ארכיון תג: ספרות רוסית

יום בחייו של רוצח מטעם השליט : על הספר "יומו של האופרצ'יניק מאת ולאדימיר סורקין

operecnic 1

אני חובב של ספרות מדע בדיוני רוסית ( בתרגום כמובן לצערי איני קורא רוסית )גם זאת שנכתבה בתקופה הסובייטית ,האופטימית החוזה את העתיד הגלקטי הצפוי למין האנושי ,וגם את זאת האופטימית הרבה פחות ,בלשון המעטה שנכתבה לאחר התקופה הסובייטית.

אמנם בשנים האחרונות קשה למצוא סיפורי מדע בדיוני אמיתיים בשפה הרוסית ,רוב מה שיש הם סיפורי פנטזיה והעל טבעי.אבל עדיין קיימות כמה יצירות מעניינו שיוצריהם עדיין לוקחים ברצינות רבה  את תפקידו הוותיק של הסופר: לדמיין כיצד עלול העתיד הלא רחוק להיראות.

ואולי הבולט בין אלו  ברוסיה היום הוא הסופר ולדימיר סורוקין בספרו היחיד שתורגם לעברית "יום מחייו של האופרצ'יניק" שמתאר כיצד רוסיה בשנת 2027 לספירה חוזרת למעשה לימי  הצאר איבאן האיום עם שליט יחיד מעין צאר חדש וגדודי אנשי זרוע רצחנים  ומרושעים.

הספר  " יום מחייו של אופריצ’ניק" שנכתב בעשור הקודם ברוסיה ומתאר את עתידה בעשור הבא, פורש באופן ההולך ומתקרב למציאות עד להדהים את הנעשה בה בעשור הנוכחי ובשנים האחרונות. לרגל רציחתו של אחד ממנהיגי האופוזיציה, בוריס נמצוב, והיעלמותו הזמנית והמיסתורית של מנהיג רוסיה, ולדימיר פוטין,

לפניכם רשימה על הספר "יום מחייו של אופריצ'ניק", אחת מיצירות המופת של הספרות הרוסית העכשווית וספר שלמרות שפורסם בעשור הקודם לא התיישן כלל − נהפוך הוא.

גילוי נאות :הספר נערך בידי זוגתי המוכשרת דינה מרקון אבל הספר הוא נהדר בלי קשר.

ראו רשימה על הספר ב"יקום תרבות ":

פורנוגרפיה, סדיזם ונבואה -"יום מחייו של אופריצ’ניק" ולדימיר סורוקין

וראו גם

העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים 
// //

 

operchnic 2

ספר החלל ה(כמעט ) הראשון בעברית

liaponov book cover

בחודש ספטמבר 2014 בעת ביקור במוסקבה עם זוגתי דינה  מרקון המתרגמת מרוסית גיליתי בדוכן ספרים ישנים  בכיכר ארבט הרחוב המרכזי של העיר מוסקבה  ספר מדהים מלא וגדוש בציורי חלל  מקסימים  בצבעים ובשחור לבן .

ספר זה  היה אמנם בשפה הרוסית שאינה מובנת לי , אבל להפתעתי התברר לי לאחר דפדוף ,שהוא  מוכר לי  מהציורים שבו ,  קראתי אותו  כבר בעברית לפני שנים רבות.

התברר לי שהספר המדהים הוא הגרסה הרוסית המקורית של  אחד  משני הספרים הראשונים שיצאו בעברית על חקר החלל .זהו ספרו של בוריס וליראנוביץ ליאפונוב "גילוי העולם." ספר שאותו אייר ניקולאי גרישין.ויצא לאור במקור הרוסי  ב1956.

הספר מלא וגדוש תוך דיון בעתיד של תוכנית החלל וכיבוש כוכבי הלכת בידי האדם (  הסובייטי ) גם בציורים מרשימים בשחור לבן ובציורים מדהימים בצבעים

הנה  אחדים מהם:

liaponov book rocket

liaponov book picture 1

liaponov book picture 2

liaponov book picture 5

liaponov book picture 6

liaponov book picture 7

liaponov book picture 4

אמנם הספר הזה בהחלט  לא היה  ראשון מסוגו כספר מאוייר על כיבוש החלל.

conquest_of_space
בארה"ב כבר הופיעו ספרים כאלו עוד מ-1949. בספר "כיבוש החלל " עם איורים של צייר החלל צ'רלי בונסטל ועם טקסטים של המומחה בחקר החלל  העיתונאי וילי לי.  הספר הפך לרב מכר ואף שימש  כבסיס לסרט עלילתי בשם זה.

Across-the-space-frontier

Conquest-of-the-moon

בעקבותיו באו ספרים נוספים  שאותם כתב ליי עם איש הרקטות המדען הגרמני ורנר פון בראון עם שמות כמו  " "לעבר גבול החלל" ""כיבוש הירח ". ככל הנראה היו אלו הספרים האלה המלאים וגדושים בציורים מדהימים  יותר מסיפורי המדע הבדיוני יותר מהסרטים  יותר מסיפורי הקומיקס  שמשכו את תשומת הלב של הקהל האמריקני הגדול לאפשרות  ולצורך שהאדם יצא לחלל.

וילי ליי לוינים טילים והחלל החיצון

בעברית למרבית הצער ספרים אלה  לא הופיעו ,אם כי תורגם ספר של וילי לי""   לוויינים, טילים והחלל החיצון" ב-1964  ,אבל ללא אותם ציורים מדהימים של צ'רלי בונסטל.

אבל ככל הנראה  "גילוי העולם "  היה ספר ראשון מסוגו בברית המועצות המקום האחר בעולם  שבו התנהלה באותו זמן פעילות ערה ביותר בנושא הטיסה לחלל.

leoponov space book hebrew

"גילוי העולם" : תורגם לעברית ,זמן קצר לאחר הופעתו המקורית ברוסית בשנת 1957 שנת הספוטניק הרוסי בידי אסתר וזאב זמירי בהוצאת "תרומה ", ,ולמיטב ידיעתי הספר העיוני הראשון  למבוגרים שפורסם בעברית על נושא חקר החלל.

הוא הופיע עם האיורים המקוריים אך למרבית הצער כולם בשחור לבן . איורי הצבע המרשימים  לא הופיעו בגרסה העברית  הצנועה ביחס כנראה מסיבות תקציב.

"גילוי העולם " היה  לא רק אחד הספרים הראשונים על חקר החלל בעברית ,הוא גם היה אחד הספרים הטובים ביותר בכלל  שיצאו בעברית בנושא,למרות התעמולה האנטי האמריקנית הברורה שיש בו. הוא מלא וגדוש בתיאורים וספקולציות על חקר החלל ועל יכולתו של האדם להגיע לכוכבי לכת אחרים ואף למערכות שמש אחרות. וכאשר יצא לאור היה מן הסתם ספר פוקח עיניים ממש עבור קוראיו ,שמן הסתם לא נתקלו בספרים רבים שעסקו בחקר החלל לא במסגרת סיפור בדיוני אלא כתיאור מדעי (לכאורה ) יבש. אני מניח שרבים רבים מהקוראים הרוסיים ואולי גם העבריים החלו להתעניין בחקר החלל אולי גם מקצועית לאחר הקריאה.

יש בו אפילו מודעות מסויימת לסיפורי המדע הבדיוני שפורסמו בארה"ב בשנות הארבעים והחמישים. שאותם ליאפונוב תוקף כחלק מהתעמולה המלחמתית הקפיטליסטית של ארה"ב.
בעותק שבידי  יש גם הקדשה לילד שהצטיין באירגון אירועים בבית ספרו ממנהל בית הספר.

liaponov book signature

 

בוריס ולריאנוביץ' ליאפונוב  ) 1921-1972(  (Борис Валерьянович Ляпунов):  היה פופולריזאטור של המדע ומומחה למדע בדיוני רוסי ועולמי.

 

                   

בין השאר הוא הכין ביבליוגרפיה של המדע הבדיוני הרוסי וחשף מחדש את סופר המדע הבדיוני משנות העשרים אלכסנדר בלייב כותב "האדם האמפיבי "  לאחר שזה נעלם במשך שנים לאחר שחוסל בעת הטיהורים בימי סטאלין.

המאייר המוכשר ניקולאי גרישין  (Николай Ильич Гришин(1921-1985(התפרסם הודות לאיורים הנהדרים בצבעים בשחור לבן שאייר לספר זה ,ולאחר מכן הפך למאייר של ספורי מדע בדיוני ידועים של סופרים ידועים ברוסיה  כמו איבן יפרמוב  מחבר "אנדרומדה " ( ספר מדע בדיוני סובייטי קלאסי שתורגם לעברית בידי בני הזוג זמירי )האחים סטרוגובסקי והסופר הפולני המפורסם סטניסלב לם.

אך פרסומו כמאייר סצינות חלל ומדע בדיוני התבסס בראש ובראשונה על האיורים לספר "גילוי העולם ".

ספר החלל הראשון האחר בעברית 

בעברית כבר הופיעו שנים קודם לכן חוברות על הטיסה בעתיד לירח :

הנסיעה אל הירח / מאת קרל מיר למגו  ( 1882-1969); תורגם ועובד במלואים ושנויים על-ידי רפאל סופרמן ( 1879-1956)    סדרת  מגלות לבתי-הספר   מספר 121) תל אביב : אמנות, תר"ץ 1930.

"בזקוקית לירח ‬" חוברת מדע שכתב אברהם אבן שושן  בשם " א.אבי יובל " בסדרה "עולם ומלואו " ב-1942 על פי ספרו הרוסי של יעקב פרלמן .

זה כאמור היה ב-1942.

 

אבדי ברקטה אל הירח

איור העטיפה מאת אהרון אבדי.

כמעט במקביל  ל"גילוי העולם " באותה השנה  וכנראה מעט מוקדם יותר יצא לאור גם ספר בשם "ברקטה אל הירח " ( ניב תשי"ז) של אריה בוכנר סופר ומורה עברי שלמעשה התבסס  גם הוא על ספר ישן של מדען יהודי רוסי בשם יעקב איזידורוביץ'  פרלמן שהיה הפופולאריזטור הראשון בכל שפה של נושא הטיסה לחלל עוד משנות העשרה של המאה ה-20.

פרלמן היה סופר מדע רוסי יהודי  ידוע מאוד שכתב ספרי מדע פופולארי ידועים שגם הם תורגמו  לעברית כמו "  מעולם הפיסיקה :   תופעות ומעשים בחיי יום יום לאור חוקי הפיסיקה"" מתמטיקה מבדחת " "מתמטיקה להנאתך :חידות ושעשועים " " ופיסיקה להנאתך "  הוא נפטר בגיל צעיר יחסית  ברעב בעת המצור הנאצי על לנינגראד.

ספרו היה אחד מהספרים הראשונים שעסקו ברצינות באפשרות של טיסה לחלל.

פרלמן ביידיש

ספר זה כבר תורגם ליידיש שנים קודם לכן תחת השם  "מיט א ראקעטע צו דער לעװאנע" ("עם טיל לירח", בעברית של ימינו),איור  הכריכה מציג את הטיל הבדיוני שהוצג בסרטו של פריץ לאנג,"אישה בירח" מ-1929. .ספר זה לפחות בעיבודו לעברית   יועד לקהל צעיר בהרבה מאשר ספרו של ליאפונוב.

(מכיוון ששנת ההוצאה לאור של "ברקטה אל הירח " בעברית  מופיעה כשנת "תשי"ז " בעוד ששנת ההוצאה לאור של "גילוי העולם " מופיעה כשנת "תשי"ח" עם כי התאריך הלועזי של הפרסום של שניהם מופיע בשנת "1957".אני מסיק מזה שפרסום ספרם של בוכנר-פרלמן קדם בכמה חודשים בודדים לזה של ליאפונוב.

עטיפת  גליון מיוחד של בטאון חיל האוויר מ-1957

אמנם כבר פורסמו בעברית מאמרים בכתבי עת  באופן קבוע על אפשרות הטיסה לחלל.בכתבי עת כמו "הטכנאי הצעיר "  ו"הארץ שלנו"".מאמר על נושא הטיסה האפשרית לכוכב  הלכת מאדים אף פורסם בגליון הראשון של "בטאון חיל האוויר בשנת 1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות.אבל ספרים על נושא זה היו קיימים בעברית רק בתחום המדע הבדיוני וגם הם היו מועטים מאוד לפני אמצע שנות החמישים.ספריהם  של ז'ול ורן וה.ג. וולס על מסעות לירח , וספרים של סופרים עבריים יצחק אבנון וצבי לבנה ליברמן שכתבו סיפורי מדע בדיוני על מסעות למאדים.

leventovski rockets book

ספר זה היה  רק אחד מכמה ספרי מדע פופולארי רוסיים שתורגמו לעברית על חקר החלל בשנות החמישים כאשר הרוסים הובילו בביטחה במחקר זה.כולם ללא יוצא מהכלל  תורגמו בידי בני הזוג  זאב ואסתר זמירי שתירגמו  למשל את ספרו של ולדימיר איזקוביץ'   לבנטובסקי ספור על הלוויונים(הירחים) המלאכותיים ,ב-1958 שדיבר על כך שההצלחה החללית הסובייטית מראה את עליונותו של המדע הסובייטי על המדע המערבי

במקביל הופיעו אז בעברית  גם ספרי מדע בדיוני סוביטיים "אנדרומדה " של יפרמוב ו"מסע בין כוכבים" של ג.אלטוב ואחרים  וביטאו את עליונות תוכנית החלל  הרוסית והעתיד  המובטח הסובייטי..גם הם תורגמו בידי בני הזוג זמירי הפוריים.

ספר של ארתור סי קלארק על חקר החלל פורסם בעברית ב-1958 כספר המערבי הראשון על חקר החלל. המרוץ בין המערב והמזרח היה כעת במלוא עוזו גם בשפה העברית. בתוך זמן קצר ביותר ההנהגה בתחום ספרי החלל בעברית  עברה מידיהם  של הסובייטים לידי האמריקנים.

הספרים שהחלו להופיע בנושא מכאן ואילך היו של סופרים מערביים כמו ארתור קלארק ווילי ליי,או של סופרים ישראלים כמו עמנואל בן גוריון ,מירון אוריאל מאיר סיוון ולימים מאיר כהן ואחרים.

גם בתחום הזה של המלחמה הקרה כותבי החלל  הסובייטים הובסו בידי  כותבי וכתבי החלל  המערביים.

 נספח :ספרי הטיסה לחלל בשפה העברית עד 1972

והנה רשימה שלהם לפי זמן פרסומם עד לשנת 1972 ( רבים נוספים פורסמו כמובן מאז  1970) :

אריה   בוכנר   ברקטה אל הירח    לפי ספרו של י. י. פרלמן  תל-אביב :   ניב,   תשי"ז 1957

בוריס  ליאפונוב,  גילוי העולם /   תרגום ועריכה: אסתר וזאב זמירי    תל-אביב]   תרומה,   תשי"ח 1957

ולדימיר איזקוביץ'   לבנטובסקי ספור על הלוויונים(הירחים) המלאכותיים / עברית אסתר וזאב זמירי  סדרת מדע לכל     רחביה :   הקבוץ הארצי,   1958

קלארק המסע בחלל

1958 ארתור צ'רלס  קלארק     המסע בחלל /  עברית נחמיה רבן   תל אביב :   פרידמן,   תשי"ח.

עמנואל בן גוריון השגים במדע

עמנואל בן-גוריון,    השגים במדע רקיטות, קליעים מונחים וירחים מלאכותיים /    [ח"מ :   חמו"ל],   1958.

ג'ון ו. ר. טילור   ומירון אוריאל   שמים רחוקים :   תולדות: התעופה האסטרונומיה, חקר החלל /    תל-אביב :   לדורי,   1959

אנציקלופדיה מדעית לנוער לוינים

אירוינג אדלר    לווינים / עברית: ראובן סיון  ציורים רות אדלר     [תל-אביב] :   עידית,   תשי"ט,1959

יצא לאור שוב כחלק מכרך בסדרה "אנציקלופדיה מדעית לנוער" :,ספר ראשון : לוויינים. ספר שני : השמש. ספר שלישי : הזמן,הוצאת מ.מזרחי ,1963

עמנואל בן גוריון,   חידושים בטכניקה ומדע, רקיטות, קליעים מונחים וירחים מלאכותיים /    תל אביב :   מרחבים,   1960.

עמנואל בן-גוריון, כבושים במעמקי החלל /    ת"א :   מרחבים,   1960

מירון אוריאל עלילות לא נשכחותב אסטרונומיה

מירון אוריאל,   עלילות בלתי נשכחות ב-אסטרונומיה וחקר החלל /    תל-אביב :   לדורי,   1960

מאיר סיון    הרפתקה בחלל :   או כיצד נערכים המסעות הקוסמיים /    תל אביב :   מערכות,   תשכ"ב  1962

מירון אוריאל כיבוש החלל

מירון, אוריאל כיבוש החלל    תל-אביב :   לדורי,   (1962

אולי הספר העיברי הטוב ביותר מסוג זה.

ש. אבי-גיל  ( יעקב שלמה אהרוני )    כבוש החלל :   ממטוס הסילון ועד ספינת החלל /    תל-אביב :   עמיחי,   (תשכ"ב)1962.

עמנואל בן גוריון תעופה על קולית

עמנואל  בן גוריון    סילונים מדבירי שחקים :   תעופה על-קולית והנעה ראקטית    תל-אביב :   מסדה,   1963
וילי ליי לוינים טילים והחלל החיצון

. וילי ליי  לוויינים, טילים והחלל החיצון /  תורגם מאנגלית ע"י דוד ש. לוביש ; בעריכת רבקה נאדל  ירושלים :   מפעל תרגומי המדע הישראלי,   1964

יוסף כרוסט האדם והיקום

יוסף כרוסט האדם והיקום :   מסע מלא הפתעות בחלל, על-פני הכוכבים וכדור הארץ, התקדמות המדע והאטום /    תל אביב :   הדר,   תשכ"ד.1964

רקטות וטילים

רקאטות וטילים 2

ברטה מוריס פרקר    רקיטות וטילים /   תרגום צ.דן .עריכה מדעית נתן שרון ספריה מדעית חינוכית  תל-אביב :   מדף,   1964

ברטה מוריס  פרקר    לוינים וטיסות-חלל / תרגום בצלאל גילאי ,ספריה מדעית חינוכית  תל-אביב :   מדף,   תשכ"ה

אסתר וזאב זמירי     חוקרי החלל /    סדרת  מדע ; אנציקלופדיה לנוער תל אביב :   נ' טברסקי,   תשכ"ז.1967

אדם על הירח ספר 1אחיוסף אדם על הירח 2

אדם על הירח ספר 2

 

יהודה אחיוסף   אדם על הירח :   ספר עידן החלל.  עריכה מדעית – דוד אביר.    תל-אביב :   משרד הבטחון,   1969.

ארתור צ'רלס קלארק    ועורכי טיים לייף  האדם והחלל /; תרגום – אהרון אמיר]. עורכים – דב ניר, נפתלי ארבל הספריה המדעית של לייף     תל-אביב :   ספרית מעריב,   1970

קלארק האדם והחלל

 

עזריאל לורבר, טילים מונחים ונשק רקיטי :   יסודות, מבנה, פעולה /    תל-אביב :   מערכות,   תשל"א 1971.

lorber racets

הרולד א. טננבאום   נתן סטילמן … אנו קוראים על  טילים וכיצד הם פועלים   ; עברית – בינה אופק ; ציורים – טום לאוול.  /   סדרת  מדע למתחילים    תל אביב :   א' לוין-אפשטין,   [1972]

 

טילים וכיצד הם פועלים 2

 

 

תודה לטל ענבר על הסריקות.

וראו גם

http://publ.lib.ru/ARCHIVES/L/LYAPUNOV_Bo
ris_Valer'yanovich/_Lyapunov_B.V..html

על המאייר הצייר ניקולאי אילאיץ' גרישין

http://artru.info/ar/4766/

ספרי החלל המאויירים בארה"ב

 מגן דוד אל הכוכבים העבר ההוה והעתיד של תוכנית החלל הישראלית 

leoponov space book hebrewliaponov book cover 1ת

אנשי הקוד

עטיפת "אנשי הקוד " ספר מדע בדיוני ברוסית מאת הסופר הישראלי פסח עמנואל.

