ארכיון תג: עמנואל לוטם

עמוס גפן :חייו של מתרגם וחייזר ישראלי

לאחרונה יצא לאקרנים סרטו המצליח של אבי נשר "החטאים". הסרט מבוסס על סיפור אמיתי  מחייהן  של המבקרת שוש אביגל  ואחותה המוזיקאית אלה מילך-שריף שעל האופרה שלה "צחוק של עכברוש " כתבתי בעבר.

יש לי קשר מסויים לסרט.אחת הדמויות  המשניות שבו מבוססת על דמותו של  בן זוגה של אביגל , המתרגם והעורך עמוס גפן  מהאבות המייסדים של האגודה הישראלית למדע בדיוני. אבי נשר שקרא מאמר שפירסמתי עליו ישב עימי במשך כמה שעות וראיין אותי עליו כהכנה לסרט.

ושמי מופיע כתוצאה בין הקרדיטים בסוף הסרט.

Image result for ‫החטאים תום אבני‬‎

הדמות של עמוס גפן ב"החטאים " הנקראת   בסרט  "ירמי קוטלר " מגולמת בידי השחקן תום אבני אך הוא מוצג שם כפי שהיה עורך מגזין אירוטי אנטי מימסדי  הקשור בכל עימקי נפשו לספרות הפופולארית.

והנה המאמר שפירסמתי בזמנו על עמוס  גפן חייו ותרגומיו.

 

עמוס גפן חייו של מתרגם ישראלי.

מותו המפתיע של עמוס גפן ב-1989, בעקבות ניתוח שהסתבך, לא זכה להדים כלשהם בעיתוני התקופה. עם זאת, פשפוש בקורות חייו חושף אדם בעל פרשת חיים יוצאת דופן. גפן, הכתב הראשי של העיתון "בול", הוא שהביא לידיעת העולם את אחת הפרשות המוזרות ביותר בתולדות העיתונות העברית: מאסר עורכי עיתון הארוטיקה והשערוריות "בול" לכמה חודשים עקב עבירת צנזורה הקשורה לחיסולו של מנהיג מרוקאי גולה. אבל יותר מכך, גפן היה אבי המדע הבדיוני בישראל, מהראשונים שלחמו את המאבק הנואש של הז'אנר להכרה ולאהבה במדינת היהודית. עמוס גפן היה הראשון שתרגם לעברית ספרי מדע בדיוני מודרניים, ובין השאר הגה את המונח העברי "חייזר".

בתחום הספרות הישראלית ניתנים כל שנה כמה פרסים על יצירה ספרותית. ישנו פרס ביאליק, וישנו פרס ברנר, ויש פרס עגנון ופרס טשרניחובסקי שניתן למתרגמים. כל אלה הם שמות ידועים מאוד. ויש גם פרס גפן.

 

בכנסים של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה מחלקים זה שנים את פרסי גפן ליצירות ספרות מתורגמות ומקוריות בתחום המדע הבדיוני, על שמו של עמוס גפן.

עמוס גפן היה אחד ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ומראשיה, ובמשך עשרות שנים אחד המתרגמים החשובים ביותר של ספרות המדע הבדיוני לעברית גם בתקופה שמעטים מאוד בארץ הכירו את המושג "מדע בדיוני", שהתערבב במושג המתחרה "דמיון מדעי", והייתה לו יד באחת הפרשות המעניינות ביותר בתולדות כלי התקשורת בישראל.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

עמוס גפן 

 

גפן נולד ב-24 בספטמבר 1937, הוא היה אדם אמיד שהוריו התעשרו מניהול בית חולים לחולי נפש, שבו, לפי פרופסור גבריאל מוקד ידידו, עבד גפן בצעירותו. בשנות השישים היה גפן קשור להוצאת מצפן של מתתיהו תימור, שהתקיימה מעט שנים, אבל באותן שנים ניהלה פרויקט שאפתני של הוצאה סדירה של ספרי מתח ומערבונים קלאסיים מתורגמים, פרויקט שיזם גפן, שהיה גם המתרגם הראשי (בשמו וגם, כנהוג בימים ההם, בשמות בדויים כמו "ע. תירוש"). למצפן, שלא הייתה קשורה בשום דרך לתנועת מצפן, תרגם גפן בין השאר כמה מספרי סדרת "המלאך", ספרי מערבונים ובראשם "דספרדו", ושני קובצי סיפורי אימה ופנטזיה שערך אלפרד היצ'קוק.

( שניים  מסיפורים קלסיים  אלה פירסמנו לאחרונה ב"יקום תרבות " " הציד המסוכן ביותר " של ריצ'רד קונל על ציד אדם  ו"בן זוג למחול " של ג'רום ק. ג'רום". על אישה ורובוט )

היום זכורה הוצאה זו בראש ובראשונה כהוצאה הראשונה שהדפיסה ספרי מדע בדיוני מודרניים בעברית. ספרי המדע הבדיוני שתרגם היו בעצם התרגומים הראשונים של סופרי מדע בדיוני אמריקאים ידועים לעברית.

יש לציין שתרגומים של סיפורי מדע בדיוני היו כבר קודם לכן. המשורר ואבי הכנענות יונתן רטוש תרגם קובץ של סיפורי מדע בדיוני, "היה היה בעתיד" שמו, בשנת 1951. יתר על כן, לא פחות מארבעה מגזינים של סיפורי מדע בדיוני מתורגמים הופיעו בעברית באמצע שנות החמישים ובסופן – "סיפורי דמיון", "קוסמוס", "מדע דמיוני" ו"סיינס פיקשן" – אבל עמוס גפן היה הראשון שתרגם ספרים ממש של מדע בדיוני מודרני.

גפן תרגם את "פלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינלין, סיפור שחלק ממנו כבר הופיע בעברית ב-1957 במגזין המדע הבדיוני הראשון בעברית "סיפורי דמיון", וייתכן שגם שם תרגם אותו גפן.

Image result for ‫עמוס גפן‬‎

הספר יצא בהוצאת מצפן ב-1961 בכרך אחד (לפי דוגמת ספרי המדע הבדיוני של הוצאת ACE האמריקאית) עם ספרו של פרנק מ' רובינסון "הכח", העוסק בטלפט רצחני. גם אותו תרגם גפן.

שני הספרים היו מוצלחים כל כך עד שבאופן בלתי רגיל הם יצאו מחדש לאור כעבור שנים רבות. "פלישה לכדור הארץ" יצא מחדש (בגרסה מלאה יותר) בשם "השליטים" ב-1979 בהוצאת מסדה, ו"הכח" יצא שוב באותה שנה בהוצאת כתר.

גפן תרגם להוצאה גם את ספר המדע הבדיוני המפורסם של פרדריק בראון "הרפתקה בחלל" (סיפורו של עורך סיפורי מדע בדיוני שמוצא את עצמו בעולם הפנטזיות של אחד החובבים של סיפוריו) ואת ספרו הקלאסי של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא".

פרופ' גבריאל מוקד, יו"ר אגודת הסופרים לשעבר, ידיד של גפן וכותב המאמר התאורטי הראשון בעברית בנושא מדע בדיוני (ז'אנר שמוקד מקפיד לכנות "דמיון מדעי"): "היה לגפן תפקיד ניכר בדמיון המדעי הישראלי. הוא היה מתרגם אפקטיבי טוב מאוד. הוא אהב את האמריקאיות שבדבר. הוא ומתי תימור היו תמיד מתייעצים איתי ועם דוד אבידן מה לתרגם".

-אלי :  הוא ניסה לתרגם גם ספרות יפה?

מוקד :"הוא לא התייחס לספרות המרכזית. הוא עסק רק בשלושת הז'אנרים הלא תקניים: דמיון מדעי, מערבונים ובלש. גם אותי עצמי יותר מעניין סיינס פיקשן חזק מסיפור ריאליסטי תפל. התרגומים ל'הכח' ול'דספרדו' הם נפלאים. אם הייתי מגיע לאי בודד הייתי לוקח אותם איתי. אני זוכר שאני והוא כתבנו ביחד מעין מילונים קטנים, ברוח '1,000 אישים' וכדומה, והיינו צריכים לתמצת את צרפת בטור אחד ואת השושלת הקרולינגית בחמש שורות".

