ארכיון תג: עידו סתר

מאו צה טונג כמפלצת אדם

 

הופיע באתר NRG

 

הספר "מאו  הסיפור הלא נודע " מציג את שליט סין האדומה מאו צה טונג כמפלצת אדם שטנית כרוצח הגדול בתולדות האנושות וכדמות שלכאורה יכלה להתקיים רק בספרי מתח לילדים

להשמיד אויב זה לבנות עולם
אימרת שפר אחת מני רבות של "גנרל סונג " ( מאו צה טונג ) בספר "עוז יעוז נגד השליח הסיני" מאת "עידו סתר " 1965)
פצצת אטום מתפוצצת על פי פקודה
אה ,איזה אושר עילאי !
( ׁשיר בן שני שורות של מאו צה טונג ,מתוך "מאו הסיפור הבלתי נודע " ע' 594)

אי אז באמצע שנות השישים פורסמה בעברית סדרת ריגול לילדים על עלילות הסוכן הישראלי הנועז עוז יעוז . ואוייבו המפחיד ביותר של עוז לא היה הגנרל המצרי רמאדן בעל אף הנשר אלא המנהיג הסיני "גנראל סונג" . סונג הוצג בסדרה כצאצא רצחני של ג'נג'יס חאן בכבודו ובעצמו השואף לכבוש את העולם כפי ש עשה אביו הקדמון . ובדרך הוא נחוש לחסל את מנהיגי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות .
תוכניתו של סונג נקראת 'מבול 3' והיא – לשלוח רוצחים שיחסלו בו-זמנית את הנשיא האמריקני קנדי ואת המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כדי לגרום למלחמה גרעינית ולתוהו ובוהו שיהרוס את העולם הישן, שעל חורבותיו תיכנן סונג לבנות את העולם החדש שלו. עוז יעוז מגלה את המזימה, ואף שאינו מצליח למנוע את רצח קנדי, הוא מונע את רצח חרושצ'וב ואת מלחמת העולם השלישית, שממנה רק הסינים צפויים להרוויח, כיוון שהדבר יאפשר להם לכבוש את העולם.. כנקמה שלח סונג נגד עוז יעוז את האויב הנורא ביותר שבו נתקל אי פעם "האיש בלא אוזן "קואן הקטלן" .
מכל בחינה סונג הסדיסט הערמומי והמתוחכם השופע אימרות שפר ושירים קצרים הוא הדמות המפחידה ביותר שהוצגה אי פעם בספרות ילדים בשפה העברית . הוא תואר כעוסק  באופן אישי בעינויו  של סוכן ישראל על  מכשיר העינויים "הגלגל הקטן" ,באחד הקטעים המבעיתים ביותר שפורסמו אי פעם בספר ישראלי לילדים והאימה רק הוקצנה בזכות הציור של מ.אריה המתאר את סונג  מענה במו ידיו  את הישראלי
סונג לא היה כמובן אלא שם כיסוי למנהיג סין האמיתי מאו צה טונג כפי שהיה ברור לכל מבוגר שקרא את הספרים . אך הדמות שבה הוצג שם מאו בתור סדיסט רצחנישכל שאיפתו היא לכבוש את העולם נראתה לכאורה בקריקטורה נבזית ומגוחכת של סופר ספרות זולה בעל דמיון פורה. ותו לא .

אז בשנים שבה החלה בסין "מהפכת התרבות" בניצוחו של מאו ואישתו שחקנית קולנוע המתוסכלת ידעו הכל בחוגי האינטלקטואלים של המערב שמאו צה טונג הוא ההפך הגמור מכך . בחוגים אלו הייתה הערצה עצומה כמעט פולחן למנהיג המהפכני ששינה את פניה של סין לכאורה לטובה
המערב כולו כולל מדינת ישראל הופצצו אז בכתביו ובאמרות השפר של המנהיג הסיני הנערץ שניגוד לממשיכיו הפוליטיים כיום בסין ובמדינות אחרות ,הרבה לכתוב
כל מי שהעז לרמוז שאולי השליט הסיני אינו כליל השלמות וכי לאמיתו של דבר "מהפכת התרבות " שלו הייתה הטיהור הרצחני הגדול ביותר בתולדות האנושות ( גדול אפילו ממסעות הרצח ההמוניים של היטלר וסטלין ) נחשד מיד כתועמלן וסוכן שירותי הריגול המערביים .
..

בימים אלו יצא לאור ספרם של הסופרת הסיני ג'ונג צ'אנג ( שהתפרסמה כבר גם בעברית הודות לספרה "ברבורי פרא " שמתאר חוויות מאותה מהפכת תרבות שנודעת כיום לשימצה ) ושותפה ההיסטוריון ג'ון הלידיי בשם "מאו הסיפור הלא נודע " שמציג את שליט סין הקומוניסטית מאו כמפלצת אדם  שטנית שהביאה במכוון למותם של יותר מ70 מיליון איש .
זאת כמובן בהנחה שאנחנו מקבלים את הספר בן 860 העמודים כפשוטו .
על פי ספרם של צ'אנג והלידיי מאו היה התגלמות אבסולוטית של הרשע האנושי פשוטו כמשמעו,  .אדם ששיקר לגבי כל השגיו במסע הארוך המפורסם שאותו ניהלו הקומוניסטים ברגל לאורך סין עד שהיגיעו לשלטון ולמעשה היה אחראי לתבוסותיהם המרובות . אבל הוא בערמומיות שטנית הצליח בכל פעם לחמוק מאשמה ורק לחזק את כוחו תוך שהוא מחליש ולבסוף מחסל את האנשים שהיו אחראים לניצחון באמת .

מאו צה טונג הצעיר

במשך כל חייו מאז כשליט האבסולוטי של סין מאו חי כדיקטטור הדוניסטי חובב נשים ותענוגות שאותם הקפיד למנוע מהעם הסיני שאותו הכריח לחיות בעוני מרוד וברעב . .
את רצונותיו של מאו ביצעה אישתו , ג'אן צ'ינג, שהייתה כוכבנית קולנוע מתוסכלת בעברה. כאשר הומתו בסין עשרות מיליוני אנשים במסגרת "מהפכת התרבות" עמדה אשתו של מאו בראש הקבוצה שכונתה אז "כנופיית הארבעה", שניהלה את הטיהורים הרצחניים בהם הומתו, בין השאר, כל מי שעמדו אי פעם למכשול בפני הקריירה הקולנועית שלה היא סולקה מהשלטון רק בשנות השבעים, מתה בבית הסוהר ושמה ידוע לשמצה בסין עד עצם היום הזה. מאו לעומת זאת נשאר פחות או יותר "נקי " והוא דמות נערצת בסין גם היום.

propoganda poster
"אבל כפי שמראים בספר ג'אן צ'ינג הייתה רק עושת דברו. מאו משך את כל החוטים כשהוא משמיד ורוצח והורס בדרך למטרה האחת והיחידה שלו : הפיכת סין למעצמת על ולבסוף השתלטות על כדור הארץ כולו  המחברים מביאים ציטוטים שונים של מאו שבו הוא מצהיר על כך במפורש .

(מעניין לציין שבישראל הופיעו באמצע שנות השישים כמה ספרי מדע בדיוני מקוריים שתיארו ניסיון של סין הקומוניסטי של מאו לכבוש את העולם כולו עם כלי נשק מתוחכמים , מהספר מתברר שלמאו אכן היו מחשבות בכיוון זה בדיוק בתקופה זאת ). 
 .
לטענת המחברים סטלין רודן רצחני אחר היה האחראי הראשי לעלייתו של מאו לשלטון בסין  אם כי אפילו הוא החל לחשוש משאפתנותו של הסיני בשנותיו האחרונות .

 אפילו הרוסים של חרושצ'וב מוצגים בספר כמי שדאגו לטובת העם הסיני יותר ממאו עצמו והיו מוכנים למכור לו מזון בזול אלא שמאו התעקש להחזיר את הלוואותיו הענקיות מרוסיה לפני הזמן על חשבון חייהם של מיליוני סינים שגוועו ברעב ונרצחו בפקודותיו ,המחברים מביאים ציטוט ממאו ששום לא אסון אמיתי לא יקרה גם אם מחצית העם הסיני תיהרג .
. הדבר הטוב היחידי שהמחברים יכולים למצוא לגבי מאו הוא שהוא מת מתוסכל מאחר שיריבו דנג שיאו פינג  היגיע לשלטון על אפו ועל חמתו ולבסוף העלה את סין על דרך חדשה ( קפיטליסטית ). אבל כל שאר הקריירה של מאו המתוארת כניצחון הרשע המוחלט על הטובים משהו כמו שלטונו של סטלין בברית המועצות . מה עוד שמאו מת במיטתו לאחר קרוב ל30 שנה של שלטון מוחלט וכמעט בלתי מעורער ולאחר רצח של כמה וכמה עשרות מיליונים של יצורי אנוש ..

הייתכן ?

