ארכיון תג: ספורט

משחק "כדור רצח" -2018 : "העולם הזה" על הסרט העתידני "רולרבול"ועל שנת 2018

משחק "כדור רצח " 2018

 

ב-1975 עלה על המסכים סרט המדע הבדיוני "רולרבול " המתאר את העתיד הרחוק אז  של שנת 2018 כאשר העולם נשלט בידי חברות בינלאומיות והאוכלוסייה מתבדרת באמצעי משחקי ספורט מסוכנים ביותר המזכירים מצד אחד את משחקי הגלדיאטורים הרצחניים  של רומא העתיקה, ומצד שני את משחקי הריאליטי של ראשית המאה ה-21 ( שנוצרו כמובן רק שנים לאחר הפקת "רולרבול ").

Image result for rollerball murders

הסרט מבוסס על סיפור  קצר של ויליאם האריסון  בשם Roller Ball Murder מ-1973 שאותו אפשר לקרוא כאן

http://instruct.uwo.ca/kinesiology/378/files/essays/roller.pdf

 

Image result for rollerball

Image result for ‫העולם הזה‬‎

השבועון הישראלי "העולם הזה " בעריכת אורי אבנרי  התעניין מאוד בסרט זה וטרח ופרסם שני מאמרים גדולים : אחד על הסרט עצמו ותמונת העתיד שבו  והשני על האופנה של שנת 2018 כפי שהיא מתוארת בסרט.

תשומת לב כזאת לסרט מדעי בדיוני הייתה נדירה מאוד עבור "העולם הזה" . השבועון  לא גילה שימת לב כזאת למשל עבור  שובר הקופות "מלחמת הכוכבים " מ-1977  שיש להניח שהעורך אבנרי ראה אותו כסרטי ילדותי שאין למקד בו  תשומת לב.

"רולרבאל" היה שונה ויש להניח שהעורך אורי  אבנרי חשב שמה שמתואר בסרט הוא אכן מציאות שעלולה להתרחש בעתיד ובהחלט יש לו משמעות פוליטית –חברתית  ולכן מיקד בו את תשומת הלב בשני מאמרים גדולים .

מאמרים אלו הם כרגיל בשבועון אנונימיים ,אולם סביר להניח שלאבנרי הייתה יד ורגל בעריכתם ומן הסתם גם יזם אותם.

וכעת ששנת 2018 האמיתית מתקרבת והעולם אכן נשלט  ( גם ) בידי חברות בינלאומיות גדולות ובידי "משחקי "ריאליטי" שונים,עם כי האופנה היא שונה מאוד ממה שציפו שתיהיה בשנת 1975    אני מפרסם את שני המאמרים האלו  שוב לראשונה מאז שנת 1975 בשני פוסטים נפרדים.

אם מישהו יודע מי המחברים של מאמרים אלו  ( אני מניח שאורי אבנרי היה רק העורך ואולי גם היוזם אבל לא הכותב  ) הוא מוזמן להודיע לי.

Image result for rollerball murders

 

 

 

ראו גם

אופנת שנת 2018 על פי הסרט "רולבאל " והעולם הזה "

 

Image result for rollerball 1975 poster

מכון הכושר ואני

מכון הכושר "גוף ראשון " בארלוזורוב 62 בתל אביב שבו אני משתדל לשהות לפחות פעמיים-שלוש  בשבוע בניסיון נואש לשמור על בריאותי..

 

 

ככול שחולפות השנים ואני מוצא שאני מבלה יותר ויותר זסן ליד המחשב כך גם גדל הצורך שלי להקדיש כמות זמן מתרחבת לבילוי במכון הכושר שלי בניסיון נואש לתקן את הנזק הבריאותי והגופני שנגרם כתוצאה. אלא שחלקים גדולים  מידי מהאוכלוסייה בחברה מערבית כולה  לא עושים זאת גם הם והתוצאה  היא ריבוי רק גדל והולך של אנשים שמנים חולים ומכוערים .

מתעמלים במכון  הכושר "גוף ראשון " בתל אביב.

לפני כמה שבועות נמסרה לי בשורה קשה: אהרון ערשי, מנהל מכון הכושר הוותיק ביותר במדינה "מכון הכוח" במשך יותר משישים שנה, הלך לעולמו.

אהרון ערשי היה תימני זקן ואדיר כוח בגיל השמונים ומעלה שנראה בעשרים או שלושים  שנה צעיר יותר בעל ידע אולטימטיבי בכל מה שקשור בפעילות גופנית וטיפול בבעיות גב.

נהגתי להתעמל במכון הכושר שלו ברחוב ארלוזורוב במשך שנים ושוחחתי אגב כך עם אהרון שהיה מספר לי על תולדות המכון, ומראה לי תמונות של הסלבריטאים השונים כמו מני פאר ורבים אחרים שפקדו את מכונו ( אפילו ארנולד שוורצנגר !) .אולם לאורך השנים שבהם התאמנתי במקום המכון הישן והמיושן מאוד למראה הלך והתרוקן מאנשים עד שזה נעשה מביך להתאמן באולם ריק לגמרי. אני אוהב שיש אנשים סביבי כאשר אני מתעמל. ולבסוף וגם אני עברתי ממנו למכון כושר אחר – "גוף ראשון" שבו אני נמצא עד היום .


עבורי הספורט בהוא בגדר הכרח אם כי כמי שיושב יותר מידי שעות ליד המחשב אני תמיד מרגיש שאני לא מתעמל מספיק.

לדרגה של רפי צור הספורטאי הישראלי האולטימטיבי אני אולי לא אגיע אבל לפחות אני יכול להתאמץ קצת או הרבה בכיוון.
וכך שנראה שהיום גם יש צורך  בחברה המערבית כולה אולי יותר מאי פעם במקום שנקרא מכון הכושר.

ידידים שחוזרים מארה"ב מדווחים לי שרוב האנשים שם שמסתובבים ברחובות הם אנשים שמנים למראה ושונים לחלוטין מהכוכבים הנוצצים שאנו רואים במסכי הטלוויזיה ובסרטים מהוליווד.

 

וזה באופן פרדוקסלי דווקא בתקופה שבה אנשים מודעים יותר מאי פעם לחשיבות של הגוף ושל הפעילות הגופנית.
נתונים: על פי נתוני ארגון מועדון הבריאות והכושר העולמי ענף זה נכון לשנת 2005, הפך לתעשיית ענק המגלגלת כ12 מילירד דולר בשנה בארה"ב בלבד. שם נמצא ענף הכושר המפותח בעולם למרות ואולי בגלל ששם כמדומה נמצאות גם כמויות ענק של גברים ונשים שמנים בצורה קיצונית כתוצאה המרביצה מתמשכת ליד הטלוויזיה והמחשב ואכילה של מזון מהיר.
ארה"ב מאופיינת בריבוי רשתות של מכוני כושר, המונות מליוני מנויים ורבים מהם מנוהלים בידי מנהלים שאין להם קשר מיוחד לענף הספורט ומבחינתם המכון הוא עסק לכל דבר. מעריכים שעד שנת 2010 צפוי הענף למנות 100 מיליון לקוחות בכל רחבי העולם.
אם בשנות השישים כאשר מכוני הכושר החלו להתפתח הם היו נחלת גברים בעיקר הרי דומה שכיום הנם נחלתם השווה של בני שני המינים במיוחד מאחר שהחברה המודרנית שלנו והסרטים מהוליווד וסדרות
הטלוויזיה עם גיבורות הפעולה הסקסיות והאלימות שלהם מעודדת את האישה להיות שרירית וספורטיבית לא פחות מהגבר.


רק בשנות התשעים החלו מכוני הכושר בישראל  להתפתח למה שאנו מכירים היום וכיום יש המעריכים את מספר מכוני הכושר בישראל בכ-1200 מתקנים :מועדונים ללא כוונות רווח בבתי ספר במתנ"סים ובמגורי יוקרה עד למרכזי ספורט ומועדונים גדולים ומפוארים המשרתים אלפי לקוחות ויש המעריכים את מספר המתאמנים בהם ב650 אלף.
מכוני הכושר המודרניים נבדלים מחדרי הכושר הישנים כמו זה של מכון הכוח בגודלם במגוון השירותים שהם מציעים ובעיקר בתחום השירות והמקצועיות .
אחד מחדרי הכושר המאובזרים והרציניים ביותר מן השורה הראשונה, בכל איזור תל-אביב הוא מכון הכושר "בגוף ראשון" בו אני מתאמן. הנה ראיון שערכתי עם בעלי המקום רונן ואייל.

למה זה חשוב להגיע למכון כושר ?האם יש היום יותר מודעות בקהל הרחב לגבי מכוני הכושר מאשר לפני 10 שנים ?

רונן מבעלי מכון הכושר "גוף ראשון".

רונן:למכוני כושר יש חשיבות עצומה. לאוכלוסיה יש יותר מידי ילדים שמנים שחיים בצורה לא בריאה ויותר קשה להכניס את אותם לאורח בריא. לדעתי צריך להכניס את המודעות לכך. צריך ללמד אותם ספורט כמו שמלמדים אותו להבריש שיניים בבוקר ובערב. כמשהו שלא רשות אלא חובה.
מבחינתנו זה סוג של שליחות.לא מדובר רק בבריאות גופנית אלא גם בבריאות נפשית. אנשים שמתמידים בחדרי כושר הם אנשים שמצליחים בחיים באופן כללי כי האימונים דורשים כוח רצון. הדרוש לכל דבר בחיים. מחקרים הראו שעובדים המבצעים פעילות גופנית קבועה הם בעלי תפוקה טובה יותר ויכולת קבלת החלטות טובה יותר הם נוטים פחות להיעדר מהעבודה גם בגלל עצם המשמעת שהאימונים קבועים מכניסים בהם, ובמידה רבה הם שבעי רצון יותר מחבריהם חסרי הפעילות. וביננו אתה גם לא באמת זקוק למחקרים כדי לראות זאת. אין צורך לאמר שפעילות גופנית גם נותנת הרגשה טובה יותר בחיי היום יום . אנשים בפעילים נהנים בדרך כלל מתחושת בריאות טובה יותר ,מערנות וכושר ריכוז גבוהים יותר, מרמת עייפות פחותה ומהערכה עצמית גבוהה .והם נוטים גם להיות רגועים ושלווים יותר מאשר במצב של העדר פעילות ואימונים .

איך אתם מאפיינים  את היחס בין המינים במכון שלך ? יש כמקובל יותר גברים ?

 

אייל שני מנהל ב"גוף ראשון ": תתפלא. זה בדיוק ההפך. בגוף ראשון תמיד היו יותר נשים. המכון התחיל כמקום לנשים בלבד. לדעתי , בכלל יש כנראה יותר נשים שמתאמנות במכון הכושר מאשר גברים כי יש להן יותר עניין ביופי ובאופן מיוחד כאן בתל אביב שיש כל כך הרבה רווקות שחשוב להן מאוד איך הן נראות.

עוד אוכלוסיה שהיא בולטת מאוד במכוני כושר ומן הסתם גם ב"גוף ראשון " היא אוכלוסיית ההומואים.

אייל : זאת עובדה . במכוני הכושר יש הרבה יותר מתאמנים הומואים מסטרייטים, משום שהם מודעים ומחשיבים את היופי החיצוני שלהם יותר מאשר הגברים הסטרייטים.
תשמע אם אתה עובר במועדוני ההומואים אתה תראה בדרך כלל טיפוסים שריריים מוצקים בנויים היטב בעוד שאצל הסטרייטים תמצא אחוזים גדולים יותר של אנשים שלא נראים מי יודע מה מבחינה חיצונית וגופנית.  ההומואים מודעים מאוד לחשיבות של מכוני הכושר. כתוצאה הם נראים יותר טוב מהסטרייטים.

גם סלבריטאים מתאמנים הרבה אצלכם במכון ?

אייל :וודאי הרי סלבריטאים לפחות שחקנים וזמרים וכיוצא באלה מודעים יותר למראה החיצוני שלהם מאשר האדם הרגיל והוא למעשה כלי עבודה מבחינתם .אז וודאי שהם חייבים להיות בחדרי כושר.
אצלנו תמצא את נועה תשבי כשהיא בארץ,השרה לשעבר יולי תמיר , רן דנקנר הסופר אתגר קרת ,ניצן הורביץ, גיא מרוז, דניאל סלומון ועוד ועוד.אצלנו תמצא גם שחקנים וגם סופרים ועיתונאים.

 

איך הייתם מאפיינים את הגילאים אצלכם ?

אייל : יש כאן מגוון גילאים, אבל פחות בני נוער, משום שאין חוגים נפרדים לבני נוער.

חשבתם לפנות לילדים?

רונן : חשבנו, ניסינו, וזה לא הצליח. הגענו למסקנה שמכון כושר כפי שאנו מפעילים אותו כיום לא מתאימים לילדים כי מה שהם צריכים זאת אווירה של מוזיקה ובמבה ולא דווקא של מכון כושר.

 

יש לכם מדיניות של אירועים במכון מעבר למה שקשור להתעמלות ולספורט?