בישראל יש אלפי חובבי מדע בדיוני ופנטזיה ,רובם קוראים גם באנגלית ומכירים את מיטב כותבי המדע הבדיוני והפנטזיה באנגלית  .אולם רק מעטים מהם יודעים על עצם קיומה  מתחת לחוטמם של סצינת מדע בדיוני פעילה מאוד בישראל שאחראית לעשרות ספרים ומאות סיפורים ,סצינת המדע הבדיוני בשפה הרוסית.

וכעת לראשונה  בעברית באתר "יקום תרבות "  סקירה מפורטת על סצינת כותבי המדע הבדיוני והפנטסיה בישראל בשפה הרוסית וראיונות עם  כמה מבכירי הכותבים שבה בסדרת מאמרים מאת דניאל קלוגר ופאבל איצקוב

ראו

אנשי הקוד סצינת המדע הבדיוני הרוסי בישראל  החלק הראשון

החלק השני-סופר מקובל ומזכ"ל

החלק השלישי -הבלדה של דניאל קלוגר

 -החלק הרביעי :הענק של המדע הבדיוני הרוסי בישראל

ולדימיר איליץ' לנין בלש

עטיפת ספר בלשי על לנין מאת דניאל קלוגר ברוסיה .

סופר המדע הבדיוני הפנטזיה והבלשים בשפה הרוסית  דניאל קלוגר מפרסם לאחרונה סדרת סיפרי בלשים עם גיבור  בלש יוצא דופן ולדימיר איליץ אוליאנוב הצעיר הידוע יותר בשם לנין .
להלן סקירה על הסופר ועל הסדרה לרגל מלאת 90 שנה למהפכת אוקטובר של לנין.   

השבוע מלא תשעים  שנה למהפכה הקומוניסטית של ולאדימיר איליץ' לנין . האיש שהפך לאחד האנשים הידועים והשנואים ומושמצים ביותר של המאה העשרים וגיבור למאות ואולי אלפי ספרים בשפה הרוסית הוא גם גיבור של סיפורים מסוג בלתי צפוי לחלוטין :סיפורים בלשיים ,שבהם ולאדימיר איליץ' מגלם את דמות הבלש וחוקר תעלומות רצח מסובכות ברוסיה הצארית של סוף המאה ה19 .
והסדרה אמורה להקיף בסופו של דבר עד שנות העשרים של המאה העשרים ולתאר מגוון תעלומות בלשיות שאותן מפענח לנין לאורך כל חייו . והסדרה נכתבת בשיתוף פעולה בידי שני סופרים

דניאל קלוגר וויטלי ביבנקו ,מחברי ספרי לנין הבלש .

אחד משני המחברים הוא דניאל קלוגר סופר מדע בדיוני ,פנטזיה ,בלשים וסיפורת יסטורית  מומחה לספרות המדע הבדיוני והספרות הבלשית וגם …זמר.

 והוא חי בישראל והוא כותב את הספרים בשיתוף פעולה עם סופר רוסי ויטאלי בבנקו.
דניאל קלוגר נולד ב-1951, הוא פיזיקאי בהכשרתו הוא אחראי לכמה המצאות .אבל לאורך השנים התגלתה בו נטייה והעדפה לעולם הספרות על פני עולם המדע סיפורו הראשון פורסם ב1979 ופירסם מאז במגזינים "ידע הוא כוח ומסביב לעולם ". Znanie — sila . הוא היה ראש הסניף בקרים של בית ההוצאה ברוסיה בראשית שנות התשעים
מאז 1994 הוא חי בישראל ועובד כעיתונאי בשפה הרוסית בישראל וברוסיה וכותב בעיקר ספרי בלשים מדע בדיוני ופנטסיה .

הוא ידוע בסיפורים קצרים שונים שחיבר  "בבואה הכפולה " " שחפים מעל לקרמלין " שבו גרמניה הנאצית כבשה את בריה"מ " הנמל השטני " על עולם פוסט אפוקליפטי שבו תקופות שונות קיימות זו לצד זו .
שניים מסיפוריו הקצרים ובהם "שירת הברבור " היו מועמדים לפרס ספרותי ברוסיה.

הוא חיבר קובץ של סיפורי אימה בעלי נושאים יהודיים בשם "היא שעפה במסדרונות אפלים " . וכתב סיפורי פנטזיה עם דוקטור אילנה גומל חוקרת מדע בדיוני ופנטזי שלמרבית הצער לא יצאו עד כה לאור.  

עטיפת הגיליון הראשון של מירי מגזין מדע בדיוני רוסי ישראלי.

בהגיעו לארץ הוא הוציא לאור את המגזין מירי ( עולמות) מגזין מדע בדיוני שיצא לאור בישראל ברוסית ב-1995-1998 שממנו יצאו לאור חמישה גיליונות שאותם ערך עם אילנה גומל ופסח עמנואל . 
 
ספרו הראשון  "השמש הקופחת " ( 1989) עסק בשליט פונטוס מהמאה הראשונה לפני הספירה מיתרטדס ומאבקו בגנרלים הרומאיים סולה ופומפיוס.

עטיפת הספר הראשון בסדרת הבלש נתנאל " עעל עלילות בלש בקהילה הרוסית בישראל .

 לאחר מכן הוא חיבר סדרה של חמישה ספרים על בלש ממוצא רוסי בשם נתנאל הפותר תעלומות בקהילה הרוסית בישראל .

הספר השני בסדרת נתנאל.

 זוהי סדרה בלשית  שגרתית השומרת על כל הכללים הקלאסיים של הסיפור הבלשי .  פרט ליוצא דופן אחד .

 "מבצע הדיבוק " ( יצא לאור גם בשם "נמל השטן " ) שבו  הבלש  נתנאל מוצא את עצמו בימי הביניים ונאלץ לעבוד כחוקר של האיניקויזציה הנוצרית ולנסות להציל קהילה יהודית מעלילת דם .לדעת מבקרת של יצירתו של קלוגר זהו הסיפור הטוב ביותר בסדרה ואחד הטובים  בספריו  בכלל למרות שכתב אותו בראשית הקריירה שלו

נמל השטן.

כל הספרים האלו אם כי עסקו בישראל ,הופיעו ברוסיה דווקא.

ספרו היחיד שהופיע בישראל  היה "אלה שחצו את הנהר"  ( 2000) Pereshedshie Reky
. ספר על תעלומות בהיסטוריה היהודית זהו קובץ של עשרה סיפורים מההיסטוריה היהודית על שודדי ים יהודים ,האינקויזציה , על משפט ביליס . ועל בסיס כמה מהם יצר קלוגר בלדות שאותן הוא מזמר . "
.

"סיפורים מאגיים " מאת דניאל קלוגר .

בהמשך חיבר יצירות של פנטזיה :בהן  סיפורים מאגיים ( 2003)  קובץ סיפורים בלשיים המתרחשים בעולם פנטזיה המבוססת על המיתולוגיה האכדית . 

"מילניום בהשאלה" עם אלכסנדר ריבלקה .

 "אלף שנה בהלוואה " עם אלכסנדר ריבלקה ( סופר שכתבה עליו תופיע בקרוב באתר זה )  ספר פנטזיה מבוסס על הקבלה . על כך שהשטן מלווה מהאלוהים אלף שנה ומקים עולם מזויף משלו שקיים רק אלף שנה.. הגיבור הוא תלמיד ישיבה בירושלים ממוצא רוסי שיורד לאותו העולם על מנת לעזור לשטן להציל שם את האנושות.  

( תקציר אנגלי של עלילת הספר הזה נמצא בניספח למאמר )

גוגלתו של שרלוק הולמס. על אלכס ריבלקה.

.עם ריבלקה הוא כתב את הנובלה "גולגלתו של שרלוק הולמס "  על חיי הבלש שרלוק הולמס בטיבט בתקופה שבה הוא היה אמור להיות "מת " לאחר מאבקו בארכי נבל פרופסור מוריארטי .  . 

המופע האחרון של שילוק ,סיפור בלשי המתרחש בגטו נאצי .

 ככל הנראה ספרו הבלשי המוערך ביותר הוא  "המופע האחרון של שיילוק "  המתרחש בגטו יהודי  בתקופת השואה ומתאר חקירת רצח שהיא למעשה חסרת משמעות שכן גם הרוצח וגםה חוקר עומדים להישלח  למחנה השמדה .

בימים אלו קלוגר  עובד על ספר השלישי על לנין ורומן של היסטוריה חלופית על עולם שבו לא התחוללה מלחמת העולם הראשונה ורוסיה הצארית ממשיכה להתקיים. זהו  עולם שבו בוצעו פרויקטים מדעיים שונים  שתוכננו בעולם שלנו אך מעולם לא יושמו כמו הרקטה של קיבאלויץ' ותוכניות מדעיות אחרות .

 עד היום הוא פירסם כ-15 ספרים . אבל  למרבית הצער עד כה שום יצירה שאותה חיבר קלוגר לא פורסמה בעברית או תורגמה אליה וחבל .

איזה מספריך אתה מגדיר כטובים ביותר ? איזה לדעתך כדאי במיוחד לתרגם לעברית ?

קלוגר :לדעתי הלא אובייקטיבית סםרי הטובים ביותר הם "המופע האחרון של שיילוק " סיפורים מאגיים " וספרי החדש בסדרת הבלש לנין "הקרבן הרביעי של לילאק ". "שיילוק ולילאק הם מתאימים ביותר לדעתי לתרגום לעברית . .

"בלדות יהודיות " דיסק בלדות מושרות של דניאל קלוגר.

 ופרט לכל אלה דניאל קלוגר אינו רק סופר הוא גם זמר.   הוא חיבר בלדות רבות שאותן הוא שר והוציא על שלושה דיסקים עד כה הוא קיים כ-40 הופעות זימרה בישראל רוסיה ואוקראינה . ומהם יצאו שלושה דיסקים . "הבלדות היהודיות ( על יהודי ספרד )

גותיקה של העיירה היהודית.

 :גוטיקה מהשטטל ( העיירה היהודית )

"ו"אגדות יהודיות מזמנים קדומים "

הבלדות שלו מבוססות על נושאים מההיסטוריה היהודית והפולקלור היהודי . הבלדות כוללות סיפורים על פירטים יהודיים על נקמתה של סוזאן דה שושאן .  על חכמי חלם על לילית השדה ועל מניין  של מתים  . .

 בין מגוון הנושאים יש גם בלדה על פורטוס מ"שלושת המוסקיטרים"  של  אלכסנדר דיומא שהיה במוצאו יהודי פורטוגזי מומר בשם יצחק דה פורטו 
 קלוגר מדווח שהוא גם כתב   רומן  היסטורי הרפתקני על חייו  של פורטוס הנ"ל בשם "ההיסטוריה האמיתית של יצחק דה פרו " שעדיין לא יצא לאור .
פרט לכך הוא ידוע כאחד המומחים הגדולים בעולם לכל מה שקשור למדע בדיוני רוסי ולספרות בלשית ברוסיה .
וכתב מאמרים רבים על הז'אנרים הללו .וב-20045 חיבר את הספר "המסתורין של בסקרויל" ספר עיון מוערך מואד שהוא  היסטוריה של הרומן הבלשי .מהסופר הגרמני  א.ת. הופמן ( המייסד האמיתי של הז'אנר לדעתו )  ועד אומברטו אקו .

אבל  נראה שבניגוד לצפוי הוא מעדיף יותר מכל לכתוב ספרים על נושאים היסטוריים .

א.א. :

האם מדע בדיוני עדיין פופולארי היום ברוסי ובאוקראינה כמו בימי השלטון הקומוניסטי ?
קלוגר : " ברוסיה היום אין בכלל שום עניין במדע בדיוני וגם לא במדע ובטכנולוגיה בניגוד גמור לתקופת קיומה של ברית המועצות שאז התעניינו בחקר החלל ודברים מסוג זה . כל זה נגמר . היום דומיננטית שם לחלוטין חשיבה של "ניו איג'" מיסטיקה אסטרולוגיה ודברים כאלה . וכך פורחת שם מאוד תעשייה של ספרי פנטסיות המבוססות על כישוף ולפעמים בכמה מקרים גם קבלה . אבל ספרי מדע בדיוני של ממש שעוסקים בתיאור העתיד המבוסס על התפתחויות שונות במדע ובטכנולוגיה לא תמצא שם יותר.הם לא מתעניינים יותר בעתיד.
א.א. : ויש לכך לדעתך השלכות על דרך החשיבה של החברה הרוסית כולה ?
קלוגר : ודאי. מכל בחינה הם נמצאים עכשיו בשלב חזרה לאמונות של ימי הביניים. יכול להיות שהחובבים הרוסיים האחרונים של מדע בדיוני אמיתי מתגוררים עכשיו כולם בישראל .

 

 

הבלש לנין

אולם דומה שמכל ספריו עד כה המעניינים ביותר הם אלו שעוסקים בלנין כבלש  זוהי סדרה שהספר השני ממנה יצא לאור בימים אלו .
"הרפסודיה מספר 20 של ליסט"  נכתב עם ויטלי בבינקו . 2007. ( הופיע תחת השם הבדוי "ויטלי דמינין ) הספר מועמד לפרס הרוסי "רב מכר לאומי "ותורגם לפינית ואסטונית .
העלילה מתרחשת ב-1888 כשלנין הוא בחור בן 18 המתגורר בעיירת הולדתו בבית אימו .לנין שסולק מהלימודים באוניברסיטה כתוצאה מפעילותו הפוליטית נמצא תחת השגחת המשטרה ..אלא שאז מתרחש בסביבת כפר מגוריו רצח כפול והמשטרה נאלצת לקרוא ללנין המשפטן ושחקן השחמט מזהיר לעזרה בין הדמויות בספר קרנסקי מנהל בית ספרו של לנין ובנו אז ילד בן עשר.
. לנין פותר את התעלומה . 

הספר השני בסדרה הוא " הקורבן הרביעי של לילאק "
העלילה מתרחשת בעיר סאמארה ב1890 לנין הוא כבן 20 מתגורר באיזור ומתכונן לבחינות ההסמכה לעריכת דין .אלא שאז מתבצעת סדרה של רציחות וחברתו של לנין מואשמת בביצוע אחת מהן .
לנו יוצא לפתור את התעלומה .

ספרי הבלש לנין .

הספר השלישי שנכתב בימים אלו מתרחש בסט פסטבורג ב1895-1896 לנין בן ה25 הוא בשנים אלו בבית הסוהר ומבצע חקירה כאסיר ברשות השלטונות שמכבדים את כישוריו המדהימים כבלש וחוששים ממנו בו זמנית .
קלוגר :
כתבתי את הספרים בשותפות עם ידיד שלי  ויטלי באבנקו סופר רוסי. תוך כדי ביקור שלו בארץ שוחחנו והוא התלונן על שאין ספרי מתח טובים על בסיס ההיסטוריה הרוסית חוץ מבוריס אקונין .כל השאר הם חיקויים גרועים וגם אקונין הוא לא מי יודע מה . בסך הכל חקיין של הסגנון של סופרי  המאה ה19.
אנחנו לעומתו מתבססים על עובדות היסטורי ממש ומקפידים שלא לסטות מהם .הכל מדוייק ונאמן לספרי ההיסטוריה .אצלנו לא תמצא הפלגות דמיון ושיפוצים של ההיסטוריה לצרכי העלילה . . . הבסיס שלנו הוא נאמן לעובדות.
אתה גר בישראל והוא חי ברוסיה איך בדיוק מתבצע שיתוף הפעולה בינכם ?
אנחנו עובדים באמצעות האינטרנט ביחד אנחנו חושבים על הרעיון של כל העלילה ואז אחד מאיתנו כותב את הנוסח הראשון והשני מתקן ואחר כך אנחנו מתחלפים .
קלוגר מדווח על הצלחה גדולה לספר על לנין הוא נמכר בתוך חודש אחד במוסקבה בחמשת אלפים עותקים . רק ספר אחד שלי "מוות בקיסריה " שנמכר בעשרת אלפים עותקים הצליח יותר . וחברה רוסית בשם "פורוארד " קנתה את זכויות ההסרטה לספרי לנין כסדרת טלויזיה.
אתם מתכוונים לכתוב סדרה שלמה על לנין כבלש לאורך חייו ?

בהחלט . אנחנו חושבים על סדרה גדולה על חיי לנין כבלש עם כמה סדרות משנה שמעשי הבילוש של לנין במסופרים בידי אנשים שונים מקורבים של לנין שישמשו כעוזריו בביצוע החקירות כמו "דוקטור ווטסון לשרלוק הולמס שהוא לנין. בסדרת המשנה הראשונה יהיו לפחות ארבעה ספרים . ואחר כך סדרת המשך נוספת עם דמות אחרת של מספר שתעסוק בלנין שאולי יספר אותה בוגדנוב מדען וסופר סיפורי מדע בדיוני על מסעות למאדים שהיה מספר 2 אחרי לנין בימיה הראשונים של התנועה הבולשביקית וגם הסופר מקסים גורקי

 

אתה מתייחס לזה שלנין היה ממוצא יהודי ?
תראה זה לא בטוח . היו שלושה אנשים בשם אלכסנדר בלנק בתקופה הזאת ואחד מהם היה יהודי אבל שניים מהם גרמנים .ויש חילוקי דעות מי מהם היה אלכסנדר בלנק שהיה סבו של לנין .
למה בחרת בלנין כגיבור סדרה בלשית מכל האנשים ?

 קלוגר: לנין הוא לדעתי הרוסי האולטימטיבי של המאה העשרים. האיש שהשאיר את חותמו על המאה העשרים יותר מכל אחד אחר.
אין אף רוסי אחר שאפילו מתחיל להתקרב אליו.זה יתרונו וזה חסרונו
ומה הוא המאפיין העיקרי שלו? האינטליגנציה הקרה שעבורה המאבק והמשחק הוא הדבר העיקרי, משחק השחמט בינו ובין יריביו שבו יצא תמיד כשידו על העליונה גם כשהוא נמצא בעמדה נחותה מאוד. עבורו האנשים היו כלים במשחק השחמט הנצחי שאותו ניהל, כלים שאותם זרק או הציל. תלוי בדרישות אותו הרגע.
לנין היה דמות מתאימה מאוד לגלם את תפקיד הבלש בגלל אמונתו בתפיסת עולם רציונאלית שכלתנית שהיא הבסיס של כל בלש טוב.
הוא עורך דין בהשכלתו כלומר אמון על חקירת פשעים, וגם שחקן שחמט מעולה בתחביבו. ויש בו משהו דמוני כמו שיש משהו כזה בכל בלש גדול מהספרות הקלאסית, ובראש ובראשונה שרלוק הולמס.
הוא מתעניין במטרה הגדולה והרבה פחות באנשים שמקיפים אותו בדרך אליה. לנין היה אדם בודד ככל שאדם של הגיון קר ללא רגשות יכול להיות בודד. מכל הדמויות הידועות של ההיסטוריה הרוסית לא נמצא אחד שמתאים יותר לגלם דמות של בלש בסיפור בלשי מאשר ולאדימיר איליץ' אוליאנוב לנין.

לא ניתן אלא לקוות שבשלב כלשהו  אחד מספריו המעניינים יתורגם גם לעברית .

נספח :רשימת ספריו של דניאל קלוגר

 .

דניאל קלוגר

Pereshedshie Reky
השמש הקופחת
'( 1989 רומן היסטורי על מיטרדטס מפונטוס ומאבקו ברומא במאה הראשונה לפני הספירה

"Molchalivyi Gost'
האורח השקט " ( 1991)
קובץ שירים .

ספרי סדרת נתנאל על בלש מרוסיה שפותר תעלומות שכולן מתרחשות בקהילה הרוסית בישראל  .