האם אכן כך היה מאו במציאות ? האם אכן היה מאו דמות חד מימדית כל כך?
בספר  מאו הוא הרשע המוחלט הוא דואג רק לעצמו ולכוחו ומענה ומשמיד כל מי שעומד בדרך ועוד מליונים נוספים חפים מפשע רק בגלל שהוא יכול . לכאורה דמות כזאת יכולה להתקיים רק בספרי מתח . גם קשה להאמין שאדם חובב תענוגות שאינו מאמין כלל באידיאולוגיה הקומוניסטית  שלה הוא מטיף ומשתמש בה רק כאמצעי לצבירת כוח  כפי שמתואר מאו בספר יצא כל כך מגדרו לרצוח עשרות מיליונים על מנת לוודא שיעקבו באדיקות אחרי אידיאולוגיה זאת .

 זה דווקא הגיוני יותר לגבי אנשים סגפניים מאמינים אדוקים ואובסיסיבים מטבעם כמו סטלין והיטלר שאכן האמינו למה שהטיפו לו.  .
. אבל המחברים מגבים את טענותיהם במסמכים ובראיונות מרובים ודומה שהעובדות שאותם מביאים המחברים תומכים בכיוון זה.
.

הספר מטבע הדברים עורר ויכוח קשה בין החוקרים יש הטוענים ש"רק " 30 מיליון איש מתו בסין במהלך שלטונו של מאו עדיין מספר עצום בכל קנה מידה.יש חוקרים הטוענים שהמאו שהוצג בספר הוא קריקטורה מרושעת וכי המאו האמיתי גם אם היה דמות שלילית בכל קנה מידה לא היה כל כך מרושע ושטני וכפי שהוא מוצג בספר וכי לא רק אותו יש להאשים בכל הצרות שבאו על סין
.אחד החוקרים טען שספר זה הוא אסון למחקר הסיני דווקא בגלל השימוש העצום באפראט מחקרי ענק שיתקבל כתוצאה על דעת רוב החוקרים אך שמציג תמונה חד צדדית של שחור מוחלט לגבי מאו וכל מטרתו היא להרוס את תדמיתו ..

במחקר ההיסטורי האובייקטיבי אחרי הכל אין שחור או לבן יש רק אפור . אבל קשה ואולי בלתי אפשרי להתייחס באובייקטיביות לאדם שרצח בין 30 לשבעים מיליון סינים .
גם כשלוקחים את כל ההערות האלו בחשבון ככל שלומדים על מאו יותר ברור לקורא שסין הייתה מגיעה לתפקיד של מעצמת על שאליו היא מתקרבת בצעדי ענק כיום שנים קודם לכן אילולא איש זה שעצר את התקדמותה ועינה והרג עשרות מיליונים מטובי בניה .
ולכותב שורות אלו מתברר שהתיאור של גנרל סונג הנבל הרצחני הסדיסט המטורף השואף בכל מאודו לכבוש את העולם כולו מסיפרי עוז יעוז היה רק שיקוף חיוור מאוד של המציאות . ואם כבר הדמיון רק החוויר מול המציאות המזעזעת . 

הספח .: מאו בספרות העברית

…. קואן נזכר אז בימים הגדולים של סוף המסע הארוך כשסין הייתה לבסוף כולה שלהם. הוא עמד ליד הגנרל בכיכר של העיר האסורה .  האנשים  צעקו והריעו לסונג.
כמה אנשים היו שם מאות אלפים? ,מיליונים ?  עשרות מיליונים ? כולם עמדו שם ונראו כנמלים מוכנות לדריסה בידי רגל חזקה. 
( מתוך "עוז יעוז נגד השליח הסיני"  )

.כתבי מאו צה טונג הופיעו בעברית בשני שלבים ,בראשית שנות החמישים ,ושוב באמצע שנות השישים כאשר הופצו כאן ככל הנראה בידי נציגי סין והוצאות ספרים הקשורות אליהם  שדאגו אז להפיץ את כתביו של מאו בכל העולם ולא פסחו גם על ישראל .

מעניין שדווקא אז הופיעו בישראל ספרי מתח  ( בסדרות כמו "עוז יעוז " ו"פטריק קים  איש הקראטה  ) ומדע בדיוני שונים שתיארו את סין כמעצמה מסוכנת ואת מנהיגה כמטורף המהווה איום על שלום העולם . אני תמה : האם היה גוף נגדי ( אולי סוכנות ביון ?) שדאג להשחיר את שמה של סין ושל מנהיגה כצעד נגד  לספרים אלו ? .

"עידו סתר " (חזי לופבן ) מחבר ספרי "עוז יעוז ,היה כידוע קשור ל"מוסד" בשנות החמישים ,ופעל כעיתונאי מטעמו,וכך היו גם כמה ממחברי ספרי "פטריק קים ". 

הספר האדום  הקטן של התלמידים

ספרי מאו בעברית :


מאו צה דונג האיסטרטגיה של המלחמה המהפכנית בסין ספרית הפועלים ,1951
מאו טסה טונג הדמוקרטיה החדשה תרגם נחמיה רבן ,הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1952.

מאו צה דון כתבים נבחרים כרך ראשון / מאו צה טונג
מאו צה-דון כתבים נבחרים :בארבעה כרכים תירגם מרוסית מ.מישקינסקי ,ספריית הפועלים ,1953. (המקור הוצא לאור בסינית בפקין בידי הועדה להוצאת כתבים נבחרים של החבר מאו צה-דון מטעם הועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית) .

מאו טסה טונג כה אמר מאו:מובאות מדברי היו"ר מאו טסה טונג תרגום צפוני שומרון דברי הקדמה והסבר אראל גינאי ,הוצאת אסיה ,1967.

 
מאו צה דונג אמרות היושב ראש טסה טונג עברית ישעיהו לויט , טרקלין ,1967.


מאו צה טונג ממישנתו של מאו צה טונג תרגום אורי ראפ הוצאת עמיקם, 1967, (ספר זה תורגם מן המהדורה האנגלית שיצאה בהוצאה לשפות זרות", פקינג 1966)
מאו צה טונג התיאוריה של היו"ר מאו : על ההבדלה של שלושת העולמות היא תרומה חשובה ביותר למרקסיזם-לניניזם : מערכת "רנמין ריבאו"-פקינג – מקומה של ישראל בעולם : מערכת' הוצאת "מרקסיזם-לניניזם,ת"א ,תש"ם

ספרים בעברית על ההיסטוריה המודרנית של סין ועל מאו

ג’ון גאנטר בתוככי אסיה עברית י ייבין, : צ. לינמן, ת"א תש"ב,1942.
א. בן-אהרן המרשל צ’נג-קיי-שייק ואשתו תל אביב : אישים ומאורעות, תש"ב 1942.
ב. מרי א. נורס תולדות סין עברית ברוך קרופניק ,יוסף שרברק, 1945.
אדגר סנו העומדים לצידנו (הודו ,ברית המועצות ,סין ) תרגום י. רבי (יעקב רבינוביץ ,הקיבוץ המאוחד ,1945. . (אדגר סנו מתואר ב"מאו הסיפור הלא נודע" כמי שהיה התועמלן המערבי של מאו ותרם תרומה מכרעת להפצת המיתוס שלו בארצות המערב).


אדגר סנואו כוכב אדום בשמי סין תירגם שבתאי טבת , הקיבוץ המאוחד ,1950


קונסטנטין סימונוב סין הלוחמת:רפורטאג' תרגום נחמיה רבן ,ספרית הפועלים ,1950.
רוברט פיין מאו טסה טונג שליט סין האדומה תרגום שמואל שניצר הוצאת כתבים ,,1952.


אדוארד קרנקשו דו קרב מוסקווה פקין תרגום ג. אריוך עם עובד, 1963.


גיאור פאלוצ'י –הורוט סין בידי מאו צה-דון תרגום שמשון אבידל (ענבל ) מהדורת דבר, הוצאת עם הספר, 1964-תשכ"ה

אריה הראל בין סין לבין ברית המועצות,הקיבוץ המאוחד, 1965.
אהרון פרידמן סין פרקי מהפכה ועדות החינוך והתרבות של הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו


אדגר סנאו סין הענק במזרח תירגם גבריאל מוקד ,הוצאת שוקן, 1967.
האריסון סולסברי במעגלות סין האדומה :לנוכח סין מאנגלית ארנון בן נחום מערכות ,1968.
אהרון שי יחסי ארצות הברית סין :בין השנים 1948-1954 עבודת גמר האוניברסיטה העברית ,1969.

אלברטו מורביה מסע בסין האדומה תירגם מאנגלית אשר דורי ספריית אופקים , ,עם עובד ,1971 . (תרגום עם השוואה למקור האיטלקי )

קלאוס מנרט סין אחרי הסערה :דיווח ופרשנות תרגום עדנה קורנפלד ,שוקן ,1972.
יצחק שיחור סין העממית :מסורת מול שינוי האוניברסיטה המשודרת , משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1979.


אהרון שי ממלחמת האופיום ועד יורשי מאו –סין בזירה הבינלאומית 1840-1979. זמורה ביתן מודן ,1981.


האריסון סולסברי המסע הארוך :הסיפור שטרם סופר מאנגלית נעמי כרמל ,ספרית מעריב ,1987 .
אדוארד בר הקיסר האחרון אור עם ,1988

    

ניין צ'אנג חיים ומוות בשאנחאי . עברית אליעזר כרמי , .הוצאת יבנה ,1988.

אדוין פלמר הויט עלייתה של הרפובליקה הסינית תרגום ענת וינבריב ,אור עם ,1990.


