ארכיון תג: סרטים היסטוריים

ראשית נפילתה של הקיסרות הרומאית :הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס והקיסר הגלדיאטור קומודוס בהוליווד

עטיפת תרגום העיבוד העברי לסרט הוליוודי "נפילת האימפריה הרומאית "  של הרי ויטינגטון  בתרגום "ב.מארק"   ספר כיס  על ימי הקיסרים מרקוס אורליוס וקומודוס בהוצאת "ספיח" 1964

 

אי אז בסוף שנות השבעים נתקלתי בספר כיס ישן זה ,רומן היסטורי נדיר בעברית על ימיה המאוחרים של הקיסרות  הרומאית שהעטיפה שלו היא למעלה.

זהו נושא שאין עליו ספרים רבים היסטוריים או בדויים בספרות העברית.

הספר אינו מוצלח במיוחד.אם כי הוא היה יוצא דופן בזמנו בכך שהתבסס על תסריט לסרט.

אבל הוא עורר את ענייני  בתקופה של שקיעת האימפריה הרומאית והגורמים לכך.

 קראתי את הספר הנ"ל כמעט במקביל לקריאת סדרת "המוסד" של אסימוב על שקיעת  אימפריה גלקטית בעתיד הרחוק סדרה שהיא סדרת המדע הבדיוני החביבה עלי עד היום בגלל מגוון סיבות הקשורות להיסטוריה של המשפחה שלי  ומהן בגלל ענייני בנושא נבואות ותחזיות.

"המוסד" של אסימוב    בבירור  היה מבוסס גם הוא  על סיפור שקיעתה של האימפריה הרומאית מועברת אל העתיד הרחוק .והקריאה הכמעט מקבילה  גרמה לחיזוק ענייני בנושא.

לא  צפיתי אז בסרט שעליו התבסס הספר "נפילת האימפריה הרומאית ".  שבו מככב סטיפן בויד שהיה זכור לי בתור מסאלה  "האיש הרע " מ"בן חור". 

זה אירע רק לאחר שנים רבות מאוד. ומסקנתי הייתה שזהו סרט איטי מאוד אם כי זה לא בהכרך לרעתו. 

אז הנה סקירה על האירועים ההיסטוריים שעליהם  התבססו הסרט והספר ועל סרט  חדש יותר באותו הנושא  שלקח את  אותה העלילה וזכה ליתר הצלחה 36 שנים מאוחר יותר.

 

 

אחת הדמויות ההיסטוריות המרתקות וגם המושמצות ביותר בהיסטוריה הארוכה של הקיסרות הרומאית היא הקיסר קומודוס שחי במאה השניה לספירה. איש זה שהיה בנו של הקיסר שהוא אולי הנערץ ביותר בתולדות האימפריה הפילוסוף מרקוס אורליוס ,  אבל הוא היה ההפך המוחלט והאבסולוטי של אביו . בזמן שהאב נהנה ועסק בפילוסופיה הבן נהנה ועסק במלחמת הזירה כגלדיאטור , ותקופת שילטונו בניגוד מוחלט לזו של אביו אופיינה בעריצות , שחיתות , שפיכות דמים , ולמעשה הבן החל בהרס כל מה שאביו וקודמיו "הקיסרים הנאורים " בנו .

נהוג לראות בתקופתו כנקודת ההתחלה של השקיעה האיטית אך הבילתי פוסקת של הקיסרות הרומאית אל הכיליון במאה החמישית לספירה.

אך כל הדברים האלה גם הופכים את קומודוס לאחד הקיסרים הצבעוניים והמרתקים ביותר שחיו  אי פעם ואין זה פלא שהוא שימש כדמות מרכזית בשני אפוסי ענק קולנועיים שעסקו בתקופתו " נפילת הקיסרות הרומאית " מ-1964 שאותו ביים אנתוני מאן והסרט "גלדיאטור " של רידלי סקוט משנת 2000.

שני הסרטים האלה היציגו תמונה מסוימת מאוד של קומודוס כעריץ כמעט ( או אף יותר מכמעט ) מטורף שטירופו עוד מיתחזק כתוצאה מהנאתו האובססיבית ממשחקי הגלדיאטורים שבהם הוא נוטל חלק.

קומודוס היה אחד הקיסרים הגרועים ביותר שאותם  ידעה הקיסרות הרומאית , לצידם של קליגולה , נירון ואלגבלוס . וחוסר כשירותו לשלטון עוד בלט עוד יותר כשהושווה לאביו שהיה אחד הקיסרים המוכשרים ביותר שאותה ידעה הקיסרות ודבר זה רק הוסיף לשנאה ולתיעוב שרחשו כלפיו בני המעמדות העליונים.

מאידך הוא גם אחד הקיסרים "הפיקנטיים " ביותר שהיו אי פעם לקיסרות , קיסר שהופיע כגלדיאטור בזירה , וטען למאות ניצחונות על יריבים. קיסר "גלדיאטור " הוא נושא שמעורר עניין של קהל גדול הרבה יותר מאשר קיסר פילוסוף כפי שהיה אביו.

 

הקיסרים הנאורים 

ספר על רומא הקדומה.על העטיפה צילום פסל של הקיסר הפילוסוף מרקוס אורליוס

הקיסרות הרומאית כבר הייתה קיימת מזה כ-200 שנה לפני זמנו של קומודוס. היא הוקמה בידי אוגוסטוס  שסיים את תקופת מלחמות האזרחים בין גורמים שונים ברומא והביא לה סדר ויציבות שלטונית יחסית. יציבות זאת לא נשמרה תמיד בעשרות השנים לאחר מותו , אולם באופן כללי הקיסרות פרחה מבחינה כלכלית וצבאית.

לשיא שגשוגה היגיעה הקיסרות בימי חמשת הקיסרים ששלטון לפני קומודוס ושנקראו בידי הדורות המאוחרים יותר "הנאורים " בגלל חוכמתם והצלחתם ושיגשוג האימפריה בימיהם . אלה היו נרוה , טרינוס אדריאנוס, אנטונינוס פיוס ובמיוחד ואולי יותר מכולם , מרקוס אורליוס , אביו של קומודוס. 

תקופתם שההיסטוריון גיבון תיאר אותה בהיסטוריה המפורסמת שלו על שקיעתה ונפילתה של  הקיסרות ה רומאית כ"שיא האושר של המין האנושי" התבלטה בכך שכל ארבעת הקיסרים הראשונים ברשימה זאת לא היו להם בנים טבעיים והם בחרו כבנים מאומצים את האנשים שנראו להם כראויים ביותר לתפקידם כממשיכיהם ( וכפי שהתברר בכל מקרה , בצדק ).

אמנם אין לאמר שהייתה כאן מדיניות מכוונת אלא יותר מקרה שחזר על עצמו ארבעה פעמים שכל הקיסרים היו חשוכי בנים וכך לא הייתה להם ברירה אלא לבחור בן מאומץ

המשטר שלהם היה למעשה אבסולוטי , אבל לקיסרות הרומאית התמזל המזל שכל הקיסרים האלה היו אנשים מסורים לתפקידם , בעלי כשרונות גדולים ולא לקו במחלות רוח ובסטיות אופי כמו רבים מקודמיהם ( למשל קליגולה , נירון ודומיטיאנוס ) ודאגו לפי מיטב הבנתם וכמיטב יכולתם לביטחון הקיסרות ושגשוגה.

אנו היהודים זוכרים את הקיסר טריאנוס לרעה ביגלל שדיכא את מרד יהודי התפוצות והרומנים  שונאים אותו בגלל שכבש את ארצם שנקראה בזמנו "דאקיה"  ושילב אותה באימפריה הרומאית .

היהודים זוכרים בהחלט לרעה את הקיסר אדריאנוס כמי שדיכא את מרד בר כוכבא.( חוץ בסיפור של הסופר דן צלקה  "חקירות הדריאנוס "שבו הוא מוצג בצורה סימפטית יחידה במינה בספרות העברית  כולה וקראו אותו ב"יקום תרבות " כאן )

אבל שאר העולם דווקא זוכר אותם לטובה. 

כאמור כל אחד מארבעת הקיסרים הנאורים הוריש את השלטון לאדם שנראה לו כראוי ביותר ולא לבן טבעי , שלא היה להם.

  רק האחרון מהם מרקוס אורליוס לא נהג בדרך זאת.  ןזאת התגלתה כטעות גדולה. 

הקיסר הפילוסוף,

והמוכשר  והאהוב מבין כל החמישיה הזאת של קיסרים נערצים ואהובים היה האחרון שבהם מרקוס  אורליוס.

 

מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו " אנציקלופדיה "עולם התרבות ". שנות השישים

הוא עלה לשלטון לאחר מות אביו המאמץ אנטונינוס פיוס  שאשתו הייתה אחותו של אורליוס ( אם כי לאמיתו של דבר נבחר כיורש עוד בידי הקיסר שלפני זה אדריאנוס ) בשנת 161 לספירה למעשה הוא היה אמור לשלוט במשותף עם אדם נוסף בשם לוקיוס ורוס. אך זה התגלה כחדל אישים לעומת מרקוס אורליוס וזה נאלץ ( הפלא ופלא ממש  כנגד רצונו ) לקחת את המושכות לידיו בגלל אישיותו שעלתה לעין ערוך על זו של שותפו . הוא העדיף  בכנות שורוס ישלוט ביחד איתו וכך יוכל להתחלק בנטל הכבד מאוד של השלטון אך ורוס התגלה כלא מוצלח במספיק בשביל זה.

 

הקיסר מרקוס אורליוס מכתיב את ספרו "הרהורים" מתוך הספר "תולדות העולם לבני הנעורים ". -כרך א' מאת פלנטנגנט סומרסט פרי מהדורת ידיעות אחרונות 1978

מרקוס אורליוס שמטבעו היה איש ספר ופילוסוף  ועינייני צבא לא עיניינו אותו כלל נאלץ לעסוק בשנות שלטונו בעיקר בשהות באיזורים מרוחקים  תוך כדי הגנה על הקיסרות תוך שכדי כך הוא כותב ספר הירהורים פילוסופיים שמאז הפך ליצירה קלאסית.

נציין שרק עוד שני קיסרים כתבו ספרים יוליוס קיסר הקיסר הראשון שספריו שרדו והקיסר קלאודיוס שספריו לא שרדו  _( אבל רוברט גרייבס כתב עליו אוטוביוגרפיה בדיונית מפורסמת שהוצגה כספר שכתב בשם"אני קלאודיוס"). 

הקיסר אוגוסטוס השאיר כתובת גדולה שכביכול נכתבה על ידיו והיא תיאור סיפור חייו כאוטוביוגרפיה.

אם נתעלם מיצירותיו של הקיסר המקורי יוליוס קיסר שעדיין לא היה "קיסר " לפי ההגדרה המאוחרת אלא יותר רודן צבאי, ספרו של מרקוס אורליוס   הוא הספר החשוב ביותר שנכתב בידי קיסר רומאי וגם הספר היחיד שהשתמר מקיסר רומאי. הספר זכה לפרסום עצום ולהערצה גדולה לאורך הדורות.

 

מהדורה בשפה מודרנית מהמאה ה-17 של ספרו של מרקוס אורליוס 

בין השאר הוא תורגם לעברית לא פחות משלוש פעמים (!) 

 

בניגוד לקודמיו  מרקוס אורליוס מינה את בנו הטבעי ליורשו.היה לו בן טבעי מאישתו פאוסטינה  והוא העדיף אותו על פני כמה מצביאים וסינטורים מוכשרים שהיו יכולים להתגלות כמתאימים יותר לשלטון. ייתכן שמרקוס אורליוס רצה לשמור בכך על היציבות השלטונית.קומודוס היה בנם של אורליוס ואישתו פאוסטינה בתו של הקיסר הקודם אנטונינוס פיוס וכך היה גם בן וגם נכד של קיסר. אביו דאג שעוד בגיל 5 יקבל תואר של קיסר. ובגיל 16 קיבל את התואר "אוגוסטוס" ושותף לשלטון עם אביו אורליוס.

זאת התברר הייתה טעות. 

בזמנו של מרקוס אורליוס נכנסה הקיסרות למשברים חסרי תקדים שהיו הסימנים של התחלת שקיעתה. הקיסרות נאלצה בפעם הראשונה מזה שנים רבות מאוד ( אך דבר שהפך לתופעת קבע מאז) לנהל מלחמה בשתי חזיתות מרוחקות מאוד על הגבול הצפוני שלה באירופה כנגד שבטי ברברים גרמניים פולשים ובמזרח כנגד האויב הותיק הפרתים  ששלטו במה שהיה ומה שיהיה שוב פרס.

המלחמות הממושכות בחזיתות המרוחקות היו מעמסה כבדה ביותר מעל ליכולתה של הקיסרות . והמחסור בכוח האדם עוד הוחרף בגלל מגפת דבר נוראה שאותה הביאו חיילים מחזית המזרח לאיטליה ולכל הקיסרות . כתוצאה מהמגיפה מתו אלפים רבים והכלכלה הרומאית נפגעה קשות .

מרקוס אורליוס נחל בנתיים נצחונות על שבטי הברבארים , אך בו בזמן החל לישבם בשטחי הקיסרות גם מתוך ההבנה שהקיסרות זקוקה לכוח האדם ולכישורים החדשים שאותם סיפקו.

