Tag Archives: סוריה

המלחמה הכורדית -תורכית:תחזית

Image result for syrian kurdish flag

דגל כורדיסטן

אז מה מתרחש בגבול סוריה תורכיה?
בעבר ( במאי 2017 ) הערכתי בדף הפייסבוק שלי  שמתקפה תורכית על הכורדים בסוריה צפויה בתוך כמה חודשים.

וכך כתבתי :

הכורדים חשפו אתמול את תוכניתם הגדולה לגבי פדרציה בסוריה והנה היא :
הם יכבשו את ראקה בירת דאע"ש בסוריה.
ראקה היא כבר לא הבירה של דאע"ש דווח שרוב מנהיגיו כבר ברחו למחוז דיר א זור.
אז הכורדים מודיעים עכשיו שהם לא יסתפקו בחיסול ראקה אלא ימשיכו אל מחוז דיר א זור המעוז של דאע"ש בגבול סוריה עיראק. ובכך יחסלו את דאע"ש סופית בכל האיזורים שלהם בסוריה.
לדאע"ש ישאר רק לברוח לעיראק איפה שהצבא העיראקי מחכה להם.


הכורדים לא מסתפקים בזה אחרי שישמידו את דאע"ש בשטחיהם ימשיכו לעיר אידליב שנשלטת בידי אל קאעידה והגי'הדסיטים האחרים ויכבשו אותה.
תחת שטחיהם תהיה אז מחצית סוריה שתיהפך לפדרציה.
האם  באשאר אסד יתנגד לפדרציה כורדית כזאת?
.רשמית ודאי.אבל לא יותר מידי. הברירה הזאת ששטחיו העלאווים יגבלו בכורדים ולא בג'הדיסטים ששואפים להשמידו היא עדיפה מבחינתו. שהרי הכורדים בניגוד לאסלאמיסטים אינם איום קיומי על העלאווים,  אינם שואפים להשמידם פיזית ואיתם הוא יכול לשתף פעולה.
עם פדרציה כזאת אסד יכול לחיות תרתי משמע.
מי יתנגד באמת ? תורכיה כמובן ששואפת כעת לתקוף את הכורדים בסוריה
אבל … על מנת לעשות זאת יהיה עליה כעת לעבור דרך כוחות רוסים ואמריקנים שמפטרלים בגבול סוריה. הצבא הסורי עלול להסתבך כעת במלחמה לא"רק " עם הכורדים אלא גם עם רוסיה וארה"ב ביחד.


והרי התחזית :
בסופו של דבר ארדואן יתקוף. בחמישה שישה החודשים הקרובים בסוריה.
לארדואן אין יותר מידי זמן. יש לו לדעתי כמה חודשים בלבד שאותם ינצל להכנות לתקיפה ולתקיפה .שכמובן יכללו שיתוף פעולה עם דאע"ש.
הבעיה שלו היא שהצבא התורכי אינו מתחזק .הוא עסוק בכל מיני סכסוכים פנימיים בתורכיה ורבים מקציניו הטובים סולקו או נאסרו. אין זה ברור כלל שצבא זה יכול להביס את הכורדים ואת בעלי בריתם בסוריה. ועל מנת להכריז על "ניצחון " הוא חייב להגיע להצלחות מיידיות. אחרת הוא ישקע שם בבוץ ולא יצא ממנו. וזה כמובן ישפיע אנושות על מעמדו "בתוך" תורכיה.
והנה התוכנית הכורדית שהופכת את הפלישה התורכית הזאת לוודאית :
https://www.theguardian.com/world/2017/may/06/syria-kurds-raqqa-mediterranen

Image result for erdogan magazine cover

כעת ביולי 2017 נראה שמנהיג תורכיה ארדואן עומד בלוח הזמנים בדייקנות מדהימה. המתקפה צפויה כעת לימים הקרובים.

יש להבין התורכים חוששים מאוד מהכורדים ומהתעצמותם הצפוייה.אני נזכר בהצהרה של ארדואן לכורדים :

"תדעו לכם שלא יעזור לכם שארה"ב מאחוריכם כי אנחנו תמיד כאן איתכם."