אהרון שי סין במאה העשרים משרד הביטחון ההוצאה לאור,1998.


עמנואל צ' י' שו. צמיחתה של סין המודרנית תרגום עמנואל לוטם ,שוקן. 2005.


ברברה טוכמן סטילוול – אמריקאי בסין 1911-1945 תירגם מאנגלית: מרדכי ברקאי.
הוצאת דביר, 2005.

אד ג'וסלין ואנדרו מקיואן   המסע הארוך : הסיפור האמיתי מאחורי המסע האגדי שיצר את סין של מאו מאנגלית – אסף גברון, תל-אביב : ספרי עליית הגג, ידייעות אחרונות ספרי מד  2007.

ג’ונג צ’אנג, ג’ון הלידיי מאו :הסיפור הבלתי נודע מאנגלית עירית שורר והדסה הנדלר כינרת זמורה ביתן , דביר ,2007 .

 

ריצ'רד ניקסון :מנהיגים :אישים הגדולים של המאה ה-20 שעיצבו את פני העולם המודרני .תרגום ,אריאל לופט, הוצאת ע. נרקיס , 2007 .

פר שכולל דיון על מאו ועמיתו ראש ממשלת סין צ'ו אן לאי מאת הנשיא האמריקני לשעבר ניקסון הנשיא האמריקני היחיד שנפגש עם מאו ושיצר מחדש את מערכת הקשרים בין סין וארה"ב .

 ג´אנג שואה ליאנג - הגנרל שלא נלחם

 

אהרון שי ג'אנג שואה-ליאנג :   הגנרל שלא נלחם /    אור יהודה :   זמורה-ביתן,   2008.
 ht

 

 

 

טל טובי גרילה והמלחמה נגדה :   מורשתו הצבאית של מאו /    ירושלים :   כתר,   (תש"ע).

יוסי בן טולילה מאו צה טונג ספר שמע

בהרצאתו, מתאר ד"ר בן טולילה את הרקע ההיסטורי שבו צמחה אישיותו של מאו, את קורות חייו מלאי התהפוכות, את אמרותיו שנדרשו בני העם הסיני לשנן במסגרת הסגידה לו, ואת פועולו כמזכיר המפלגה הקומוניסטית הגדולה בעולם במשך 40 שנה. ‎מאו, שחי בין השנים 1976-1893, הוא איש, שלמרות שדמותו שנויה במחלוקת, אזרחי סין, עדין רואים בו עד היום, את המנהיג המשמעותי ביותר בעת החדשה, שגרם לאיחודם. ‎ההרצאה על מאו צה טונג, מוגשת לכם ע"י ד"ר יוסי בן טולילה. ד"ר בן טולילה הוא בוגר המחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר אילן, ומרצה למסגרות חברתיות שונות, על אישים מן העבר. בהרצאות הוא עוסק בביוגרפיה של האישים על רקע תקופתם; בנסיבות שתרמו להופעתם על במת ההיסטוריה; בהגותם ובמפעלם; ובהשפעות שנועדו לכל אלה, על דורם ולדורות. כידוע, ביוגרפיות מסייעות בחקר ההיסטוריה, ושופכות אור על הגורמים האישיים, החברתיים, והמדיניים, שהיו ביסודם של מאורעות בעבר. ‎אורך: 30 דקות

 ספרות יפה על ההיסטוריה של סין המודרנית

 

ג'ון ארליכמן הקלף הסיני  עברית אליעזר כרמי  " הוצאת מילכה 1988 .מותחן מאת יועצו הבכיר  של ניקסון שמציע  גירסה חלופית  לשאלה כיצד נוצרו היחסים עם סין . מאו  ניקסון וקיסינג'ר מופיעים כדמויות ראשיות.

 

רונג ג'אנג ברבורי פרא:סיפורן של שלוש בנות סין ,תרגם יואב לוי ,ספרית מעריב ,1994.

 

 

אנצ'י מין להיות מאדאם מאו תרגום צילה אלעזר, ספריית מעריב , 2003 ( רומן בוגרפי על חייה של אישתו של מאו שנכתב בידי אישה שהיכירה אותה אישית

 )
אנצ'י מין סיפורה של ג'ינגר בר תרגום צילה אלעזר ,ספריית מעריב ,2004.

 חיים ומוות מתישים אותי

מו יאן "חיים ומוות מתישים אותי מאנגלית ענת מוניץ ספריית מעריב 2006.

ספרי מתח ישראליים על סין ומאו
בסדרת "פטריק קים איש הקראטה  מאת "ברט ויטפורד " (שם בדוי ) בהוצאת רמדור הופיעו מינימום של עשרות ספרים שבהם נאבק הסוכן האמריקני ממוצא קוריאני בשליחיו זוממי הרע של מאו בפינות שונות בעולם. בספרים כמו ה"מזימה הסינית" ורבים אחרים .

נזכיר רק שניים מהם
שליחו של מאו ( חובר,,  מספר 43 בסדרת החוברות על פטריק קים ) כתב פ.דן . (פנחס דנציגר )
הגיישה של היושב ראש ..   תרגם (למעשה כתב) פ. דן .1969 

  עידו סתר  ( חזי  לופבן ) כתב את טרילוגית גנרל סונג במיסגרת סדרת ספרי עוז יעוז שלו :

עוז יעוז נגד רוצחי קנדי , צייר מ..אריה ,הוצאת טברסקי 1964.
עידו סתר עוז יעוז נגד השליח הסיני,צייר מ.ארי ה,הוצאת טברסקי 1965.
עידו סתר עוז יעוז נגד קואן הקטלן. צייר מ.אריה , הוצאת טברסקי 1965.

סין  הופיעה כמעצמה מסוכנת המאיימת על  שלום העולם ב
 (א.בנש " (שם בדוי ) מיסתרי השמש הירוקה ,הוצאת רמדור   1969.  "מתרגם / מחבר  ש. פרץ.הספר  השלישי בסדרת "ראל דארק כובש החלל ".

בשנת 2100 העולם מחולק לשני גושים גדולים . הגוש המערבי הדמוקרטי הטכנולוגי ושוחר השלום   המונהג בידי ארה"ב ואליו שייכים בין השאר ישראל ולבנון והגוש האפרואסיאני הרודני והמפגר ושואף המלחמות  המונהג בידי סין. ומנהיגה "הצה טונג" על שם מייסד השושלת השולטת בסין . שני הגושים נמצאים במלחמה קרה  ( אגב כתחזית לגבי המצב הגיאו פוליטי של העולם בראשית המאה ה-22 אין זה ניחוש גרוע כל כך ).
 י. חייק "קץ כדור הארץ" הוצאת רמדור ,1969.  מתקפה סינית באסיה מביאה למלחמה גרעינית  כיו המעצמות ולבסוף לחורבן המין האנושי . ספר אנטי סיני במוצהר שבו מתוארת סין כמי שאינה חוששת ממלחמה גרעינית אם תגיע בכך לשלטון עולמי.

המחבר אגב צדק בכך לגבי מנהיגות סין באותה התקופה.  

.

קישורים רלבנטיים

אחרית הדבר לספר

דפנה ברעם עם המחברים

כתבה על הספר

מאו בויקיפדיה
יצחק שיחור על מאו  
אפוק טיימס נגד המפלגה הקומוניסטית הסינית

כרזות על מאו

הספר בויקיפדיה

ביקורת של מיכאל יהודה
עוד ביקורת

ראיון עם הסופרת 

ברבורי הפרא בבוקמי

תקציר הספר "ברבורי הפרא"

ידיהם המסוקסות של אנשי הקאראטה

 

 הופיע באתר NRG

פאטריק קים הפיל את גופו על הארץ מפיל את הרוסי לאחור בתרגיל "מישידו " משיכה בכף הרגל מתחת ברכו של היריב . מייד הוא זינק לעבר הספרדי השוכב על רצפת העץ . מכת "שוטו " מאצבעותיו המסוקסות ריטשה את גרונו של המרגל חדרה דרך הבשר וניתקה את כלי הנשימה והדם . המרגל השמיע חרחורי גסיסה מחרידים ואז מת. פאט הזדקף עייף קמעה אך מרוצה…
( מגנט המוות מאת "ברט ויטפורד " ( אלישע בן מרדכי) , ספר בסדרת "פאטריק קים איש הקראטה" )
רבים מאיתנו צפו בסרטי ובסדרות אמנויות הלחימה כמו אלה שבהם כיכב ברוס לי כוכב ההונג קונגי הנצחי , רבים לא פחות קראו ספרים של "ספרות קלה " שבהם אמנויות הלחימה משחקות תפקיד מרכזי בעלילה כמו סדרת ההרפתקאות בספרי הכיס "פטריק קים –איש הקראטה" ושבהם מתוארות אמנויות לחימה שונות בפרטי פרטים . לספרי כיס והרפתקאות שונים הייתה השפעה גדולה על הפופולאריות שצברו אמנויות הלחימה בישראל ,גם אם כל קשר בינם ובין המציאות היה מקרי בהחלט.


