ארכיון תג: עמוס אריכא

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית

  

יגאל מוסינזון מוקף בחברי "חסמבה " צייר מ.אריה.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 689 22.10.2010 בשם "הסודות המוחלטים בהחלט".

 

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

אבל תחילה לפני שנעבור לחבורות חסמבה עצמן לדורותיהן   וליוצרן  יגאל מוסינזון…

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 

והתשובה היא חיובית.

:כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המושלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות וומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני בינהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים.

אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  המחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות..

 אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון

טעות .

 המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט .

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

..המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

 

צילום של מקס קליינהוף במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד היתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

 הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתי כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

 הסופר עמוס אריכא   מספר :

מערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

 מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.  

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

 במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

צילום גלית חתן.

הסופר יורם קניוק זוכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:

יורם קניוק :הייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות.אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים.

 אלי : כמה ילדים היו יכולים להיכנס לשם ?

קניוק : אני זוכר  שהיינו יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה.

 אלי : האם שמע מוסינזון על המערה הזאת ?

קניוק : מן הסתם כן.אם הוא גר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

עמוס אריכא מרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. . 
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה וסזאנית ובספר אביב שחור.

  המערה החשמלית של מקס

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

 למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא: המערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששלמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גיליתי מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות ובקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

מקס והחסמבאים :פרשנות מיתית .

יהורם בן מאיר "פיצ'י " צילם מוטי קיקיון .

ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה כמובן פרשנות מיתית מיוחדת על גיבורין  אבל  נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא  מאזכר ומזהה  בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

למשל בשיר "על הקריאה":

"כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

 האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה  ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות המיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .

מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאיין בא.

והמערה שהוא יוצר  בחוף הופכת לרחם העולם .

ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י  שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב  הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום  ביצירת מציאות חדשה.

אחרי ימים רבים בא בולדוזר קרדום

לכרות ארץ ומלחים

והארץ הייתה תוהו ודום

הברות הברות

כברות של חול

ואין מלך במחלול.

( יורם בן מאיר  מקס מתהלך על הים ע' 15 )

 הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית .

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

ראו גם :

איפה נמצאת המערה החשמלית

יואב איתמר על המשורר פי'צ'י יהורם בן מאיר ושיר "מקס-חסמבה " שלו

אז איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר / יגאל מוסינזון

צייר גיורא רוטמן.

פטריק קים :סרט הקולנוע

פטריק קים איש הקראטה.צייר גיורא רוטמן.

לראשונה במקום כל שהוא :ההצעה לתסריט הסרט על פטריק קים הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות שאותו תיכנן הבמאי ומפיק מנחם גולן.

פטריק קים איש הקראטה המסוקס היה גיבורם של מאות ספרי כיס וחוברות .אבל מעולם לא הופיע במדיום הקולנועי .

בשלב מסוים המפיק והבמאי הידוע מנחם גולן ( מי שכבר עסק בעברו בדמויות יודעות של גיבורי על אחרים כמו סופרמן וספיידר מאן ) החליט לשנות את המצב העגום הזה.

הוא  תכנן להפיק סרט, או  אף סדרה שלמה של סרטים, על  הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות  ופנה לכמה מהכותבים המקוריים כמו עמוס אריכא, אלישע בן מרדכי ופיני דנציגר, על מנת שיכינו תסריטים לפי הסיפורים שכתבו.
פיני דנציגר מדווח : – המפגש  שלי עם מנחם גולן התקיים במשרדי החברה שלו. מנחם גולן סיפר שהוא בקשר עם מספר כותבי "פטריק קים" כדי להתחיל להפיק סרטים לפי ספרים אלו. על השולחן היה מונח הספר "צוק האימה" שלי.
מנחם גולן ושותפו דורון ערן הביעו את אמונתם, כי סדרת סרטים כזו יכולה להצליח בגדול (לאור הצלחת הספרים). זכור לי שהוא העלה מספר רעיונות – שהיו לא רעים בכלל – בקשר לתסריט. גולן הציע שאתארגן להכנת תסריט ונתן לי טיוטה של ההסכם.
הכנתי לו תקציר – סינופסיס – שהיה מבוסס על הספר "צוק האימה", כפי שפחות או יותר זכרתי אותו (לא חזרתי לקרוא אותו), בתוספת זיכרונות ילדות של פטריק קים (שאינם קיימים בספר). מספר ימים לאחר מכן מנחם גולן שוחח עימי טלפונית, סיפר שהוא בדרכו לחו"ל וביקש שאמהר ואשלח הערותיי להסכם וכן את התקציר (כפי שאמנם עשיתי).
זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.
סופר פטריק קים עמוס אריכא מדווח שגם עימו יצר מנחם גולן קשר לגבי אפשרות כתיבת תסריט על עלילות פטריק קים. אך בסופו של דבר אף לא התקיימה כל פגישה בנושא. ומנחם גולן ירד מהעניין.
 מנחם גולן  מדווח  לבסוף לציבור חובבי פטריק קים :

 החלטתי לרדת מהפרויקט הזה . היגעתי למסקנה שעבור סרט פטריק קים צריך תקציב גדול למדי הפקה הוליוודית ממש וכרגע זה לא בראש מעייני. אני יכול להגיד לך שמאף אחד מהסיפורים שקיבלתי לא יצא תסריט של ממש .
אז הנה לפניכם סיפור פטריק קים האחרון שכתב פנחס דנציגר עבור מנחם גולן.וזהו כמה שידוע לי סיפור פטריק קים החדש ביותר שנכתב שנים לאחר יציאת הספר האחרון בסדרה.

פטריק קים
צוק האימה
מאת פנחס דנציגר
סינופסיס ראשון

בקיץ חם פטריק קים – בחור צעיר ממוצא מעורב (קוריאני ואירלנדית), תוצר קשוח של כנופיות הרחוב ברובע הקוריאני בלוס אנג'לס – עושה דרכו בטרמפים לעיירת נופש בהרי הרוקיס בארה"ב, מבלי לדעת שהקרקס בעיירה הינו מטרה למעקב של הCIA. קים היה בעבר אחד ממובילי כנופית "הדרקון הצהוב" והתמחה בתורת הלחימה אצל מאמן הקאראטה פאו-יינג.

שלושה מאורעות השפיעו עליו רק לאחרונה: כנופיה אכזרית ניסתה להפתיעו בעת שבילה עם אהובתו (אהבה וקטע קרב). במקרה השני – אמו האירית שהיתה חולה אנושות מתאבדת בעזרתו של אביו האוהב. קים מושפע עמוקות מן האהבה העמוקה של הוריו. ובמקרה השלישי קים היה מעורב בתאונת דרכים, אשר הותירה את אחת מן הנשים שהיו מעורבות בו – מורין – נכה.

קים– אכול רגשות אשמה – יוצא להרים כדי לבקש סליחה ממורין. בדרכו הוא נחלץ לעזרתה של נערה מקומית, אשר מאוימת ע"י Hillbillys (קרב קאראטה). ג'פרסון, סוכן הCIA – שבפקודת קולונל הארדי נוסע לאותה עיירה – מבחין בנעשה ואוסף את פטריק קים בטרמפ.

בהגיעם לעיירה הם נפרדים וקים הצעיר יורד ליד הקרקס שבמקום. הצעיר יפה התואר והחסון מרשים את הבחורות-יריבות, טניה וריקי העובדות בקרקס. בעקבות כך ועל מנת להתפרנס, הוא מגויס להופעות בטרפז, שם יוכל לנצל את כישוריו הספורטיביים/אקרובטיים (Flashback).

ג'פרסון מנצל את קרבתו לקים ומסתובב בקרקס, מתחיל במעקב ובחיפושים. מטרתו היא לאתר את אותו עובד קרקס שהוא הגזבר של ארגון טרור ומעביר כספים בכל רחבי ארה"ב תחת הכיסוי של קרקס נודד.

מורין הנכה – מעשירות לוס אנג'לס – אינה מבינה מדוע אחותה הביאה אותה לעיירה זו ומנסה למצוא עניין לצד בעל שיכור (המגלה עניין בנשים אחרות, כולל נשות הקרקס) ואחות צרת עין. ברור לה שאחותה ובעלה קשורים בקרקס, אך מהיותה נכה אינה יכולה לרדת לשורש העניין. בערב בו היא נותרת לבדה נופלת עליה אימה, כאשר דמות בלתי ברורה אורבת לה. מישהו/הם מבקש/ים לרצוח את מורין (והסיבה הבאנאלית היא כסף). אחד מן הזוממים הינו בעלה של מורין (ג'פרי), אשר בצעד בלתי נבון נקשר לאותו גזבר הטרור האלמוני.

על רקע ההופעות הקרקסיות המרהיבות, קים מנסה לאתר את מורין בעיירה.

ג'פרסון מדווח להארדי על ממצאיו ועל הענק הקוריאני הידידותי, המסייע לו. הוא יוצא ערב אחד למעקב אחר החשודים. קים מבחין שמישהו עוקב אחרי ג'פרסון ויוצא למעקב משלו. בסיומו של אותו לילה –קים מוכה בראשו ומאבד הכרה וג'פרסון מאבד את חייו.

בהמשך השבוע הסוער קים מאתר את מורין, והשניים מתיידדים מאוד, מבלי לדעת שפטריק היה מעורב בתאונה.

בעוד קים מבלה עם טניה (ומעורר את חמתה של ריקי), הוא מאתר מישהו חשוד בקרקס. קים מנסה לעצור את האיש, אך הלה – סוכן של ה CIA – מאיים עליו באקדח וגורר אותו לפגישה עם קולונל הארדי. הארדי מגייס את קים למשימה חד-פעמית, למצוא את הגזבר. קים מסכים.

קים מזהה את ג'פרי כאשר הוא נפגש עם אחד מאנשי הקרקס ועוקב אחריהם. הוא נכנס לעימות עם השניים ובעוד ג'פרי נמלט, קים נאלץ להרוג את איש הקרקס. מנהל הקרקס מזעיק את המשטרה וקים נעצר.

במהלך שהותו במעצר ועד לשחרורו ע"י הארדי העלילה מסתבכת:
למול עיניה של מורין חסרת האונים ג'פרי השיכור נופל מממרפסת מעל הצוק בבית בו השניים התגוררו. בכך גם אבדה ההוכחה כנגד איש הקרקס. מורין הרתוקה לכיסא גלגלים מרגישה ביתר שאת שהיא מאוימת ע"י גורם בלתי ידוע.

בקרקס, טניה וריקי נפגשות לעימות אלים (לא חובה), וגזבר הארגון מודיע לממונים עליו שהוא מבקש לפרוש, כיוון שהוא חש שהטבעת מתהדקת סביבו.

עם שחרורו ממעצר (ע"י קולונל הארדי) נזכר קים במספר פרטים הקטנים המצביעים על זהותו של הגזבר ויוצא לעשות חיפוש אחרון בקרונו. למרות החשאיות שבה נקט, הוא מופתע ע"י החשוד, אך מתגבר עליו (קאראטה).

אולם אז חל twist נוסף, כאשר מסתבר שהגזבר לא היה בודד, וקים מוצא עצמו תחת איומי אקדח, ללא סיכוי לעזרה. ברגע זה הוא מבין גם שמורין נמצאת בסכנת חיים.

בעזרת כוחו ושליטתו בקאראטה קים נחלץ מן הסכנה ויוצא לביתה של מורין.

בבית – מורין חסרת הישע בכסא הגלגלים – נדחפת ע"י הרוצח (שרצח גם את בעלה) אל המרפסת בדרך לנפילה מצוק האימה. ברגע האחרון ידו של קים לופתת את מורין הנופלת ומניפה אותה אל חזהו הרחב.

תא הטרור מוכחד, הקרקס אורז את הפקלאות, הרוצחים מובאים למאסר ומורין מודה לקים.

הארדי ששוקל לגייס את פטריק קים מפריע לו שוב באמצע תינוי אהבים (עם ריקי), אשר סוגר בפניו את הדלת בנימוס של לוחם קאראטה קוריאני.

עד כאן סיפור הינופסיס ששום סרט לא יצא ממנו.

 

 

בדיעבד ברור שהעלילה לא הייתה משהו יוצא דופן וספר "הפטריק קים " שנבחר לא היה הטוב ביותר שאותו יכול היה דנציגר לבחור מבין ספריו.

 אני במקומו הייתי בוחר בספר כמו "נערות באדום " שבו נאבק קגים ברשת ריגול רוסיות סקסיות ומסוכנות כאוייבות .

 לעניות דעתי בהחלט יש מקום לכתיבת ספר פטריק קים חדש שיעסוק בעלילותיו של הסוכן המזדקן בעידן של מלחמה קרה חדשה עם רוסיה ומנהיגה הסוכן החשאי לשעבר פוטין  ( שכידוע לכל בעת תקופתו בק.ג.ב התעמת לא פעם ולא פעמיים עם פטריק קים).   ומאבק בלתי פוסק עם אירגוני טרור וסוכני האל קאעידה של בן לאדן וממשיכיו. .

אבל זה כבר כפי שהם אומרים כבר סיפור אחר. .
אורי שלגי המו"ל ובעל הזכויות על פטריק קים ,  האם שומע ?

 

 

קוריוז: סרט שכבר נעשה על פי  ספר פטריק קים

.

 

בשנות השבעים נעשה כבר בארה"ב סרט על פי ספר פטריק קים  בשם Black Samurai (1977

יותר נכון על פי ספר בשם "הסמוראי השחור " שתורגם   ועובד לעברית בידי אליעזר כרמי ושם גיבורו שונה בעברית  מרוברט סאנד לפטריק קים.

.

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן ופטריק קים

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

 

 

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שכתב את פטריק קים על פנחס דנציגר

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

מנחם גולן והמאבק האינסופי על סופרמן וספיידר מאן

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

עמוס אריכא  

הסופר עמוס אריכא פירסם בימים אלו את מותחן הריגול "אש זרה "  לאחר שתיקה של 9 שנים, ולרגל  אירוע זה להלן סקירה וראיון מפורט על הקריירה הארוכה שלו הנמשכת מזה למעלה מ-50 שנה.

עמוס אריכא ,דיוקן עצמי.

עמוס אריכא הוא ככל הנראה כותב מותחני הריגול הוותיק והמנוסה ביותר הפעיל כיום בישראל. הוא כותב ספרים מזה יותר ממחצית מאה. ומעטים בארץ מוכשרים כמוהו כל כך בתחום זה. בעיני הקריירה שלו שעברה שינויים ותהפוכות רבים ושלבים שונים ומגוונים מייצגת בתוכה מעין סיכום של כל תולדות ספרות המתח וההרפתקאות ב-50 השנים האחרונות .
הוא החל ככותב ספרי ילדים ומבוגרים והמשיך ככותב מותחנים בשמות בדויים ולאחר מכן כותב רבי מכר בחו"ל , וחזר לעברית על מנת לכתוב ספרים של "ספרות יפה" וכעת חזר למותחן שאפתני יותר מכל מה שניסה בעבר.
עמוס אריכא הוא סופר ובנו של הסופר יוסף אריכא. 
הוא אינו מתמקד רק בתחום הכתיבה .  אריכא הוא אדם רנסאנסי רב תחומי הוא גם סופר גם צייר, גם שחקן ורקדן מהסוג שאליו מתייחסים בחשדנות בעולמנו שבו אנשים מתמחים במקצוע אחד כל חייהם. בעברו הועסק בתחום שאינו צפוי כל כך לאמן רב תחומי… איש משטרה לשעבר שבתפקידו האחרון  שימש במשך שמונה שנים כדובר משטרת מחוז תל אביב, אך בהסכמה אילמת של המפכ"ל דאז שאול רוזוליו כיסה למעשה את כל מרחבי משטרת ישראל.

אבל יותר מכל הוא התפרסם כסופר שהוציא לאור ספרים רבים תחת שמו אבל גם בשמות אחרים . חלק גדול מספריו נחשב בגדר יצירות "חשאיות" שרק היום,  עשרות שנים לאחר הופעתם, הוא מוכן להודות בפה מלא בכתיבתם.
בשנות השבעים הוא הפך לאחד הסופרים הישראלים המצליחים ביותר בעולם כולו כאשר חיבר באנגלית כמה מותחני ריגול על אנשי המוסד שזכו להצלחה גדולה בחו"ל ותורגמו לשפות שונות . במידה רבה הם יצרו שם את תדמיתו של איש "המוסד " כגיבור כל יכול ואת תדמית אירגון "המוסד " הציגו כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בעשור האחרון.

.בשנים האחרונות  פירסם אריכא  כמה  ספרי מתח וריגול בעלי מסרים פוליטיים חריפים ביותר ונושא זה בולט מאוד בספרו החדש "אש זרה".

מאבק נגד צנזורה

עמוס אריכא נולד בצפון תל אביב ברחוב מיכה וגדל בגן הילדים של הסופרת ימימה טשרנוביץ-אבידר.

אריכא :זכור לי שהתבטאתי ביצירה מיום שעמדתי על דעתי בגן ציירתי, בבית הספר העממי שיחקתי ונהגתי לעצב תפאורות ותלבושות. אבל דווקא כתיבה לא אהבתי במיוחד. הצורך לצרף מילה למילה נראה אז מעל לכוחותי.
אריכא מתגעגע לתל אביב הקטנה. "היום אין ארץ ישראל שהייתה. יש מדינה שאינני יודע מהי." 

בארץ הציעו לו להצטרף ל"מוסד"  או למשטרה .הוא העדיף את המשטרה ובמשך 13 שנים שירת בתפקידים שונים ובהם קצין הדרכה במטה הארצי ודובר המשטרה .
בגיל 42 פרש מהשירות  במשטרה כדי להתמסר לכתיבה ולציור .אבל עד היום הוא יונק מתקופת שירותו המשטרתי חומרים לספריו.