לרוע המזל, בשנות השישים עדיין לא הייתה השעה כשרה לתוכנית שאפתנית של הוצאת סדרת ספרי מדע בדיוני קלאסיים בשפה העברית לקהל קוראים כל כך זעיר. מצפן פשטה את הרגל לאחר תקופה קצרה של פעילות אינטנסיבית.

בול פגיעה

Related imageImage result for ‫כתב העת בול‬‎

עבודתו הבאה של גפו הייתה כתב ראשי של מגזין שערורייתי, שלימים היה מעורב באחת הפרשות האיומות והמוזרות ביותר בתחום התקשורת והפוליטיקה בישראל. פרשה שקשורה לחופש הביטוי במדינה הרכה בשנים ולגבולות השירות החשאי החזק שלה.

המגזין הארוטי השערורייתי "בול" יוסד בתשובה ל"העולם הזה" של אורי אבנרי, שנודע גם הוא בסקנדלים הפוליטיים שחשף מדי שבוע בשבוע, ולא פחות מכך בזכות העמוד האחורי שבו היו נשים עירומות.

"בול" ניסה ללכת על אותה נוסחה לא בטוחה, וגם העז יותר בתחום תמונות העירום. אנשים רבים התרכזו סביב הצהובון הארוטי, ובהם החוזר בשאלה ישראל סגל, שיהיה לימים אחד מאושיות הטלוויזיה, שוש אביגל, שתהיה לימים דמות ידועה בחוגי התאטרון ואשתו של גפן, ועורכי המגזין שמואל מור והמשורר איש השמאל הרדיקאלי מקסים גילן.

מספר המשורר מקסים גילן: "בראשית שנות השישים, כאשר הכרתי את עמוס גפן, הוא היה פעיל של האגודה למלחמה בסרטן ואדם שמרן מאוד בדרך התנהגותו ובהופעתו. הייתה לו ילדות לא נעימה, אבל במהלך שנות השישים הוא השתחרר ונהיה אדם פתוח. בעצם, הוא הפך לאיש של נשים. היו לו ידידות וחברות רבות ולא מעט פרשות אהבים. עם זאת, הקשר העמוק של חייו לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה היה עם שוש אביגל, שלה נישא וממנה התגרש. שניהם היו דומיננטים מדי להחזיק מעמד ביחד שנים רבות. אבל הקשר ביניהם נמשך עד סוף חייו". שוש אביגל, אחת הנשים החשובות בתאטרון הישראלי, נפטרה לפני כמה חודשים לאחר מחלה קשה.

אלא שלמזלו הרע של כתב העת התמים "בול", הסתבכו עורכיו באחת השערוריות המוזרות והמקושקשות בתולדות העיתונות. הפרשה הייתה קשורה לרצח המדינאי המרוקאי הגולה מהדי בן-ברקא ב-1965. הלה נרצח בהוראת גורמים מרוקאיים, וככל הנראה גם חלקים בשירותי הביטחון הצרפתיים היו קשורים בפרשה בלי שחלקים אחרים יידעו על כך. פרשה זו הייתה הבסיס לסרט "הבלונדיני עם הנעל השחורה", שתיאר את הסכסוכים הפנימיים הקשים בשירותי הביון הצרפתי. לפרשה היה קשור גם המוסד הישראלי הפעלתן, שכנראה סיפק סיוע כלשהו למתנקשים ופיתה את בן-ברקא לבוא לצרפת באמתלה שמעוניינים להפיק עליו סרט דוקומנטרי. נראה שסוכני המוסד סייעו לעקוב אחרי בן-ברקא, ואף הציעו הצעות כיצד לחסלו (באמצעות רעל שאותו התנדבו הישראלים לספק, או באקדחים עם משתיקי קול). לבסוף הם לא היו מעורבים ברצח עצמו, ואת הרצח ביצעו ראשי השירות החשאי של מרוקו, הגנרל אופקיר ועוזרו קולונל אחמד דלימי, כנראה בשיטה פשוטה מזו שהציעה ישראל. האיש הוטבע באמבטיה לפי גרסה אחת או נורה למוות לפי גרסה אחרת, ונקבר בקבר שנחפר במיוחד.

בסופו של דבר, נחשפה הפרשה בצרפת ועוררה שערורייה ממדרגה ראשונה וזעם עצום של מנהיג צרפת כלפי מבצעי הפעולה. הפרשה עוררה שערורייה גם בממשלת ישראל. היא הציתה מאבק מר בין ראש המוסד הקודם איסר הראל, שהיה כעת יועץ ראש הממשלה לוי אשכול לענייני מודיעין, שהתנגד לפעולה, ובין יורשו מאיר עמית, שלא ראה בה כל רע.

דה גול כעס על ישראל, ובשל כך הנושא עורר ויכוחים עזים בצמרת הפוליטית. אשכול אמר שלא ידע על הפעולה קודם שבוצעה, עמית טען שהוא דיווח בעניין לראש הממשלה. כדי לחקור את הסוגיה הוקמה ועדה שעם חבריה נמנו ישראל גלילי וגולדה מאיר. על כל פנים, ברור היה שאסור שהעניין ידלוף לתקשורת.

מדינת ישראל נגד "בול"

Related image

ואף על פי כן, כנהוג בישראל, הסיפור הודלף לכל מערכות העיתונים, ובכללן מערכת שבועון "העולם הזה". הללו ידעו היטב שמדובר בחומר נפץ פוליטי ממדרגה ראשונה והצנזורה לעולם לא תניח לו להתפרסם. איש לא העז לעשות יותר מאשר לרמוז רמזים כלליים מאוד על "הנושא הכמוס" שמעורר סערה בממשלה.

דווקא המגזין השערורייתי הארוטי "בול" היה אמיץ דיו, ויש שיאמרו טיפש דיו, לדווח על הפרשה בלי ליידע תחילה את הצנזורה. וכך, בגיליון דצמבר 1966 הוצגה בעמוד השער השאלה "ישראלים בפרשת בן-ברקא?" בכתבה עצמה היה סיפור חצי בדיוני שהקשר שלו עם העובדות היה רופף ביותר. "בול" מעולם לא היסס להגזים ולסלף דברים, ויש אומרים אף לפברק ידיעות, במאבק הנואש להגדלת תפוצתו. היו שמועות שלאמיתו של דבר "בול" רק לקח ידיעה ממקור צרפתי ושילב בה, בתור ספקולציה, את הידיעה על המעורבות של הסוכנים הישראלים, אבל לדברי הבעלים שמואל מור, בידי "בול" (כמו בידי שאר העיתונים) היה מידע מדויק על הפרשה.

על פי הוראת ראש המוסד, מאיר עמית, אנשי שב"כ ומשטרה פשטו על משרדי המגזין והחרימו את כל 30 אלף הגיליונות שהיו מוכנים להפצה, אם כי לפי השמועות חמישה גיליונות יחידים כבר מצאו את דרכם לדוכנים. בעצת עורכי "בול" עצמם הוכן גיליון חלופי שלא כלל את המאמר המסוכן והוא הופץ לדוכנים.

השב"כ עצר את מור ואת גילן על סמך סעיף 23 בתקנות לשעת חירום, שעד כה השתמשו בו רק במקרי ריגול חמורים. מעולם לפני כן וגם לא אחרי כן לא השתמשו בסעיף זה כנגד עיתונאים או עורכי עיתון. מכוח הסעיף הזה אפשר לאסור עיתונאים עד 15 שנה בגלל גילוי סודות מדינה. גפן, שהיה אחד האנשים הבולטים במגזין, לא נעצר למזלו, משום ששמו לא נזכר במגזין והוא לא היה ידוע במעורבות בפעילות פוליטית "שלילית" כמו מקסים גילן.

המעצר היה חשאי, אבל לא מעט אנשים בבוהמה הישראלית ידעו עליו. "העולם הזה" טען במאמר ששמועות על המעצר הסודי עברו מפה לאוזן במשך שבועות ארוכים בין אלפי אנשים, ובכלל זה עסקני מפלגות בדרג נמוך, פקידים בינוניים, וכמובן כל קהילת העיתונאים שידעה היטב מה מתחולל.