"Zapadnya dlya syshchika
מלכודת לבלש ( 1998

כולל את הספור "מבצע הדיבוק "  ספר ראשון על הבלש נתן
Death in Caesarea (Moscow: Vagrius, 2001)
מוות בקיסריה  ספר שני על נתן
Ubiistvennyi Maskarad' [Murderous Masquerade]2001

The Deadly Masquerade (Moscow: Vagrius, 2001)
ההתחפשות הקטלנית  ספר שלישי בסדרה
, "Pobeg iz shkoly iskusstv" [Escape from Art School].2002
בריחה מבית הספר לאמנות
הספר הרביעי על נתן.  

נמל השטן 2004.
ספר חמישי על נתן נכתב בתחילת שנות התשעים .פנטזיה המתרחשת בעולם סוריאליסטי כמעט פוסט אפוקליפטי . .
סיפור של בלש ישראלי מודרני המוצא עצמו בימי הביניים ועובד בחוקר של האינקוויזיציה המבצע חקירת רצח בגטו יהודי בימי הביניים ששם היהודים מואשמים ברצח פולחני והוא יוצא לגלות את הרוצח האמיתי ולהציל את יהודי הגטו כולל גם את
collection of Jewish horror stories "Letayuschaya v temnyx
> >> >> >> pokoyax"

רוב הספרים בסדרה הם סיפורי בלשים קלסיים שגרתיים להוציא אחד .שבו חוזר נתן בזמן לימי הביניים ועובד כחוקר של האינקויזיציה ומוצא את עצמו במאבק להציל קהילה יהודית מהאשמות בעלילת דם .

1. To Cross the River (Jerusalem: CHAMA, 2000)

"אלה שחצו את הנהר ( 2000) Pereshedshie Reky
. ספר על תעלומות בהיסטוריה היהודית
. סיפורים מההיסטוריה היהודית על שודדי ים יהודים ,אינקויזציה , על משפט ביליס .עשרה סיפורים . ועל בסיס כמה מהם יצר קלוגר בלדות שאותן הוא מזמר . "
הספר היחיד של קלוגר שיצא לאור בישראל ולא ברוסיה .
.
אלף שנים בהלוואה עם אלכסנדר ריבלקה
, "Tysyacha Let v Dolg" [Millennium on Loan], co-authored with Alexander Rybalk2001
ספר פנטזיה מבוסס על הקבלה . על כך שמלאך המוות מלווה מהאלוהים אלף שנה ומקים עולם מזויף משלו שקיים רק אלף שנה.. הגיבור הוא תלמיד ישיבה בירושלים מיוצא רוסי .
2. Magical Affairs (Moscow: AST-Astrel, 2003)
:,
סיפורים מאגיים ( 2003)
קובץ סיפורים בלשיים המתרחשים בעולם פנטזיה המבוססת על המיתולוגיה האכדית .
Satan's Harbor (Kiev: "U kamina", 2004)

> >> >> >> ["She's That Flying in Dark Chambers.

Baskerville Mystery (Moscow: Text, 2005)המסתורין של בסקרויל 2005
היסטוריה של הרומן הבלשי . בעיקר המערבי מהופמן ועד אומברטו אקו . . אחד מספריו הטובים .
Shylock's Last Act (Moscow: Text, 2006
ההופעה האחרונה של שילוק .2006.
רומן בלשי המתרחש בגטו בוכנולד ששם עושים הצגה של הסוחר מוונציה ומתבצע רצח והחוקר הוא יהודי מהמחנה שוטר מרוסיה . הוא  פותר את התעלומה ומגלה את הרוצח, אלא שהפיתרון הוא חסר משמעות מאחר שכולם כולל הרוצח נשלחים לאושויץ להשמדה
גולגלתו של שרלוק הולמס .עם אלכס ריבלקה ( 2006)
רומן על שרלוק הולמס שמספר מה עשה כשהתחבא בטיבט כזמן שנחשב למת וכיצד פגש שם סוכן גרמני שעימו נאבק בסיפור "הקידה האחרונה ".
.
.Liszt's Twentieth Rhapsody (co-authored with Vitali Babenko under the joint pen-name Vitali Danilin; Moscow: Club 36.6, 2006)

BIBLIOGRAFIE OF DANIEL KLUGER

1.. The Cruel Sun (Simpheropol: Tavria Publishers, 1989)
2. . The Silent Guest (Moscow: Text, 1991)
3. The Trap for the Sleuth (Moscow: Iskatel, 1998)
4. To Cross the River (Jerusalem: CHAMA, 2000)
5. Death in Caesarea (Moscow: Vagrius, 2001)
6. The Deadly Masquerade (Moscow: Vagrius, 2001)
7. A Millennium on Loan (co-authored with Alexander Rybalka; Moscow: Armada-Press, 2001)
8. Escape from the Art School (Moscow: Veche, 2002)
9. Magical Affairs (Moscow: AST-Astrel, 2003)
10. Satan's Harbor (Kiev: "U kamina", 2004)
11. The Baskerville Mystery (Moscow: Text, 2005)
12. Shylock's Last Act (Moscow: Text, 2006)
13. Liszt's Twentieth Rhapsody (co-authored with Vitali Babenko under the joint
pen-name Vitali Danilin; Moscow: Club 36.6, 2006)

14 . " Lilac's Fourth Victim. co-authored with Vitali Babenko under the joint pen-name Vitali Danilin 2007

1.THE MUSKETEER or THE TRUE STORY OF ISAAC DE PORTO 2007

  

תקצירים באנגלית של ספרי דניאל קלוגר .

Annotation for the novel: "Tysyacha Let v Dolg" [A Thousand Years on Credit] by Daniel Kluger and Alexander Rybalka.

The action of the novel begins in contemporary Israel. The main character Semyon Kogan — Shimon, as Israelis call him is a student of a Kabbalistic Yeshiva "Shomrei Shamaim" ("The keepers of Heaven"). One day he finds in a used bookstore a rare book "Sefer Heikhalot" — "The Book of Halls." This tractate exists in reality and tells about the methods of Kabalistic meditation. Using the technique described in the book one may make an "immersion into Merkava" — travel to the higher worlds. Our hero decides to try this, but instead of Merkava, he finds himself in a very strange, and even scary world, more resembling Hell.
This world is called Thom (Abyss). At first Shimon finds himself in the Principality Gehenom ruled by the Angel of Death Samael, widely known under the name of Satan. In the person of Samael-Satan, Shimon recognizes the man who gave him the Book of Halls in that used bookstore. As Shimon finds out from his conversation with Satan the book was fake. Careless usage of this fake book brought our hero to Thom. It turns out that this world is not Hell, but a certain small part of the Universe that was stolen by the highest of anti-Sfirot — the demon Teomiel (literally: "God's Double" or "God's Twin"). The similarity with Hell comes from the fact that Teomiel used the structure of the Wrong Side of the world in his organization of Thom. Therefore, Thom, similarly to Hell, is divided into seven principalities ruled by seven rulers of the Dark Side: Ashmodey, Tale (the Golden Calf), and others. Under their rule are demons of lower classes. Besides those, there are human beings who live in the condition of slaves — they are those same Ten Lost Tribes of Israel. Finally in Thom live fantastic animals from Jewish folklore: Leviathans, Behemoth, Re'em, Rahab, the bird Khol (the Jewish analog of Phoenix), and others.
Satan lured Shimon into this world in order to destroy it because he has his own accounts with Teomiel. The only way to destroy Thom is to put together a broken tablet, broken into seven pieces spread out among all of the seven principalities. This tablet contains the forty-two-syllable name of God (Shem ha-Mefurash), which has a magic power. Long ago this name the High Priest pronounced this name in Jerusalem's Temple once a year, on Yom Kippur — the Day of Atonement. Now, in order to destroy Thom, that is in order to use the power of Divine Anger, it is necessary to put together this tablet and to pronounce this name in the anti-Temple, the diabolic structure, standing in the middle of all seven principalities. Why Shimon is chosen for this role becomes clear from the fact that among the stolen Ten Tribes there were no Kohanim (Kogan =Kohen), that is — priests, who are allowed to pronounce the Shem ha-Mefurash. Shimon is not simply a kohen, but a descendant of one of the ancient Jerusalem High Priests.
Further the novel describes the adventures of the main hero and his several friends from the local residents, and of the Angel of Death who accompanies them on their travels around the seven principalities of Thom in search of the broken parts of the magic tablet. The principalities are: Gehenom, the Country of Speechlessness, the country of Death, the Hell of the Primordial Mud, The Abyss of the Grave, Abaddon, and the Lower Hell. The heroes participate in many battles and encounter various fantastical creatures, taken from books on Jewish folklore and Kabbala.

Daniel Kluger
Shylock's Last Act
“Text” Publishing House, Moscow 2006
ISBN 5-7516-0569-1

The story is going on in ghetto Brockenwald that was founded by Nazis in German-Czech town in 1942-43. The narrator doctor Jonas Waisfeld (allusion to doctor Watson) meet just arrived to ghetto stage director Max Landau. Landau tell him that get permission to create a theatre in ghetto and he want to produce the William Shakespeare's “Merchant of Venice” with changes are made by Nazi’s ministry of propaganda.
The stage director plays Shylock himself and this production turning into anti-Nazis action. After the performance ended the narrator came into makeup room and found that the stage director is murdered. In the same room he meet Shimon Holberg (allusion to Sherlock Holmes), former policeman and now one of ghetto prisoners. Holberg living in this makeup room.
Shimon Holberg agrees to investigate the murder and moving to doctor Waisfeld place in garret. Waisfeld helping him to investigate the crime. Soon there is an other murder and now murdered person is rabbi Sheinerson. Sleuth suppose that this crime linked to the first murder.
The investigation executed in accordance with all norms of classic detective and successfully ends when Holberg realize who is murderer and why he killed this two men. But also he knows that his success are meaningless. The Nazi ghetto commandant is his former subordinate and tells him that in mourning Brockenwald will be liquidated and all of his prisoners will be send to Auschwitz. So the narrator, the sleuth, the murderer, the victim’s widow and the witnesses will go to death camp. The detective game is over and in real life is no place for proper punishment.
The novel full of allusions that go to Conan Doyle, Bram Stoker etc. And may be intresting for fans of intellectual postmodern detective (like that of Arturo Peres-Reverte and Umberto Eco).

“Text” Publishing House
Moscow

Даниэль Клугер Мушкетер

Daniel Kluger

THE MUSKETEER or THE TRUE STORY OF ISAAC DE PORTO

Novel

256 pp., hardcover 

Text, 2007

 

Reviews:

The Musketeer by Daniel Kluger is very good historic novel remarkable both by its fibula and style. The author successfully avoids stamps, mistakes about facts and other problems that are so widespread in this kind of stories. The Musketeer is easy and fine to read. Kluger wrote about very complicated issue of Jewish identification, and about even more complicated issue of Marrano triple identification. These men were proud of their Jewish origin but also of Spanish or Portuguese one, and of nobility, because a lot of them were also noblemen.

Lekhaim, Moscow

 

Daniel Kluger presents his Porthos. The readers learn that father of Portos fled to France from Spanish inquisitors, he formally disclaimed Judaism and became a Christian but still was keeping Jewish tradition secretly. De Portau is only a Portuguese fugitive, the stupidity and false pride of Porthos is only a mask. This is a story of Porthos becoming a musketeer and finding his friends – Athos and Aramis.

 

Kluger’s novel is a refined post modernistic game. It is not alternative history but alternative literature in which one will find ironic associations relative to amontillado and Angevine. Porthos is traveling through the forest that belongs to count Geoffrey de Peyrac (from Ann and Serge Golon’s Angelique), and his valet Musqueton mentions The Merchant of Venice and even Dreyfus case.

Esli, Moscow

 

About the book:

The true story of  Isaac de Portu who served as a musketeer and guard to His Majesty King Louis XIII under the name of Portos. The heroes from the famous novel by Alexandre Dumas Three Musketeers have real prototypes. The author is free to create their adventures but there is also some historical truth in the novel. For instance, a name of a man, who was prototype of Porthos, is Isaac de Porto (or de Portau). But what does it mean?

 

In 15-th – 18-th centuries to southern provinces of France came a lot of Jews that fled from Spanish inquisition. These Jews were actually Christians (Conversos or Marranos), but the inquisition still was very suspicious about them. In France this category of fugitives get name Portuguese merchants, even if they weren’t merchants. French kings Henry II, Henry III and Henry IV gave to them permission to stay – so called Naturalization letters, some sort of  passports. Isaac de Porto means Isaac from Porto, the capital of Portugal in that time, or Isaac the Portuguese. Portuguese in border provinces meant Jew or Marrano.

 

The novel tells the story of a young man from a baptized Jewish family that had escaped the Inquisition; of a terrible secret hidden from him by his father; and of the career of the fledging musketeer in Paris. It has everything a good historical novel should have: breathtaking adventure; romantic passions; deadly rivalry; secrets and plots. And most of all, it displays the dazzling knowledge of the historical background of the turbulent period of Dumas’ classic novel.

 

Porthos is the most mysterious of the quartet.  His character is not as simple as it appears at first glance. Readers have traditionally regarded Porthos as a kind but na¿ve giant always at the beck and call of his more cunning and intelligent friends. But a careful reading discloses hidden depths in his character. Porthos is occasionally sharp-tongued, even sarcastic; he has a wicked sense of humor; he understands people and is prone to verbal paradoxes. And yet at the same time, he possesses a great deal of common sense and sound judgment.

Daniel Kluger (b.1951) – Russian writer.
B.Sc. in Physic, graduated in Simferopol University (1972)
First story was published in 1979. First book, historical novel The Cruel Sun, was published in1989. Awarded with “The Best SF short story prize” by magazine Vokrug Sveta in 1986.
In 1994 moved to Israel, working as journalist.
Books by Daniel Kluger were published in Russia and Israel, today he is author of 13 published books, including one research about history of classic detective stories The Baskerville Mystery (Moscow: Text, 2005) and first fantasy novel in world literature based on Jewish mythology A Millennium on Loan (co-authored with Alexander Rybalka; Moscow: Armada-Press, 2001), also fantastic and detective novels and short stories based on modern Israel and Jewish history.
Besides books Daniel Kluger is also author of many essays dedicated to mass genres of literature and modern Israeli fantastic and detective stories. His essays published in Israeli periodical and Russian magazines.
Kluger’s books were nominated on different awards (Interpresskon, Roskon, Russkaia Fantastika). His last published novel Liszt's Twentieth Rhapsody (co-authored with Vitali Babenko under the joint pen-name Vitali Danilin) is nominated on Russian award National Bestseller.

קישורים רלבנטיים

דניאל קלוגר בויקיפדיה

על דניאל קלוגר ברוסית

לנין שלי

העתיד  על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים

אלכס ריבלקה

ד"ר אילנה גומל

אנשי הקוד -סצינת המדע הבדיוני הרוסית בישראל . מאמר מאת דניאל קלוגר

האי מייל של דניאל קלוגר

dkluger@mail.ru

ספרי לנין הבלש .

מאיה נגד סולז'ניצין: על מאיה קגנסקיה

 

  

כמו כל האלים הוא נולד במזרח ,וכמו כל האלים הוא לא אהב את העם שאל תוכו נולד ,וגם בז לעם הזה מעומק נשמתו .מיעוט קטן , דל אוכלוסין ,שחום מאובק ,הלועס וזולל ללא הפסקה ,החי מסחר חליפין ומיום האתמול, עם של תגרנים ונוכלים.
( מאיה קגנסקיה על סטלין ,מתוך הספר "דמדומי אלים " ע' 45)

העלייה הרוסית הביאה לישראל מספר גדול של סופרים והוגים יהודיים בשפה הרוסית.אולם רק אחת מהם זכתה לפרסום גדול באופן יחסי גם בישראל אם כי נשארה רוסיה בכל נשמתה . זוהי מאיה קגנסקיה .ולאחרונה פורסם ספר מסות שלה בעברית בשם "דמדומי אלים ".אלו הן מסות מתורגמות בידי ידידה ומתרגמה הקבוע פטר קריקסונוב אולם הן עדיין בין המסות המקסימות ביותר מכל סוג שפורסמו בעברית גם אם אין מסכימים עם הדעות הפוליטיות והתרבותיות האקסצנטריות מאוד לפעמים של המחברת .
מאיה קגנסקיה היא סופרת נערצת בשפה הרוסית ונחשבת לאחת האינטלקטואליות החשובות בשפה זאת מבין אנשי הקהיליה הרוסית בארץ ומבחינות רבות מאוד היא יותר רוסיה מהאינטלקטואלים הרוסים עצמם.

אריסטוקרטית בתוך האספסוף

Image result for ‫מאיה קגנסקיה‬‎

מאיה קגנסקיה .

מאיה  קגנסקיה נולדה בקייב היום בירת אוקראינה ב-1939 ולמדה באוניברסיטת קייב פילולוגיה וספרות . היא עבדה כעיתונאית ספרות אמנות ותיאטרון בעיתון הקוסמוסול בקייב . הקריירה העיתונאית שלה שם הסתיימה ב-1967 אחרי שהעורך שלה שלח אותה לאישים ידועים מוכרים בעיר לאסוף תגובות שליליות על מלחמת ששת הימים .נאמר לה אז שישראל היא מדינת אויב ואין מקום לפרסם כלפיה אלא תגובות שליליות . היא היתפוטרה כשסירבה לבצע את המשימה החשובה. ואז החליטה לעלות.
מדוע החליטה לעזוב את ברית המועצות שתרבותה ( הרוסית ) הייתה ונשארה כה חשובה לה ולחייה ? הסיבות היו מגוונות : לדבריה היא עזבה את רוסיה ובגלל שנאה לקומוניזם ובגלל פנטזיה על העם היהודי . היא רצתה להיות חלק מההיסטוריה הטראגית של העם היהודי.
אבל גם בגלל שחשה אז  שקהילת הסופרים והאינטלקטואלים הרוסיים שהיא הייתה חלק בלתי נפרד ממנה  "נדבקה " בחיידקי הקסנופוביה והאנטישמיות הארסית. ובידי לא אחר מאשר הסופר הגולה הנערץ  אלכסנדר סולז'ניצין שהשפעתו השלילית והאנטישמיות שלו גם בגלותו , היא חשה, הייתה  כל מדבקת ..
. במשך שבע שנים הייתה מסורבת עלייה עד שקיבלה היתר לעזוב את ברית המועצות והיגיעה לישראל ב-1976.ומאז היא חיה בירושלים ביחד עם בעלה הבלשן חוקר הספרות זאב בר סלע .

ירושלים היא עיר שמאיה בעלת התרבות הרוסית עד עמקי נשמתה שונאת ,והיא בזה לתושביה הדתיים והערביים ולתרבותם "המזרחית "הנחותה בעיניה.

 

אז למה היא גרה דווקא בירושלים ?

 אולי משום שירושלים האמיתית שלה היא ירושלים "שבלב "" ירושלים "מיתית " כמו ללא מעט מהתושבים האחרים של ירושלים האמיתית , אלא שבמקרה של מאיה ירושלים המיתית אינה זאת של התנ"ך אלא ירושלים כפי שתוארה בידי הסופר הרוסי הנערץ עליה מיכאיל בולגקוב בספרו האמן ומרגריטה " , ירושלים "רוסית " של ימי בית שני בסיפור על צליבתו של ישו בירושלים המשולב בסיפור המרכזי בספר על נחיתתו של השטן במוסקבה הקומוניסטית המודרנית.
היא מעולם לא התאקלמה באמת בישראל. היא כל כולה אינטלקטואלית רוסית ובזה בוז עמוק לתרבות הישראלית הנחותה בעיניה . ככל הנראה המשורר הישראלי היחיד שאותו טרחה לקרוא בעיון ולכתוב עליו הוא חיים גורי וגם זה רק לרגל תרגום לרוסית של יצירותיו ..