רונן :כן. ישנה מדיניות כזאת. אנו בהחלט רוצים ליצור אינטראקציה בין האנשים שמשתייכים למכון מעבר לאמירת "שלום" שלום" אחד לשני. חשוב לנו שתהיה להם תחושת שייכות חזקה למועדון מעין בית שני ומוקד של בילוי שיהנה מנאמנותם.
חשוב לנו שהאנשים יתמידו לבוא ואנו יוצרים להם גירויים כדי שלאנשים יהיה כיף מעבר לאימונים הבה נודה על האמת ,עבור חלק לא קטן מהאנשים אימוני הכושר הם לא דבר כזה כיף.
ואנו יוצרים את זה באמצעות מסאז'ים וטיולים או בבית הקפה במכון, חטיפים וטלוויזיה שבה אפשר לצפות תוך כדי אימונים .

אייל מנהל המכון ואישתו אירנה   ,מדריכת כושר.

 

אכן אני יכול להעיד שהמקום היחיד כמעט שבו אני צופה בטלוויזיה באופן קבוע לאחר שאיבדתי כמעט כל עניין במדיום בשנים האחרונות זה במכון הכושר.בעת הריצה על ההליכון או ישיבה על אופני הכושר..רק שם אני עוד מתעדכן במה שקורה עם הסדרות הבודדות שנשארו חביבות עלי.


***
אייל : עשינו גם טיולים. הטיולים היו מאוד מהנים והם בהחלט עוד חלק של הפעילות הגופנית שאנחנו מספקים ללקוחות זאת פעילות שנמשכת גם השנה. אנחנו עושים מסיבות במשך השנה,וגם הרצאות שקשורות לנושאי תזונה, חן, וספורט .למשל הרצאות על תזונה נכונה ,ומיתוסים בהתעמלות ובספורט.



ידוע לכם על מיקרים של אנשים שיצרו קשרים זוגיים במכון ?

רונן : האדם שעומד לפניך אייל התחתן עם אישתו שפגש אותה במכון. ויש כמה וכמה מקרים אחרים. ידוע לנו שהיו הרבה מקרים של סקס מזדמן.

אבל אנחנו מעדיפים לא להיכנס לפרטים כדי לשמור על הפרטיות של המעורבים. אבל בהחלט היו וכנראה גם בכלל לא מעט.

 

 

אילו דברים מייחדים את "גוף ראשון" לעומת מכוני כושר אחרים ?

אייל :הנטייה כיום במכון הכושר הישראלי הממוצע היא להיות חלק מרשת של מכונים. המכון עצמו מנוהל בדרך כלל בידי מנהל שאין לו בהכרח עניין מיוחד בספורט ובהתעמלות. עבורו זה עוד ג'וב, והוא יסתלק משם ברגע שימצא משהו אחר. בכל אותן רשתות ענק תמצא מועדונים של אלפי אנשים, והיחס שם הוא בהתאם ,יש שם אדישות וניכור בין ההנהלה והמתעמלים כי למי באמת איכפת כשיש לך אלפי אנשים שנכנסים ויוצאים?
אצלנו זה שונה, ואולי גם ייחודי. בשנים האחרונות אנחנו מנהלים את המקום, כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות וכאן למעשה מרכז החיים שלנו. תמצא אותנו כאן כמעט כל הזמן. עבורינו הספורט הוא החיים.
כבר מזמן הגענו להחלטה שאנחנו לא מתרחבים לרשת, אם כי היו הצעות כאלה, אלא מעדיפים להתמקד במקום עצמו ולשפר אותו. לדעתי אנחנו נותנים למתעמלים יחס אינטימי אישי וחם יותר מכל מה שהם יכולים לקבל מרשתות המנוכרות אבל אנחנו נותנים את כל אותם שירותים שהם נותנים וצורה יותר אישית. בוא אני אספר לך משהו: רון פרשט, הקוסם, מתעמל אצלנו ושסיפר לנו שקיבל מהום ספייס מכתב שיש לו מנוי חינם. הוא אמר להם "לא, תודה, אני מעדיף את 'גוף ראשון'".וזה מראה שיחס אישי מההנהלה הוא גורם ישיר להתמדה אצל המתעמלים.

האם ניתן לדבר על אופנות חדשות בתחום הזה ?

רונן : ודאי שיש. גם הספורט משתנה כל הזמן,או יותר נכון לומר כל הזמן מתווספים דברים חדשים.כזכור לך בשנות השמונים האירובי היה הדבר החם ביותר וכולם דיברו רק עליו. מאז האירובי נשאר,אבל הוא כבר לא כל כך לוהט.
היום החידוש האחרון הוא מאמנים אישיים למתעמל שעובדים איתו באופן קבוע מדריכים אותו ולוחצים עליו לשפר את עצמו דבר שאולי לא יוכל לעשות ביוזמתו שלו . דבר שלא היה קיים עד השנים האחרונות.
לנו ב"גוף ראשון " יש חדר אימונים מיוחד רק למאמנים אישיים. ברמה שעולה על כל מקום אחר .

עוד נושא חדש שמקבל תשומת לב גוברת והולכת זה נושא התזונה והקשר שלה לכושר גופני . פעם לא היה את העניין של מודעות לתזונה לפני ואחרי אימון להוציא אצל מקצוענים . היום זה אחד הדברים שאנחנו מעבירים בייעוץ מיוחד.
כן אנחנו שמים דגש בשנים האחרונות למודעות בצורך בשיתוף הפעולה בין מאמנים מתחומים ספציפיים שונים.

איזה חוג או קורס הוא המבוקש ביותר?

אייל : מבחינת מספרי הנרשמים הפילאטיס הוא המבוקש ביותר בשנתיים שלוש האחרונים כמו שהיה פעם האירובי, אבל זה יותר עבודה על עיצוב הגוף ועל הנשימה . לפני זה היה הקיקבוקס המבוקש ביותר.

מעניין שהיום יש ירידה בעניין באירובי, ואל תשאל אותי למה. הרי הוא לא איבד מאומה מערכו כמגדיל כושר גופני. אולי זה עניין של אופנה.

יש חוגים חדשים שאתם מכניסים ?
רונן :אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב על דברים חדשים ולהכניס אותם כבלוני ניסוי ולראות יתפסו .לפעמים הם זוכים להצלחה ולפעמים לא .  היו דברים שניסינו ולא המשכנו  כמו חוגי סלסה עם מדריך קובני לפלמנקו או אמנות הקרב הברזיליאנית קפוארה. לפעמים אנחנו מבינים את הסיבות ולפעמים לא
לאחרונה היכנסנו סוג אימון חדש שהוא חידוש שלנו. אימון מחזורי שמתקיים בקבוצות קטנות ובו מתבצע אימון מסוגים שונים במשך 30 דקות במגוון תחנות . נראה אם זה יתפוס אצל הקהל..אם לא נחשוב על משהו אחר.אנחנו לא רואים שום סיבה מדוע יש לקפוא על השמרים.


המאמנת לימור

בין השאר יש ב"גוף ראשון" מאמנת קשוחה יוצאת דופן, אשת תקשורת במקצועה, שהפכה למאמנת ספורט כחלק משינוי בחיים ובקריירה. לימור דהן הייתה בעברה אשת תקשורת, שדרנית בגלגל"ץ, סמנכ"ל רדיו תל אביב ועד היום מרצה בחוגים בתקשורת במיכללות וכותבת קבועה בכתבי העת של הקהילה הלסבית.בעת כתיבת שורות אלו היא החלה לתת הרצאות בגוף ראשון בנושאי ספורט.

מה פתאום הפכת את אשת תקשורת מצליחה למאמנת כושר מכל הדברים ?

לימור דהן ,מפיקה ,מרצה ומאמנת כושר.

לימור : בהתחלה לא הייתי ספורטיבית בכלל ,הייתי אישה כבדה עם בעיות בריאות.
עד שיום נורא אחד הייתה לי פגישה טראומטית אצל הרופא. הגעתי לבדיקות כלליות, והוא אמר לי בפירוש שאם אני ממשיכה לחיות בדרך שבה חייתי לא אאריך ימים. זה הכה בי כמו ברק. בעיקר התעצבתי כיוון שחשבתי שאני לא מסוגלת לשנות שום דבר. לא להפסיק לאכול, לא להפסיק לעשן ובטח שלא לעשות שום דבר שקשור בפעילות גופנית. אחרי ההלם הראשוני התחלתי לבדוק את עצמי.
התחלתי להבין שאין מחר, אין זמן לחכות יותר שנס יתרחש עם הגוף שלך והבריאות שלך אלא צריך לקחת אחריות כאן ועכשיו וזה מחזיק אותי עד היום
הפחתתי מעט בסיגריות שהייתי צורכת בכמויות , והתחלתי ללכת מדי יום ברגל לעבודה. פתאום גיליתי שזה עושה לי טוב, והתעקשתי ללכת לכל מקום ברגל. אחר כך ההליכה הזו הפכה לריצה של כמה דקות, ובהדרגה הפכתי את זה למשהו שגרתי. כך מצאתי את עצמי מתעמקת יותר ויותר בפעילות גופנית, נהנית ממנה ולומדת הרבה על הגוף שלי, שלא מזמן היה משהו שלא ממש עניין אותי".
הבנתי עכשיו שהגוף שלי זה המקום הראשון שאני גרה בו.והחלטתי שזה חשוב יותר מכל התעסקות אינטלקטואלית . הבנתי שיש חיים אחרים מחוץ לעולם התקשורת ועשיתי הסבה מקצועית דבר שלא הייתי חולמת עליו כמה שנים קודם .והפכתי מטיפה לאורח חיים ספורטיבי שהוא בעיני אורח חיים שפוי והפכתי למאמנת כתהליך תראפויטי מאחר שאני באה מרקע הפוך של אשת תקשורת שלא מקפידה בכלל ודווקא למישהי כמוני הכניסה לעולם הספורט כופה מסגרת מסויימת שעוזרת לי לשמור על עצמי כי באתי ממקום מאוד לא בריא .
והיום כשאני עובדת אני גם עושה משהו שאני אוהבת וגם מרוויחה מזה בריאותית. חצי שנה אני עובדת כמאמנת לאחר שסיימתי את הלימודים כמאמנת. אני רוצה להראות לכולם שלא צריך להיות גנטית אצנית כדי שנראה בסדר ונרגיש בסדר ונהיה בריאים . היום אני מרגישה שמעולם לא הייתי בריאה יותר ואני בת 40.

 

המתעמלת

 

הזדמנות זאת ראיינתי גם את אחת המתאמנות.קרן שפירא מתאמנת בגוף ראשון לומדת לתואר שני בתרפיה ואמנות ומנהלת של ניידת ברחבות של עמותת על"ם לנוער בסיכון

כמה זמן את מתעמלת בגוף ראשון?

קרן: אני כאן שבעה חדשים.
ומה השתנה בחייך בתקופה הזאת ?

קרן : לפני שנה שקלתי 95 קילו היום אני שוקלת 62 קילו .ירדתי בשלושים ק"ג בתוך שנה.

זה שינה את חייך?

קרן : ועוד איך שזה שינה את חיי. זה שינה את ה דימוי העצמי הגופני שלי נותן לי כוחות גופניים נפשיים ולהכיר אני יכולה ליותר להכיר אנשים חדשים עכשיו.

איך זה קרה? יום אחד קמת בבוקר והחלטת להרזות ?

קרן : לא בדיוק .לא היה לי את הכוח הנפשי ללכת רחוק כל כך בעצמי. תבין לרדת במשקל זה קשה, זה אולי בין המשימות הקשות ביותר לביצוע, היא מצריכה כל כך הרבה משאבים, כאלו שקשה לך להאמין שיש לך וכאלו שבכלל שכחת שהיו לך פעם לפני שהקילוגרמים שלטו בך.הייתי צריכה עזרה.
לכאורה היום יש הרבה שיטות לרדת במשקל, מליון טכניקות, אינספור משפטי מנטרה, מאמנים, ספרים, קלטות, מדריכים פשוט הכל מהכל, ובכל זאת,לך תדע מה יעשה לך טוב, לך תחליט מה יהיה הכי מהיר, מה יהיה הכי קל, מה יהיה הכי בשבילך.

האמת היא, שאין לי ניסיון בתחום וגם לא ממש הבנה, אבל מה שכן יש לי זה יכולת לזהות משהו טוב כשאני רואה אותו- וזיהיתי אותו כשראיתי את החברה הטובה שלי, הולכת וקטנה- נפטרת מקילוגרמים עודפים, מצרה היקפים לבלי היכר, ואם בכך לא די, בתהליך הדיאטה הזה ראיתי אותה גם הולכת וגדלה (במובן המטאפורי)- מתעצמת, מתחזקת, ומתמלאת באופטימיות, הבנה ואמפטיה.
אז פניתי כמוה למאמן אישי מהמכון ושמו ברוך והוא בשיטת הקסם שלו שהיא מצד אחד הרבה החדרת מוטיבציה וכל הזמן לדחוף את הרף כלפי מעלה ומצד שני לעמוד על הראש ולנדנד כמו אומנת ודורש ומקפיד שהמתאמנים יראו מחוייבות. אחרת כנראה זה לא ילך הוא החדיר בי את ההבנה שזה 20 אחוז השקעה שלו ושמונים אחוז השקעה שלי . היום אני מרגישה כאדם חדש אני מרגישה ככושר אני רוצה לעסוק היום בכושר. הוא נתן לי טיפים חשובים על תזונה .אני מרגישה שאני אוכל להמשיך גם בלעדיו. אבל אני בהחלט מתכוונת להמשיך עם מאמנים אחרים. בכל מקרה אני לא מוכנה בשום אופן לחזור להיות מה שהייתי עם כל הקילוגרמים העודפים.