השניים נשפטו וגזר דינם היה מאסר של שנה. המשפט היה סודי ברוח משטרים קומוניסטיים ודרום אמריקאיים, משום שהאחראים לא רצו שעצם החשיפה של הפרשה תחשוף גם את העובדה שסוכנים ישראלים סייעו לרצח מנהיג מרוקאי.

מבית הסוהר המשיכו גילן ומור לערוך את "בול", שכן לשב"כ היה אינטרס להראות שהמגזין יוצא כסדרו ודבר לא קרה לעורכיו. וכך הביא עמוס גפן לבית הסוהר תמונות עירום שסביבן כתבו העורכים האסורים מאמרים. בזמן המאסר היה גפן עורך המגזין, בלחצם של השלטונות. בד בבד הוא ניהל מאבק למען שחרורם.

לדברי גילן הפרשה הסודית נחשפה לבסוף לאחר שגפן העז לעבור על איסור הצנזורה והדליף את הסיפור לכתב זר ששמו ישראל שנקר. שנקר העביר את הסיפור תחילה למגזין "טיים", אך זה החליט שלא לפרסמו לאחר שממשלת ישראל, שאת תגובתה ביקש, הציעה לו גישה בלתי מוגבלת למשה דיין אם הפרסום ימוסמס.

לבסוף פרסם הכתב את הסיפור בעיתון אמריקאי אחר, "ניו יורק טיימס", וישראל קיבלה את הפרסום השלילי הצפוי. רק לאחר חשיפת מאסרם של עורכי "בול" יכלו העיתונים הישראליים לדווח על כך. וכעת גם הסיפור המרוקאי היה ידוע לכולם, שכן עצם ההתקפה על מגזין זול בגלל ידיעה שפרסם רק אישרה את נכונותה.

ייתכן מאוד שדווקא משום ש"בול" היה מה שהיה, מגזין ארוטי אזוטרי שעורכיו לא נכללו בוועדת העורכים כמו עורכי העיתונים הגדולים, והוא לא קיבל הגנה פוליטית כמו המתחרים ב"העולם הזה", שעורכו היה חבר כנסת בעל חסינות, יכלו השלטונות לבצע פעולה זו, שמן הסתם הייתה בה גם משום אזהרה לעיתונים המכובדים יותר להימנע מעבירות צנזורה כאלה בעתיד.

ההרתעה הזאת הייתה יעילה מן הסתם עד פרסום התמונות של מחבלי קו 300 בעיתון "חדשות".

המאבק לשחרור העיתונאים נשא לבסוף פרי. השניים שוחררו לאחר ארבעה חודשים וחצי בלבד, בראש ובראשונה בזכות קרוב משפחה רב השפעה של שמואל מור. "בול" המשיך לצאת בשנות השבעים, אבל אז כבר היה למגזין פורנוגרפי לכל דבר, עם ידיעות וחשיפות על הנעשה בתחום המין בישראל, שרובן ככולן היו פרי דמיונם הפורה מאוד של הכותבים. הילת המאבק של "בול"

בצנזורה שככה, וגפן פרש ועבד ככתב ב"העולם הזה", ולבסוף נטש את תחום העיתונאות.

לפתע מו"ל מצליח

בסוף שנות השבעים הקים גפן הוצאה מצליחה, תירוש, ובה פרסם ספרים וכתבי עת, מכתב העת המקצועי "תנועה ותחבורה" ועד כתב העת לשירה של אגודת הסופרים "מאזניים".

באמצע שנות השבעים  ( בערך בתקופה בה מתרחש הסרט "החטאים " של אבי נשר ) הצליח גפן לשכנע את הוצאת מסדה לפתוח סדרה של ספרי מדע בדיוני קלאסיים שהוא שימש עורכה ומתרגמה הראשי, וכך פתח תקופה חדשה בתולדות ספרות המדע הבדיוני בארץ. תחום המדע הבדיוני היה עד כה תחום שההוצאות המכובדות נרתעו ממנו ובוודאי לא רצו לייחד לו סדרות.

גפן תרגם בעצמו את רוב ספרי הסדרה, ובכללם ספרים מפורסמים כמו סדרת "המוסד" של אסימוב וספרים משל ארתור סי קלארק.

כן פורסמו מחדש שניים מתרגומיו הישנים להוצאת מצפן. "הכוח " של פרנק רובינסון ו "פלישה לכדור הארץ " של הינליין פורסם מחדש תחת השם "השליטים "בשנות השבעים והשמונים.

Image result for ‫השליטים היינלין‬‎

דינה ביכל -שונרא :

"עמוס סיפר לי על כך בהקשר של "דברים משונים שמוציאים לאור עושים" – התקשרו אליו בערבו של יום אחד, ביקשו את רשותו לפרסם תרגום ישן שלו. הוא ביקש ארכה לעדכן את התרגום, שהיה בין הראשונים שעשה, ולמחרת כבר החזיק בידיו עותק מודפס וכרוך. מסתבר שהתקשרו אליו, לבקש את רשותו, קצת אחרי שהעמיסו את הספרים על משאית המפיץ. בעניין שינוי השם, בכל מקרה –  ידו לא היתה במעל."

הוא כבר עבר לתרגום מתוך אהבה, ועיסוקיו האחרים (בית ההוצאה תירוש) היו מטה לחמו. הוא היה רוכש את הזכויות לתרגום ספר והציע אותן להוצאות עם התרגום, כעסקת חבילה.

כך הומצא החייזר.

במהלך עבודת התרגום שלו יצר גפן מילים חדשות למושגי מדע בדיוני. ממושגים אלה נשארה בעיקר המילה חייזר. מעניין שבחוגים המיסטיים ובחוגי חובבי העב"מים למיניהם יש היום העדפה ברורה למילה חוצן, ובז'רגון חובבי המדע הבדיוני ובשימוש היומיומי מעדיפים את המילה חייזר. הסיבה היא שהמאמינים בעב"מים אינם רואים באנשי העב"מים אנשים זרים, אלא אנשים שמקורים בחלל החיצון.

יש לציין שעל מקור המונח המפורסם הזה יש חילוקי דעות. יש הגורסים שפרופסור עדי צמח טען ליצירתו, ויש אומרים שהמשורר דוד אבידן ייחס לעצמו את יצירתו (אבידן המציא ללא ספק מונח שלישי לכינוי יצורים מכוכב אחר, "ביננים"), אבל היוצר הוא ללא ספק עמוס גפן.

גפן יצר עוד מילים, שמשום מה לא חדרו לשפה, כמו "מוזחים" (תרגום של מוטאנטים, כלומר  "מוטאציות " ) ו"נפצר" ( להרוג עם אקדח קרני מוות) על נגזרותיו, כמו נפצור, נפצרו וכדומה.

עס סגירת סדרת ספרי המדע הבדיוני במסדה, ב-1983, חדל גפן לתרגם ספרי מדע בדיוני, אבל המשיך לתרגם ספרים ושירים, כתב מאמרים בנושאי מדע ועתידנות ל"במחנה" והיה בן בית בקהילת הסופרים, המשוררים ואנשי התאטרון של תל אביב. הוא היה פעיל מאוד גם בארגונים להגנה על בעלי חיים. המתרגמת דינה ביכל-שונרה הכירה אותו היטב בשנותיו האחרונות וניהלה עימו שיחות ארוכות: "אחת מתאוותיו הייתה משחק השבץ-נא, משחק שנהגנו לשחק בביתו. הייתה לו אסטרטגיה שהקשתה מאוד על המשחק עימו: הוא נהג להציע לי יינות צרפתיים טובים במהלך המשחק ולוודא שכוסי לא תישאר ריקה אף לרגע אחד. מבעד לאדי האלכוהול זכיתי לראות את החשיבה האסטרטגית שלו שהופעלה בכל תחומי חייו. אפילו ניצחתי כמה פעמים".

– הוא כתב מדע בדיוני בעצמו?