אריכא: "בנקודה מסויימת התמקדתי בשני תחומים בלבד, הכתיבה והציור – ווזה מה שאני משתדל לעשות היום."

        

הרומן הראשון שלו הכומתות השחורות הופיע ב1955 ב"הוצאת עמיחי" זמן קצר אחרי שחרורו מהצבא. גיבור הספר יואל אלון מתגייס לצבא ומוצא את עצמו במחנה שבו שולט סרן גולדשטיין היורד כסדיסט על חניכים ומדריכים, שולח טירונים לנקות את ביתו הפרטי ובתי חבריו ומסלק מתנגדים לבתי משוגעים . אריכא: "דמות החייל בספר הוא כמובן אני עצמי."
אריכא:  לספר "הכומתות השחורות" הייתה נשימה קצרה מבחינת ערכו הספרותי. אבל יש לי זכות היסטורית בכך שכתבתי את הרומן הראשון על צה"ל כפי שהיה לאחר מלחמת העצמאות ועל בה"ד 4. זה היה הרומן הראשון שנכתב על רקע חיי חיילים-נערים בצה"ל. היה זה הסיפור הראשון שהעלה לדיון ציבורי חריף את בעיית הטרטורים בצבא שלצער כולנו עד היום מתפרצת מעת לעת, ולעתים גובה מחיר יקר מדי."
הספר אכן זכה מייד בתשומת לב גדולה אם כי לא דווקא מהסוג שאריכא איחל לעצמו . אריכא מספר שבן גוריון טרח ושלח שליחים לאביו יוסף אריכא כדי שיניאו אותו מפרסום הספר. משזה לא עלה בידו פשטה הצנזורה הצבאית על בית הדפוס והחרימה את העותקים ועיכבה את ההוצאה לאור.

אריכא: "נדמה לי שמדובר במקרה הראשון בתולדות המדינה בו התערב המוסד (להערכתי) באמצעות הצנזורה הצבאית להחרים יצירה ספרותית. ורק לאחר מאבק שוחרר.
"הכומתות השחורות  סודר לדפוס בבית דפוס "ישראל" שנמצא בתחום יריד המזרח הישן בצפון תל-אביב. בוקר אחד הופיעו אנשי משטרה צבאית והקיפו את הדפוס בעוד אחרים מחרימים כל יריעה וכל פיסת ניר והגהה שהייתה קשורה בהכנת הספר. במשך שבועות רבים הוחזק הספר בצנזורה וזאת בטענה של "גילוי סודות צבאיים". היתה זו הפעם הראשונה בישראל שספר הוחרם בטענה של גילוי "סודות מדינה", רק בגלל שהוטחה בו ביקורת נגד שיטות הדרכה פסולות בצה"ל – קרי טרטורים.
לאחר שהובא הדבר לידיעת בן-גוריון ונטען בפניו כי לא מדובר בגילוי "סודות" אלא בהתקפה על שיטות הטרטורים שכבר אז היוו בעיה בצה"ל, התקיים אז מאבק שקט בענין זה שבעזרת ראש אגף יחסי ציבור של משרד הבטחון דאז, הסופר עמנואל הרוסי, גרם לשינוי בהחלטתו של בן-גוריון. מאחר ולא היו בו גילויים "סודיים" והרוסי אישר כי אכן הביקורת אמיתית ואצלו יש ארון גדוש בתיקי תלונות, שוחרר כתב היד שכבר היה מסודר כולו ביריעות שכל אחת מהן הוחתמה בחותמת ענקית עגולה בגודל צלחת קטנה (דומני בקוטר של שבעה ס"מ) ובה כתוב "אושר על-ידי הצנזורה."
"המו"ל המנוח יוסף אורלינסקי בעל הוצאת "עמיחי" שנקראה על-שם בכורו שנפל במלחמת השחרור, שמר כל חייו על יריעות אלה – ואין לי מושג מה עלה בגורלן לאחר שהלך לעולמו."
איך בכלל נודע להם שאתה עומד לפרסם רומאן על הנושא הזה ?
"איך וכיצד נתגלגלה הידיעה על התקרב מועד הופעתו של הרומן – אין לי ידיעה ברורה, אף כי יש לי כיוון מסויים שאינני יכול להוכיחו – והחלטתי להשאירו בגדר השערה בלבד."
הספר נמכר היטב ומן הסתם הידיעות על כך שהוא אויים בידי הצנזורה לא הזיקו כלל ורק הועילו כפי שקורה בדרך כלל במקרים כאלו . הדבר ניכר כעבור שנים ספורות כשהתפרסם רומן חדש של אריכא "המסך עולה" שזיכה אותו ב"פרס אשר ברש". אריכא  הוא ככל הנראה האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס זה.

הרומן בולט בגישתו המציאותית והתיאורית" נימקו אז השופטים.
ברוך קורצוויל המבקר לא הסכים אתם וכתב בהארץ: "ספר שאולי יעניין רודפי סנסציות זולות ורכילות.  מה קורה בועדות הפרסים שלנו? נדמה לי שיש לשולח את השופטים להשתלמות בחו"ל."

גרשון שופמן גינה את קורצווייל ודומיו וקרא להם "רצנזנטים" ושיבח את הספר והגדיר את אריכא כ"כוח בלטריסטי בלתי שכיח".
מבקר בן התקופה ז. איש שלום כתב על הספר: "בספר מזדקרת לעין השפעה של ספר זר. לדעת המבקר החלק האירוטי בספר היה גדוש מדי: "חלילה לנו לחשוב כי נוער חייב להתנזר מתענוגות העולם אבל "פריון " כזה המצוי אצל עמוס אריכא אינו נורמאלי אפילו לגבי הנעורים התוססים ביותר."

שנים רבות לאחר מכן ב-1998 אריכא הוציא לאור את הספר שוב בהוצאת "נירם" במהדורה מתוקנת לכבוד שנת החמישים למדינה .
אריכא : "במקור היו כמה וכמה דברים שמכבר רציתי לתקנם הן מבחינת המבנה של הרומן שיש בו בוסר, כולל בענייני שפה וניסוח, כמקובל לגבי סופרים לא מעטים. במהלך הכתיבה המתקנת השמטתי קטעים והרחבתי באחרים שממרחק השנים נעשו יותר מחודדים. "

מעניין שעטיפת המהדורה המקורית נוצרה בידי אריכא הצעיר עצמו, בעוד שעטיפת המהדורה החדשה היא של אביו המנוח סופר שלא נודע דווקא כאמן.

אריכא : את עטיפת המהדורה הראשונה אני רשמתי ואילו הציור בעטיפת המהדורה האחרונה הוא חיתוך בשעמנית "מחנה אוהלים", מסדרה בת 16 חיתוכים שעשה יוסף אריכא כאיורים לקובץ סיפוריו "מראות בכחול" (1941).

איש התיאטרון

 

ספרו הבא היה ספר שערורייתי גם הוא ואף הוא התבסס על ניסיון חייו באותה התקופה כאיש תיאטרון . זה היה "המסך עולה " שתיאר ללא כחל ושרק את חיי אנשי התיאטרון בארץ "מאחורי הקלעים " (את העטיפה צייר הסופר הצעיר). הספר נחשב ל"רומן מפתח" ועורר רעש גדול כשיצא לאור . ורבים זיהו בו דמויות אמיתיות.

אריכא מאשר:  "הגיבור מושפע מדמותו של יוסף מילוא שהיה המנהל שלי בקאמרי האיש עשה הרבה דברים טובים וחשובים ובראש ובראשונה ייסד את הקאמרי ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.
"אבל במקביל גרם להתדרדרות התיאטרון הישראלי של התקופה והוא נודע באורח חייו הנהנתני, לגבי אותה התקופה לפחות. היום ספק אם "המסיבות הנועזות" שנוהלו בביתו היו מביאות להרמת גבה …
"הגיבור פלד הוא בן דמותו של מילוא מוקף פרימדונות מזדקנות, כוכבניות שכבניות ומחזאי מוכשר אחד הנמק במרתף בגלל יחסי ציבור גרועים. זה היה הרומן הראשון שנכתב על התיאטרון בארץ. לא עסקתי בלכלוכים סתם. היה לי יעד. לא הסכמתי עם התפיסה התיאטרלית של מילוא."
הספר עוסק במאבקה של שחקנית צעירה ושאפתנית כנגד שחקנית עבר מפורסמת שמיטבה מאחוריה וקל מאוד לזהות אותה כחנה רובינא . הסיפור מסתיים בנצחונה של הצעירה.

חנה רובינא ידידתך קראה את הספר הזה שעסק גם בה?

 אריכא: "זמן קצר לאחר הופעת המסך עולה כבר הייתי בדרכי לארה"ב לביקורי הראשון     שם. באותה תקופה כבר לא הייתי בהבימה ובסטודיה של אבני כבר לא ביקרתי שנים מפני שהיא הפכה לגלריה. רובינא לא היתה קריינית גדולה של ספרים. כך שלא חיכיתי לתגובה. אבל היו תגובות שונות של אנשי תיאטרון. בכל זאת זה היה הרומן הראשון על רקע התיאטרון בארץ. הגיעו כאלה בע"פ ובכתב. אבל  אינני מנהל מערכת מסודרת של ניירת וכמעט דבר לא נשאר מזה.

בתקופה זאת  אריכא היה שחקן תיאטרון .הוא הופיע עם שייקה אופיר ועם הדוגמנית והכוכבנית לעתיד ונערת הזוהר הראשונה של ישראל זיוה רודן בשלישיית פנטומימה

אריכא: "עבדתי בארבעה תיאטרונים, ב"הבימה", "הקמארי", "אוהל" ו"זירה"
כשעדיין בהדרכתו של מיכאל אלמז המייסד נחשבה לתיאטרון אוונגארדי שמשקלו היו רב. הופעתי בתפקידים שונים, מהם זעירים מהם בולטים ומהם ראשיים. בין היתר הצטרפתי לשייקה אופיר וביחד עם זיוה שפיר, דמות מוכרת באותם הימים גם כרקדנית מתלמידותיה  של גרטרוד קראוס, ייסדנו  את "תיאטרון הפנטומימה" שפעל במסגרת התיאטרון הקאמרי. הפרק הזה היה בעל משקל רב מבחינתי האישית. עבדנו ביחד בשנים 1953-5. כל מה שנאמר על כשרונו המקורי הנדיר של שייקה היה אמת לאמיתה ולא הפריזו.
תמיד יש דברים שאתה כותב ונשארים במקרה הטוב במגירה ובמקרה הרע גם לא
שם.

אריכא הכניס חוויות מתקופה זאת בחייו בספרו החצי בדיוני "נשף חברים".

את הקריירה הבימתית שלו החל אריכא בתפקיד ניצב ב"אותלו " שהעלתה "הבימה" כשהיה בן 16 בבימויו של יוליוס גלנר. בין ההצגות בהן השתתף שם היו "פר גינט" בבמויו של סנדרו מלמקוויסט, "אני רב החובל" בבימויו של ישראל בקר, "ליליום" בבימויו של גלנר, ובקמארי "אנשי ריב" בבימויו של היי קיילוס, "נאסר א-דין" בבימויו של יוסף מילוא, "הם ידעו מה רצונם" ב"אהל" בבימויו של פיטר פריי, "אלדוראדו" בבימויו של מנחם גולן, "הנערה והכושי" בבימויו של זאב ברבן, "מסעות מסייה פרישון" והצגות נוספות ב"זירה" בבימויו של מיכאל אלמז,  ועוד.

הוא נסע לחו"ל לארה"ב ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסבורג. שם פגש את גייל  בורקוב  גם היא שחקנית שויתרה על התיאטרון אך חזרה עימו לארץ .

 מטבע הדברים אריכא  לא רק שיחק . הוא גם  כתב מחזות משל עצמו.

 

 אחד מהם היה המחזה של הסיפור הידוע של מאיר הר ציון שיצא לנקום את רצח אחותו בידי בדואים בעת שיצאה  עם ידיד למסע לסלע אדום בירדן, מבצע אופנתי אז מאוד בקרב הצעירים הנועזים של התקופה  ונאנסה ונרצחה בדרך.
המחזה "ההולכים לסלע אדום" הייתה צעקה לנקמת-דם שעסקה ברצח חבורת מטיילים שיצאו לבקר בפטרה ונקלעו לקרב קטלני ולא חזרו.
אריכא : "הבמאי המנוח אברהם ניניו אהב אותו מאד וכבר ישב עימי ועם אישתו לשפרו ולהכשירו לבמה, פעמים אחדות בדירתם הקטנה ברמת-גן. אפילו התחלנו להרהר בשחקני הבימה בעיקר מבני הדור הצעיר , שניניו רצה בהם. היתה הרגשה טובה . לצערי עקב רגישות צנזורה באותם הימים נמנע מהמשך ההכנות. עד שהגיעה ידיעה כי הצנזורה פסלה את המחזה. ואל תשאל אותי על מה ולמה, שכן הדברים מעורפלים."
בכל אופן המחזה יצא לאור כספר.

( ניתן לנחש שההצגה נאסרה מאותה הסיבה שנאסר אז השיר "הסלע האדום " של חיים חפר להשמעה ברדיו על מנת לא לעודד אנשים לצאת למסע הרפתקאות משלהם לסלע האדום ) .

היו לך הצלחות בימתיות ?

אריכא : "בתחילת שנות החמישים כתבתי מערכון ללהקה צבאית. הגירסה הראשונה שלו הוצגה כמדומה לי ביום העצמאות של 1952, במסגרת נשף של מחנה מטכ"ל. ואילו הגירסה השניה (הצלחה מטורפת…) היתה כשהשחקן והבמאי של להקת פיקוד צפון, אברהם (אבי) דויד לקח את המערכון והפך אותו לשלגר אדיר של הלהקה. המערכון נקרא בשמו המקורי "אילוף הרס"ר". דומני שהם הציגו אותו מאות פעמים – פעם אפילו נקבו במספר אלף… אולי על דרך ההגזמה של ההצלחה המסחררת."

עבור כותב שורות אלו בכל אופן  עמוס אריכא מוכר בראש ובראשונה  ומעל לכל מתחום אחר לגמרי של כתיבה כסופר הרפתקאות לילדים.

הנוסעים הראשונים לירח

 

עמוס אריכא החל את הקריירה שלו ככותב לילדים במחזה, שאותו הפך גם לספר, בשם הטיסה לירח: ספור לילדים ( בהוצאת "אורן שהייתה קשורה להוצאת יהושע צ'צי'ק , 1958); אחד מספרי המדע הבדיוני הראשונים לילדים בעברית. ספר זה מתאר ילדים מצפון תל אביב שטסים אל הירח בטיל מתוצרת בית שאותו הרכיבו במערה חצובה בכורכר – וזאת בתקווה למצוא דרך להפסיק את המלחמות בין המעצמות ..  ובכך מקדימים את שתי מעצמות העל. על הירח הם פוגשים את אנשי הירח, שתרבותם מפותחת, ונפגשים עם נשיא הירח, המדבר בכל השפות של עמי העולם ותפקידו לשמור על השלום בעולם. נשיא הירח מוסר להם איגרת ברכה לנשיא מדינת ישראל, לכבוד חג העשור של מדינת ישראל. בהמשך מסתבר כי לא באנשי ירח מדובר, אלא בבני מלאכי אלוהים, שמודיעים להם כי השלום ירד לעולם בזכותם, ילדי ישראל, שבאו לבקשו.
הסיפור הומחז על ידי אריכא עם שירים שנכתבו במיוחד להצגה על-ידי דידי מנוסי והוצג בתיאטרון הילדים שליד הסתדרות המורים והגננות בבימויו של דן קדר.  הכריכה  של הספר צוירה בידי א. מורדוך והאיורים נרשמו על-ידי אריכא .
אריכא: "הספר נכתב בהשפעה האדירה שהייתה אז ללווין הראשון ששוגר לחלל – הספוטניק של הרוסים."


זה ככל הנראה הייתה ההצגה הראשונה לילדים בישראל שהשתמשה בחומרים של מדע בדיוני ועדיין אחת הבודדות.
היו עוד הצגות לילדים שכתבת ?
"בין ההצגות האחרות שכתבתי היו שניים שזכו בהצלחה גדולה בתיאטרון לילדים של מנחם גולן דומני בשנים 1953-5. שניים אלה התבססו האחד על "גוליבר במדינת הגמדים" והשני על הפרק התנ"כי "דויד וגולית". פרט לאלה כתבתי עוד מספר מחזות ומערכונים שאין ברשותי או במאגרי זכרוני פרטים נוספים עליהם. היו גם מחזות לילדים שאחדים מהם הוצגו במחנה קיץ לנוער דובר עברית בארה"ב, שאיני זוכר מה קרה אתם."

 

פרשי הגליל

 

  אלכסנדר נשען בכפות ידיו על הסלע ורגליו התכופפו במאמץ רב לבל יסוג לאחור. הוא התנשם והתנשף בכבדות, אך הסלע לא זז כמלוא הנימה. חשתי כי מעוצם המאמץ העליון, עוד מעט ויתפקעו שריריו האדירים. אך הנה… נראה היה כי הסלע זז! הטבע נכנע לכוחו של האדם!
לאט לאט דחף אלכסנדר את הסלע […]
עוד מעט ורעש עלה בשעה שהסלע שחסם את המעבר התגלגל ממקומו ואנחנו היינו משוחררים!
– זה לא בן תמותה! – לחש דאוד אבו-יוסוף וחיבק את אלכסנדר המיוזע. – זהו מלאך אלהים!
(עמוס אריכא, פרשי הגליל בסלע אדום, 1961).