היא גם התפרסמה בשנאתה לעבר הסוציאליסטי של ישראל ופעם צולמה סרט תיעודי כשהיא מסרבת ללחוץ את ידיהם של זקנים מקיבוץ דגניה .זאת בגלל עברם הפרו סטלינסיטי לדעתה .בדיאבד היא הביעה בפני מקורבים  חרטה מסוימת על חוסר הנימוסיות "הברוטאלית" כלפי אנשים זקנים. אבל לא חזרה בה .
אבל מצד שני האינטלקטואליות הרוסית הגאה שלה שלה מלאה ברגשי נחיתות ברורים לעומת התרבויות הגרמנית של רילקה והצרפתית של אלכסנדר דיומא .
מאיה היא אריסטוקרטית בנשמתה, לפחות כסגנון האריסטוקרטים הרומנטיים הדמיוניים אלה שתוארו בידי אלכסנדר דיומא ,(ולא כפי שהיו במציאות , לרוב חלאת המין האנושי ) .
אריסטוקרט כהגדרתה הוא מי שסועד עם רוחות רפאים , רוחות רפאים של התרבות שהייתה שאיננה עוד, .מי שמקבל את גורלו בשלווה וממשיך לפעול ולעבוד בשקט למרות כל הקשיים.
בורגני בעיניה הוא לעומת זאת מי שמתלונן ללא הרף על כל דבר.
הבת שלה חוקרת הספרות אילנה גומל ביצעה כנגדה את המרידה האולטימטיבית כאשר במקום לבחור כמודל אריסטוקרטים צרפתיים בסגנון דיומא העדיפה לבחור את היריבים הבורגנים החנוונים הויקטוריאנים של דיקנס והיא כיום ראש המחלקה לספרות אנגלית באונ' תל אביב .

 מאיה חושפת הזיופים

עד כה פירסמה מאיה כ-500 מסות ברוסית בעיקר בעיתונות היומית בשפה הרוסית בישראל , אולם רק כ-30 מהם תורגמו לעברית ( רובם בידי המתרגם המעולה וידידה הטוב פטר קריקסונוב ) ורק אחת לאנגלית ועוד אחת לצרפתית .כך שלמרבית הצער היא כמעט שאינה מוכרת בשפות אלו.ומוכרת פחות מידי בעברית וזאת למרות שהיא זכתה בשלשה פרסים בינלאומיים על יצירתה הספרותית.
למרות תפוקתה הספרותית העצומה היא פירסמה עד כה מספר מצומצם עד להדהים של ספרים .
במשך השנים הייתה אמורה לפרסם ספר שיחות עם אריאל הירשפלד על "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי שאמור היה להיות נילווה לתרגומו של פטר קריקסונוב לספר זה וספרים על צ'כוב ומנדלשטאם ברוסית שלא יצאו לפועל .
היא פרסמה ברוסית ספר עם בעלה זאב בר סלע בשם "מסטרגמס ומרגריטה" העוסק בבולגקוב ובספר הרוסי הידוע "12 הכיסאות " ( שנעשה לסרט בידי מל ברוקס) " " וספר עם בעלה ובתה ד"ר אילנה גומל על ספרות המדע הבדיוני הרוסית היום היא עמלה על ספר על יצירתו הרוסית של זאב ז'בוטינסקי שבו תתמקד בין השאר ביצירתו המופתית "שמשון ".
. הספר "דמדומי האלים" נותן לקורא העיברי טעימה אמיתית ראשונה של מגוון ומבחר יצירותיה כפי שתורגמו ונבחרו בידי פטר קרקסונוב. יש בו 11 מסות. מלבדן יש עוד עשרים ואחת מסות נוספות שתורגמו לעברית ולא נאספו ויש עוד מאות נוספות ברוסית שמי יודע אם משהו מהם יתורגם אי פעם. . .

לוחם רוסי קדום.מ"הספר של ולאס"

כמה מן המסות שלא נכללו בספר הן טובות לא פחות מאלו שפורסמו למשל מסה על הסופר האנטי אוטופי הסובייטי זמיאטין .

ובינהן בולטת במיוחד המסה המדהימה "מה עומד מאחורי "ספרו של ולאס " . זהו ניתוח של מאמרים וספרים שונים שנכתבו בהשראת ספר פגאני רוסי "קדום "– שחלקו נכתב כביכול במאה התשיעית או השביעית לפני הספירה (!) "פרי יצירתם של האבות האריים הקדומים של העם הרוסי " ושמתאר בין השאר את מעורבותם במלחמת טרויה . למעשה הספר הוא פרי זיוף מודרני מראשית או אמצע המאה העשרים ( בדומה ל"פרוטוקולים של זקני ציון ") .

מהדורה רוסית של "הספר של ולאס".
מאיה הוכיחה שהפצתו ופרסומו המודרני של ספר זה הם מעשה ידיו של חובב מדע בדיוני , אחד ולאדימיר סקורלאטוב . הוא יצר על ידי פירסום ספר זה ובמאמרים שונים ומפוברקים שכתב סביבו תחת שמות בדויים שונים ( כולל שם אישה ) תרבות פגאנית בדיונית שכביכול התקיימה ברוסיה הקדומה ,שמבוססת יותר מכל דבר אחר על סיפורי מדע בדיוני אמריקניים גזעניים משנות השלושים שאותו סקורלאטוב תרגם לרוסית.


. סקורלאטוב יצר ב"מאמרים" אלה תיאור היסטורי כביכול של מאבק קדום בין "אנשי גרזיני הקרב " ( שם קוד של סקורלאטוב ל"רוסים הסלאביים האריים ") גזע על הרואי ואויביהם החומרניים אנשי הגביעים דמויי הפעמון "( שמיים מהמזרח התיכון"  למעשה  שם קוד ליהודים מנוולים שהיצירות המזייפות מראות שהיו אויבי העם הרוסי הקדום עוד מן האלף השלישי לפני הספירה ) .

אותו סקורלאטוב שאף להקים בברית המועצות מעין חברה הרואית של חיילים שבה יושמדו כל המשכילים בדומה לחברה הנאצית . ולמעשה בתיאור העבר הבדיוני המזוייף של "ספר ולאס " סופר המדע הבדיוני המתוסכל סקורלאטוב יצר מעין מודל אוטופי של "תרבות שנעלמה " שמן הראוי לחזור ולחקות אותה בעתיד ושאין כמעט שום הבדל בינה ובין האוטופיה הגזענית הנאצית . . .
מובן שחשיפת הזיוף לא שינתה דבר מבחינת הפגאנים ברוסיה ובאוקראינה שממשיכים להעריץ את הספר המזויף . כיום בראשית המאה העשרים ואחת יש באוקראינה וברוסיה תנועות נאו נאציות מסוכנות  שמתייחסות אל הספר ככתב קודש והן בעלות אידיאולוגיה שטנית של כיבוש אירופה והעולם בידי הגזע העליון שלהם והשמדתו הסופית של האויב היהודי . יש מקום לחשש שתנועות אלה עוד תגרומנה נזק רב.

 
 
נספח : רשימת המאמרים של מאיה  קגנסקיה בעברית

1."איזוהי ארץ בחירתנו " האינטליגנציה היהודית בברית המועצות מספר 3 פברואר, 1979. ע' 125-131.
2."האהבה מנצחת את המוות או שנות החמישים " תרגם : אשר יזרעאל עיתון 77 מספר 20 ,1980 ע' 25-27 .( המסה תורגמה גם לצרפתית והופיעה בגירסה שונה במקצת בשם "סטלין שלי " בספר "דמדומי אלים " בתירגומו של קריקסונוב )
3."חלומות של יהודים : סיפור " תרגם צבי ארד מאזניים 1980 ע' 3-12 .

4. "תופעת  הפשיזם האינטלקטואלי בממסד הסובייטי -רוסי בשנות ה-70-80  " מאמר ב" אנטישמיות בברית המועצות : מבחר מאמרים ומסות / בעריכת שמואל אטינגר ; תרגם מאנגלית עמשי לוין ; הרכבת הקובץ -אברהם תרשיש . הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1986.

5"מה עומד מאחורי "ספרו של ולאס " תרגם ד"ר נחום קארול , יהודי ברית המועצות מספר 19, 1987 ,ע' 116-124. תורגם גם לאנגלית בבולטין "יהודים ונושאים יהודיים בפרסומים סובייטיים " מספר 4
Maya Kaganskaya, “The Book of Vles: The Saga of a Forgery,” Jews and Jewish Topics in Soviet and East European Publications (Jerusalem), 4 (1986);
6"גורבצ'וב –מגשים תוכניתו של סולז'ניצין " יהודי ברית המועצות : עליה ומאבק בשנות השמונים מס' 11, 1988 , ע' 48-51.
7."סוף דבר " לרומאן הגוארדיה הלבנה " מאת מיכאל בולגקוב בתרגום נילי מירסקי , הקיבוץ המאוחד 1989.
8"לעת חורף, מרינה צווטאייבה " חדרים מספר 9 1990, ע' 4-25. ( פורסם גם ב"דמדומי אלים ")
9". במקום מבוא : סתיו של פטריארך " ל" כיצד נוכל להסדיר את החיים ברוסיה"  מאת אלכסנדר סולז'ניצין תרגום פטר קריקסונוב , הוצאת ידיעות אחרונות , 1991. ( הופיע גם ב"דמדומי אלים ")
10."המיתוס האחר " תרגם ארקן קריב פוליטיקה מס' 37 1991. ע' 21.
11."המשיכה אל בעלי הכוח " פוליטיקה מספר 41 1991. ע' 50-53.
12."מהות העניין : שייכות וניכור " יהודי ברית המועצות מס' 15 , 1992. ע' 204-209.
13."השמאלנים " האומה מס' 109 1992 ע' 86-87.
14."מלך או נביא : השירה העברית בראי השירה הרוסית ". אב מספר 1 1993, ע' 48-52. ( מאמר על המשורר הישראלי חיים גורי )
15."מרד המשוררים " תירגם פטר קריקסונוב , דימוי מספר 7 1994. ע' 14-15.
16. "לבימוי טרגדיות של שייקספיר והערות נוספות " נתיב מספר 40 . 1994.
17."אולגה פריידנברג : קווים לדיוקן " תרגם פטר קריקסונוב אב מספר 4 , 1995 , ע' 94-101.
18."חובת הנבחרות : דברים שנאמרו בהרצאה לרגל צאתו של הספר "רילקה –דרכו של משורר " מאת עדה ברודצקי ". הארץ 21.7.1995. ע' 8
19."אחרית דבר ל"הזמנה לגרדום" מאת ולאדימיר נאבוקוב , תרגום פיטר קריקסונוב , הקיבוץ המאוחד , 1995. ( הופיע גם ב"דמדומי אלים ") .
20."אימת החיים " דימוי מספר 8 , 1998 , ע' 34-38.
21."לזכר הילדות " מוסף הארץ 29.4.1998 , ע' 95. ( הופיע שוב בשם "מדוע אני חיה בישראל או לזכר הילדות "" האומה מספר 156 2004 ע' 89-90 ושוב בספר "דמדומי אלים ")

תקציר המאמר :

במסה לירית הכותבת מציגה תמונות והבזקים משתי תקופות בביוגרפיה האישית שלה: הילדות ברוסיה והבגרות בישראל. ייצוגן בעץ לבנֶה צנוע ושמים אפרוריים (שם) לעומת חורשת דקלים ושלל צבעים (כאן); חזותן השֵמית הכהה של חברותיה היהודיות שבלטה כאסון בקוסמוס הסלווי (שם) מתגלה בהמוני הדמויות ברחוב הישראלי (כאן). חוויית הילדות של היות חריג באה על תיקונה בישראל, ומקנה לה תחושת בית.

22."סולז'ניצין חוזר לרוסיה " הארץ 1998 .( פורסם גם ב"דימדומי אלים ")
23."השטן בירושלים " הארץ תרבות וספרות אפריל , 1999 .( פורסם גם ב"דמדומי אלים ")
24."קוראי הטוב קומה אחרי בולגקוב ורק אחריו " הארץ 04.09.1999 ,ע' 14.
25.."אגם הים התיכון בקוסמוס הרוסי " הארץ אפריל ,2000 ( הופיע גם ב"דמדומי אלים ") .
26.."מדוע אני אוהבת לישון" הארץ 2000 וגם בכתב העת "כרמל מספר 7, 2003 ( הופיע שוב ב"דמדומי אלים")
27."אני ,אנחנו ואתם של יבגני זמיאטין " תירגם פטר קריקסונוב גג מספר 2 2000 ,ע' 24-43.
28. "הלכה של דם שפוך" מעריב , 14.3.2002.
29.. "על הנזק שבדו שיח " דימוי מספר 20 , 2002 ,ע' 27-40.
30.."סוף דבר ל"לב כלב –סיפור מפלצתי  מאת מיכאיל בולגקוב ,תירגום פטר קריקסונוב , הוצאת ידיעות אחרונות , 2002.
31". דוסטויבסקי פטרבורג " כרמל כתב עת לשירה מספר 7 2003 , ע' 32-38 . ( הופיע גם ב"דמדומי אלים ")
32. "לא ישראל היא ש"קלטה " אותי : אני ספגתי וקיבלתי אותה אל תוכי " ארץ אחרת מספר 19 2003 , ע' 14-17
33 . שיבת החג ( פורסם פרסום ראשון "דמדומי אלים") .

34."אחרית דבר" ל" הנזיר השחור וסיפורים אחרים מאת אנטון צ'כוב ; תרגמה מרוסית דינה מרקון ;כרמל ,2006 .

35. גילוי וכיסוי בלשון .הופיע בעיתון "הארץ ".

36. למה מישל וולבק הצרפתי הוא הסופר האהוב ביותר על הקוראים הרוסיים? הארץ ספרים 14.11.2008

 

ראיונות עם מאיה:

1: ברוסיה אתה פוגש מפעם לפעם אדם שהוא שווה עולם "  ראיון עם הילית ישורון חדרים 9, 1990 , ע' 170-187. .
2. יעקב אגמון שאלות אישיות: מבחר ראיונות מתוך התוכנית בגלי צה"ל " משרד הביטחון ההוצאה לאור , 1994. כולל ראיון עם מיה קגנסקיה צייר דני קרמן.

מאמר ביקורתי על מאיה:

ניסים קלדרון. " הגברת קגנסקיה " בתוך פלורליסטים בעל כורחם : על ריבוי התרבויות של הישראלים הוצאת אוניברסיטת חיפה , 2000. ניתוח של מאיה על פי הראיון שלה עם הילית ישורון .

מה מאיה חושבת על סולז'ניצין לאחר מותו

  
 

 

 קישורים רלבנטיים

הספר "דמדומי האלים "

מאיה קגנסקיה בויקיפדיה 

קישורים שונים על ושל מאיה קגנסקיה 

פטר קריקסונוב על מאיה קגנסקיה 

יוסי אחימאיר -מאיה קגנסקיה מי מכיר?מי יודע? 

 מדוע מאיה חיה בישראל ?

מאיה על הלכה של דם שפוך

עומרי הרצוג על "דמדומי אלים "

פסודו מדע אוקראיני

סופרים ישראליים נגד מאיה

מיכאיל בולגקוב

אלכסנדר סולז'ניצין , 

מרינה צוויטאביה

ספרות הקהילה הרוסית בישראל

גלות המשוררים באם כל הפרובינציות

מנחם בן על דליה רביקוביץ ומאיה קגנסקיה 

הקול הרוסי :שירי לב ארי על ספרות רוסית בישראל

אבירמה גולן על תרבות רוסית בישראל

נטשה מוזגוביה  על התרבות הרוסית בישראל

לילי גלילי על תרבות רוסית בישראל

 

אוריה שביט על סופרים רוסיים שבזים לתרבות העברית

יוסי רגב על ירידת אנשי התרבות הרוסיים

ניסים קלדרון על ספרות רוסית בישראל

גטו או גשר אברהם בו יעקב על העיתונות הרוסית בישראל

וגם על התקשורת הרוסית בישראל

התקשורת במיגזר הרוסי

מאשה גלוזמן על תחיית התרבות הרוסית בישראל

ספרות המדע הבדיוני הרוסית

 

 

 לנין שלי

קרובים ומכרים של מיה קגנסקיה

זאב בר סלע ושולוחוב

קהילה של אישה אחת :הזהות של אילנה גומל

דניאל קלוגר והבלש לנין

אלכסנדר ריבלקה בין קבלה לכישוף

 

 אנשי הקוד: סצינת המדע הבדיוני הרוסית בישראל

מיה קגנסקיה .צייר דני קרמן.

 

נהר הדון כבר אינו שקט : המשך פרשת מיכאיל שולוחוב

עטיפת הספר "הבור הספרותי" מאת זאב בר סלע ,על מיכאיל שולוחוב.ספר שעד לימים אלה ממש עמד בסכנת גריסה והשמדה כתוצאה מנושאו השנוי במחלוקת . 

זאב בר סלע חוקר הספרות  הישראלי יצא להוכיח שהסופר הסובייטי המפורסם מכולם וחתן פרס נובל ,מיכאיל שולוחוב אינו אלא גנב וזייפן .בימים אלה הוא פירסם ברוסיה את הספר "הבור הספרותי ". החלק הראשון בפרויקט ענק שבו הוא מוכיח את טענותיו .ומיד נתקל בהתנגדות ארסית עד כדי נסיונות לעצור את פירסום הספר ולהשמידו לפני שיופץ.
כבר בשבוע של פירסום המאמר הקודם על בר סלע מאת כותב שורות אלו מיהרו ברוסיה להגיב עליו .
במאמר שפירסם אדם בשם גריבצוב עיתונאי ולשעבר מדריך בועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית והיום סופר בנושא מלחמת העולם השניה .בעיתון הרוסי "פרבדה" ( לשעבר העיתון החשוב ביותר בברית המועצות בטאון המפלגה הקומוניסטית ) כתב שאיש שמסוגל לכתוב ששולוחוב לא כתב שום דבר הוא משוגע לגמרי ,"כלב בן כלבים", ו"זבל מנוול ישראלי בלתי ידוע", בתוספת קללות רוסיות עסיסיות נוספות במיטב המסורת הרוסית ,במאמר שהוא כולו אנטישמיות צרופה .
אבל זאת רק הייתה ההתחלה של מסע שנועד לעצור את פירסום ספרו של בר סלע לפני שפורסם ולהשמידו לאחר שפורסם.

פוטין ושולוחוב

זאב בר סלע בלש ספרות.

זאב בר סלע מספר : יצאתי לרוסיה עם הספר על שולוחוב שעמד לצאת לאור כאשר מלאו מאה שנה להולדת שולוחוב. וצריך להבין שהפרסום הזה משתלב במאבק תרבותי אדיר שמתנהל היום ברוסיה על היחס לשולוחוב ולמורשתו ,מאבק שיש לו משמעויות פוליטיות מובהקות בדרגים הגבוהים ביותר .