וא מעולם לא הראה לי סיפור פרי עטו, אבל מעולם לא שאלתי אותו אם הוא כותב מדע בדיוני. מצד שני, הוא נהג להתהדר בהישגיו, ואם היה לו במה להתהדר, אני משערת שהוא היה מגלה לי. בייחוד בתחוםה זה, שדרכו הכרנו. הוא דווקא כן כתב שירים, אבל השמיד את כתבי היד. תרגומי השירה שלו היו נפלאים, והוא היה מצטט לי אותם לפעמים בקולו הרועם והתאטרלי. הוא הפסיק לתרגם שירה לפני שהכרתי אותו. הוא חבר לקבוצות של משוררים/מתרגמים והיה מעורב בתרגומים קבוצתיים. כעיתונאי, רוב כתיבתו הייתה יח"צנית. אגב, עברית לא הייתה שפת אמו. יידיש הייתה שפתו הראשונה. כשהכרתי אותו, בשנת 89', הוא דיבר עברית ואנגלית ברמות מעוררות קנאה והערצה – למדתי עברית כדי להבין את העברית שלו – וגם כמה שפות נוספות, אם כי לא ברמה שאפשרה תפקוד מלא".

– גבריאל מוקד, שיחקתם שבץ-נא?

"פוקר, לא שבץ-נא. היינו חבורה של פוקר משנות השישים, עם שלוחות לשנות השמונים. אני זוכר את מונדי פעם נכנס, והוא לא הבין כלום בפוקר. אבל הוא התחיל לשחק וזכה בהרבה כסף. גפן היה שחקן פוקר טוב מאוד. תמיד זכה, למרות שאצלי לא כל כך. אני זוכר היטב את משחק הפוקר האחרון שלנו אצל גפן. היה שם מיליונר מהפיליפינים שהפסיד 100 דולר. הוא כמעט בכה, ועמוס כיבד אותו בברנדי טוב. היה לו תמיד ברנדי טוב. הייתה לו אמרה שנורא אהבתי: כאשר הניח שלושה אסים וניצח, היה מתקמר ואומר, 'זה כל הסיפור כולו'".

בדבריו של מוקד אפשר למצוא צל של ביקורת, משום שגפן בעל הממון לא הסכים לסייע במימון סרט המדע הבדיוני באורך מלא של ידידו הטוב של מוקד, המשורר דוד אבידן. יתר על כן, גפן דרש כסף מאבידן וממפיקו כדי להרשות את הצילומים בדירתו היפה. "הסרט של אבידן התבסס על לוקסוס בסביבה מאוד צנועה. ולכן צולם בווילה של עמוס גפן בצפון תל אביב. האמבטיה בסרט היא האמבטיה של גפן. אבל גפן היה קשה מבחינה כספית".

ייסוד האגודה למדע בדיוני

גפן חזר למעורבות פעילה בעולם המדע הבדיוני והיה בין מייסדיה של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה. את הרעיון העלה בעצם נער צעיר ששמו אבנר פרידמן, חובב מדע בדיוני מושבע שמצא אנשים כמו המתרגם דוקטור עמנואל לוטם ודרכו את גפן ושכנע אותם להקים אגודה שתעסוק בתחום הזה. למרבה ההפתעה, המאמצים הצליחו והאגודה הוקמה. איתה יוסד מגזין, "המימד העשירי" שמו, שיוצא לאור עד היום ובו מתפרסמים מאמרים וסיפורים בנושאי מדע בדיוני בבית ההוצאה של גפן, תירוש. האגודה הישראלית למדע בדיוני קיימת עד היום וחברים בה מאות אנשים. שונרה-ביכל: "אין לי ספק שהחזרה לעיסוק במדע בדיוני בערוב ימיו נתנה טעם לחייו, טעם שנעדר מהם לפני שחזר לעסוק בנושא. הפספוס הנורא – אדם שהגשים את כל חלומותיו והפסיק לחלום לאחר שייסד וזכה להצלחה גדולה עם תירוש – הוא עצוב ומעציב אותי עד היום".

ב-25 בינואר 1998 הלך גפן לעולמו, לאחר ניתוח שלא הצליח, והותיר אחריו ילדה אחת. מותו עבר ללא כל אזכור ברוב העיתונים, אבל ערב לזכרו קיימה האגודה שייסד בבית הסופר.

מוקד: "הוא הלך בהפתעה, זה היה סך הכול ניתוח פשוט".

– אתה זוכר הספד על גפן בעיתונים?

"לא. אבל יכול להיות שאני טועה".

– זה משום שהוא עסק במדע בדיוני ולא בספרות יפה?

"כן. הוא הרי לא כתב וגם לא תרגם ספרות מרכזית".

בספר  שירים  של מקסים גילן, "בבית קורס" (הוצאת מטען). ישנם שני שירים על גפן, "מוותא" "לזכרו של עמוס גפן" ו"לב".

המתרגם עמנואל לוטם, שהיה אחד ממייסדי האגודה עם גפן: "לעמוס גפן יש זכות. הוא הקדים בעיסוק בתחום זה כמעט כל אדם אחר במדינת ישראל. הוא התחיל בעסק הזה כבר בשנות השישים. הוא הביא את ספרות המדע הבדיוני לארץ הקודש, הוא נטע אותה בקרבנו, הוא המציא מילים בתחום הזה, ואנחנו כולנו בגדר ממשיכיו. על קברו של עמוס אמרתי לו עד כמה אני אסיר תודה לו על כך ועד כמה אני מרוצה שהזדמן לי לומר לו את זה בחייו. איזו תרומה גדולה הוא תרם לי אישית ולאלפי חובבים של מדע בדיוני, במישרין או דרך אלה שבאו אחריו. לא הזדמן לי לשאול אותו מה משך אותו, איך הוא גילה את המדע הבדיוני, איפה הוא מצא אותו, איך הוא החליט שזו תהיה הבשורה שלו לעם ישראל. לא יצא לי לשאול אותו כי תמיד היה זמן, תמיד הייתה הזדמנות אחרת, אם לא בשבוע הבא אז בחודש הבא, והנה הוא איננו ואני לא יכול לשאול אותו, וחבל".

כדאי לסיים מאמר זה בתרגום של שיר  אנגלי של המתרגמת דינה  ביכל-שונרה שכתבה לאחר פטירתו של גפן שיר שלדבריה הבנתו מחייבת היכרות מסוימת עם מדע-בדיוני –ובמיוחד עם הסופר רוברט הינלין וגם עם  מתרגמו הראשון של הינליין לעברית עמוס גפן :

האדון הבטיח זמן מספיק לאהבה

הוא הבטיח את האמת

אבל אדון ! אתה יודע –אתה יודע

שזמן ואהבה לעולם לא יהיו תשלום מספיק

לאבדן האהוב והזמן שחלף.

The Master promised Time Enough for Love,

He promised true;

But Master! Oh, you knew – you knew

That time and love would never recompense

For loss of love, and time that brought us hence.

 

 

נספח :

להלן רשימה חלקית של תרגומי עמוס גפן.

( גפן תירגם גם ספרים שונים תחת השם הבדוי "ע. תירוש " ובהם הספר הערבי "גן התענוגות " שעוסק בהדרכה מינית בראשית שנות השישים .)

בהוצאת "מצפן "

Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎Image result for ‫פלישה לכדור הארץ‬‎

פלישה לכדור הארץ . מאת רוברט הינליין . 1961. ( הופיע תחילה בכמה פרקים בכתב עת בשם "סיפורי דמיון " באמצע שנות החמישים ".  יצא לאור שוב במהדורה מורחבת תחת השם "השליטים " בהוצאת מסדה ) .

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

הכח. מאת פרנק מ. רובינסון .הוצאת מצפן 1961.ושוב בהוצאת כתר ,1979.

( ראו מאמר על ספר זה בשם "האיש  בעל הכוח ")

Image result for ‫הכוח פרנק רובינסון‬‎

סדרת ספרי ה"המלאך" מאת לסלי צ'רטריס :

  1. המלאך בפעולה..THE SAINT AND THE LAST HERO ( 1929) .תירגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 17. 1961.
  2. המלאך נוקם THE AVENGING SAINT . ( 1930 ) עברית עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 18.    1961.
  3. המלאך נחלץ מצרה. .THE SAINT GETAWEY ) 1932) תרגם עמוס גפן . הוצאת  מצפן מספר 24.   1961.
  4. המלאך נגד אינספקטור טיל ( 1933) . הוצאת מצפן מספר 29.
  5. המלאך חוזר. THE BRIGHTER BUCCANEER (1933) תרגם עמוס גפן. הוצאת מצפן מספר 30.