אחר-כך חיבר  אריכא את הטרילוגיה 'פרשי הגליל' (1963-1961),
אריכא :

" בשישים ואחת חזרתי לארץ לתקופה קצרה והתבקשתי לעזור בשחזור זכרונות כתובים של אנשי ארגון "השומר". היות והייתי בקי בחומר הזה, החיכוך אתו מחדש הזכיר לי את הימים בהם נדלקתי לדמויות ולחומרים המיוחדים – אוירה שונה היתה בארץ מנוסח אמיתי של "שבו בנים לגבולם" ולא בעזרת כידוני ושריוני צה"ל, שאיש לא חשב עליו. מכאן התקצרה הדרך לכתיבה עצמה. בפרשי הגליל הדמויות היו קיימות מבוססות על המציאותה היסטורית ולא מתוך הכרות אישית דווקא… תגובות היו. רבות-רבות, הן לגבי סדרה זו וכעבור שנים לגבי סדרת הצוללים. שתי הסדרות האלה חיממו את לבי שהיה אז לב של יוצר צעיר. מה גם שרציתי לכתוב לבני הנעורים בכל זאת בשונה משכתבו יוצרים אחרים."

 

 אלכסנדר אחד מ"פרשי הגליל " רוכב על סוס.

סדרת "פרשי הגליל "  מלווה את הרפתקאותיהם של שני חברי ארגון 'השומר' בתקופת השלטון הטורקי, אחד מהם הוא המספר, איש הגליל יגאל, שומר המושבה ראש-פינה (דמות חיוורת שאינה משאירה כל רושם על הקורא), והשני הוא שומר כפר יבנאל, הענק ואדיר הכוח אלכסנדר הגלילי (שבאיוריו של אריכא נראה כמעין שאול טשרניחובסקי אדיר שרירים), הוכחה לכך שגם יהודים יכולים להידמות להרקולס. השניים נעזרים בדמות אקזוטית במיוחד, שיח' 'דאוד אבו-יוסוף', לוחם יהודי בדואי מהשבט האבוד של יהודי חייבר שבחצי האי ערב! השלישייה נלחמת במנהיגי כנופיות ובסוחרי עבדים שונים. העלילה מתרחשת במקומות אקזוטיים, ובמדבריות סיפורים אלו היו במידה רבה מעין מערבונים שהתרחשו בנופיו התנ"כיים של המזרח התיכון, והזכירו לא מעט את ספריו של קרל מאי על המזרח התיכון, אלא שכאן מילאו השומרים העבריים הגיבורים את מקום גיבוריו הגרמניים של מאי.

 

פרש הגליל  יגאל במאבק. איור מאת עמוס אריכא.

הספרים בסדרה זאת היו : פרשי הגליל בסלע אֶדום (1961), שבו נודדים הגיבורים פרשי הגליל השומרים יגאל ואלכסנדר וידידם השיך הבדואי היהודי דאוד אבן יוסוף איש השבט הבדואי היהודי "אבן יהודה" מן הגליל אל העיר פטרה בחיפוש אחר אוצר נעלם שהוטמן שם בידי המלך הורדוס; בסלע האדום הם מחפשים ומוצאים את אוצרו האבוד של מלך יהודה, הורדוס האדומי (ומשאירים אותו במקומו לבעליהם החוקיים, לבני יהודה, עד שיקום לעם יהודה נשיא הראוי לו).

פרשי הגליל במדבר ערב / עמוס אריכא
פרשי הגליל במדבר ערב (1962) שבו השלישייה יוצאת לחצי האי ערב בעקבות נער מראש פינה שנחטף לשם בידי שיך ערבי שואף לנקמה ונמכר כעבד לארמון עמיר ערבי בחצי האי ערב הם מתחקים אחר יהודייה יפהפייה שנחטפה לשם, אהובתו של דאוד אבו-יוסוף.

 פרשי הגליל בעמק הערבה / עמוס אריכא

פרשי הגליל בעמק הערבה (1962) שבו  השלושה יוצאים בעקבות פושע יווני ערמומי שגנב את ספר התורה העתיק של שבט "אבן יהודה " הספר שמוכיח את הקשר שלהם לעם ישראל.

הבדואי היהודי בספרות העברית

דאוד אבן יוסוף בסדרת "פרשי הגליל " איור מאת עמוס אריכא .

דמותו של הבדואי היהודי התבססה על דמות אמיתית, שהייתה מוכרת היטב לשומרי פתח-תקוה בסוף המאה התשע-עשרה. דמות זו מופיעה בספרו של יגאל בן נתן, הפרש מן המדבר(1976), השוטח תיאור דמיוני של תולדות חייו של אבו-יוסוף כאיש שבט בדואי יהודי, ובספרים שונים של אהוד בן עזר, כמו בעקבות יהודי המדבר (1983), ספר שגיבוריו יוצאים למסע בזמן אל המאה התשע-עשרה ופוגשים את אבו-יוסוף, פרשים על הירקון(1989), סיפור ביוגרפי על השומר יהודה ראב, ובו מוצגת דמותו האותנטית של אבו-יוסוף, וכן צל הפרדסים והר הגעש (1997), העוסק ב'השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו'. בספר זה מסופר על אבו-יוסוף שהיה יהודי מבגדד, בן למשפחת סוחרים, שעקב קשרי המחסר שלו עם הבדואים בעירק חי בחברתם חודשים רבים בשנה. אבו-דאוד נוסע לדמשק בעקבות סוסתו שנגנבה, ומשם ממשיך לירושלים. בכפר הערבי פג'ה מספר לו שיח' הכפר שלא רחוק משם חיים יהודים מבני עמו, ואבו-יוסוף הולך לבקרם. בהתחלה הוא מתקשה להאמין שאנשים לבנים ובהירים כאלה הם יהודים, ורק לאחר שהשיח' נשבע לו כי אלה אכן יהודים, הוא חוזר אליהם ונשאר עמם במשך שנה. בשנה זו הוא עוזר למתיישבים הראשונים ומלמד אותם 'הלכות שמירה ושכנים'. אך דומה שאף אחד מהספרים האלו לא הציג את אבו-יוסוף בצורה מרתקת ואקזוטית כל-כך כמו אריכא, שהתעלם מהדעה שיתכן והאיש היה יהודי רגיל מבגדד, והפך אותו להתגלמות של שבטי ישראל האבודים, שנחקרו על-ידי החוקרת הנודעת רחל ינאית.

הצוללנים

 

ציור מאת ריקי בן ארי

 לאחר מכן אריכא חיבר טרילוגיה נוספת של הרפתקאות לנוער המסופרת בגוף ראשון בידי  עיתונאי  על מאבקיו שלו ושל חבורת ידידים בשודדי עתיקות המתנכלים ליצירות אמנות ועתיקות הקבורות  מתחת לים ליד ערי חוף שונות בישראל ..

הספרים היו : מבצע קיסריה (1966) שעוסק בחשיפת אוצרות אמנותיים מעשי ידיו של האמן החצי ישראלי וחצי פיניקי חירם איש צור ( דמות מרכזית בפולחנם של אנשי ארגון  "הבונים החופשיים" דהיום  ) שבנה את בית המקדש עבור שלמה המלך , שנישלחו על ידי הורדוס מלך יהודה לקיסר הרומאי אוגוסטוס ,אך ספינתם הוטבעה בידי קנאים יהודים שביקשו למנוע את העברתם של אוצרות יהודה לרומאים.

וכעת חבורת אידיאליסטים נאבקת לחלצם ולהביאם לידי מדינת ישראל תוך שהיא נאבקת במולטי מליונר אמריקני חובב עתיקות השואף בעתיקות לארמונו בארה"ב במום להעבירם לידי יורשיו של הורדוס במדינת ישראל.

"אתה ידעת שחירם איש צור הוא  דמות מרכזית בפולחן של  הארגון החצי חשאי "הבונים החופשיים " ? אתה קשור אליהם ?

אריכא : לא ידעתי. מאז נעורי הדליק אצלי חירם האמן החצי פיניקי וחצי עברי את דמיוני. האיש המדהים הזה, שבעצם תכנן ובנה את בית המקדש הראשון – היה, אם להשוותו לאמן אחר, לא פחות מאשר ליאונרדו דה-וינצ'י של המזרח התיכון העתיק. לשקף דרכו סיפור מאותם ימים – מה יכול להיות נפלא ואפל מזה?

 במצולות יפו / עמוס אריכא

 

ציור – ברוך אלרון

 

 בספר השני בסדרה " במצולות יפו (1967) יוצאים בחיפוש אחר ציורים ששקעו של פבלו פיקסו ואמנים מפורסמים אחרים.

עכו שוקעת

ואילו בספר השלישי והמסייים של הסדרה "עכו שוקעת" (1968). יוצאים הגיבורים  אחר פסל מדהים של האלה עשתורת ומטבעות אלכסנדר מוקדון ששקעו מתחת למים תוך מאבק בחבורת פושעים, ואגב כך  חושפים  שיסודותיה של העיר עכו שוקעים אל מתחת לים. אבל משום מה דבר לא נעשה עם תגלית מזעזעת זאת ויש מקום לחשוד  שאולי ב"יקום" של סדרה זאת עכו שקעה לה מתחת למים לאחר הספר השלישי משל הייתה  ונציה ישראלית.

אריכא: "בשלהי 1965 מר לוין-אפשטיין בעל הוצאת א. לוין-אפשטיין מינה למנכ"ל חדש את מי שהיה אלוף גייסות שריון, תא"ל אורי בן-ארי. היה זה מפנה ממשי בניהול ההוצאה ובית הדפוס הגדול שלה בבת-ים. בין יתר הדברים שהם החליטו לשנותם היה לקרב קהל קוראים צעירים. באותה תקופה נחלה הצלחה בקרב הקוראים האלה הטרילוגיה שלי שהופיעה בהוצאת "מסדה", "פרשי הגליל", והכוונה הייתה להוציא טרילוגיה לבני הנעורים גם בהוצאה המתחדשת.

"אורי בן-ארי פנה וביקש ממני לכתוב טרילוגיה שכזו, והנושא שנדלק אצלי נקשר בצלילות ארכיאולוגיות מול שלוש ערי חוף, עכו, קיסריה ויפו. תוך כדי התרחשות העלילה בת זמננו גם התכוונתי לשחזר את העבר ההיסטורי של כל אחת מאותן ערים.
 
 
 

"הרעיון לסידרה נולד כתוצאה מסיפור מרתק ששמעתי  על צלילה מול קיסריה בה השתתף המספר, אחד מהבולטים בין הצוללים שלנו בכל הזמנים, חיים סתיו. הוא היה צוללן צעיר איש חיל הים שבחר לעסוק באמודאות וארכיאולוגיה .ובין השאר השתתף במבצע הארכיאולוגי התת מימי של לינק שניסה לגלות את מכמניה התת- מימיים של קיסריה.
"פניתי אליו ללמוד את סודות הצלילה ובחודש ינואר מקפיא של שישים ושש נסעתי יום אחרי יום לקיסריה, למועדון הצלילה שחיים סתיו ניהל שם עבור הברון רוטשילד.

"הסיפור שבעצם הדליק את ניצוץ ספרי המצולות היה מפתיע: יום אחד סיפר לי חיים סתיו כי חודשים אחדים לפני שנשא את חברתו לאישה, הוא השתתף בצלילה ארכיאולוגית מול חופי קיסריה. באחת הצלילות מצא טבעת יקרת-ערך מהתקופה הרומית ושמר אותה לעצמו. במכתב ששלח לאחר מכן לארוסתו שנמצאה אז ברה"ב (הוא עצמו היה בן קיבוץ דגניה), כתב כי בידו שמורה לה טבעת אירוסין וסיפר כיצד התגלגלה אליו. כעבור ימים אחדים הגיעה לקיבוץ משלחת אנשי שב"כ לחקור אותו. מתברר כי באותן שנים עדיין היתה צנזורה חריפה על מכתבים, ומישהו החליט שבוצעה כאן עבירה ושיתפו משום-מה חוקרי שב"כ בענין, אולי מפני שמממן המשלחת בקיסריה לא היה ישראלי, וחששו שמא מתנהלים עניינים שטוב יהיה לדעת עליהם ביתר הרחבה… בקיצור, הטבעת לא הגיעה לאצבע המיועדת אלא לרשות העתיקות.
"לאחר שסיפר לי ידידי זה את פרשת הצלילה שלו בקיסריה סיפרתי על הפרשה המרתקת למו"ל והוא אמר: "אתה תכתוב אני אפרסם ". ושכר הסיפור הזה היו שלושת הספרים, מבצע קיסריה, במצולות יפו ועכו שוקעת. הרי לך "מעשה בטבעת עתיקה".

 כעבור זמן, כשהתקרב מועד יציאתי למכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל וחופשתי הגיעה לקיצה, ניגשתי בשעותי הפנויות לכתוב את הראשון בסדרה, "מבצע קיסריה".

 

 

אם כי אריכא הוא צייר מקצועי ומאייר, הרי באופן נדיר אצלו לא הוא שאייר את ספריו אלה.

 אריכא: "אז עלתה שאלת המאייר, ובדיונים השתתף גם עוזרו של בן-ארי, בחור מרשים שקשרתי אתו קשרי ידידות מאז ועד מותו כעבור שנים. שמו היה נחמן אוריאלי מהרצליה שעשה כברת-דרך נכבדה במו"לות הישראלית ובתפקידו האחרון דומני שהיה מנכ"ל הוצאת "כתר". אם זכרוני אינו מכשיל אותי, היה זה הוא שהציע כמאיירת ראויה לספר את האמנית ריקי בן ארי
"אני לא רשמתי את הרישומים לספרים כפי שעשיתי בסדרה קודמת שלי "פרשי הגליל" מפני שבאותם הימים זמני החופשי בתפקידי כקצין במשטרה נהייה יותר מצומצם – והעדפתי להפקיד את הנושא בידי ריקי, והתוצאה המצויינת העידה כי לא טעיתי.  הייתה לה יכולת טבעית להתמזג ולהזדהות עם הנושא שעסקה בו. היא ידעה לתת לכל עצם את המשקל הנכון. עולם הדממה שלה נעשה רוחש חיים בדיוק כפי שהתכוונתי אליו, והתברכתי בשותפות הזאת." 

"לצערי היא הספיקה לאייר רק עוד ספר אחד בסידרה, את "במצולות יפו" ואילו הספר השלישי "עכו שוקעת" נמסר לצייר-מאייר אחר
ברוך אלרון,  לאייר ברוחה של ריקי ובהשפעתה הברוכה."

 בספרים אלה הצליח אריכא להעביר לבני נוער רבים, בצורה שאיש לא עשה לפניו (או אחריו), את היופי והמתח שקיימים בחפירות הארכאולוגיות מתחת לפני הים והמתלווים לחיפוש אחר אוצרות קדומים ואקזוטיים.

אריכא: "הסדרה הזאת הייתה פופולארית מאוד, כל כך פופולארית שיום אחד הגיעה אלי במפתיע קבוצה שמנתה חמשה מבכירי הצוללים בארץ, ובראשם חיים סתיו האיש שעל דמותו התבססה הסדרה , והביאו לי במתנה כד  קדום של מים מקיסריה כאות הוקרה על כך  שהפצתי את דבר קיום הצלילה ועושרה בין רבים."

אני עצמי הוא אחד מהרבים האלה .לא זכור לי שידעתי על האפשרויות השונות של תחום הצלילה לפני שקראתי עליהם בספרים הללו של אריכא  .  בעקבות קריאת ספרים אלה התעורר בי עניין בתחום הארכיאולוגיה התת מימית .

 .סופר הריגול

 

איור מאת מאיר עוזיאל ל"קרלוס " מאת עמוס אריכא .

איך הגעת לתחום סיפורי המתח למבוגרים ?

אריכא: "התחלתי לכתוב סיפורי מתח קצרים בעיתוני נשים. אומנם מקובל לחשוב שהיה זה צבי לידסקי המנוח, מכר וותיק שלי, "שהמציא" את הסיפור השבועי הקצר דומני לעתון "לאשה", אך האמת היא שהקדמתי אותו לפחות בעשרים שנים. במחצית שנות החמישים הופיע שבועון נשים חדש "עולם האשה" שהעורך הראשי שלו היה אורי קיסרי האגדי. שם פרסמתי על-פי הצעתה של העורכת האחראית עפרה אליגון סדרת סיפורים קצרים שהופיעו שבוע אחר שבוע במשך חודשים ארוכים ואף לוו ברישומים שלי בשחור-לבן. את שם הסדרה אספלט וניאון" נתן אורי קיסרי עצמו. בין אלה היו כמובן סיפורי מתח ורובם בנויים בשיטת הפאנץ'-ליין. סיפור קצר נוסף על רצח פרסמתי באחד הגליונות הראשונים של "את" בעריכתו של טומי לפיד. הקדשתי אותו אז לידיד שהופיע במשפט רצח, עו"ד בצלאל (ברי) צור, שחי כיום בטורונטו שבקנדה.

"השתתפתי גם בין בקובץ הסיפורים "רצח על-יד הבית" שהופיע בהוצאת כתר לפני שש שנים. הסיפור היה אמיתי, ומדובר ברצח כפול של הוריה הישישים של מי שהיתה אז נשיאת ויצו העולמית (רעיה משהו…). אולי הגיעה השעה לכתוב גם קובץ סיפורי משטרה…"
איך אתה איש הבוהמה הרגשת במשטרה ?
אריכא : "לפעמים דווקא סייעתי לאנשי בוהמה ידועים שהסתבכו למשל כאריק אינשטיין ואורי זוהר אחרי שנתפסו עם סמים וביקשו שאסייע להם ועשיתי עבורם הכל. נפגשתי עם החוקרים להסביר את הרקע שיבינו שלא מדובר לא בפושעים ולא בסוחרי סמים אלא ביוצרים חשובים השייכים לזרם אמנותי הרואה בסמים הקלים קטליזטורים ליצירה. האמת היא שאני בעצמי לא האמנתי בזה. אך היתה בעיה נוספת עם אחד מהיוצרים האלה שהתפרע  ורצו להגיש נגדו תיק נוסף. באתי דיברתי והסברתי והתיק לא הוגש. קיבלו את בקשתי להניח לו. מאז נרגעו הרוחות."
כתבת ספרים על המשטרה ?
כן כתבתי רומן מתח  על המשטרה "אביב שחור" וגם ספר באנגלית "מסע לעבר הקץ" על כנופית פושעים ישראלית בארה"ב .
 
