנשים איך לזהות מצבים שאנשים נדבקו בחיידקים איך זה נראה? איך זה נשמע? איך זה מריח ? וזו היא לדעתי חובתי, חובתנו להציג את הדברים עכשיו רגע לפני שאולי דברים כאלה עלולים להתהוות.

א.א. : אתה סבור שישראל אינה מוכנה לכך? אינה מסוגלת להסביר, אינה יודעת להסביר, אינה יודעת מה לעשות?
עזרן : אתה שאלת כאן שתי שאלות. שאלת שאלה אם מוכנים או לא ועל כך כבר אמרו בסרטים, אם אני 'להגיד לך את האמת- אני צריך להרוג אותך' (תרגום) או שזה סוד שאסור לדבר עליו. ואחר כך שאלת שאלה שנייה, אתה אמרת למעשה אם אנחנו יכולים להיות מוכנים למצב כזה. התשובה היא כזאת על פי מה שאני יכול לומר: שישראל ערוכה לבעיה, מתקפה מהסוג הזה ביולוגית או אחרת ברמה קונוונציונאלית כלומר שמדובר בסכנה שלך התקפה של אבעבועות שחורות, של נגיפי אנטראקס או כל מיני חוליים אחרים מכל הסוגים.

א.א. : את זה אתה מכנה נשק קוונוונציאלי?
עזרן : זה קונוונציאלי. מה זה קונוונציאלי? שזה בא ממסגרות בלתי צפויות שזה בא בכמויות לא ידועות וכמובן תראה אני קטונתי וגם אסור לי לומר דברים, הסוד הגדול הוא כמובן מה אנחנו יודעים שיש להם ומה הם יודעים או לא יודעים שיש לנו על
כך לא מדברים בכלל הסודיות כאן זה בטחון האומה. אבל מה שכן צריך לומר, צריך להסביר לאנשים מה המדובר שבבוא הרגע ידעו מה צריך לעשות. הרי זה לא יתכן שהדבר יגמר שעושים כמה תרגילים שבהם מראים לציבור שיש מקלחות ושוטפים את החומר הרדיואקטיבי ובזה נגמר ומה עם החומר הביולוגי ? הרי דיברו על זה וקטונתי, אם נשיא ארצות הברית מדבר על הדברים אני לא חושב שהוא חוזר על תסריט עיראק מספר שתיים. הוא אומר כי המהלך שנעשה בארצות הברית מגובה בתקשורת, מגובה בשקיפות רבה הוא מהלך של מחקר כיצד העולם צריך להיערך לאותו קטע של האיום הביולוגי. ואני רוצה לומר עוד דבר חמור לדעתי, שצריך להבין בלי הפחדה פשוט מתוך הבנה שהאיום של החיידקים הביולוגיים זה המגפות אותם המגפות שראינו אותם בסרטים אותם מצבים החדשים שבהם המחבל לא צריך לשים חגורת נפץ, הוא הפצצה. החיידקים בתוך גופו הוא עושה את צרכיו באיזה שהו מקום ומוליך את זה הלאה. זה יכול להיות חתול, כבש או פרה שמכניסים לה, שמאכילים אותה בחיידקים והיא מפיצה אותם. האיום פה הוא בעייתי. צריך להיערך אליו, צריך להבין אותו ויש אנשים מומחים או שצריכים להיות כאלה שיגידו לנו איך להבין איך ללמוד ומה צריך לעשות.

א.א. ומהם בדיוק מקורות המידע שלך?
עזרן : המקורות שהסתייעתי בהם, הם מקורות גלויים, מחקרים וגם יצאתי לגרוזיה   לבדוק מצב בו היה מידע. אחד המקורות להוצאת חומרים כאלה שנקרא להם לצורך העניין חומרים קטלניים.
א.א. : מדוע נסעת דווקא לגרוזיה ?מה היה לך לחפש שם ?
עזרן : זה ידוע היטב שגם גרוזיה וגם אוקראינה שלא הן שתי מדינות ששימשו את הסובייקטים. בתקופה של ברית המועצות כמאגרי נשק אדירים, אדירים במובן של אדירים, אדירים. ביערות במחנות, זה מה שכנראה הכינו במלחמה הקרה בין המזרח למערב כשהסובייטים יצאו ברית המועצות התפרקה נשארו המחנות האלה עזובים. עכשיו נשאלת השאלה מה יש במחנות האלו ?
א.א. : הם נותרו ללא כל פיקוח?