 

 

לסיכום, רונן, האם אתה רואה היום יותר מודעות אצל אנשים לגבי הכושר הגופני מאשר לפני 10 שנים נניח?

רונן : .אני לא רואה הרעה דרסטית  אבל אני גם בהחלט  לא רואה שיפור .
מה שאני כן רואה הוא הרבה יותר ילדים שמנים ופחות ספורטיביים ברחובות ואנשים בעלי כושר ירוד שמתגייסים לצה"ל.
אז לדעתי הנחיצות במכוני הכושר גדלה בהשוואה ללפני עשרים שנה כשהקמנו את "גוף ראשון".מה שאנו עושים כאן במכון הכושר זה
להציל חיי אנשים לא פחות.

עד כאן אנשי "גוף ראשון". לכל אדם ואדם מומלץ להתעמל בביתו או במכון כושר. ומכון "גוף ראשון" הוא אחד הטובים ביותר.

אני מפחד לחשוב מה היה קורה היום איתי עם לא הייתי מתחיל להתעמל במכון כושר באופן קבוע לפני שנים.
וההמלצה היא לכל אחד ואחד מכם לבוא ולהתעמל.

 

ראו גם

האתר של גוף ראשון

בלוג גוף ראשון 

 

חוק מכוני כושר
פורטל ספורט

 

לימור דהן ועוד מדריכי כושר

פורום חדרי כושר של תפוז

 

רוץ רפי רוץ! סיפורו של ישראלי צעיר שהתאמן כמו שצריך

המכבים הצהובים

( התמונה לקוחה מ"שם המשחק ")

מכבי תל אביב בשיאה בשנות השבעים.קריקטורה מאת זאב פרקש.

הצהוב שוטף את היבשת!
( השדרן זוהיר בהלול בערוץ 1 לאחר זכיית מכבי ת"א בגביע אירופה מאי 2001 )
בזמן פירסום כתבה זאת מתקרב חג החנוכה ,חג המכבים וזה זמן טוב לעסוק ב"מכבים" המפורסמים ביותר של זמננו הלא הם "הקבוצה של המדינה" אנשי קבוצת "מכבי תל אביב " בכדורסל .
מזה שנים רבות אנחנו עדים לניצחון מזהירים וסוחפים של הקבוצה של המדינה "מכבי תל אביב" על קבוצות זרות . ובעונה האחרונה היא זכתה באליפות אירופה בניצחון שלא היה כמוהו בהפרש הנקודות לטובת מכבי ושוב מזכיר לכולנו, גם למי שמעדיפים לשכוח, שמכבי היא הרבה יותר מקבוצה היא סמל לאומי ונשארה כזאת למרות כל הניסיונות לנתץ את הסמל. כל המדינות זקוקות לסמלים לאומיים של אומץ גבורה והצלחה שישמשו כגורם מאחד בין קבוצות האוכלוסייה השונות .ישראל אינה יוצאת דופן בכך, יש לה שורה של מיתוסים לאומיים כאלה. וניתן לטעון שאחד המיתוסים האלה ואולי המרכזי בשטח הספורט הוא קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב .
המדינה של הקבוצה
מכבי תל אביב היא תופעה יוצאת דופן בכדורסל העולמי ואולי גם בספורט העולמי: זוהי קבוצה שהפכה לנציגה הייצוגית של מדינה הרבה יותר מהנבחרת של אותה מדינה. במשך תקופה ארוכה טושטשה העובדה שמכבי תל אביב היא בסופו של דבר רק קבוצת כדורסל אחת מני רבות ( שאמחם מספרן הצטמצם מאוד בשנים האחרונות ) ובשנים האחרונות קבוצה שהיא בידים פרטיות והיא הפכה לסמל של מדינת ישראל , וליתר דיוק מדינת ישראל הזקופה והמנצחת. נשיא המדינה בא לאימונים שלה כדי ללחוץ את ידי השחקנים כדבר שהוא מובן מאליו וכך גם שרת החינוך. בטקס הדלקת המשואות האחרון ביום העצמאות ארבעה ממדליקי המשואות היו אנשי מכבי תל אביב. אנשי רשות השידור משתבחים ברייטינג של כמעט 50 אחוז כאשר הם מקרינים את משחקי מכבי וקובעים שמשחקיה של מכבי הם חשובים למורל הלאומי. מי שהעז במשך תקופה אורכה להעיר שאולי מכבי אינה זהה עם מדינת ישראל ולשמוח לאידה כאשר הפסידה נחשב ל"עוכר ישראל". ואוהדי מכבי כידוע נהגו לשיר את " שונא אותך הפועל , אוהב אותך ישראל " דהינו מדינת ישראל ומכבי תל אביב בכדורסל חד הם מה שאי אפשר לאמר על קבוצת הפועל תל אביב. יש אף מי שמכנים את ישראל כ"המדינה של הקבוצה".
ואכן יש להודות: קבוצת מכבי תל אביב היגיעה להישגים חסרי תקדים בשטח הכדורסל הישראלי והספורט הישראלי בכלל ובראש ובראשונה בהישגיה הבינלאומיים כמה זכיות באליפות אירופה הפכה למשך למעין "איקון " ישראלי של ממש יותר מכל קבוצת ספורט אחרת .


כמה סטטיסטיקות : מכבי תל אביב זוכה בכמות שיאים שבה לא מחזיקה שום קבוצה אחרת בישראל ואולי גם בעולם . משחקי הליגה בכדורסל בישראל, החלו בשנת 1954 ומכבי תל אביב הייתה האלופה הראשונה. מאז שולט המועדון בכדורסל הישראלי והקבוצה זכתה 44 פעמים באליפות הליגה , כולל 23 שנים ברציפות מאז 1970 ועד 1992, קרוב לוודאי שיא עולמי. כמו כן זכתה הקבוצה 34 פעמים בגביע המדינה.
זה בתוך מדינת ישראל אולם הסטטיסטיקות שעליהן באמת גאוותה של הקבוצה ועליהן מונחת תביעתה לתואר "הקבוצה של המדינה" הן הסטטיסטיקות על משחקי החוץ שלה: מכבי תל אביב היה המועדון הישראלי הראשון שלקח חלק במשחקי גביע אירופה לאלופות ב – 1958. מאז שיחקה הקבוצה 554 משחקים בגביעי אירופה ורשמה ארבע זכיות בגביע האלופות (1977, 1981, 2001, 2004) הישג שאין כמוהו לשום קבוצת ספורט ישראלית אחרת . הקבוצה הופיעה בעוד שישה משחקי גמר לאלופות וכן בגמר גביע אירופה למחזיקות גביע ב – 1967. מכבי השתתפה ארבע פעמים במשחקי הגביע הבין יבשתי וזכתה בו פעם אחת ב – 1980. ב – 1994 וב-2004 ארגן מועדון הכדורסל מכבי תל אביב את הפיינל פור האירופי בהיכל ומכבי כידוע לכל ישראלי שמכבד את עצמו זכתה שם בניצחון מרשים ביותר שדומה שחיזק שוב את תביעתה הקבועה מאז שנות השבעים לתואר "הקבוצה של המדינה ".
די אם נשווה זאת להישגים הדלים של תחום הכדורגל הישראלי שזוכה ליתר הצלחה ופופולאריות בציבור הישראלי מאז ומתמיד וגם ליותר משאבים אך שום קבוצת כדורגל מעולם אף לא הצליחה להתקרב להישגיה של מכבי תל אביב בכדורסל וקשה לאמר בלשון המעטה שרבות מהן הביאו בשנים האחרונות כבוד רב לדגל הישראלי …

גיבורי הספורט של ישראל

אני נכס לאומי , עשיתי היסטוריה . אני דמות נערצת.גידי גוב נישק לי את הרגלים.
( כדורסלן מכבי תל אביב מיקי ברקוביץ מסכם את הקריירה שלו "ידיעות אחרונות " יוני 1997 )
במידה רבה ניתן לטעון שסביב "מכבי תל אביב " נוצר מעין מיתוס שמקורו עוד בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נעשו בה מאמצים נחושים לפתח את מקצועות הספורט השונים ולהראות לעולם שהישראלים מצטיינים בספורט כמו שהם מצטיינים בכל דבר אחר. וכתוצאה נוצרות בסיפרות הפופולארית יצירות ספרותיות שונות שלמעשה הציגו מעין מיתוס של הספורטאים הישראליים המושלמים שמיצגים בדמותם ובמעשיהם את האידיאולוגיה של הציונות והצבריות .
המאמצים התמקדו בכיוונים שונים. בין השאר ניתן לראות אותם בספרי ילדים ונוער שונים שהופיעו בעיברית , ובסדרות שונות.


אחת הסדרות הידועות ביותר הייתה סידרת "הספורטאים הצעירים " המפורסמת של המחבר "אבנר כרמלי" ( שם בדוי של שרגא גפני) שתיארה את עלילותיהם המרתקות של שני נערים" צברים" שהופכים להיות הכדורגלנים הטובים ביותר בעולם. ומוליכים את נבחרת ישראל לאליפות העולם בטוקיו למרות מזימות שונות כנגדם לאורך הסדרה בידי
אויביהם ובראשם המצרים עשו הכל כדי לסלקם מהמגרש על ידי שכירת שירותיהם בכספים מרובים או על ידי חיסולם באמצעים אלימים, אך לשווא. הספורטאים הצעירים תמיד גברו על האויבים השונים והביאו לבסוף לישראל את אליפות העולם באולימפיאדת טוקיו. הסדרה הישאירה רושם בל ימחה על אלפי צעירים שקראו אותה ורבים מהם בחרו במקצועות הספורט והכדורגל בהשראתה. בספרים אלה יצר הסופר שרגא
. גפני מיתוס על הצברים הישראלים יפי הבלורית הבלתי מנוצחים בשטח הספורט ומחוצה לו. ההקרבה שלהם למען בני קבוצתם מתוארת כמקבילה לזאת של חייל ישראלי למען יחידתו ולמען עמו בשדה הקרב. בספרים אלה נוצר למעשה מיתוס של הספורטאים הצעירים המשולמים שהם גם פטריוטים מושלמים ונלחמים בשדה הספורט לא למען עצמם וגם לא כל כך לשם הניצחון כשלעצמו ( וודאי לא לשם ההישג האינדיבידואלי ) כמו למען הבאת תהילה לעמם ולמדינתם . וכך היה גם בסדרה מקבילה על עלילות ספורטאי ישראלי גיבור בשם רפי צור
שזוכה למען ישראל בתחרויות בכל סוגי הספורט למרות מזימות שטניות של גנגסטרים , ערבים וניאו נאצים שונים לעצור בעדו ובעד מדינת ישראל המנצחת.
הדגש כאן הוא על הפטריוטיות של הספורטאי הגיבור שאינו נאבק לנצח למען עצמו אלא למען מדינתו ( שאותה מסמל המנון "התקווה" ). כך הוא גם בסדרת "הספורטאים הצעירים" ששם הגיבורים נאבקים ללא לאות בסוכנים מצריים, ובמנהלי קבוצות כדורגל מרושעים מהגוש המזרחי שמנסים לפתות את הגיבורים לבגוד במדינתם ולעבור לשחק בקבוצתם כנגד נבחרת ישראל . בסדרת "הספורטאים הצעירים" פעולה זאת נראית כמעט כבגידה במדינה והגיבור שעושה זאת ( החלוץ המרכזי אלון ) עושה זאת רק מחוסר ברירה מוחלט עליו לממן טיפולים יקרים באביו החולה . אולם מעשהו עדיין נראה כבגידה לא נסלחת . אך לבסוף הוא "חוזר בתשובה " ואל נבחרת ישראל .
שוב אנו מוצאים כאן את המיתוס של הספורטאי הישראלי הצבר המושלם שהוא לוחם דגול בצבא ומיצג את הישראליות בהתגלמות האולטימטיבית. הוא מתמודד במופעי הספורט השונים לא למען עצמו אלא למען המדינה והוא נלחם ביריבים עצומים וחזקים שונים שאותם מניעה לא רק יצר התחרות הספורטיבית אלא גם שנאה ספציפית למדינת ישראל וליהודים .
לספורטאים הישראלים שמחוץ לדפי הספרות היו למרבית הצער רק הצלחות מועטות ביחס בשטחי הספורט השונים . מעניין לצייו שבמציאות המקבילה בשנת 1963 בעת התקיימות אולימפיאדת טוקיו הפסידה נבחרת ישראל האמיתית בכדורגל, בהשתתפות שניים משחקניה המוצלחים ביותר בכל הזמנים מוטלה שפיגלר ויצחק ויסוקר במשחקים המוקדמים לאחר תבוסה כנגד נבחרת ויטנאם שהביסה את ישראל 2:0 .
אלה הם כמובן רק יצירות של ספרות פופולארית יפה אך ניתן לטעון שהייתה להם השפעה מסוימת על התפתחות ה"מיתוס " של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל.
וכך יצירות שונות של ספרות פופולארית לנוער יצרו מעין "מיתוס" של הספורטאי הישראלי הבלתי מנוצח הגובר על אויבי המדינה וזוכה באליפות העולם בעבור ארצו ומדינתו .
במציאות ההישגי ם של הספורט הישראלי לא היו מזהירים כל כך, עד שהופיעה בשנות השבעים קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב וזכתה באליפות אירופה .
כפי שמגדיר זאת ספר על תולדות הקבוצה : "הספורט הישראלי הוא דל בהישגים, וכזה היה גם בעבר , בקנה מידה אולימפי או עולמי . ואולם במסכת אכזבות הספורט בולטת בכל זאת קרן אור באפלה –הלא היא קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. על ברכיה גדלנו , ושמות שחקניה המפוארים נישאו על שפתיים בגאווה ובאהבה.
כבר לפני שנים הפכה מכבי ת"א להיות הקבוצה של המדינה וכל ניצחון שלה הוא כמעט בעיני הכל ,נצחון ישראל " .
נימה זאת שמזהה את מכבי עם יותר מקבוצת ואגודת ספורט ספציפית ויותר עם כלל מדינת ישראל היא אופיינית מאוד לתיאורים של הקבוצה בשנות השבעים ובמידה רבה מאוד ניתן לראות אותם כהמשך הטבעי והישיר של התיאורים הפטריוטיים של הגיבורים בסדרות "רפי צור " ו" הספורטאים הצעירים " של אבנר כרמלי .