 כותבו של פטריק קים

 

ובתקופה שהיה אריכא איש משטרה הוא כתב מהצד  למעלה משלושים ספרי פטריק קים על הסוכן החשאי הקוריאני מסוקס האצבעות ורב המעללים.

למה אתה, דובר המשטרה, מצאת לנכון לכתוב ספרי פטריק קים ?

"הייתי צריך לגמור את החודש ממשכורת משטרתית. הייתי אז רב פקד ודובר משטרה ועדיין זה לא היה פשוט לגמור עם זה את החודש. המו"ל אורי שלגי הציע לי לחבר כמה ספרים. הוא אמר לי שהכותבים האחרים הם בחופשה ומישהו צריך למלא את מקומם."
מהר מאוד אריכא הפך לאחד הטובים והבולטים שבכל כותבי עלילותיו של הקוריאני המסוקס בכל שנות קיומו. יותר משלושים פעם הוא הוליך את הקוריאני המסוקס ממשרדו של הקולונל הארדי מפקד היחידה המיוחדת האמריקנית אל מכת השוטו המרסקת מוחות בסיום דרך עלילה עמוסת פיתולים ובלונדיניות יפות.

 אריכא :האם ידעת שבכל הסידרה הזו (וכתבתי כנראה יותר משלושים ספרים), ישנו ספר אחד שהוא שונה מכולם? אני מתכוון לגלימת האבדון " לספר היחיד שכתבתי  בגוף ראשון דהיינו  ופטריק קים מספר בו  על עצמו (!). אני זוכר שהעלילה מתרחשת במקומות מסויימים לאורך האמזונאס.. זהו ספר שאני זוכר לא רק משום שכתבתי אותו בגוף ראשון, אלא גם משום שאז ניסיתי להפסיק לעשן (והייתי כזה במשקל מעשן בינוני-כבד) ורציתי להיווכח אם אהיה מסוגל לכתוב מבלי לאחוז בסיגריה, ושיניתי את כתיבתי ליותר מורכבת (בסדרה), ועברתי מגוף שלישי לראשון שמחייב לצבע קצת שונה..

"לצערי אחרי שלוש שנים חזרתי לעשן, אבל הפסקתי סופית אחרי זמן-מה ואיני נוגע בסיגריה עד היום וכותב בלי לחוש בחסרונה. ואת גלימת האבדון לא שכחתי."

  פטריק קים היה "חלטורה"  עבור אריכא . אבל הספרים הטובים שלו בסדרה זאת עסקו בנושאים החביבים עליו שעניינו אותו באמת וזה ניכר בכתיבה . ישנם כמה ספרי פטריק קים שאותם כתב אריכא שהם מוערכים במיחוד בידי קהילת חובבי פטריק קים בישראל .
אלו כוללים את הספר  "גלימת האבדון " שבו יוצא פטריק קים כנגד רופא נאצי דמוי מנגלה " בברזיל בעלילה שכוללת דיון מסובך יחסית בשאלות מוסר שונות. אורי שלגי עצמו מעריך ככל הנראה את הספר הזה יותר מרוב ספרי הסדרה .בהוצאת המדורה השנייה שלו הוא טרח וכתב על העטיפה האחורית מקום התקציר הסטנדרטי הודעה שזהו "אחד מהספרים הטובים ביותר על פטריק קים " דבר שכמעט לא עשה לגבי אף ספר אחר .

 

ספר מוערך אחר עוסק בעולמו של אריכא עולם האמנות. זהו  הספר "החיוך של מונה ליזה" שבו הקוריאני נתקל בציירת מיסתורית שהיא סוכנת ק.ג. ב ובעולם הבוהמה והאמנות של פאריז . ואגב כך מנהל דיון עם ידיד אמן על האפשרות שדמות מונה ליזה בציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י היא בכלל גבר. הפעם הראשונה כמדומה שתיאוריה איזוטרית זאת הופיעה בעברית ודווקא בספר פטריק קים .

 

בספר מוערך שלישי "המוות סוף פסוק " קים מתמודד עם מליונר יווני מטורף ועמיתו במאי סרטי אימה שמתכננים את מותו כסצינה מסרט אימה, עלילה שמזכירה יותר משמץ את ספרו הידוע של ג'ון פאולס"משחק האל ". 
אריכא : "לא ראיתי בכל זה כותל-מזרח של עבודתי אבל בהחלט גם לא "סבלתי" בעת כתיבתם  של ספרי "פטריק קים" שכתבתי בשעות חטופות פה ושם. נדמה  שספרים אלו שימשו לי כקורס הדרכה והכשרה לדברים שנכתבו כעבור שנים. אורי שלגי אמר לי פעם שהקוראים הגיבו בצורה מצויינת דווקא על הספרים שנכתבו על-ידי, ולדעתו הם היו טובים מקודמיהם ומהבאים אחריהם הן בעלילה והן בשפה .

 "הכתיבה התקיימה בסיר-לחץ. העבודה נעשתה לעתים ע"ח מנוחה (עבדנו  כבר אז במשטרה ימים ארוכים – תמיד משש בבוקר ולעתים לשעות הערב והלילה. כך שאם היתה מזדמנת לי אחה"צ למשל שעת מנוחה, ניצלתי אותה לכתיבה, ובעיקר בלילות. שעתיים, שלוש. עד אפיסת-עין. אתה בודאי זוכר שהיו זמנים בלי אינטרנט ומוקדי מידע בשפע שקשה לעכלו. כתבתי אז במכונת כתיבה ולבדיקת עובדות שונות הסתייעתי\ בלקסיקונים, אנציקלופדיות (כללית, גיאוגרפית וכיו"ב), וספרים אחרים בהם מצאתי את העובדות שחיפשתי או בדקתי. כל זה לעתים דרש הרבה יותר זמן. ובכל זאת הצלחתי לעמוד במועדים שזה אומר הגשת כתב-יד לשלגי בממוצע של כששה שבועות. נהגתי גם להדפיס פעמיים כל כתב-יד. כתיבה ראשונה+תיקונים בעט+הדפסה סופית. מכאן שאתה יכול לשער לעצמך שבכל לילה שכתבתי הגעתי לממוצע של כאלפיים מלים. הגישה לכתיבה של פפטריק קים היתה "פזיזנית" מבחינת העובדה שבישלתי במהירות רעיון לסיפור ופיתחתי אותו תוך מהלך הכתיבה. זו גישה שונה מהגישה לספרים האחרים שלי שלאחר שנולד הכיוון אני הופך בו אין ספור פעמים עד שהמיתווה מתייצב לפחות בחלקים ובקטעים שונים כמעט עד לפרטים. הניסיון והידע שרכשתי בשנותי במשטרה ובעוד מקורות עזר לי רבות בכתיבה הזאת."


"נאחזתי בחומר שהיה מוכר לי היטב מבחינה אישית. דוגמה: "ארמון הנשים האבודות". כעשר שנים קודם לכתיבתו ביקרתי במיורקה. דמות המשורר שמופיעה שם אכן נולדה עקב העובדה שבפלמה דה-מיורקה גר בקביעות הסופר, המשורר וההסטוריון הבריטי הנפלא, רוברט גרייבס ( מחבר "אני קלאודיוס ""גיזת הזהב " ושניים-עשר הקיסרים"). הרי לך מהיכן שאבתי את חומרי הסיפור הבסיסיים. כך גם ניכר הדבר בעוד כמה וכמה ספרים בסדרה.

 

"לעתים מצאתי את הרעיון באירוע פוליטי שהתרחש אי-שם בעולמנו.  וגם הסתייעתי בלא מעט מידע מהעתונים – לעתים גם מדיווחים ממקורות אחרים שהכרתי. המפתח לכל זה היה לכתוב כמי שאין לו ספר לקרוא והוא צריך ליצור לעצמו סיפור מעניין. יש קשר בין סיפורים אלה למציאות אל תוכה נולדו. סיפורים שהם בשר מבשרו של המתרחש במציאות. אם לא החשבתי את הכתיבה הזאת כ"כתיבה יוצרת", הרי בעת העבודה עצמה התייחסתי אליה ברצינות. ידעתי בדיוק למה מצפה המו"ל מבחינת המסגרת וגודל כתב היד. השאר היה נתון לשיפוטי וליכולתי ולא זילזלתי בקוראי גם כאשר לא השתמשתי בשמי. מעולם לא ידעתי מי עוד כתב לסדרה הזאת עד שנתקלתי בחומרים שפירסמת עליה.
הדבר המשמעותי בפרשת כתיבה זו היה דווקא ההכרות והידידות שנולדה ביני לבין המו"ל אורי שלגי. מעולם לא נפגשתי בענף המו"לות באיש ישר ממנו. מבחינת מו"לים של ספרות-מתח, אני יכול רק לציין לשבח מתוך הערכה ממשית, את שלגי. איש הגון למופת, ישר כסרגל. הייתי אפילו אומר, נדיר בנוף המו"לות הישראלית. מה גם שהוא אוהב-ספר אמיתי. היה איכפת לו להצמיח גם ספרות-מתח במקביל לספרי המתח המעולים שתרגם ופרסם. מתוך שהכיר את ה,סנוביות" של השנים רחוקות ההן, העלולה לדחות סופר שכותב בעברית ובמקור ספרי-מתח, החליט לבסוף להציגו כ"סופר חו"ל". מבחינתו זה עבד כנראה. הוא האמין באמונה שלמה שהוא תורם רבות לאוהבי ספרות בארץ. בלי סנוביזם. הוא תמיד ידע כי יש קהל רחב שוחר להנאתו ספרות עלילה רוויה במתח רומנטי. לדעתי רם אורן,
למשל, מעולם לא יכול היה לזכות במעגל קוראים כה-גדול, אלמלא הייתה פרושה לפניו תשתית כזאת.שנוצרה בידי אורי שלגי."

 


מה משמעות השם "דולג " שבו השתמשת ככותב "פטריק קים ?
"השם ע.דולג קשר בהיסטוריית המשפחה.השם הקודם שלנו היה דולגין. והשם ע.דולג, משמעו "עמוס דולגין". השם ע. דולג שימש אותי ברוב המקרים, אך היו כאלה שכנראה השתמשתי בשם אחר – ואיני זוכר אותו. למדתי משורותיך שכמה וכמה מהספרים האלה זכו במהדורות נוספות וזה מעיד באמת על מה שציינת"קהל אוהבים".

כותב מותחנים בינלאומיים

 

השלב הבא בקריירת הכתיבה שלו היה כתיבת מותחנים בעברית ובאנגלית מהם תחת שמות בדוייים ומהם שהפכו לרבי מכר עולמיים.
במידה מסו ימת הכתיבה באנגלית עבור אריכא הייתה עוד דרך להשתחרר מדמות אביו .
אריכא: "רציתי להשתייך לקהל אחר שלא יערוך השוואות ביננו. ולכן כתבתי ספרים מסוג חדש."

אחרי שפרש אריכא מהמשטרה וסיים עם פטריק קים קיבל הצעה למיזם משותף עם  העיתונאי המו"ל וראש עיריית הרצלייה לעתיד אלי לנדאו. לנדאו ואריכא יזמו פרוייקטים שאותם כתב אריכא ולנדאו הפיץ אותם ודאג לתרגומם בחו"ל. הזכויות עליהם נשארו בידיו ובמקרה אחד בספר "הפניקס "  שמו גם מתנוסס לצד אריכא כמחבר שותף ע"פ דרישתו. במקרה אחר שמו התנוסס על ספר שאותו כתב אריכא מבלי ששמו של זה יופיע כלל, ולמעשה הפך בכך אריכא ל"סופר צללים"..

 זהו רעיון מקובל מאוד בחו"ל ששם יש יזמי ספרים כאלו "שיוצרים"  ספרים שאותם כותבים אחרים תחת שם בדוי. .במשך זמן מה אריכא ולנדאו פעלו כצוות לכתיבת מותחנים. הם פירסמו ביחד שלושה  ספרי ריגול ומתח בכיכובם של סוכני המוסד והשירותים החשאיים של ישראל. מקצתם התפרסמו בשפות רבות ברחבי עולם, תורגמו לספרדית איטלקית דנית נורוגית ויפנית זכו בתפוצה גדולה. הספרים שנמכרו במליוני עותקים הכניסו לאריכא כסף רב. הוא הפך לסופר המותחנים הישראלי המצליח ביותר בעולם.

מה היה סוג הקשר בינך ובין אלי לנדאו בכתיבת ספרים אלו ?
אריכא : "אלי לנדאו שימש כמו"ל של שניים מספרי בפסבדונים בארץ, ב"א.ל. הוצאה מיוחדת" שלו  ועבור "פניקס" תרם גם כסוכן שיצר את הקשר עם ההוצאה בחו"ל.

"נהגנו לגלגל שיחות ברעיונות שונים, מפני שקשה לי לכתוב על נושא שלא מתקיים וצומח מתוכי. אלי  לנדאו איש פורה ברעיונות. אבל גישתו שונה משלי וכך גם רעיונותיו.  בכל זאת כשהעליתי רעיון נכון הוא קלט את ערכו מיד.

אם זאת יש להבהיר כי  שלושת הספרים שעליהם עבדתי עם לנדאו נכתבו על-ידי ועל-ידי בלבד מההתחלה ועד הסוף. את חלקו ביטא במימון ההוצאות השונות, באיתור גזרי עיתונות – כשנזקקתי לעובדות שלא אטעה בהן. הוא היה עבורי בעיקר שני דברים, מו"ל וסוכן מכירות, תפקיד שבו הצטיין. 
"הוא גם היה עוזר לאיסוף מידע מהעיתונות וארכיונים וסיפק לי מידע שהצלבנו ובדקנו אצל מקורות של אישים משירותי ביטחון. במקרה אחד, מדובר ב"פניקס", הוא היה אחראי להשגת מידע שנדרש לעלילה שהתפתחה בכתיבה ממש במקביל לאירועי המציאות וממנה ינקה – והסתיימה זמן קצר לאחר בואו של סאדאת לישראל. לא היה בינינו קשר מעבר לזה. אבל הייתי משוכנע גם אז וגם היום שאילו לנדאו היה מחליט להמשיך במו"לות יכול היה להערכתי להיות מו"ל חשוב. היו לו חושים מצויינים. אבל הוא התמקד בתחומים אחרים, כראש העיר הרצליה וכיוצא בזה. 
"לצערי נוצרו נסיבות שהוא צירף את שמו לשמי במהדורות האנגליות כמחבר וזה הכל."

ההתחלה  של שיתוף הפעולה בין השניים הייתה עם ספר בשם נפט האל החדש מאת "ניגאל דון-כיארי " ( ואריאציה של שמו של אריכא) . א.ל ההוצאה המיוחדת, 1975.

 

 חמישה פרקים ממנו הופיעו תחילה  תחת השם "המשימה שדות הנפט " במוסף יום שישי של ידיעות אחרונות "7 ימים גליונות 573-577 14.2.75-14.3.75 )

 

השליט הלובי מועמר קדאפי במהדורת ידיעות אחרונות של הספר "נפט".צייר מאיר עוזיאל

הספר נכתב על רקע משבר הנפט הגדול בשנות השבעים שפרץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ותיאר עתיד קרוב מאוד שבו ארה"ב נאלצת לפלוש למדינת נפט מזרח תיכונית כתוצאה מהעלאה מטורפת של מחירי הנפט בידי הקולונל קדאפי המתואר בספר כפאנאט אנטישמי החובר לשייכי נפט תאבי בצע. הוא תורגם והופיע בשמו של אריכא, באנגלית ובהולנדית.

 

הלוגו של "המשימה שדות הנפט " בעת פירסום הסיפור בהמשכים ב"ידיעות אחרונות" .

גיבורו מר "ג'ורדן" סוכן ממוצא ישראלי הוא שמכין את הקרקע לפלישה אמריקנית לנסיכות נפט דמיונית .

 

 באנגליה הוא התפרסם תחת השם "איש ושמו ירדן". ובמקומות אחרים בשמות שונים. בהולנד, למשל, הוא נקרא "חרב דמוקלס". הספר עורר ענין אצל מפיקים שונים.

"

חרב דמוקלס" מאת עמוס אריכא בהולנדית

העטיפה האחורית של "חרב דמוקלס " בהולנדית

 אריכא: "הסיפור נמכר להסרטה למפיק הוליבודי. חתמנו על חוזה ואני כתבתי תסריט מפורט ומוכן לצילומים ואוטוטו… דבר לא יצא..התסריט לא מומש."

בקריאה היום  המצב המתואר בספר  מזכיר את המצב שבו אנו נמצאים היום כאשר ארה"ב אכן פלשה למדינה מפיקת נפט מסיבות מעט שונות  מאלו שמתוארות  בספר.

אבל יש בו שיפור מועט מאוד לעומת מותחני פטריק קים הצנועים יותר שכמה מהם עולים עליו בהרבה.

קרלוס

 

המשטרות של 50 מדינות ברחבי העולם מחפשות את קרלוס איש הטרור הבינלאומי ששמץ מזהותו נחשף בעת שרצח שני שוטרים צרפתיים בפאריס ועתה הוא מוקד התעניינותם  וסקרנותם של שירותי ביון וביטחון ושל סופרים ועיתונאים .