עוד על סדרת "המלאך " ותרגומיה לעברית יש כאן :

"ג'נטלמן בריטי עם הילה "

מערבונים

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו מחוץ לחוק מאת קליפטון אדמס ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

Image result for ‫הדספראדו מחוץ לחוק‬‎

הדספראדו . מאת קליפטון אדמס. ( תרגום תחת השם הבדוי ע. תירוש )

 

Image result for ‫היצ'קוק ס13 סיפורים נוספים‬‎

כמו כן תרגם גפן  שני קבצי סיפורי אימה ופנטסיה  שנערכו בידי הבמאי אלפרד  היצ'קוק. אלה היו "אלפרד היצ'קוק מגיש : 12 סיפורים שלא התירו לי להציגם בטלביזיה" שכלל סיפורי פנטסיה ואימה של ג ,מ. ר. ג'מס   וויליאם הופ הודג'סון  . ו"אלפרד היצ'קוק מגיש: 13 סיפורים נוספים שלא התירו לי להגישם בטלביזיה" שכלל סיפורי מתח ואימה של סופרים כמו רואלד דאל  ריצ'רד קונל ,ג'רום ק. ג'רום רוברט בלוך ורי ברדבורי לצד רבים אחרים . שתי אנתולוגיות אלה הן עדיין בין אנתולוגיות המתח והאימה הטובות ביותר שפורסמו בעברית אי פעם  והם גם שולבו בהוצאת מצפן לכרך אחד.

Image result for ‫היצ'קוק סיפורים‬‎

עמוס גפן תירגם ספרי מד"ב נוספים עבור הוצאת מצפן מהם תחת שמות בדויים.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

אלה כללו את  שני  ספריו של אלדוס הכסלי: "המחר הנועז " דיסטופיה מפורסמת .

ו"מות הברבור  "  ( 1960) ספר על אדם שמצא את סוד חיי האלמוות.

Image result for ‫האקסלי המחר הנועז‬‎

ספרו של פרדריק בראון שאותו תירגם  תחת השם "הרפתקה בחלל " .  ספר על  עורך סיפורי מד"ב המוצא עצמו ביקום אלטרנטיבי  שנוצר במוחו הקודח של חובב מד"ב בן עשרה  שהוא כה  מעולה  שמן הראוי להוציאו  בתרגום חדש.

ראו על ספר זה את המאמר "הרפתקה בחלל היקום המקביל ".

ספרי מד"ב נוספים שיצאו בהוצאת "מצפן"  כללו את:

Image result for ‫החורף האחרון מיין‬‎

"החורף האחרון"  של צ'רלס אריק מין ( שיצא בעברית בגירסה אחרת תחת השם  "צמא " )

" תעלומת הזמן האבוד " של ג'רי סוהל (תרגום של הספר THE TIME DISSOLVER  ) על אדם שמתעורר יום אחד ומגלה שעשר  שנים מחייו "נמחקו" מזכרונו.

ספרים נוספים :

Image result for ‫פורענות של קיץ‬‎

פורענות של קיץ :[רומן] / מאת ארסקיין קאלדוול ;הוצאת מצפן 1962.

הספרים שתירגם בהוצאת "מסדה"   כללו את סידרת המוסד של איזק אסימוב :

Image result for ‫אסימוב המוסד‬‎

המוסד השמימי

מוסד וקיסרות .

והמוסד האחר . כולם ב-1978.

ספרים נוספים של אסימוב:

Image result for ‫קץ כלזמן‬‎

"קץ כלזמן"  שיצא ב-1979.

Image result for ‫אסימוב אבק כוכבים‬‎

"אבק כוכבים" .1981.

Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎Image result for ‫אסימוב לאקי סטאר‬‎

וכן ערך חמישה ספרי סדרת "לאקי סטאר " מאת אסימוב שאותם תירגן ראובן לסמן  , ספרי מדע בדיוני לילדים.

מלבדם תירגם  גפן גם את :

סוחרי החלל מאת פרדריק פול וס.מ. קורנבלות ב-1978.

עליו ראו את המאמר "העתיד המוזר והרחוק שהפך להווה של כולנו."

Image result for ‫הגבעות הירוקות של הארץ‬‎

הגבעות הירוקות של הארץ   קובץ סיפורים מאת רוברט היינלין ב1979.

Image result for ‫קיסרות האדמה‬‎

קיסרות האדמה  מאת ארתור ס. קלארק ב-1979.

Image result for ‫עידן הסוד‬‎

עידן הסוד  מאת בריאן אולדיס ב-1979

Image result for ‫ככלות העשב‬‎

בכלות העשב  מאת ג'ון כריסטופר ב-1979 .

 לראות :חמישה-עשר סיפורים חדשים מצידו האפל של העולם  קובץ סיפורים מאת הרלאן אליסון  ב1981.

Image result for ‫לראות אליסון‬‎

הצדיק של שבע הניפלאות מאת איזידור הייבלום ב-1981 (ספר מד"ב "אידישאי " קומי שלו הוסיף  גפן הערות רבות ומפורטות ).

Image result for ‫הצדיק של שבע הנפלאות‬‎

מסעותיה של שפלן החלל מאת א. א. וואן ווגט  ב- 1982. על הרפתקאותיה  של ספינה במרחבי הגלקסיה שמאבק נגד מפלצות שונות ,ספר שהוא המודל לסדרות וסרטים ידועים כמו "מסע בין כוכבים " ו"הנוסע השמיני".

Image result for ‫מסעותיה של שפלן החלל‬‎

 

עמוס גפן בציור מאת אבי כץ .

אין אחרית לימים : התנועה הטראנס הומניסטית בעולם ובישראל -החלק הראשון

תרשמו לפניכם את התאריך :2045 .מי שיגיע לשנה הזו כבר לא יצטרך לחשוש משטויות כמו מחלות סופניות או אסונות טבע ,אלא רק לדאוג לעצמו לחיבור USB..

בקרוב,בחנויות החשמל איברים להחלפה…בקרוב  הברכה "עד מאה ועשרים" תיחשב לעלבון, שלא לומר איום ברצח, ואם נחלה אפשר יהיה לאתחל אותנו. חליתם ?נפצעתם ? בעוד וחמישים שנה כבר תוכלו להחליף איבר חי באיבר מלאכותי , על פי החזון הטרנס-הומניסטי    המוות הוא פאסה ו והרבה יותר כיף להפוך לחצי אדם –חצי מכונה ,עם כוחות על וידע אינסופי . לדעת אנשי תנועת הטרנס -הומניזם  אנחנו בדרך להיות יצורי-על ממוחשבים למחצה, עם יכולות משופרות וחיים בריאים וארוכים, אולי עד כדי ביטול המוות וחיי נצח.

 נראה הזוי? צאו לרחוב ותגלו שממש לא.

 

הופיע בדפוס בגרסה שונה ב:

"דיוקן –מקור ראשון גליון 299 30.11.2012. תחת השם "האדם ,קצת אחר כך"

וב"סוף שבוע מעריב 30.11.2012 " תחת השם "למה מי מת "

הופיע באתר NRG תחת השם :חזון חיי הנצח ופיתוחי הטכנולוגיה המדעיים שיביאו לכך

 


 

כל מי שנוסע באוטובוס או הולך ברחוב מכיר את התחושה. רוב האנשים סביבו מדברים אל עצמם, או יושבים בעיניים מזוגגות כשחוט תקוע באוזנם, או נוברים בריבועי הטלפונים החכמים שלהם, מחוברים לכל העולם פרט לאנשים שלידם. המתבונן תמה לפעמים אם אלו עדיין בני אדם, או שמא לפניו היתוך אדם-מכונה: אורגניזם קיברנטי, ובקיצור סַייבּוֹרְג (או קִיבּוֹרְג ובמינוח אחר "אדם ביוני " ).

אנשי התנועה הטרנס-הומניסטית יגידו שאנחנו בדרך הנכונה. הם צופים שבעתיד הלא רחוק בכלל כולנו נהפך לישויות מכאניות, חלקית ואולי לגמרי. הם חושבים שבסופו של דבר זה יהפוך את כולנו לבני אלמוות.