 ציור של מרקוס אורליוס מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו " אנציקלופדיה עולם התרבות שנות השישים 

בנתיים אורליוס נאלץ להיאבק גם בבעיות מבית כמו מרידתו של אוידיוס קסיוס מפקד הצבא במזרח שהצטיין במלחמתו בפרתים. , הלא נרצח שלושה חודשים לאחר התחלת המרד אך כנראה שלאישתו של אורליוס הייה יד במרד. למרות המרד יצא אורליוס למסע ארוך במזרח שבמהלכו עבר גם בארץ ישראל. 

יש לציין שעם כל חסידותו והגינותו בזמנו פרצו פרעות קשות כנגד הנוצרים אם כי לקיסר לא הייתה יד בהם ,הוא לא חיבב במיוחד נוצרים ולא עשה הרבה כדי למנעם.

הקיסר וזה לא מפתיע גם לא חיבב במיוחד יהודים שמרדו כנגד קודמו אדריאנוס.  אמנם אין בידינו ידיעות רבות  אודות יחסיו של מרקוס אורליוס עם היהודים. לפי מקור אחד, מפיו של ההיסטוריון בן המאה הרביעית אמיאנוס מרקלינוס, אפשר ויחסו של אורליוס כלפי היהודים היה עוין ומלא בוז. סופר עליו : "בדרכו מצרימה עבר בא"י, סבל מטרדנותם של היהודים, וקרא: הוי המארקומאנים! הוי הקוואדים! הוי הסארמאטים! אני מוצא את הללו [היהודים] גרועים מכם".

לעומת זאת, היו שזיהו את מרקוס אורליוס עם "אנטונינוס" ידידו של רבי יהודה הנשיא המופיע בסיפורים שונים בתלמודים. חוקרים אחרים דחו זיהוי זה מטעמים שונים.

ב-178 לאחר הספירה  חזר אורליוס לחזית הצפון ביחד עם בנו שותפו לשלטון קומודוס ושם מת וקומודוס ירש את שלטונו.

מרכוס אורליוס השאיר רושם עמוק מאוד הן בזמנו והן בתקופות מאוחרות יותר כ"קיסר האידיאלי" . כאיש שלא באמת רצה בשלטון אך משקיבל אותו מילא את חובותיו באופן מושלם למען ציבור נתיניו. לחזוק רושם זה תרם מאוד ספר ההגות שלו שבו רשם את הירהוריו הפילוסופיים השונים והם יוצרים רושם של אדם אציל רוח בניגוד לרוב הקיסרים שהיו לרוב אנשים בינוניים ומטה מבחינה מוסרית.

לרושם שהשאיר אורליוס עוד חיזקה העובדה שימיו היו מלאי אסונות ותהפוכות גדולים כל כך שכן זה רק הראה את עוצמת אישיותו של האיש שהתמודד בהצלחה ( חלקית)   עם כל המשברים העצומים האלה .ההיסטוריון  המפורסם גיבון ראה באורליוס את האיש הגדול ביותר של תקופתו ורבים החזיקו בהשקפה זאת. 

הקיסר הגלדיאטור 

לנעליים הגדולות האלה של הקיסר הפילוסוף הנערץ בידי אנשי זמנו ובני הדורות הבאים נכנס כעת ( ולראשונה מזה שנים רבות ) בנו הטבעי קומודוס.

לרוע המזל קומודוס לפי המקורות הקדומים התגלה כבלתי מתאים לשלטון. הוא התגלה כרודף תענוגות קיצוני ההפך הגמור של אביו , ( אם אורליוס היה אביו דבר שרבים הטילו בו ספק רב) .לטענת המקורות הקדומים הוא גילה את אכזריותו עוד בגיל 12 כאשר ציווה להמית את אחד העבדים שלו טענה שזה לא חימם מספיק את האמבט שלו. אך אז עוד לא היה לו הכוח לכפות את רצונו.

בתחילה הוא שם את אמונו באנשים מוכשרים כמו מפקד הפרטוריאנים פרניס וזה הוכיח את עצמו כשר מוכשר. אולם בשנת 185 הוציא אותו קומודוס להורג והעביר את ניהול ענייני המדינה לשעבד המשוחרר הממולח קליאנדר . והלה מכר כהונות חשובות לכל המרבה במחיר ( כפי שכבר קרה  בימי הקיסר המטורף קליגולה ). 

הוא הקיף את עצמן בכל מיני אנשים ריקים ופוחזים  מאידך החליט לותר על המשך המלחמה בברברים ועשה שלום עם גרמנים בתנאים נדיבים מאוד עבורם. ובו בזמן נטש את הפרובינציות החדשות שיצר אביו בעמל רב. זה מכל מקום לא הפריע לו לעשות לעצמו תהלוכת ניצחון עם חזרתו לרומא , ולפי המקורות העתיר כל הזמן נשיקות בפומבי על חביבו פאוטורוס ( מה שבעיני המקורות הראה על ניוונו המוסרי ). 

מכאן ואילך הייתה תקופת שלטונו מעין אורגיה של ביזבוזים, משתאות וקרבות גלדיאטורים בהם גם נטל חלק. נעשו נסיונות לרצחו אך ללא הצלחה. הוא נעשה מפוחד כתוצאה ושוב לא הופיע בחפץ לב בציבור ולא נתן לאנשים להתקרב אליו ללא בדיקות זהירות של נאמנו וחביבו פאראניס.

המקורות מספרים שהיו לו כשלוש מאות פילגשים ממיטב פרוצותיה של רומא ובו בזמן היו לו גם שלוש מאות פילגשים זכרים נערים צעירים שנבחרו לתפקיד בגלל יופים.

את משרתו הנאמן קליאנדר הקריב קומודוס לזעמו של העם על מגיפת רעב שפרצה עקב חבלה מכוונת של קנאי במנגנון יבוא התבואה .

אחרי נפילתו של קליאנדר החל למנות ולסלק אנשים כמפקדי משמר הפרטוריאנים כרצונו אנשים כמו יוליאנוס ורגכיליוס וסילק והמית אותם כל אחד בתורו  ביחד עם פקידי ממשל רבים אחרים.

משק הכספים הקיסרי שנפגע קשות עוד בימי אורליוס כתוצאה מהמשבר בקיסרות נפגע עוד יותר כתוצאה מהעלאת השכר של חיילים מ-100 ל375 דינארים ( וזאת כדי לחבב עליהם את הקיסר). וכעת הקיסר החל  לסחוט כסף מהעשירים בעילות שונות כדי לכסות את חובותיו  ולהחרים את רכושו של מי שלא היה מוכן לשתף פעולה כמו בימים הקשים של קליגולה ונירון. 

המקורות מספרים שהוא עצמו נוהג היה להתלבש כמו הגיבור הקדום הרקולס  ולעיתים כהרקולס בבגדי אישה ואז היה הורג אריות ואסירים כבולים באלה כפי שסופר על הרקולס.  כן הוציא להורג את אחותו אישתו וגיסו משום שחשד וכנראה בצדק שהיו מעורבים בקשר כנגדו.

המקורות מספרים רבות על מעשיו המתמיהים כיצד היה מחבק אנשים ברחוב ופעמים מבצע בהם מעשי התעללות ללא סיבה ניראית לעין פרט אולי ההנאה מכוחו הבלתי מוגבל של הקיסר. פרט לכך התגלה כעצלן גדול בביצוע חובותיו הקיסריות וכמעט נמנע מלכתוב מכתבים רשמיים.

הייתה לו מניה לקרוא לכל דבר בקיסרות על שמו וכך הצבא ניקרא "קומדיאני וכך גם הסינאט ואף רומא קיבלה את השם "קולוניה קומודיאנה".

מעל לכל התפרסם קומודוס בשיגעון שלו למשחקי גלדיאטורים.

הגלדיאטורים היו לוחמי הזירה של רומא. ראשיתם כנראה בימי האטרוסקים העם שקדם לרומא בשליטה  על מרכז איטליה והרומאים העתיקו את משחקי הגלדיאטורים שהיו מקובלים אצל האטרוסקים. במאה האחרונה לרפובליקה היו משחקים אלה שבהם אנשים נלחמו כנגד לוחמים אחרים או כנגד חיות טרף בזירה השעשוע האוהב ביותר על ההמונים הרומאיים . והקיסרים השתדלו לשעשע את העם ללא הרף עם תחרויות גלדיאטורים מפוארות ורצחניות ככל האפשר.

הגלדיאטורים היו לרוב עבדים ופושעים שבויים אבל כללו גם מתנדבים בני חורין שבחרו במקצוע זה . וזאת משום שהגלדיאטורים המצליחים זכו להצלחה גדולה בקהל ולפופולאריות עצומה שמזכירה את זאת של כוכבי קולנוע ואלופי כד'ורגל וכדורסל של זמננו.

קומודוס יותר מכל קיסר אחר פיתח אובססיה כלפי הגלדיאטורים.

הוא הפך את ארמונו לזירת גלדיאטורים ופעל שם כגלדיאטור בעצמו כשהוא הורג חיות טרף  ובני אדם בעצמו. עם זאת הבושה מנעה ממנו להיראות בציבור כנוהג מרכבת גלדיאטור דבר שנחשב ללא מכובד עם זאת גם כשעשה זאת הקפיד תמיד להיות לבוש בבגדי הירוקים אחת משתי הקבוצות המרכזיות שהתחרו במרוצי המרכבות ברומא. .

 בזירה קומודוס הרג מאות חיות וכנראה גם בני אדם  ידוע שכשהיגיע היה על הצופים לקרוא כלפיו "אתה הוא האדון אתה הוא הראשון בתוכנו אתה הוא המאושר באנשים , אתה הוא המנצח ותמיד תהיה ".  וכאשר הופיע בציבור הוא הקפיד תמיד להיות עם חרב אלא אם היה מכוסה בדם. קומודוס היציג את עצמו למעשה כגילגול האנושי של האלה הרקלס והיה אחוז דיבוק להשתתף בקרבות.

הוא גם הוציא להורג גלדיאטורים בגלל שהתנהגו לדעתו בדרך לא יהה למיקצוע כמו אדם שהרג אריה בזמן שהיה רכוב על סוס דבר  שפגע בגאוותו המקצועית של הקיסר שהירגיש שלאריה לא ניתנה הזדמנות שווה.

המקורות טוענים לגבי קומודוס ( ומן הסתם הייתה זאת תעמולה של הקיסר עצמו) שהוא נלחם כנגד 735 ואפילו 1000 לוחמים שונים! וכמובן ניצח בכל הקרבות.

ייתכן שחלק גדול מאוד מהקרבות היו מבויימים ולא בהכרך בידיעתו של הקיסר . ההיגיון אומר שעוזריו היו דואגים לכך שהוא לא יפסיד באף קרב אם כי הקיסר אולי האמין בכנות שהוא ניצח באופן הוגן.  אולם דומה שקומודוס אכן היה אחד הגברים החזקים של זמנו ואכן יכל להופיע בזירה כגלדיאטור לכל דבר. 

ומאחר שהיה קיסר קומודוס כגלדיאטור בניגוד לשאר הגלדיאטורים שלא יכלו לעשות דבר כנגד קהל הצופים יכול היה לאיים על קהל הצופים אם אלה לא הריעו לו מספיק לדעתו ולא פעם הוא כפה על צופים שהרגיזו אותו מסיבה זאת או אחרת להיכנס לזירה ולהילחם על חייהם. 

על ידי כך שקומודוס היציג את עצמו כגלדיאטור בצורה פתוחה כזאת הוא הרחיק את עצמו מהמעמד העליון שהתייחס בבוז ובסלידה לבני מעמד זה . הקיסר עורר על עצמו את זעם המעמדות העליונים גם בהתנהגותו הבלתי צפויה ובמשבר הכלכלי שגרם . ובסופו של דבר חיסולו היה בלתי נמנע ובמיוחד כאשר רצה להעלות את העיר באש ( לפחות לפי המקורות ) . מפקד המשמר הפרטוריאני שהיגיע למסקנה שיש להיפטר מאיש זה שיתף בכך פעולה עם אשת הקיסר. הם הרעילו את הקיסר וכשפעולת הרעל לא הייתה מהירה מספיק קראו לאתלט שעמו אהב הקיסר להתגושש וזה חנק את קומודוס למוות.

מסופר שהסנאט שהיה אחוז שינאה כלפיו דרש שגופתו תיזרק לנהר הטיבר. הסנאט הוציא הודעת שמחה על מותו שבה הוא נקרא כמה פעמים גלדיאטור כסמל לשפל שאליו התדרדר בעיניהם. בהודעה נטען שהוא היה גרוע מדומיטיאנוס ונרון  ומן הסתם זה היה גם בגלל שהעז להציג את עצמו כגלדיאטור כפי שהם לא העזו לעשות .לאחר מות קומודוס הועמדה הקיסרות למכירה בידי משמר הפםריטוריאנים לכל המרבה במחיר במכירה פומבית מפורסמת מאוד , עד שהשתלט עליה לבסוף מצביא חזק מקרתגו , ספטימוס סוורוס והוא ומשפחתו שלטו בקיסרות במשך עשרות השנים הבאות. 

 עם זאת יש לציין שספטימוס סוורוס אם כי תיעב את קומודוס , עדיין הכריז עליו כאל מסיבות פוליטיות.

הוא ביקר באופן פרטי את אורליוס על שהעדיף את בנו הלא מוכשר כקיסר אבל חזר על אותה טעות במדוייק כאשר בחר בבנו הרצחני קרקלה כאיש שימשיך אחריו. 