הסופר א.ל. הנטר שהתחקה על פעולות המרדף הבינלאומי אחר קרלוס כתב רומאן  מציאותי -בדיוני  על מעללי האיש וחבורתו המתבסס על שילוב של עובדות ומתן פירוש לעובדות, ובו הוא מתאר את הדמויות המרכזיות של "אירגון הטרור הבינלאומי" שאחת מזרועותיו העיקריות קשורה קשר מהודק עם הטרור הערבי האנטי ישראלי וכמה ממבצעי הטרור והאנטי טרור במקומות שונים ברחבי העולם .

 ( הפתיחה לפרסום בהמשכים במוסף יום שישי " של מעריב " ל"קארלוס " מאת א. ל. הנטר " ( עמוס אריכא )
לאחריו פירסם ספר מז'אנר חדש לחלוטין שספק אם היה קיים קודם לכן בישראל .  זה היה קרלוס :טרור בעל 1000 פרצופים  מאת "א.ל.הנטר " הוצאת א. ל. הוצאה מיוחדת . 1975. ( הופיע במוסף יום שישי של מעריב "ימים ולילות בשמונה פרקים מה7 בנובמבר 1975- 26 בדצבמבר 1975)
היה זה סיפור בדיוני שהתבסס על דמויות אמיתיות שהיו בעת הכתיבה בכותרות העיתונים. גיבור הספר היה הטרוריסט המפורסם "קרלוס, שהחל להתפרסם רק כמה חודשים לפני כתיבת הספר. בשנות ה70 זכה קרלוס לפירסום עולמי מקביל לזה שזכה לו בן לאדן בשנות ה-2000 כמעין התגלמות של הטרוריסט הבינלאומי. אריכא היה בין אלו שתרמו לפירסום זה בספר שאותו כתב תחת שם בדוי ובכתיבתו לא הודה בפומבי עד עכשיו .

 

אריכא הציג את סיפור חייו  ( המדומיין בחלקו או ברובו  ) של קרלוס ואת קשריו עם טרוריסטים אחרים כמו מוחמד בודיה במסגרת סיפור מאבקו של סוכן הישראלי בטירוריסטים הפלסטינאים שאליהם הצטרף קרלוס.

בממסגרת העלילה מתברר שלקרלוס יש כפיל , הנראה בדיוק כמוהו , פלסטינאי טירוריסט מסוכן גם הוא שמחוסל בידי סוכן "מוסד". קרלוס נשבע לנקום את חיסולו וסוכן המוסד יוצא  גם בעקבותיו.

העלילה כוללת שמות של אנשים וארגונים אמיתיים, ומתיחסת לאירועים אמיתיים שונים ויוצרת רושם ( מוטעה ) של "דוקודרמה ".

אריכא: "בספר זה יצרתי לראשונה מסכת סבירה של סיפור חייו של קרלוס מקטעי ידיעות שאלי לנדאו השיג לי באותםהימים.  קרלוס היה אז בכותרות כמעט מדי יום אז כתבתי עליו ספר. הנושא נזרק לעינינו ויצקתי אותו מאלף פרטים שחיברתי לעלילה ולדמויות. מבחינת מסויימת במהלך הכתיבה רותקתי בעצמי למה שפיתחתי. הרגשתי את הדרמה צומחת אל מול עיני. אלי סייע לי באיסוף מידע, בעיקר ממקורות עיתונאים ועתונות, מפני שאני עצמי ישבתי צמוד למכונת הכתיבה במשך ארבע-עשרה שעות ויותר מדי יום. הייתה לו גם מערכת קשרים עניפה למקורות מידע מעולים.
"את כל החומר הזה סיננתי מדי שעה בשעה. השוויתי, הקבלתי למקורות שונים, וחיברתי חתיכה לחתיכה, ממש פסיפס מורכב עד מאד. אבל זה היה חלק חשוב בחוויית יצירה שכזאת – והיא גם הנותנת לשיטות עבודתי כל השנים, בנוסח דע את החומר."

 

 

 

איורים  של מאיר עוזיאל למהדורת הסיפור בההשכים במעריב של "קרלוס ".

כמה קוריוזים לגבי  רומן זה. ככל הנראה שזאת הייתה פעם ראשונה ששני המוספים המתחרים של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות"  פירסמו באותה השנה  בהמשכים שני ספרים של אותו מחבר. אך סביר להניח שלא היו עושים זאת אם היו יודעים שאותו האדם עומד מאחורי שניהם. שני הספרים פורסמו  תחת שמות בדויים שונים.
והספר על קרלוס פורסם בהמשכים בתזמון הטוב ביותר שיכול סופר מתח לחלום עליו בשבוע של פירסום הפרק האחרון  בדצמבר 1975 ביצע קרלוס את הפעולה המדהימה ביותר שלו עד אז ( וגם מאז )  חטיפת שרי הנפט של אופ"ק.
 
 
 

הפרק המסיים של "קרלוס " במעריב .הופיע כמה ימים לאחר חתיפת שרי הנפט של אופ"ק בידי קרלוס .

ספר זה פורסם  לאחר מכן וכמעט במקביל לפרסומו בעברית גם באנגלית בצרפתית ובספרדית .

.

 

קרלוס המהדורה האנגלית. משום מה שמו של עמוס אריכא אינו מופיע עליו אם כי הוא המחבר.

אך שמו של אריכא נשמט ממנו מסיבות שאריכא מעדיף שלא להיכנס עליהן ומן הסתם יש מאחורי זה סיפור מסובך .
משום מה במהדורה האנגלית מופיע כמחברים שמם של אלי לנדאו יזם הספר והעיתונאי הבריטי דניס אייזנברג שככל נראה רק תרגם אותו לאנגלית .

"מדוע שמך אינו מופיע במהדורה האנגלית ? היא שונה משמעותית מהספר העברי ? "
אריכא: "הגרסאות הזרות זהות לעברית. את הספר במקור העברי אני כתבתי. היות ולא רציתי להשתמש בשמי, מסיבות שונות הסכמתי שלנדאו שהיה המו"ל ישתמש בשם האנטר במשמעות "הצייד". הוא החליט להוסיף את ה-א.ל. (שהיה שם ההוצאה ושאוב מר"ת של שמו). היות והוא היה בעל כל הזכויות בספר הזה – קיבלתי דומני תשלום חד-פעמי – הוא  תירגם את זה לכמה שפות והפיץ את זה בכל שם שרצה בו. זה אינו משנה את העובדה – שאני הוא זה שכתב את קרלוס מתחילתו ועד סופו.

דניס איזנברג ששמו מופיע כאחד המחברים היה עיתונאי בריטי שעבד עם לנדאו בעיקר בשיפוצי השפה האנגלית – וחלק "מתשלומו" היה כנראה גם במקרה הזה צירוף שמו.

קרלוס הופיע מאז כגיבור בדיוני במותחנים אחרים ובהם בסדרה מפורסמת של רוברט לדלום סדרת ג'סון בורן " שבה הוא מוצג כאוייב הקבוע של גיבורו של לדלום ג'סון בורן שעליו הוא גובר לבסוף בספר השלישי בסדרה, שעיבוד קולנועי שלו עולה בימים אלו על מסך הקולנוע ( ללא כל איזכור של קרלוס ). אולם אריכא היה הראשון שהפך טרוריסט זה לדמות בדיונית בספר.

סביר להניח שקרלוס האמיתי שנודע כמי שמודע מאוד ומתעניין מאוד בכל מה שכתבו עליו בתקשורת שם את ידו גם על ספר זה. לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה דעתו עליו ועל הגירסה הבדיונית של חייו שהוצגה בו. היום הוא אסיר בכלא צרפתי. אולי יום אחד יענה לשאלה זאת.

הפניקס

 

הפרוייקט המשותף המצליח ביותר של אריכא ולנדאו היה הפניקס ספרו המצליח ביותר של אריכא אי פעם ואחד מרבי המכר הבינלאומיים הגדולים ביותר של סופר ישראלי כלשהו. זהו מותחן ריגול עם לובים של קדאפי ואנשי המוסד ונסיון התנקשות במשה דיין. הספר נמכר במיליון ורבע עותקים בארה"ב בלבד, ובעוד מאות אלפי עותקים בארצות אחרות הוא תורגם לצרפתית איטלקית הולנדית דנית נורווגית יפנית וקוריאנית  והיו דיבורים שלא התממשו על הסרטתו .

 

פניקס המהדורה הצרפתית

הספר עוסק ברוצח שכיר בשם "פניקס" גאון פסיכוטי מומחה בתיכנון מזימות מסובכות שמסוגל לשנות את הופעתו ללא הכר בתוך רגע, ופרט לכך דבר  לא ידוע עליו.

  הוא מקבל משימה בידי מנהיג  לוב קאדאפי:  בעבור שלושה מליון דולר  עליו לרצוח את האיש השמור ביותר בעולם ( כן, גם יותר מנשיא ארה"ב – ברומן לא במציאות )  משה דיין,  וזאת על מנת למנוע חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים. ההנחה הלובית היא שרק משה דיין יוכל להביא חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים .

 

הפניקס . מהדורה הולנדית.

על מנת לבצע את המשימה ה"פניקס" מבצע שיעורי בית על משה דיין ולומד לחשוב כמותו לפני שהוא יוצא לחסלו במבצע התנקשות מסובך ומתוחכם מאין כמוהו.
הספר יצא לאור במטח פרסומת אדיר ותוך ימים ספורים נכנס לרשימת רבי המכר ותורגם לגרמנית איטלית צרפתית הולנדית נורווגית ויפנית ולשפות נוספות .

לי עצמי הספר מזכיר את ספרו המפורסם של פרדריק פורסייט "נשיא על הכוונת " שבמרכזו עומד המתנקש המסתורי "התן " אדם שיכול להחליף פרצופים וזהויות תוך שהוא יוצא לרצוח דה גול.
כדאי להיזכר שהטרוריסט המפורסם קרלוס גיבור ספר קודם של אריכא קיבל את כינוי "התן " מספר זה. אבל הספר הוא מותחן מוצלח בפני עצמו.

 

"פניקס " המהדורה האיטלקית .

אריכא: "כתבו הרבה רומנים על רצח של מנהיג בכיר וגם השם של דיין אינו סגולה להצלחה כשלעצמו. עובדה היא שחודשיים-שלושה לפני הספר שלי יצא ספר אחר על ניסיון לרצוח את דיין ולא זכה לכל הצלחה. הספר זכה להצלחה לחלוטין בזכות עצמו ובזכות איכותו המיוחדת.

 

הספר הזה כמו ספרים אחרים של אריכא תרם תרומה עצומה בתודעה של קוראי הספרות הפופולארית העולמית ליצירת תדמית של סוכני המוסד הישראלי כגיבורים  כמעט כל יכולים ואת תדמית אירגון "המוסד " כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בשנים האחרונות . 

 

 

הפניקס מהדורה יפנית 

אבל באופן אירוני הוא מעולם לא הופיע בעברית וזה לא באמת ברור למה.  

רב המכר הענק  היה גם הפרוייקט המשותף האחרון של אריכא ולנדאו ששמו מופיע שם כמחבר שותף.

 אריכא: "בנקודה מסויימת החלטתי מסיבותי לא להמשיך לעבוד עם אלי לנדאו. בסופו של דבר מעולם לא הייתי איש "צוות"ואף פעם לא הרגשתי באמת בנוח עם הרעיון הזה. כתיבה, היא בסופו של חשבון התמקדות יחיד בלוח שלפניו. העדפתי לשבת ולכתוב מותחנים שיהיו לחלוטין שלי ולא לתת מענה לבעיות פרסום של אחרים.

 

  אלי לנדאו המשיך  ו"יצר"  במקביל  עוד שלושה ספרים עם אנשים אחרים  מהסוג שיצר עם אריכא.עם מנחם פורטוגלי ודניס אייזבנרג יצר את Operation uranium ship ( 1978)  שהוסרט בידי מנחם גולן על שוד ספינת האורניום לצרפתית בידי אנשי מוסד ישראליים

הספר השני היה עם  העיתונאי אורי דן ודניס אייזנברג.

ג The Mossad inside stories :Israel’s secret intelligence service ( 1978)   סיפורים על המוסד הישראלי ,

ושלישי עם אורי דן ודניס אייזנברג  Meyer Lansky: mogul of the mob 1979( )על  הגנגסטר היהודי האמריקני מאיר לנסקי שאף שימש כבסיס לסרט על הנושא. .אבל לאריכא  לא היה קשר ביצירתם .

שעת הליצן

  

אריכא חיבר עוד שלושה מותחנים שהופיעו באנגלית וכולם היו קשורים בישראל. אחד מהם "שעת הליצן" התפרסם באיטלקית לפחות בשתי מהדורות, וכנראה תורגם לעוד שפה או שתיים. בינתיים אריכא שוב שינה כיוון לעבר יעדים חדשים.
אריכא: "אבי יוסף אריכא תיכנן ואפילו הכין עצמו לכתיבת רומן רחב יריעה על רק מלחמת העולם השניה. הוא ביסס את הרומן (נקרא לו לצורך העניין – "הכיסא") על סיפור שהיה. ערב מלחמת העולם השניה נדרש רב חשוב ביותר, ראש חצר חסידית, להימלט על נפשו ביחד עם בני קהילתו מוורשה שבפולין. החסידים לא


היו מוכנים שכסאו העתיק, שהיה עובר מדור לדור, יופקר והחליטו להסתכן ולהצילו. הלכו וקראו לנגר אמן מבני הקהילה וזה ניסר את הכסא לאחד עשר חלקים שניתנו לאחד עשר חסידים. אלה יצאו למנוסתם בדרכים שונות רק לאחר שהרבי השביע אותם כי על כל אחד מהם להביא את החלק שבידו לירושלים ושם להרכיב את הכיסא מחדש.
"אבא התכוון לבנות רומן בו שלושה-עשר פרקים. זה הפותח, אחד-עשר הסיפורים של החסידים כל אחד בדרכו, והאחרון בירושלים לשם הגיע החסיד הראשון ערב הקמת המדינה, והאחרון שבהם בתחילת שנות החמישים. הכוונה הייתה להקיף את תמונת השואה מזוויות שונות ולהעלות משהו מנוראיותה. כיסא הרב הורכב בירושלים ולמיטב ידיעתי נמצא ב"היכל שלמה". באחר הקלסרים של אבא גם מצאתי את תצלום הכיסא ה ש ל ם שמסגרתי והוא נמצא בידי. כעת באת ועוררת בי רגשות שכאלה עד שהלכתי לאתרו ותליתי אותו שיהיה כל הזמן מול עיני.
 
 
 

"לימים, כעבור שנים, כשכתבתי את רומן המתח שלי "שעת הליצן" (HOUR OF THECLOWN), השתמשתי לזכרו של אבא בעלילה הזאת ושזרתי אותה ברומן. כתוצאה מכך "שעת הליצן" הוא המותחן החביב עלי כי יש בו אלמנטים הקשורים לאבי שרעיונו לא מרפה ממני."

 

"שעת הליצן " מהדורה איטלקית.

"ב"שעת הליצן" יצרתי דמות של איש ביון סוביטי המגלה עקב תפקידו שהק.ג.ב עומד לסייע לטרור ערבי נגד מנהיגים יהודיים בארה"ב. האיש בסיפור הוא צאצא של חב"ד פרט שלא היה ידוע בביוגרפיה שלו והוא פועל להכשלת המבצע של הק.ג.ב . חודשים אחרי שהספר התפרסם פורסמה במוסף הארץ פרשיה של תת אלוף קרבי בצה"ל עם היסטוריה אישית דומה להפליא לזאת של הגיבור משעת הליצן.
 
 
 

 

 

מהדורה איטלקית שניה של "שעת הליצן"



שעת הליצן נמכר בארה"ב בלבד בשלשת רבעי מליון עותקים. הוא היה מועמד להסרטה לסדרה טלוויזיונית בארה"ב בארה"ב . היו כמה דיונים רציניים, אבל הדבר לא הסתייע.
.

 ספרו הבא "מסע אל המוות" עוסק בתיאור חדירת מאפיונרים ישראלים לארצות הברית, ועד להתארגנותה של כנופיה שהדון שלה הוא אחד "משלנו", בשנות השמונים. העלילה המתחילה בניו-יורק מתפרשת בין לוס אנג'לס לאיזור מונטריי וכרמל בקליפורניה.  הדון נטבח על-ידי אויביו ממש באותו רחוב, באנדי דרייו, בו בוצע הרצח הכפול המיוחס לאו. ג'י. סימפסון.

 

הספר הגמל המעופף  הוא וריאציה על נושא אלי כהן סיפור שמי שמכיר אותו יודע שקרה ויותר מפעם אחת. מי שלא יודע תמה אם באמת יש עוד אנשים שיוותרו היום על משפחה וחיים אישיים לטובת המדינה .
אריכא טוען שהוא שלם כסופר כפי שלא היה מעולם עם ספר זה. אגב, באמריקה של היום מקיימים בקהילות שונות אירועים של מועדון-ספר ל"הגמל המעופף".

 

הגמל המעופף מהדורה דנית

למה הספרים האלה לא הופיעו בעברית מעולם?
אריכא: המו"לים דרשו שאתרגם אותם בעצמי והראיון ללכת חזרה לא נראה לי העדפתי לעסוק בדברים חדשים . והפעם בשפה העברית עבור הקהל העברי ולא הבינלאומי .

מבחינה מסחרית זאת הייתה החלטה לא הגיונית.
"מעולם לא הייתי בעל "חשיבה מסחרית", או "כלכלית". רק מאחד הספרים האלה בלבד עשיתי כסף רב בזמנו והייתי יכול להמשיך לעשות כסף אבל ויתרתי. הספיק לי. רציתי לכתוב ספרים בעברית עבור הקהל הישראלי על הנושאים שבאמת עניינו אותי.
"כל השנים כשכתבתי בשפות אחרות ידעתי שאני לא קיים מבחינה ספרותית בארצי ושאני חוטא לעצמי ( אם כי בוודאי לא מבחינה כספית ) כשאני ממקד את כל הפעילות שלי בחו"ל. לבסוף החלטתי שאם לא אתמקד באורווה המקומית שלי,  אני הולך לאיבוד."