הטרנס-הומניזם היא תנועה אידיאולוגית לכאורה חדשה, אבל בעלת שורשים עתיקים מאוד, הטוענת שבאמצעים הטכנולוגיים החדשים יוכל האדם למנוע את נזקי ההזדקנות, להכחיד מחלות, לשפר את עצמו מבחינה גופנית, שכלית וחברתית, להאריך את חייו, ולעבור לשלב הבא באבולוציה שלו. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא ייכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטליגנטים. אז תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר, עד לנקודת מפנה המכונה סינגולריות: הנקודה שבה האדם יהפוך לפוסט-אדם בעל כישורים שכליים וגופניים שהיום איננו יכולים להעלות על דעתנו, ואולי גם אלמוות.

הסינגולריות מתקרבת. וגם אם לא, "הסינגולריות מתקרבת" הוא שם ספרו החדש של המדען ריי (ריימונד) קורצווייל, שהופיע עכשיו בעברית בהוצאת מאגנס. קורצווייל, יהודי אמריקני, ממציאן של טכנולוגיות מרכזיות בתחום הזיהוי הממוחשב של כתב ושל דיבור, ידוע גם כאחד הנביאים הטכנולוגיים הרדיקליים ביותר של תקופתנו, ואחד האידיאולוגים הראשיים והפעילים של הטראנס-הומניזם.

הוא סבור שבתוך עשורים ספורים בני האדם יהפכו לישויות שיש בהן חלקים מכניים. לדעתו כבר בשנות ה-30 של המאה הנוכחית ניעשה יותר לא-ביולוגיים מאשר ביולוגיים, ונכניס דרך שִגרה מחשבים לגופנו ולמוחנו.

קורצווייל בדרך אל הנצח

 

נקודת הסינגולריות תהיה להערכתו של קורצווייל בשנת 2045. המוח והמחשב – הבינה הביולוגית והמרחב המקוון – יהיו לאחד. 

בערך בתאריך זה לדעתו תתרחש התמורה העמוק המשנה סדרי עולם ביכולת אנוש. לדעתו הבינה הלא ביולוגית שתיווצר באותה השנה תהיה גדולה פי מיליארד מכל הבינה האנושית של היום ומכאן ואילך יווצרו מכונות העולות לעין שיעור על בינת האדם  ( ע' 127) .

התוצאה תהיה אדם ששומר על אנושיותו, אך מתעלה על המגבלות הביולוגיות. בתקופה הפוסט-סינגולרית לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה, כשם שלא תהיה הבחנה בין מציאות פיזית למציאות וירטואלית.קורצוויל מדבר על כך שעוד בשנת 2030 תהיה בידינו "מציאות וירטואלית "  מעין עולם מקביל שיהיה קיים רק במחשב ובתודעה האנושית,  לפי דרישה  מציאות מקבילה  שתיהיה משכנעת לחלוטין ושאנשים יוכלו לשקוע בה לחלוטין ולבלות בה את חייהם.

 לדעתו עוד בשנות ה-40 של המאה הזאת תהיה הבינה הלא ביולוגית חזקה פי מליארדים מהבינה הביולוגית שלנו. לפחות חלק מהאנשים יהפכו לקיבורגים ויוכלו "לשדרג " ולשנות  את גופם על בסיס קבוע ובהמשך חלק גדול ממוחם יהיה לא ביולוגי.

 

ציוויליזציית האדם והמכונה שתקום, כותב קורצווייל, תתעלה על מגבלות מוח האדם ש"יש בו רק 100 מיליארד קשרים, וגם הם איטיים להפליא". ההתגברות על רבות ממגבלות הגוף תאריך את תוחלת החיים לכדי 500 שנה לכל הפחות, אך גם לאחר המוות הביולוגי יימשך קיומם של האדם ותבונתו בממד הקיברנטי לנצח. או לפחות עד שהציוויליזציה החדשה תחדל מלהתקיים.  

בסופו של דבר קובע קורצוויל יהיה היקום כולו רווי בבינתנו.וזהו יעודו הסופי והגורלי  של היקום.

 

קורצווייל מעריך שלא כל האנשים ירצו להצטרף לאיחוד הטכנולוגי הזה. אחרים משערים שייווצרו הבדלים ברורים בין מדינות העולם, ושיהיו גם מדינות שיחסמו את ההתפתחויות הללו בכוח, למשל מדינות אסלאמיות. אבל בסופו של דבר, אומר קורצווייל, השינויים יגיעו לכולם. הוא משווה זאת לשימוש בפלאפון, שתחילה היה נחלת מיעוט קטן, וכיום רוב האוכלוסייה כבר אינו מסוגל לחיות בלעדיו. אך הוא גם מודה ש"הסינגולריות תגביר גם את יכולותינו לממש את נטיותינו ההרסניות ביותר".

ישנו גם החשש שבשלב המעבר יהיה אלים, שהציוויליזציה החדשה  תהיה עוינת לאנושות: איזה עניין יהיה לה לשמור על קיומה של תרבות ישנה, נחשלת ושונה ממנה באופן מהותי?

אחרים רואים את העתיד אחרת…

לדעתם רוב האנשים שיעסקו בשינויים שאותם מתאר קורצוייל  יהיו   מבני מעמד העשירים שיוכלו להרשות את הסכום הגבוה  מאוד של הטכנולוגיות האלו.  שהרי ספק אם העניים יוכלו להרשותם אי פעם  לעצמם ( להוציא כמובן אנשי עולם הפשע ) . וזה ללא ספק יביא להגדלת הניכור בין המעמדות  שעלול להפוך לניכור בין "המיכניים " והבשריים "ולמלחמות של ממש בין המיעוט שיוכל להיהנות מכל האפשרויות הטכנולוגיות האלו ובין הרוב שלא יכול להיהנות מהם או לא ירצה אותם.

 לכאורה רעיונות  הרחוקים מאוד מהווה האפרורי שלנו. אך קורצווייל אינו היחיד  שחושב כך הוא רק הידוע ביותר.,הטרנס הומניזם והסינגולאריות הם  נושאים  שהולכים  ותופסים  תאוצה בשולי האקדמיה האמריקנית ובארצות האחרות שוליים שהן אמנם  רחבים מאוד ויותר ויותר אנשים מדענים בולטים תומכים בהם.

"ביחס לסכנות, קורצווייל נאיבי לטעמי", אומר מתרגם הספר עמנואל לוטם, מהבולטים במתרגמי ספרי המדע הפופולרי בישראל. "אני לא רואה סיבה מדוע התרחיש של סרטי 'שליחות קטלנית', של השתלטות המכונות על המין האנושי ועל העולם, לא יקרה כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא מתאר בספרו. התחזית שהוא מציג משכנעת גם בעיניי; קורצווייל הוא אדם בעל הישגים חשובים רבים בתחומי הטכנולוגיה ואסור לזלזל במה שהוא אומר. אבל זה עוד לא אומר שזה טוב. המציאות החדשה עלולה להיות מאוד לא סימפטית לבני האדם שיעדיפו להישאר בשר ודם ולא מכונות נצחיות.

"קורצווייל מגדיר בספר שלושה היבטים חשובים – גנטיקה, רובוטיקה, וננו-טכנולוגיה – ומראה באופן משכנע שהשינויים בהם ישנו את העולם כפי שלא השתנה מעולם. אבל יש לי בעיה חמורה עם השנה שהוא בוחר בה כשנת הסינגולריות. לדעתי הוא בחר בשנת 2045 כי הוא רוצה שזה יקרה בימי חייו. הוא יהיה אז בן 97. כדי להגיע לגיל הזה ולהספיק לעלות לרכבת אל חיי הנצח, הוא הכניס את עצמו למשטר בריאותי מטורף, והוא לוקח כמויות אדירות של כדורים מדי יום. לדעתי הרצון הזה מטה את לוח הזמנים שלו. הדברים יקרו יותר באיטיות. בעיניי הוא אוטופיסט. הוא חושב על תרבות חדשה שלא תהיה המשך של התרבות המערבית הקיימת, התרבות היהודית-נוצרית, אבל לזה אין לו שום נימוק משכנע".