בברור קומודוס היה קיסר גרוע מאוד. אולם ניתן לתמוה אם חלק מרושם הרע שהשאיר אחריו היה הבדל האבסולוטי בינו ובין אביו הפילוסוף ואיש הספר  הסגפני ובינו הגלדיאטור החובב המושבע והנלהב של תענוגות החיים . ייתכן מאוד שאם אביו לא  היה מי שהיה, הבוז שרחשו לו אנשי המעמדות העליונים לא היה עמוק כל כך בגלל עוצמת הניגודים ביו האיש שהעריצו הערצה עמוקה וכנה ובין בנו שהיה ההפך המוחלט.. נראה שווקה המעמדות הנמוכים והצבא דווקא חיבבו את הקיסר שהיה קרוב לליבם באישיותו הססגונית .  . 

ישנה שאלה: עד כמה ניתן להסתמך על המקורות על חייו  של קומודוס? 

אלה הם כתביו של ההסטוריון בן הזמן דיו קסיוס ששנא את קומודוס אישית כשם שהעריץ את אביו.

וביוגרפיה מאוחרת מקבוצת ביוגרפיות שנקראת "חיי הקיסרים". אלה נכתבו בידי קבוצת אנשים ולא תמיד ניתן לסמוך עליהם שכן לא פעם הם מיוחסים לאנשים שלא כתבו אותם. אך נראה שבמקרה של קומודוס לפחות ניתן לסמוך עליהם. הביוגרפיה על קומודוס מיוחסת לאחד מריוס מקסימוס שהיה ידיד של הסטיריקן בן התקופה יובנליס  אבל כנראה לא נכתבה על ידיו אלא על ידי מישהו מאוחר יותר.  ( והיא תורגמה לעברית בידי דוד גולן ).

אך נראה שבמקרה של קומודוס לפחות ניתן לסמוך עליהם.  נראה שניתן לסמוך על הביוגרפיה של קומודוס הקיסר הגלדיאטור מדהימה עד כמה שהיא ניראית בפרטיה.

וכך אין זה פלא שעל קומודוס נעשו שני סרטים אפיים. קומודוס עורר את עיניינה של הוליווד ושימש כנושא לשני סרטים רחבי יריעה בשנות השישים והתשעים. בסרטים אלה הופיעה גם דמותו של אביו מרקוס אורליוס כסמל הצדק והחכמה. אך ספק רב אם על מרקוס אורליוס כשלעצמו היו נעשים סרטים כלשהם כשלעצמו , הדמות של הקיסר הפילוסוף היא דמות דרמטית הרבה פחות ומתאימה לעין ערוך פחות לשמש נושא לסרט מאשר הדמות של הקיסר הגלדיאטור המרושע. 

ניתן לשער שעצם הניגוד בין האב ובנו , ניגוד שבו הרגישו היטב בעולם העתיק הוא שמוסיף דרמטיות לסרטים על האב והבן.

ייתכן גם שהפופולאריות היחסית של הנושא נובעת מכך שתקופתו של קומודוס , תקופת ההדוניזם ושבה קיבלו משחקי הראווה הגלדיאטורייים  מהווה סימן ברור כל כך להתחלת שקיעתה של הקיסרות לאחר עשרות שנים של פריחה תחת ידי הקיסרים הנאורים .

ייתכן שיש לראות בסרטים ההוליוודיים על קומודוס ובעיקר ב"גלדיאטור " מעין משל ומראה לחברה המערבית המודרנית. כמו שהחברה המודרנית עסוקה כל כך בהדוניזם ובמשחקי ספורט ונטשה למעשה את הערכים הרוחניים התרבותיים שלה  כך הייתה גם תקופתו של קומודוס .ויש הטוענים שחברה זאת נימצאת כעת במצב של שקיעה כפי שהייתה החברה הרומאית בימי קומודוס לאחר תקופה של שיגשוג כלכלי ותרבותי ולכן הסרטים על תקופתו הם כה פופולאריים ורלוונטיים כיום. 

הסרטים על ימי קומודוס אינם מדויקים לגמרי מבחינה היסטורית. הם לוקחים חרויות דרמטיות רבות כפי שנהוג לעשות בכל סרט היסטורי ויוצרים למעשה סיפור חדש שאין לו קשר לעובדות ההיסטוריות על הקצין הרומאי הישר והאמיץ שנילחם והורג במו ידיו את הקיסר המושחת.אולם במיוחד בתיאור של הקיסר הגלדיאטור עצמו, קומודוס, הסרטים הם נאמנים למקורות ההיסטוריים הקדומים שדומה שאי אפשר להגזים יותר מהם בתיאור הקיצוני של דמותו המדהימה של הקיסר , שניצח במאות קרבות של גלדיאטורים.

מהבחינה הזאת דומה שהמציאות ( או לפחות , כפי שהוצגה במקורות הקדומים ) היא עולה על כל דמיון.

הקיסר קומודוס בסרטים המודרניים "נפילת הקיסרות הרומאית " ו"גלדיאטור "

הן בהוליווד והן באיטליה נעשו סרטים מרובים על הרומאים ואלה היו במשך שנים מרובות סרטים פופולאריים מאוד. אם זאת בדיקה של התקופות שבהן מתרחשים סרטים אלה מראים שלרוב הם מתמקדים בתקופה מצומצמת למדי : מהמאה הראשונה לפה"ס ועד למאה הראשונה אחרי הספירה. מהתקופה של מרד ספרטקוס  שעליו הוסרט סרט ידוע של סטנלי קובריק  , דרך האירועים של ימי יוליוס קיסר ( סרטים שונים המבוססים על המחזות של שקספיר כמו גם על חייה של קליאופטרה אהובתו המצרית של קיסר)  , והקיסרים אוגוסטוס , טיבריוס  ( שעל ימיו עוסקים סרטים כמו "בן חור " וסרטים שונים העוסקים בישו ), קליגולה ( שעל חייו הוסרט סרט פורנוגרפי שנוי במחלוקת של גור וידאל )  , קלאודיוס  ( שעל תקופתו הוסרטה המיני סדרה הטלוויזיונית המפורסמת "אני קלאודיוס") ונירון ( שעל תקופתו הוסרטו גירסאות מרובות של הספר המפורסם "קוו ואדיס " על פי ספרו של המספר הפולני סינקייביץ על רדיפות הנוצרים בזמנו ).  וכלה בימי הקיסרים אספסיאנוס וטיטוס( שעל תקופתם עוסקים סדרות טלויזיוניות וסרטים כמו "מצדה " ו" ימי פומפי האחרונים " שהוסרט בכמה גירסאות ). 

ובכך פחות או יותר מסתכם העניין הקולנועי בהיסטוריה הרומאית. נעשו כמה סרטים בודדים ולא ידועים על הקיסר הנוצרי הראשון קונסטנטינוס ועל המנהיג הברברי אטילה  ועל הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס ועל אישתו תיאודורה  שניסו להחזיר את גדולת האימפריה הרומאית העתיקה במאה השישית לאחר הספירה. 

אולם אלה סרטים זניחים וכמעט לא ידועים . מבחינת הקולנוע ההוליוודי אין עניין רב ברובה של ההיסטוריה הרומאית שלאחר טיטוס , הן משום שאינה דרמטית מספיק והן משום שאינה ידועה כמעט כלל לציבור הרחב שבדרך כלל יודע משהו על הקיסרים הראשונים כמו קליגולה ונירון, אבל כמעט שאינו יודע דבר על הקיסרים שבאו אחריהם. בוודאי שהדבר נכון לגבי הקיסרים "הנאורים" שעצם הצלחתם ושיגשוג ממלכתם מראה שמבחינת הוליווד שום אירוע דרמתי לא אירוע בתקופתם ולכן אי אפשר ליצור עליהם סרטים שיעניינו את הקהל הרחב. 

דומה שלאחר ימי נירון וטיטוס יש רק יוצא מהכלל אחד לחוסר העינין ההוליוודי בתקופה המאוחרת יותר של הקיסרות הרומאית , וזהו הקיסר קומודוס.. אנחנו יכולים לנחש שזה בגלל שימיו ומלכותו בניגוד מוחלט לתקופות קודמיו , נמצאו כמספקים חומר דרמטי יוצא מהכלל .עבור התסריטאים ההוליוודיים. 

על הקיסר קומודוס נעשו שני סרטים הוליוודיים רחבי יריעה בתקופות שונות ושניהם מזכירים זה את זה בעלילתם אם כי יש  בינהם גם הבדלים גדולים.

הסרט הראשון הוא סרטו של אנטוני מאן " נפילת הקיסרות הרומאית ".(1964). סרט זה שנחשב לאחד הסרטים ההיסטוריים הגרנדיוזיים והאפיים ביותר שנעשו אי פעם היה גם

כישלון קופתי יחסי וכשלונו הביא להיעלמות הז'אנר של הסרטים ההיסטוריים האפיים רחבי היריעה מסוגו למשך זמן רב.

צפו במקדימון של "נפילת האימפריה הרומאית :

הסרט קובע שיש לראות את נפילתה של הקיסרות הרומאית עם מות מרקוס אורליוס כלומר שקומודוס הוא האיש שפותח בתהליך שמתואר בשם הסרט.

קומודוס מוצג בסרט כמי שאינו בנו האמיתי של הקיסר אלא בן של גלדיאטור ( שאותו משחק אנטוני קוויל). וכך  מוסבר השוני הגדול באישיות ובהתנהגות בין הקיסר הצדיק כמעט ובין בנו הנבל. 

ההסבר הזה הוא אכן ההסבר של ההיסטוריונים בימי קדם שתהו בעצמם על ההבדלים המדהימים בין האב ובנו.

האם הוא נכון ?היום אי אפשר לדעת בכל אופן  ההבדלים האלו אפשריים בהחלט גם אם מרכוס אורליוס "כן " היה אביו הטבעי  של קומודוס. 

 מרקוס אורליוס עצמו מתואר כמי שהורעל בסכין מורעלת של אחד מהאנשים שבטח בהם אך למעשה פועל בשיתוף פעולה עם קומודוס. 

הסרט עצמו בנוי בשני חלקים.

חלק 1 מתרחש במחנה צבאי על הדנובה שם נלחם אורליוס  (אלק גינס) עם הברברים הגרמנים. לשם הוא מזמין את כל נציבי המחוזות שלו כדי להביא לאיחוד בינהם ולמבנה חדש וטוב יותר של הקיסרות הרומאית שתפסיק למעשה להיות קיסרות ותהפוך למדינת כל עמיה. אורליוס מתכנן גם למנות את קצינו ההגון והנאמן ליויוס  ( סטפן בויד שהיה זכור לכל הצופים כאיש הרע דווקא מהסרט "בן חור" גם הוא על ימי רומא העתיקה) ליורשו במקום קומודוס  (כריסטופר פאלמר ) שאותו הוא מתעב ( בכך מוסברת האנומליה ההיסטורית כיצד הקיסר החכם לא הבין איזו סכנה צפויה בבנו ) אך הקצין ההגון יתר על המידה מסרב להצעה ולעתיד מתחרט על כך.

אורליוס בחלק זה מסביר לנציביו את העתיד המפואר שצפוי לקיסרות עם יקבלו את הצעתו.אבל זהו תיאור של היסטוריה חלופית שלא תתממש.

מה שהופך את סיפור מאמציו של קומודוס להרוס את הקיסרות בחלק השני של הסרט לעצוב עוד יותר.  כתוצאה מהמחשבות של הצופה על מה יכול היה להיות. מרקוס אורליוס מדבר על חופש ושיויון ושלום  של כל האזרחים ( כולל הברברים שאותם הוא מיישב בקיסרות ). אך כפי שאחת הדמויות בסרט מציינת כאשר האנשים שוב אינם מאמינים בחלום של הקיסרות כי אז היא מתחילה למות. זרעי השקיעה הם כבר בתוך הקיסרות ואין להטיל את ההאשמה כולה על קומודוס .

חלק 2 של הסרט עוסק כולו בתקופת שלטונו הרודני של קומודוס ברומא . . סופיה לורן מופיעה בתור לוסילה אחותו ההגונה של קומודוס שבה ליויוס מאוהב ( במציאות לוסילה כלל לא הייתה אישה הגונה כפי שהיא מופיעה בסרט). קומודוס משיא את אחותו לשליט מזרחי . ליויוס ועבד רומאי מנסים להפיץ את תורתו של אורליוס בסרט של הקיסרות כאחוה בין עמים אך ללא הצלחה. 

הסרט מסתיים בקרב חרבות בין ליוויוס ובין קומודוס בפורום הרומאי  שבו נהרג הקיסר הגלדיאטור המפורסם.

הסרט מתעלם מהאירוע הדרמתי של "מכירת " הקיסרות לכל המרבה במחיר ובמקום זאת מציג את ליויוס שמסרב ( שוב ) לקבל את כתר הקיסר , ובכך מאיץ אנחנו מניחים את נפילת הקיסרות.

הסרט הוא לזמנו ועוד יותר לזמננו איטי למדי ומידי. קומודוס מוצג כאדם מרושע אך למעשה איננו רואים הרבה ממעשיו או מפעולותיו המפורסמות כגלדיאטור וגם מותו מוצג כדרמתי יותר משהיה  במציאות שבה נחנק בידי ספורטאי שעימו התאמן.

לצערנו הסרט נכשל והביא לפשיטת רגל של המפיק ולקבורתו של ז'אנר הסרטים האפיים.

 

צפו בסרט המלא:

 

לעברית תורגם עיבוד של תסריט הסרט לרומאן  הרי ויטינגטון   נפילת האימפריה הרומית / עברית ב.מארק    (תל אביב) :   ספיח,   [1964]. והוא הופיע בכמה מהדורות ועטיפות שונות. 