 

 

הגמל המעופף מהדורה נורוגית


ההיסטוריה החלופית של תל אביב הקטנה .

 

 

 

העטיפה האחורית של "נשף חברים ".

 

לאחר מכן פירסם אריכא כמה רומנים בעברית שמטרתם הייתה לשקם את הקריירה הספרותית שלו שדומה שדעכה מאז הימים הרחוקים של ה"כומתות השחורות " וה"המסך עולה ".

.
מבין כל הרומנים למבוגרים של אריכא בעברית הבולט ביותר הוא "נשף חברים" ( שלגי , 1993)  שבו מתאר אריכא את חיי הבוהמה של תל אביב בשנות השלושים. אלה שהכיר אותם כאשר היה ילד קטן, ובספר זה הוא מנציח אותם.

הגיבורים של "נשף חברים"  הם השחקנית חנה רובינא  שואריאציה שלה כבר הופיעה בספרו משנות החמישים "המסך עולה "  וכאן היא  רקדנית יודעה ( אריכא קורא לה כאן  גובינסקא, דווקא על שם שחקנית אחרת ומתחרה שלה ביופיה בהבימה " באותה התקופה המוצגת כאן כדודניתה  ) והמשורר אלכסנדר פן ( הנקרא בספר דניאל לב ). אריכא מספר בספר את סיפור  רומן האהבה שנקשר בינם והסעיר את הישוב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. זהו סיפור שששימש כנושא מרכזי לרכילויות התקופה והרבה מעבר לה, מה עוד שרובינא ילדה לפן תינוקת ללא נישואין, את הזמרת לעתיד אילנה רובינא.

השמות אומנם שונו  אבל אריכא אינו מכחיש את האשמה שהוא כתב על אנשים אמיתיים .

אריכא: "הנושא דיבר אלי שנים רבות עוד לפני שכתבתי את הספר. הוא מתמצת  מבחינות רבות גם פרקים שלמים של חיי. אהבתי אותו בעת כתיבתו – וגם עכשיו.
"נולדתי לתוך הבוהמה העברית  וגדלתי כחלק אינטגראלי בתוכה בעיסוקי כיוצר וכאמן. הייתה בבוהמה רוח משפחתית שאין למצוא אותה היום. את כולם היכרתי היטב,  את אנשי הבוהמה הספרותית והאמנותית של תל אביב ובספר הזה הנחתי מצבה לבוהמה הזאת שהייתי חלק ממנה ואני עצמי מופיע בספר בשמי. הספר נושם גם סיפורים ששמעתי מיגבוריו, כרובינא, פן ואחרים."
ומה שסיפרה לך רובינא נמצא בספר?
"לא מעט מזה.  מגיל רך גם הכרתי את אלכסנדר פן. הוא היה אחד האנשים החכמים שנתקלתי בהם בימי חיי. איש מבריק שיופיו היה מכשלתו. כמו אבי גם הוא נפטר בגיל צעיר מסוכרת וזה מקרב אותי אליו עוד יותר."
פן דיבר איתך על רובינא ?
"היא הייתה קיימת בביתו יומם ולילה. מעל למיטתו היה תלוי הציור הנפלא שצייר בצבעי שמן על שק בו הנציח מעמד מתוך ריקוד הקבצנים במחזה הדיבוק שבמרכזו רובינא. היא שלטה בביתו עד יומו האחרון אבל נכון שבשיחות הוא היה מזכיר אותה לעיתים נדירות ביותר."

"עשיתי רישום של פן אחד משורת רישומים של דיוקנאות יוצרים מתל-אביב הקטנה שהוצגו במסגרת תערוכתי על תל-אביב בת ה-90 שהתקיימה בבית ביאליק.
רישום זה של פן כפי שרשמתי מציג אותו כשמאחוריו שרטוט של ציור השמן שהיה תלוי מעל למיטתו בו צייר את רובינא במרכז הקבצנים הרוקדים ב"הדיבוק".
"אבל צריך לציין שהדמויות בספר בדרך כלל מבוססות על שילוב של כמה אנשים אמיתיים וכל דמות גיבור אינה רק רובינא למשל, אלא יש בה מנשים אחרות. הבת אלכסנדרה אינה בהכרח אילנה רובינא שאמנם הייתה ידידה שלי, אחת הנשים המרהיבות ביותר בארץ, אלא נמצאות בה שתיים נוספות כמו תרצה אתר ונעמה נרדי. הדמות שלה בספר מוצגת כמי שרקדה בלהקת הפנטומימה של שיקה אופיר כפי שהיו אלה במציאות זיוה רודן ומיה זיו. בסופו של דבר  לא תיארתי את העובדות המדויקות אלא נתתי לעצמי חרות ספרותית לספר לא רק את מה שאכן התרחש במציאות אלא מה שעשוי היה להיות ויכול היה להתרחש, שהרי הספרות היא תמיד  נעלה על המציאות
."

ספריו האחרים של אריכא מתקופה זאת חזרו לתחומי עיסוקו הוותיקים בנושאי מתח וביטחון אבל מזויות שונות ורדיקליות. גיבוריו רובם הם אנשי שירותים חשאיים יעילים, המעוררים גלי נוסטלגיה כאשר הם מתמודדים עם בעיות החברה הרקובה והמקצינה שמסביבם, וכולם מזכירים בהרבה יותר משמץ את הדמות של המחבר עצמו שלא היסס להכניס את עצמו לספרים בשמות שונים.

 

 

 הספר הראשון מסוג זה היה "עלמה בקצה הכפר"( – 1991 – הוצאת זמורה-ביתן).  שבו בתו של הגיבור המספר שהוא איש המוסד, היא תומכת נלהבת בזכויות הפלסטינאים ומנהלת רומן עם פלסטינאי, ( אך מנוצלת בידיהם במזימת רצח של משתף פעולה ונאנסת על יד מחבל של החמאס) .

 מי שקורה את הספר היום אינו יכול שלא  להיזכר בפרשת טלי פחימה .

 אריכא : "למיטב ידיעתי זהו הרומן הראשון שנכתב אצלנו על האינתיפאדה בחשיפה לשורשי הקונפליקט. זה ספר שאמור היה לזעזע את הארץ על האינתיפדה הראשונה שהדיה נכנסו אלינו לבתים והכריחו אותנו לעסוק בכך שאנחנו לא יכולים לשלוט בגורלו של עם אחר. אבל זה לא הצליח. הזעזוע לא קרה.

נקודה מעניינת בספר היא שאחת הדמויות מבוססת בבירור על איש הצבא והפוליטיקאי  אריאל שרון.

 אביב שחור / עמוס אריכא



ספרו אביב שחור ( 1994) הוא ספר בלשי המביא את סיפורם של איתמר איש היחידה הסמויה של המשטרה ודלית סטודנטית למשפטים באונ' תל אביב שמתעוררים בוקר אחד באפריל 1994 ומגלים שהם נרדפים על ידי חבורת מטורפים המשתייכים לארגן קיצוני מסתורי. אין להם מושג מדוע דווקא הם נבחרו כמטרה אבל תוך כדי חיפוש הם מגלים דברים מטרידים שונים על החברה הישראלית והגופים הקיצוניים המכרסמים בה.

 ישו והאשה הסזאנית      

רומן נוסף  שגיבורו בא מהעולם  של שירותי  הביון  הוא "ישו והאשה הסזאנית"(1995) ( ספר שראוי להיות מוזכר כאחד מהספרים בעלי הכותרים האניגמטיים ביותר וחסרי קשר לנושא העלילה  בשפה העברית )  שעוסק ביחסים המעיקים בין חרדים לחילונים דרך נקודת המבט של סוכן מוסד שהיה בשבי האוייב במשך שנים רבות, וחזר לארץ על מנת למצוא חברה קרועה ומשוסעת בידי גופים דתיים קיצוניים שונים.
במהלך הסיפור הסוכן מתאהב בעולה מרוסיה.

אריכא: "ישו והאישה הסזאנית " הוא אחד הרומנים שאני מחשיב אותם ביותר ביצירתי 
הזכויות להסרטה שלו נרכשו על-ידי זוג קולנועים צעירים, דן ונואית, בשותפות עם חברה וותיקה, הם כתבו תסריט מיקצועי עליו והגישו אותו למועצה למועצה הנוגעת לאישור תקציבים לסרטים – וקיבלו אצבע משולשת.. בגלל לחצים על-רקע פוליטי ברור (להערכתי) לדעתי כתוצאה מהדרך בה טיפלתי בחרדים קיצוניים."
זה ספר שאשמח באחד הימים לחזור ולהוציא אותו במהדורה חדשה.

עסקת פעם גם בכתיבת תסריטים ?
אריכא: עסקתי בתסריטי קולנוע שלא הבשילו לכלל מעשה שלם.

כתבתי כאמור תסריט על פי "נפט האל החדש " שלא הוסרט.

כתבתי תסריט ליהורם גאון על העולם התחתון על עבריין שזוכה לחנינה מבית הסוהר ועליו לסגור חשבונות העבר ולבצע פשע כדי למנוע ביצוע פשע גדול יותר .
. תסריט שני היה על רקע העולם  התחתון, יהלומים ונשים, שנכתב במיוחד עבור מזמין
שלבסוף לא מימש אותו.

והיה תסריט חשוב יותר מכל אלה על הפנתרים השחורים שלנו (תחילת שנות השבעים?) שמתרחש בחלקו בבית דגן,  שיורם גאון ביקש אותו לעצמו, אבל לבסוף נסוג. וכאילו לפתע הופיע מנחם גולן נלהב כולו להתחיל בצילומים – ואף חתם אתי על חוזה וקיבלתי גם מקדמה – ודבר לא יצא.
הצלתי ליורם גאון סרט שהיה עשוי מחתיכות שלא
התחברו – ולא ידע להגיד תודה"אני ירושלמי". לא קיבלתי לא תודה ולא פרוטה על-כך.

 

הרומן "תופס הגלים" ( 1998 ), רומן נוסטלגי לימים היפים של תל אביב הקטנה שלא ישובו יותר שגיבורו בין היתר הוא נציג בכיר לנושאים מיוחדים של המוסד והוא הילד הנחשב לראשון שנולד בתל-אביב. הגיבור משחזר את ימי תל-אביב הקטנה משנות השלושים ועד פרוץ האינתיפאדה, וכעת האיש מוצא שעולמו הבטוח פעם מתמוטט סביבו עם התפשטות הקנאות הדתית משיחית המטריפה את דעתה של המדינה עד לרציחתו של ראש הממשלה.

תל אביב הקטנה של ימי הילדות מוצגת לא רק בספרים שונים של אריכא אלא גם בציורים  ורישומים מרשימים המשחזרים את התקופה את העיר ואת האישים שהסתובבו בה .
לאחר ספר זה ופרסום חדש של "הכומתות השחורות" באותה השנה  אריכא נכנס לתקופה ארוכה של שתיקה שממנה יצא רק כעת עם המותחן רחב היריעה "אש זרה". שעימו הוא חוזר לשלב חדש של כתיבה.

איזה מספריך אתה מחבב ביותר ?
"אני תמיד מתחמק מלחשוב איזה ספר מספרי אני מעדיף יותר מאחרים. בעת יציקת החומרים לתבניות של ספר מסויים אני משקיע את כל-כולי באהבת הנושא – ואחר-כך קשה להתנער ממנה, למרות שכל הזמן אני חוזר ומזהיר את עצמי מפני אהבה מסנוורת. אבל אדם חייב לאהוב את החומר שהוא לש בו, אפילו כשזה צורב ואף אוכל את בשרו. אולי משום-כך אני נשמר מלומר גם ממרחק של זמן את זה אני מעריך יותר ואת זה פחות. אם להשתמש בקלישאה ידועה כי אז "כולם היו בני".
אני רגיש מאוד מבין הרומנים שלי בעברית לגבי "עלמה בקצה הכפר", ישו והאישה הסיזאנית ו"נשף חברים" בו אני חי בדמותי שלי בצורה הגלויה והלא מוצנעת. אני אחד הסופרים הבודדים שהכניסו את עצמם בשמם האמיתי לעלילה בספר."

אתה מתכוון להמשיך גם בעתיד בכתיבת ספרי ריגול ?
אריכא: "כרגע אני מתעניין יותר בכתיבת ספרי בלשים. בימים אלה אני עובד על הכנות לכתיבת רומן בלשי היסטורי על תל אביב הקטנה, מעין רומן מפתח על רקע האישים בתל אביב, ביניהם אנשי בוהמה וראש העיר מאיר דיזינגוף ואישתו צינה. אני משלים כעת תחקיר מפורט עבור ספר זה. יש לי רעיונות נוספים ואני פוזל גם לכתיבת רומן בלשי על רקע התנ"ך. רעיונות לא חסרים."

 פרדריק פורסייט הישראלי

עמוס אריכא מזכיר בספריו יותר מכל את סופר המתח הבריטי המפורם פרדריק פורסייט מחבר נשיא על הכוונת ו"תיקו אודסה" הידוע בתחקירים המפורטים שהוא מבצע עבור ספריו. מהבחינה הזאת אריכא נראה כתאומו הישראלי.

הקריירה של עמוס אריכא היא של אדם שממציא את עצמו שוב ושוב. הן ככותב מותחנים מעולה ויסודי ביותר וגם כמי שחושב שגם דרך המותחנים אפשר להתמודד עם הבעיות המציקות ביותר לחברה ולמדינה. נשאר לראות איך ימציא את עצמו מחדש בספריו הבאים.

 ספרי פטריק קים של  עמוס אריכא  

46. פסטיבל המוות בוונציה. ע. דולג ( עמוס אריכא ) . 1969. ב. 1977.

קים יוצא לונציה בעקבות חומר חשוב על רשת ריגול רוסית בנאס"א חומר שאמור להיות בידיה של שחקנית במשלחת קולנועית רוסית .

פטריק קים: מהדורה בכריכה קשה:האיש בעל המוח השתול
49. . האיש בעל המוח השתול . ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

אחד מגדולי מדעני החלל של ארה"ב נחטף בידי הרוסים לאחר שביימו את מותו בברית המועצות ומבצעים בו ניתוח מהפכני של  תאי זיכרון  של יצור גוסס איש ק.ג. ב. בכיר ביצור חי  וכך יהפך לסוכן שתול בארה"ב ובנס"א הפועל בפקודת הק.ג.ב מבלי שהמדען ידע על כך . אחד המעניינים בסדרה.

פטריק קים ארמון הנשים האבודות

50. ארמון הנשים האבודות. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

בת מליונר נחטפת לארמון נשים בארץ ערבית . קים יוצא לחלצה.

פטריק קים בחופשה ללא תשלום

51. בחופשה ללא תשלום. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

פטריק קים יוצא למשימה פרטית בסוריה כנגד אירגון טרור פלסטינאי שפוצץ מטוס בואינג אזרחי באוויר ועליו ידידה שלו. זאת בניגוד לדעת מפקדו שאינו רוצה לערב את ארה"ב בענייני המזרח התיכון .. אחד הספרים המעניינים  גם בגלל הקשר שלו לסכסוך הישראלי הערבי .

52. בשירות הנשיא הגוסס. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

פטריק קים בשירות הנשיא הגוסס

מתרחש במדינה בסהרה בשם מאדורה ארץ נפט עשירה ששליטה  הפרו אמריקני גוסס  ואחיינו מתכנן להשתלט על המדינה ולהעבירה לחסת סובייטית .המזימה היא על ידי ביום סרט עלילה בממלכה שניצבים  המופיעים  בו בתור לוחמים הם  בפועל שכירי חרב שתפקידם להשתלט על המדינה . אחד הסיפורים הטובים.

פטריק קים הגבול עובר באמצע

53. הגבול עובר באמצע. ע. דולג. 1970. ב. 1982 .

קים מצטרף בתחפושת לקירקס בולגרי נודד שבידי אנשיו יש את המפתח למיקומם של מסמכים סודיים שאותם הבריח מארה"ב מדען גרמני בוגד.

54. גלימת האבדון. ע. דולג. 1970. ב. 1982.?

סיפור בגוף ראשון.

ספר פטריק קים הטוב ביותר של אריכא .מסופר בגוף ראשון .קים נאבק ברופא נאצי דמוי  מנגלה  העומד היום בראש אירגון ניאו נאצי בדרום אמריקה ומשתף פעולה עם ארגוני טרור ערביים ומתכננן יצירת אנשים מכונות שיליטו בעולם את הרייך הרביעי .כולל דיונים שונים על מהות הרשע שהם מתוחכמים מהמקובל בספר פטריק קים .

55. ממלכת הפשע. ע. דולג. 1970.

קים יוצא כנגד מנהיג עולם הפשע של ניו יורק שמשם מתפשטות זרועותיו כתמנון אפילו לאפריקה   אדם בעל שיגעון גדלות ששואף לחקות את דרכיו של אל קפונה ולעלות עליו .

פטריק קים: המעצמה הבלתי נודעת-כריכה קשה
56. המעצמה הבלתי נודעת. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

קים נאבק במיליארדר יווני דמוי אונאסיס שמחבל במאמציה של ארה"ב להקים צי מיכליות. כולל סצינה הומוסקסואלית קצרה ראשונה מסוגה בספרי פטריק קים.

פטריק קים הנערה שירדה מהכוכב

57. הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג. ב.1981.

עוסק בריגול באמזונאס . בת מליונר מתאהבת בפטריק קים לאחר נחיתת אונס של מטוסו באמזונס ועוזרת לו במשימתו לחסל מהפכן פרו קומוניסטי מעריץ של  צ'ה גוורה שהוא מטורף וחלה מין .אחד הטובים בסדרה.

 

 .