אלי : אתה היית מוכן להיות סייבורג? שיטפלו בך בחלקי ננו טכנולוגיה?

לוטם : "שאל אותי בעוד חמישים שנה. אני יכול לומר לך כבר עכשיו שאני לא מוכן שננו-טכנולוגיה תוכנס לגופי כדי לבנות אותו מחדש בצורה טובה יותר, כפי שמציעים קורצווייל ואחרים. מה יקרה אם איזה מתכנת ישבש את התכנות שלהם עם איזה וירוס? אני מעדיף את האנושיות שלי, תודה".

הומניזם מעודכן

רועי צזנה

"כרגע אין לי שום חשק לעזוב את אשתי ואת הילד ולהפוך לסייבורג", עונה על אותה שאלה העתידן ד"ר רועי צזנה מהטכניון ומהמרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב. "אבל בעוד כמה עשורים, כשיגיעו המחלות הנוראיות והזקנה, אסכים ליטול את הסיכון. לפי קורצווייל, בעוד שבעים שנה נוכל לחבר מוח אנושי למחשב, ומשם למשל לייעץ לילדים שלנו. קורצווייל הוכיח את עצמו כבעל תחזיות שמתגשמות; הוא עצמו הביא להגשמת כמה מהן. האינטואיציה שלו טובה מאוד, אם כי הוא לוקה באופטימיות מוגזמת. הוא מתנבא שניהפך בני אלמוות. תיאורטית זה אפשרי, אבל בינתיים זה נראה רק תיאורטי".

איליה סטמבלר, מדען ישראלי וטרנס-הומניסט פעיל, משמיע גם הוא הערכות זהירות מאלו של קורצווייל. "קשה לנבא כיצד ייראה אדם-העתיד בטווח הרחוק. אבל בטווח הקרוב אפשר לשער שהוא יישאר אותו אדם, רק בעל שרידות גבוהה יותר. הדבר דומה למכונה ישנה שהחלקים המִתבַּלּים שלה מוחלפים ושנשמרת בתנאים של בלאי מופחת. כך גם האדם: הוא יישאר כמעט ללא שינוי בטבעו, רק שיסופקו לו אברים חלופיים והוא יישמר בתנאים יותר היגייניים".

סטמבלר הוא חלק משיח טראנס-הומניסטי שנוכחותו בישראל מתחזקת והולכת: כתבי עת, תערוכות, כינוסים, סמינרים בסופי שבוע, קבוצות פייסבוק. לא מכבר התקיימה בגלריה התל-אביבית 'מתושלח' – אכן, מתושלח – תערוכה ובה ציורים דמיוניים של האדם בעתיד הסופר-טכנולוגי של הסינגולריות. בזירה הספרותית החל לפעול כתב העת 'הָבָה לְהַבָּא'. עורכו, המשורר עודד כרמלי, מאס ביום הקטנות של הוויכוח הפוליטי והחברתי הרגיל ובסדר היום האגוצנטרי הרווח בשירה העכשווית, והחליט להעביר את משאבי המרץ שלו למעגל הגדול יותר, של האנושות כולה והנצח כולו – כלומר לפעול למען הארכת תוחלת החיים והתקדמות לקראת הסינגלוריות. זכורה הפגנה נגד המוות שקיים בשנה שעברה בשם התנועה הטרנס-הומניסטית ליד בית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

"מטרתנו להחדיר את הרעיון המדהים מכולם, רעיון חיי הנצח, אל לב התרבות העברית ולהפכו מרעיון שוליים מטורף לרעיון מכונן ומוביל", אומר כרמלי. "צריך להבין שטרנס-הומניזם אינו אלא הומניזם מעודכן. הוא חורג מהמסגרת המקובלת של זכויות האדם וחירויות היסוד המובטחות במגילת זכויות האדם, ומבטיח לאדם את הזכות לַכול, כולל הזכות לחיים ארוכים ואולי גם נצחיים. השלשלאות השקופות של הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה מצרות את צעדינו יותר מכל עול של רודן מקרי". כרמלי מגדיר את תשוקתו שלו ושל חבריו כ"רצון להשתחרר משלשלאות הקיום, או לפחות לשקשק בהן".

כרמלי וסטמבלר ניסחו טיוטת הצעת חוק להקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה, ברוח הצעת חוק "לעידוד רפואה רגנרטיבית" שהוגשה לקונגרס האמריקני בשנה שעברה. "ההצעה נשלחה לכל חברי הכנסת", מספר סטמבלר. "קיבלנו מעט תגובות, רובן חיוביות. ההתנגדות העיקרית הייתה לגבי הנושא הסמנטי של כינוי הזקנה כמחלה. אולי באמת נשנה את זה, אבל לא את התוכן המעשי של ההצעה, וננסה לקדם אותה שוב אחרי הבחירות". לצד הקמת הוועדה הלאומית, מוצע שם גם להרחיב את חוק שירותי הבריאות כך שיוזכר בו במפורש עניין הארכת החיים, ולהרחיב את חוק 'לא תעמוד על דם רעך' כך שיתייחס גם להצלת אנשים העומדים בסכנת חיים בשל תשישות ומחלה.

אומת הטרנס

תומכי הטרנס-הומניזם צריכים לדעתו של סטמבלר להקים תנועה חברתית גדולה ולשקול ריצה לכנסת. השאיפות הטרנס-הומניסטיות שלו צנועות יחסית: "מדובר בעיקר בניסיון להאריך חיים בריאים באמצעים טכנולוגיים; מובנים אחרים של הטרנס-הומניזם, כמו הרחבת היכולות השכליות והגופניות, מעסיקים אותי פחות. אבל דווקא משום כך, עשייה פוליטית יכולה לקדם את היעדים שאני מתמקד בהם.

"כדי להגיע להארכת חיים משמעותית", הוא מסביר, "יש צורך בהשקעות מסיביות במחקר המוקדש למטרה ספציפית זו. זהו מחקר שהרווח ממנו אינו מיידי. נראה שהשקעות כאלו יתקיימו רק בעידוד ובתקצוב של המדינה. מכאן הצורך החיוני בפעולה בשדה הציבורי-פוליטי. בנושא הזה יש לנו כרגע דיונים רציניים ביותר בפורומים האינטרנטיים. אנחנו גדֵלים ואולי לא רחוק היום שבו נפעל. הרעיון המרכזי שהתנועה החדשה תדגיש הוא הערך המוחלט של חיי אדם. ננסה קודם לעורר אצל המפלגות הקיימות עניין בנושא ההזדקנות והמאבק בהשלכותיה הקשות. ואם המאמץ הזה ייכשל, כנראה לא יהיה מנוס אלא לנסות ולהקים מפלגה עצמאית".

אבל גם את הציבור הרחב יש לשכנע, שכן "בינתיים איני רואה קרבה לרעיונות האלה ברוב החברה הישראלית. בעיית ההזדקנות היא בעיה כאובה ומאיימת, אבל יש נטייה להתכחש אליה: להתעלם מהעתיד, להסיח את הדעת מהזקנה ומהמוות מזקנה, ואף להציג את הזקנה באופן מַשְלֶה, אוטופי והרואי, או לחלופין להציגה כתופעה שאין לה שום תַקנה. כל זה לא תורם לא לשיפור מצב הקשישים ולא לאריכות חייהם הבריאים. יש להציג את הבעיה במלוא חומרתה וחשיבותה, וגם להצביע על האפשרות המעשית לפעול למען פתרונה או הקלתה".

לפני שלושה חודשים, הוא מספר, החלה התארגנות בינלאומית להקמת מפלגות ותנועות חברתיות במדינות שונות למען הארכת חיים בריאים, ושמה "מפלגת אריכות הימים". היא כבר כוללת קבוצות פעילים ב-27 מדינות וכמה אלפי תומכים, "ובהחלט משמשת לנו מקור השראה ומודל".

מכון הסינגולריות ואוניברסיטת הסינגולריות

 

קורצוייל ההוגה הידוע ביותר כיום של הטרנס הומניזם הקים שני מוסדות  בעלי פרופיל גבוה מאוד בארה"ב "שכל אחד מהם עוסק באספקטים אחרים של הטרנס הומניזם .