המכבים של תל אביב

קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב נוסדה בתל אביב ב-1932. כבר מראשיתה היא כללה שחקנים ילידי ויוצאי ארה"ב שלעתיד יהיו דומיננטיים בה .
גם בשנים שלפני קום המדינה הרבתה קבוצת מכבי תל אביב לקיים משחקים בחו"ל וזכתה לנצחונות במצרים ובלבנון . וכך היה במשך שנים רבות לאחר קום המדינה כשבמכבי הופיעו כמה משחקני הכדורסל שמפורסמים ביותר של התקופה כמו יהושע רוזין.
ואם זאת במשך שנים רבות נחשב ספורט הכדורסל ועימו קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב למישניים בספורט הישראלי. מכבי תל אביב בהחלט לא נחשבה ל"קבוצה של המדינה " עד לשנות השבעים. תחום הספורט הפופולארי יותר היה הכדורגל , אם כי גם זה לא הביא הישגים מזהירים במיוחד למדינת ישראל. וכך כאשר נוצרו מיתוסים דמיוניים סביב ספורטאים ישראלים כמו בסדרת הספרים של אבנר כרמלי היה זה סביב כדורגלנים ולא סביב כדורסלנים שנחשבו לספורט שוליים ובוודאי לא כזה שיוכל להביא להישגים מזהירים למדינת ישראל .
השינוי החל לחול במכבי כאשר נבחר למנהלה ב-1970 עורך דין בשם שמעון מזרחי  אוהד שרוף של מכבי מנעוריו .
פרס ישראל קטן עליו. הוא ישר צריך ללכת לשטוקהולם. קחו את הבן אדם הזה ותעשו ממנו פסל .לפנאן תיתנו את פרס ישראל.
( מאמן מכבי תל אביב פיני גרשון מכריז על מועמדותו של יו" ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי לפרס נובל לספורט , "העיר" מרץ 2000 )
שמעון מזרחי ניהל את הקבוצה בצורה יוצאת דופן . הוא הבין לפני כולם ויותר טוב מכולם מאז שכסף חייב לשמש מרכיב מרכזי ביצירת הזהות המכבית החדשה. והוא החל במסעי רכש לקניית שחקנים זרים שיצרו פער הולך וגודל בין מכבי ובין יריבותיה בספורט הישראלי שהתגלה מאז כבלתי ניתן לגישור להוציא פעם או פעמיים בודדות .במקביל חלק לא פחות חשוב מהאסטרטגיה שלו להפיכתה של מכבי לקבוצה של המדינה היה למצוא ספונסר קבוע יציב ומזוהה ונצחי שמכבי תמיד תהיה מזוהה איתו והוא תמיד יהיה מזוהה עם מכבי. חברה גדולה ויציבה וממלכתית כמעט בדיוק כפי שהפכה מכבי להיות, חברת "עילית" שהפכה להיות מזוהה לחלוטים עם "מכבי תל אביב " . והזיהוי בין מכבי תל אביב ועילית היה רווחי מאוד לשני הצדדים וסמלי כדורסל של מכבי הופיעו מעתה בכל מקום גם על חטיפים של "פסק זמן " , גם על "מסטיק עלית " ועל כל דבר אכיל אחר שניתן להעלות על הדעת.
השלב החשוב ביותר באסטרטגיה של מזרחי היה ליצור קשר אמיץ עם התקשורת, לפני כולם הוא הבין את החשיבות של התקשורת ושאם אתה לא משודר בטלוויזיה העולם החדש האמיץ אתה כמעט לא קיים . וכך הוא יצר ברית הנמשכת עד עצם היום הזה עם מחלקת הספורט של הערוץ הראשון. מלבד כל אלה החל לבקר באופן קבוע במשחקי מכבי, משה דיין הצבר האולטימטיבי ובביקוריו נהג תמיד ללחוץ את ידי השחקנים. הוא זכה לכינוי "ידיד המחלקה" וביקוריו הקבועים במשחקי מכבי העניקו גם הם מעין גושפנקה כמעט ממלכתית למכבי תל אביב.
כיום כמו בעשרות השנים האחרונות מזרחי נחשב לא רק לאדם החשוב ביותר בכדורסל הישראלי ,כמובן מאליו אלא גם לאחד החזקים ביותר בכדורסל האירופי והשמועות גורסות שהוא אף יכול לקדם או לחסל קריירה של שופטי כדורסל מה שסביר בעיני המלעיזים את ההתערבות לטובתה של מכבי מצד שופטים שונים בכל פעם שנקלעה לאיום אמיתי מצד קבוצה ישראלית . ייתכן שיש כאן אמת ויתכן שיש כאן רק דמוניזציה אבל קשה מאוד למצוא בספורט הישראלי אנשים נוספים שלהם נעשית דמוניזציה כזאת מה שאומר משהו.

.וכאשר כל האלמנטים האלה היו ביד קצרה הייתה הדרך להפוך את מכבי ל"קבוצה של המדינה " כל מה שהיה צריך לעשות היה רק להשיג ניצחון אחד גדול מחוץ לגבולות המדינה להראות שמכבי אינה מייצגת רק מועדון אחד בתל אביב אלא את כל עם ישראל במאבקו כנגד הצרים עליו .

הקבוצה של המדינה

 מכבי תל אביב בטנק מול צסקא .קריקטורה מאת זאב פרקש.

אנחנו במפה ונישאר על המפה, לא רק בספורט אלא בהכל .
( טל ברודי ,קפטן מכבי תל אביב לאחר הנצחון על צסקא מוסקווה ערוץ 1 1977 )
השינוי הגדול במעמדם של המכבים מעוד קבוצת כדורסל ל"הקבוצה של המדינה " חל ב-17 בפברואר 1977 כאשר מכבי נאבקה וניצחה את אלופת ברית המועצות קבוצת הכדורגל של הצבא האדום "צאסקה" עם שחקניה הענקיים. כאן החלו להישמע בכלי התקשורת המונחים שיכנסו ללקסיקון עם מכבי שמזהים את קבוצת הכדורסל לחלוטין עם המדינה. כמו כן בכלי התקשורת נשמעו מונחים כמו "דוד כנגד גולית " על המאבק שכנגד שחקניה הענקיים של צסקה כמו טקצ'נקו. המוטיב של "דוידים כנגד גולייתים " היה בכלל בולט מאוד בעיקר בתיאור המאבק כנגד צסקא ששם המוטיב סימל הן את קומתם הענקית של שחקניה ובראשם טקצ'נקו ( שהתקשורת הישראלית כיום אוהבת להשתפך על מצבו העלוב ברוסיה כיום , במעין שמחה לאיד משונה על נפילתו של המן- גלית זה ) כמו גם על עוצמתה האדירה של בריה"מ לעומת ישראל. הייתה זאת כמובן השלכה של המוטיב החוזר בתקשורת הפטריוטית והמגויסת של תיאור מאבקה של ישראל בערבים הרבים מספור וש"העולם כולו נגדנו ". .
"רבותי הם עשו את זה !!! " זעק השדרן אלכס גילעדי לאחר ניצחונה של מכבי על צסקא משל היה המדובר במשימה לאומית ממדרגה ראשונה שקולה למבצע אנטבה.

מהכתבות של הזמן ובתקשורת ניתן היה להבין שהניצחון של מכבי על צסקה הוא שקול לניצחון של מדינת ישראל על מעצמת ברית המועצות הענקית. תחושה מקבילה לרושם שאפשר לקבל מסדרת "הספורטאים הצעירים " ששם המאבק בין ישראל ויריבותיה הערביות ומהגוש המזרחי מועבר למגרש הספורט ששם כל האמצעים כשרים כנגד הישראלים .
לשיאו היגיע השינוי ביחס כלפי מכבי באפריל 1977 כאשר מכבי הביסה באליפות אירופה מובילג'ארג'י וארזה האיטלקית בבלגרד בירת יוגוסלויה ( זירת כמה מהניצחונות הידועים של "הספורטאים הצעירים" בספריו של אבנר כרמלי ). בעת ששודר המשחק בטלוויזיה וברדיו בישראל התפטר ראש ממשלת ישראל יצחק רבין מתפקידו, אולם הוא השעה את הודעת ההתפטרות עד לסיום המשחק ללמדך שגם הוא הבין היטב מה חשוב יותר.

קריקטורה מאת זאב פרקש .

בסיום המשחק הכריז כוכב הקבוצה טל ברודי באימרה המצוטטת ביותר של עולם הספורט הישראלי כי "אנחנו על המפה " ומדבריו אפשר היה להבין כי כל ישראל היא כעת על המפה כביכול מכבי אינה רק עוד מועדון ספורט אלא שליח ונציג של כלל המדינה במאבקה העיקש כנגד אויביה הקמים עליה לכלותה על מגרש הספורט ומחוצה לו .
בזמן המשחקים של "מכבי " נדמה היה שתנועה ברחובות עצרה לחלוטין . הטלוויזיה הישראלית אפילו שידרה כתבה ב"יומן" שבה היצליח הכתב לתפוס לאחר מאמציםר ביםן שני קשישים תמהוניים ברחובות תל אביב כשהם יוצאים לסרט דווקא בערב שבו משחקת מכבי, אכן אנשים מוזרים..
כשחזרה מכבי לתל אביב קידמו את פניה בפארק הירקון כשישים אלף איש נלהבים , קהל חסר תקדים לקבוצת ספורט כל שהיא . ומכאן ואילך ניתן לאמר שמסביב למכבי נוצר מיתוס של " הקבוצה של המדינה " שמייצגת את המדינה מיתוס שכמוהו לא היה לספורטאים אחרים בעבר. " האלופה הנצחית שלנו" כינה אותה כתב ספורט אחד .
השבועון "העולם הזה" ניסה לנתח ב-1977 את התפרצויות השמחה לרגל ניצחונה של מכבי והציע שאין מבחינה מהותית כל הבדל בין התפרצות הרגשות הכללית בעקבות מבצע צה"ל באנטבה למשל לבין זה שלאחר זכייתה של מכבי תל אביב. ניצחון זה החניף לאגו הקולקטיבי של אומה שלמה טיפח את גאוותה וסיפק את היצר האנושי השואף להכרה כללית בהישגים ובהצטיינות. עם זאת "העולם הזה" הזהיר שלא לייחס לניצחון זה משמעויות כלליות יותר ולא לנסות לייחס לו משמעויות החורגות מתחום הספורט כמו דרישות שנשמעו מצד אוהדים שונים לתת לטל ברודי את ראשות הממשלה.. אך מבין כל הכתבות שמצאתי התייחסות שקולה ורציונלית זאת הייתה כמעט בודדה התגובה בשאר הכתבות הייתה של שמחה מתפרצת ומתלהמת שניסתה למצוא משמעויות שמעבר לספורט וחורגות הרבה מעבר לקבוצת מכבי עצמה לגבי ניצחונה.