לאחרונה זכה ישראלי במדליית ארד בג'ודו זאת כמה שנים לאחר ששני ישראלים אחרים יעל ארד ואורן סמדג'ה זכו במדליות בתחום זה גם הם וזהו כידוע אחד המקצועות הבודדים מאוד שבהם זוכה ישראל במדליות אולימפיות . נראה שישראלים מצטיינים באומנויות הלחימה שמוצאן במזרח הרחוק ואלה חודרות לארץ וללבם של ישראלים וישראליות מרובים חדירה עמוקה לא פחות מכל תורות היוגה המיסטיקה למינהן שהובאו לארץ בידי החוזרים מהמזרח הרחוק .
ולאמיתו של דבר החיבור ישראלים פלוס אומנויות לחימה אם כי הוא זר לחלוטין למסורת היהודית  ראשיתו עוד בתקופה שלפני קום המדינה .

אומנויות לחימה החלו לחדור לארץ עוד בשנות הארבעים עם תורת הלחימה הידועה הקפ"פ  שבה השתמשו בארגון ההגנה ובפלמ"ח ושהפכה לאמנות הלחימה הרשמית של צה"ל. היא נחשבת לאמנות לחימה ישראלית מקורית אם כי שיש הטוענים שמוצאה בכלל בצילון .הקפ"פ היה רק ההתחלה .
בשנות החמישים החלה גם אמנות הג'ודו היפנית בחדירתה העמוקה לארץ ולא חלפו שנים רבות לפני שהפכה לספורט ישראלי מוכר ולאנשיה ונשותיה לספקי מדליות ומחזקי גאווה לאומית מרכזיים של ישראל .אבל דומה שהחדירה העמוקה ביותר של אומנויות הלחימה בישראל הייתה דווקא דרך הספרות הפופולארית לנוער ולמבוגרים .

הסוכן החשאי עוז יעוז בפעולה.ציור  מדגים מכות .ציור מאת אריה מוסקוביץ .

אמנות הלחימה מסוג מיוחד הופיעה למשל בסדרת ההרפתקאות לנוער "עוז יעוז " מאת "עידו סתר" ( העיתונאי חזי לופבן ) , על עלילותיו של סוכן חשאי ישראלי כל יכול שהוא מומחה באמנות קרב מגע ישראלית מקורית . 'עידו סתר' טרח לספק לקוראיו את 'תורת המכות', רשימת סוגי המכות שעוז מנחית על אויביו, לעתים בתוספת איורים מדגימים . ולהלן פירוט המכות :
1. מכת-שלום-עליכם – מכה התחלתית המוציאה את היריב משווי משקלו ומפרקת לו בעדינות עצם פה ועצם שם.
(עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966)

 

במקום אחר זוכה מכה זאת ליתר פירוט:

זוהי בדרך כלל מכה לא כל כך נוראה, לא כל כך מוחצת, ואם היא קולעת בנקודה מתאימה היא מוציאה את היריב משווי משקלו ואולי גם מסובבת לו את הפרצוף מצד אל צד ומעקמת לו כמה עצמות, אך עדיין אינה גומרת אותו באופן סופי.
וצריך להמשיך.
(עוז יעוז נגד תניני פרעה, 1963)

ואכן, צריך להמשיך, ולצורך זה מצייד סתר את קוראיו בשלל חבטות אחרות, קטלניות יותר:

2. מכת-פטיש – מכה מרסקת היורדת מלמעלה למטה ולפעמים גם מן הצד בכוח של פטיש ענקי ומי שסופג אותה אין לו חשק לשיר או לספר בדיחות, והוא מתפתל על הריצפה כמו תולעת-משי ומתפלל שלא תבוא מכה נוספת.
3. מכת-לילה-טוב – בדרך כלל חובטים אותה ישר בין העיניים והיריב אינו מרגיש כאב, רק משתרע על הריצפה בעינים סגורות, כאילו קיבל זריקת הרדמה.
4. מכת-דרך-ארץ – (אגרוף אל תוך הבטן) ופרושה: דע בפני מי אתה עומד ואל תחציף פנים ושיהיה לך דרך-ארץ, יא רשע מרושע.
5. מכת-סוף-העולם – מכה קטלנית, למקרים מיוחדים בלבד; צרוף של שני אגרופים: אחד אל תוך הבטן ואחד אל תוך האוזן; היריב שומע התפוצצות, מתפרק לחתיכות וכשמגיע אל הריצפה הוא כבר דומה לסמרטוט בלוי או לבלון בלי אויר.
(עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966).
בבירור אמנות לחימה ישראלית צברית למהדרין ….

עוז יעוז מלמד כיצד צריך להתגונן מהאוייב. ציור מאת אריה מוסקוביץ.

אבל נראה שבתודעה הישראלית העממית הייתה זאת דווקא אמנות קרב מזרחית שהתפרסמה והשתרשה יותר מכל הייתה זאת אמנות הלחימה הקראטה והיא התפרסמה כל כך לא דווקא בגלל מוריה בארץ כמו בגלל היותה אלמנט מרכזי בסדרת ספרי הרפתקאות עממיים שנכתבו בידי חבורת סופרים ישראליים אנונימיים אנשים כמו גלעד מורג ,עמוס אריכא כמו גם רבים אחרים .

פטריק קים.ציור מאת גיורא רוטמן.

פאטריק קים שלט באמנות אחת שרק מעט מאוד אנשים היו מעונינים להתמחות בה . זאת הייתה "הקראטה "האמנות האגדיח של השמדת אנשים בידיים ריקות !
( מתוך "תאוות בשרים בסאן פרנציסקו" מאת ברט ויטפורד ( גלעד מורג ) הספר הראשון בסדרת "פאטריק קים איש הקראטה , 1964) )

גיבור הסדרה פאטריק קים היה סוכן ריגול אמריקני ממוצא קוריאני בגובה שני מטר בעל כוח פיזי אדיר וכושר מיני בלתי נידלה כמו יכולות אינסופיות באמנות הלחימה כקראטה שאותה למד מהפרופסור היפני הזקן טאנימוטו ( במציאות הקוריאנים אינם עוסקים באמנות הקראטה שהיא תוצר של היפנים שנואי נפשם ) ואצבעותיו המסוקסות מרוב אימונים הפכו למפורסמות . הסוכן המיוחד מעולם לא בחל באף שיטה, כולל בעיטה במפשעה, אבל בדרך כלל השתמש בכמה מכות קאראטה טובות לפצפוץ עצמותיהם של כל העומדים בדרכו. על פי המו"ל , אורי שלגי ביטויי הקאראטה ותיאורי המכות שהובאו בספרים השונים היו מדויקים, בהסתמכות על ספרי קאראטה "אוטנטיים " :


ללא האקדח כשימינו לפותה ברצועת העור האכזרית ,לא נותר לפטריק קים אלא להגיב בדרך המהירה והיעילה על מנת לחסל את הגיבן ואת הכושי בטרם יתגברו עליו . "סימאז'" היה שמה של סידרת תרגילי הקאראטה שאילפו את הסאמוראים בשליטה מדעית בשרירי הרגלים. רגלו של קים נשלחה כברק וריסקה כליל את מפשעתו של הכושי ..הענק הכושי פתח בצריחה שנקטעה מחריפות הכאב באשכיו ,צנח הצדה על ברכיו והקיא . הגיבן אסף אליו את רצועת המגלב הארוכה אבל קים נאלץ להתעלם ממנו ,כל תודעתו התרכזה עכשיו בתורת הסאמוראי שלמד במשך שנים ארוכות במיכללה של פרופסור טאנימוטו המנוח . "מאיי גארי " –זינוק הישיבה ! בקריאת "קיאייי !!" גרונית ,כמו המריא הקוריאני בחלל ,אסף את רגליו וביצע תפנית סחרור תוך כדי בעיטת צד אדירה .רגלו הימנית נתקשחה כמודע לקראת הפגיעה ונחבטה כמו פטיש פלדה בפרצופו של אחד הכושים …
( "מתוך "השטן האדום " ספר בסדרת פטריק' קים "בתרגומו " של אליעזר כרמי )

מומחים בתחום טוענים לעומת זאת שרוב שיטות הקאראטה שבהם השתמש במאבקיו הבלתי פוסקים כנגד מרגלים פושעים ומדענים מטורפים כמו גם שמותיהם הביזאריים ולעיתים הבלתי ניתנים להגייה היו ונשארו בילתי ידועות להם . ובכלל גם הקראטה היא שיטת לחימה שבה ממעטים מאוד להשתמש בקוריאה גם בגלל מוצאה היפני ובקוריאה לא מחבבים יפנים בלשון המעטה .
א.א. : נספח התרבות הקוריאני בישראל אנדרו קאנג האם הקאראטה היא אכן שיטת לחימה נפוצה בקוריאה ?
אנדרו קאנג : בקוריאה אף אחד לא לומד קאראטה , זאת שיטת לחימה של היפנים ולא של הקוריאנים . לנו יש אמנות לחימה משלנו הטאק וואן דו .שום קוריאני שמכבד את עצמו לא יתקרב לקאראטה.

עוד מיתוס נשבר.