התשובה הכורדית היא כמובן :

"זה לא שאתם התורכים איתנו תמיד זה אנחנו הכורדים שתמיד איתכם מסביבכם ומקיפים אותכם מכל צד ."

ובכך מסתכם כל הסיפור הגיאופוליטי של תורכיה והכורדים.

Related image
התורכים גם לא יכולים להתעכב יותר מידי מאחר שבנתיים חלק גדול מהצבא הכורדי עסוק במתקפה על בירת דאע"ש לשעבר ראקה, ומבחינתם עדיף לתקוף כרגע בלי שכל אלפי החיילים הכורדים ששם על כלי הנשק שסיפקה להם ארה"ב יוכלו להגיע בזמן לחזית עם תורכיה.
יפה כ-20 אלף וכמה לוחמים תורכים ובעלי ברית עומדים לתקוף מה אז?  מה צפוי לצבא התורכי המפואר זה שאמור להקים את האימפריה העותמאנית החדשה של ארדואן ?
קרב התשה אכזרי שתורכיה לא ראתה כמוהו. שאולי העולם כולו לא ראה כמוהו מאז קרב קורסק בין גרמניה הנאצית ורוסיה כאשר הכוחות הרוסיים חיכו במשך חודשים למתקפה הגרמנית הצפויה והכריעו אותה לחלוטין בקרב התשה ובכך הכריעו את מלחמת העולם השנייה.
במקרה הטוב והממוזל ביותר מאות חיילים תורכים עומדים כעת למות בשדות הקרב בסוריה. ארדואן מתפלל לנס מהשמיים שזה יסתיים רק בכך.
אבל כנראה שלא יהיה לו "מזל " כזה. בכלל לא.
במקרה הסביר יותר מספרם של המתים התורכיים יגיע לאלפים ואולי רבים ,ואני מעריך אחוזים גדולים מאוד מהצבא שכעת נשלח לסוריה.


לוחם כורדי מהעיר קובאני בגבול סוריה תורכיה.

התורכים מתמודדים כעת עם צבא מנוסה ומיומן ביותר חמוש עם כלי נשק רבים שסיפקה לו ארה"ב .הם מתמודדים עם אוכלוסייה אזרחית נחושה שתילחם על כל סנטימטר בכל אמצעי שהוא. זאת בניגוד לקרבות עם דאע"ש ששם האוכלוסייה היא שחקן פסיבי לחלוטין. בסך הכל בני ערובה בידי דאע"ש או פליטים.

האוכלוסייה הכורדית כולה מגוייסת למאמץ המלחמתי ובכלל זה ובעיקר הנשים שלה שהקימו חיל קרבי מטיל אימה שממנו פוחדים אנשי דאע"ש יותר מכל .שכן להבנתם אם יומתו בידי אישה כורדית ,הם יגיעו מיד לגיהנום.

לכאורה חיל האוויר התורכי יכול לסייע רבות עם הפצצות על הכורדים "ולהחזיר אותם לתקופת האבן " כחלומו הרטוב של ארדואן.
אז לא בדיוק.משום מה בדיוק עכשיו מסתובבת באיזור נושאת מטוסים אמריקנית ענקית שהיגיעה לכאן מסיבות בלתי ברורות "להילחם בדאע"ש " ועל סיפונה מאות מטוסי קרב .
אני מניח שכל מטוס תורכי שיוזנק כעת לאיזור הקרב עם הכורדים יתקל באחד המטוסים האלו שמסוגלים למחות מעל האדמה את כל חיל האוויר התורכי .
ויש לזכור ככל שהמלחמה בסוריה תתמשך ותיהפך לאכזרית יותר היא תשפיע בהכרח על הכורדים בתורכיה שחיים באיזורים שגובלים בתורכיה.