מעתה ואילך בכתבות שונות מאותה התקופה נהגו הכתבים לשים דגש על יצוגיותם של השחקנים שמיצגים היטב את כלל הציבור הישראלי וערכיו בצורה מושלמת, דבר שאיש לא העלה על דעתו לעשות עד אז .
לדוגמה: בדיקה של חוברות המגזין לכדורגל "פנדל " שיצא לאור כל שבוע בידי המו"ל אורי שלגי באותה התקופה מראה שעם עד 1977 המגזין היקצה מקום שולי לכדורסל והתמקד בכדורגל הרי החל מ-1977 כדורסל הפך מעל דפיו לנושא מרכזי לא פחות מהכדורגל ומכבי תל אביב זכתה בו למעמד מיוחד שכמוהו לא ניתן לקבוצות הכדורגל שכיכבו מעל דפיו.בתוך זמן קצר החל המו"ל לפרסם מגזין שהתמקד אך ורק בכדורסל ומכבי כמובן כיכבה בו ובגדול
ב"פנדל" החל להופיע באותה התקופה סיפור בהמשכים בשם "אשפי הסלים " מאת "אבנר כרמלי " מחבר סדרת "הספורטאים הצעירים" ,שבו כיכבה הפעם קבוצת המביאים כבוד רב למדינה ולעם באליפות אירופה ובבירור הייתה זאת מכבי תל אביב תחת שם אחר . כמו בסדרת הספורטאים הצעירים שלו קבוצת הכדורסל הנ"ל נאלצה להיאבק לא רק ביריבים מעל מגרש הספורט אלא גם במזימות רצחניות של מחבלים פלסטינאים שמנסים לפגוע דרכם במדינה. ייתכן שזהו השלב הסופי בהפיכתה של קבוצת מכבי למיתוס כאשר כפילים ספרותיים אלה של קבוצת מכבי תל אביב הפכו למעשה ליורשיהם המציאותיים כביכול של "הספורטאים הצעירים" הדמיוניים .


הרושם היה ששחקני הקבוצה הפכו להיות מורמים מעם והם מייצגים כעת את כלל המדינה ולא רק את קבוצת מכבי תל אביב. במאמר של משה לרר בשם "הגביע הוא שלנו " נאמר במפורש שטל ברודי שיחק לא רק בעבור קבוצתו אלא בעבור כל עם ישראל. במאמר שהופיע בידיעות אחרונות בשם "המהירה בקבוצות היבשת" הוטלו במסגרת של תיאור עיתונאי יבש של הקבוצה סופרלטיבים שונים על הקבוצה שהושוותה למעשה למדינת ישראל . אנשיה הם נמוכים ביחס לעומת אויביהם כמו שאנשי מדינת ישראל הם מעטים ביחס לעומת אויביהם , אבל לעומת זאת הם מהירים וזריזים לעומת אויביהם ( זאת הייתה המילה שבה השתמשו בכתבה , לא "יריביהם " ) הגבוהים אך המגושמים והאיטיים .
מעניינת הצורה שבה הוצגו במאמרים השונים כמה מכוכבי הכדורסל של מכבי .
בתיאורים השונים של טל ברודי הקפטין של הקבוצה הודגשה היותו עולה חדש בישראל , אדם שבא להגשים את האידיאלים הציוניים אם כי יכול היה לחיות חיים נוחים בארה"ב גם קומתו הנמוכה יחסית לשחקן כדורסל לעומת הסלים הרבים שקלע קיבלה דגש בבחינת " דוד כנגד גוליית " במאבקו עם השחקנים הענקיים של הקבוצות היריבות , מצד שני הכתבות השונות שמו דגש על יכולת עבודת הצוות של ברודי וציינו כי לו רצה היה צובר נקודות רבות הרבה יותר ממה שצבר. אך הוא העדיף למסור כדורים רבים לחבריו ויצר עבורם מצבי קליעה נוחים וכפי שציינה אחת הכתבות " יש בו השילוב המופלא של כוכב ושחקן קבוצתי כאחד". בכך היה גם מסר שמעבר לספורט על הצורך לדעת להיות חלק מהקבוצה כמעין המשך של הערכים הסוציאליסטיים של תנועת העבודה.
להערצה דומה זכה מיקי ברקוביץ שזכה לתואר "גדול שחקני הכדורסל בישראל בכל הזמנים" מאמרים מהתקופה קבעו שמיקי גורם לכך שכל ילד רוצה להיות כמוהו. והמסר היה שברקוביץ כמו שחקני מכבי האחרים הפך למיתוס חי ולדוגמה ולמופת שעל הנוער ללכת בעקבותיה כמו יוני נתניהו הלוחם מאנטבה.

שחקן מכבי תל אביב אולסי פרי בצה"ל. על עטיפת "במחנה ".

סופרלטיבים דומים ניתנו גם לשחקנים האחרים של מכבי כולל לשחקן הזר הבולט , אולסי פרי שאם כי היה שחור אמריקני , נחשב במאמרים שונים כ"אחד משלנו" ישראלי של כבוד. המאמרים בפנדל של שנת 1978 שמו דגש רב על החלטתו של פרי להתגייר על גיוסו לצה"ל  ועל לימודי התנ"ך האינטנסיביים שלו. המאמרים שמו דגש רב מאוד על כך שפרי הוא השחקן השני של מכבי שהחליט להתגייר לאחר ג'ים בוטרייט. המסר היה ברור שחקני מכבי גם הזרים שביניהם הם אינם זרים כלל וכלל אלא הם חלק אינטגרלי מהעם הישראלי ומהקבוצה של המדינה. זאת בניגוד לשחקנים זרים בקבוצות הכדורגל וקבוצות הכדורסל האחרות שמעולם לא קיבלו מעמד דומה שכן היה ברור שהם רק שחקנים שכירים לזמן מוגבל ולא יותר מזה.
אולי בגלל האדרה זאת אפשר להסביר את יחסה המיוחד של התקשורת לאולסי פרי ב-דצמבר 1982 כאשר כתבי הספורט הקפידו מאוד לטייח את העובדה שפרי נעדר ממשחק חשוב כנגד ריאל מדריד מכיוון שהיה תחת השפעת סמים. בעיתונים הוסבר שפרי "חלה בשפעת " . הייתה זאת למעשה שיאה של תופעה ( שיש עיתונאים שטוענים בתוקף שהיא קיימת עד היום ) של "כתבי חצר" של מכבי שפירסמו רק את הידיעות שהנהלת מכבי רצתה שיתפרסמו. רק כעבור כמה שנים כאשר נכלא אולסי פרי בעוון סחר בסמים התגלתה האמת בתקשורת לגבי אותו המשחק.
נו באדי פאק וויט מכבי אין דה יד.
( ארל ויליאמס , ערוץ 1, 1981)

שחקן זר במכבי תל אביב .קריקטורה מאת שמואל כץ.

מעמד זה של מכבי כ"קבוצה של ישראל " נשמר במשך שנים רבות אך מטבע הדברים הוא התחיל להישחק לאורך השנים, ובמיוחד לאחר כשלונותיה החוזרים והנשנים של מכבי באליפויות אירופה, אם כי היא הצליחה להשיג את גביע אירופה פעם נוספת. בישראל לעומת זאת היא זכתה בגביע המדינה פעם אחרי פעם אחרי פעם והייתה בלתי מנוצחת כמעט באולם הבית שלה ביד אליהו .


אבל לאורך השנים דומה שהן בכלי התקשורת והן בקהל הרחב נוצרה ממנה כבר עייפות ורצון לראות מישהו אחר זוכה פעם בגביע. וכך כמו מיתוסים רבים אחרים גם המיתוס של מכבי כמייצגת של כלל המדינה והאומה נפגם .
נוצר גם הרושם שמכבי היא קבוצה כוחנית במיוחד וזה התבטא בדמותו של המנהל הנצחי שלה שמעון מזרחי שככל הנראה מחזיק בשיא העולמי של כל הזמנים בניהול רצוף של קבוצת ספורט ( 35 שנים ועדיין ממשיך ). שיא שאין לו אח ורע במדינות אחרות ומן הראוי להכניסו לספר השיאים של גינס.אבל בעצם נצחיותו והדומיננטיות שלו בספורט הישראלי גם מעורר כנגדו איבה שרק הולכת וגוברת עם השנים.
יותר ויותר כתבים ואוהדים של קבוצות אחרות האשימו את מכבי ואת מזרחי כנציגה שהם משתמשים גם באמצעים פסולים כמו לחץ על שופטים ,פרובוקציות מכוונות, דיווחים כוזבים לתשורות ושימוש מושכל ב"כתבי החצר" שאינם מעיזים לכתוב שום דבר שאינו לרצונו של מזרחי וכל זה על מנת לשמור על הגמוניה נצחית ובלתי משתנה בכדורסל הישראלי . במשך הנשים האשימו את המכבי שהיא עשתה שימוש לרעה בכוחה כשחילקה לשופטים כרטיסים לגביע אירופה ובכך שכנעה אותם למעשה לתת לקבוצה טובות הנאה שונות. מעמדה של מכבי כקבוצה של כלל מדינת ישראל נפגע מאוד לראשונה ב-1991 כאשר מכבי שיחקה משחק שהתנגש עם יום הזיכרון לחללי מדינת ישראל . מכבי התקשתה לנמק מדוע הופעתה במשחק דווקא ביום זה היא צעד לגיטימי אבל היא ניסתה בתירוצים שונים ומשונים . אבל הפעם התירוצים לא עזרו , הרעיון שקבוצה שטיפחה את זיהויה עם המדינה תתעלם דווקא מיום זה צרם מאוד לחלקים נרחבים בתקשורת. מכבי אגב הפסידה במשחק זה נגד ברצלונה ב-34 נקודות אבל הפעם חציו השני של המשחק לא הוקרן בטלוויזיה הישראלית . מכאן ואילך שוב לא נחשבה מכבי לשליחה לאומית, וביקורת כלפיה שוב לא נחשבה לחבלה בחוסן הלאומי כפי שהייתה עד כה. מכבי נראתה פחות ופחות כלוחמת למען ישראל כנגד הגויים ויותר כלי לצבירת כוח כסף והשפעה עבור מר שמעון מזרחי ועמיתיו .


כשאתה זוכה עם מכבי בתואר ,אתה מרגיש שירדה לך אבן מהלב. כשאתה זוכה בירושלים ,יש שמחה .
( כדורסלן הפועל ירושלים מוטי דניאל , שם המשחק 1998 )
בעיתונות החלו להתפרסם מאמרים תחת השמות "למה אני שונא את מכבי " ואחרים בידי כתבים כמו ארי שמאי שהסבירו את שנאתם של הכותבים לקבוצה הלאומית ואת תקוותיהם שהיא תוחלף בקבוצות אחרות כמו יריבתה המובסת תמיד הפועל תל אביב .
לאחר שנים רבות של דשדוש במקום החלה מכבי לחזור לעצמה לאחר שהחל לאמן אותה המאמן פיני גרשון שנודע במי שתקף בעבר את הקבוצה בכל הזדמנות אפשרית . והוא היה הראשון שהצליח להביא לנפילתה על ידי הבסתה בידי קבוצתו מהגליל העליון.
במהלך מפתיע מנהלי הקבוצה מינו אותו למאמן הקבוצה והוא אכן הצליח במשימתו הוא הביא את הקבוצה לאליפות אירופה של שנת 2000 נגד הקבוצה היוונית פאנאתינאיקוס אך הפעם כשלה הקבוצה כנגד היריבה. גם בגלל משחקו של שחקן מכבי הישראלי עודד קטש בשורות הקבוצה היריבה במהלך שמזכיר מאוד את העלילה של ספריו הישנים של אבנר כרמלי . אלא ששם הקבוצה הישראלית זכתה בכל זאת … כמו בספריו של כרמלי גם הפעם השחקן הישראלי קטש נחשב לכמעט בוגד בעיני חוגים מסוימים.
"ניצחנו את היוונים –זה חשבון היסטורי . "
( יוסף לפיד מתרגש , ערוץ 2 מאי 2001 )
"מאות אלפי נשמות תלושות זעקו כעדרי המונים ,צעקו בשמו של גוי כושי שהביא להם ניצחון ….שערי היכלי הספורט היו שערי הגיהנום לרבבות נשמות בישראל . "
( הרב ישראל אייכלר מזדעזע ,"המחנה החרדי " מאי 2001 )

להצלחה גדולה יותר זכתה מכבי באפריל 2001 כאשר זכתה באליפות אירופה וגם הפעם כנגד פאנאתינאיקוס. בשנת 2001 מכבי שוב לא נראתה כמייצגת אותנטית של החברה הישראלית וערכיה כפי שציינו עיתונאים לא מעטים אלא יותר כאוסף של שחקנים שכירים , והעובדה שהשחקן הישראלי קטש ששיחק בשורותיה לא היסס לשחק כנגדה פגעה עוד יותר בתדמית של שחקני מכבי כנציגים פטריוטיים של ישראל .
הראינו היום לעולם אומה מאוחדת .
( טל ברודי , ידיעות אחרונות מאי 2001)
אך הפעם אין לאמר שהייתה זאת "הקבוצה של המדינה" שזכתה באליפות כפי שהיה ב1977 אלא קבוצת "מכבי תל אביב". דהיינו קבוצה שייצגה בעיקר את עצמה ולא רק את כל המדינה. קשה מאוד לראות כיום במכבי תל אביב קבוצה "ישראלית" עם כל השחקנים הזרים שבה שהם בגדר רוב מוחלט ולכן אי אפשר יותר לראות בה נציגה אותנטית של החברה הישראלית והאידיאלים שלה כפי שהייתה הקבוצה ב-.1977.
העיתונאי מאיר שניצר כתב ש" מכבי תל אביב הינה קופת החולים הרשמית של המדינה הציונית השרויה בעיצומה של מחלה לא פשוטה ,משכח כאבים על סף שיכרון החושים". לגבי הודעתו של המאמן פיני גרשון ש"ניצחנו במלחמה הזאת וננצח גם במלחמות האחרות ! " הודעה שהייתה בהחלט במסורת ההתלהמות של 1977 העיר העיתונאי בזלזול "עוד רפול".
נראה היה שמכבי חזרה לעצמה בניצחון על יוון בהפרש עצום ב-2004 אבל גם עכשיו זה כבר לא נראה שמכבי אכן מייצגת את כלל המדינה או אפילו חלק גדול מאוהדי הספורט שבתוכה . כיום כידוע רוב שחקני מכבי אינם ישראליים כלל וכך המצב מזה שנים רבות. זה משקף את הגלובליזציה מצד אחד ואולי גם את תופעת העובדים הזרים בישראל מצד שני . ופיו הגדול של מאמן פיני גרשון שמפיק "פנינים" מסוגים שונים מהם גזעניים מהם מכוונים להשפיל את היריבות כמו הפועל ירושלים ודווקא ברגעי ניצחון של קבוצתו הראו כפי שציין אחד העיתונאים ש"הוא אינו יודע להפסיד וגם אינו יודע לנצח" גם דבר זה פגע קשות ואולי אנושות בתדמיתה של מכבי כ"קבוצה שמייצגת את כולם".