58. .פרצוף האבן. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

קים נאבק בג'אמיקה במליונר מטורף שמעוניין לגרום לסכסוך בין שלושת מעצמות העל ולהשתלט על השברים שישארו .חיקוי ברור של ד"ר נו " של פלמינג. אחד הסיפורים המרתקים  בסדרה.

פטריק קים פרצוף האבן
59.רצח השגריר. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

מתרחש במדינה דרום אמריקנית  בשם סולבדה.ששם נחטף ונרצח  השגריר האמריקני  בידי הרודן  שמציג זאת כפעולה של מהפכנים  כעל מנת לחזק את התמיכה האמריקנית בו .

פטריק קים החיוך של מונה ליזה

60.החיוך של מונה ליזה. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

אחד הספרים הטובים ביותר .קים נאבק בסוכנת רוסית בעלת יופי מדהים ומהפנט וכשרים מנטליים יוצאי דופן .

61.המהפכה הפרטית. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

מתרחש באי  דמיוני באוקיאנוס האטלנטי דמוי קובה של שנות החמישים שבו שילטת המאפיה האמריקנית בבתי הימורים ודרך רודן עושה דברה. קים מסייע לקבוצת מהפכנים להפיל את השלטון הרודני

ולהביא דמוקרטיה לאחר שהוא נאבק במתאבק בעל שם עולמי בקרב לחיים ולמוות .

פטריק קים: המטרה-מלחמת עולם (כריכה קשה)

62.המטרה:מלחמת עולם. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים נאבק בגנרל אמריקני מטורף שמעביר סודות צבאיים חשובים לסובייטים וזאת במטרה לסכסך בין ארה"ב וברית המועצות מלחמת עולם שתביא להשמדתם של שנואי נפשו של הגנראל הנוער האמריקני השמאלני .

פטריק קים המרגל שערק פעמיים

63.המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי  .

פטריק קים העולם של מחר

64.העולם של מחר. ע. דולג. 1971. ב. נח סדן. 1982.

הברון יואן וון זכטן כופה על צמד גנבי אמנות גבר ואישה לגנוב בעבורו את תמונתו של רפאל "הנער מורונה "ממקום רגיש מאוד בותיקן חדר סמוך ללשכת האפיפיור וכן עוד יצירות אמנות .הברון הוא למעשה מאיור בק.ג.ב שעל קים למוצאו ולחסלו . מתברר שיצירות האמנות אינם אלא אסופת יצירות שהיו בידי הנאצים שעל גבן צויירה מפה לאוצר ניירות ערך שערכו עצום . הסובייטים גילו איזו יצירות   צויירה המפה המכוונת אל  האוצר . אחד הספרים הטובים ביותר .

46 המוות סוף פסוק ע. דולג .מהדורה. 1972. מהדורה ב. 1983. קים נאבק במליונר יווני מטורף ובשותפו במאי סרטי אימים מפורסם שמכינין לו מלכודת מוות שטנית על אי בודד בסגנון סרטי אימה .אחד הספרים הטובים ביותר .

18.מדבר הארגמן. ע. דולג. 1973. ב. פ. דן. 1978. ?

19.  המזימה הווייטנאמית. ע. דולג. 1977.מזימה של ויטנאם לחסל את נשיא ארה"ב באמצעות בוגד בשירות הביון האמריקני .

מספרים אלו יש בידי רק את המהדורה  המאוחרת אבל הם יצאו לאור כמה שנים קודם לכן .

 20 .בשליחות  מסוכנת במוסקווה. ע. דולג. 1982.( בפנים שליחות למוסקווה )

קים יוצא לחלץ סוכן אמריקני שמועמד לדין  למשפט ראווה במוסקווה . אחד הספרים היותר טובים בסדרה .

פטריק קים מבצע השעה ה-12

 21. מבצע השעה ה-12. ע. דולג. 1982.קים יוצא למדינה אפריקנית אומללה שנכבשה בידי שכנתה ומסייע למנהיגה להימלט לאירופה.  בסיפור שכנראה קיבל השראה ממלחמת ביאפרה.

ספרים שיוחסו ל"דולג " רק במהדורה מאוחרת (,כך שייתכן מאוד שהיחוס לו הוא שגוי .

 22. .  . הפצצה הצהובה. מהדורה א.  גיל  מור ( גלעד מורג ) . 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

. קים יוצא לחסל בסינגפור מזימה אינדונזית לפלוש למאלזיה .

23. המעצמה השישית. מהדורה א. אשר דורי. 1972. מהדורה ב. ע. דולג . 1983.

קים יוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבריים לרשות אלבניה באמצעות גנגסטרים איטלקיים .למרות הייחוס במהדורה המאוחרת הספר נכתב בידי אשר דורי ולא בידי אריכא .

אריכא מאריך שכתב כ30 ספרי פטריק קים סך הכל .

ראו גם

עמוס אריכא בויקיפדיה

עמוס אריכא בלקסיקון הסופרים

 עמוס אריכא באתר אמנים

ראיון עם אריכא

פרק ראשון מאש זרה

אריכא על איתמר סיאני

פניקס

וגם

ביקורת פניקס

הגמל המעופף באמזון

ביקורת  פסול של  אריכא

מלון דה  לה מר עם ציורים של אריכא

וגם

יוסף אריכא אביו של עמוס אריכא

המזימה הרוסית נגד ישראל :על אש זרה

אש זרה פרק ראשון

שוש אבני על אש זרה

ריקי בן ארי מאיירת של אריכא

מלכה נתנזון על עלמה בקצה הכפר

וגם

 לתפוס את הגל האחרון :מלכה נתנזון על "תופס הגלים"

 חלום בדוי או פלא :מלכה נתזון על "נשף חברים"

אלי לנדאו

הסוכן החשאי מהקרמלין

ספרי אריכא באנגלית

תקציר של ארמון הנשים האבודות/

הצנזורה נגד סופרים

פטריק קים הקוריאני מסוקס האצבעות

פטריק קים הרשימה המלאה .

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן ופטריק קים

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שכתב את פטריק קים על פנחס דנציגר

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

גן העדן המורעל :עמוס אריכא על קובה

עמוס אריכא על המערה החשמלית האמיתית

 המזימה הרוסית  נגד ישראל : "אש זרה" מאת עמוס אריכא

הוסף לסל את אש זרה / עמוס אריכא

המזימה הרוסית נגד ישראל

 
עמוס אריכא סופר המתח והריגול הפעיל הוותיק ביותר בישראל  פירסם בימים אלו את מותחן הריגול "אש זרה "  המתאר את מאבקם של אנשי המוסד כנגד קבוצת קושרים יהודים קיצונית המתכננים את הרס מסגד אל אקצא על מנת לעצור את ההתנתקות מחבל עזה . בלי דעת חבורת קושרים זאת מייצגת את האינטרסים של מעצמת על זרה,רוסיה של ולדימיר פוטין , שמעוניינת בחוסר יציבות שיגרם באזור כתוצאה מהרס המסגד ומממנת מאחורי הקלעים את אנשי הקבוצה מבלי שאלו אף יהיו מודעים למפעיליהם האמיתיים ולמטרותיהם .

סופר הריגול הוותיק ביותר בישראל

 

עמוס אריכא הוא ככל הנראה כותב מותחני הריגול הוותיק והמנוסה ביותר הפעיל כיום בישראל . ומעטים בארץ מוכשרים כמוהו כל כך בתחום זה.
בעברו הוא היה גם אחד המחברים תחת שם בדוי של ספרי "פטריק קים איש הקאראטה "על עלילותיו של סוכן על חשאי אמריקני ממוצא קוריאני שאותו היציג כסופרמן . הוא חיבר כ30 ספרים בסדרה זאת עם שמות כמו "החיוך של המונה ליזה " והמרגל שערק פעמיים ". אבל אלו הם אינם ספרים שבהם הוא גאה במיוחד.
בשנות השבעים והשמונים הוא הפך לאחד הסופרים הישראלים המצליחים ביותר בעולם כולו כאשר חיבר באנגלית כמה מותחני ריגול על אנשי המוסד שזכו להצלחה גדולה בחו"ל ותורגמו לשפות שונות . במידה רבה הם יצרו שם את תדמיתו של איש "המוסד " כגיבור כל יכול ואת תדמית אירגון "המוסד " כולו כטוב בשירותים החשאיים של העולם ,תדמית שהחלה להיסדק רק בשנים האחרונות . ספרו "הפניקס " ( 1979) שתיאר מזימת התנקשות של מתנקש שכיר "הפניקס " בחיי בכיר ישראלי ,משה דיין, הפך לרב מכר ענק ותורגם לשבע שפות ( אבל משום מה לא לעברית ).
בשנות התשעים הוא חזר לספרות העברית "הקאנונית " פחות או יותר ופירסם ספרים בנושאים שונים כשכללו את "נשף חברים " ספר על רקע הבוהמה התל אביבית של שנות השלושים שתתבסס על סיפור האהבה בין השחקנית חנה  רובינא והמשורר אלכסנדר פן נושא המוכר לו היטב. לצד כמה ספרי מתח וריגול בעלי מסרים פוליטיים חריפים ביותר.מלווים תמיד בנוסטלגיה לארץ ישראל הישנה והטובה ובעיקר לתל אביב הקטנה.

וכעת לאחר שתיקה של תשע שנים אריכא חוזר בספרו החדש לתחום ספרי הריגול שבו זכה להצלחה הגדולה ביותר.
ז'אנר ספרי הריגול והמתח מסוגו של "אש זרה" נחשב בדרך כלל לז'אנר נחות המיועד להמנונים בתיאור עלילות מתח חסרות משמעות .סופרים כמו ג'ון לה קארה וגרהם גרין שהתעקשו לעסוק בו ואגב כך ליצור יצירות מופת בכל קנה מידה ספרותי נראים כיוצאים מהכלל שרק מוכיחים את הכלל .
עמוס אריכא באש זרה" בכל אופן הוא סופר שאפתני יותר מכפי שזה נראה במבט ראשון ומסופר המותחנים הרגיל.
אריכא יוצר כאן מותחן שמטרתו אינה רק למתוח ולרתק את הקורא אם כי מטרה זאת קיימת בהחלט . לצד זה הוא גם נותן טיפול שונה מאוד מבעבר לדמות אנשי המוסד ואירגונם בספרו הנוכחי,שבו הוא חוזר כביכול לנושאים של אותם מותחנים פופולאריים של העבר אך מנקודת מבט שונה ומפוכחת מאוד. .
הוא מנסה להראות את הריקבון והנטיות הקיצוניות המסוכנות הקיימות בחברה הישראלית ודווקא דרך המותחן. וזאת מתוך ההנחה שדווקא אנשי הביון והאירועים הקיצוניים והבדיוניים כביכול שהוא מתאר ( אך שמבוססים בדרך כלל בדרך זאת או אחרת על אירועים אמיתיים ) הם המדריכים הטובים ביותר למה שקורה בחברה הסובבת ככלל שאינה מודעת לקיומם . שהרי השפעתם על הנעשה אם כי סמויה מהעין היא חזקה יותר מזאת של כל אדם רגיל .
המוסד נגד ולדימיר פוטין
"אש זרה" מתאר את מאבקם של אנשי השירות הביון הישראלי במזימה שטנית של אירגון ימין קיצוני לפגוע במסגד אל אקצא בזמן ההתנתקות מעזה וכך להצית את כל האזור ולעצור את ההתנתקות . .
עד כאן לכאורה עלילה שגרתית הקיימת בעשרות מותחנים שהופיעו בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל .
.גם האיש הרע בסיפור שהוא מיליונר רוסי ו"אוליגרך" מהסוג שכבשנים האחרונות מוכרים לנו כל כך טוב ( גיידמק הוא שם שעולה מיד בראש אבל דומה שלאריכא היו גם מודלים ספציפיים מאוד אחרים לדמות זאת ולא דווקא המיליונר הצבעוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהכותרות בשנה האחרונה ). אותו אוליגרך הוא בן בית בחוגי השלטון הבכירים ביותר של ישראל כמו גם בחוגי הימין הקיצוני ביותר. בתוספת הוא גם כמסתבר סוכן כפול. הוא פועל בשליחותו של אוייב בלתי צפוי . לא האיראנים ולא הערבים אלא אויב לשעבר שכמסתבר פעיל מאוד מאחורי הקלעים ,נשיא רוסיה פוטין שהוא דמות נוכחת מאוד בספר ברוחו אם גם לא בגופו ממש כמעין עכביש של רשע השולח זרועות לכל מקום אפשרי.

ולדימיר פוטין הוא מינהלן לשעבר בק.ג.ב השירות החשאי הסובייטי שיצר לעצמו בספרים ובסרטים שהופיעו ברוסיה תדמית של סוכן על, מעין ג'ימס בונד רוסי אם כי לאמיתו של דבר מעולם לא היה יותר מבירוקרט אפור ובעל זיכרון ארוך מאוד מאוד.
כפי שהיה אגב סטלין בזמנו .
פוטין שאינו מופיע בספר באמת קיים רק ככוח שטני שמאחורי הקלעים המעורר את אימתם של כל הסוכנים החשאיים היעילים והמסוכנים שפעם עבדו עימו וכעת יש להם סיבה טובה מאוד לחוש אימת מוות מזיכרונו הארוך ומנקמנותו .
אבל פוטין אינו הגורם המושחת היחיד המופיע בספר .נהפוך הוא השחיתות דומה שהיא נמצאת בכל מקום .
הספר עצמו מתאר במיומנות הצפויה מסופר מותחנים וותיק כמו אריכא המאבק במזימה השטנית של שליחיו של פוטין כשאחת הדמויות הראשיות הוא מתנקש רוסי שנחוש בדעתו לבצע עוד משימה אחת אחרונה שתבטיח אותו לימי זיקנה .והוא אכן מבצע אותה ,או כך זה נראה ..
זאת העלילה כלפי חוץ אבל מה שנמצא תחת לקלעים הוא תחושת שחיתות חודרת כל וריקבון .גם בישראל וגם אצל יריביה שלי מזכיר יותר מכל  דבר אחר את המותחנים של ג'והן לה קארה
הסוף הוא בלתי צפוי ויפתיע את הקורא אם כי לאמיתו של דבר הוא רק פועל יוצא הגיוני ביותר מתמונת החברה העולה כבדרך אגב במותחן. חברה מסואבת שיד כל בה היא איש כנגד חברו . ואין לבטוח באיש גם באלו הפועלים לכאורה מהמניעים הנאצלים ביותר.
התוצאה היא מותחן ריגול מצמרר שמשאיר הרבה מאוד מקום למחשבה .

ראיון עם עמוס אריכא .


בעברך היית איש המוסד ?
אריכא. הייתי יכול להיות. היציעו לי והרעיון בהחלט קסם לי . בסופו של דבר לא הצטרפתי והעדפתי במקום זה עבודה במשטרה. .
אבל תמיד הייתי בין בשלבי ההתלבטות בין עולם היצירה הספרותית והאמנותית ובין העולם המסקרן של שירותי הריגול שבהם המטרה ברורה וההתלבטות היא תיאורטית לא קיימת .אתה רק ממלא פקודות . תקופה מסוימת שירתתי כדובר המשטרה ואז בשנות השבעים פנה אלי ראש השב"ב בהצעה לעבור אליהם לתפקיד בכיר ובסוף סירבתי .פשוט משום שהבאתי אישה לארץ וידעתי שאם אלך לשב"כ או למוסד פירוש הדבר שחלק גדול מהזמן לא והיה בארץ. והיה חשוב לי מאוד להיות בארץ . אבל כל השנים אני ממשיך לחשוב על השירותים החשאיים ועבודתם , אני נכנס בדמיון לעולם הזה שהפך לחלק מהתרבות היום יומית של כל ישראלי ולהיות קשור עם אנשים שעובדים בהם ומן הסתם זה משתקף היטב בספרי . נכון שהשירותים החשאיים מעניינים כי אתה אף פעם לא יודע מהיכן הם עלולים לצוץ . עבודת המשטרה בהשוואה היא יותר שקופה לביקורת .