האם הם יעמדו מהצד כשכל זה מתרחש לידם ? סביר להניח שלא. מן הסתם גם ארדואן יודע זאת אז יהיו שם כוחות צבאיים גדולים לשמור על השקט במשך זמן רב.
ובנתיים ימשכו ההתקפות של הכורדים מהצד השני של תורכיה גם לשם יהיה צורך לשלוח צבא. וגם לכך מן הסתם השלטונות באנקרה  מתכוננים. אבל כמה זמן הם יוכלו להמשיך עם כך בלי הצלחות גדולות וברורות בשדה הקרב?
ההמשך מו  הסתם יבוא. 

תחזית ספרותית  מ-2009 על המלחמה הכורדית- התורכית

נזכיר עוד  שמלחמה כזאת בין התורכים והכורדים כמעט לא נחזתה בספרות המלחמות העתידנית .

Image result for dale brown kurdsImage result for dale brown kurds

 

דוגמה בודדת היא   ספרו מ-2009 של כותב המותחנים הצבאיים  דיל בראון.

בראון ידוע כמי שחזה באחד מספריו "שרשרת -פיקוד"   ( 1993) (שתורגם לעברית  בידי מיכאל אביב בהוצאת "שלגי-רמדור" בשנת 1995,  את מלחמת רוסיה -אוקראינה  המתנהלת  כיום.

ועל כך ראו ברשימה "מלחמת רוסיה אוקראינה-התחזיות הספרותיות."

בספר אחר שלו שמים סוערים" (ראה אור בשנת 1994 ובארץ בשנת 1995, בתרגום רחל מורל) תיאר בראון  פיגוע טרוריסטי באמצעות מטוס הפוגע בבית הלבן בוושינגטון. ספר זה  נראה כחוזה את הפיגוע שביצע ארגון אל קאעידה במגדלי התאומים  בפנטגון בשנת 2001.

בספרו של בראון Rogue Forces      משנת 2009    _(ולא תורגם לעברית )  מתוארות  פשיטות כורדיות לתורכיה ועיראק שמאלצות את תורכיה לפעול כנגדם  וליפלוש למחוז הכורדי בעיראק כשכוחות אמריקניים מוצאים את עצמם בין שני הצדדים הנלחמים.ספר שזכה לביקורת קשה ביותר. 

כיום שמונה  שנים  לאחר פירסום  הרומן הזה של דייל בראון  שבו  תורכיה היא בעלת ברית ראשונה במעלה של ארה"ב בקונפיקט עתידי  המציאות התהפכה. כיום הכורדים הם גורם מייצב ובעל ברית ראשון במעלה של ארה"ב ושל ישראל באיזור  והם הלוחם הראשון במעלה בחליפות האיסלמי של דאע"ש.

תורכיה מאידך נמצאת כיום ביחסים טובים בצורה סבירה עם המחוז הכורדי בעיראק,אם כי היא מתנגדת בכל תוקף לכך שיכריז על עצמאות.נכון ל-2017 תורכיה מוטרדת יותר מהכורדים שבסוריה ופחת מהכורדים בעיראק ,אם כי כמובן זה בהחלט עלול להשתנות.

צייר Carlos Latuff

 

לעומת הכורדים  תורכיה שבספר  של בראון  ייצגה  את ה"טובים " כמדינה חילונית, היא כיום מדינה שבה שולט משטר איסלאמי קיצוני  רודני שאין זה ברור כלל וכלל שהוא מתנגד לדאע"ש ולפעולותיה הרצחניות.ההפך הוא הנכון ,ייתכן שיש בינם שיתוף פעולה סמוי.

כך שההמשך יבוא ומן הסתם לאחר מותם של אלפים.

ראו גם :

סטלינגראד הכורדית 

הכורדים נגד דאע"ש והתורכים :מורדים כנגד אימפריות 

מתורכיה באיבה החלק הראשון :האימפריה העותומאנית החדשה?

מתורכיה באיבה :החלק השני -קללת שבתאי צבי 

תורכיה רפובליקה או בדרך לאימפריה?-ראיון עם דניאל ציפר 

op centre curds

 

מבצר כורדי במאבק כנגד התורכים במותחן מסדרת "חדר מלחמה ".