על מנת להבין בדיוק מה בעצם קרה שם יש לחזור קצת אחורה כדי להבין את רקע  המאבק התרבותי המתנהל כרגע סביב שולוחוב .
כבר ב-2000 החלו ההכנות לחגיגות ענקיות לכבודו.של שולוחוב ב-2002 החליטו להקים ועדת חגיגות רשמית שאותה  אישר   נשיא רוסיה פוטין .
אבל משום מה הוועדה הזאת לא התכנסה . היו תלונות שמשרד החינוך לא רוצה לתת לה כסף וההחלטה של פוטין לא נכנסה לתוקף משום שלא פירסמו אותה בעיתון רשמי כפי שמקובל במקרים כאלה כדי לתת לה תוקף רשמי .. ההחלטה הזאת לא פורסמה וכתוצאה לא נכנסה לתוקף זה התברר רק ב2004.
מאז הייתה רק ירידה בדרגה לחגיגות שתכננו עבור שולוחוב . ואם קיוו לקבל מאות מיליוני רובלים לחגיגות מרשימות שיהיו בו זמנית במוסקווה ובערים גדולות אחרות ובכמה בירות כמו קייב ברוסטוב ובכפר מגוריו של שולוחוב הרי תקוות אלו התבדו . התברר שאין תמיכה ממשלתית ולא שום עניין רשמי בחגיגות. מה שהראה על ירידה בעניין מבחינת הממשלה בדמותו של שולוחוב בכלל .
ב-2005 הוקרן סרט בערוץ הרשמי הראשון של הטלוויזיה הרוסית על היחסים בין שולוחוב וסטלין וחרושצ'וב בשם "סופר ומנהיג ".
למרבית ההפתעה התברר שהסרט הרשמי היה לא לגמרי חיובי כלפי דמותו של שולוחוב . בתור דוגמה הופרכה שם האגדה ששולוחוב שרף את כתב היד של הרומן האחרון שלו שהיה סוג של יצירת מופת . בסרט הובהר שזה היה ספר גרוע ובהחלט לא משהו ברמה של "הנפשות המתות" של גוגול ( יצירת מופת שנשרפה בידי מחברה במאה ה-19) . בסרט שני הצדדים,תומכי שולוחוב ומתנגדיו קיבלו פיתחון פה . והושמעו ספקות לגבי אישיותו של שולוחוב . נאמר שם במפורש מה שלא העיזו להגיד עד כה בברית המועצות וברוסיה ששולוחוב הוא לא גוגול.
כתוצאה מכל זה  נראה היה שכל המיתוס של שולוחוב עומד להתנפץ ושהממשל של פוטין לא יתנגד לניפוצו. ובאווירה הזאת האוניברסיטה הממלכתית למדעי הרוח במוסקבה מהאוניברסיטאות המובילות של מוסקבה וההוצאה לאור שלה קיבלו החלטה לפרסם את הספר שלי לפרסום מתוך הנחה שהספר לא יתקל בהתנגדות בחלונות הגבוהים של מוסקבה. וכדאי לדעת זאת הוצאה לאור גדולה שמוציאה לאור 200 כותרים בשנה רובם ספרי לימוד ועיון וספרות .
הדון השקט ספר רביעי / מיכאיל שולוחוב

 

אבל במקביל הופצו כל הזמן רמזים שלא כולם מרוצים מהפרסום העתידי של הספר שמנתץ את תדמיתו של הסופר הסובייטי המפורסם .
באפריל 2005 פורסם בכתב העת אוגוניוק מאמר בשם "הדון הפראי " על הדון השקט ששם נטען שהספר מייצג את הנפש הפראית של העם הרוסי ושם נרמז כבדרך אגב שבכלל לא בטוח שהספר המתוכנן של בר סלע על שולוחוב יצא לאור כמתוכנן .
ואז במאי נראה היה כאילו פני הדברים לגבי שולוחוב מבחינת השלטון משתנים באופן דרסטי .

 
ב-24 למאי היגיע יום הולדת ה-100 של שולוחוב . יומיים לאחר מכן החלו חגיגות בכפר הולדתו ובמסגרתן היגיע לשם פוטין בכבודו ובעצמו . הוא נפגש עם המשפחה של שולוחוב שתה עימם תה ועזב אחרי שעתיים . בהמשך הסיור הוא נפגש עם נציגי הקוזאקים החדשים שקמו בשנים האחרונות לתחייה לאחר שהושמדו בידי הסובייטים ושרואים ביצירתו של שולוחוב על קודמיהם "הדון השקט" יצירת מופת בסדר הגודל של התנ"ך .
בכפרו של שולוחוב הכריז פוטין שיש לחזק ולשמר את זכרו של שולוחוב הסופר הרוסי הדגול בכל דרך. למי שרצה לשמוע מה שהוא רוצה זה הספיק .לדעת מאזינים רבים בנאום זה פוטין הכריז למעשה על קו פוליטי חדש כלפי שולוחוב שאסור לפגוע בו ולמעשה על המשכיות השלטון הנוכחי עם השלטון הסובייטי . אם נרצה אפשר לראות בהכרזה זאת כחזרה לאידיאולוגיה של השלטון הסובייטי והצדקתו משטר שמשטר פוטין מכריז על עצמו כעת כיורשו וממשיכו הישיר . רק כך אפשר להבין את מה שקרה לאחר מכן.
(_אגב כאשר חזר פוטין למוסקבה באותו יום הייתה שם הפסקת חשמל נוראית בה כחצי העיר נשארה בחושך והיו שראו בכך פעולת טרור .)  
להכרזתו של פוטין היו השלכות ישירות ודראסטיות על גורלו של "הבור הספרותי ".
ב7 ליוני הספר נשלח לדפוס. בתשיעי ליוני התכנסה ועדה של הרקטוראט באוניברסיטה. ושם קמו כמה מראשי האוניברסיטה וטענו שכתוצאה מהספר האוניברסיטה עלולה להסתכסך עם המדינה וקבעו שיש למנוע את הוצאתו לאור . .
המנכ"ל של הוצאת הספרים של האוניברסיטה אמר להם שזה כבר מאוחר מדי. הספר כבר בדפוס הכל שולם למחבר ולמפיצים והוא כבר יוצא לחנויות . הם אמרו "בסדר" ולכאורה עזבו את הנושא.
יום לאחר מכן הם פיטרו את המנכ"ל והודיעו מיידית על סגירת ההוצאה לאור. בתוך ארבעה שבועות הם פיטרו את כל העובדים בהוצאה לאור והחליפו אותם באנשים חדשים.

  

המאבק על הבור הספרותי : בר סלע ברוסיה

 

book cover of   The Silent Don    (Silent Don)  by  Mikhail Sholokhov

כל הזמן הזה אני ישבתי בישראל ולא ידעתי מה קורה בזמן שזה קורה בחו"ל. בסוף יוני יצאתי לרוסיה למרות שהזהירו אותי שלא לעשות זאת ונשמעו כל מיני רמיזות שאני לא אהיה "בטוח " שם. .
באתי להוצאה לעורך הראשי ודיברתי עם המנהל של ההוצאה והתברר לי שמתכננים כעת להפוך את ההוצאה האוניברסיטאית המכובדת להוצאה לאור פרטית עם מנכלים אחרים .
בכל אופן הם הודיעו לי שספרי הדוגמה יצאו לאור ואני בא לקחת אותם כדי לוודא שהספר קיים ובידי.גיליתי שאלף וחמש מאות עותקים הודפסו לבסוף אבל לא היגיעו לשום חנות כולל החנות של האוניברסיטה . הם לא ידעו מה לעשות אותם . הם חיכו לראות מה תהיה ההחלטה של השלטון בעניין האם יהיה המשך לביקורו של פוטין בכפר של שולוחוב ויושמעו החלטות חדשות על שולוחוב.
היה ברור לי וקיבלתי רמזים ברורים מאוד על כך שעותקי הספר שלי עומדים בפני גריסה והשמדה ,הם רק חיכו לרמז על כך מהממשל..
אבל בנתיים שום דבר לא קרה.
ואז. אחרי עשרה ימים הופיעו עותקים של ספרי בחנות האוניברסיטה אבל לא בשום מקום אחר.
ואז.. הופיע בעיתון החשוב איזוסטיה מאמר קצר על הספר שמחברו יכול היה להשיג אותו רק בחנות האוניברסיטה שכתב אותו עיתונאי ספרותי מפורסם בשם ניקולאי אלכסנדרוב שחוקר את יצירות פושקין . הוא כתב במאמר שזה חומר ענק וניתוח מאוד משכנע ואם מישהו עוד חושב ששולוחוב כתב את הדון השקט אפילו בו זה יכול לעורר ספקות .המאמר הזה שהופיע בעיתון רשמי חשוב שינה את מצבי מן הקצה .
אחר כך הופיע עוד מאמר חיובי בעיתונות הרשמית הפעם הראשונה שהופיעו בעיתונות רשמית תגובות חיוביות על ספר נגד שולוחוב . הייתי בפרזנטציה של הספר ב-26 ביולי וקיבלתי מחמאות מהמו"ל של עיתון של מה שנשאר מהאופוזיציה ברוסיה וגם זה לא הפריע להם יותר. גם ברדיו דיברו על הספר ביום האחרון שבו הייתי .
ואז בסוף ביולי ביום שבו כבר ארזתי מזוודות על מנת לחזור לישראל פיתאום אני קיבלתי קריאה להוצאה לאור .זאת העורכת הראשית שאומרת לי "חבל שבאת כל כך מאוחר דיברתי עם המנכ"ל החדש שהוא היסטוריון במיקצועו  והוא אמר ש"זה ספר מאוד מוזר אני קורא ותו והכל בתוכי מתנגד בו ואז אני קורא עוד פעם ואני רואה שהוא משכנע אותי" . ואז הוא שואל מה עם ספר ההמשך וקיבל את התשובה שבר סלע לא אמור לפרסם את זה אצלם אלא אצל מו"ל אחר הוא הודיע לה שהוא רוצה את הספר ההמשך אצלהם.

.עכשיו אני עובד על ספר ההמשך שיוכיח  בפרטי פרטים את ההונאה של שולוחוב.
א.א. : איך אתה מסביר את כל זה את השינוי הדרסטי בעמדות הרשמיות כלפיך וכלפי הספר ?
בר סלע : למרות שפוטין נראה כאדם בעל עוצמה רבה ,הרי לאמיתו של דבר השלטון ברוסיה הוא חלש מאוד. . היגעתי למסקנה שבניגוד לימי הקומוניסטים השלטון כבר לא רוצה לנהל את כל העניינים כולל ענייני התרבות כבעבר .השלטון התעייף. והחברה חיה   בתוך עצמה ,החברה והשלטון חיים בעולמות מקבילים שאינם נפגשים למעשה. 

 נכון הציפיות הישנות נשארו .שלטונות האוניברסיטה רצו כל הזמן לקבל רמז מהשלטון מה עליהם לעשות עם הספר שלי כמו שהיה מקובל בימי השלטון הסובייטי רמז שכמוהו כפקודה ולא קיבלו. מהמאמרים שפורסמו בעיתונות הרשמית הם הבינו שהספר מצליח ולא נחשב כעוין לשלטון והחליטו שעדיף להיות בעלי ספר מצליח..
וזה מראה  על תמונה אחרת ממה שהתרגלנו וממה שציפיתי כשיקרה. ציפיתי שרוסיה תחזור 20 שנה אחורה,אבל זה לא קרה .

בשורה התחתונה ברוסיה יש רצון אמיתי לפחד מהשלטון אבל אין להם כל סיבה לפחד. 

זאב בר סלע זכה בכבוד בל יתואר כיום עבור סופרים בימינו ובזמננו .עצם העובדה שמישהו מצא את הספר שלו למפחיד ומאיים כל כך עד ששקל להשמיד אותו היא כבוד שסופרים רבים שאיש לא מתייחס לספרם לטוב או לרע היו נלחמים עליו.

קישורים רלבנטיים

הדון האחרון : פרשת שולוחוב
נשיא רוסיה פוטין

 
 
 

הדון האחרון : על מיכאיל שולוחוב והתרמית הגדולה ביותר בתולדות הספרות

העטיפה של "הדון השקט" יצירת המופת הגדולה ביותר של הספרות הרוסית במאה העשרים.

הופיע בעיתון "גלובס".

  אויה אבינו הדון השקט !

אוי מה היה לך ,הדון השקט ,כי עכורים יזלו מימיך ?

הא איככה לא יזלו עכורים מימי.

מתחתיות מעינות קרים ,עינות הדון השקט,יסבוני

בקרבי הדגה ,דגת הדון השקט תעברני .

( שיר קוזאקי ,המבוא ל"הדון השקט")

הדון השקט ספר רביעי / מיכאיל שולוחוב

לאחרונה ב24 למאי 2005 מלאו 100 שנה להולדת הסופר הסובייטי החשוב מכולם מיכאיל אלכסנדרוביץ שולוחוב , אירוע שאותו חוגגים גם ברוסיה הפוסט קומוניסטית. במקביל מלאו גם 40 שנה לזכייתו בפרס נובל של שולוחוב ב-1965. אפילו נשיא רוסיה פוטין טרח לקחת חלק באירועים בביקור רשמי במוזיאון שולוחוב.

אך באותו זמן בחדר עבודתו  בביתו בירושלים  השלים  זאב בר סלע בלשן וחוקר ספרות  ישראלי את כתיבת ספרו המוכיח לדבריו כי הקריירה הספרותית של שולוחוב  וזכייתו בפרס נובל היו ההונאה הגדולה ביותר בתולדות הספרות העולמית . לפי בר סלע שולוחוב שחתום על יצירת הענק הספרותית "הדון השקט" גנב את היצירה מסופר קזאכי מוכשר,גנב ממש אלפי דפים כתובים .ובזמן שבעליה של היצירה נרצח בידי השלטונות זכה הגנב לתהילת עולם.הנה עלילה לספר מרתק באמת .

הגאון הצעיר

איש שירותי הביטחון: מיכאיל שולוחוב בשנות העשרים.

מוצאו של מיכאיל שולוחוב היה מאזור הקוזקים הדון ( אם כי לא היה קוזאקי טהור בעצמו ויש לכך חשיבות להבנת סיפור חייו ) והוא השתתף בצעירותו בקרבות של הצבא האדום כנגד צבא הקוזאקים "הלבנים " שלחמו בקומוניסטים .מהדון היגיע הצעיר החסר כל הסכלה למוסקבה ועבד שם כפועל פשוט סבל וחצב . אבל בגיל צעיר ביותר ב1924 החל לפרסם במקביל סיפורים קצרים .ובתוך זמן קצר יחסית עבר לעסוק בקריירה ספרותית בלבד.
ב-1926 והוא בן 21 פירסם שולוחוב שני קובצי סיפורים מחיי הקוזקים בשם "סיפורים על הדון" ו"הערבה הכחולה
אלה היו סיפורים שיגרתיים ברמה בינונית ומטה כצפוי מסופר מתחיל.

. אבל כמעט מיידית הפך ב1928 לסנסציה ספרותית כאשר פירסם את כרך א של ספרו הידוע ביותר,יצירת הענק "הדון השקט " ששלושה כרכים נוספים שלו יצאו לאור בשנים 1929 , 1932 ו-1940 .הסופר היה צעיר מאוד רק בן 22 כששלח את הכרך הראשון לפירסום ובן 25 כשלושה רבעים של היצירה הענקית הושלמו . ספר זה הציב את הסופר שהיה בלתי ידוע לחלוטין בשורה הראשונה של הסופרים הסובייטיים בתארו את הטרגדיה וההיסטורית של הקוזאקים כפי שהיא משתקפת בגורלו של גיבור הרומן גריגורי מיליחוב ומקורביו על רקע מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים באזור נהר הדון שלאחר המהפכה הסובייטית , שבה הוא משתתף במאבק הירואי וטראגי כנגד הסובייטים , ולבסוף מחוסל בידי חבר לשעבר וקומוניסט קשוח בהווה .

1936 English trans. edition

שולוחוב הציג את הקוזאקים כמי שנקרעו בין מחנה המהפכה ובין האנטי מהפכנים ולא נמנע כלל מלבקר בחריפות בספר זה את הבולשביקים.לאמיתו של דבר הספר אף גילה רגשות אמפטיה לקוזאקים האנטי קומוניסטיים הלבנים שהיו מוזרים בלשון המעטה בספר שניכתב בידי מי שלחם כנגדם ,וקומוניסטים נאמנים תקפו את המחבר על כך שהוא מבטא בספר השקפות של קוזאק שמרני .הכרך השלישי שבו יש תיאור גראפי ביותר של הטיפול האכזרי של הקומוניסטים בקוזאקים אף הביא להקפאתו של המגזין "אוקטובר" שבו הוא פורסם בהמשכים וההרשאה להמשיך לפרסמו ניתנה בידי סטלין עצמו שהעריץ את הספר .

book cover of The Silent Don (Silent Don) by Mikhail Sholokhov

הכרך הרביעי הופיע רק ב-1940 כנראה מסיבות פוליטיות שנים רבות לאחר שנכתב.אבל הפתיע את
הקוראים ברמתו האמנותית הגבוהה במיוחד ובגורלו הטראגי של הגיבור מלחוב שהיה מנוגד לחלוטין לכל מה שהיה מקובל בשנים אלו בספרות הסובייטית , שבה סיום טראגי היה בגדר "אסור".


"הדון השקט " הוכר כיצירת מופת ספרותית מיד עם פירסומו . הוא הוגדר כיצירה עשירה בעלת תנופה אפית גדולה של אמן ראשון במעלה , כרומן ההיסטורי החשוב ביותר במאה העשרים וכשני רק ל"מלחמה ושלום" של טולסטוי בספרות הרוסית . מחברו הוגדר כאמן הגדול של ציורי הנוף והושווה עם טולסטוי עצמו ….. . הספר הציב את שולוחוב הבלתי ידוע בראש מחנה הסופרים הסובייטיים .

הדון השקט ספר רביעי / מיכאיל שולוחוב

המשורר אברהם שלונסקי תירגם לעברית את הדון השקט " שתואר כ"פאר הפרוזה הסובייטית בתרגומו המפואר של א.שלונסקי " ספר שכולו שירה של נוף דומם וחי ,של מקום וזמן ,של יצרים ומעמדות ,העולה בשלל צבעים של לשון שופעת של נפשות פועלות ,של עלילות עזות ".
עם כל השבחים האלה הספר זכה לתשומת לב גדולה בחוגי השמאל בישראל.
המבקר העברי יוסף ליכטנבום תיאר את הספר "יחד עם גיבורי הרומאן אתה רוכב על פני מרחבי הערבה ,עולה בגבנוני –גבעות מורד גאיות –נושם אל קירבך את ריח הערבה מתענג על נימורי פרחיה מלטף במבט עיניך את המרחקים המשתרעים לעין קץ" . … .
תרגומו הוגדר כ"ממיטב מעשי התרגום של א.שלונסק'י,לשון דשנה ,חיה ושורשית ההולמת את החיים המתוארים בספר".
"הדון השקט " הוא היצירה הנקראת והמוערכת ביותר של הספרות הסובייטית כולה והעריכו שב-1980 נדפסו כמעט שמונים מליון עותקים של ספריו ב-84 שפות בברית המועצות . ויצירותיו תורגמו לשפות רבות מעבר לכך ובהן אנגלית וגם עברית בידי שלונסקי.

"הדון השקט " בקולנוע ובמוזיקה

פוסטר הסרט "הדון השקט".

הדון השקט " הוסרט פעמיים: פעם אחת ב-1957 בידי הבמאי גרסימוב בשלושה חלקים , ושוב בשנות התשעים כסדרה לטלוויזיה בידי הבמאי המפורסם בונדרצ'וק  שביים גם את "גורלו של אדם " ואת "הם נלחמו בעד ארצם" על פי שולוחוב .בונדרצ'וק  והתפרסם  באפוסים המלחמתיים שלו כמו  הסרט הארוך ביותר בהיסטוריה "מלחמה ושלום " על פי טולסטוי  שמשך הצגתו היא שבע שעות ו-13 דקות ו"וטרלו" .  הגרסה של בונדרצ'וק של "הדון השקט " הסרט האחרון שיצר שהופקה באיטליה וצולמה ביוגוסלוויה נעלמה במשך שנים רבות ולא הוקרנה אפילו ברוסיה כתוצאה מקופי רייט של המפיקים האיטלקיים הזרים ורק לאחרונה היא הוצאה להקרנות. לאחר מאבקים קשים של אלמנת הבמאי במפיק האיטלקי . ורק לאחרונה הסרט שוב נגיש לקהל ברוסיה ובארצות אחרות.

_(כותב שורות אלו וידידו בוריס ששניהם חובבים מושבעים של בונדרצ'וק מחכים לצפות בסרט זה בקוצר רוח) .

"הדון השקט" תרם גם תרומה לא ידועה ביותר  לתרבות הפופולארית של ארה"ב : שיר עם קוזאקי שהופיע בספרו של שולוחוב שימש כבסיס לאחד מהפזמונים האנטי מלחמתיים המפורסמים ביותר  של זמננו "להיכן נעלמו כל הפרחים"  של זמר אמריקני  מפורסם פטר סיגר .

פיטר סיגר זמר פזמון מפורסם על פי שולוחוב.

במקביל לפרסום הכרך השני של הדון השקט ב-1932 פירסם שולוחוב ספר בשם "קרקע בתולה " ( גם הוא תורגם לעברית בידי שלונסקי בשנים 1955-1956 ) גם הוא עסק בחיי הקוזאקים בערבות הדון הפעם בתקופת הקולקטיביזציה הכפויה של ימי סטלין, ספר שכרך שני שלו יצא לאור רק ב-1960. בספר זה רצה שולוחוב להראות כי על אף משוא הפנים ,חוסר השיקול והאכזריות של השלטון המקומי ,רעיון הקולקטיביזציה של האדמות נקלט בסופו של דבר אצל רוב הקוזאקים ,ואת המאבק המזוין שהיה כרוך בכך הציג כספיח מקרי לא אופייני בניגוד למציאות .