עזרן : הם נשארו בלי פיקוח הכוונה שפיקוח שאי אפשר להיכנס. שאפשר להיכנס- אין פיקוח ואם היו שם 2 חיילים שהיו להם נעלים ואין להם מה לאכול זה עדיין לא אומר שזה פיקוח. אז אין פיקוח, ושם טילים וחומרי נפץ וחומרים כאלה וחומרים אחרים. צריך להבין, שמקור לחומרים קטלניים זה או כורים גרעיניים לשלום שבהם לוקחים את החומרים האלה ומשתמשים בהם, ואז החומר הזה זולג או נגנב או נשלח החומרים האלה יכולים להיות, המקור שלהם יכול להיות ממחנות צבא, מתעשיות צבאיות כמו ברית המועצות לשעבר שהמאגרים הגדולים שלה פשוט נפרצו, נגנבו או נעשה אחר כך מסחר בין סוחרי נשק למיניהם.

 

טילים בגרוזיה.

א.א. : על אילו כמויות מדובר?
עזרן : אם אני אומר גדול ואני אומר גדול, אני אומר ענק ויותר ענק ויותר גדול אז אין לי מילים בדמיון שלי. זאת אומרת מאות אלפי טילים מאות אלפי פגזים תחמושת ומיכלים של חומרים אחרים טילים מונחים בתוך היערות במקומות שונים, מקומות שונים. אוקראינה בכלל זה ארסנל אחד גול של נשק כזה. בלי שמירה בלי פיקוח והתמונות שהבאנו משם הם תמונות שממחישות כמה קל להיכנס פנימה כמה קל לקחת את הדברים האלה ולגנוב אותם. עכשיו צריך לזכור זה, מונח פרוץ ככה כבר כמה שנים ובמלחמה בין רוסיה והצ'צ'ניים כבר מצאנו חומרים שנלקחו משם והצ'לנים הסבו את הטילים והחומרים האלה כדי להלחם נגד הרוסים. זה כבר הוכח. עכשיו הרעיון שהבאנו משם. הסיפורים שאני שמעתי על ההיקפים של הדברים האלה ואיך שהדברים האלה נראים בשטח פשוט זה מאגר ענק לנשק. עכשיו אני לא אומר שאני יכול להגיד בדיוק איזה טיל לקחו ומה לא לקחו. אבל אין ספק שהתעשייה הגדולה שממחזרת שמימושה שבונה את החומרים האלה הלא קונוונציונאליים במחתרת במטבח של הטרור, היא מסתייעת כולה גם מתוך המאגרים האלה. ולכן חשבתי לנכון להביא לתוך הספר את המסמכים את התמונות את הדברים שמראים מאין זה בא ומדוע? ארצות הברית מנסה עכשיו לבקשת הנשיא החדש ובגרוזיה לנקות את המחנות האלה. מדוע? כי במהלך המלחמה בטרור צריך להשמיד את החומרים האלה. עכשיו, גרוזיה ואוקראינה…
זוכר את שוורנדזה מנהיג גרוזיה לשעבר ( ושר החוץ האחרון של ברית המועצות לפני נפילתה א.א. ) שהיה למעשה בעל אוריינטאציה רוסית לפני שהוא נפל בבחירות. שוורנדזה הלך לאמריקנים וסיפר להם הרבה מאוד על תעשיית הנשק שהרוסים שתלו בגרוזיה וחשב לקבל תמיכה כזאת או אחרת במהלך הזה. מאחר ומדובר בכמויות כל כך גדולות מה שאני הבנתי בביקור שם, הראשון זה היה ביקור מאוד צמוד לנשיא החדש. הגרוזינים פוחדים ממה שיש להם בידיים. הם לא רוצים את זה הם לא צריכים את זה, זה רק מביא להם צרות. ובאוקראינה נעשה שם מסחר גדול בדברים האלה. עכשיו צריך להבין, אני מדבר פה, כאן, עם חצי חיוך אבל זה דבר נורא ואיום ואני גם מנסה להיזהר שלא ינסו לחפש אפוא הייתי ולא הייתי. אני יודע כבר יודע, זה סיפור אחר. ואני מחכה לשאלה הבאה שתגיד לי הכל על מנת להכין פצצה מלוכלכת אין צורך בשום דבר בכלל…
אמרנו, אני השתמשתי בביטוי שנקרא המטבח של הטרור. מה זה נקרא מטבח? זאת אומרת שמי שהוא יודע מה צריך לערבב איך צריך לחבר ואיך צריך להעיף את זה או לקחת את זה. זה צריך ידע של כימאי, של מדען שיודע לעשות את זה ומי שהוא שיודע איך לחבר את זה ביחד. למה זה נקרא מלוכלך? כאילו שלהגיד שמה שזה קונוונציונאלי ונעשה במפעל של נשק זה נקי אז זה מלוכלך. אז או קיי, נקרא לזה כך עכשיו היצור יכול להיות מקומי ובדרגות שונות. שנבין, הנשק הרדיואקטיבי צריך לקבל חומר רדיואקטיבי. אז? 4 חקלאיים שגרים, נגיד גרים בשטחים או באיזה שהו מקום בין ישראל והפלשתינאים הם לא יגיעו לחומר הרדיואקטיבי. ארגוני הטרור המקומיים לא יגיעו לזה כי אלה חומרים ברמות כאלה. אבל, בתוך החומרים האלה של תעשיית החיידקים החומרים הביולוגיים , את אלה אפשר לקחת מתוך החומרים הקיימים בשטח.
אני אגיד לך בדיוק ,אמר לי אחד הסוחרים,  אני מבקש ממך אני מוכן לשתף פעולה ולהראות לך ולהציג לך וללמד אותך ולהסביר לך  אבל בלי שמות .