סטלינגראד הכורדית

Turkish Kurds watch smoke rises over Syrian town of Kobani after an airstrike, as seen from the Mursitpinar border crossing on the Turkish-Syrian border

העיר הכורדית  קובאני שהפכה למרכז התעניינות עולמית נמצאת כעת במרכז המלחמה בין דאע"ש ואויביה.ולקרב שם שנמשך כבר חודשים  יש חשיבות עצומה כי הוא יוצא דופן מבחינות רבות למעשה מעולם לא היה כמוהו. אולי רק בסטלינגרד במלחמת העולם השנייה.
.זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שהמונים ( מאות אלפים ,אולי מליונים ) צופים בקרב אכזרי מתמשך הן מהגבול התורכי והן דרך האינטרנט שם אפשר לצפות באתרים שונים בשידורים חיים מאיזורי הקרבות.
זאת הפעם הראשונה שנשים נוטלות חלק מרכזי בלחימה כזאת. על פי חלק מהדיווחים הן מחצית ( !) מכלל הלוחמים הכורדים.
בניגוד לציפיות בראשית הקרב קובאני הפכה לבית הקברות של לוחמי הדאע"ש .גם בגלל המתקפות של מטוסי הקואליציה אבל גם בגלל עקשנותם ואומץ ליבם של הלוחמים הכורדים.

בשום מקום אחר לא חוסלו עד כה כל כך הרבה מלוחמי הדאע"ש  ,כנראה קרוב לאלף או יותר,מבני כל העמים שהצטרפו לתנועה הקיצונית  ,אנגלים צרפתים סעודים אלג'ירים תוניסים וכו' וכו'.. גופות חלקם הושחתו לאחר מותם בידי חבריהם שאינם רוצים שזהותם תיחשף.
הרבה יותר מהם מתו בקרבות מאשר המגינים הכורדים. חלק גדול מהם חוסלו בידי הנשים הכורדיות הלוחמות.

בשלב הזה נראה שהם שוב נמצאים שם בשלב של תיקו  אבל הכורדים הצליחו לאחר מאמצים רבים לסלק את לוחמי החליפות מרוב העיר ולגרום להם אבדות כבדות  כולל חיסול כמה מפקדים חשובים של דאע"ש שאנשי צבא הטרור  פשוט לא יכולים להרשות לעצמם את אובדנם.

ובנתיים הקונפליקט בסוריה ובעיר קובאני אכן הופך לבינלאומי. בהתפתחות מפתיעה מסתבר שישנם לא רק את אלפי המטורפים השונים שמצטרפים לדאע"ש למטרות ביצוע רצח ואונס המוני ,אלא גם אלו שמצטרפים לשורות הכורדים על מנת להגן עליהם ועל האנושות.
ממשלת בריטניה כבר הודיעה שהיא אכן מכירה בהבדלים הדרמטיים בין שני הצדדים. כל לוחם מערבי שמצטרף לשורות הכורדים לא יעשה לו דבר כאשר יחזור לארצו מתוך הכרה בשוני הדרמטי של פעילותו הצבאית שהיא בגדר הגנה ולא ניסיון להשתלט ולאנוס אחרים.
מי שמצטרף לדאע"ש לעומת זאת צפויים לו כאשר יחזור אם יחזור כמה שנים טובות בכלא אנגלי מאובטח במיוחד.

מצור קובאני הפך לאירוע  כה חשוב מבחינה בינלאומית שדא"ש כבר לא יכולה להרשות לעצמה לסגת . החליף אבו באכר אל בגדדי שלח לשם בהמוניהם את שוברי השוויון האולטימטיביים שלו ,הלוחמים הצ'צ'ניים שהם החיילים המפחידים האכזריים והיעילים ביותר שברשותו.
הוא לא עשה זאת בשימחה מאחר שהוא זקוק להם מאוד בעיראק.אבל אין ברירה קובאני חייבת מבחינתו ליפול ויהי מה.