שונאי מכבי

להלן ראיון עם עיתונאי הספורט ניר קיפניס אחד מ"שונאי מכבי" המוצהרים שפרסם כתבות נזעמות שונות על ההרס שאותו גורמת לדעתו קבוצת מכבי לספורט הכדורסל בישראל ועל השנאה שאותו רוחש עולם הספורט הישראלי ל"מכבי תל אביב " שמסביר מדוע מכבי תל אביב בשום פנים ואופן אינה מייצגת אותו :

ניר קיפניס.
א.א. למה אתה שונא את מכבי ?
קיפניס : אין לי דבר נגד האנשים במכבי שאת רובם אני לא מכיר, אבל כמותג יש בהם משהו מאוד כוחני כמעט מאיים ובסופו של דבר הרסני . תמיד מכבי צריכה להשלים את היכולה הטובה שלה במגרש באמצעות כל מיני תרגילים שהם אולי בתחום החוקי אבל בניגוד לכל כללי המוסר כמו לרכוש את הספורטאים הכי טובים בארץ רק כדי שישבו על הספסל אצלם ולא ישבו אצל היריבות וכך הם ביססו את מעמדם כקבוצה שאי אפשר להתחרות בהם .אוהדי הפועל שונאים אותה ממש .
א.א. : מה אתה חושב על שמעון מזרחי המנהל הנצחי שלהם ?
קיפניס : שמעון מזרחי הוא אדם שכל מי שלא אוהד מכבי לא מחבב כלל, וביננו גם הרבה מאוהדי מכבי לא מחבבים אותו. הוא תמיד חמוץ כלימון הוא מקרין כוחניות ומייצג את הכוחניות של מכבי תל אביב. האחרים בקבוצה לא מייצרים אותה עוינות כמוהו . גם בגלל שגם במצבים קשים ביותר שום שריר בפניו לא זז וזה מעורר עוינות. הרושם הוא שאתה עומד מול מכונה אטומה ולא אנושית שמקדשת את כל האמצעים למען נצחונה של מכבי .
פיני גרשון הוא ללא ספק המאמן של המדינה יש בו משהו שמייצג את הישראלי על צדדיו הרעים והטובים . אתה לא יכול להגיד את זה על מזרחי . יש בו משהו שלא ישראלי לחלוטין , ביסודיות שלו ובשלמות שלו .. אבל גם בספורט העולמי יש מעט מאוד תופעות כמו שמעון מזרחי הוותיקות שלו והמעורבות שלו היא פנומנלית אני לא מכיר תופעה כזאת.
א.א . איך אתה רואה את האוהדים של מכבי ?
קיפניס : יש משהו  מאוד לא יצירתי משהו מאוד אטום  בקהל של מכבי תל אביב בניגוד לאוהדים מקבוצות אחרות. אתה לא מוצא למשל שהם מייצרים שירים משלהם כמו אוהדי קבוצות אחרות . ידעת שהשיר המפורסם של מכבי תל אביב ( "מכבי שלנו בסתיו ובאביב ") בכלל נוצר על קבוצת הכדורגל? אוהדי מכבי אינם מסוגלים לדברים יצירתיים משלהם . אוהדי מכבי לא מהססים לצאת כמה דקות לפני הניצחון או התבוסה כאילו זה לא עד כדי כך חשוב כאילו זה רק חלק מהמעמד מין מועדון חברתי שאתה מתחבר אליו רק כשהוא משרת את המטרות שלך אבל הם לא יהיו שם אם תיקלע למצב חלש . יש למכבי מעט מאוד אוהדים שרופים אמיתיים שיתנו עבור הקבוצה הזאת את הנשמה. הכל שם בסופו של דבר זה עסק מסחרי יעיל. ברגע שהעסק יפסיק לדפוק כולם ינטשו אותם מיידית
.
מיק ארנוןקצין העיתונות של מכבי מגיב בביטול על דברים אלה :

אלה שטויות, יש הרבה שירים שנכתבו על מכבי בידי האוהדים ורק עכשיו קיבלנו עוד שני שירים כאלה. האוהדים שלנו הם דווקא מאוד יצירתיים וכל הזמן יש להם רעיונות חדשים ומקוריים איך לקשט את האולם של מכבי, תראה למשל את אתר האינטרנט שלהם. תראה יש הרבה אנשים שמדברים על מכבי שהיא כוחנית והיא הרסה את הליגה, כל זה  שטויות .
התפקיד של מכבי הוא לנצח והיא מנצחת. והכדורסל הישראלי נמצא במצב טוב מאוד
.
דיויד פדרמן מבעלי הקבוצה מחזק את דבריו של ארנון בתוקף :

השליטה במכבי תל אביב זה בשבילי פלזו'ר ולא עסקים. אני התחלתי עם מכבי עוד מסוף שנות ה40 שאבי שיחק ובתור ילד הייתי נוסע עם הקבוצה התחלתי להיות יותר מעורב עם הקבוצה רק משנות ה-80 אבל אני אוהד ולא רק בעלים . יש שטוענים שקניתי את עילית ששייכת כיום לי רק בגלל שהיא הייתה קשורה למכבי .
א.א. וזה נכון ?
פדרמן : לא זה דווקא לא נכון.
תגובת שמעון מזרחי המנהל של מכבי תל אביב :

אני עושה למען הכדורסל בישראל ואמשיך לעשות למען הכדורסל בישראל ואני מקווה שגם קבוצות אחרות ידעו להביא את הקבוצות שלהן לאותה רמה ולא להוריד את מכבי לרמה שלהן . כל זמן שכוחי שבידי ואני מתפקד כפי שאני מתפקד אני מקווה שאוכל להמשיך לפעול למען הכדורסל בישראל.
מכבי היא כיום עסק פרטי בניגוד לעבר עד 1995 היא הייתה עמותה ואז התברר שיש גירעון עסקי עצום כמו לרוב קבוצות הספורט בארץ והיא עברה שינויים דרסטיים . והפכה לעסק שבו מחזיקים כמה גופים במניות ..
שליש המניות מוחזקות בידי רענן כץ ממיאמי שחקן כדורסל לשעבר שירד מהארץ והפך למיליונר שליש בידי פדרמו ושליש בידי קבוצת מנהלים שכוללת בתוכה את האיש החזק בקבוצה שמעון מזרחי . מכבי, אמר לי איש הקשור בקבוצה, מצליחה כפי ששום קבוצה ישראלית אחרת לא מצליחה וגם לא תצליח מאחר שהיא מותג ולא רק ישראלי , היא מותג כלל עולמי. אף אחד בחו"ל לא שמע על שאר הקבוצות הפועל תל אביב וכל השאר אף אחד לא יודע מי הם. אבל על מכבי תל אביב שמעו כולם ויודעים כולם גם באירופה ואפילו בארה"ב .

עם זאת מכבי בשנים האחרונות ממשיכה להפסיד אפילו השנה היא הפסידה בגלל הפינל פור כמה מליונים . אבל אלו לא חובות כבדים . המצב שלה הוא עדיין יותר טוב בגלל בעלי המניות שלה וכך זה נראה שישאר בעתיד הקרוב לפחות כל זמן ששמעון מזרחי ימשיך לנהל אותה
מה יהיה אחרי שמזרחי יפרוש לבסוף ? אף אחד לא רוצה לחשוב על כך או לפחות לא ענו לי תשובה ברורה.
אדם הקשור למכבי אמר לי : "שמעון מזרחי מחזיק את כל ענף הכדורסל בישראל על כתפיו , הוא גדול מהחיים, גדול מהמדינה וברגע שהוא ילך כל ענף הכדורסל עלול להתמוטט".
אחרים לעומת זאת מייחלים לאותו היום שבו מזרחי שוב לא יהיה בתמונה.

דעת החוקר

ד"ר חיים קאופמן .צילם דרור ארצי.

ד"ר חיים קאופמן ממכון וינגייט חוקר את תולדות הספורט בישראל והוא קובע :
כדורסל היה מאז ומתמיד מקצוע פחות פופולארי מהכדורגל וכך זה גם היום. הליגה כולל מכבי היא לא מעניינת. היא במצב של התדרדרות. בפועל ליגת הכדורסל איבדה כל עניין.  אני עצמי איבדתי כל עניין בכדורסל.
יש ערים שלמות שבהן הכדורסל כמעט נעלם. בילדותי היו מגוון של קבוצות, כיום בכל איזור חיפה והצפון אין כמעט קבוצות כדורסל  ועם מעט מאוד צופים.
מכבי הרסה את הכל. יש ליגה שידוע מראש מי האלופה במשך 30 שנה כתוצאה העניין בה נהרס. מכבי לקחה את המונופול והשאירה למתחרים את הפירורים. הם לקחו לעצמם כל שחקן טוב מקבוצות מתחרות כדי שלא ישחק כנגדם. אבל כך הם מחסלים את עצמם בישראל .
היום בכל תחום יש 2-3 קבוצות על. הבעיה של הכדורסל הישראלי היא שיש בו רק קבוצת על אחת.. נוצר מצב שקבוצה אחת יצרה זיהוי מוחלט בינה ובין המדינה וזה במשך 30 שנה. כשהפועל התחרתה בה זאת הייתה ליגה מעניינת יותר. וככל שהיה לה כסף מהמתחרות שלה והשקיעה אותו וכך עלתה יותר ויותר. שמעון מזרחי יצר מצב של כוח רב כולם מפחדים ממנו וממכבי .והוא גם הורס את תחום הכדורסל לטווח הארוך .
א.א. : איך הוא עושה זאת ?
קאופמן : אם אתה בונה נוער חזק בקבוצות אחרות אנשי מכבי ירכשו את השחקנים הטובים . לא משנה איזה כוכב נוצר בקבוצה אחרת הוא יקנה בידי מכבי ובסופו של דבר תישאר רק מכבי תל אביב כקבוצה חזקה ואף אחד לא יתעניין יותר במשחקים שלה ,וזה מה שקורה עכשיו .
אנשי התקשורת מפחדים ממזרחי הם חוששים שלא יקבלו כרטיסים חינם למשחקים אם יכתבו נגדו, ומצד שני אין להם יראת כבוד כלפיו , הוא מעורר הרבה עוינות בהתנשאות בכוחניות ובעובדה שהוא מונופול . אבל הוא אינו אדם מושחת רק יהיר וכוחני.
הקבוצה היום, מקצועית, היא הרבה יותר טובה מבשנות השבעים. אבל האמת היא שמבחינת היכולת ליצור הזדהות אין בה אנשים שיעוררו הזדהות כמו בשנות ה-70. יש שם שני ישראלים טל בורנשטיין וגור שלף וכל השאר זרים חוץ מהלפרין ישראלי צעיר .
אין בינהם מישהו שינתן לו פרס ישראל כמו שנתנו פעם לטל ברודי .
אינני מבין את כל האוהדים האלה שנהנים כל פעם מניצחון נוסף של מכבי זה כמו זונה שעושה את זה בפעם העשירית באותו לילה זה מין אבל אין זה הנאה .
יש היום עוינות גדולה למכבי ועוינות למונופולין שלה. כשמכבי משחקת בארץ אני תמיד נגדה כשהיא משחקת בחו"ל אני תמיד בעדה. ואני מייצג הילכי רוח רווחים.
הדבר היחיד שנשאר להם זה אירופה. אילולא ההצלחות האירופיות לא היה למכבי זכות קיום היום.