אך זה לא שינה דבר לקוראים הנלהבים. בעקבות ספרי הסדרה שיצאו בעברית במאותיהם ( יותר מ-300) ובעקבות סרטי הקאראטה ההונג קונגיים של שנות השבעים בכיכובו של ברוס לי שהיגיעו לארץ והיציגו גירסה קצת יותר אוטנטית של אמנויות הלחימה המזרחית התפשטה אמנות הקראטה כאש בשדה קוצים בישראל . בארץ צצו עשרות ואולי מאות מדרכים לתחום זה כמו גם לתחומים אחרים של אומנויות לחימה מזרחיות שאותם הביאו ישראלים רבים שהיכירו אותם במזרח הרחוק וכיום ישראל היא מרכז משגשג של מגוון אומנויות לחימה בכל התחומים אולי אחד המרכזים המשגשגים בעולם בתחומים אלה מחוץ למזרח הרחוק.

..

להלן ראיון עם דוד כפרי מומחה :

א.א. :כמה אומנויות לחימה אתה מעריך שנלמדות כיום בישראל ?
כפרי : בישראל יש כיום 10 שיטות לחימה עיקריות ג'ודו , קרטה ,קונג פו ועוד כמה אבל בישראל נלמדים עשרות רבות של סיגנונות שונים שלהם . קשה להעריך כמה אנשים לומדים היום בישראל אומנויות לחימה אולי משהו כמו עשרת אלפים ומשני המינים אבל זהו תחום שמתפשט ומתרחב כל הזמן .
בכלל ישראל היא אחת המדינות הבולטות ביותר במערב בתחומים אלה . יש לנו כאן מורים רבים שהם לפחות ברמה בינלאומית ושבכמה מקרים הם מן הטובים בעולם שמתבלטים בכל העולם בתחומים מגוונים .

א.א: מה דעתך על ספרי הפטריק קים והעוז יעוז ? הם תרמו במשהו להתפתחות אומנויות הלחימה כאן ?
כפרי: קראתי כמה מהם בצעירותי והבנתי מיד שהם מופרכים לחלוטין ושאין להם כל קשר למציאות ושאלה שכתבו אותם לא ידעו דבר על קאראטה אמיתי ואמנויות לחימה אמיתיות .אמנויות לחימה אמיתית וקראטה אמיתי לא נועדו להשמיד ולהרוג .
צריך לדעת אומנויות לחימה הן בכלל לא ספורט לאולימפיאדה.הן יכולות לשמש כדרך לחימה וכדרך להגנה עצמית וגם דרך הריגה אבל יותר מכל הן דרך חיים אמיתית .

 

קישורים רלבנטיים
קרב המגע בישראל

אתר הקפ"פ

פורום אמנויות הלחימה

הבלוג של דוד כפרי

האם יש אמנות לחימה יהודית עתיקה?

סדרות של ספרות קלה

קוריאה לנצח 

 

קישורים רלבנטיים על פטריק קים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן ופטריק קים

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

 אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שכתב את פטריק קים על פנחס דנציגר

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

העולם המופלא של מ. אריה

 

 פורטריט עצמי של מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' עם גיבוריו השונים.)

בימים אלה מתקיימות ברחבי הארץ כמה תערוכות המוקדשות ליצירה המגוונת של אמן אחד אריה מוסקוביץ הידוע בכינויו "מ. אריה " . תערוכה אחת המתקיימת בבית חנות "הבואהוז " ברחוב דיזינגוף בתל אביב מוקדשת לציוריו המתארים את העיר תל אביב . תערוכה שניה המתקיימת בבית התנ"ך בתל אביב מוקדשת להצגת תמונות שונות שלו בנושאי התנ"ך הן שהופיעו במקור כאיורים בסיפרי ילדים וחוברות לימוד שונות . תערוכה שלישית המתקיימת במוזיאון חיל הים ביפו מציגה את סמלי חיל הים שאותם עיצב מוסקוביץ במשך השנים כמעצב הרשמי של סימלי חיל הים . מלבד זאת מתוכננת לעתיד הקרוב תערוכה של עטיפות ספרים שאייר בספריית בית אריאלה התל אביבית, ואף יש דיונים על הצגה של תערוכה שתכלול מבחר מכלל יצירתו המגוונת לאורך השנים במוזיאון ישראל בירושלים. יצירתו של מוסקוביץ בהחלט ניהנית עכשיו מרנסאנס.

 

מוסקוביץ שיש הרואים בו את ה"מלך הבלתי מעורער" של המאיירים בישראל , האיש שאייר יותר איורים מכל אחד במדינה ואולי גם בעולם , אריה מוסקוביץ המוכר כמעט לכל אדם במדינה שגדל כאן בשנות החמישים השישים והשבעים מחתימתו מ. אריה באלפי הספרים שאייר.לא מן הנמנע שאיוריו השונים נמנים על הציורים המוכרים ביותר לתושבי המדינה לא פחות מציוריו של נחום גוטמן למשל .
אך לאמיתו של דבר המוני האיורים בספרים הם רק חלק קטן ביצירתו . הוא צייר עד היום כ-שתים עשרה אלף תמונות מסוגים שונים מתוכם כעשרת אלפים איורים לספרים ואייר בסך הכל כ-8000 ספרים שיא ישראלי ואולי עולמי.

האמן הצה"לי

אריה מוסקוביץ' עם סקיצות מקוריות מהסמלים שעיצב

מ.אריה עם סקיצות של הסמלים שעיצב.

 הוא עצב עד היום לא פחות מ-412 סמלים בעבור יחידות צה"ל ובראשם חיל הים  ( לפחות 350 סמלים ).

 במשך השנים עיצב את כל סמלי האוניות והצוללות הדבורים והסט"ילים סמלים בעבור חילות אחרים ובראשם חיל האוויר שהוא עיצב את הסמלים של כל ההליקופטרים שלו. זהו שיא שאין אף מעצב סמלים צבאי אחר אף התחיל להתקרב אליו. הוא תכנן מאות סמלים כולל הסמל המקסים של טנק המרכבה. של דמויות תנכיות על מרכבה שאותו עיצב בהזמנה מיוחדת של משה דיין , והסמל של הצוללת תנין, שאותו צייר מוסקוביץ בתחילה כמו התנין המוכר לכל אך בדרישת ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון מומחה גדול לתנ"ך צוייר לבסוף כמו התנין התנכי האותנטי המוכר כיום כלווייתן . מה שאמר שכאשר מוסקוביץ היה צריך לצייר סמל של כלי ימי אחר שנקרא לוויתן הוא היה צריך לשבור את ראשו כדי לצייר דמות לווייתן שונה.
בפעם אחרת היה אמור להיות במסע הבכורה של צוללת חדשה "דקר" שמה אך עניין אישי דוחק ,הולדת בתו, השאיר אותו לצערו על החוף.
הדקר לא נראתה עוד מאז.
מוסקוביץ' עצמו מעולם לא היה חייל קרבי אבל את ההשראה לעיצוב הסמלים הוא מקבל מנוכחות אישית בשדה הקרב וממפגשים עם חיילים, הוא תמיד קרוב למקומות ההתרחשויות.
מוסקוביץ : אני מלא הערצה לחיילים שצונחים מעבר לקווי האויב . נכון המלחמות מפרות אותי . אמנם המחשבה שלאויב יש כלי נשק כמו שלנו מפחידה ,אבל אם החיילים שלנו יפחדו מי יודע לאן נגיע . אני גאה שהסמלים שלי מעודדים ומחזקים את רוח הקרב וזאת מטרתם ויש לי מכתבים שמראים שהם הצליחו בכך.
.בנוסף לכל אלה עיטר גם בסיסים וחדרי אוכל של צה"ל . איך שהוא בין לבין מצא זמן לעצב שתי אנדרטאות צבאיות , אנדרטת הצנחנים בבקעת יריחו ואנדרטת חיל הים באשדוד .

מוסקוביץ אדם פטריוטי מאוד גאה מאוד על עבודתו עבור צה"ל
א.א. מדובר בסך הכל בסמלי יחידות.
מוסקוביץ : צבא חזק זה כלים חזקים אבל סמלים ודגלים הם בראש והם חשובים לא פחות מכלי הנשק לעיצוב צבא חזק.
הוא טוען שהוא יוצא דופן בין כל האמנים בכך שהוא שלח את ידו בכל תחומי האמנות הויזואלית כולם , בציור באיור בפיסול ,באדריכלות באמנות עץ במיניאטורות וכו' וכו' .הוא גם היציג תמונות רבות בתערוכות .
אחד הפרוייקטים שעליהם מוסקוביץ' מתגאה עליהם יותר מכל , הוא הויטראז'ים, תמונות קיר תנכיות על ירושלים ועל שנים עשר השבטים שאייר לבית הכנסת שמול ביתו שבו הוא הגבאי מזה עשרות שנים. הדבר קצת מפתיע שכן נדיר מאוד למצוא בתי כנסת מצויירים.
א.א. : לא היו התנגדויות בין המתפללים לכך שאתה מצייר בבית הכנסת ? הרי יש בתורה כלל "לא תעשה פסל וכל תמונה " ואתה עוד מצייר בבית כנסת ?
מוסקוביץ : אני הגבאי והקובע לגבי הנעשה בבית הכנסת. את התמונות ציירתי עוד ב-1960 ואיש לא פצה פה וצפצף. לי אין שום בעיה לגבי ציורים בבית כנסת, אבל נכון זהו כנראה בית הכנסת המצוייר היחיד בארץ .. לאחרונה ראה אותם מיליונר יהודי צרפתי בשם רונסון והתרשם כל כך עד שבזכותם הוא בונה קומה לנוספת לבית הכנסת שבה יהיו ציורים נוספים חדשים שלי בנושאי תנ"ך .