עומר שישני
על פי הדיווחים אבו באכר אל בגדדי אף שלח לעיר את שר הצבא שלו  אבו עומר אל שישאני שהוא צ'צ'ני. והוא ידוע  כמי שאוהב לנקוט במדיניות של משלוח המוני לוחמים  מתאבדים על מנת להכניע בסיסי אוייב  ויהי מה בלי שימת לב להרוגים מצידו .

עבור הכורדים  היזדמנות טובה ללכוד את האיש ולחסלו.
לא מן הנמנע שצפויה עוד מתקפה גדולה אחת ,הגדולה ביותר של דאע"ש על קובאני כדי להשמידה ויהי מה ,המקבילה.
המתקפה הזאת תהיה מקבילה למתקפה הגדולה האחרונה שאותה ביצעו הנאצים בסטלינגראד בנובמבר 1941לפני 73 שנה ,מבצע"הוברטוס" שכמעט הביאה לכיבוש העיר כולה בידיהם לבסוף.
כמעט. …

עם הכורדים יצליחו לעמוד גם במתקפה הגדולה הזאת האכזרית מכולן , לא צפויות נוספות .

מאוד לא סביר שלאנשי החליפות  תהיה היכולת  והחשק להנחית מתקפות נוספות על העיר הקטנה שהביאה למותם של כל כך הרבה מאנשיהם. בשלב זה נראה שהכורדים גוברים על הדאע"שים ומכאן ואילך הם יהיו אלו שיתקפו  בחזרה .המטרה :לגרש את אנשי דאע"ש שלב אחרי שלב מכל שטח שכבשו.

ראו עוד על הכורדים :

הכורדים נגד דאע"ש והתורכים :מורדים כנגד אימפריות 

הביצה הסורית של החיזבאללה והאיראנים

דיווח מסוריה :
מפקד כוחות החיזבאללה בסוריה מוחמד חוסיין אל חאג' נאסיף, נקבר היום בלבנון בלוויה בהשתתפות בכירים נוספים בארגון.
על פי הדיווח באל-ערביה, נאסיף נהרג בפיצוץ מטען במארב שטמנו המורדים באזור אל-כסיר שבעיר חומס. באירוע נהרגו גם פעילים אחרים בארגון ואחרים נפצעו. חיזבאללה הודה כי נאסיף נהרג אולם לא מסר היכן אירעה התקרית.
ראו מקור כאן
http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.1834669
לחיזבאללה יש מינימום של מאות ואולי אלפי לוחמים בסוריה. הם לוחמים שם ביחד עם משמרות המהפכה האיראניים לצד צבאו של באשאר אסד.
ומסתבר יותר ויותר שהם נופלים כעת כזבובים לאותם שיטות לחימה שהם השתמשו בהם בכזאת יעילות בלבנון.
מבחינת חיזבאללה :היתרון היחיד שיש ללחימה כעת בסוריה הוא שהוא דרכה רוכש עוד ניסיון לקראת הלחימה בישראל , שהם מודיעים כעת על תוכניותיהם לפלוש אליה ביום פקודה.
אבל מסופקני אם ניסיון בסוג הלחימה הזה דווקא כנגד צבא בלתי סדיר כמו מצבא המורדים של סוריה החופשית המקביל  למה  שהיה החיזבאללה עצמו באמת יעזור להם כנגד צה"ל.

מאידך אנשיהם בסוריה מחוסלים בידי צבא זועם של נוקמים שלומד טוב טוב את שיטות החיזבלאלא כדי להשתמש בהם כנגדם. החיזבאלאלה ועימם משמרות המהפכה האיראניים הולכים ושוקעים בבוץ סורי שיקשה עליהם להיחלץ ממנו אם יצליחו בכך בכלל.ההשערה שלי :ככל שהלחימה בסוריה תיארך כך סוריה תיתגלה כ"ויאטנאם " או אם נרצה באופן אירוני ביותר כ"לבנון" של איראן ושל החיזבאללה .

