ארכיון תג: עזה

מצובא ועד לעזה :הספר "אביגיל " מאת אמנון ז'קונט

 

avigail

 

 

 

בתחילתה של עוד הפסקת אש במלחמה עם רצועת עזה,  מלחמה שניראית כנצחית וללא כל סיום באופק זה הזמן לחזור ולקרוא ב"אביגיל" מאת אמנון ז'קונט.זהו רומן בלשי היסטורי שעלילתו מתרחשת לפני 3080 שנה, בתקופה שעזה הייתה מרכז התרבות האיזורית, ההיפך הגמור ממה שהיא היום.

והנה מאמר שפירסמתי ב"יקום תרבות" על הספר ועל עזה הקדומה שהוא מתאר.

סקירה על הספר "אביגיל" מאת אמנון ז'קונט(הוצאת כתר, 2014, 269 עמודים)

מה אפשר לעשות עם עזה?

בשלב הזה נראה שהולכת ומתקרבת ההחלטה לכבוש את עזה ולהפיל את החמאס (לא לחסל אותו כי זה כנראה בלתי אפשרי,הם ימשיכו להתקיים כארגון מחתרתי).אם קודם נראה היה שאפשר להגיע להפסקת אש עם החמאס, הרי שהאפשרות הזאת מתבטלת לאחר ניתוק קשרי האוויר עם  העולם כתוצאה מפגיעת רקטה של החמאס. ישראל פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה שדבר כזה יקרה שוב ( ושוב) כתוצאה מגחמותיו של החמאס. ושוב אינה יכולה להרשות לעצמה את קיומו של אירגון טרור שממוקד לחלוטין במטרה להשמידה ויהי מה ויכולותיו משתדרגות בצורה דרמטית בכל סיבוב מלחמתי. בסדר, אז נניח שעזה בידינו. מה אז? האם נמשיך לשלוט בעם העזתי שאותו כבר נטשנו בשמחה לפני כמה שנים? החיכוך המתמיד  עם העזתים,  חיכוך שיביא לנפגעים אצלם ואצלנו מדי יום?

לי נראה שכדאי במקרה כזה לנהל את רצועת עזה בשיתוף פעולה עם המצרים ועם הפלסטינאים של הרשות של אבו מאזאן, או עם פלסטינאי חזק מבחוץ שמכיר את עזה מבפנים ואינו איסלאמי קיצוני השונא יהודים באשר הם. יש מישהו כזה. שמו מוחמד דחלאן, ויש לו בסיס כוח משל עצמו אבל לא את האידיאולוגיה האיסלאמית הקנאית של החמאס.דחלאן היה ראש מנגנון הביטחון של הפתח בעזה ונאבק שם בחמאס.והפסיד.

דחלאן נראה כמועמד טוב לנהל שם את העניינים.מצד הפלסטינאים − לא מצידנו, אבל הוא גם לא יהיה עויין בהכרח כמו החמאס. ישראל תשלוט שם כמה חודשים ואחר כך, בהדרגה, יועבר השלטון לדחלאן או למישהו כמוהו, מתוך הכרה באינטרסים הלגיטימיים שיש למצרים ברצועה.

לדחלאן כבר יש כנראה כוח צבאי כלשהו ברשות. מי שרוצה לנהל את עזה צריך להיות אדם חזק,ודחלאן אולי עונה על הקריטריון. עם זאת, יש לקוות שהוא למד כמה דברים מהפסדו במאבק כנגד החמאס ב-2007.

אמנם דחלאן לכאורה אינו מועמד אידיאלי לשלוט על עזה ועל הפלסטינאים שם. דחלאן הוא היריב הפוליטי של אבו מאזאן, שטוען כעת, בין השאר שהוא זה שהרעיל את עראפאת. בית משפט פלסטינאי גזר עליו שנתיים מאסר באשמת "הכפשה" משום שפתח את הפה על אבו מאזאן. אבל זה עניין פנימי של הפלסטינאים ולא מעניינינו.

הבעיה הקשה עם דחלאן  היא שהוא כבר נאבק בעבר עם חמאס…והפסיד .האם למד את הלקח הפעם? השאלה שצריכה לעניין אותנו האם בסיס הכוח של דחלאן הוא מספיק חזק כדי שיוכל לנהל את עזה בהצלחה . ברור שהאיש אינו צדיק,הוא רשע מרושע. אבל לצערנו, צדיק גם לא יוכל לנהל את עזה. נוסף על כך, דחלאן ככל הנראה מקובל על המצרים וגם זה קריטריון חשוב.

כך שאם אנחנו לא רוצים להקדיש שנים נוספות לשלטון על עזה ולהיאבק מאבק בלתי פוסק עם החמאס ועם ארגוני טרור נוספים ובראשם דאע"ש, כדאי כבר עכשיו להתחיל להכין שם מעבר שלטוני למנהיגות פלסטינאית חזקה שתדע להתמודד עם מצבים אלה. מוחמד דחלאן נראה כמועמד טוב לפחות כמו כל אחד אחר. עזה בשלטון פלסטינאי יציב שדואג לצרכי  הפלסטינאים עצמם, ולא רק לצרכי המלחמה העתידית והבלתי נמנעת עם ישראל כמו תחת שלטון חמאס,היא הפיתרון הטוב ביותר שלנו לדילמה "מה לעשות עם עזה".