בלי פוליטיקה

בעבר כאשר היה שוק נרחב לכרטיסי ברכה לראש השנה ולתאריכים אחרים היה מוסקוביץ המלך הבלתי מעורער בתחום זה ולהערכתו הוא אייר לא פחות מ-1500 שנות טובות חלקן הגדול בעלות גוון פטריוטי חזק .
כרטיסי ברכה שלו עדיין גודשים את דוכני היד השניה בשוקי הפשפשים ובמקומות אחרים וקל מאוד לזהותם גם משום שרוב כרטיסי השנים הטובות היו של צילומים פרט לאלה שעוצבו בידי מוסקוביץ ובאלה היו דימויים חדורי רוח פטריוטית וגאוות ניצחון : של חיילים צחים ויפים צועדים בסך במצעד על רקע דגל ישראל המתנפנף או על רקע הכותל , סמלים מהסוג שהם מאוד לא פוליטיקלי קורקטים היום אבל אז במדינת ישראל הצעירה הצודקת והיפה ומוקפת האויבים היו מרכזיים ובמסר שלהם היה אחד : רוח קרב וגאווה על היחידה החייל והמדינה .
מוסקוביץ מספר שלפני כמה שנים פנו אליו מתוכנית טלוויזיה של יום העצמאות בבקשה שישחזר את אחת התמונות המפורסמות שלו חילי צה"ל יפהפיים במצעד צה"ל מאי אז בשנות החמישים עבור התוכנית הנוסטלגית .
הוא אמן מהיר מאוד, במשך שנים היה מופיע במופעי אמנים בהיכל התרבות ומצייר אותם תוך כדי המופע לפני הקהל ולסיים באיור וציורים בהתאם לבקשות הקהל .פעם בעת שיר של יורם גאון הוא צייר לפני קהל את ירושלים על המסך עם הכותל המערבי והכל וסיים את הציור לפני שגאון גמר לזמר את שירו ולרוב היה מצייר את הדמויות הידועות שלו כמו קופיקו בהתאם לבקשות הילדים בקהל .
מלבד זאת אייר מוסקוביץ במשך 30 שנה 600 סיפרי לימוד חוברות לימי החופש בעבור ילדי ישראל שבוודאי זכורות לרבים ( אם כי ספק אם רבים יודו לו על העבודה שסיפק להם בימי החופש ) . הוא גם היה צייר תפאורות של הצגות שונות ( 16 במספר ) כמו "שמלת השבת של חנהלה " ורבות אחרות ובהן כמובן ההצגות המבוססות על הדמויות של גיבוריו הקבועים קופיקו ודני דין .
תחום אחד שמוסקוביץ' לא עוסק בו הוא בפוליטיקה ,פעם בראשית שנות החמישים פרסם קריקטורות פוליטיות כנגד מפ"ם אך לאחר שקיבל תגובה חריפה בעיתון "על המשמר " כנגד קריקטורה שפרסם של שער שנפתח לעליה ערבית נסגר לעליה יהודית קיבל תגובה נזעמת "איך לא רעדו לך הידיים מוסקוביץ " . מוסקוביץ מעדיף מאז להישאר בתחום הקונצנזוס הלאומי שאמנם כיום קשה יותר ויותר למצאו .

הצבר הרומני

אריה מוסקוביץ'

הוא נולד בעיר יאסי שברומניה ב-1930 והחל לצייר בילדותו . שם היה עד לפוגרומים של אנשי "צלב הברזל "הפשיסטיים .בעת מלחמת העולם נלקח אביו למחנה עבודה והוא נשאר בבית עם אימו ושני אחים קטנים . בביתו שכן אז קצין נאצי אוסטרי שהתעניין בכשרונו והודיע לו כאשר היה מתוכנן פוגרום וכיסה את הבית בצבעי ציור אדומים כד י שהפורעים יחשבו שכבר היה כאן פוגרום עקוב מדם וכך ניצלה המשפחה. בגיל 12 הוא התקבל לעבודה כעוזר צייר תפאורות בתיאטרון ובאופרה של בוקרשט בירת רומניה . אביו חזר ממחנה העבודה והמצב הכלכלי בבית החל להשתפר.
כאשר היגיע הצבא הרוסי לשחרר את יאסי ניתנה הוראה לתלות בכיכר המרכזית של העיר תמונות ענק של לנין וסטלין בגובה שתי קומות . מוסקוביץ הנער נאלץ לבצע בעצמו את המשימה התמונות יצאו מוצלחות , אך איש לא טרח להודות עליהם לאמן , מתלונן מוסקוביץ'.
לאחר המלחמה עלה מוסקוביץ לארץ מתוך אימפולס בעת שליווה חבר לרכבת .מוסקוביץ : הייתי מוקסם מהנוף של ארץ ישראל כצייר אבל עד אז לא רציתי לשמוע על עלייה. זאת הייתה ממש החלטה של רגע
הוא הודיע על כך להוריו במברק רק לאחר שכבר עזב את רומניה והיגיע ליוגוסלביה . לארץ ישראל יצא בספינת מעפילים שנלכדה בידי הבריטים , ואלה היכניסו אותו למחנה מעצר בקפריסין . שם בילה מוסקוביץ כצייר תפאורות בתיאטרון יהודי מקומי ובנוסף היציג שם את התערוכה הראשונה שלו במשותף עם אמן בשם שמואל כץ והוא אז בן 17.

ההצעה של מ.אריה לעיצוב בול צפת.

מוסקוביץ היגיע לבסוף לארץ ישראל ב-1948 במסגרת עליית הנוער אך הקריירה האמיתי שלו החלה בארץ וכבר במלחמת העצמאות עבד כמדריך אמנות בצפת המנותקת מול כוח ערבי. שם בין השאר  סייע לאהרון בן זקן לעצב  את הבול המפורסם של צפת  בול שהופק באופן פרטי בידי הקהילה היהודית בעת המלחמה שם והוא נדיר ויקר מאוד היום .
מאוחר יותר נפצע ברגליו ונשלח להחלמה בבית החולים הצבאי ביפו .ובשכבו שם שמע שיחה דאוגה בין שכנו לחדר ובמקשר שלו על כך שלחיל הים שזה עתה הוקם חסר סמל. במיטת חוליו מוסקוביץ מיהר לשרטט מיד סמל לחיל הים וזה התקבל מיד ומוסקוביץ הפך לצייר הרשמי של חיל הים במהלך קריירה ארוכה בחיל זה שבמהלכה היגיע לדרגת סרן . 
מהר מאוד עיצב מוסקוביץ קו ציור  מיוחד ופופולארי מאוד תמונה של ישראל יפה צבעונית "נאיבית ". עולמו המצוייר הוא לרוב עולם הילדות היפה והתמים שגיבוריו הם ילדים כחולי עיניים ויפי תלתלים בכובע טמבל מהסוג שכבר לא לובשים כאן מזה עשרות רבות של שנים . וכאשר ילדים אלה גדלים הרי הם חיילי צה"ל יפי תואר צועדים במצעד או לוחמים בקרב כנגד הערבים . וכך הפך מוסקוביץ' העולה מארץ אחרת הפך למאייר האולטימטיבי של דמות הצבר והישראלי הצעיר והשורשי .
מוסקוביץ : תמיד הקפדתי להציג את דמויות הילדים בספרים שאיירתי כישראלים "צברים " אם גם אם אלה היו ספרים מתורגמים כמו אלה של אניד בלייטון בסדרת "השביעיה הסודית". ומה זה אומר ישראלים ? זה אומר כובע טמבל . מכנסיים קצרים ,לפעמים חולצה עם פסים . וכל זה על רקע נוף ישראלי מוכר , הכינרת או מצדה .

אביהם של קופיקו ותוכידס

הימאים במבצע נתניה / אבנר כרמלי

עטיפה של ספר בסדרת הימאים.

למרות כל מפעליו המגוונים בתחומים שונים יותר מכל ובצדק ידוע מוסקוביץ בציבור הרחב כמאייר האולטימטיבי של ספרי הרפתקאות וסדרות לילדים. הוא נעשה מזוהה עם סדרות כמו "הבלשים הצעירים "
" דנידין ""חסמבה" קופיקו "הספורטאים הצעירים " על עלילות כוכבי כדורגל צעירים " "הימאים " על עלילות לוחמי מחתרת בתקופת המנדט סדרת המדע הבדיוני "הרפתקאות קפטין יונו "  של אלי שגיא, עוז יעוז " ו"תוכידס" של "עידו סתר " סדרות ההרפתקאות של ארנונה גדות ורבות אחרות לא פחות ממחבריהם וזאת למרות שבמקרים הידועים ביותר לא הוא היה האמן הראשון של סדרות אלה.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה
 

הוא עובד כמאייר מאז שנת 1952 יותר מחצי מאה ואחראי לתרבות ויזואלית שלמה ובה לא מעט סטריאוטיפים שהוא ככל הנראה נתן להם את צורתם האולטימטיבית והמזוהה ביותר , הסטריאוטיפים של הילדים והצברים והחיילים הצברים על רקע ארץ ישראל חקלאית או עירונית יפהפייה כשעל הכל שוררת אוויר השל תום ויופי .