באיראן מתברר בהדרגה ששלושת הצבאות שהם משלמים להם משכורת מהקופה המתדלדלת שלהם : הצבא הסורי משמרות המהפכה והחיזבאללה הלבנוני לא מצליחים להביא את הסחורה ולא מצליחים לחסל את צבא המורדים הסורי.כתוצאה יש כעת מתח גובר והולך בין המנהיג העליון חמינאי ובין משמרות המהפכה שלא מביאים לו את הסחורה :חיסול המרד בסוריה. ההשערה שלי ככל שחמינאי יכעס יותר כן הוא רק יגביר את הסיכוי שמשמרות המהפכה יחליטו לבסוף להיפטר ממנו ולתפוס את השלטון.

ראו גם :

שלושים שנות החיזבאללה

העלאווים :סיפורה של הכת הסודית והחמושה ביותר בעולם

הטבח שמבצע נשיא סוריה באזרחי ארצו,הוא רק הפתיחה לטבח שהם יבצעו בעלאווים לאחר נפילת המשטר.למה? קודם כל כי הם קרובים של משפחת אסד ,שנית כי הם עלאווים ,כת חשאית שנואה באופן מוחלט על המוסלמים שאחד מחכמיהם קבע בימי הביניים שיש להשמידה.ואם יופלו העלאווים בסוריה,הם יהפכו לפליטים .הרמטכ"ל בני גנץ כבר הצהיר שיש להערך לקליטתם בגולן.וההצהרה עוררה ( כמובן ) ויכוח נסער :

מה לעשות עם העלאווים? ויכוח שנמשך במזרח התיכון מזה 1200 שנה

לראשונה :סיפורה המלא של הכת הכי סודית והכי חמושה במזרח התיכון

ראו :

העלאוים :סיפורה של הכת הסודית והחמושה ביותר במזרח התיכון (ובעולם )

TARZAN OF ARABIA

The   TARZAN fan magazine THE Burroughs Bulletin had republished an article by me  which was  originally the introduction to the Hebrew book TARZAN IN THE HOLLY LAND.

A much longer and academic version of this article written with Alon Rabb will be published at 2012 the centennial Tarzan year at a academic collection of articles about Tarzan around the world.

And here is another article from that issue in which the editor Frank reviewing a very interesting article about Tarzan in the Arabic lands. To Franke article there add additional info about the subject by Eli Eshed.

A Review of James R. Nesteby’s “Tarzan of Arabia”

by

Henry G. Franke III

Published in the Burroughs Bulletin

No 84 fall 2010

In 1981, the Journal of Popular Culture published James R. Nesteby’s article, “Tarzan of Arabia: American Popular Culture Permeates Yemen.”1 Nesteby’s basic thesis was that “the importation of American popular culture into Yemen is superimposing an instant culture upon the traditional culture” (p 44), and he used Tarzan as an “important representative of this instant imported culture.” (p 39) Even though Nesteby presented Western pop culture and specifically Tarzan in a particularly negative light, he listed a variety of ways that products featuring the ape-man reached Yemenis, including pastiches created and published in Arab countries. He also suggested some reasons why Tarzan had a broad appeal in Arab nations, up to the time of the appearance of his article 30 years ago.

Nesteby reported the results of surveys and interviews at the time which gave specific examples of how Tarzan could be found in Yemen, from Korean chewing gum and newspaper comic strips to plastic figurines and Viewmaster film cards, but stated, “Perhaps the greatest impact Tarzan is having on Yemen is through Arabic-language series put out by three publishers in Damascus, Syria, and in Beirut, Lebanon.” One of the two Beirut series was in comic book format. The other Beirut series, which had sixteen issues at the time of Nesteby’s article, was in story form and included two Tarzan stories in each issue, with no illustrations. The Damascus series, which had twenty issues at the time, also consisted of print stories, along with occasional line drawings. Nesteby reported that some of the Arabic stories in the various series “follow Burroughs quite closely, but others are only derivatives of the original character.” All three series featured colorful covers. “Only in the illustrated Beirut series is Burroughs mentioned as the creator of Tarzan. For the Damascus series, numbers 12 and 14 are credited to Faris Dhaher, professor in the Academy of Sciences in Beirut.”2 In Yemen, the comics and booklets from these series were sold by sidewalk vendors and in kiosks, sidewalk bookshops, and newsstands. (p 42)