אמרתי לו למה? כמו שאתה אומר לי אנחנו בלי שמות- אנחנו עיתונאים למה? אומר לי תראה ברגע שידעו את המקומות והשמות ואיך מגיעים לשם הם יבואו כמו נמלים סחרי נשק, טרוריסטים כל מי שרוצה לקחת. ומתוך אחריות הוא לא רוצה לתת. גם מתוך זה שלא יבואו שותפים אבל גם מתוך אחריות.

א.א. : באוקראינה, בגרוזיה כנראה שגם במקומות אחרים בשטח ברית המועצות לשעבר ישנם טילים מוכנים, פגזים מלאים בדברים בלתי נעימים.

עזרן : אני לא מתכוון לשתף פעולה ולתת רעיונות,. אבל אני רוצה לומר דבר כזה שחומרים כאלה אפשר לאסוף סביבנו. משתמשים בהם לדישון בחקלאות ומשתמשים בהם לתעשיות צבעים לתעשיית דפוס או בכל מיני מקומות אחרים אלה הם רעים. 
  אני אמרתי, אני הזהרתי לא להכניס פה דוגמאות. הספר הזה נועד לעזור לא להפחיד ולא ליצור לנו עוד אויבים ועוד צרות. זה ברור, אבל אני רוצה לומר כך בתצורה מאוד זהירה ברשותך אם חומרים שבהם משתמשים למשל בהכנת אוכל לפרות אפשר מתוך הטמפרטורה מסוימת גזים מסוימים, גזים מסוימים, דשן מסוים אפשר ליצור מה שנקרא לעשות אפגריידינג, להדף של פצצה. אז אפשר לעשות את זה באזורינו, אפשר. צריך לדעת את הנוסחה. אני אומר לך עוד דבר בספר הזה. עלינו על מסמכים שמראים ומוכחים כיתד הטרור הבינלאומי הזה מתעמק בתעשייה הזאת של חומרים ביולוגיים ורדיואקטיביים. איך? יש כאן מסמכים שמראים, שמכשירים אנשים, מחפשים מומחים שיבואו לעזור להם. רוצים לרכוש, לקנות בכסף מהנדסים שיבואו לעבוד בשביל הטרור הזה. אם כל הדברים האלה נכונים צריך לחשוב על משהו.