בסיפור ההיסטורי-מרקוס אורליוס קיסר רומי נרצח, ובנו רודף התענוגות יורש את מקומו והופך את ארמונו לבית הוללות. ליויוס מפקד הצבא מאיץ במפקדי צבא אחרים למרוד בו, ואז פורץ הקרב האכזרי נגד הצבא הפרתי וליויוס מוביל את הקרב ומבצע פעולות המשאירות את העולם נדהם

הספר אינו מוצלח במיוחד   ועוד פחות מהסרט. אבל הוא עורר את עניינו של קורא בו ( אני ) בתקופה של שקיעת האימפריה הרומאית.

 

קיראו קטעים מהספר באנגלית בבלוג על  כוכב הסרט סטיפן בויד .

 

גלדיאטור 

כמה עשרות שנים לאחר "נפילת הקיסרות הרומאית " בשנת 2000  הוצג סיפור העלילה על קומודוס שוב בסרט שהפעם בניגוד לקודמו זכה להצלחה גדולה עם כי חזר במידה מסויימת על סיפור העלילה אבל גם שינה אותו בצורה משמעותית ובראש ובראשונה דמותו של קומודוס הוצגה בו זמנית גם כמרושעת יותר וגם כ"ציבעונית " יותר משהייתה בסרט הקודם. כנראה זה היה מינון נכון יותר של העלילה עבור הקהל הרחב. 

 זהו "גלדיאטור"  של רידלי סקוט.

צפו במקדימון שלו כאן: 

 

בגלדיאטור העלילה היא מקבילה למדי לזו של הסרט הקודם . שוב הסרט מתחיל בדנובה  בזמן המאבק בין  הרומאים והגרמנים . מרקוס אורליוס שוב מוצג כקיסר הטוב והאבהי ולצידו מופיע ראסל קרו בתור המצביא שלו רוצה הקיסר להעביר את הקיסרות  הפעם המצביא אינו מסרב אך קומודוס מקדים ורוצח את אביו לפני שיוכל להכריז על השינוי בשלטון.

האם קומודוס באמת רצח את אביו ? אין לכך הוכחות היסטוריות אך יש היסטוריונים שחושדים שכך היה. מבחינת ההיסטוריה מרקוס אורליוס מת במגיפה ואין בידינו דרך לקבוע אם הוא נרצח בידי קומודוס , אבל זה לא לחלוטין בלתי אפשרי. 

 

הגיבור מרידיוס חוזר לביתו ומוצא שבני משפחתו נרצחו בידי שליחי קומודוס . הוא הופך לגלדיאטור ומכאן והילך הופל דרך מגוון של קרבות זירה לגדול הגלדיאטורים ברומא בדרך למאבק הסופי עם הקיסר הגלדיאטור..הדמות עצמה איננה היסטורית כשם שליויוס מהסרט הקודם אינו היסטורי . לא הייתה דמות כזאת של גלדיאטור שהרג את הקיסר בזירה במהלך קרב. במציאות הוא נהרג בידי ספורטאי אומנם אך לא בזירה אלא בביתו ובהפתעה .

הגיבור מוצג כסטואי כמו הקיסר מרקוס אורליוס כפי שמראה תחושת החובה שלו למשפחתו ולמדינה. אבל הסטואים בניגוד לגיבור לא האמינו בחיים אחרי המוות .   

הדרך שבה מציג הסרט את הקיסר קומודוס כמטורף המתחזה לאל הרקולס היא אכן מדוייקת למקורות שמציגים אותו בדיוק כך. וגם הדרך שבה הוא מוצג כגלדיאטור יוצא מהכלל כפי שהוא מוצג בסרט היא נכונה במקורות כפי שראינו נטען שהוא ניצח במאות קרבות ( אם כי נשאלת השאלה הגדולה עד כמה הם היו הוגנים.יכול להיות שהקיסר עצמו חשב שהקרבות היו הוגנים אבל יש להניח שעוזריו דאגו שהם לא יהיו. ).

עם זאת יש מי שטוען שהוא רק פצע את יריביו ולא הרג אותם בידעם שהוא הקיסר ולא "עוד ": גלדיאטור. מסופר עליו שהוא גם הרג בעלי חיים בזירה כמו קרנפים ואם כן כי אז הקרבות היו כנראה הוגנים יותר ( אם כי קל היה לסמם את החיות לפני שעלו לזירה).

בסרט מוצגת דמות של סנטור רפובליקני בשם גרקכוס . זוהי דמות דמיונית אך מבוססת על האחים גרקכוס שחיו מאות שנים קודם לכן בימי הרפובליקה ודאגו לזכויות המעמדות הנמוכים ונרצחו בגלל זה.אך בימי הקיסר קומודוס לא היה מישהו כזה זהו אנכרוניזם של יוצרי הסרט. 

אחותו של קומודוס ליסילה מופיעה בסרט ושוב מוצגת כאישה הגונה למדי . אך שוב במציאות היא השתתפה בקשר לרצוח אותו. היא הוגלתה לאי והוצאה שם להורג. היא לא המשיכה לחיות אחרי קומודוס בניגוד למתואר בסרט. במקורות שטענו שהיו לו יחסי מין עם אחיותיו ויש טוענים שגם עם לוסילה אך ההאשמות של גילוי עריות במשפחה היו מקובלות כנגד קיסרים שנואים כמו קליגולה ונירון ואין לדעת עד כמה היה בהם אמת מעבר לרכילות מרושעת.

הסרט אם כך הוא מדויק בכך שהוא מתאר את קומודוס כשליט רודני מצד אחד וגלדיאטור מצד שני . זאת בדיוק הדרך שבה הוא מתואר בכתבי ההיסטוריונים של הזמן והסרט אינו מגזים כלל מעבר להגזמות שלהם.  

דווקא בגלל שהמציאות כפי שתוארה בכתבי ההיסטוריונים הרומאים הייתה צבעונית כל כך , דווקא משום כך הסרט הוא מדוייק למדי בהשוואה לסרטים אחרים שמבוססים על ההיסטוריה הרומאית. יש בו עיוותים ושינויים למינהם אך אין לאמר שהם משמעותיים ,למשל בהצגת אחותו של קומודוס כאישה הגונה. השינוי הגדול ביותר הוא  של חיסולו של קומודוס בזירה ולא בביתו.

שני הסרטים עם כך תיארו את ק'מודוס בצורה מדוייקת למדי , אך לשם הדרמטיות שינו את סיפור מותו כדי שיעשה בידי גיבור חיובי ולא בצורה של ההתנקשות שבה הייתה מעורבת אישתו כפי שהיה במציאות . שני הסרטים גם הילבינו את דמותה של אחותו של קומודוס שבמציאות הייתה גרועה בדיוק כמוהו.

ושני הסרטים הקפידו מאוד גם לשמור על הניגוד המוחלט , הניגוד שקיים גם בכתבי ההיסטוריונים הקדומים בין האב , הקיסר והפילוסוף הצדיק , והבן הגלדיאטור הרצחני המטורף . הניגוד שהוא אולי יותר מכל נותן לסיפור את קיסמו עד היום .ההבדל הגדול בין שני הסרטים שכנראה קשור לתקופה שבה כל אחד מהם נעשה הוא בכך ש"גלדיאטור" מרשה לעצמו "ללכת עד הסוף " בתיאורי ההרג השונים בזירה ומחוצה לה. בעוד ש"נפילת האימפריה הרומאית " שנעשה בשנות השישים המאופקות יותר לכל היותר רק רומז על הדברים ומקפיד שלא להראות אותם בהנאה ובקיצוניות שאותה עושה "גלדיאטור".

כמובן יש גם את ההבדלים הטכניים. בגלדיאטור ניתן שחזור מדויק למדי של רומא והזירה ושל המוני  הצופים שנעשה באמצעות הדמיות מחשב , דבר שלא ניתן היה בסרט הישן יותר שהסתמך על בניינים קיימים ואלפי ניצבים 

איזה סרט מציג תמונה ריאליסטית ומשכנעת יותר של רומא זה כבר נתון לשיקולו של כל צופה . 

הם מכניסים דמויות בדויות של אנשים שיכלו לתפוס את מקומו של קומודוס ולעצור את שקיעת הקיסרות ובכך להוסיף לעצב של העלילה ושל מה שיכול היה להיות . אך במציאות אנשים אלה לא היו קיימים. ואשר לקומודוס , שליט גרוע ככל שהיה לא הוא זה שהביא לנפילת הקיסרות , אלה נבעו מגורמים אובייקטיביים שלא הייתה לו ( או למרקוס אורליוס ) כל שליטה עליהם , לכל היותר הוא האיץ במעט את השקיעה ותו לא. 

ביבליוגרפיה

 

 ספרו של מרקוס אורליוס  בתרגומים לעברית 

 

  מרקוס אברליוס אנטונינוס /   רעיונות    תרגם מיונית אהרן קמינקא… ועם מבוא והערות מאת המתרגם  ורשה :   א.י. שטיבל,   תרפ"ג 1923 

מרקוס אורליוס, 121-180    הרהורים של מרקוס אורליוס / תרגם מיוונית והקדים מבוא ש. ויסמן    ירושלים :   י. מרכוס שות',   תשמ"א 1981

 מחשבות לעצמי / מרקוס אורליוס ; תרגם מיוונית, כתב מבוא והוסיף הערות: אברהם ארואטי

בנימינה : נהר ספרים, תשע"ב 2012.

ספרים על מרקוס אורליוס וקומודוס 

 נתן שפיגל     מארקוס אורליוס : קיסר ופילוסוף /    ירושלים :   מאגנס,   1980.

  הקיסרים האנטונינים :   הביוגרפיות של לוקיוס אייליוס, אנטונינוס פיוס, מרקוס אורליוס, לוקיוס ורוס, אווידיוס קסיוס, קומודוס אנטונינוס, הלויוס פרטינקס, דידיוס יוליאנוס /     תירגם דוד גולן ,ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשס"ז 2006

 

תקציר :הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים הן חלק מקובץ הביוגרפיות של קיסרי רומא הידוע בשם SCRIPTORES HISTORIAE AUGUSTAE ('המחברים של תולדות האוגוסטים'), ובקיצור – 'היסטוריה אוגוסטה'. מגילת הקובץ הייתה מוכרת למשכילי הרנסנס, ועל שום החשיבות שייחסו לתוכנה להכרת תולדותיה של רומא בימות האימפריה, היא הייתה מן החיבורים הראשונים שראו אור בדור הראשון של הדפוס (מילנו 1475).

הביוגרפיות של הקיסרים האנטונינים פורסות יריעה רחבה של קורות האימפריה הרומית ומנהיגיה במאה השנייה. הן מאירות באור מיוחד את תקופתם- השנים 138–193 לסה"נ – שהן המחצית השנייה של פרק הזמן המכונה 'השלום הרומאי'. בצד קווי האופי של הקיסרים, נחשפות בהן הליכות האישות שלהם ונבדק הקשר שלהם להתרחשויות. הביוגרפיות מציגות את מערכות השלטון ומאירות את אורחותיה של האימפריה הרומית כמדינה וכחברה , ואת טבעם של מפעיליה בדורות שעיצבו את התרבות המדינית של המערב. ניכרת בהן המגמה שרווחה אז להשתית את חיי האזרחים והתושבים על חוק המעוגן בחשיבה פילוסופית כללית על העולם והאדם. הקיסרים האנטונינים לא ביטלו את מוסד העבדות, אך היחס לעבד בימיהם היה אנושי יותר. יהודי ארץ ישראל זכו בימיהם לביטול גזרות הדריאנוס והתאוששו מן המכה שהנחיתו עליהם הרומאים בעקבות מרד בר כוכבא.

המחבר-העורך של הביוגרפיות אינו מוכר לנו בשמו. הוא חי ככל הנראה במפנה המאה הרביעית לחמישית. נראה כי היה משכיל רומאי מן האריסטוקרטיה הישנה שהנצרות –דת האימפריה הרומית של ימיו — לא כבשה אותו. הוא היה איש של רומא הקיסרית הפגנית, תרבותה והגותה. כתיבתו רבת עניין גם מהבחינה הספרותית.


  מ.  קארי ,  דברי ימי רומא :   עד סוף תקופת קונסטאנטינוס / תרגום קלמן קצנלסון    תל-אביב :   ש. פרידמן,   תשכג-תשכד

  מיכאל   גרנט ,עולמה של רומא    הקדמה צבי יעבץ ; [תרגם מאיר ויזלטיר ; קטעי השירה תורגמו בידי שלמה דיקמן, יונתן רטוש ודוד שרף.. תל-אביב : הדר, תשכ"ז 1967.

August Roland  CRUELTY AND CIVILIZATION : The Roman games london , 1994   

Birley Anthony(ed.) LIVES OF THE LETER CAESARS   London, 1976. 

, Birley Anthony MARCUS AURELIUS : a Biograhy  London, 1993.

 Elley , Derek The Epic film :Myth and History  London , 1984

Kyle Donald g. Spectacles of Death in Ancient Rome  London, 1998

קיראו גם 

סקירה על הסרט "נפילת האימפריה הרומאית "

הסאגה של בן חור 

הקיסר ההיסטוריון : על הסדרה "אני קלאודיוס"

 

עוד סרט היסטורי של רידלי סקוט על ימי הצלבנים :ממלכת גן העדן 

 

צפו בסרט"נפילת האימפריה הרומאית באוזן השלישית 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע העולמי:תולדות ז'אנר הסרט התנכי

 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע העולמי   

מאת אלי אשד

( הופיע במקור בדפוס תחת השם "המקרא בטלוויזיה ובקולנוע " בכתב העת למורים לתנ"ך "על הפרק "מספר 16,ספטמבר 1999)

המאמר הזה היה ברשת במשך שנים רבות באתר בשם "קולמוסנט" עד שהאתר  קרס ונעלם לפני כמה שבועות.אז הנה הוא שוב בגירסה מעודכנת במקצת. 