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Bissat Reh # 2

While Nesteby focused on the widespread infusion of Western popular culture in Yemen in the ;ate 1970s and into 1981, with Tarzan as a touchstone, he also reported that in the 1930s Tarzan stories (presumably translations of ERB’s original novels) which were published in Lebanon made their way to South Yemen. These were in small magazine-like format on poor-quality paper, pages alternating between printed text and drawings. They were published in weekly issues that serialized the stories chapter by chapter. (p 42)

The character retained a cultural awareness in Yemen ever since, certainly helped by the regular appearance of American and Indian Tarzan films through the years, so that the surge in interest in Tarzan in the 1970s (that infusion of “instant culture”) was really not all that new a phenomenon. Nesteby described the character of Tarzan as negative to Arabs and Arab culture, yet pointed out that many Arabs identified with Tarzan through the influence of the movies. Nesteby highlighted the idea of “cultured colorlisation” of Third World cinema-goers by Western films that espoused Western white middle-class values.3 Nesteby suggested that viewers would identify with the heroes of these motion pictures, even though they in no way resembled them: “[This could be] directed at blacks in America who identified with Tarzan instead of the blacks in Tarzan films; similarly, American Indians would often identify with cowboy heroes like John Wayne instead of with the villainous Indian renegades.” (p 43)

But Nesteby also suggested longstanding cultural values and traditions as major reasons why Arabic peoples had found Tarzan appealing since his appearance in Arabia in the 1930s. “Certainly the mythical aspects of Tarzan are as powerful in Arabia – strategically located between Tarzan’s jungle homes in Africa and India – as they are in the Midwest in the United States. For many Americans, Tarzan’s appeal comes from his being protector and disseminator of conservative American values. This appeal for Yemenis, however, is founded in Arabian traditions: feral human stories like Ibn-Sina’s Salaman and Absal, for example, and Tufail’s (or Thofail’s) twelfth-century tale, Hayy Ibn Yaqzan. Yaqzan was nursed by a doe just as Tarzan was nursed by an ape. Tarzan-like feats and prowess are also present in Arabian heroes like the superstitious Saif Ben zi Ya Jan and the real folk hero of both desert and mountain, Antar.” (pp 39-40) Nesteby also noted that there were many imitators of Tarzan seen in the Arab world, such as the foreign import Akim, “a Tarzan-like figure in French-language hardbound classics.” (p 44)

Nesteby made it clear that he saw the character and stories of Tarzan of the Apes “cast in the role of cultural imperialist. The major influence of the media projecting Tarzan’s image is on the children,” though adults were also indoctrinated. (p 43) He suggested that Tarzan’s influence, like other aspects of Western popular culture introduced during an “era of rapid cultural modernization in Yemen,” negatively refashioned minds and undermined Yemini traditional values. Ironically, Nesteby claimed that “Tarzan stands against progress and modernization” (p 39), even though Tarzan was presented throughout the article as a prime example of modern American culture invading Yemen.

But perhaps most interesting is Nesteby’s ambivalence toward Tarzan. He regularly derides the connotation of Tarzan not only from the perspective of modern times, but also from the view of Arab and black peoples, yet he also clearly knows Burroughs’ Tarzan well and displays some level of personal interest, seeming to decry how Tarzan tales were sometimes presented in less than high-quality venues. Tarzan, it seems, captures the imagination and stays in the memory of even those who intellectually object to the character.