דעת הסופר

דומה שעם המיתוס של מכבי תל אביב עדיין קיים הרי זה רק בתחום הספרות היפה . הסופר הצעיר אלכס אפשטיין אלכס אפשטיין  פירסם ספר בשם "הגיבורים הצהובים" (2000)  שבו תיאר את המשחק של מכבי בשנת 2000 כנגד פאנאתינאיקוס ואגב כך השווה את שחקני מכבי לגיבורי המיתולוגיה היוונית הקדומים
אלכס אפשטיין : בעיקרון יכולתי לכתוב את הספר על כל קבוצה שכן הדמויות מייצגות כל קבוצת ספורט . אבל נכון שיותר קל לי ויותר נכון לי לכתוב על מכבי כמייצגת של מיתוס. משנת 80 בערך ראיתי כמעט כל משחק שהיה באירופה . פרט לכך נוצרים רגעים מסוימים במציאות שהם מיתולוגיים ומשחקים מסוימים אלה הייתה דרמה אדירה שהתאימה לכתיבת סיפור כמו בסיפור המשחק בינהם וכנגד הכוכב הגדול שלהם קטש וכך נוצרה נקודת אל חזור שאפשרה ליצור מיתולוגיה מאירוע אמיתי דווקא בניצחון האחרון שלהם לא הייתה את הדרמה שמאפשרת סיפור כזה שהיה במשחק ההוא. אני לא מתייחס אליהם כסמלים של המדינה יותר מעניין אותי שאני קשור אליהם ומעניין אותי המשחק. אפילו עכשיו אפילו היום עדיין יש משהו בשחקנים של מכבי שמאפשר לך אם תירצה לקשר אותם לסיפורים מיתיים. איך שהוא למרות הכל למרות כל הזמן שחלף מימיהם הגדולים, השם הזה "מכבי תל אביב " עדיין מעורר בך קסם.

 

קישורים רלבנטיים

מכבי תל אביב בויקיפדיה 

האתר הרשמי של מכבי תל אביב

צהבת אתר חובבים של מכבי תל אביב

מכביסט :אתר חובבים נוסף

שמעון מזרחי המנהל הנצחי של מכבי תל אביב

רפי צור כוכב הספורט של ישראל 

שחקני מכבי תל אביב בקומיקס

שחקני מכבי תל אביב במאה העשרים ואחת.

רפי צור גיבור הספורט של ישראל .

 

רפי לוחץ מהדק שיניו. עוד! עוד! המרחק בינהם הולך ופוחת. המון של רבבות גואש, מריע , שואג…………..
"אני רוצה כי ינגנו את התקווה" מלמל רפי בשיניים הדוקות "…
לרפי נדמה כי ראותיו נקרעות, כי העורקים ברקותיו מתפקעים.
אכן צריך להחזיק בו כי אין בו כול לעמוד על רגליו. והרי חייב הוא לעמוד עתה דום כי צלילי התקווה ממלאים עתה את החלל וההמון העצום חולק כבוד להמנון הישראלי בעמידה הדוממת.

( מתוך : בדרכי אינסוף)

ספורט האם עוד שרד דבר כזה היום במדינת ישראל על רקע מציאות של עסקנים מושחתים, כדורגלנים עם משכורות מנופחות שמתגלים כיותר מוצלחים באורגיות עם נערות ליווי מאשר על המגרש?
בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל נעשו בה מאמצים נחושים לפתח את מקצועות הספורט השונים ולהראות לעולם שהישראלים מצטיינים בספורט כמו שהם מצטיינים בכל דבר אחר.
למרות הסיפורים על דמויות היסטוריות יוצאות דופן כמו שמשון המקראי שהרג בידיו אריות והמורד בר כוכבא שגבר על אריות בזירה , הרי היהודים לאורך הדורות לא הצטיינו בספורט אם כי פה ושם היו גם יוצאי דופן כמו השחיין האמריקני הידוע מרק ספיץ. בישראל היו נחושים להראות כי "היהודי החדש" ה"צבר" הישראלי עולה על הגויים גם בשטח הספורט. וכך השחיין האמריקני המפורסם ג'וני וייסמילר שנחשב בישראל ( בטעות ) ליהודי , הפך למעין "גיבור תרבות " בישראל כמו הדמות המפורסמת שאותה גילם בקולנוע, טרזן, הספורטאי האולטימטיבי המאמצים לפתח את הספורט והספורטאים בישראל התמקדו בכיוונים שונים. בין השאר ניתן לראות אותם בספרי ילדים ונוער שונים שהופיעו בעיברית , ובסדרות שונות.

 
אחת הסדרות הידזעות ביותר הייתה סידרת "הספורטאים הצעירים " המפורסמת של המחבר "אבנר כרמלי " ( שם בדוי של שרגא גפני) שתיארה את עלילותיהם המרתקות של שני נערים" צברים" להיות הכדורגלנים הטובים ביותר בעולם.הצמד השוער רפי גבעון והחלוץ המרכזי אלון לוי היו צמד בלתי מנוצח בשדה הכדורגל .
סידרה אחרת שהיציגה את הרפתקאותיו המרתקות של ישראלי אחר בשם רפי שמוכיח את עצמו כספורטאי הטוב ביותר בעולם ובמרבית ענפי הספורט הייתה סידרה שהופיעה בסוף שנות ה-50 , סידרת "רפי צור".
רפי צור הוא סטודנט במכון הגרעיני על שם אינשטין בניו יורק וספורטאי מצטיין, אלוף צליחת הכינרת , צלף ודואה ומפורסם וחלוץ מרכזי של קבוצת הכדורגל של הטכניון בחיפה ובעברו ,לוחם אמיץ במבצע סיני, בקיצור הישראלי המושלם.
הוא מחליט להשתתף בתחרות ספורט יוצאת מהכלל. תחרות שמתבצעת בהתאם לצוואתו של מיליונר מת שמשאיר בצוואתו הוראות ל52 תחרויות ספורט ( כל אחד במעטפה נפרדת ) שהספורטאי שינצח ב40 מהם לפחות יזכה בפרס של 50 מיליון דולר , זאת בנוסף לפרס מייד של מאה אלף דולר על הניצחון בתחרות עצמה.
רפי צור מחליט לזכות בפרס כדי להקים בישראל את האצטדיון האולימפי המשוכלל בעולם.
אך כאשר נודעת כוונתו קמו לו אויבים נחושים שעושים הכל כדי להכשילו כולל ניסיונות ברצח , ככל שמתברר עם כל ניצחון נוסף שלו שהוא הספורטאי בעל הסיכויים הטובים ביותר לזכות בתחרות .
אויבים אלה כוללים את אנשי הצירות המצרית ואנשי משרד החרם הערבי של הליגה הערבית , חבר בועדת השופטים בריטי ששירת בארץ בתקופת המנדט בבולשת הבריטית ושונא את היהודים, ואחיינו הפושע של המיליונר המת שרוצה את כספי הירושה הענקית לעצמו . כל אלה נוקטים במזימות שונות כדי להכשיל את רפי צור בכל דרך אפשרית.
אך לא אדם כרפי צור ירים ידיים גם כנגד התנגדות נחושה כל כך. לסיפורים הייתה תבנית קבועה שבה על צור להיאבק בתחרות הספורט מחד וכנגד אויבים רצחניים מאידך ( ולעיתים קרובות גם עם שופטים נאציים או סתם אנטישמים) . לעיתים קרובות היה עליו להרוג תוך כדי ביצוע התחרות מספר לא קטן של זדים ונבלים ) לפני שהיה מגיע בשארית כוחותיו בסצינת הסיום הכמעט קבועה של מרבית החוברות למקום הראשון ( אם כי לפחות פעם אחת עוד נשאר לו כוח לשים את ידיו גם על השופט האנטישמי המנוול ) וכמעט תמיד תוך כדי איבוד הרואי של איבר זה או אחר מגופו למקום הראשון בתחרות , אך לא לדאוג האיבר היה מוחזר לגופו בניתוח כדי שיוכל להתמודד בתחרות הבאה לתפארת מדינת ישראל. לא לשווא הסדרה תוארה כ"סדרת קרבות ספורט".

צילום עצמי.jpg

אהרון אבדי .יוצרו של רפי צור.

המחבר האנונימי של סדרת רפי צור היה המאייר והסופר הידוע ממוצא הונגרי אהרון אבדי . הוא התפרסם באיוריו לספרי ילדים כמו סדרת "עולם התנ"ך לילד" מאת שרגא גפני . אבדי גם חיבר ואייר ספרי ילדים משלו כמו "גא אינו ירא " על חיי האדם הקדמון ו"הנער מנקסוס" מכיוון שאבדי למרות שחי שנים רבות בישראל מעולם לא ידע עברית היטב הוא כתב בארץ את כל סיפוריו בהונגרית והם תורגמו לעיברית בידי אנשים אחרים.
כך היה גם במקרה של רפי צור . היוזמה והרעיון של הסדרה לא היתה של אבדי אלא של המוציאים לאור, האחים פרגו שהוציאו לאור במשך שנים רבות את סדרות "הרומן הזעיר " והקולמוס "של סיפורים קצרים מתורגמים מהונגרית ומשפות אחרות מז'אנרים שונים ובהם סיפורים רומנטיים , סיפורי פשע, מערבונים , סיפורים על הודו שבשליטת האימפריה הבריטית ( שאם כי גיבוריהם היו קצינים בריטים נועזים הרי נכתבו בידי סופרים הונגריים שניסו לחקות את קיפלינג) וסיפורי פיראטים של רפאל סבאטיני. בסוף שנות ה-50 ההוצאה עמדה על סף פשיטת הרגל וכדי להצילה ניסו האחים פרגו סדרת סיפורים מסוג חדש על עלילותיו של גיבור ספורט ישראלי. הם זכרו שבילדותם בהונגריה הייתה שם סדרה פופולארית מאוד בשם "מר הר�
�ולס " על עלילותיו של ספורטאי הונגרי יוצא מהכלל "הרקולס " בסדרת תחרויות בארצות הברית.
הרעיון לא היה יוצא דופן כלל וכלל . בארה"ב ובאנגליה היו מזה שנים רבות סידרות פופולאריות מאוד על הרפתקאותיהם של ספורטאים יוצאים מהכלל שמנצחים בכל תחומי הספורט תוך מאבק בזדים שונים.סדרה מפורסמת מאוד בארה"ב מסוג זה הייתה סדרת "פרנק מאריוול בייל " על הרפתקאותיו של גיבור ספורט צעיר בתחרויות ספורט שונות באוניברסיטה שלו ייל תוך כדי מאבקים בפושעים ויריבים שונים. סידרה זאת היית בין השאר הסדרה האהובה ביותר על נשיא ארה"ב רונלד ריגן בצעירותו והוא העיד שהיא הישפיעה מאוד על חייו.
האחים פרגו החליטו ליצור סדרה דומה על עלילותיו של ספורטאי ישראלי.
בתחילה הם פנו לעיתונאי זאב גלילי שחיבר סידרה על עלילות "דן טרזן –הטרזן הישראלי " . בהצעה שיכתוב את הסדרה , אך הוא סירב, והיה זה אבדי שקיבל לידיו את כתיבת הסדרה.
האחים פרגו נתנו לו את הקווים הכלליים של כל סיפור (מבוססים מן הסתם על מקור הונגרי ) ולפיהם הוא כתב את הסיפורים עצמם. הוא גם צייר כמה מעטיפות השער אם כי אלה היו ברובם צילומים (וחבל ציוריו הבודדים של אבדי לסדרה כמו בחוברות 18-19 הם יפים מאוד). את הסיפורים על עלילות הגיבור הישראלי בארה"ב כתב באמור בהונגרית והם תורגמו בידי המתרגמים הקבועים של חוברות "הרומן הזעיר" של ההוצאה".

 

חוברות הסדרה (כל אחת של 18 עמודים) היו:
1. הזירה הסוערת.
המיליונר ג'ון ארמסטרונג נהרג בתאונה ובצוואתו מוכרזות התחרויות . הישראלי האמיץ רפי צור מחליט להשתתף בהן למען תפארת מולדתו. התחרות הראשונה היא של אגרוף . רפי גובר על מתאגרפים יריבים הונגרי, אירי, ובגמר איטלקי , כמו גם על מזימה של גנגסטרים לחטוף אותו חטיפה שאורגנה בידי שופט בריטי ,ששירת כקצין בולשת בפלסטינה בתקופת המנדט ומאז שונא יהודים וישראלים . רפי זוכה בקרב הגמר כנגד המתאגרף האיטלקי , וזוכה בתחרות הספורט הראשונה.
2. 11 הגיבורים .
התחרות השניה היא טורניר בין קבוצות כדורגל . רפי מרכיב קבוצת כדורגל המורכבת מידידים מתקופת הצבא. יריביו השופט האנגלי ואנשי הצירות המצרית מחליטים לפגוע בו בכל מחיר. ושולחים כנגדו כנופיית בריונים.בינתיים גוברת קבוצתו של רפי על הקבוצה של צ'ילה ושל ארה"ב. אך ארבעה מחברי הקבוצה הישראלית מורעלים בידי האויב ואינם מסוגלים לתפקד יותר.
3. יריבים נוקשים.