פוסטר לסרט "הדון השקט"

אבל זה אם כי פורסם במקביל לכרכי "הדון השקט " נפל משום מה מקודמו בצורה דרסטית מבחינת רמתו הספרותית, הממשלה הסובייטית בכל אופן הכריזה עליו כעל חומר קריאה חובה אצל מנהלי הקולחוזים בברית המועצות ..התרגום העברי של שלונסקי של ספר זה הוגדר בכל אופן בידי ההוצאה הגאה כ"יצירת מופת בתרגום מופת".

עטיפת הדי וי די של הסרט "הם לחמו עבור ארצם" על פי שולוחוב.

. בתקופת מלחמת העולם השנייה שבה עבד שולוחוב כעיתונאי בחזית ( הוא הודה בראיונות שהוא מעולם לא אהב את מקצוע העיתונאות ) פרסם את הספר הפטריוטי "הם לחמו בעד ארצם " ( 1942 ) חלק ראשון מטרילוגיה מתוכננת שלא הושלמה ספר שנחשב כנפילה קשה ביותר מבחינה אמנותית אך כמו מרבית יצירותיו של שולוחוב הוסרט ב-1975 בידי הבמאי המפורסם בונדרצ'וק .

לצידו פירסם  שולוחוב באותה התקופה סיפור קצר ידוע על המלחמה בשם "מדע השינאה " שתורגם לעברית ב'קובץ "סיפורי מלחמה רוסיים" .

לאחר מכן הוא פירסם עוד סיפור אחד ב-1956 בשם "גורלו של האדם " שעסק בנושא שהיה כמעט טאבו של חייל סובייטי שחזר מהשבי בידי הנאצים אל ביתו ההרוס בסוף המלחמה ,סיפור שהתקבל בהתרגשות בידי הביקורת הסובייטית והוסרט בידי בונדרצ'וק ב-1959 וכמו מרבית יצירותיו של שולוחוב תורגם גם הוא לעברית ( בידי מ.מנדל ב"סיפורים רוסיים בני זמננו " הוצאת עם הספר , 1962) . אבל מבקרי ספרות מהמערביים התרשמו הרבה פחות הכריזו על סיפור זה כ"על אחת היצירות הפחות מרשימות שנכתבו אי פעם בידי חתן פרס נובל" .
. . משום מה שולוחוב המעיט לפרסם לאחר מכן להוציא כמה יצירות בודדות ומה שפירסם היה ברמה נחותה עד להדהים בהשוואה ל"הדון השקט" " . ומשנות החמישים ועד מותו ב-1984 השתתק לחלוטין להוציא השמעת נאומים ופירסום מאמרי תעמולה בעיתונות בשירות הממשלה והדפסות חוזרות של סיפוריו הישנים .
אבל הקריירה הפוליטית שלו בזמן הזה רק פרחה.

הצאר של הספרות הסובייטית

חביבו של סטלין : שולוחוב בשנות השלושים.

במקביל להצלחת ספרו, שולוחוב הפך לסופר בעל העוצמה הפוליטית האדירה ביותר בברית המועצות והיו שכינו אותו "הצאר של עולם הספרות הסובייטית " . על פי הדיווחים סטלין עקב באופן קרוב ביותר אחרי הקריירה של שולוחוב ואישר את הפירסום של כמה מסיפוריו שנראו בעיני אחרים כ"לא מתאימים פוליטית ". שולוחוב היה שום דבר פחות מהסופר הנערץ על סטלין שהיה חובב ספרות גדול .סטלין קבע ש"שולוחוב הוא הסופר הגדול של זמננו " .ובהשראתו הגדירה הביקורת את שולוחוב כאחד הסופרים הרוסיים הגדולים ביותר . אמרו עליו "אמן כזה היה יכול להיוולד רק על אותה אדמה שהולידה את טולסטוי דוסטוייבסקי וגורקי. ספריו הוחשבו בתור ההוכחה לצדקת והעליונות התרבותית של הקומוניזם. ספריו ( יותר נכון קטעים מתאימים מתוכם ) נלמדו כחומר חובה בבתי הספר הסובייטיים וחקר שולוחוב הפך למקצוע בפני עצמו בתחום חקר הספרות בברית המועצות. "

יוסף סטלין ,שליט ברית המועצות והמעריץ הגדול ביותר של שולוחוב ושל "הדון השקט".
הוא הפך לאחד ממקורביו החביבים ביותר של סטלין שהעריץ את ספרו ושהגן עליו על כל צעד ושעל . אפילו כאשר התברר ששולוחוב מנהל רומן עם אישתו של הגנרל יזוב מטיל האימה מראשי שירותי הביטחון שניהל אחריהם מעקב יזוב לא העז לעשות דבר, סטלין דאג אישית ששום דבר לא יקרה לשולוחוב.ומעתה ואילך הייתה זאת סכנת חיים ממש להעלות ספקות כלשהן לגבי שולוחוב וגאוניותו .

( לגברת יזוב היה גם מאהב  ספרותי אחר, משורר בשם יצחק בבל שמצא את מותו גם בגלל קשריו איתה , עליו סטלין לא טרח להגן).  

שולוחוב  שירת כסגן הנשיא של אגודת הסופרים הסובייטים רבת העוצמה. ב-1961 הוא אף הפך לחבר הועד המרכזי של מפלגה הקומוניסטית והיה ידוע כקומוניסט מסור ודובר נאמן של הקו הסובייטי ככל שזה השתנה.

And Quiet Flows The Don (Silent Don) by Mikhail Sholokhov
שולוחוב הפך ל"שוט המשטר" כנגד כל סופר שהעז לסור מהתלם האידיאולוגי שהוכתב בידי המשטר.הוא נהג להתקיף בארסיות כל סופר שנחשד בחוסר נאמנות או "בסטייה".
( בסתירה מוזרה לקו האנטי קומוניסטי הבולט שבו נקט ב"הדון השקט".)
ב-1949 דרש בעיתונות שיחשפו השמות האמיתיים מאחורי כינויהם של סופרים ,ובכך הצטרף למערכה האנטי קוסמופוליטית ( דהיינו אנטישמית ) שניהלה אז העיתונות הסובייטית כנגד סופרים ואנשי רוח יהודיים שונים שלקחו לעצמם שמות בעלי צליל רוסי .
את פאסטרנק מחבר "דוקטור ז'יואגו " שזכה גם הוא בפרס נובל ( שהמישטר הסובייטי אילץ אותו לוותר עליו ) כינה בזלזול "מהגר פנימי". את הסופרים סיניאבסקי ודניאל שהועמדו לדין על כתבים שנראו כפגיעה במשטר והוכנסו משום כך לבית הסוהר כינה  בנאום גדול ומפורסם בקונגרס של המפלגה הקומוניסטית "ברנשים בעלי מצפון שחור " ורמז שאילו היו חיים ב"ימים הטובים של שנות העשרים שחלפו כי אז היה הצדק המהפכני עושה איתם חשבון קצר ". את סולז'ניצין כינה "תולעת שהורסת את היבולים " .
הוא היה ידוע כלוחם נאמן במאמרים פובליציסטיים בעיתונות במערב "הרקוב " ונהג לתקוף ללא הרף מנהיגים מערביים עם אינטלקטואלים סובייטיים. כל כך סמך עליו המשטר עד שהוא ליווה את המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב בכמה ממסעותיו במערב באירופה ובארה"ב כדוברה של הספרות והתרבות הסובייטית .

חתן פרס נובל ,שולוחוב בשנות השישים.

הוא זכה בפרס סטלין ב1941 בפרס לנין ב1960 והחשוב מכלבפרס נובל ב1965 מה שחיזק את מעמדו כסופר הסובייטי החשוב ביותר. מה גם שכל שאר הזוכים הרוסיים לאורך השנים איבן בונין ( גולה רוסי באירופה ) פסטרנק ( שאולץ בידי הממשל הסובייטי לוותר על פרס נובל )סולזניצין וברודצקי שזכו בפרס אחריו היו ידועים כאנטי קומוניסטים חריפים. שולוחוב היה שונה מכולם בהערצתו למשטר הקומוניסטי ( שהיא עומדת בניגוד לתיאור החריף והלפעמים עוין של משטר זה בספרו ) . "אני קודם כל קומוניסט " הכריז פעם "ורק אחר כך סופר".

 

לאורך השנים היו שמועות עקשניות ביותר שהפרס היוקרתי הושג לא רק כתוצאה ממניעים ספרותיים טהורים אלה גם כתוצאה מהסכם סודי בין ברית המועצות ושוודיה שבו התחייבה ברית המועצות שצוללות שלה לא יחדרו לתחומי שוודיה אם תזכה האקדמיה השוודית את הסופר הסובייטי החשוב ביותר בפרס נובל .שולוחוב בכל אופן כקומוניסט נאמן טרח ושלח מכתב לפוליטביורו של המפלגה בשאלה האם מן הראוי שילך לקבל את הפרס שהרי זה הוגדר רק כמה שנים לכפני כן כ"פרס ריאקציונרי בורגני " כאשר פסטרנק זכה בו . הוא קיבל אישור שהפעם "זה בסדר" ללכת לקבל את הפרס…

  

הסופרים הסובייטיים האחרים שחששו מכוחו העצום בחוגי השלטון שתקו בדרך כלל.אבל פה ושם היה מי שהעז לדבר נגדו ,הסופר גאלאנסקוב כתב בזעם לאחר זכייתו של שולוחוב בפרס נובל כי שולוחוב הוכיח שאינו מסוגל לשום דבר רציני חוץ מהטלת גידופים באמנות הבורגנית . במכתב גלוי לשולוחוב כתב גאלאנסקוב :

אתה החבר שולוחוב כבר לא סופר . פעם היית עיתונאי בינוני.אבל גם זה כבר מזמן חדלת להיות .כעת אתה דמגוג פוליטי רגיל ביותר ,ונוסף על כך בעל חינוך רע ולא חכם מדי . כעת אתה פשוט נושא מדליות על החזה  המחפה בסמכות המפוקפקת שלו על קומץ פוליטיקאים שפשטו את הרגל ..ואל נא תתמרח בגדולתו ובנדיבותו של העם הרוסי ! אתה מכתים הן את גדולתו והן את נדיבותו .למרבה הצער סופרים כמוך ,המוצצים את גופה המעונה של רוסיה , עדיין רבים.
גאלאסנאקוב מצא את מותו בבית הסוהר של המשטר.
אבל הוא לא היה היחיד. סופרת בשם לידיה צ'וקוסבקאיה כתבה גם היא מכתב גלוי לשולוחוב לאחר שתקף בארסיות את הסופרים סינייאבסקי ודניאל בנאום בקונגרס המפלגה הסובייטית ב-1966:
"ההיסטוריה לא תשכח את נאומך המביש .הספרות תנקום בך את נקמתה ,כפי שהיא מתנקמת תמיד באלה הבוגדים תמיד בחובת ההומניזם שהיא מטילה .הספרות הוציאה עליך את המשפט הנורא ביותר שאפשר להוציא על אמן –עקרות יצירה. הכיבודים והכסף והפרסים בכל אלה אין כדי להסיר מעליך את הכתם.

 

שולוחוב נפטר ב-1984 שבע תהילה וכיבודים אין ספור אבל לאורך השנים לא פירסם יצירה ספרותית חדשה ובוודאי לא משהו שהתקרב אפילו ל"הדון השקט " ולעוצמתו.

פסל לזכרו של מיכאיל שולוחוב.

 הקוזאק הנגזל

 

סרט רוסי על פי סיפור של שולוחוב.

אבל לאורך השנים עורר שולוחוב  ויכוחים חריפים יותר מכל סופר סובייטי אחר.

 

הספינה "מיכאיל שולוחוב " של הצי הסובייטי.
לאורך השנים היו שמועות לאין סוף ששולוחוב "גנב " את ספרו המפורסם. סיפרו ששולוחוב קיבל את כתב היד של "הדון השקט" מאישתו של סופר שמת וכי הוא ממשיך לשלם לה "פנסיה" באופן קבוע. בחוגים שונים ברוסיה היו מתלוצצים :"הדבר הטוב היחידששולוחוב כתב גנוב…" ב-1967 כתב המשורר אנדרי ווזסנסקי באחד משיריו שבו רמז בבירור על שולוחוב :" אתה קלסיקן על ורכיכה של השלטון להתבייש אתה צריך ! העתקת פעם סיפור של אדם אחר .אך על ההצגה הזאת לחזור לא תוכל …"

ב1974 יצא לאור בצרפת ספר עם הקדמה של הגולה הרוסי המפורסם סולז'ניצין שהאשים את שולוחוב שגנב את כתב היד של ספרו המפורסם "הדון השקט" מסופר קוזאקי ידוע בשם פיודור קריוקוב שמת ב-1920ממחלת טיפוס . על פי השמועות בשנות חייו האחרונות כתב אותו קריוקוב אפוס גדול על חיי הקוזאקים מאזור הדון שנעלם לאחר מותו והועלתה השערה שאפוס זה הוא הוא הטקסט המקורי של "הדון השקט".

אלכסנדר סולז'ניצין. חתן פרס נובל לספרות ,עמד בראש ההתקפות על שולוחוב.

. המאשימים ציינו שבדיקה יסודית של הטקסט של "הדון השקט "מראה ששני אנשים שונים כתבו חלקים שונים ממנו . האיש הראשון שכתב את שני החלקים הראשונים של היצירה הצטיין בהתבוננות פסיכולוגית מעמיקה לנפשות הדמויות וגם היכיר היטב את הקוזאקים ודרך חיייהם באזור הדון . בידיו גם היה ידע היסטורי עצום על הנעשה באזור והוא ככל הנראה כתב את דבריו על יסוד קשר הדוק ורב שנים עם חוגים שונים של החברה שלפני המהפכה באזור הדון .
. "הכותב השני " לעומת זאת כתב חלקים שהם נחותים בהרבה מהחלקים הראשונים ו"המחבר השותף " הכניס בהם פרקים שלמים שאינם מתאימים כלל לקו העלילה כפי שהוטווה בחלקים הראשונים המעולים בהרבה מבחינה ספרותית ושילב דמויות ומעשים שאינם מתאימים מבחינה אורגנית לקו הכללי של היצירה. הוא הכניס ביצירה שינויים ו"תיקונים " פוליטיים שונים שבהם האדיר את הלוחמים הקומוניסטים בניגוד לסופר המקורי שעמד דווקא לצידם של ה"לבנים " יריבי הקומוניסטים .

בול עם תמונת שולוחוב.

.שולוחוב עצמו משום מה נמנע לחלוטין להשיב להאשמות כנגדו . אך המאשימים לא הצליחו להביא הוכחות מכריעות לטענותיהם . בדיקה באמצעות מחשב שבוצעה בשוודיה של לשון יצירותיו של שולוחוב בהשוואה עם אלה של קריוקוב הראתה שיש בינהן שוני וההאשמה,לכאורה לפחות , הופרכה ( שמועות עקשניות טוענות שאותו מחקר מחשב מומן בידי כספים שהיגיעו מברית המועצות ) .
כן ב-1987 לאחר שנים רבות של מחסור מוחלט בכתבי היד של שולוחוב ל"הדון השקט" הוצגו כתבי יד של טקסטים של " הדון השקט" שהוכיחו שוב מעבר לכל ספק , לפחות לכאורה, ששולוחוב הוא הכותב של "הדון השקט" שהרי הטקסטים היו בעצם כתב ידו .
אבל כעת הופיע חוקר ישראלי שקובע שהוא יכול להראות בצורה מכרעת ובלתי ניתנת להכחשה כי לא שולוחוב הוא שחיבר את "הדון השקט" או כל ספר אחר וכי בידיו ההוכחות לכך שהייתה כאן ההונאה הגדולה ביותר בתולדות הספרות .

ההונאה הגדולה

זאב בר סלע, בלשן חוקר ובלש ספרות.
זאב בר סלע הוא בלשן חוקר ספרות של יוצרים כמו יוסף ברודצקי ,וספרות מדע בדיוני ובעלה של המסאית הרוסיה הידועה מאיה קגנסקיה שעימה ועם בתה ד"ר אילנה גומל ראש המחלקה לספרות אנגלית באונ' תל אביב פירסם לאחרונה ספר מחקרי על ספרות המדע הבדיוני ברוסית .

 בר סלע : עליתי לישראל ב-1973 . ב-1982 התחלתי להתעסק בבעית שולוחוב כי זאת הבעיה הגדולה והמסובכת ביותר בספרות הרוסית בכלל שבה אי אפשר למצוא תופעות דומות לזאת. תחשוב על זה, הספר הגדול והחשוב ביותר של כלל הספרות הסובייטית המודרנית נוצר לכאורה בידי משהו שלא הבין וגם לא התעניין כלל בספרות , איך יתכן דבר כזה?
א.א : איך היגעת לנושא הזה ?
בר סלע : הייתי בישראל רחוק מכל ארכיונים וספריות של רוסיה ובידי היה רק טקסט של "הדון השקט" . והתחלתי לקרוא מחדש וראיתי שלא ייתכן שיצירת המופת הזאת נכתבה בידי מיכאיל שולוחוב .

 א.א. : למה בכלל חשדו בשולוחוב שהוא לא המחבר ?
בר סלע : היו שמועות מהרגע הראשון לאחר שהרומן יצא לאור שהוא גנוב על סמך כמה דברים פשוטים: ברומן מתוארת מלחמת העולם הראשונה בפרטי פרטים היסטוריים מפורטים של מי שחווה אותה על בשרו למרות ששולוחוב היה רק בן 9 כשפרצה ורק בן 14 כשהסתיימה מלחמת האזרחים המתוארת . והוא כתב זמן קצר יחסית לאחריה כשלא היו עוד מסמכים וספרים בספריות שלפיהם יוכל לברר את הדברים שאותם תיאר בדייקנות כזאת.
לדבריו הוא החל לכתוב את הרומן בגיל 19-20 אבל בספר מתוארים בפרטי פרטים יחסים בין המינים ויחסי משפחה כאילו המחבר הוא מבוגר ובעל ניסיון רב ולא בחור צעיר כפי שהיה שולוחוב.
א.א. : אלו לא טיעונים משכנעים , סופרים טובים יכולים להציג גם מציאות זרה להם בצורה משכנעת לחלוטין .
בר סלע : יכול להיות אבל לא בצורה שתשכנע גם את אלו שחוו את הדברים על בשרם כפי שעשה ספרו של שולוחוב והרי הכל שם מנוגד לביוגרפיה שלו והוא כתב על דברים שלא השתתף בהם . . הוא פירסם את הספר עשר שנים אחרי מלחמת העולם הראשונה והכל שם הוא מדוייק כאילו ראה הכל בעצמו ושיכנע אנשים שהיו שחשבו שזה אמיתי. כתוצאה נוצרו שמועות שהוא יותר מבוגר ממה שהוא טוען וכן עבר את מלחמת העולם הראשונה על בשרו וזה מסביר את הידע המפורט שהופגן בספר .
אבל מה שהפתיע את כולם במיוחד, היה הרמה ספרותית הגבוהה עד להדהים. הרי לפני זה הוא פירסם קבצים ספרותיים עם סיפורים דומים מאוד אבל ברמה ספרותית ירודה ביותר וקומוניסטיים באידיאולוגיה שלהם לחלוטין.