הספר הפופולארי והנקרא ביותר בכל הזמנים הוא התנ"ך, וצורת התקשורת הפופולארית ביותר כיום היא צורת התיקשורת הויזואלית של הקולנוע  והטלביזיה ומיליוני אנשים שאינם יודעים או אינם טורחים לקרוא   מקבלים את כל המידע שברשותם דרך צורות  תקשורת  אלה.  התנ"ך, זכה מטבע הדברים לחשיפה גדולה באמצעי תקשורת אלה אם כי יש ויכוח עד כמה ניתן להעביר בצורה נאמנה את הערכים הספרותיים והמוסריים  הקיימים  בו למדיום הויזואלי.

 בסדרת מאמרים זאת  אתן  תחילה סקירה על התפתחות ז'אנר הסרט המקראי בקולנוע העולמי. בחלקים הבאים בסדרה  אדון במקרא בקולנוע  ובטלוויזיה הישראלים מראשיתם  ועד ימינו, המדיומים שבהם היה צריך הספר הלאומי של עם ישראל ומקור ההיסטוריה שלו לזכות לחשיפה מלאה ביותר.  

הסרט התנכי האילם

ראשית הסרט המקראי בתקופת הסרט האילם ב-1904 כאשר נעשה סרט תנכי אילם בצרפת,   אם כי עוד שנים לפני כן נעשו סרטים שהתבססו על חייו ומותו  של ישו, ומאז נעשו סרטים אילמים תנכיים במספרים גדולים.אך אם כי נעשו סרטים תנכיים גם בארצות כמו אנגליה ,צרפת וגרמניה , הסרטים התנכיים  וההיסטוריים ביכלל החשובים והמרובים ביותר נעשו תמיד בשתי ארצות, איטליה וארה"ב.

כיתובית מסרט אילם על אדם וחווה.

באיטליה נעשו בעשורים הראשונים למאה מספר רב של סרטים תנכיים, ורק בשלב מאוחר יותר ניסתה הוליווד להתחרות עימם.

 הבמאי האמריקני הראשון שביים סרטים תנכיים חשובים  היה הבמאי המפורסם ד. ו.גריפית שסרטו הארוך הראשון  (והארוך ביותר בקולנוע האמריקני עד אז) היה סרט על פי הספר החיצוני על יהודית  יהודית מבתוליה   מ-1913.  לאחריו הוא עשה סרט אפי קלאסי שהורכב מ3 סיפורים היסטוריים  וסיפור מודרני בשם  אי סובלנות   (1916) שהחלק המפורסם ביותר בו עסק בכיבוש בבל  בימי דניאל ובלשצר .

גריפית יצר בסרט זה ז'אנר חדש של סרטים תנכיים שהיה דומיננטי  בשנות ה-20. 

סרטים שרק חלקם  בצורת פרולוג , חלום , או " פלאש-בק"" עסק בסיפור התנכי 

וחלקם עסק בסיפור בן תקופתנו  שבו  אותם השחקנים שהופיעו

בתפקידים התנכיים הופיעו גם  בתפקידים מודרניים כדי לתת לסיפור רלבנטיות

זמנם.בין הסרטים מסוג זה היו: שמשון ודלילה (1923)   תיבת נח  ( 1928)

והמפורסם בכולם  הגירסה הראשונה של עשרת הדברות (1923)  של ססיל דה מיל .

גם אם רק חלקם היה תנכי עדיין היו אלה סרטים אפיים עתירי ניצבים ותיפאורות שעלו כסף רב.

מלך הסרטים התנכיים

ססיל דה  מיל

המלך הבלתי מעורער של ז'אנר זה היה ססיל דה מיל שחידש את הז'אנר  לאחר שנים של דילדול בראשית תקופת הסרט המדבר, בשנות ה-40 עם הסרט שמשון ודלילה  (1949)  על פי ספרו של זאב ז'בוטינסקי.   לאחר סרט זה יצר דה מיל את הסרט התנכי המפורסם ביותר של כל הזמנים עשרת הדברות ( 1956) שבו יצר מחדש את נושא סרטו האילם.

אך בעוד שבסרט האילם בשם זה  הסיפור התנכי היה רק פרולוג של כ60 דקות לסיפור מודרני , הרי כאן יצר דה  מיל אפוס אמיתי של 3 שעות שבו צ'רלטון הסטון שיחק את תפקיד משה ויול ברינר את  פרעה עם אלפי ניצבים. הסרט זכה להצלחה אדירה ושימש כמודל שיש לחקותו  לכל הסרטים התנכיים שלאחריו.

A poster for Cecil B. DeMille's 1956 adventure film 'The Ten Commandments' starring Charlton Heston, Yul Brynner, Anne Baxter, Edward G. Robinson, Yvonne De Carlo, Debra Paget, John Derek, Cedric Hardwicke, Nina Foch, Martha Scott, Judith Anderson, and Vincent Price. (Photo by Movie Poster Image Art/Getty Images)

הוליבוד ואיטליה מעודדים מהצלחת הסרט המשיכו  ליצור סרטים תנכיים כמו  דוד ובת שבע  עם גרגורי פק ( 1951) שלמה ומלכת שבא ( 1959)  שוב עם יול  ברינר וסיפורה של רות (1960)  עם השחקנית הישראלית אילנה עדן ששיחקה בתפקיד רות ושחקנית ישראלית אחרת בתפקיד אחותה ערפה .

"סיפורה של רות "  היה חלק מנטיה  הוליוודית  קצרת ימים של הצבת שחקניות ישראליות בתפקידים  ראשיים בסרטים היסטוריים ותנכיים.

דוגמה אחרת היא בן חור   (1959) עם השחקנית הישראלית חיה הררית שגילמה את בת זוגו של בן חור.  .

היה הסרט  "חטאיה של איזבל .SINS OF JEZEBEL  מ-1953 שבו גילמה השחקנית פולט גודראד את המלכה החוטאת ברוח שנות החמישים עם הרבה אורגיות ( מרומזות ) והרבה נביאים מאיימים בזמן שהמצלמה העדיפה להתמקד באיזבל היפה ובתככיה עד לעונשה הבלתי נמנע. סרט שנחשב היום למלודרמה תנכית גרועה במיוחד.  

בכל הסרטים האלה התייחסו הוליבוד והאיטלקים לסיפורי התנ"ך כאל מלודרמות ומקור לסיפורי אופרות סבון המדגישים את היסוד הסנסואלי והסנציונלי בסיפורים (אורגיות רבות מרוצי סוסים, קרבות גלדיאטורים  וכו') . הבמאים הותקפו לעיתים קרובות "על ששינו והוסיפו שלא לצורך לסיפורי התנ"ך" , אך יש להודות היה עליהם לעשות זאת שכן הקולנוע הוא מדיום שונה מאוד מהמילה הכתובה וכל ניסיון להעביר את סיפורי התנ"ך בדיוק כפי שהם למסך עלול לשעמם את הצופים המודרניים  (ואכן מספר ניסיונות שנעשו בכיוון זה כמו של החברה של חיים טופול בה נדון בהמשך הצליחו רק כחומר חינוכי לכנסיות ולבתי ספר  ולא כסרטים מסחריים  לבתי קולנוע).  

ב-1966 נוצר בידי המפיק דינו דה לורנטיס הסרט  שאמור היה להיות סרט התנ"ך הגדול ביותר של  כל הזמנים ושמו נקרא בהתאם  התנ"ך-בראשית.

בתחילה דובר על סידרת סרטים ש"יכסו" את כל סיפורי וספרי  התנ"ך .לאחר מכן דובר על סרט שיכסה "רק "  את כל ספר בראשית וחלקיו יבוימו בידי במאים שונים . אך לבסוף הסרט שנוצר  כיסה ב3 שעות רק את 22 הפרקים הראשונים של בראשית ובוים כולו בידי ג'ון יוסטון. אם כי  הסרט זכה להצלחה לא הייתה זאת ההצלחה לה קיוו המפיקים ואיתו נסתם הגולל על ז'אנר הסרט התנכי הגרנדיוזי בקולנוע.

צפו במקדימון לסרט זה כאן.

 

סרטים תנכיים נעשו מעתה  אך ורק בשביל הטלביזיה בתקציבים ובגרנדיוזיות קטנים בהרבה.

מאז    ניסו בהוליווד  לחדש את ז'אנר הסרט התנכי כמה פעמים.

  ב-1985 בסירטו של הבמאי ברוס ברספורד עם ריצ'רד גיר המלך דוד  . אך  סרט זה לא זכה להצלחה הקופתית המקווה,וקיבל  ביקורות גרועות.

ז'אנר הסרט התנכי בקולנוע ההוליוודי  היה שקוע מאז בתרדמה.

עם זאת בשנות התשעים חלה התעוררות בתחום הקולנוע התנכי מכיוון בלתי צפוי : הסרט המצוייר.

הסרט המצוייר נסיך מצרים  (1999)   מחזמר שלו תרמה בין השאר הזמרת הישראלית עופרה חזה שיר זכה להצלחה גדולה ביותר .

צפו במקדימון שלו כאן.

כתוצאה החברה מפיקה DREAMWORKS  יצרה סרט תנכי מצוייר נוסף  על חיי יוסף  "יוסף מלך החלומות".   . משום מה סרט זה לא יצא למסכי הקולנוע כמו קודמו אלא ישר לשוק קלטות הוידאו בנובמבר 2000 .

  בטלוויזיה ובשוק הוידיאו סרטים מצויירים על נושאים מקראיים הם פופולאריים מאוד ומופיעים בכמויות גדולות בעיקר עבור שווקים פאונדמליסטיים. 

במאה ה-21 נעשו עוד כמה סרטים תנכיים גדולים כמו סרטו של רידלי סקוט על חיי משה  "אקסודוס:אלים ומלכים " ( 2014) 

וסרט  על המבול "גם הוא מ-2014.

אבל להצלחה שלו בשנות החמישים הסרט התנכי לא חזר. 

 

התנ"ך בטלוויזיה

בטלוויזיה האמריקנית  לעומת הקולנוע  הז'אנר מראי סימני חיות חזקים.

אפשר למצוא נושאים תנכיים גם במקומות מוזרים למדי  כמו סדרת "מנהרת הזמן " משנות השישים שבה אחד הפרקים עסק בהגעתם של צמד נוסעים בזמן לעיר התנ"כית יריחו הנצורה בידי צבאו של יהושע והשתתפותם במאבק שהביאו ללכידת העיר (!) ..אם כי הופעות כאלה של נושאים תנכיים בסדרת מדע בדיוני הן נדירות.

צפו בפרק זה כאן.

אבל ניתן למנות גם מקרים נוספים כמו הסדרה "זינה " על עלילות אישה לוחמת ביוון העתיקה שבמהלך הסדרה נפגשה באברהם בעת שעסק בעקידת יצחק , ועזרה לדויד במאבקו בגולית , ואף חיפשה אחרי ארון הברית של הישראלים .

בטלוויזיה האמריקנית היו גם סדרות מצויירות לילדים המבוססות על סיפורי התנ"ך, מהן שהוקרנו בטלויזיה של שכנתנו לבנון. 

מידי מספר שנים יצרה  הטלביזיה האמריקנית סרטים תנכיים חדשים לרוב בצורת מיני סדרות שהמפורסמת שבהם הייתה ההפקה האיטלקית משה נותן החוק  (1976)  עם ברט לנקסטר בתפקיד משה ומתסריט של הסופר הבריטי המפורסם אנתוני ברג'ס . סידרה זאת באורך 6 שעות שצולמה במדבר סיני ניסתה לתת תיאור ריאליסטי ומפורט ביותר של חיי המצרים  והעברים הקדמונים.

שני סרטים תנכיים מקבילים כל אחד באורך 4 שעות נעשו עבור הטלוויזיה האמריקנית בידי הבמאי היוני קאקויאניס על יעקב ויוסף ויצאו  בגירסה משולבת ומקצרת לקולנוע כסיפור יעקב ויוסף (1977). בשנים האחרונות יצרו   מפיקים איטלקיים בשיתוף פעולה עם המפיק  טד טרנר סדרת סרטי תנ"ך שאפתניים כל אחד באורך 4 שעות שאמורים לראשונה לכסות את כל התנ"ך. המטרה המקורית של המפיקים האיטלקיים   הייתה  להסריט  לראשונה את כל ספורי התנ"ך כולל סיפורים שלא הוסרטו עד כה ב-40 סרטים אך לבסוף החליטו לצמצם במעט את הפרויקט השאפתני הזה….

עד כה נעשו סרטים על "בראשית : הבריאה והמבול " (1993)  אברהם,(1994) יעקב (1995), יוסף ( עם השחקן בן קינגסלי בתור פוטיפר , 1995), משה ( עם השחקן בן קינגסלי כמשה, 1996) , שמשון ודלילה ( עם השחקן דניס הופר, 1996), דוד ( עם לאונרד נימוי  , 1997) ,שלמה ( עם בן קרוס , 1997) ,  ירמיהו( עם פטריק דמפסי, זהו נושא שכמעט לא טופל כלל עד כה בסרטים  ) , אסתר ( עם פ. מורי אברהם כמרדכי ) , ומיני סדרה על ישו.   