רפי צור חוברת מספר 3

המשך הסיפור של החוברת הקודמת. קבוצתו של רפי שמשחקת בחצי גמר הטורניר כנגד קבוצת גרמנים מארגנטינה וגוברת עליהם. למרות מאמצי השופט העוין כנגדם.רפי גובר על מזימה של אנשי הקו קלאס קלאן לפגוע בו ובאנשיו וקבוצתו גוברת במשחק הגמר בטורניר על הקבוצה של לבנון 3-2.
4. קרב בין שמים וארץ.

רפי צור .חוברת מספר 4

התחרות השלישי היא תחרות צניחה. רפי הצנחן ההרוהי לשעבר בצה"ל גובר על מזימה של סוכנים מצריים לרצוח אותו בעת הצניחה אך אם כי הוא זוכה במקום ראשון בתחרות של צניחה חופשית מעשרת אלפים מטרים הרי הפעם אינו זוכה בתחרות הכללית אלא מגיע רק למקום הרביעי.
5. מפלצת המעמקים.

רפי צור חוברת מספר 5

התחרות הרביעית היא תחרות צלילה שבמסגרתה יש למצוא ולשלות ממעמקי הים הקריבי תיבת ברזל מלאת אוצרות , מטבעות זהב של המלכים החשמונאים ומגילות מימי בית שני של יהודים אנוסים מספרד שהייתה קניינה של משפחת אבות אבותיו של המיליונר ארמסטרונג.והושלכה לים כתוצאה ממתקפה פיראטית במאה ה-16. רפי צור מגלה את מקום האוצר, נאבק בדג חשמל מפלצתי ובאנשי צפרדע מצריים רצחניים גובר עליהם ומגלה את האוצר. הוא זוכה בתחרות השלישית שלו מתוך ארבעה . .
6. 100 אלף דולר בעד 100 מטר.

רפי צור מספר 6

התחרות החמישית היא תחרות שחיה ל100 מטר. ג'וני וייסמילר השחיין המפורסם ושחקן "טרזן" הנודע ( שהיה כה נערץ בישראל ) הוא אחד השופטים. .המצרים שולחים סוכן שירעיל את המים שבהם ישחה צור אך המזימה מתגלה. רפי זוכה בתחרות בזמן שיא של 57.2 שניות. הוא זוכה בתחרות הרביעית שלו מתוך חמישה.
7.החרב הקטלנית.

רפי צור .חוברת מספר 7
התחרות השישית היא תחרות סיף. בנתיים מצטרף אל אויביו של רפי צור אחיינו המושחת של המיליונר ארמסטרונג , פטר ארמסטרונג, שנחוש בדעתו למנוע ממישהו לזכות בתחרויות כדי שכספי הירושה יעברו אליו.
רפי שאומן בצעירותו בסיף בידי יהודי הונגרי מומחה בסיוף הוא כמובן המועמד המוביל לזכות בתחרות . הוא עובר אימון מחודש בידי המאמן ההונגרי ומתחמק ממזימותיו של ארמסטרונג להתנקש בחייו באמצעות כלי סיף מיוחד. אך כתוצאה מניסיון ההתנקשות רפי מפסיד בתחרויות בפעם השניה.
8. הסל המכריע .

 

רפי צור.חוברת מספר 8

התחרות השביעית היא טורניר כדורסל. רפי שוב מרכיב קבוצה ישראלית של ידידים מהצבא. בנתיים ארמסטרונג מתחיל לשתף פעולה עם אנשי הצירות המצרית בניסיון משותף לחסל את רפי צור. רפי וידידיו חושפים את המזימה ומחסלים קבוצת סוכנים מצריים. הקבוצה הישראלית גוברת על קבוצת הכדורסל של סן פרנציסקו וקבוצה אנגלית, ומגיעים לגמר כנגד קבוצת וסט פוינט האמריקנית המעולה ומנצחים 49-48. רפי צור זוכה בתחרות החמישית מתוך שבעה.
9. כיבוש היוקנגה.

רפיצור חוברת מספר 9.

התחרות השמינית היא ההעפלה לפסגת ההר הבלתי כבוש עד כה היוקנגה במקסיקו (שצילום שלו מופיע בעמוד הראשון).אחד ההרים הקשים ביותר לטיפוס עלי אדמות כתוצאה מהצוק המזדקר שלו שצלעותיו הן חלקות ומאונכות . רפי צור הוא אחד משמונה האנשים מתכננים לטפס אך נפגע מפצצה שאותה הטמין ארמסטרונג במכוניתו. הוא מתאושש ויוצא לטפס בהר. במהלך הטיפוס הוא וקבוצתו כימעט נהרגים בידי הליקופטר של סוכנים מצריים אך זה מושמד בידי מטוס מוסטנג של ידידיהם ורפי מצליח לכבוש את פסגת ההר. רפי זוכה בתחרות השישית מתוך שמונה.
10. באש ובמים.

רפי צור.חוברת מספר 10.

המשימה התשיעית היא צליחת בשחייה של תעלת לה מנש שמחברת בין אנגליה וצרפת. רפי שצלח בעבר את הכינרת יוצא כעת למשימה קשה בהרבה.
ארמסטרונג מרעיל כ-40 מהמתחרים באמצעות משחה שנתן להם כשהוא מתחזה לרופא כביכול להגנת העור בפני קור ובפני פגיעות הים. רפי יוצא למשחה עם כי הוא מתעכב כדי להציל את חייו של שחיין אחר. למרות זאת בכוחות על אנושיים כמעט הוא מגיע ראשון ב-14 שעות ו-36 דקות .
11. נבחרת הנבחרות .

רפי צור .חוברת מספר 11.

התחרות העשירית היא שוב טורניר כדורגל כשהקבוצה הישראלית שזכתה בטורניר הראשון צריכה להתמודד עם קבוצה שתורכב משחקני הקבוצות שהיגיעו למקום השני והשלישי. ( שחקני הקבוצות הערבית מלבנון ,הגרמנית מארגנטינה וההונגרית )
פטר ארמסטרונג מטמין פצצה במטוס של רפי צור וקבוצתו וזה נפגע אך רפי ובני קבוצתו ניצלים.
הקרב בין הקבוצה המעורבת והקבוצה הישראלית מסתיים 3-2 לטובת קבוצתו של רפי צור.
12. 42 קילומטרים!


התחרות ה-11 היא של ריצת מרתון. רפי משתתף במירוץ . פטר ארמסטרונג מנסה להתנקש בחייו במהלך הריצה באש מקלע אוטומטי אך רפי ניצל וממשיך במרוץ הוא מגיע מקום שני אחרי הרץ ממדגסקר כשהוא מפסיד בתחרות השלישית שלו.
13. גיבורי המנוע.

רפי צור.חוברת 13

התחרות ה-12 היא מרוץ מכוניות. ארמסטרונג חוטף את ידידתו האמריקנית של רפי יהודית (שאוהבת אותו בסתר) כדי לכפות על רפי שלא ישתתף בתחרות. רפי מחלץ את יהודית מידי החוטפים, אך ידידו הצעיר מיקי נפצע וחייו ניצלים רק הודות לעירוי דם מרפי . לאחר מכן מצליח רפי להגיע בזמן לתחרות. וזוכה במקום הראשון במכונית הקייזר סוואן שלו לפני שהוא מתעלף כתוצאה מתשישות.
14. מים אל ים.

רפי צור.חוברת מספר 14.

סוכנים מצריים חדשים נשלחים בידי מנהיג מצרים נאצר בכבודו ובעצמו כדי לחסל את הספורטאי הישראלי העקשן לפני שינצח בתחרויות נוספות . התחרות ה-13 היא מרוץ אופניים מניו יורק לסאן פרנציסקו. רפי בונה אופנים מיוחדות, זוג האופנים הקל ביותר בעולם השוקלות שלושה קילוגרם בלבד הבנויות מחומר קל במיוחד שאותו הוא לוקח מהמכון לפיסיקה גרעינית בו הוא עובד. רפי יוצא למרוץ בלי לדעת שבדרך אורבים לו הן הסוכנים המצריים והן פטר ארמסטרונג.

 
15. בדרכי אין סוף.

 

המשך הסיפור. בדרך הארוכה לסן פרנציסקו נלכד רפי צור בידי מתנקש ערבי אך גובר עליו ומחסל אות ו הוא מצליח להדביק את הפיגור שנגרם. בדרך מנסה ארמסטרונג לפוצץ גשר בעת שיהיו עליו המתחרים אך המזימה מתגלה והספורטאים ניצלים. רפי מגיע לבסוף במקום הראשון בזמן של 161 שעות 43 דקות ו-12 שניות. אך לאחר נצחונו מתברר לו שהוא מואשם ברצח….
16. אשדות גואשים.


המשטרה מגלה את גופת המתנקש שנהרג בידי רפי בהגנה עצמית , אך למרות מזימותיו של תובע גרמני שונא יהודים מתגלה ניקיון כפיו והוא משוחרר.
התחרות ה-14 היא שייט בדוגיות אינדיאניות בנהר סוער במיוחד באחד מיובלי נהר המיסורי בארה"ב. רפי צור הוא אחד מהשבעה הבודדים שמוכנים להשתתף בתחרות המסוכנת .
בדרך מנסה לרצוח את רפי מתנקש ערבי אך ידידיו של רפי מגלים ואותו והמתנקש נהרג בנהר לאחר קרב נורא. .בנתיים רפי מצליח לסיים את המסע הנורא בנהר הסוער ומנצח בתחרות.
17. ישר לבול.


פטר ארמסטרונג מחליט שעל מנת להצליח בניסיונותיו לחסל את התחרויות עליו לשטף פעולה עם הצירות המצרית. הוא מצלם בחשאי את המעטפות שבהם רשומות הפרטים על חמש התחרויות הבאות וכך יש ביכולתו להכין מראש מלכודות לרפי צור בכל אחת מהתחרויות.
התחרות החמש עשרה היא תחרות קליעה למטרה בקשת באקדח וברובה. רפי צור זוכה בתחרות , אך ארמסטרונג והמצרים מתכננים כבר את חיסולו בתחרות הבאה שהיא הקשה ביותר עד כה.
18. סביב העולם בסילון.


התחרות ה-16 היא תחרות טיסה מסביב לכדור הארץ. ארמסטרונג והמצרים מתכננים להתקיף את רפי מעל ליערות העד של אפריקה המרכזית קרוב יחסית למצרים. רפי יוצע למסע במטוס סיור קרבי ישראלי חדש קל ומהיר במיוחד בשם "נשר" .רפי יוצא למסע המסוכן בנשר אך בדרך מתנתק עמו הקשר. לחוברת יש ציור עטיפה מקסים במיוחד של אבדי.
19. קרב סילונים.


המשך הסיפור. בדרך נפגע מטוס הנשר בידי סופת טורנדו עזה אך רפי יוצא ממנה לבסוף בשלום.אם כי המלאי הדלק שלו מתדלדל באופן מסוכן. הוא מצליח לתדלק את המטוס וממשיך במסע ובגנה מותקף בידי שלושה מטוסי סילון אחד מהם גרמני. בעזרת שני מטוסי קרב ישראליים רפי גובר על האויבים.
לאחר טיסה ממושכת ומפרכת רפי מגיע במקום הראשון.
בכך הסתיימה הסדרה. ההוצאה הודיעה כי בגלל "סיבות טכניות " היא נאלצת להפסיק את הופעת החוברות וכי היא תודיע על חידוש ההופעה בבוא הזמן , אך הסדרה לא חודשה מעולם,היא זכתה להצלחה מוגבלת ביותר ולמוציאים לאור התברר שהיא איננה המנוף שיציל אותם מפשיטת רגל כפי שקיוו. הם הפסיקו אותה (לצערם של קוראים רבים ) בעקבותיה את פעילות הוצאת "הרומן הזעיר" הותיקה.
התוצאה: מתוך 52 התחרויות עבר רפי צור ב-19 חוברות הסדרה רק 16 תחרויות כשבמהלכן הוא ניצח ב-13 תחרויות (והיה מנצח גם ב-14, בתחרות סיוף אילולא השתמשו כנגדו באמצעים לא הוגנים.
למרות כישלונה של הסדרה הרי רבים זוכרים אותה בנוסטלגיה עד עצם היום הזה ומחפשים בקדחתנות את חוברות הסדרה, ודומה שהיא משמשת כדוגמה שאין שניה לה לחשיבות שאותה ייחסו לספורט ולהצלחה בו למען תפארת המדינה, בישראל הצעירה.
. בימים אלה שבהם הספורט הישראלי לענפיו השונים אינו בדיוק דוגמה מעוררת השראה וקנאה לשאר ארצות העולם , איננו יכולים אלא להיזכר בנוסטלגיה בימיו של רפי צור הישראלי הפטריוט כגדול ספורטאי העולם.

עוד על סדרות של ספרות קלה עברית יש כאן
ספרות קלה וספרות זולה