ותדע מיכאיל שולוחוב היה אדם חסר כל השכלה שכתב עם שגיאות כתיב . הוא לא היה מסוגל לנהל שיחות אינטיליגנטיות ולא מסוגל לכתוב .איך אם כך אדם כזה ללא השכלה וניסיון ספרותי מוגבל ביותר יצר יצירת מופת ענקית כזאת ועוד בגיל צעיר כל כך ? זה עומד בניגוד לכל היגיון.
א.א. איך אתה מסביר את כתבי היד שלו של "הדון השקט "?
.בר סלע :היו שמועות כבר ב-1929 שהאיש צעיר והבור הזה לא כתב את ה ספר הזה ודרשו ממנו הוכחות. והוקמה וועדת חקירה שכביכול "בדקה " את הנושא . והוועדה דרשה משולוחוב להציג את כתב היד והוא הציג את כתב היד. אבל אתה יודע מה הוא באמת עשה שם ? הוא פשוט העתיק את הספר שיצא לאור בכתב ידו , זה הכל.כל מה שהצליחו להוכיח שהוא כתב את אותם הדפים בכתב היד שלו . איך אפשר לדעת מהדפים אלה שהוא לא המחבר ?פשוט מאוד אין שם שום תהליך של עבודה, מחיקות ותוספות של גירסאות חלופיות שמראות שהמחבר שינה את דעתו ודברים כאלה.
אין שם בדפים האלה שום חומר שאינו נמצא בספר כפי שפורסם .עם נקבל את הדפים האלה כמו שהם הרי שולוחוב הוא הסופר היחיד בהיסטוריה שכתב יצירת מופת בלי שום שינויים בתהליך הכתיבה .

 

  

  עטיפת ספרו של זאב בר סלע על שולוחוב.

 

 
א.א : בכל זה אין הוכחה שלא שולוחוב היה המחבר של "הדון השקט ".מה הייתה התרומה החדשה שלך לעניין ?
בר סלע : . קראתי את הספר בעיון ונתקלתי בתופעה מוזרה : הספר מלא בסתירות פנימיות מדהימות , בעמוד אחד המחבר מספר דברים מנוגדים זה לזה למה שכתב בעמודים קודמים כאילו שכח מה שכתב .בתוך הספר יש מגוון של גרסאות שונות של אותם האירועים . ואז הבנתי מה יש לנו כאן : היה כאן כתב יד שבו אדם כתב תוכנית איך הוא יכתוב פרק זה או אחר ואחרי זה הוא כתב את העלילה ושינה את דעותיו וכתב את זה בצורה קצת שונה תוך כדי הכנסת שינויים שונים.אבל אם שולוחוב היה הסופר הרי היה יודע להכניס את השינויים הנדרשים ולהציג את כתב היד בצורה מושלמת . כלומר היה כתב יד של טיוטה שמי שהכין גרסה סופית שלה לא הבין מה המחבר התכוון לעשות ואיך הוא התכוון לעשות זאת. ברור שמי ששם את שמו על הספר לא הבין זאת . הבנתי שהמדובר בגניבה כי דברים כאלה לא קוראים אצל סופרים צעירים ומוכשרים כמו ששולוחוב היה אמור להיות.

 

חוץ מזה ניתוח של הספר שעשיתי הראה שיש בו השפעות רבות שמראות על ידע עמוק בספרות הרוסית וזאת למרות ששולוחוב למד בבית הספר רק 4 שנים ולא ידע דבר על הספרות הרוסית . אבל מאידך ניתוח של טקסט הספר הראה שמי שכתב אותו הושפע רק מיצירות שנכתבו לפני 1914 כששולוחוב היה בן 9 כאילו המחבר היה מישהו שכלל לא חי בברית המועצות ולא היכיר את היצירות של הסופרים שלה.
יש שם פרקים של יומן של הגיבור והתברר לי לאחר ניתוח שאין שם שום השתייכות של זה לשנת 1914 ,ושבהתחלה הסיפור בכלל דיבר רק על שנת 1911 בגירסה הראשונה של הרומאן.  התברר לי שהמחבר עוד לא ידע כאשר כתב את הקטעים האלה שתפרוץ מלחמת עולם הראשונה, כלומר הוא התחיל לכתוב את "הדון השקט" עוד לפני יולי 1914 כששולוחוב היה ילד בן 9 .
ואז התחלתי לחפש את המחבר האמיתי :
ניסיתי למצוא את הביוגרפיה של האיש הזה והדור הספרותי שלו היה שייך . מצאתי רק מועמד אחד .זה לא היה פיודור קריוקוב שסולז"ניצין ואחרים חשבו שהוא המחבר וזאת מאחר שהוא היה הסופר הקוזאקי הידוע היחיד של התקופה . זאת הייתה הטעות הגדולה שלהם אם כי הם צדקו לגבי דברים שונים לגבי "הדון השקט".
הבעיה עם קריוקוב היא שהוא נולד ב-1870 ו"הדון השקט " נכתב בצורה מודרנית כזאת שברור שאפשר היה לכתוב אותו רק אחר 1910 במאה העשרים וקריוקוב הוא תוצר של ספרות של המאה ה-19 והמשיך לכתוב כך גם אחרי 1910. הניתוח שלי כמו גם הניתוח של המחשב הראה שאין שום דמיון בין הסגנון של קריוקוב לסגנון "הדון השקט" .כלומר המחבר היה מישהו אחר.

 

מצאתי מישהו אחר שהתאים לחלוטין לכל התנאים שקבעתי וזה היה איש שנולד ב-1890 ונרצח בידי הקומוניסטים בינואר 1920 . שמו הבדוי ויקטור סוסקי . שמו האמיתי וניאמין קראסנושקין שהיה קזאכי במוצאו .. והאיש הזה ב-1910 הפך לעיתונאי מאוד ידוע באיזור של חבל הקוזאקים הדון . ב-1917 עבר לפטרבורג לאחד העיתונים המובילים היה עד למהפכת פברואר 1917 . ואחר כך עבר לאזור דון ששם הוקמה ממשלה קזכית עצמאית . אז פרצה מהפכת אוקטובר של לנין . וכל הזמן הזה המשיך לכתוב עיתונות . הוא הוציא גם שבועון משלו "גל הדון.
והוא היה אנטי בולשביק מובהק . ותמך בצבא הלבן אויב קומוניסטים. הבולשביקים עצרו אותו לבסוף ורצחו אותו אותו באותו החודש מאחר שהיה אחד מהעיתונאים המובילים של הלבנים.
מצאתי שהוא כתב ופירסם המון לפחות 1200 פירסומים ושישה כרכים. אבל בעיקר פיליטונים ומסות וידיעות עיתונאיות ולכן לא שמו אליו לב בעבר כי חיפשו יוצרים מובהקים בתחום הספרות היפה ובכל השנים האחרונות של חייו הוא כתב בסתר את הרומן.

  א.א. : ויש לך הוכחות שמראות בבירור שהוא כתב את "הדון השקט"?
בר סלע : בהחלט. אני יכול להגיד את זה בוודאות. אחרי שהיגעתי למסקנה שקראסנושקין הוא המחבר נסעתי לרוסיה וסרקתי שם ספריות וארכיונים בחיפוש אחרי כל בדל ניר שהוא אי פעם כתב ופירסם קראתי את כל 1200 הפרסומים שלו בכתבי עת שונים וניירות שונים שלא פורסמו כדי לברר אם אפשר למצוא שם חומרים שיקשרו אותו עם כתיבת "הדון השקט " .ומצאתי .
מצאתי בין כתביו את הטיוטות הראשונות של כמה פרקים ברומאן "הדון השקט " שפורסמו בזמנו בעיתונים ב-1911 וב-1912 תחת השם הבדוי שלו כסופר. במהלך הסריקה מצאתי עוד קרוב ל200 פריטים,מאמרים רשימות וסיפורים שקשורים קשר ברור והדוק מאוד לתכני "הדון השקט " בסגנון במילים בגישה וברור שנכתבו בידי אותו המחבר ושימשו כהכנה .
א.א. : אבל הרי שולוחוב כתב גם יצירות ספרותיות אחרות אחרי הדון השקט" .
בר סלע : הניתוח שלי מראה שכל אחד מהרומאנים האחרים של שולוחוב גם הוא נכתב בידי מישהו אחר. גם בניתוח של הספר "קרקע בתולה" מצאתי פרקים שנלקחו מכתב היד של "הדון השקט" שלא פורסמו. ניתוח סגנוני של הרומן האחרון שלו "הם לחמו בעד המולדת" מצא שאת הספר כתב סופר אחר
אנדרי פלטונוב  סופר רוסי מפורסם שמת ב-1950. לדעתי שולוחוב שילם לו עבור כתב היד והספר למעשה הוזמן מפלטונוב שהיה במצב כלכלי גרוע ובנו ישב בכלא ובעצמו כמעט מת ברעב זה על ידי השוואה סגנונית שאינה משאירה מקום לספק . לדעתי גם היצירות האחרות שלו כביכול נכתבו כולן בידי אנשים אחרים ורק הופיעו תחת שמו .
כל יצירתו הספרותית של שולוחוב הייתה הונאה אחת גדולה.

לדעתי מה שקרה היה זה : בהתחלת שנות העשרים היה ברור שמבחינה תרבותית המהפכה הקומוניסטית נכשלה לגמרי וכל הציפיות היו שהפרולטריון המשוחרר מסוגל להוציא מתוכו יצירות מופת שיעמידו בצל את כל מה שהיה קודם לכן בתקופת הקפיטליזם. . הספרות הרוסית האמיתית הייתה אז של הגולים באירופה אנשים כמו נאבוקוב ואיבן בונין , ונוצרה מעין תחרות תרבותית בין רוסיה הסובייטית ורוסיה אירופאית של הגולים , תחרות שהסובייטים לא הצליחו בה. ואז מישהו, כנראה במשטרה החשאית ששולוחוב היה קשור אליהם בצורה הדוקה מ-1923 ותחת חסותה החליט ,ליצור סופר סובייטי גדול על ידי שימוש בכתב היד של רומן אנטי קומוניסטי במקור שהיה ברשותם של קראסנושקין . אחרת איך אפשר להסביר שמישהו חסר השכלה כמו שולוחוב אפילו אם גנב את כתב היד, יכול היה להבין מה זה .
לדעתי לא שולוחוב היה היוזם של כל הפרשה אלא מישהו מהמשטרה החשאית שבחר בשולוחוב בתור מחבר עבור כתב יד שהיה בידי המשטרה החשאית אחרי שרצחו את המחבר.

 

הם בחרו בשולוחוב גם כי היה קשור אל הקוזאקים וגר באותו האיזור שעליו מספר הסיפור מה שהיה הופך את הצגתו כמחבר לאמינה יותר . אבל שולוחוב לא היה קוזאקי הוא רק גר באיזור שלהם ולא היה שייך לקוזאקים שלא היו אמינים מבחינה פוליטית ועד כעשרים שנה אחרי המהפכה לא היו להם זכויות אזרחיות. והוא נהפך באופן כמעט אקראי לחלוטין לסופר הגדול.
אבל כשיצא הספר לאור רמתו הייתה כה גדולה ששום דבר אחר לא השתווה לו בספרות הסובייטית .לדעתי הם נקטו בזה רק כצעד זמני עד שיקום סופר סובייטי גדול באמת .
.הבעיה הייתה שבנתיים לא קם שום סופר סובייטי נאמן גדול וכל שאר הסופרים הרוסיים נשארו בעקשנות אנטי קומוניסטיים אנטי מהפכניים ואנטי ממשלתיים . והם נשארו תקועים עם שולוחוב הזייפן הנוכל .

א.א. שולוחוב בכלל היה מסוגל לכתוב ספר כזה ?
בר סלע : לא. האיש היה חסר כל ידע והבנה בענייני ספרות . יש איתו עשרות ראיונות אבל כשהשיחה מגיעה לענייני ספרות ותרבות ולגבי עניין ספריו שלו הוא תמיד מסרב להגיד אפילו מילה אחת והעיתונאים תמיד הסבירו שזהו נושא כל כך עמוק שהוא לא רוצה לדבר על זה. למשל הוא מסרב לדבר אפילו על טולסטוי שהשפעתו בספר היא עצומה . הדברים שהוא כן היה מוכן לדבר עליהם היו תמיד על צייד דיג נושאים שעניינו אותו מאוד .
והוא מעולם ,מעולם לא ענה על שום שאלה על הרומאן, וזה כי לא ידע מה לענות .. .כל המראיינים שהיגיעו אליו עברו מסננת של המשטרה החשאית .עם כבר היגיעו אליו לשיחה עיתונאים המערביים אז תמיד בחרו כאלה שהיו קשורים לשמאל ולברית המועצות ולא ישאלו אותו שאלות קשות מדי .
,הוא נפגש פעם אחת ויחידה עם סופר מערבי .זה היה עם המינגווי אך מכיוון שאף אחד מהם לא ידע את השפה של השני,והסובייטים בכוונה לא נתנו להם מתורגמן שיקשר בינהם, הם רק ישבו זה לצד זה ושתו. גם עם הסופרים סובייטיים הוא מעולם לא דיבר על נושאי ספרות אלא עשה את הדבר היחיד שאותו ידע באמת לעשות לשתות, שכן הוא היה אלכוהוליסט .

א.א. : תגיד מה היה המניע שלך כל השנים האלה לבצע את המחקר המדהים הזה ? לסרוק את כל 1200 הכתבים האלו?
בר סלע :א.משום שאני מדען וזוהי הבעיה המסובכת ביותר בעולם ספרות הרוסית . ושנית משום ששולוחוב ה היה תמונת ראי של המשטר הסובייטי . הוא ואנשים כמוהו רדפו בעיתונות ומחוצה לה אחרי כל סופר שהעז לכתוב משהו שלא מצא חן בעיני המשטר.. אני רואה במחקר שלי מעין סגירת חשבון אישית בשמי בשמם של כל הסופרים שהמשטר הסובייטי ויצורים שלו כמו שולוחוב הרסו את חייהם .
שולוחוב :הצלחת.

באמצע יוני יוצא לאור ברוסיה ספרו של בר סלע ."הבור הספרותי " שיעסוק בחייו של שולוחוב . פרסום ראשוני של הממצאים בעיתונות הרוסית הביאה כבר להתקפות ארסיות על בר סלע מצד חוקרי שולוחוב שונים ברוסיה שטענו שבר סלע הוא סוכן ציוני וחלק מהתוכנית הציונית האמריקנית להשמדת רוסיה . בראש התוקפים עומדים אלו שבתקופה הסובייטית מקצועם היה חקר שולוחוב .
הוא עמל כעת על ספר ההמשך שבו יציג את ההוכחות הספרותיות והבלשניות שבידיו ש"הדון השקט" הוא טקסט גנוב .

בר סלע :אני עובד עכשיו על הספר שבו אוכיח בצורה פרטנית מי הכותב האמיתי של "הדון השקט " על ידי ההשוואה עם הטקסטים שגיליתי . וזה לא היה שולוחוב שלדעתי לא רק שלא חיבר את הספר , אלא כפי שכמה ראיונות עימו מראים בבירור אפילו מעולם לא קרא אותו.

 

 

פסל של מיכאיל שולוחוב.

ראו את המשך הפרשה

נהר הדון כבר אינו שקט המשך פרשת שולוחוב

קישורים על מיכאיל שולוחוב :

מיכאיל שולוחוב בויקיפדיה

ביוגרפיה של שולוחוב באתר פרס נובל

נאום קבלת פרס נובל של שולוחוב

ה"דון השקט" באנגלית 

 

ביקורת על "הדון השקט"

שולוחוב והמערבון האמריקני

חגיגות ה-100 של שולוחוב

הדון השקט גירסת בונדרצ'וק

מאיה קגאנסקיה 

בול לרגל 100 שנה להולדת מיכאיל שולוחוב. יצא לאור בימים אלה.

העתיד על פי סופרי המדע הבדיוני הרוסיים

ומהי לדעתך התגלית החשובה ביותר שנעשתה במשך כל 13 השנים האלה?
"עצם עובדת הביקור".
"סליחה" ?
"עצם עובדת הביקור היא התגלית החשובה ביותר.לא רק בשלוש עשרה השנים שחלפו אלא במשך כל זמן קיומה של האנושות. לא כל כך חשוב מי היו הפולשים האלה . לא חשוב מאין היגיעו ,למה הם באו ,מדוע שהו כאן זמן קצר כל כך , ולאן הם נעלמו לאחר מכן. חשוב עכשיו שהאנושות יודעת : היא איננה בודדה ביקום .
( קטע מתוך "פיקניק בשולי הדרך "  ספר מדע בדיוני מאת ארקדי ובוריס  סטרוגוצקי )
 
 
 

 

 

בימים אלה פתח הערוץ המשותף של הכבלים בישראל "הוט " ערוץ מיוחד לימי הקיץ , ערוץ "הוט ספייס " שמוקדש אך ורק לסרטי וסדרות מדע בדיוני לשמחתם של חובבי המדע הבדיוני בארץ.
אך מסתבר שאנשי "הוט" לאור סקרים שונים שעשו מצאו שאת המעריצים המרובים והנאמנים ביותר למדע בדיוני בארץ ניתן למצוא דווקא בקרב אנשי הקהילייה הרוסית.
בסקר מיוחד שנעשה התברר שלמעלה מ70% מהם מגלים עניין גבוה במדע בדיוני ומעונינים לצפות בערוץ מעין זה, אחוזים שקשה מאוד למצוא אותם אצל הקהל הישראלי הרחב שהוא אדיש יותר לנושאי מדע בדיוני .
כתוצאה החליט "הוט" להתמקד באנשי קהל מיוחד זה בפעולות הפרסום לערוץ.
באירוע שזכה לפרסום עצום בקהילה הרוסית והוזמנו לארץ כמה סופרי מדע בדיוני מרוסיה ואוקראינה.
מזה עשרות רבות של שנים רוסיה הייתה אחת הארצות שבה ספרות המדע הבדיוני זכו לפופולאריות עצומה . פופולאריות שלא נפלה מזאת שבארה"ב, אם כי רק מעט ממנו תורגם לשפות המערביות ועוד יותר מעט מכך תורגם לעברית .
מד"ב סובייטי .
. מדע בדיוני "עתידני " של סיפורים המתרחשים בעתיד והעוסקים בחקר החלל היה פופולארי ברוסיה עוד מסוף המאה ה-19 .
ברוסיה היה באמצע המאה ה-19 פילוסוף וספרן בשם ניקולאי פדורוב  שהיה ידיד של  הסופר דוסטויבסקי והיה האדם הראשון ככל הנראה שיצר תוכנית שלמה של ישוב החלל וכוכבי לכת אחרים וזאת כיצד ? על ידי פרוייקט כלל עולמי של החייאה של כל מי שאי פעם מת בכדור הארץ וישובו בכוכבי לכת אחרים . פדורוב האמין שזאת חובתנו לאבותינו המתים עד לאדם הראשון לבצע זאת וחובתו המיוחדת שלו לאביו ,אחד בשם גאגארין, להחיות אותו הראשון ולשלוח אותו כאדם הראשון לחלל .
קונסטנטין ציולקובסקי שנחשב לאבי חקר החלל ולאב של תוכנית חלל הסובייטית היה תלמיד של פדורוב הנ"ל וחיבר כמה סיפורי מדע בדיוני על חקר החלל עוד בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 שזכו לתשומת לב רבה בגלל הדיוק הטכני והמדעי היחסי שלהם. הוא שימש מקור השראה ליוצרי תוכנית הרקיטות של ברית המועצות שהחלו את המרוץ לחלל עם האמריקנים ,מרוץ שכזכור הסתיים בניצחון האמריקנים שהיגיעו ראשונים לירח אך היו בו הישגים סובייטיים בולטים מאוד כמו משלוח האסטרונאוט גאגארין כאדם הראשון לחלל ואף האישה הראשונה לחלל . למרבית הצער תוכנית החלל הרוסית שוב כמעט שאינה מתפקדת כיום כתוצאה ממחסור כרוני בכסף.
הסופר הבולט הראשון בתחום זה היה אחד האידיאולוגים הבולטים של המפלגה הבולשביקית של לנין,אלכסנדר בוגדנוב שחיבר סיפור בשם "כוכב הלכת האדום " ( 1908 )  על מהפכה קומוניסטית בכוכב הלכת מאדים . ואחד מסרטי המדע הבדיוני הראשונים בעולם "אליטה " שתיאר מסע למאדים ושוב מהפכה קומוניסטית שם נעשה עוד בשנות העשרים ברוסיה על פי סיפור של הסופר הידוע אלכסי טולסטוי ( לא מחבר "מלחמה ושלום " אלא מחבר "פיוטר הגדול " שחיבר גם כמה ספרי מדע בדיוני שלא תורגמו לעברית כמו גם אגדות רבות שכן תורגמו ).