בסרטי טלוויזיה האמריקנים והאיטלקים הללו   זכו   סיפורי התנ"ך לטיפול ראליסטי ומפורט ביותר מעבר למה שזכו לו אי פעם על המסך הגדול . וגם אם אינם יכולים לספק את "הגרנדיוזיות , אלפי הניצבים , והתקציבים הגדולים אותם יכול לספק המסך הגדול,"

דומה שיתר הריאליזם וההתמקדות בדמויות רק הטיב עם  הסיפורים המקראיים.

ובעשוריםהאחרונים החל בברזיל דווקא ז'אנר של טלה נובלות על פי סיפורי התנ"ך כמו סיפור יוסף וסיפור משה שישבו כל סידרה יכולה להגיע לאעשרות ואף מאות פרקים (!) 

גם איראן שלחה את ידה  בהסרטת סיפורים תנכיים בגירסאות מוסלמיות שלהם.  

עם זאת אם סוקרים את כל הסרטים המבוססים על התנ"ך הן לקולנוע והן לטלויזיה הרי עובדה המזדקרת לעין היא שרובם המוחלט  עוסקים בתקופה שמאז בריאת העולם ועד ימי שלמה המלך כולל . יש רק מספר מצומצם ביותר של סרטים שעוסקים בתקופות המאוחרות יותר כמו ימי איזבל ואליהו , ימי ירמיהו , אסתר, והסיפורים של הספרים החיצוניים על יהודית ועל החשמונאים . אפשר לספור אותם ממש בשתי כפות ידים , ויש תקופות שלא זכו לעולם לכל עיבוד קולנועי כלשהוא למשל ימי שיבת ציון ,או ימי עזרא ונחמיה

. משום מה תקופות אלה עיניינו תמיד הרבה פחות את יוצרי הסרטים למרות שחלקים מעניינים מאוד של ההיסטוריה התנ"כית נמצאים דווקא בהם .  אנחנו עדיין מחכים לסרטים על חלוקת הארץ בימי ירבעם ורחבעם , ימי המלכה עתליה או פלישת אשור לישראל בימי חיזקיהו. 

קיראו גם:

חלק ב' של מאמר זה:

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע  הישראלי ובטלויזיה הישראלית 

 

בחזרה לימי התנ"ך בספרות העברית

 

סרטי תנ"ך והיסטוריה עתיקה :

 

 סקירה על סרטים תנכיים :

 

מאמר על סדרת סרטי התנ"ך הטלביזיונית

 

מאמרים אחרים בסדרה כוללים את :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

תמר אשת ער 

יוסף הצדיק כוכב הקולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש כוכב קולנוע 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע (וגם מרדכי היהודי ,המלך אחשורוש ,והמן הרשע )

מרדכי והמן .צייר הנריק  הכטקופף. מקראות ישראל

 

כתבה מיוחדת לרגל חג הפורים.

היה הייתה פעם …..

,לפי מגילת אסתר  לפחות , כנראה במאה החמישית ( ואולי הרביעית?) לפני הספירה נערה יהודיה יפה בשם אסתר שנישאה למלך פרס אחשוורוש ( קסרקסס ?) והפכה למליצת יושר עבור עמה והיצילה אותו מג'נוסייד ראשון בתולדותיו ( אבל בהחלט לא אחרון ).
הסיפור האגדי כנראה הפך לאחד הסיפורים הפופולאריים ביותר של המקרא.

המלכה אסתר.ציור מאת  ANDREA DEL CASTAGNO

לסיפור המומחז ביותר מתוכו מידי שנה בהצגות "פורים שפיל " של פורים בקהילות ישראל השונות כל חג פורים אסתר מרדכי ואחשורוש וגם המן ומקורביהם הפכו לדמויות התנכיות בידועות ביותר להמוני בני ישראל בגולה .אולי משום שכמוהם היו יהודיים וגויים של קהילות הגולה והמצב שהוצג שם של יהודים מפוזרים בעולם הנתונים לרדיפות פתאומיות  ועליהם להציל את עצמם בעזרת שתדלנויות ותחבולות מסובכות היה מוכר להם הרבה יותר  מהמצב שהוצג בשאר ספרי התנ"ך של עברים לוחמניים  בממלכה גאה בארץ ישראל .
ובימינו במאה ה-20 וגם בראשית המאה ה-21 סיפור מגילת אסתר  הפך לאחד הסיפורים המקראיים המוסרטים ביותר .

לרגל חג הפורים להלן רשימה של העיבודים הקולנועיים וגם הטלוויזיוניים השונים שנעשו למגילת אסתר בחו"ל וגם בארץ . כחלק שלישי בסדרה על עלילותיה הקולנועיות של גיבורי החגים  שכוללת כבר מאמרים על  גיבור חג הפסח משה רבנו בקולנוע ועל גיבור חג החנוכה יהודה המכבי בקולנוע
הרשימה אינה מלאה כמובן ואינה כוללת עיבודים טלוויזיוניים קומיים שונים שנעשו לסיפור המגילה בתוכניות כמו "זהו זה " ורבים אחרים לרגל חגי פורים השונים לאורך השנים.

תוספות ועדכונים לרשימה יתקבלו בברכה ..

אסתר בקולנוע האילם

Wood panel of the Book of Esther from the Dura-Europos synagogue, 244 CE.

המלכה אסתר  וכל משתתפי מגילת אסתר .ציור קיר מבית הכנסת בדורה אורופוס בסוריה המאה השלישית לספירה.

הסרטים הראשונים על פי מגילת אסתר היו סרטים אילמים עליהם יש מעט מאוד פרטים
הראשונים שבהם הייתה טרילוגיה צרפתית של שלושה סרטים אילמים שהיציגו את הסיפור בהמשכים ביים לואיס פלוליאד. אלו כללו גם את

1. סיפורה של אסתר או "אסתר " .

ביים לואיס פלוליאד הוקרן לראשונה ב1 באפריל 1910. ככל הנראה הסרט הראשון בסדרה של שלושה סרטים קצרים שתיארו את סיפור המגילה בהמשכים.

תמונה מהסרט "אסתר " 1910

2. נישואי אסתר .1910..ביים לואיס פלוליאד הוקרן לראשונה ב11 ביוני 1910 המשך של הסרט הקודם עם אותם השחקנים.

תמונה מ"נישואי אסתר"  1910

3. אסתר ומרדכי .1910 . סרט אילם שנעשה בצרפת בידי חברת גאומונט . ביים לואיס פאוליאד (.הוקרן ב18 ביוני 1910 חלק שלישי בסדרה המשך של הסרטים הקודמים עם אותם השחקנים .
הבמאי התפרסם מאז כבמאי סרטי המתח "פנטומאס".

4. אסתר אפיזודה תנכית .1911.

סרט בריטי אילם באורך 19 דקות בויים בידי הבמאי השחקן תאו פרנקל באנגליה .
במהלך תקופה של שני שנים נעשו ארבעה הסרטים על סיפור אסתר השיא של כל הזמנים .

אסתר מרדכי ואחשוורוש חזרו שוב כעבור שנתיים.
5. אסתר.1913.
סרט אילם צרפתי הופק בידי הנרי אנדריאני.

צילומים מגירסת 1913 של "אסתר"

6.אסתר 1916 בייים מאוריס אלוי

7. אסתר של העם 1916

סיפור אסתר מתרחש בזמנים מודרניים שמות הדמויות השתנו כדי להתאים אותם יותר להווה של ראשית המאה העשרים אבל הסיפור נשאר בדיוק כפי שהיה. ג'ימס קינג הבעלים העשיר של בית החרושת לכובעים נשוי לאישה מרשעת. את המפעל שלו מנהל האמונד השנוא בידי שאר העובדים בגלל רשעותו בזמן שעובד אחר מורדן חביב על הכל ולכן שנוא על המונד.
מורדן לוקח את אחיניתו היפה אסתר בת אחיו דוד לביתו לאחר מות אביה . היא מסתגלת היטב לנסיבות החדשות ולעובדה שמעתה עליה לעבוד כפועלת בבית חרושת . כאשר קינג רואה אותה עובדת בבית
החרושת שלו הוא מתאהב בה .אבל להמונד הרשע יש תוכניות לגביה בעצמו.
עד שהוא משיג מכתב שאסתר שולחת לקינג על בעיות עבודה שונות במפעל ועל מעשי נבזות שלו כנגד העובדים וכנגד הבעלים . . המונד מתכנן כעת לשרוף את בית החרושת ולהסתיר את מעלליו לתמיד אבל אסתר שומעת על המזימה ומזהירה את קינג .קינג מציל את המפעל גובר על המונד ומחזיר לעבודה את כל העובדים שאותם פיטר המונד .בדיוק אז אישתו המרשעת מתה ומשחררת את קינג להודיע שאסתר תהיה אישתו החדשה .

ובכך הסתיים סיפור המגילה עבור קהל הסרט האילם למשך יותר משלושים שנה .

אסתר בקולנוע המדבר

 

8. המלכה אסתר ,1948
ביים ג'ון קויל עם אטילה קרוגר כאסתר ריצ'רד האל כמרדכי אדיסון ריצ'רד כהמן וצ'רלס אבנס כמלך כסרקס אחשורוש .
זהו סרט בשחור לבן של 50 דקות.

הסרט שנועד במיוחד להפצה ככנסיות מתחיל דווקא בבית יהודי מודרני בחג הפורים כאשר המשפחה קוראת את מגילת אסתר . ואז הסרט עובר לימי התנ"ך ומספר את הסיפור איך הנערה השפחה היהודייה אסתר נבחרה לשאת את מלך פרס קסרקסס הוא אחשורוש ואיך נאבקה על מנת להציל את אנשיה מדיכוי .בשיא אסתר מופיעה בלי שהוזמנה לפני המלך ,מבקשת רחמים עבור בני עמה ומספרת למלך על ההונאה שסביבו .כתוצאה קסרקסס חונן את היהודים ומעלה את מרדכי לדרגת ראש השרים .בנתיים המן הרשע נתלה על העץ שהוא בנה במיוחד עבור מרדכי .
כסרט שנעשה במיוחד להפצה בכנסיות זהו סרט מדוייק מאוד בתיאור העלילה ודתי מאוד.

 

9. אסתר והמלך.1960.


ביים מריו בבה ביחד עם ראול וולש שהפיק .עם ג'והן קולינס בתפקיד אסתר ,ריצ'רד אגן בתפקיד אחשורוש .הפקה אמריקנית איטלקית .
ככל הנראה הגירסה הקולנועית הידועה ביותר ( באופן יחסי מאוד לפחות ) של סיפור המגילה,לפחות עד השנים האחרונות.

הסרט הזה נעשה בידי המפיק ההוליוודי ראול וולש באיטליה והתוצאה הייתה סרט צבעוני מאוד אבל גם בינוני
למדי ,אבל בכך לא היה שונה ממרבית מסרטי התנ"ך שנעשו באותה התקופה . השחקנית הסקסית גו'הן קולינס ( הזכורה לטוב או לרע מתפקידה שנים מאוחר יותר בסדרת "שושלת " כאישה הרעה ) נבחרה לתפקיד אסתר הצדיקה אבל השאפתנית שנקלעת לזיווג עם אחשרוש בדיוק לפני שהיא נישאת לארוסה האהוב החייל שחזר ממלחמותיו במצרים של אחשורוש . היא נלקחת לתחרות היופי שבה תיבחר מלכת פרס החדשה.ושם זוכה לחיבתו של הסריס הראשי שעוזר לה לזכות בתחרות ,וזוכה בחיבתו של אחשורוש שמתחתן עימה לאחר שגילה שאישתו לא הייתה נאמנה לו .הנערה מנסה אז להשתמש בהשפעתה כדי לעצור את הדיכוי של  בני עמה  ומתמודדת עם  תככי ארמון והרמון שונים  וגם ניסיון לרצח. והסרט מגיע לשיאו בקרב בין היהודים של פרס וחייליו של המן.

כל מה שעל קולינס לעשות בסרט הוא להיראות יפהפייה תמימה ובתולית בתפקיד שספק רב אם התאים לה (קולינס פשוט אינה נראית כאישה תמימה ולא יעזור מה שתנסה לעשות ).

ריצ'רד אגאן נראה בבירור משועמם בתפקיד מלך פרס, . בסרט הוא מתוסכל בידי תככי החצר ובידי היוונים המעצבנים ( "אני אחתוך את אלכסנדר לפני שיגדל " הוא ממלמל באיום ומראה בכך כושר נבואה מאחר שאלכסנדר הגדול יוולד רק בעוד יותר ממאה שנה ) .
דווקה דניאלה רוכה בתפקיד מלכה ושתי ( דמות חסרת חשיבות בסיפור מהקראי ) הופכת לדמות מעניינת נקבה בוגדנית ומרושעת הניגוד מוסרי הנדרש לאסתר הצדיקה אם כי ניתן לטעון שהתפקיד היה מתאים הרבה יותר דווקא לקולינס .
הסרט נשאר נאמן פחות או יותר לקו העלילה של המגילה אבל הוסיף לה הרבה משלו וניסה לחזק קצת את המניעים של הדמויות שבסיפור המקראי הקצר לא תמיד מוסברים היטב. .