יגאל מוסינזון.אייר מ.אריה.
הספר הראשון שאייר היה קובץ הסיפורים " דרך גבר" של יגאל מוסינזון  ידידו שמואל כץ החל לאייר את ספרי סדרת חסמבה הידועים של מוסינזון . אך מוסינזון לא היה מרוצה מיצירתו של כץ שלא הייתה מלאה מספיק "פעולה " לטעמו . ואז הוא מצא את שותפו של כץ את מ. אריה . מוסקוביץ החל לצייר את ספרי החסמבה החל מהספר התשיעי ומוסינזון החליט שהוא מצא ה המאייר האידיאלי עבורו עם השילוב של ילדים צברים ותמונות פעולה . אמנם מוסקוביץ אייר רק שמונה ספרים נוספים בסדרת חסמבה אך אלה עדיין נשארים בין הזכורים ביותר בסדרה ומוסינזון ויתר על שירותיו של מוסקוביץ רק בחוסר חשק רב.
מוסקוביץ: אני הייתי האדם היחיד שיכול היה לפענח את כתב היד של יגאל מוסינזון שהיה מאוד לא קריא , אפילו סדר הדפוס לא היה מסוגל לעשות זאת .

מוסקוביץ עזב לבסוף את חסמבה בגלל עומס ההתחיבויות האדיר חסר האח והרע שהיה לו עבור הוצאות ספרים שונות .

המו"ל מאיר מזרחי הבעלים של הוצאת מ.מזרחי  מוקף בדמויות של ההוצאה שלו וגם בצייר עצמו בציור של מ.אריה.

 הוא היה הצייר הקבוע של הוצאות מ. מזרחי  שהוא אייר עבורה את העטיפות של לא פחות מ-760 ספרי כיס ועוד כ200 ספרים נוספים והיה העורך הגראפי וצייר העטיפות של סדרות קומיקס שפירסמה כמו טקס ,זאגור, וטרזן .

אליעזר כרמי המתרגם של רבים מהספרים שאת עטיפותיהם אייר מ.אריה .צייר מ.אריה.

ורמדור ( שהוא היה הגרפיקאי של עטיפות ספרי הכיס שלה המרובים ביחד עם אשר דיקשטיין) יהושע צ'צ'יק ,מסדה ושל הוצאות אחרות .חוץ מזה הוא היה הצייר של ספרי אנציקלופדית מכלל מרובת הכרכים ואייר כרכים ידועים כמו "1000 אישים " שעבורו אייר תמונות פורטריט זעירות ומדוייקות של לא פחות מ-0100 אישים . אחר כך אייר גם את כרך ההמשך "עוד 1000 אישים ".

אך יותר מכל היה מחויב לסדרות ספרים ארוכות כמו "קופיקו"  של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר בשכונת עין גנים בפתח תקווה . את הספר הראשון בסדרה זאת צייר אמן אחר והספר לא זכה להצלחה . ואז הביא המוציא לאור את מוסקוביץ שאייר מחדש את
הספר ומאז ספרי הסדרה יצאו בכמות עצומה של עותקים כשמוסקוביץ הוא המאייר של הקוף כמו גם של שאר הסדרות של בורנשטיין לזר על צ'יפופו עוד קוף הנודד ברחבי העולם ואחרות , עד ששוב אפילו הוא כבר לא יכל לעמוד בעומס העצום שהטילה עליו הסופרת הפורייה ופרש…

קופיקו האורח
מוסקוביץ : אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי .
מאוד אהבתי את הקוף שהיגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל . אמנם לא הייתי הצייר הראשון שלו . לפני בא צייר אחר בשם לוזיאדה שאייר את הספר הראשון של קופיקו וזה נכשל ואז בא אלי המו"ל ונתן לי את הספר לאיור מחדש והפעם זה הלך בטירוף.
א.א. : איך ציירת את קופיקו ?
מוסקוביץ : הייתי יושב מול הראי שם עליו תמונות של קוף ועושה העוויות כמו של קוף . השכנים חשבו שהשתגעתי אבל רציתי להיות אותנטי עד כמה שאפשר . ומזה ציירתי את קופיקו כמו ילד עם הבעות של סקרנות ושובבות כמו של קוף וזה קשה מאוד להכניס את הכל ההעוויות האלה בפנים של קוף אבל אני חושב שהצלחתי .
שמע ילדים היו מטורפים על הקוף הזה. אני הייתי נוהג להופיע עם תמר בורנשטין לזר לפני כיתות ולצייר לפני הילדים ציורים במהירות הבזק של קופיקו .
אני זוכר פעם שבה אני ו בורנשטין לז ר באנו לבית חולים ופגשנו שם ילד שלא דיבר כלל עד שהראינו לו ציור של קופיקו ואז פתאום הילד החל לדבר בפעם הראשונה מזה מי יודע כמה זמן וביקש עוד ציורים של הקוף.

משחק קופסה על הקוף הבלש צ'יפופו.עיצב מ.אריה.


א. א. יש הבדלים בין הדמויות של קופיקו הקוף מעין גנים וצ'יפופו הקוף הנודד ברחבי העולם ?
מוסקוביץ : יש הבדלים גדולים : קופיקו הוא כמו ילד קטן וסקרן ולבוש כמו ילד עם כובע טמבל. . צ'יפופו הוא גדול יותר ולבוש כמו בלש. הוא פחות שובב מקופיקו ורוצה יותר לדעת דברים ועוסק במשימות מסוכנות שקופיקו לעולם לא יתעסק בהם בבית שלו בפתח תקווה . הספרים עליו מיועדים לילדים בוגרים יותר וסקרנים יותר
.

עוד דמות ידועה שלמראה הויזואלי שלה היה מוסקוביץ אחראי היה התוכי המדבר והאנרכיסטי "תוכידס " בסדרת ספרים בשם זה מאת "עידו סתר " ( חזי לופבן ) על עלילות תוכי שגר בבית משפחה ישראלית ממוצעת בתל אביב ועסוק רוב ימיו בהתעללות בשכניו ובהתגרויות במשטרה בספרים כמו "תוכידס מחשמל גנבים " ו"תוכידס משגע פילים ".
מוסקוביץ: הרעיון לתוכידס נוצר בבנין שלי .הייתה לי שכנה שהיה לה תוכי מדבר שלא הפסיק להשמיע קללות בלתי פוסקות בקול צרחני ובאמת היה מטריד מאוד את השכנים כמוני . חזי לופבן היה אצלי, שמע את תוכי המטריד ואת ניבולי הפה שלו ונוצר אצלו הרעיון לסידרת תוכידס .
במקביל אייר מוסקוביץ עבור "סתר " סידרה אחרת על עלילות עוז יעוז  איש השירות החשאי הישראלי . סידרה זאת כללה בין השאר איורים של כלי נשק ,ומכות ומהלומות שאותם היה נותן עוז ליריביו ושאותם השתדל מוסקוביץ לתאר בדייקנות הרבה ביותר האפשרית .
מוסקוביץ : אני תמיד משתדל להיות דייקן עד כמה שרק אפשר וכה למשל בסדרת הספורטאים הצעירים ששם השתדלתי מאוד לתאר בתיאורי משחק הכדורגל , אני בעצמי חובב גדול של משחקי כדורגל .

ספור דומה קרא עם ספרי דני דין" של און שריג הלא הוא שרגא גפני . את הספר הראשון בסדרת דני דין הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה אייר צייר בשם אליעזר ויסהוף והציורים והספר לא זכו להצלחה מיוחדת . את הספר השני אייר מ. אריה וספרי הסדרה זכו מיד להצלחה עצומה . מאז אייר מוסקוביץ את כל ספריו של גפני פרט לזמנים שבהם נאלץ להודיע בתקיפות לסופר ולמוציא לאור שהוא אינו מסוגל לעמוד בעומס העצום שהם מטילים עליו. למזלו מעולם לא היה צריך לצייר קודם סקיצות כמו מרבית האמנים אלא יכל לבצע ציורים ישר לדף וכך עמד איך שהוא בעומס האדיר . . אבל הוא מודה :
הייתי צריך לצייר שוב ושוב את אותם הדמויות , הספורטאים הצעירים , חסמבה ואחרות וכל דמות צריך לחזור עליה בספר אחרי ספר אחרי ספר ויש כמה וכמה דמויות כאלה. הייתי צריך להמציא מאות פרצופים שכל הזמן חוזרים ולפעמים גם קרה שהתבלבלתי ,פרצוף שהיה צריך להופיע ב"הימאים " למשל הופיע במקום זה ב"חסמבה" או ב"הספורטאים הצעירים " ולהפך . טעויות כאלה קורות אבל ילדים שמו לב והעירו לי בהרבה מכתבים . תדע שילדים מאוד מקפידים על דייקנות בפרטים .
א.א. איך זה היה לצייר גיבור בלתי נראה את דנידין ?
מוסקוביץ : קשה מאוד מאוד. איך אתה מצייר ילד בלתי נראה ? בהתחלה ציירתי את הסיפור בלי דני דין. ראו רק אדם נופל כשמישהו שם לו רגל בלתי ניראית או מקבל בראש מכה מפטיש מיד בילתי ניראית. אבל בסופו של דבר הקוראים רצו לראות את הבלתי נראה ושלחו מכתבי דרישה תקיפה וידעתי שאני חייב למצוא דרך אין כן להראות אותו . אז גיבשתי שיטה שלמה : אני נותן רק את הראש שלו בקו דק והדמויות האחרות משתקפות דרכו
.