 

לאחר המהפכה הקומוניסטית של 1917 כאשר הוקמה ברוסיה המדינה הטוטליטרית של ברית המועצות , כתב אינטלקטואל בשם יבגני זמיאטין ב-1920  ספר בשם "אנחנו "  שבו תיאר מדינה טוטליטרית עתידנית המוחקת את זהותם של נתיניה ספר שנחשב לבסיס ל-1984" של ג'ורג' אורוול  המאוחר יותר והמפורסם הרבה יותר. הספר תורגם לעברית רק ב-1999 בידי מירי ליטווק.

ארץ סניקוב

 בתקופת השלטון הקומוניסטי מדען בשםאוברוצ'ב חיבר ספר בשם "ארץ סניקוב " ( 1926) על גילוי ארץ אבודה בסיביר מיושבת בידי אנשי תקופת האבן ארץ שכמקובל בספרים מסוג זה נהרסת בהתפרצות הר געש . הספר תורגם לעבריתב ידי חיים גיבורי בשנות השישים .

לספר הוותיק היה אף את הכבוד הגדול שאחד "ח. רבין " יפרסם פלגיאט מדויק שלו בשם "היבשת האבודה": ארץ האונקילונים" שהוצג כספר שנכתב "בעקבות "פריטיוף נאנסן " ( חוקר קוטב ידוע ) ופורסם עוד ב-1955 ושוב ב-1974 אך היה העתקה כמעט מדויקת של ספרו של אוברוצ'ב .

 

מתקופה זאת אפשר גם להזכיר סופרים ידועים גם היום כמו מיכאיל בולגקוב שכתב סיפורי פנטזיה שנחשבים היום לקלאסיקה ספרותית כמו "האמן ומרגריטה " ( שהופיע בעברית גם תחת השם "השטן במוסקווה ")   שבו השטן בא לבקר במוסקווה הקומוניסטית עם תוצאות הרסניות.

הוא כתב גם ספרים מדעיים בדיוניים בבירור:

הוסף לסל את הביצים הגורליות / מיכאיל בולגקוב

 "הביצים הגורליות " ( 1924 ) על ביצים שמהן יוצאים זוחלים מוזרים שמאיימים על ברית המועצות , ו"לב כלב " ( 1925) על כלב שהופך בידי מדען לאדם עם תוצאות הרסניות כולם סיפורים בעלי משמעויות פוליטיות סטיריות.יש אנשים שרואים היום בבולגקוב את גדול הסופרים הרוסיים במאה העשרים.

  אפשר להזכיר גם את אלכסנדר גרין שפירסם סיפורי פנטסיה ידועים כמו "מפרשי ארגמן " שתורגמו גם לעברית ויותר מפעם אחת .


בשנות ה-30 התבלט בתחום ברוסיה סופר בשם אלכסנדר בלייב שספר שלו "האדם האמפיבי"  ( 1928) על ילד "אמפיבי " שמוכשר בידי מדענים לחיות מתחת למים תורגם לפני כמה שנים לעברית . באיחור של כמה עשרות שנים לאחר צאת הספר במקור.
המד"ב נעשה פופולארי מאוד ברוסיה בשנות החמישים. כאשר החלה לפרוח שם תוכנית החלל שאותה יצרו רעיונותיהם של פדורוב וציולקובסקי. רוסיה שלחה את האדם הראשון לחלל , אחד בשם גאגארין .

כוכב הברזל יפרמוב נקמתו של אמן תומס הוצאת ספרים ינשוף
ובמקביל המדע הבדיוני הסובייטי זכה לפריחה . ובראש ובראשונה הודות ליצירות של מדען  וסופר מעניין בשם איבן יפרמוב  שחיבר ספר בשם "אנדרומדה "  ( 1957) על צוות ספינה בין כוכבית שיוצא לחקור כוכבי לכת אחרים במרחבי הגלקסיה בעתיד האוטופי שבו הקומוניזם שולט בעולם. ספר זה הוסרט לסרט ידוע שבו הופיעו אנשי צוות ספורטאי הקבוצה האולימפית הסובייטית כדוגמאות של אזרחי העתיד הקומוניסטי המושלמים .

הספר הנ"ל תורגם לעברית בידי אסתר זמירי בשם "כוכב הברזל " ב-1962 בהוצאה בשם "ינשוף " שתכננה להוציא סדרה של ספרי מדע בדיוני.( לעברית תורגם גם רומן היסטורי לא רע בכלל של יפרמוב על עבד יווני שנמלט ממצרים העתיקה ליבשת אפריקה בימי קדם בשם "שלושה שברחו " ). יפרמוב התפרסם גם משום שטרח לכתוב סיפור תשובה לסיפור מדע בדיוני ידוע מאוד של סופר אמריקני בשם מורי לינסטר בשם "מגע ראשון " ( סיפור שהופיע בעברית בקובץ "מבחר הסיפורת הבדיונית " בעריכת עמנואל לוטם ) שתיאר את המגע הראשון בין בני אדם וחייזרים כניסיון ליצירת קשר בין שני גזעים חשדניים אך רציונליים.בסיפורו "עור הנחש " תקף יפרמוב את הסיפור הנ"ל ואת מחברו כדוגמאות של הפרנויה הקפיטליסטית המערבית והביא דוגמה כיצד יתקיים מגע ראשון "אמיתי " בעתיד הקומוניסטי בין בני אדם וחייזרים ללא שום חשדנות וללא כל פרנויה אמריקנית אימפריאליסטית מאחר שיתברר שכל גזעי היקום שיצאו למסע בחלל הם כולם קומוניסטיים וכך לא יהיה שום צורך לחשדנות בינהם.
בעקבות יפרמוב קם גל של ספרי מדע בדיוני שהשתחררו מהמגבלות האידיאולוגיות הקשוחות השונות שהוטלו בימי סטלין ושדרשו לתאר רק את "העתיד הקומוניסטי הקרוב מאוד ".

הוצאת ינשוף הספיקה להוציא עוד ספר מדע בדיוני סובייטי מתורגם בשם "מסע בין כוכבים " של סופר בשם ג. אלטוב ( יהודי כפי שהיו מרבית סופרי המד"ב  הבולטים ברוסיה להוציא את אותו יפרמוב ) שתיאר מפגש של איש חלל בכוכב אחר עם גזע של יצורים דמויי רוחות רפאים .
בישראל בשנות החמישים וגם שנות השישים כשעוד הייתה כאן השפעה רוסית סובייטית חזקה ולאור ההצלחה הסובייטית בחקר החלל תורגמו כמה ספרים רוסיים מעניינים של מדע פופולארי על חקר החלל ואחד מהם שאותו אני זוכר במיוחד אם כי לא את שמו ותורגם גם הוא בידי הגברת זמירי היה מלא לצד ההרצאה הטכנית והספקולציות על חקר החלל בעתיד בהתקפות ארסיות על סופרי המד"ב האמריקניים האימפריאליסטים .

המהנדס דרוז'ינין חולמים ומגשימים המהנדס דרוז'נין / פ.קנדיבה

בעברית הופיע בשתי מהדורות שונות סיפור התעמולה הקומוניסטית המדעי בדיוני "המהנדס דרוז'נין : סיפור על רקע מדעי " של פ. קנדיבה שתורגם בידי אברהם סילמן ב- 1951 ( ובמהדורה שניה ב-1963 : תחת השם "חולמים ומגשימים : סיפור על רקע מדעי "). אולי הסיפור האולטימטיבי של המהנדס ההרואי ופועליו הגיבורים שמקימים באצבעות ידיהם ותוך סירוב לקבל כל תשלום (!) פרוייקט טכנולוגי ענק בסיביר למרות כל המכשולים והסכנות והחבלנים הזרים הנתעבים והבוגדים מוגי הלב מבפנים שמנסים להרוס את העם הסובייטי הגיבור .
היום לאחר התמוטטות הקומוניזם כל הסיפורים האלה נראים לנו מגוחכים לא "פוליטיקאלי קורקטיים " ובמקרה של ה"מהנדס דרוז'ינין "תוצר ברור של תעמולה סובייטית על "הפועל הסובייטי האמיץ  " ו"תוכניות חמש השנים " למיניהן . אבל נראה לי שבזמנו לסיפורים אלה הייתה השפעה גדולה על קוראיהם גם בישראל ובנכונותם לבצע פרוייקטים ענקיים ..

התחנה המעופפת ארקטניה

כן תורגמו כמה ספרי מד"ב רוסיים נוספים לילדים כמו ספר של הסופר  גריגורי גרבנייב "קרבות מתחת לים הקרח : סיפור דמיוני " ( שעובד לעברית בידי ברוך קרוא בסביבות שנת 1950 ושהופיע בעברית גם בשם " התחנה המעופפת-סיפור דמיוני " ב-1972 ) על מאבק עתידני בין חבורת נערים קומוניסטים וכנופית ניאו נאצים סופר טכנולוגיים מתחת לאוקינוסים בעתיד שבו כל העולם הוא קומוניסטי .

בורבורי בעיר השמש

לעברית תורגמו גם ספרים פנטסטיים בעלי אלמנטים של מד"ב של הסופר ניקולאי נוסוב שחיבר את "קורות ידעוני וחבריו " ( בעברית 1956) ו"בורבורי בעיר השמש " ( בעברית 1962) ( שגם נעשו לתסכיתי רדיו) על שני אצבעונים,   מדען חכם וידידו הנבער שיוצאים בכדור פורח לגלות ארצות ועולמות חדשים .

אולם משנות השבעים ואילך כמעט כל המד"ב המתורגם הפך להיות לאנגלו סקסי ברובו בתוספת כמה דוגמאות צרפתיות וגרמניות ופולניות של סטניסלב לם .
יוצא דופן אחד היה הספר הידוע "פיקניק בשולי הדרך "  של צמד סופרי המדע הבדיוני הרוסיים המפורסמים ביותר האחיםארקדי ובוריס סטרוגצקי  ( שניהם יהודים כמובן ).ספר זה שעוסק בחקירה שנדונה לכישלון של שיירים מוזרים שהשאירו חייזרים שעצרו ל"פיקניק " בכדור הארץ נעשה לסרט ידוע של הבמאי הרוסי אנדרי טרקובסקי תחת השם "סטאלקר ". והפלא ופלא לאחרונה הופיע ספר בשם זה  בעברית מאת סופר ישראלי דוד טרבאי ששואב מעט השראה מהסרט ( אך לא מהספר ).
אלה הם ספרי המד"ב הרוסיים שתורגמו לעברית .
אך אף לא אחד מהסופרים שהוזמנו לארץ מטעם חברת "הוט " לא תורגם וכך אינני יכול לכתוב עליהם ממקור ראשון .
.

מאחר שאין שום מידע זמין בעברית  על סופרים אלה הנה הפרטים שקיבלתי עליהם מיחצני האירוע:
סביאטוסלב לוגינוב (ויטמן)
סופר מדע בדיוני, פופולארי ברוסיה.
מוציא לאור ספרים משנת 1974.
תפקד כחבר בוועדת החינוך של עיריית סנט-פטרבורג. כיום – סופר מקצועי.
מתגורר בסנט-פטרבורג.
חתן פרסים ספרותיים בתחום מדע בדיוני:
· 2003 – פרס "INTERPRESSKON" על הרומן "האור בחלון"
· 1994 – פרס "בלייב" על הרומן "אל דליינא רב הידיים"
· 1994 – פרס "INTERPRESSKON" על הרומן "אל דליינא רב הידיים"
· 1983 – פרס "הטבעת הגדולה" על סיפור קצר "הספר"

ילנה חייצקיה (Elena Haezkaya)

ילנה חייצקיה מוציאה לאור ספרים משנת 1993. סדרת הנובלות "MRAKOBES" זכתה בפרס "חלזון הברונזה".
ילנה חייצקיה מתגוררת בסנט-פטרבורג.כלת הפרסים:
· 2002 – פרס "חרב הבסטיון" של ועידה ספרותית-פרקטית בסטקון.
· פרס "זילנט הגדול" על הרומן "חרב וקשת"
· פרס של ב. סטרוגצקי "חלזון הברונזה" – על הסיפור "MRAKOBES"סופרים שהיגיעו מקייב באוקראינהמרינה שירשובה-דייצ'נקו וסרגיי דיאצ'נקו

(Marina Shirshova-Dyachenko and Sergey Dyachenko)

סרגיי דיאצ'נקו סיים מכון הלאומי לקולנוע (פקולטה לתסריטאות), מחבר של התסריטים לסרטים פופולאריים רבים. חתן פרס ממלכתי של אוקראינה, פרסים של העיתון "LITERATURNAYA GAZETA" ומגזין ""OGONYOK.

מרינה דייצ'נקו-שירשובה, בעברה שחקנית, סיימה מכון לתיאטרון בקייב.
מוצאים לאור ספרים ביחד משנת 1995. הרומן שלהם "שומר הסף" הוכרז כהופעת בכורה הטובה ביותר בקונגרס האירופאי למדע בדיוני "YEVROKON-96".
למרינה וסרגיי דיאצ'נקו קרוב ל-50 ספרים שיצאו לאור ברוסיה ובאוקראינה עם התפוצה של 10-20 אלף עותקים.
לפי הנתונים של מגזין "KORRESPONDENT" , מרינה שירשובה-דייצ'נקו נכנסה לרשימת "35 אוקראינים המצליחים ביותר עד גיל 35".מרינה וסרגיי – הם חתני פרסים ספרותיים, מקצועיים ושל הקוראים בתחום ספרות מדע בדיוני:
· 2003 – פרס "מדע בדיוני רוסי" על הסיפור "עמק המצפון"
· 2002 – פרס של ב. נ. סטרוגצקי "חלזון הברונזה" על הרומן "עמק המצפון"
· 2001 – פרס "חלזון הברונזה" על הרומן "ארגמד – בית" וסיפור "דון קישוט האחרון"
· 1999 – פרס "חרב הירח" על הרומן "מערה"
· 1998 – פרס ""INTERPRESSKON על הסיפור "המגדל השרוף"
· 1998 – פרס ספרותי של המגזין ""RADUGA – על הרומן "עידן המכשפות"
· 1996 – פרס "חרב באבן" על הרומן "צלקת"
מחרקוב שבאוקראינה היגיעו

גנרי לאיון (Henry Layon OLDY) /

אולג לדיג'נסקי ודמיטרי גרומוב
(Oleg Ladizhensky and Dmitry Gromov)

אולג לדיז'נסקי נולד בחרקוב. סיים מכון הלאומי לתרבות בחרקוב, במקצוע – "במאי התיאטרון".
דמיטרי גרומוב משנת 1974 מתגורר בחרקוב. מקצוע ראשון – מהנדס-כימאי. משנת 1991 מתעסק בפעילות ספרותית בלבד.
הנם חברי צוות השופטים של מספר פרסים ספרותיים יוקרתיים.
מארגנים של פסטיבל בינלאומי למדע בדיוני "גשם הכוכבים " בחרקוב.
ל-ג. ל. OLDY יותר מ-30 רומנים ומספר רב של סיפורים וסיפורים קצרים.
חתני פרסים ספרותיים:
· 2000 – פרס מיוחד של משרד הפנים של אוקראינה על הרומן "עלינו לחיות כאן"
· 1997 – "חרב בירח" על הרומן "הבן החורג של הדברה השמינית"
· 1997 – פרס של התאחדות הסופרים דוברי רוסית בישראל על הרומן "משיח מנקה את הדיסק

"
כל אלה סופרים ששמותיהם אינם אומרים דבר לקהל הישראלי או המערבי אך מוכרים היטב לקהל הקוראים הרוסי ברוסיה ובארץ .הם היגיעו לאירוע ההשקה של הערוץ במקום המתאים ביותר להשקת ערוץ "חללי " : בפלנטריום בתל אביב שבו הסתובבו בכל מקום שחקנים לבושים כחייזרים מסוגים שונים על רקע מוזיקה חללית מסדרות מדע בידיוני ידועות שונות .

ניסיתי לשוחח עם סופרים אלה מה שהיה משימה קשה שכן אף אחד מהם אינו שולט באנגלית שלא לדבר על עברית . מסתבר שמכולם הנחשב ביותר הוא לוגינוב שפירסם ספר בעל דימיון עשיר במיוחד על יקום שונה משלנו .
אך מסתבר שסופרים אלה אינם סופרי מדע בדיוני כלל אלא סופרי פנטסיה שממעטים מאוד לעסוק במה שאנו מכנים כ"מדע בדיוני". רוב הסופרים שהוזמנו עוסקים לרוב בעולמות פנטסטיים לחלוטין מסוג זה שיצר טולקיין ב"שר הטבעות " או בפנטסיות היסטוריות המתרחשות בעבר הרחוק של רוסיה ואין להם כל קשר לחלל או לעתיד או לטכנולוגיה נושאים שמעסיקים בדרך כלל את סופרי המדע הבדיוני של המערב או את אלה של הסרטים שיוקרנו בערוץ "הוט ספייס ".
דניאל קלוגר  הוא   העורך הראשי של העיתון בשפה הרוסית "ווסטי "  וכותב בשפה הרוסית.  הוא פרסם 4 ספרים של  מדע בדיוני ובלשים  בשנים האחרונות לבד ועם דוקטור אילנה גומל חוקרת מדע בדיוני , הוא מומחה למדע הבדיוני הרוסי.  להלן ראיון קצר עימו :
א.א. : האם מדע בדיוני עדיין פופולארי היום ברוסי ובאוקראינה כמו בימי השלטון הקומוניסטי ?
קלוגר : " ברוסיה היום אין בכלל שום עניין במדע בדיוני וגם לא במדע ובטכנולוגיה בניגוד גמור לתקופת קיומה של ברית המועצות שאז התעניינו בחקר החלל ודברים מסוג זה . כל זה נגמר . היום דומיננטית שם לחלוטין חשיבה של "ניו איג'"  מיסטיקה אסטרולוגיה ודברים כאלה . וכך פורחת שם מאוד תעשייה של ספרי פנטסיות המבוססות על כישוף ולפעמים בכמה מקרים גם קבלה . אבל ספרי מדע בדיוני של ממש שעוסקים בתיאור העתיד המבוסס על התפתחויות שונות במדע ובטכנולוגיה לא תמצא שם יותר.הם לא מתעניינים יותר בעתיד.
א.א. : ויש לכך לדעתך השלכות על דרך החשיבה של החברה הרוסית כולה ?
קלוגר : ודאי.  הם נמצאים עכשיו בשלב חזרה לאמונות של ימי הביניים. יכול להיות שהחובבים הרוסיים האחרונים של מדע בדיוני אמיתי מתגוררים  כולם בישראל .

קישורים  רלבנטיים :

חלק ב' של כתבה זאת

ערוץ הוט למדע בדיוני

מדע בדיוני ברוסיה המודרנית

אתר באנגלית על מדע בדיוני רוסי

עוד אתר באנגלית

מאמרים באנגלית על מדע בדיוני רוסי

סרטי מדע בדיוני ופנטזיה רוסיים

ניקולאי פדורוב

"אנחנו " מאת זמיאטין

עוד על "אנחנו"

מאיה קגנסקיה על יבגני זמיאטין

"האדם האמפיבי " מאת אלכסנדר בלייב

מיכאיל בולגקוב

"הביצים הגורליות " מאת בולגקוב

"לב כלב" מאת בולגקוב

ספרי מיכאיל בולגקוב בעברית

איבן יפרמוב

האחים סטרוגוצקי

עוד על האחים סטרוגוצקי

"פיקניק בשולי הדרך " של האחים סטרוגוצקי

עוד על "פיקניק בשולי הדרך"

ביקורת על "פיקניק בשולי הדרך "

הוצאת "ינשוף"

מאיה קגנסקיה נגד סולז'ניצין

אלכס ריבלקה סופר פנטסיה ברוסית

עוד על ברית המועצות :

לנין שלי

לנין שלנו

הדון האחרון

נהר הדון כבר אינו שקט

   דניאל קלוגר והבלש לנין

סיפור מדע בדיוני סובייטי קלאסי משנות העשרים.מאת אלכסנדר בלייב.