לישראלים יש נוכחות בולטת ב'אוניברסיטת הסינגולריות' שהקים ריי קורצווייל בבסיס נאס"א בקליפורניה. גוף זה מתמקד במחקר יישומי ובהכשרת מנהיגות חברתית ומדעית לקראת השינויים שנכונו להערכתו לאנושות.

כן הקים קורצווייל גוף שעיסוקו תיאורטי יותר, 'מכון הסינגולריות העולמי', המתמקד בתחום הבינה המלאכותית, ואף בחיפוש פתרונות לסכנות שההתקדמות בתחום זה עלולה לעורר.

 

 

 

נציגה של האוניברסיטה בארץ הוא איתן אלירם, דוקטור בניו מדיה והבוגר הראשון של תוכנית המנהלים של האוניברסיטה. "אוניברסיטת הסינגולריות פועלת לשנות את מצב המין האנושי כאן ועכשיו", הוא אומר. "היא גם מעוניינת להקים סניף בישראל. ישראל היא אחד המקומות שבהם היא פעילה ביותר, יחד עם ברזיל ורוסיה. מכל תלמיד שם מצפים שיקים חברה שתשפר את חייהם של מיליון איש בתוך עשור.

"האוניברסיטה קמה ב-2008, והיא כבר נאלצת לערוך תחרויות בינלאומיות כדי לבחור את התלמידים בה: בשנה שעברה פנו 20 אלף איש, ויש שמונים מקומות. מדי שנה פונים יותר ממאה ישראלים כדי להתקבל לאוניברסיטה, ומתוכם מתקבלים בסביבות עשרה או תריסר. זה עדיין הרבה יותר ממספר המתקבלים מרוב הארצות האחרות. ישראל ובריטניה נמצאות במקום השני במספר התלמידים שם".

 אלי :איך אתה מסביר את זה?

"י אלירם :שראל היא מדינת הֶזנֵק. הישראלים הנבחרים להגיע לשם מחוברים לרוח היזמית של המקום, באים עם יכולות רבות, והחשיבה שלהם היא בעיקר מעשית ומאלתרת. אנחנו גוף מעשי מאוד; סוג חדש של אוניברסיטה יזמית, שפחות מתעניינת בתיאוריות, ויותר מתעניינת בטכנולוגיות מעשיות המאיצות לפתרון הבעיות של האנושות. אנחנו מקימים בישראל חממה טכנולוגית ליזמים שיש להם רעיונות מקוריים כיצד לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות בתחומי המים, המזון, המִדבּוּר, הבַּערוּת, הבריאות, האנרגיה והחינוך. יש לנו בארץ ארגון בוגרים תוסס המקיים מפגשים סדירים".

שניים מבין הישראלים המעטים שישתתפו בתוכנית הקיץ הקרובה של האוניברסיטה יהיו, זו השנה השלישית, זוכי תחרות פורצי הדרך על שם אילן ואסף רמון. ההרשמה אליה נפתחה השבוע ותיסגר בקרוב. התחרות מיועדת, לדברי משרד המדע והטכנולוגיה, ל"יזמים צעירים שפיתחו הצעה ממשית למיזם טכנולוגי-חברתי בעל פוטנציאל לשפר את חייהם של לפחות מיליון ישראלים". המיזמים הזוכים בעבר לא חתרו בהכרח להארכת חיים או לסינגולריות: "בתחרויות הקודמות זכו הצעות שביקשו לפתור את בעיית שקיות הזבל בטבע על ידי המצאת דבק מאחד, לחסוך בשטח על ידי פיתוח מדרגות נעות ספירליות ולאפשר ניטור פרמטרים פיזיולוגיים בזמן אמת".

אלי :יש קשר בינכם ובין מכון הסינגולריות ?

אלירם :הקשר היחיד הוא בכך שרי קורצוייל  קשור לשני המקומות. אבל הם נפרדים לחלוטין ועוסקים בדברים שונים לגמרי . המכון מתעסק בעיקר באינטליגנציה מלאכותית כ90 אחוז בפעילותו ובהשלכות העתידניות שעולות מכך. בעוד שהאוניברסיטה עוסקת בהרבה תחומים נוספים כמו ננו טכנולוגיה חלל ביולוגיה סינתטית רפואה.צריך להבין רי קורצוייל ייסד את האוניברסיטה כדי לתת צד מעשי לרעיונות הסינגולאריות.הרעיונות  התיאורטיים והאידיאולוגיים השונים של הטרנס הומניזם על הפוסט אדם וכדומה  אינם מעניינים את האוניברסיטה. באופן כללי האוניברסיטה והמכון מעדיפים שלא יזהו אותם ביחד כי הם באמת שונים ובעלי מטרות שונות.  

ניצחון האח הקטן

RAY-Singularity

במקביל לפריחה האקדמית העתידנית הזו, ניכרת בעשור האחרון דעיכה חמורה בהרשמה לחוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות – ויש המקשרים בין השניים. הם סבורים שדעיכת הרוח היא מניצני העתיד המכאני שקורצווייל מבשר לנו; שעתיד זה עלול לפגוע ברוח האנושית ולחסל את התרבות ההומניסטית. כן נשמעות אזהרות שבתרבות העתידית עלולים להיווצר סוגים שונים של בני אדם: העשירים שיוכלו להרשות לעצמם חיים ארוכים ובריאים, והעניים קצרי הימים שלא יוכלו להרשות זאת לעצמם ויהפכו לסוג של עבדים. זהו אחד הנימוקים שבפי הקבוצות הקוראות לאסור סוגים מסוימים של ניסויים בהנדסה גנטית. הן רואות בטרנס-הומניזם דת חילונית, שהאל שלה הוא האדם בשיתוף המכונה, ואולי המכונה לבדה.

דומה שבכמה זרמים קיצוניים של הטרנס-הומניזם יש אכן מידה של זלזול בתרבות האנושית ושאיפה להחלפתה. עם זה, הזרם המרכזי של הטרנס-הומניזם מתמקד בשאיפה להארכת החיים ומיגור המחלות. בהעצמת האנושות ולא בהחלפתה. נראה שזרם זה גדל והולך.

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

ינקי מרגלית, מייסד חברת אבטחת המידע 'אלדין' ומי שכונה "נביא הסינגלוריות הישראלי", מבקש להרגיע אותנו וגם את עצמו.

"האמת היא שעד לזמן האחרון הייתי אפוקליפטי, וחששתי שהטכנולוגיות ישתלטו עלינו, וינמיכו אותנו ויעצימו את 'האח הגדול' – את שליטתן הממסדים והממשלות בחייו של הפרט. בשנה האחרונה הבנתי שלא רק שאין אח גדול שמשתלט, אלא הפרט מתעצם. יותר ויותר יחידים מצליחים לחולל מהפכות; החלל, למשל, נפתח בפני חברות פרטיות ויחידים, ולא רק ממשלות".

אלי : ומה עם החשש לשימוש לרעה בטכנולוגיות?

מרגלית : "זהו חשש אמיתי, אבל השאלה היא אם בגללו צריך לחסום את פיתוח הטכנולוגיה שמעצימה את המין האנושי. אז יהיו מדינות כמו איראן, אפגניסטן וסומליה שישתמשו בטכנולוגיה לרעה, אבל תתפתח גם הטכנולוגיה ששומרת מפניהם. בסך הכול, אנחנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה. האנושות לא זכתה מעולם לכל כך הרבה שלווה, שלום ויכולות כמו היום. ואנחנו נעים מהעידן הזה והלאה".

החלק השני של הכתבה: "אין אחרית לימים :  הטרנס הומניזם בהיסטוריה -מגלגמש דרך סטיב אוסטין ועד לאריאל.

ראו גם :

טרנס הומניזם בויקיפדיה

אתר מאמרים על סינגולריות וטרנסהומניזם

הקבוצה הישראלית להארכת חיים בפייסבוק

אלי אשד על "אידיאולוגית הנצח של הבה להבא"

man plus 2 by yonatan poper 

 איור  של יונתן פופר לכתבה זאת ב"סוף שבוע -מעריב".