א.א. : אינך יודע אם יש לנו מומחים לעניין, מומחים להתגוננות, כנגד העניין, נגיד שאינך יודע, באם קיימת תיאורטית שיטה להתגונן מפני הפורענות הזו? נגיד שאינך יודע…

עזרן : אני עיתונאי. אני לא איש בטחון להגיד לך שמנשק לא קונבנציונאלי אתה יודע שיהיה לך מודיעין טוב שידע למנוע אותו אז אפשר ואם יש לך בעיה עם כזה- אז זה כמעט בלתי אפשרי. אבל אני לא יודע מבלי להיכנס לפוליטיקה. עוד משפט אחד צריך מהר שיהיה שלום.

ואז,  איך אומרים לא צריכים מהקקה של הפרות לעשות חומרי נפץ תן להם לאכול ויהיה חלב. ונאכל כולנו נהיה שמחים ושבעים. אבל זה כמובן בדיחה מקאברית על הסיטואציה הזאת.

א.א. : ראה חנן- אתה אומר שצריך שיהיה שלום. כאשר יהיה שלום הכל יהיה טוב. לא יהיה שום דבר, לא יהיה לנו ממה לפחד בינתיים אנו רואים שזה בלתי ניתן להשגה, ישנן שיטות אחרות?

עזרן : אני חוזר ואומר, אני לא חושב שאנחנו… אני לא אסטרטג צבאי וגם אור לדבר יותר מידי אני לא חושב שישראל היא במצב של נחיתות כל שהיא. וכשאתה שומע את הדברים מסביב, קורה רק דבר אחד שצריך לשים אליו לב. אם נשיא צרפת פתאום משדנה את הסגנון ואמר אנחנו נשתמש בכם באותם הכלים על מה הוא מדבר? הוא מדבר על שימוש בנשק לא קונוונציונאלי מול ארגוני טרור. אז נכון שלטרור אין לו בית ואין לו בית מלון ואי לו מקום אין לו מדינה אין לו גבולות- אבל עצם הרעיון שעד עכשיו לא עזרו עוז לדבר על כך להפעיל נשק לא קונוונציונאלי מה זה? זה נשק ביולוגי. הרי אותה פרה עם חיידקים יכולה לרוץ גם לכוון השני אותו מחבל בדמות אדם גם יכול לעבור הלאה. אם נשיא צרפת מדבר על זה- זה הגיע לצרפתים עד הנה. אצלנו, בארץ שמענו רק דברים מדוקים עם אזהרות בנשק הגלובלי האסטרטגי לגבי האיום האירני אבל אלה שני סיפורים שונים שהקטן יותר על הפצצה המלוכלכת ניזון מהסיפור הגדול.