שנתיים לאחר סרט זה  ריצ'רד אגאן חזר אל התקופה בתפקיד,  מכל האנשים, את  אויבו הגדול של אחשורוש  המלך לאונידס ב300 ספרטנים .זו  אולי פעם יחידה בתולדות הקולנוע ששחקן שגילם דמות  היסטורית אחת חזר מיד על מנת לגלם את תפקיד אויבה המפורסם ביותר. ( לשם השואה זה כמו ששחקן שגילם את דמות משה רבנו ,יחזור בסרט אחר על מנת לגלם את תפקיד פרעה מלך מצרים רעמסס השני , או שחקן שמגלם את תפקיד אנטיוכוס אפיפנס יגלם בסרטו הבא את תפקיד יהודה המכבי.השחקן הידוע בן קינגסלי בכל אופן התקרב לכך כאשר גילם בסרט תנכי את תפקיד פוטיפר חותנו המצרי של יוסף ובסרט שהוסרט שנה  מאוחר יותר גילם את משה רבנו בכבודו ובעצמו  )

10. המגילה , 1970 גירסה טלוויזיונית של הערוץ הממלכתי הישראלי היום הערוץ הראשון ) למחזה המפורםס של איציק מאנגר בכיכובם של גדי יגיל נירה רבינוביץ ואברהם מור אפרת לביא ושלמה וישנסקי . הגרסה הייתה ביידיש.גרסה זאת הייתה מצליחה מספיק בשביל צוות הסרט כדי שיצא להציג אותה בחו"ל על הבמות בארגנטינה ב1971.
המחזה של מאנגר זכה כבר לשתי גירסאות בימתיות של מייק בורשטיין ומשפחתו ב1966 וגירסה בבורדווי ב1968 שוב עם מיק בורשטיין .

11. אסתר ,סרט טלוויזיה הולנדי מ1975-

טוביה צפיר בתור המלך אחשורוש וספי ריבלין כמלכה אסתר ,בסרט הטלוויזיה "משחק אחשורוש " שכתב יעקב שבתאי.

12. . "משחק אחשורוש /  סרט טלוויזיה הערוץ הממלכתי הישראלי ,1978 . ביים שמואל בונים הפיקה דליה גוטמן .כתב  המחזאי והסופר יעקב שבתאי .

 

" דרמה של פורים שפיל המתרחש בעיירה יהודית  ששם מעלים על הבמה את סיפור מגילת אסתר בחג הפורים עם טוביה צפיר בתפקיד אחשורוש וספי ריבלין בתפקיד אסתר  אייל גפן בתפקיד ושתי  אילן דר גילם את מרדכי ויוסי כרמון המן הרשע .

 
13. הסיפור של אסתר " בתוך גיבורי התנ"ך הגדולים ביותר " מיני סדרה בטלוויזיה האמריקנית עם ויקטוריה פרינסיפל ( דאלאס ) כאסתר רוברט מנדן כאחשורוש ומיכאל אנסרה כהמן הרשע  .1979

 14. היום ה-13 :סיפורה של אסתר
סרט טלוויזיה מרשת אי בי סי ,1979.
ביים לאו פן
עם אוליביה הוסי בתור אסתר וטוני מוסאנטה בתפקיד אחשוורוש ונחמיה פרסוף בתפקיד מרדכי
סרט טלוויזיה בן שעה אחת.

 

15. "מלכת היופי " פרק בסדרת "סופר בוק " סדרת אנימציה יפנית שתיארה מסעות בזמן לתקופות שונות של התנ"ך והברית החדשה .1982.

 

 


16. המגילה 1983 ביים אילן אלדד עם תסריט של חיים חפר על פי מחזה ידוע של איציק מאנגר בכיכובם של יונתן סגל ניצה שאול ושלמה בר אבא

זה היה שיתוף פעולה ישראלי מערב גרמני סרט שנועד במיוחד לטלוויזיה הגרמנית ( שעבורה כבר עשה אלדד בעבר גירסה קולנועית למחזה ידוע אחר עלה עיירה היהודית "הדיבוק") . במחזמר שמשעשע שהחייה את התיאטרון היידי של מאנגר .חייט יהודי בעיירה פולנית מגלגל בדמיונו את סיפור מגילת אסתר והופך למלך . הוא משתתף עם חייטי העיירה במחזה הפורים שפיל שלהם שאותו הם מעלים כל שנה בפורים את סיפור המגילה .וסיפור חייהם במציאות משתלב ומשקף את זה של סיפור הנמגילה כשהמן הוא גנגסטר יהודי נכלולי.

השחקנית אביבה פז בתור המלכה ושתי בסרט "המגילה 83".

כתוצאה מהאופי הבינלאומי של ההפקה העלילה של הסרט התנהלה באנגלית אבל השירים הושרו ביידיש ובינהם היו קטעי קושרו בנוסח קברט תיאטרלי .יותר משהתעניין הסרט בסיפור המקראי הוא עסק בעיירה היהודית המאנגרית . מעניין שבמקביל לסרט זה הוצגה בישראל גם גירסת מחזמר של המגילה בכיכובו של כוכבה הוותיק מייק בורשטיין בימוי שמואל בונים שאותה הלחין דובי זלצר שהלחין גם את הגרסה הגרמנית ספק אם הזימון תרם להצלחתם של כל אחת מהגרסאות.

17. אסתר ביים עמוס גיתאי 1986. בהפקה משותפת ישראלי צרפתית .כיכוב מוחמד בכרי וגו'ליאנו מר

 

תמונה מהסרט "אסתר " של עמוס גיתאי.

גיתאי, שהתפרסם הודות לסרטי הטלוויזיה הדוקומנטאריים שלו שבהם הציג   באור ביקורתי ביותר את יחסי היהודים עם הערבים, הציג בסרט   "אסתר את סיפור מגילת אסתר תוך הקפדה שלא לסטות לכאורה מהטקסט המקורי. אך את הסרט צילם בשכונת העוני ואדי סאליב בחיפה שבה, ללא ניסיון להסתיר את הריקבון וההרס מסביב, מתרחשת העלילה הקדומה וחלק מהשחקנים היו ערבים פלסטיניים ובכך העביר המחזאי מסר פוליטי חתרני אנטי ציוני שבו הטקסט התנכי מצולם בואדי סליב בחיפה בסיפר הנאמן למגילה אלא שהוא מקבל אופי חתרני אנטי ציוני כאשר השחקנים חורגים מתפקידיהם בסיום ומספרים על חייהם בישראל המודרנית וכתוצאה כל הסיפור הפך למטאפורה לסכסוך הישראלי הפלסטינאי כשהפלסטינאים היום מושווים ליהודים באימפריה הפרסית הקדומה.
. אולי לא במפתיע הסרט מעולם לא הוקרן בהקרנה מסחרית בישראל.

 18. המלכה אסתר סרט מצוייר בן חצי שעה בסדרת "ההרפתקה הגדולה ביותר : סיפורים מהתנ"ך של חברת האנה הברברה נעשה ב1992

19. אסתר .1993  ביים בריאן ריץ ' סרט מצוייר של חצי שעה מסדרת "סיפורים מצויירים מהתנ"ך " , 1993.  העלילה מתרחש בחצרו של המלך "הבבלי " קסרקסס ( שאמנם שלט על בבל כפרסי ).

ק כאן.

20. אסתר .1999 סרט טלוויזיה . בימוי :רפאל מרטס .  לואיס לומברד בתפקיד אסתר עם מורי אברהם בתפקיד מורדכי וגורגן פרוקנכוב בתפקיד המן . גרסה נאמנה מאוד למקור התנכי חלק מסדרת סרטי התנ"ך עיבודים של שלוש שעות כל אחד לסיפורי התנ"ך.

 

צפו בסרט "אסתר" כאן.

21. היסטוריה של אסתר ( 1998) מיני סדרה ברזיליאנית


.
22. אסתר הנערה שהפכה למלכה . 2000. סרט מצוייר שלימד מסרים שונים לילדים בצורה קומית.

צפו בסרט כאן.

23 . מגילת אסתר הסיפור האמיתי .2004
פרק  ספיישל בסדרה "חברים מהתנ"ך " של ירון כפכפי .

העיתונאי  עמנואל הלפרין בתפקיד עצמו מבקר בשושן הבירה  מדווח על אירועי המגילה ומראיין אנשים שונים המקורבים לאירועים הדרמטיים וחושף את האמת מאחורי מגילת אסתר .  נירית קופל מופיעה  כאסתר המלכה וננסי ברנדס כמלך אחשוורוש.

.
24 אסתר והמלך( 2006) מחזמר.

25.לילה אחד עם המלך ( 2006) התבסס על הרומן "הלילה השל הדסה עם המלך" עם טיפניי דופונט  דופונט ועם ג'ון רייס דיויס כמרדכי ועומר שריף כממוכן . הסרט זכה לביקורות אטובות יורת מאשר כל סרט אחר עד כה המבוסס על מגילת אסתר ( אם כי זה באמת  לא אומר הרבה ) וככל הנראה זוהי הגרסה המצליחה  ביותר והיקרה ביותר של הסיפור מאז הסרט של קולינס ואולי גם בכלל .

המקדימון לסרט 

הסרט בויקיפדיה

ביקורת על הסרט

ביקורת בבלוג

עם מישהו יחליט לעשות גירסה נוספת של הסיפור בקולנוע הרי הצעתי היא שיסריט את הגירסה של נתן אלתרמן "אסתר "הגירסה המוצלחת ביותר של הסיפור לבמה העברית.

וחוץ מזה נזכיר את הגירסאות הרבות לסזיפור שנעשו בידי צוות תוכנית "זהו זה" " מידי שנה .

והנה דוגמה לאחת הגירסאות המוקדמות מ-1980.

זהו זה פורים 1980

נספח: המלך אחשורוש כוכב קולנוע

המלך אחשורוש כסרקסס בסרט "300 הספרטנים".

המלך אחשורוש הוא כסרכסס כיכב גם בכמה סרטים משל עצמו ללא אסתר מרדכי והמן  ושאר אנשי צוות "מגילת אסתר " אבל תמיד   עם היווני הספרטני ליאונידס .

300 הספרטנים ( 1962) שבו כאמור הופיע השחקן שגילם בסרט קודם את אחשוורוש אבל הפעם דווקא בתור אויבו הגדול של אחשוורוש ,ליאונידס .

טרגדית אגיס . 1971. סרט הונגרי על פי מחזה.

המלך קסרקסס בסרט "300".

300  ( 2007)

הסרט המצליח והמפורסם מכולם על קרב תרמופילי ועל אחשוורוש ואוייבו ליאונידס .

מבוסס על קומיקס של פרנק מילר .

פגוש את הספרטנים ( 2008)  )  סרט פרודיה על 300
אביו  של קסרקסס דרויוש מופיע בסרט  הענק ממרתון .  המתרחש כמה שנים לפני עליית קסרקס לשלטון .

במרס 2014 החודש של חג הפורים יצא למסכים הסרט   300:  עליית האימפריה". שבמרכזו עמד אחשוורוש במאבקו ביוונים בתרמופילי המסתיים בתבוסה סופית לאחשורוש ולפרסים.

את המקדימון ראו כאן.

300-rise-of-a-empire

אסתר מרדכי המן ושות' אף לא אחד מהם מופיע שם.

( בסרטים אלו  אני דן  ביתר פירוט בכתבה "המלך אחשוורוש כוכב קולנוע ") .

ראו עוד :
אסתר בויקיפדיה

סרטים על אסתר

קסרקסס בוקיפדיה

מאמר על סרטים על אסתר

דיון בבלוג על סרטי אסתר

סדרת סרטי התנ"ך כולל מגילת אסתר

אסתר המלכה ונתן אלתרמן

מאמרים אחרים בסדרה כוללים את :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

תמר אשת ער 

יוסף הצדיק כוכב קולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש כוכב קולנוע 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

התנ"ך בקולנוע העולמי

סרטי התנ"ך בישראל 

ועוד סיפור על יהודיה יפה דמויית המלכה אסתר

חפש את היהודייה ( היפה )

 

יהודה המכבי כוכב קולנוע וטלויזיה

יהודה המכבי בסרט קולנוע איטלקי בשנות השישים

לרגל חג החנוכה להלן סקירה על הקריירה הקולנועית (הקצרה מאוד ) של יהודה המכבי .

יהודה המכבי ומרד החשמונאים אינם נושא קולנועי פופולארי כמו למשל משה רבנו וסיפור יציאת מצרים או  שמשון ודלילה  , דוד המלך ושלמה המלך .


אבל בכל זאת יהודה ומרד החשמונאים כיכבו  באורטוריה מפורסמת של הנדל  וגם בשני סרטים איטלקיים אחד מהם אילם ומאז מרד חנוכה שימש כנושא לסרט וידאו חרדי בכיכובו של יהודה ברקן ולאורך השנים אפילו היו דיבורים על מל גיבסון שיגלם את דמות יהודה המכבי בעיבוד של "אחי גיבורי התהילה ". זה לא  הרבה זה נכון ,אבל זה משהו .
ולהלן הסרטים שעוסקים בנושא מרד החשמונאים.

1. מכבים 1 ( 1910  ) ( על שם ספר המכבים הראשון שהסרט אמור להיות עיבוד שלו ) השם האנגלי: "יהודה המכבי"Judas Maccabaeus

סרט איטלקי אילם  שהוסרט ב-1910  ויצא למסכים באיטליה וברחבי העולם  באפריל  1911 בבימוי  של אנריקו גואזוני  Enrico Guazzoni   ( שביים לעתיד סרטים "כמו יוליוס קיסר" ו"קו ואדיס ") ועם תסריט של Carlo Muccioli  הסרט תיאר את קורותיה של משפחה יהודית משפחת החשמונאים והמרד שלהם כנגד האימפריה הסלבקית. הסרט על פי הדיווחים היה גרוע ומבולבל ביותר . היה זה שילוב של סיפור תנכי והלניסטי  שיצר אפקט מבולבל.