"אש זרה " מלא וגדוש בפרטים מפורטים על עבודת השירותים החשאיים .האם קיבלת חומר רלבנטי ממקורות שבבפנים" ?
אריכא : האמת היא שאני מכיר אנשים וגם בכירים בשירותים החשאיים. אני חי את הנושאים האלה מגיל צעיר מאוד חברי היו בעלי תפקידים בקהילת המודיעין ואני חי את חייהם וכל הקהילה פרושה לפני . .היו לי קשרים איתם מיומי הראשון במשטרה עם הדרגים הבכירים ביותר שלהם .והייתי קשור במסגרת עבודתי במשטרה למבצעים לא מעטים משותפים לשב"כ והמוסד והמת"ם מחלקה לתפקידים מיוחדים. ואחרי הכל והמשטרה עצמה עובדת כמו סוג של אירגון ריגול שאוסף מידע מכל מקור אפשרי .
אבל זה גם נכון שלא באמת הייתי צריך את כל הקשרים סודיים שיש לי עבור כתיבת הספר . פרטים מלאים על רוב הפעילויות שאני מציג בספר מתפרסמים בתקשורת השכם והערב.
היום ילד בן 10 יכול להגיע במחשב ולהגיע לכל מקור מידע אפשרי על שירותי הריגול כאילו היה בוגר השתלמות גבוהה .יבואו סופרים אחרים ויספרו לך איך הם היגיעו לחומרים סודיים ביותר מהמקורות העלומים והסודיים ביותר . תאמין לי על מנת לכתוב ספר ריגול טוב ואמין אין לך שום צורך בכך . אין לך מדינה פטפטנית כמו ישראל , אחרינו יש ירידה של עשרות מטרים בפטפטנות בשאר מדינות העולם עד שאתה מגיע למדינה הפטפטנית השנייה אחרינו . .אנחנו שיאני העולם בפטפטת , אז לא צריך להתאמץ באמת כדי להשיג חומר סודי .
מספיק לפתוח עיתונים כדי לדעת מה קורה בחדרי החדרים במוסד. לקבל פרטי פרטים על הסכסוכים הפנימיים בין האירגונים החשאיים השונים . רק לאחרונה פורסם שמרגל מצרי שעבד בשבילנו מת בצורה מסתורית לאחר ששמו נחשף על ידי פטפטן כאן בארץ . ואני לא מדבר על הטלוויזיה שממש מסמנת לאויב איפה אפשר לכוון על מנת לפגוע בנו. הדברים כל כך גלויים שזה מדהים שהשירותים שלנו כן מצליחים לעבוד ולבצע דברים . .
לאסוף את החומרים זאת לא הבעיה ,התפקיד האמיתי של הסופר זה להפוך אותם לחומרים אפלים ומרתקים שמעבירים לקורא את המסר שלו .
הספר מתמקד רבות בדמותו של מנהיג רוסיה פוטין שמוצג כאיום מסוכן על שלום העולם ,אתה באמת חושש ממנו כל כך ?
אריכא : פוטין מרתק אותי כי הוא מעורב בחיינו מבלי שאנחנו מודעים לעד כמה הוא מעורב בחיינו. הוא בהחלט מזכיר לי בירוקראט אפלולי וערמומי בעל תוכניות לטווח ארוך מאוד שיש בו ערמומיות של סוכן חשאי אינטליגנטי. ביצעתי עליו תחקיר מפורט והשתמשתי במהלכו  רבות גם במאמר שאתה פירסמת עליו ברשת .
לדעתך בתוכניות של פוטין יש סכנה לישראל ולמזרח התיכון?
אריכא : בהחלט כן יש בו סכנה ובצורה בוטה ביותר. רוסיה לא שינתה את פניה ולא הפכה למדינה רודפת שלום . .היכן שהיא יכולה להכניס רגל כדי לפגוע במערב היא עושה זאת. אפילו מתוך ידיעה שזה עלול לפגוע גם בה. מן הראוי שהקהל יבין :המלחמה הקרה התעוררה מחדש בעידן חדש וזה מאוד ברור. פוטין מדבר על זה בגלוי הוא לא מסתיר כלום . הוא חזר לראות בארה"ב אויב שיש להיאבק בו היכן שרק אפשר . והוא עושה הוא מחסל סוכנים וסתם אנשים שלא מוצאים בחן בעיניו בכל מקום בעולם, ולפעמים בשיטות מסמרות שיער ממש. .

דהיינו אתה מרגיש שכשכתבת את המותחן אתה מתמודד עם המציאות ?
אריכא : וודאי . צריך להבין שהחלטתי לעסוק בז'אנר הספרותי הזה דווקא משום שדרכו אפשר לעסוק בבעיות הרותחות ביותר . לדעתי אסור שהספרות וגם המותחנים שנחשבים כביכול לספרות שוליים יתעסקו בענייניים שוליים. היא חייבת להתנגח במציאות המדממת שמסביבנו. הז'אנר הזה שמאפשר כתיבת ספרות גדולה ולא רק ספרות שוליים עורר בי סקרנות כדבר נכון לעסוק בו על רקע ההתרחשויות הדרמטיות שיותר נכון לעסוק בהם כרומן ריגול ולא דווקא כרומן רגיל על מנת להציג דמויות דרמטיות באמת שהן לכאורה גדולות מהחיים ,כי כך זה בדיוק במציאות .

עמוס אריכא מזכיר בספריו יותר מכל את סופר המתח הבריטי המפורם פרדריק פורסייט מחבר נשיא על הכוונת ו"תיקו אודסה" הידוע בתחקירים המפורטים שהוא מבצע עבור ספריו .מהבחינה הזאת אריכא נראה כתאומו הישראלי .

 

אתה מבצע תחקירים מפורטים לפני כתיבת ספריך ?
 אריכא : תמיד התייחסתי בכבוד למלאכת הכתיבה גם כשלא השתמשתי בשמי – כבוד שהתבטא קודם כל
בלמידת נושא. הכלל שאי-אפשר לתקן שגיאה לאחר ההדפסה הוא נר לרגלי, בעיקר לאחר שנוכחתי בצעירותי
עד כמה חשוב להקפיד עליו. לימוד החומר, בדיקת העובדות, היא שמאפשרת לבנות תשתית משכנעת.
אם אני, הכותב, אמצא עצמי משוכנע באמת שבהצגת הדברים, כי אז אהיה משוכנע שכך ינהג בכתיבתי הקורא.
מידת האמון בין לבין היא יסוד קיומי כסופר. התחקיר מתקיים מתחילת הכתיבה בשני מישורים. האחד מתמקד
בתשתית הכללית של הסיפור והשני מתמקד בבדיקה קפדנית לאורך הדרך כולה של העובדות מהן ניתן
לארוג את תשתית הסיפור – כולל כמובן, הדמויות שבלעדיהן זה כמו לכתוב רק בשני צבעים אפורים, והעלילה שהיא האחראית לעומק הצבע וגובה הצליל כאחד.  הידיעה, הידע, הקירבה והנסיון הם החומרים מהם הושפעתי בעת כתיבתי את המותחנים .

איזה סופרי מתח הם החביבים עליך במיוחד?

 

בשנות השבעים והשמונים התפרסם סופר אמריקני שהשתמש בשם בדוי "טראוניאן" בו חתם על מותחנים שכתב. אהבתי במיוחד את ספריו ( חיסול בפסגה " למשל).

ובודאי שמצאתי ענין גם בפרדריק פורסייט שיש לי אליו הערכה מיוחדת מפני שהצליח ליצור קצב מרתק בספריו, כזה שהיה קרוב לרוחי בספרים שכתבתי בפסבדונים עוד לפני ששמו נודע בקרבנו.

אך יותר מכולם היו ונחשבו בעיני גרהם גרין וג'ון לה-קרה שהוכיחו חד וחלק כי גם מותחן יכול להגיע לשיאי יצירה. מבחינה זו יותר שאני צובר ניסיון יותר אני מחדד את כלי בכדי לשפר את התוצאה.

ונדמה לי שבאמת ב"אש זרה" עלה בידי לגעת באיכות ספרותית המאפשרת לי להתחכך באותה עובדה ברורה כל-כך (לעניות דעתי) שמותחן טוב הוא קודם כל רומן טוב. 

אתה מתכוון להמשיך גם בעתיד בכתיבת ספרי ריגול ?
אריכא : כרגע אני מתעניין יותר בכתיבת ספרי בלשים . כרגע אני כותב רומן בלשי היסטורי על תל אביב הקטנה ,מעין רומן מפתח על רקע האישים בתל אביב אנשי בוהמה וראש העיר מאיר דיזינגוף ואישתו צינה . אני עורך כעת תחקיר מפורט עבור ספר זה . יש לי רעיונות נוספים אני מתכנן רומן בלשי על רקע התנ"ך .
רעיונות לא חסרים .

אש זרה . הוא מותחן אבל אין בספר זה מפלט מן המציאות הקודרת אל עולם של פנטזיה .דומה שאריכה מראה לנו שאם כי המציאות מזכירה יותר מכל מותחן אין זה אומר שלמותחן זה צפוי סוף טוב דווקא . נראה שבעיני אריכא המותחן עולה על הרומן הרגיל ביכולתו לתאר את המציאות כפי שהיא שכן המציאות מזכירה יותר מכל כיום סוג של מותחן קודר במיוחד .

פרטים על "אש זרה "

אש זרה

אש זרה פרק ראשון

שוש אבני על אש זרה

 

הסוכן החשאי מהקרמלין

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

נספח :ספרי ריגול ומתח מאת עמוס אריכא

 

 ספרי פטריק קים של אריכא  תחת שם מתרגם "ע. דולג ". ( הרשימה היא חלקית בלבד )

 

1

 

 

1.      פסטיבל המוות בוונציה. ע. דולג ( עמוס אריכא ) . 1969. ב. 1977.

קים יוצא לונציה בעקבות חומר חשוב על רשת ריגול רוסית בנאס"א חומר שאמור להיות בידיה של שחקנית במשלחת קולנועית רוסית .  

 

2.      האיש בעל המוח השתול . ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.מדען אמריקני אחד מגדולי מדעני החלל של ארה"ב נחטף בידי הרוסים לאחר שביימו את מותו בברית המועצות ומבצעים בו ניתוח מהפכני של  תאי זיכרון  של יצור גוסס איש ק.ג. ב. בכיר ביצור חי  וכך יהפך לסוכן שתול בארה"ב ובנס"א הפועל בפקודת הק.ג.ב מבלי שהמדען ידע על כך . אחד המעניינים בסדרה.

3.      ארמון הנשים האבודות. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

בת מליונר נחטפת לארמון נשים במזרח. קים יוצא לחלצה.  

4.      בחופשה ללא תשלום. ע. דולג. 1970. ב. 1982. פטריק קים יוצא למשימה פרטית בסוריה כנגד אירגון טרור פלסטינאי שפוצץ מטוס בואינג אזרחי באוויר ועליו ידידה שלו. זאת בניגוד לדעת מפקדו שאינו רוצה לערב את ארה"ב בענייני המזרח התיכון .. אחד הספרים המעניינים .בגלל הקשר שלו לסכסוך הישראלי הערבי .  

5.      בשירות הנשיא הגוסס. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

מתרחש במדינה בסהרה בשם מאדורה ארץ נפט עשירה ששליטה  הפרו אמריקני גוסס  ואחיינו מתכנן להשתלט על המדינה ולהעבירה לחסת סובייטית .המזימה היא על ידי ביום סרט עלילה בממלכה שניצבים  המופיעים בתור לוחמים הם  בפועל שכירי חרב שתפקידם להשתלט על המדינה . אחד הסיפורים הטובים.

6.      הגבול עובר באמצע. ע. דולג. 1970. ב. 1982? 

קים מצטרף בתחפושת לקירקס בולגרי נודד שבידי אנשיו יש את המפתח למיקומם של מסמכים סודיים שאותם הבריח מארה"ב מדען גרמני בוגד .  

7.      גלימת האבדון. ( בפנים גם "הרופא בגלימה השחורה ")  ע. דולג.  1970.  מהדורה ב. 1982.ספר פטריק קים הטוב ביותר של אריכא .מסופר בגוף ראשון .קים נאבק ברופא נאצי העומד היום בראש אירגון ניאו נאצי בדרום אמריקה ומשתף פעולה עם ארגוני טרור ערביים ומתכננן יצירת אנשים מכונות שיליטו בעולם את הרייך הרביעי .כולל דיונים שונים על מהות הרשע שהם מתוחכמים מהמקובל בספר פטריק קים .

8.      ממלכת הפשע. ע. דולג. 1970.

קים יוצא כנגד מנהיג עולם הפשע של ניו יורק שמשם מתפשטות זרועותיו כתמנון אפילו לאפריקה   אדם בעל שיגעון גדלות ששואף לחקות את דרכיו של אל קפונה ולעלות עליו . . .

9.      המעצמה הבלתי נודעת. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982

קים נאבק במיליארדר יווני דמוי אונאסיס שמחבל במאמציה של ארה"ב להקים צי מיכליות. כולל סצינה הומוסקסואלית קצרה ראשונה מסוגה בספרי פטריק קים.

 

10.  הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג.  ב.1981. עוסק בריגול באמזונאס . צ'ה גווארה מוזכר בסיפור . בת מליונר מתאהבת בפטריק קים לאחר נחיתת אונס של מטוסו באמזונס ועוזרת לו במשימתו לחסל מהפכן פרו קומוניסטי מעריץ של  צ'ה גוורה שהוא מטורף וחלה מין .אחד הטובים בסדרה.

 

11.  .פרצוף האבן.  ע. דולג. 1970. ב. 1982.קים נאבק בג'אמיקה במליונר מטורף שמעוניין לגרום לסכסוך בין שלושת מעצמות העל ולהשתלט על השברים שישארו .חיקוי ברור של ד"ר נו " של פלמינג. אחד הסיפורים המרתקים .

11.רצח השגריר. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

מתרחש במדינה דרום אמריקנית  בשם סולבדה.ששם נחטף ונרצח  השגריר האמריקני  בידי הרודן  שמציג זאת כפעולה של מהפכנים  כעל מנת לחזק את התמיכה האמריקנית בו .

12.החיוך של מונה ליזה. ע. דולג. 1971. ב. 1983.אחד הספרים הטובים ביותר .קים נאבק בסוכנת רוסית בעלת יופי מדהים ומהפנט וכשרים מנטליים יוצאי דופן .

13.המהפכה הפרטית. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

מתרחש באי  דמיוני באוקיאנוס האטלנטי דמוי קובה של שנות החמישים שבו שילטת המאפיה האמריקנית בבתי הימורים ודרך רודן עושה דברה. קים מסייע לקבוצת מהפכנים להפיל את השלטון הרודני ולהביא דמוקרטיה לאחר שהוא נאבק במתאבק בעל שם עולמי בקרב לחיים ולמוות .

14.המטרה:מלחמת עולם. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים נאבק בגנרל אמריקני מטורף שמעביר סודות צבאיים חשובים לסובייטים וזאת במטרה לסכסך בין ארה"ב וברית המועצות מלחמת עולם שתביא להשמדתם של שנואי נפשו של הגנראל הנוער האמריקני השמאלני .

15.המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982.קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי  .

16.העולם של מחר. ע. דולג. 1971. ב. נח סדן. 1982.

הברון יואן וון זכטן כופה על צמד גנבי אמנות גבר ואישה לגנוב בעבורו את תמונתו של רפאל "הנער מורונה "ממקום רגיש מאוד בותיקן חדר סמוך ללשכת האפיפיור וכן עוד יצירות אמנות .הברון הוא למעשה מאיור בק.ג.ב שעל קים למוצאו ולחסלו . מתברר שיצירות האמנות אינם אלא אסופת יצירות שהיו בידי הנאצים שעל גבן צויירה מפה לאוצר ניירות ערך שערכו עצום . הסובייטים גילו  על איזו יצירות   צויירה המפה המכוונת אל  האוצר וכעת מחפשים אותםפ בעקשנות  . אחד הספרים הטובים ביותר .

17. המוות סוף פסוק ע. דולג .מהדורה. 1972. מהדורה ב. 1983. קים נאבק במליונר יווני מטורף ובשותפו במאי סרטי אימים מפורסם שמכינים. לו מלכודת מוות שטנית על אי בודד בסגנון סרטי אימה .אחד הספרים הטובים ביותר .

18.מדבר הארגמן. ע. דולג. 1973. ב. פ. דן. 1978. ?

קים יוצא כנגד מנהיג מטורף של כת ילדי האלוהים הקטנים הקורא לעצמו בן השטן ומשעבד ילדי עשירים .ורוצח אותם .

19.  המזימה הווייטנאמית. ע. דולג. 1977.מזימה של צפון ויטנאם לחסל את נשיא ארה"ב באמצעות בוגד בשירות הביון האמריקני .

מספרים אלו יש בידי רק את המהדורה  המאוחרת אבל הם יצאו לאור כמה שנים קודם לכן .

20 .בשליחות  מסוכנת במוסקווה. ע. דולג. 1982.( בפנים שליחות למוסקווה )

קים יוצא לחלץ סוכן אמריקני שמועמד לדין  למשפט ראווה במוסקווה . אחד הספרים היותר טובים בסדרה .

21. מבצע השעה ה-12. ע. דולג. 1982.קים יוצא למדינה אפריקנית אומללה שנכבשה בידי שכנתה ומסייע למנהיגה להימלט לאירופה.  בסיפור שכנראה קיבל השראה ממלחמת ביאפרה.

ספרים שיוחסו ל"דולג " רק במהדורה מאוחרת (,כך שייתכן מאוד שהיחוס לו הוא שגוי .

 

22. .  . הפצצה הצהובה. מהדורה א.  גיל  מור ( גלעד מורג ) . 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

. קים יוצא לחסל בסינגפור מזימה אינדונזית לפלוש למאלזיה .

23. המעצמה השישית. מהדורה א. אשר דורי. 1972. מהדורה ב. ע. דולג . 1983.

קים יוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבירים לרשות אלבניה באמצעות גנגסטרים איטלקיים .למרות הייחוס במהדורה המאוחרת הספר נכתב בידי אשר דורי ולא בידי אריכא .

 

אריכא מאריך שכתב כ30 ספרי פטריק קים סך הכל .

 

 

איור מ"הפרסום בהמשכים בידיעות של "המשימה שדות הנפט " מאת "ניגל דון כיארי ".  

 

נפט האל החדש  תחת השם "ניגל דון כיארי" . הוצאה מיוחדת 1975.

הופיע באנגלית תחת שמו של עמוס אריכא

A MAN CALLED JORDAN  – 1976

 

קרלוס .מאת א"ל הנטר. הוצאה מיוחדת 1976. . על הכריכה: "קרלוס; טרור בעל 1000 פרצופים".

"קרלוס " הופיע  בשלוש שפות באנגלית צרפתית וספרדית  לל א איזכור שמו של אריכא כמחבר . 

 

להלן הספרים בשמותיהם האנגלים שלא הופיעו בשפה העברית:

 

 

PHOENIX – 1979

 תורגם לשבע  שפות ,צרפתית ,איטלקית ,הולנדית , דנית נורוגית ,יפנית וקוריאנית ,ספרו המתורגם ביותר של אריכא )

HOUR OF THE CLOWN – 1981

 תורגם לאיטלקית .

Journey toward death 1983

THE FLYING CAMEL – 1987

( תורגם לשתי שפות ,דנית ונורוגית )  

ואחרים במקורם בעברית:

 

1991 –  עלמה בקצה הכפר

1994-   אביב שחור

1995-   ישו והאשה הסזאנית

1998-   תופס הגלים