בעיה עם סיפרו של עזרן היא שהספר עושה רושם מפוזר . יש בו פרקים שלא באמת מתחברים עם כל השאר כמו סיפורו של עזרו כיצד חשף את יומניו של מרגל האטום וענונו שבהם סיפרו כיצד הוא נמשך לנשים בלונדיניות .עזרן מעריך שזה היה המקור שלידיעתם של אנשי המוסד כיצד לבחור את "סינדי " שפיתתה את וענונו " והוא מספר על פגישה עם איש מוסד שלא אישר את חשדותיו אבל גם לא הכחיש . זהו נושא מעניין כשלעצמו אבל לא באמת מתחבר בספר שעוסק בטרור הבינלאומי שוענונו עם כל הכבוד אינו שייך לו, ובדרכו שלו ניסה להזהיר מפני הסכנות שבשימוש באטום.
לכל היותר זה מראה על אפשרויות הזליגה של הידע האטומי לכל המרבה במחיר.אבל זה אינו מודגש מספיק .מן הראוי היה לקשר את הפרק הזה ביתר בירור לפרקים האחרים העוסקים בטרור .
עזרן עוסק בספר בכל מיני פרשיות הלקוחות מהכותרות העכשוויות ביותר של העיתונים כמוה אפשרות שעראפאת הורעל . הוא מעלה את השאלה החמורה מה תעשה ישראל במקרה , הכמעט וודאי  ככול שחולף הזמן,  שתותקף בידי נשק לא קונבנציונאלי כזה.
ובסוף הספר בתור בונוס מיוחד  לקוראים  המעוניינים הוא מביא את "ספר הלוחמים : מדריך אל קעידה לארגון הטרור " ספר שנתפס בידי האמריקנים כנראה באפגניסטן. הספר שמסביר "איך להיות טרוריסט איסלאמי ".
מעניין שבין שאר דוגמאות לאנשיו הוא מביא סיפור על פעולה של המוסד הישראלי שבמהלכה נמנעה פעולה פלסטינאית לתקוף את מטוסה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר .האל קעידה מביא את הסיפור הזה של הצלחת אנשי המוסד בסיכול הפעולה כדוגמה ליכולת להתבונן ולנתח .
דהיינו אנשי האל קעידה מוכנים בהחלט ללמוד מהצלחות אויביהם ולהביאם כמופת לאנשיהם .וזהו בהחלט מאפיין מדאיג .
ספרו של עזרן הוא שופע מידע רב ומגוון אך אין לאמר שהוא מביא ניתוח אמיתי של מקורותיו ,בעיקר יש כאן הצגה עיתונאית שלהם .ולא תמיד ברור מהי האמינות של הידיעות שהוא מביא.
אחד המאפיינים הבולטים של ספרו (ובכך עד כמה שידוע לי הוא אחד הראשונים ) שמן הסתם יהפך למרכזי בספרים בשנים הבאות הוא השימוש הרב שלו באתרי אינטרנט כמו אתר דבקה כמקורות , למעשה הוא משתמש באתרים אלה הרבה יותר מאשר בספרים ומאמרים מהעיתונות הכתובה . אלו זמינים ומיידים יותר ומביאים מידע ב"זמן אמיתי" .
אבל נשאלת השאלה עד כמה הם עברו בדיקה דהיינו עד כמה הידיעות שהן מביאים הן אמינות. .שכן כפי שעזרן איש התקשורת יודע היטב אתרי אינטרנט הם לרוב אמינים הרבה פחות מידיעות בעיתונים שתיאורטית לפחות עברו סוג של בדיקה הרבה יותר מאלו שבאתרי האינטרנט.
בסוף ספרו עזרן מביא ביבליוגרפיה מפורטת של המקורות שבהם השתמש אולם יש לי בעיה קשה עם ביבליוגרפיה זאת שנראית כאילו נעשתה בחופזה וב"חפיפניקיות " .חלק מהמאמרים שמובאים מהאינטרנט ומהעיתונות הכתובה מובאים ללא קישור ואף ללא תאריך כך שהקורא לא יוכל להגיע אליהם .עדיף היה להקדיש עוד זמן לבניית הביבליוגרפיה כדי לוודא שכל הפרטים יובאו בצורה מפורטת ומדויקת כך שכל קורא יוכל להגיע אליהם בעצמו.
כך או כך הספר עושה רושם מצמרר ומעלה שאלות חשובות זהו אוצר בלום של מידע על ארגוני הטרור והיכולות החדשות שבידיהם ,ואם זאת לא היה מזיק אם יותר זמן היה מוקדש לבנייתו ולהצגה קפדנית יותר שלו.

חנן עזרן פירסם גם כן ב-2006 עוד ספר על אותם הנושאים של טרור בין לאומי.

נשק יום הדין :   מחוללי המוות בשירות הטרור /    תל-אביב :   קוו ואדיס,   2006.

את הספר "למות מפחד" ניתן להזמין בפקס מס'
03-6992519 , במחיר 69 שקלים, המשלוח חינם- בישראל, חשבונית מס וקבלה תשלח עם התשלום בבנק.האי מיל של חנן עזרן
chananan@netvision.net.il

קישורים רלבטיים

חנן עזרן בעקבות המזימה הסובייטית

חנן עזרן בויקיפדיה

חנן עזרן בראיון :ישראל אינה מוכנה למלחמה כימית

ראו גם

אלי אשד על מרובור הכובש ועד אוסאמה בן לאדן