Footnotes:

1. Published in the Summer 1981 issue (Vol XV, Issue 1), pp 39-45. Nesteby had also authored the article, “The Tenuous Vine of Tarzan of the Apes,” in the Spring 1980 issue of the Journal of Popular Culture (Vol XIII, Issue 3), pp 483-7, concerning the precedence for the idea of Tarzan of the Apes. At the time, Nesteby was Lecturer in British and American Literature at Sana’a University, founded in 1970 in what is now the capital of the Republic of Yemen; it remains the primary university in that country.

2. Eli Eshed, a researcher of Israeli popular culture who has written extensively on the popularity of Tarzan in Palestine and Israel, contradicts this entry on Dhaher. Eshed has reported that Dhaher actually wrote the Beirut, Lebanon prose series and not the Damascus, Syria stories. Instead, Eshed identified Rabki Camal as the author of the Damascus series. In the 1960s Camal was a Syrian announcer on the Voice of Damascus, broadcast in Hebrew, presenting “savage propaganda against Israel.” Camal learned Hebrew in Jerusalem in his youth during the pre-Israel period, and there met members of the Canaanite movement, including Yesayau Levit. Levit would later write Tarzan stories for the Israeli publisher Karnaf. So both Camal and Levit wrote Tarzan stories to supplement their incomes, though with decidedly different slants in the character. (http://www.erbzine.com/mag9/0991.com)

3. Nesteby refers (p 43) to a Reuters article, “Third World Looks for a New Screen Image,” which appeared on p 6 of the 30 November 1978 issue of the Saudi Gazette. This article mentions “colored colorlisation” as a term used by a Hamadi Essid of Tunisia, who claimed that, because of this phenomenon, “the bedouin or the black finds it easier to identify with John Wayne than an Arab or a black whom he resembles.”

This article was published in issue #84 (New Series) of “The Burroughs Bulletin” (Fall 2010).

© 2010 Henry G. Franke III

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Color # 64

TARZAN THE ARAB

by Eli Eshed

At the same time that stories appeared in which Tarzan was killing Egyptian agents and Saudi slavers and Arabs in general, at every possible place in Africa, there were , similar unauthorized series in Arabic lands Syria and Lebanon and in which Tarzan's foes were Jewish . In Arabic lands Tarzan was as popular as he was in Israel. The first original Tarzan stories appeared as illustrated serials in Lebanon back at the '30s, just at the same time when the Efroni stories appeared at Palestine. Similar stories later appeared in Beirut in at least 2 more Tarzan series, one of them of comics stories from which there appeared at least 13 issues, and at least 16 issues of a second of set of stories (two stories in each issue) written by Faris Daher a professor in the academy of sciences in Beirut . At Damascus there appeared another series with at least 20 issues. The writer is particularly interesting

. His name was Rabki Camal and he was know to Israeli radio listeners at the '60s as the Syrian announcer on the Voice of Damascus, which was in Hebrew. He was well known for his savage propaganda against Israel . In his youth Camal learned Hebrew in Jerusalem, and it was there he met (before the creation of Israel) the people of the Canaanite Movement in whose ideas he was interested for a time, attending some of their meetings. He had met several of the people who would later write Tarzan stories for Karnaf, such Yesayau Levit. By some strange coincidence, when Camal become the voice of Damascus expert for Israel affairs because of his knowledge of Hebrew, Levit served as as the Israeli army and radio expert for Arabic affairs because of his expertise in Arabic. And both of then wrote Tarzan stories to supplement their incomes . It is likely that Camal the expert for Israeli affairs knew very well the Israeli Tarzan and perhaps read some of them. It is possible that he wrote his Tarzan stories as a counter propaganda to the Israeli stories in which Tarzan helps Zionism . In those stories Tarzan was presented as fighting the evil Jews and their attempt to achieve world domination, and helps the Palestinians. Needless to say this is all without the knowledge of Burroughs estate as well . Those stories were very successful and were bought all over the Arab world from Egypt to Yemen, giving the Arab readers the good patriotic feeling that Tarzan is on their side against Israel . All That sucsess didn't helped Camal though, who was accused in one of the Syrian political upheavals as being "pro Israeli" and was put to death .

See more about Tarzan in the middle east

Tarzan in the holly land