 

יהודה המכבי לבוש בבגדים מצריים עם מלכה   סורית-סלוקית  המתחננת לאהבתו בסרט איטלקי משנת 1910 

הסורים  משום מה לובשים שם בגדים מצריים והסיפור כולו נסב סביב אישתו של אנטיוכוס "אסטארט "( Gianna Terribili-Gonzales)  ( במציאות שמה היה לאודיקה) ואהבתה הבלתי מוחזרת ליהודי הגאה יהודה המכבי (Amleto Novelli).חסר כל קשר למציאות ההיסטורית  אבל בגדר חובה בסרט היסטורי רומנטי של התקופה.

 

 
 2. הברית הישנה -המכבים " 
 
 .ביים גיאונפרנקו פארוליני ב-1961   בכיכובם של בראד האריס ומרגרט טילור.

השם הלא מתאים באופן קיצוני  של הגירסה האיטלקית המקורית אומר כנראה שהסרט מתבסס על סיפור מ"הברית הישנה " שמו הנוצרי של התנ"ך למרות שבמציאות ספרי המכבים שבהם מתואר המרד הם מחוץ לתנ"ך הקאנוני.

בישראל הוא הוקרן ב1964 תחת השם המתאים יותר  "המכבים".

כתבה מ"דבר לילדים " של 1964" על הסרט "המכבים " ( הברית הישנה) .

הסרט נפתח בירושלים ובמינויו של המושל האכזרי אפולוניוס למושל ובתיאור ניסיונם של הסורים להציב אל פגאני בבית המקדש דבר שגורם למרד במקביל חוזר יהודה המכבי לארץ ,והוא זה שמרים את נס המרד. המורדים החוששים מתגובת הסורים נמלטים ליריחו בהנהגת הכוהן מתתיהו וחמשת בניו.

הכהן מתתיהו ובניו בסרט "הברית הישנה -המכבים " 

 

 

 

מתתיהו מת במדבר ובניו מוליכים את אנשיהם אל ההרים .ושם הם משתפים פעולה עם הערבים על מנת להשמיד את כוחות הסורים (!). הסרט תיאר את היחסים בין הכוחות הלוחמים ,התככים הפוליטיים והצבאיים השונים והקרבות למינהם , והיגיע לשיאו בקרב הסופי כאשר בעזרת ברק מהשמיים החשמונאים חודרים למבצר האויב בירושלים כובשים אותו ומחזירים את השלום והשלווה לארץ.

( אבל אין שום זכר לסיפור נס פח השמן שאולי לא היה מוכר ליוצרי הסרט ).

מעניין שהסרט אינו מתרכז דווקא ביהודה אלא באחיו שמעון המכבי (בראד הריס שהרבה להופיע בתפקידי של דמויות שריריות כמו הרקולס ושמשון ) הדמות המעניינת ביותר בסרט המוצג כאיש שלום ואחווה המעוניין בשלום ושיתוף פעולה בין היהודים ובין הסורים ולשווא. הסורים מרמים ובוגדים בו ולכן הוא נאלץ לאחוז בנשק .אולם עם סיום ההקרבות ומיגורו של המושל האכזרי אפולוניוס שמעון מוכן לסלוח לאויב ולסלול את הדרך לשלום.
סרט לא רע עם קטעי קרב מרשימים למדי ותפאורות עשירות . מוצלח בהרבה מהסרט האילם . ואולי מבוסס בצורה זאת או אחרת על או קיבל השראה מספרו של הווארד פאסט"אחי גיבורי התהילה " שגם שם שמעון הוא הדמות הראשית,  אם כי זה אינו מוזכר כלל בשום קרדיט.

פוסטר גרמני של הסרט"הברית הישנה -המכבים " 

 

צפו במקדימון לסרט "הברית הישנה-המכבים "

צפו בקטע קרב מהסרט "הברית הישנה-המכבים " כאן 

צפו בסרט האיטלקי "הברית הישנה "  "המכבים" במלואו  דובר  גרמנית כאן.

קראו רשימה באנגלית על הסרט "הברית  הישנה -המכבים" 

 

יהודה המכבי בסרטים לדתיים 

3.  גבורה של ילד בבימויו של משה חורי ובכיכובו של יהודה ברקן .
( 2003) סרט ילדים חרדי . יהודה ברקן מופיע בתפקיד סבא חביב, תלמיד חכם, המרתק את נכדו בסיפוריו על ימי המכבים ובסיפורו של אברימל'ה, ילד יהודי החי בתקופת מלחמת המכבים והיוונים. יחד עם חבריו ל"חיידער" הוא מסתתר מפני היוונים במערה, ושם הם עוסקים בתורה. תוך כדי התחמקות מהיוונים הוא מגלה סוד חשוב שעליו להעביר ליהודה המכבי. אך הדרך ארוכה ומסוכנת.

אפשר להוריד את "גבורה של ילד " כאן.

4. "חנוכה -הסיפור האמיתי " ( 2004) ספיישל בסדרת "חברים מהתנ"ך " שהפיק ירון כפכפי .לערו.ץ "תכלת " בטלווידיה.

העיתונאי איש הטלוויזיה מנחם הורוביץ חוזר אחורה בזמן לימי יהודה המכבי לשם ביצוע כתבת תחקיר על הדראמה של מאבק החשמונאים מול המתייונים תחת הכובש היווני. העיתונאי המודרני הורוביץ פוגש ומראיין שורה של דמויות צבעוניות הקשורות במרד החשמונאים המספרות כל אחת מזוית ראייתה המיוחדת על אירועי התקופה כאילו היו מרואיינים מודרניים.אישים כמו : שמעון – אחיו הצעיר של יהודה המכבי, הגברת הראשונה – אשת הכהן הגדול יאסון מראשי המתיוונים בירושלים, ספורטאי יהודי בן התקופה, אלמנה יהודיה שאיבדה את בעלה במרד החשמונאים. בין הראיונות עם הדמויות השונות אף מובאים קטעי "ארכיון" מתוך נאומיו של אנטיוכוס הרשע בכבודו ובעצמו .
וכל אלה כמסתבר הם צמאי פירסום ומודעים לחשיבות התקשורת כמו כל תיכוניסט ישראלי ממוצע של ראשית המאה ה-21.

5. ומסתבר שיש גם סרט מסע בזמן חרדי בשם "לחיות עם הזמן -חנוכה " על חבורת ילדים  חרדים שמגיעה באמצעות מלאך ובמנהרת הזמן לתקופת החשמונאים.

"המכבים בזהו זה " וב"היהודים הבאים".

 

"זהו זה " בימי החשמונאים

צוות סדרת הטלויזיה "זהו זה " עסק כמה וכמה פעמים בחשמונאים בכל פעם שהיגיע חג החנוכה:

כדור כד -חנוכה 1983 

מכבי מודיעין מול ספרטה אתונה. מי תהיה האלופה? האם יהודה המכבי יעלה על המגרש? האם היוונים יביסו את המכבים?

 

בפרק חנוכה 1985 "שבו ספוס (שלמה בראבא), בנו של השליט היווני אברהמוס (מוני מושונוב), רוצה להצטרף למכבים. האם אביו יצליח למנוע זאת ממנו?;

חנוכה 1985

 

זהו זה – מתיתיהו פינת יהודה המכבי – חנוכה 1986

יהודה המכבי מגיע לבקר את אביו הזקן מתיתיהו

סיפור הפרברים :חנוכה 1987 

בנימין מתאהב בהלנה, המיועדת להינשא לנציב היווני הראשי. אהבתם מתערבבת בפוליטיקה, מזימות, יריבות ומלחמה, אך הרומנטיקה גוברת על הכול.

בפרק "מוצב 22 אינו עונה " מ-1990 שעסק במחנה אימונים צבאיים של החשמונאים.

כאן.

המכבים ו"היהודים באים"

הסדרה הסטירית היהודים באים עסקה כמה וכמה פעמים ביהודה ובחשמונאים.

למשל בקטע על פרוץ המרד.

צפו בו כאן 

ובפרק ספיישל מיוחד על מלאת שבעים  שנה למדינה החשמונאית

צפו בו כאן.

 

.
וזהו ,זה פחות או יותר מה שנעשה בתחום הקולנוע  והטלוויזיה העולמיים עד כה על מרד החשמונאים.

מל גיבסון  המכבי

וחוץ מכל אלו לאורך השנים היו דיבורים על הפיכת הספר המפורסם ביותר על תקופת המכבים "אחי גיבורי התהילה " של הוורד פאסט לסרט או לסדרת טלוויזיה.
ב-2004  הושמעו דיבורים על עיבוד הספר של הווארד פאסט לגירסה קולנועית בידי הכוכב מל גיבסון. שניסה לרכוש את הזכויות על הספר  כדי שישמש כבסיס לסרט שהוא מתכנן על מרד המכבים .  בראיון גיבסון הסביר שהוא רואה בסיפור המכבים על המשפחה שהביסה את המלך המרושע כסוג של מערבון .
לכאורה  מל גיבסון נראה מתאים מעין כמוהו לתפקיד יהודה המכבי . הוא כבר כיכב בבשני סרטים שעוסקים בסיפורי מרידות שדומות מאוד לסיפור מרד יהודה המכבי ,עיבוד קולנועי של רומן היסטורי מרדני אחר של  הווארד פאסט בשם "הפטריוט " ( 2000)  על המרד של המושבות האמריקניות באנגלים ששם הופיע כאחד ממנהיגי המרד.

מל גיבסון היתפרסם עוד קודם לכן בתפקיד ויליאס ואלאס  המורד הסקוטי האמיץ בסרט"לב אמיץ "  ( 1995) על מרד הסקוטים בכובשים האנגליים ובמלכם הרודני אדוארד בימי הביניים סיפור שאף דמה עוד יותר לסיפור מרד החשמונאים  וכמו יהודה המכבי בכך שגם ויליאם ואלאס מצא את מותו בידי הכובשים ורק יורשיו השלימו את מלאכת השחרור.

להופיע בתפקיד יהודה המכבי נראה לכאורה כתפקיד אידיאלי עבור השחקן הזה.
אלא שגיבסון הפך לידוע לשימצה בקהילה היהודית בגלל הגירסה האנטישמית והמצליחה מאוד שיצר על סיפור מותו של ישו (דובר גם על כך שהוא ישתמש בתלבושות של סרטו השנוי מאוד במחלוקת על ישו הנוצרי בגירסה הקולנועית לספור המכבים ) והתבטאויות אנטישמיות שונות מאז. ייתכן מאוד שמטרתה של יוזמה זאת הייתה  רק להראות שגיבסון אינו אנטישמי כפי שכל מי שצופה בסרטו המצליח מאוד על ישו יכול לחשוב ..
אבל כאשר פשטו על כך שמועות בני משפחתו של פאסט וחברי האירגונים היהודיים לא התלהבו מהרעיון בלשון המעטה מסיבות מובנות . מטבע הדברים נוצר ויכוח סוער הן על התוכנית של גיבסון והן על הספר עצמו נגד השמצה הכריז שהוא מזדעזע לשמוע על כך ובידיו של גיבסון המכבים עוד יפסידו במרד . ולראות את מל גיבסון החשוד בשנאת יהודים בתפקיד יהודה המכבי כבר לא נראה כל כך מתאים.גיבסון עוד ניסה ליצור את הפרוייקט ב-2012 אבל שמועות חדשות על אימרות אנטישמיות שלו שהופצו הפעם בידי התסריטאי המיועד של הסרט ,גרמו למרכז ויזנטל לפנות לחברה המפיקה בבקשה לא לאשר את הסרט.
ונראה שבנתיים לפחות היזמה של גיבסון הוקפאה. נכון לחנוכה2012  כלום לא יצא מתוכניות האלו . וחבל. אנחנו עדיין מחכים להסרטה של הגירסה המפורסמת ביותר של סיפור המכבים הקיימת כיום "אחי גיבורי התהילה ".

נכון להיום העיבוד הדרמטי המפורסם ביותר של סיפור מרד החשמונאים היה ונשאר מוזיקאלי דווקא
האורטוריה המפורסמת של הנדל לליברטו של תומס מורל"יהודה המכבי " שהוצגה לראשונה ב1747 לרגל נצחונם של האנגלים על הסקוטים ואיחוד הממלכה המאוחדת סופית.. אורטוריה שאחד משיריה הפך בגירסה עברית "הבא נרימה פזמון חנוכה ידוע.
.

קראו גם
.יהודה המכבי בויקיפדיה בעברית

יהודה המכבי בויקיפדיה באנגלית

 

הברית הישנה סרט מכבים איטלקי

 קטע מהסרט "הברית הישנה ""המכבים"

"גבורה של ילד " סרט מכבים חרדי

סרטים חרדיים היסטוריים

 

מל גיבסון והמכבים 

למה מל גיבסון לא היה צריך לעשות סרט על המכבים

הקפאת הפרוייקט של מל גיבסון על המכבים 

 

"יהודה המכבי "אורטוריה של הנדל 

אחי גיבורי התהילה מאת הווארד פאסט 

יהודה המכבי וחג החנוכה בקומיקס

ועוד על קולנוע של תקופת התנ"ך:

מאמרים אחרים בסדרה כוללים את :

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

תמר אשת ער 

יוסף הצדיק כוכב קולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

רות המואביה כוכבת קולנוע 

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

המלך אחשוורוש כוכב קולנוע 

יהודה המכבי כוכב קולנוע

 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע העולמי

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע ובטלויזיה הישראליים

פלישתים וישראלים "סדרת הטלוויזיה "חצי המנשה "

סדרת "חברים מהתנ"ך"