בהמשך למשך כמה ספרים בסדרת דנידין הצטרפה לדני בת דודו דינה דין גם היא בלתי ניראית וכמובן גם אותה הקפיד מוסקוביץ שלא לצייר יותר מדי כשהיא בלתי ניראית ובערום .
א.א. איזה ספר דני דין אתה הכי אוהב?
מוסקוביץ : קשה לאמר היו כל כך הרבה. אולי את אלה של ימי מלחמת ששת הימים ולאחריה כשדני דין נלחם בנאצר ובערבים למשל "דני דין משחרר שבויים
".
ספרים אלה כמו "דני דין גיבור ישראל " שבו התעלל הילד הבלתי נראה ברודן המצרי נאצר ובקציניו הבכירים ו"דני דין במשימה בלתי אפשרית" שבו שבה דני דין את המלך הירדני חוסיין הם גם בין הידועים ביותר לשימצה של מוסקוביץ . הערבים ( ובמיוחד מנהיגיהם ) מופיעים בהם כטיפוסים מרושעים מכוערים דוחים ומטופשים במיוחד.
האשימו את מוסקוביץ שוב ושוב שיצר טיפוסים סטריאוטיפיים ושליליים במיוחד ( יש אומרים "אנטי שמיים ") של ערבים כיצורים משופמים מיוזעים מזילי רוק שמנים בהמיים ומטומטמים למראה שעליהם גוברים הגיבורים דנידין וחסמבה בקלות רבה.

מוסקוביץ מגיב להאשמות : נכון ציירתי הרבה ערבים כאלה אבל אף פעם זאת לא הייתה החלטה שלי . זאת תמיד הייתה החלטה של הסופר ,לרוב גפני שרצה דמויות שליליות למראה של ערבים ואני כמאייר הייתי כפוף לרצונותיו וניסיתי לעשות את העבודה הטובה ביותר שיכולתי. ברור שבמציאות הערבים הם לא בהכרך כאלה .

שרגא גפני בציור מאת מ.אריה

 
הסופר שרגא גפני מאשר את טענותיו של מוסקוביץ ולוקח על עצמו את כל האחריות לתיאורים הסטריאוטיפיים של הערבים בציורים, הוא קובע שמאחר שהערבים בסיפורים ייצגו את כוחות הרשע היה צורך להציג אותם כנציגי כוחות הרשע וכך היה מציג אותם גם היום .
שרגא גפני :הציורים שלו בהחלט תרמו לתפוצת הספרים שלי. וצוות מנצח לא מחליפים יש לו יד קלה ומוכשרת בציור הומוריסטי שיודעת לכוון אל הילדים וזה בהחלט הפך אותו לראוי לצייר את סדרת דנידין.
הקשר האדוק שלו עם סופרים אלה נשאר גם במדיומים האחרים שאליהם הועברו הדמויות שלהם . מוסקוביץ היה כמובן מאליו צייר התפאורות בהצגות שנעשו על פי קופיקו צ'יפופו ודנידין .
.א. מה דעתך על המאיירים המודרניים ?
מוסקוביץ: המאיירים המודרנים יש להם כישרון מסויים אבל אין להם את יכולת הרישום שזה מכביד עליהם מאוד מי ששולט ברישום הוא שולט אבל אין רבים כאלה.

גוטמן החדש

מהי הסיבה להצלחתו העצומה של מוסקוביץ בקרב הקהל ? כנראה הישראליות של דמויות הילדים ( ובעלי החיים שלו כמו קופיקו ותוכידס ) שרק הצייר העולה מרומניה יכול להעביר יותר טוב מכל אחד אחר בנוסף לסצינות האקשין שהן בין המשכנעות ביותר בספרות הילדים שלנו . וכמובן יכולתו הכמעט בלתי אנושית לעבוד מהר וטוב וכך לספק אנשים תובעניים ופוריים באותה המידה כמו שרגא גפני ותמר בורנשטיין לזר.
חיים גרוסמן הוא חוקר פולקלור ותרבות העברית מאונ' באר שבע ואספן המשחקים ושנות טובות. הוא חוקר את יצירתו של מוסקוביץ מזה שנים והוא האוצר של התערוכות שלו .

ראיון עם חיים גרוסמן :

.א. : אתה יכול להעריך את ההשפעה שיש למוסקוביץ על התרבות הישראלית ?
גרוסמן : אפשר לקרוא לו המאייר הפורה ביותר לילדים בישראל והמרכזי ביותר מבחינת התפוקה והמיגון. הייתה לו השפעה עצומה ולו רק בגלל הכמות העצומה הכמעט הבלתי נתפסת של יצירות שהכין כבר בתחילת דרכו כאמן בשנות החמישים הוא היה מצייר כמות גדולה של תמונות נוף נאיביות של נופי הארץ שהיו תלויות אז ממש בכל בית .
.אני חושב שהוא עשה כאלף עטיפות של ספרים .הוא אייר אלפי כרטיסי ברכה והוא בוודאי הוא עשה יותר כרטיסי ברכה מכל אחד אחר. אין אף צייר שאפילו התקרב אליו בכמות השנות הטובות . הוא עשה המוני פוסטרים .חלק מיחודו הוא ביכולתו לצייר קו כמו שצריך וליצור תמונה שובת עין בפרק זמן קצר עד להדהים .
א.א. האם יש דימויים מיוחדים שהוא תבע בזיכרון הקיבוצי של כולנו ?
גרוסמן : הדימוי המרכזי שהוא תרם זה דימוי החייל הישראלי יפה התואר והצודק שלו דרך השנות הטובות שלו דרך התמונות המצעדים של יום העצמאות . ב-24 השנים הראשונות לקיום המדינה דמות החייל הייתה מרכזית לויזואליה הישראלית ,החייל היה יפה וכל מה שהוא ייצג היה יפה.. כמובן מוסקוביץ ייפה את המציאות שלא הייתה כל כך יפה . הוא גם יצר ופיתח את הדימוי של הילד ה"צבר" החובש כובע טמבל על רקע נופי ישראל .
הוא יצר לכולנו תמונת נוף ארץ ישראלית מיוחדת ציונית והוא היה המשווק העיקרי שלה עם הכמות שלה ויצר עם תמונת מציאות . תרומתו היא בצבעוניות הרבה שלו שהיא חלק מתמונת עולמו הציונית שהיא מעצם טבעה יפה ואופטימית
א.א. : אתה מעריך שהתמונות שלו יהיו שוות הרבה בעתיד ?
גרוסמן : מבחינה אמנותית קשה להגיד שיש להן ערך רב זוהי אחרי הכל בעיקר אמנות שימושית והאמנות השימושית חוזרת על סמלים משווקים בצורה ברורה ו"יפה" .
מבחינת יצירת התודעה התרבותית יש להן ערך עצום ואולי אין להם מתחרה. הייתי מוכן להשוות אותו מבחינה זאת עם נחום גוטמן שיצר בספרי הילדים שלו וב"דבר לילדים " את הדמות הזכורה לכל קוראיהם של תל אביב הקטנה ושל ארץ ישראל שלפני מלחמת העצמאות . כיום נחום גוטמן הוא אחד האמנים המבוקשים ביותר לא רק בגלל הערך של יצירתו אלא גם ביגלל הזכרונות הנוסטלגיים שהוא מעורר. ייתכן שזה מה שיקרה גם עם יצירתו של מוסקוביץ שערכה יעלה בגלל הערך הנוסטלגי העצום שלה .
אגב חלק גדול מיצירתו האוריגניאלית שוב אינו קיים כי לא הכל הוא שמר ולא הכל חזר אליו מידי המוציאים לאור . למרות הכמות הגדולה של היצירות רוב הדברים כאוריגנילים אינם קיימים יותר .

 

מ. אריה הוא האמן מספר אחד הבלתי מעורער של האמנות איורי ספרי הפעולה והילדים בעברית ' הוא עבד בכל תחומי האמנות הקיימים ציור פיסול אדריכלות גראפיקה עבודה בעץ מיניאטורות שיכול ( וצריך ) להיכנס לספר השיאים של גינס בגלל ההספק העצום שלו .אך בפנייה שהוגשה לאנשי ספר השיאים של גינס בעניין התקבלה תשובה קצרה ש"שיא " המאייר הפורה ביותר של כל הזמנים הוא תואר איזוטרי מידי בעבור הקהל הרחב
יתכן שכך . אבל בציוריו ביטא מוסקוביץ את תמצית המשנה הציונית על עם חדש –עתיק בארץ התנ"ך .גיבוריו של מוסקוביץ כמו קופיקו כמו צ'יפופו כמו דנידין כמו הילד הצבר וחייל צה"ל ההירואי אינם מתבגרים ומזדקנים הם נשארים צעירים לנצח ובכך אולי סוד קיסמם.

  

 
 
 
ק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קישורים רלבנטיים