ארכיון תג: ערן הדס

הקומדיה התל אביבית ואני

לפני כמה שנים הייתי מעורב בפרשת "חשיפתה " של משוררת ישראלית צעירה בשם "צאלה כץ" שמתה ואז היתברר שהיא היייתה אישיות בדויה פרי המצאתו של משורר בשם ערן הדס. ערן הדס הוא מאז ידיד ועמית במגזין "יקום תרבות ". כל האירועים האלו תוארו  בזמן אמיתי בכמה רשומות בבלוג זה.

הסופר יובל בן עמי כתב רומן שלם סביב האירועים האלו  בשם "הקומדיה התל אביבית" שבו מככבים כל מיני מכרים ומקורבים שלי . " .

והנה הביקורת שלי על הספר ( שגם אני מוזכר בו בחצי משפט).

"ימי הנסיך הקטן"

הקומיקס התיעודי של קרן כץ

תמונה מתוך "רשומון רמת גן "מאת קרן כץ וחנה קובן .

היום נפתח פסטיבל  האנימציה והקומיקס השנתי בסינמטק תל אביב ,אנימיקס ובו יוצגו לראשונה גם יצירות קומיקס  חדשות של אמנים שונים מהם ידועים יותר מהם ידועים פחות .

ובין היוצרים השונים תהיה שם גם קרן כץ אמנית  מאיירת וקומיקסאית תלמידת מסלול האיור  במחלקה לתקשורת חזותית  בבית ספר "בצלאל " בירושלים שתציג שם יצירה חדשה שלה  מסקרנת במיוחד מז'אנר שכמעט אינו מוכר בארץ "קומיקס תיעודי"  שמתעד הן  באיורים והן בצילומים  את חייה של שותפתה לדירה צלמת.

קרן כץ שנה ד' ללא כותרת 2010

קרן כץ מוכרת זה מכבר בקרב קהילת הספרות בתל אביב כאמנית מוכשרת במיוחד והיא מוכרת כרשמת הרשמית של עולם הספרות .תפקיד שאותו היא ממלאת בהצלחה מזהירה באתר זה שבו איירה פורטריטים של יוצרים מוכשרים שונים כמו

 מאיר ויזלטייר

,

משה שפריר

 

דניאל עוז

 נמרוד קמר

נעם פרתום

עבור מאמרי הביקורת של יואב עזרא ואחרים.

היא מאיירת בעיתון ה"עיר " את המדור של איתמר הנדלמן בן כנען . היא גם איירה את עטיפת ספר המסות ציירי הנמרים :   מסות על מומרים וכופרים /    [תל אביב:   קשב לשירה,   תשס"ח, 2008. של המשורר והמסאי גיורא לשם שידוע בהערכתו הגדולה לכישרונה של קרן.

ציירי הנמרים | גיורא לשם

 היא עוסקת גם באיורים עבור קבוצת השירה והמחאה "גרילה תרבות ".והיא ידועה גם באיורים שלה לשיר הילדים של שלומית כהן-אסיף "דב הקרח ודב האש ".

 

קרן כץ .פורטריט מאת דר רותם.

אלי : איך את מגדירה את עצמך? כקומיקסאית ?

 קרן " בראש ובראשונה מאיירת אם כי קומיקס זה התחום שהכי מושך אותי .קומיקס יותר מעניין אותי כנושא איסוף, ושיחה  עם אספני  קומיקס אני חובבת גדולה של  קומיקס אירופי .

הקומיקס התיעודי

התחום שעליו שמה קרן כץ דגש לאחרונה הוא תחום הקומיקס התיעודי המתעד אנשים אמיתיים ואירועים אמיתיים בציורי קומיקס.

לאחרונה היא זכתה בפרס לעידוד היצירה  מטעם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שהיכיר בכשרונה המיוחד.הפרס התקבל הודות תרגיל מיוחד במינו שעשתה קרן עבור המחלקה לתקשורת חזותית בבית ספר "בצלאל "עם אמן מצרפת .היה עליה לתעד בסיפור קומיקס את סיפורו של אדם המוכר לה .היא בחרה לתעד את חייה של ניצולת שואה שקרן פגשה אותה כמתנדבת.

רשומון רמת גן

בהבהבה

הפרויקט הנוכחי   והגדול ביותר של קרן עד כה  הוא "רשומון רמת גן" והוא ספר קומיקס תיעודי  של 60 עמודים  שהחל את חייו  בגרסה שונה מאוד ורחבה הרבה יותר  כפרויקט סוף שנה עבור "בצלאל " .והוא נמכר בכמה  עותקים בודדים  בפסטיבל הקומיקס.

 זהו רומן גרפי המתעד באיורים  חייה ויצירתה  של השותפה שלה לדירה ,חנה קובן .

 

זהו פרוייקט שהוא המשך ועיבוד של פרוייקט  מורחב יותר מסקרן באותה המידה,  פרוייקט הגמר של קרן  ב"בצלאל " העוסק  בתוספת באחיה הבכור   של חנה  דמות מוכרת בעולם התקשורת  עיתונאי ושדרן וכתב טלוויזיה ובאחותה הקטנה של חנה   כולם אנשי יצירה ותקשורת   בעשורים שונים לחייהם  ומכרים של קרן ושהיא מציגה את חייהם במשך כמה חודשים בעשורים שונים לחייהם, ואת פעילותם  בתחומי הקולנוע, הצילום והכתיבה תוך שהם משתלבים בחייה שלה.

וכך הגרסה הקודמת תיארה את סיפור השתתפותה של קרן  בסרט שאותו יצרה אחותה הקטנה  של חנה שהיא תלמידה במגמת קולנוע  בתיכון . קרן השתתפה  בסרט שלה בתפקיד' ראשי בשם "כתם" .הסרט  עוסק בבחורה שאימה  היא צמח והיא מזמינה בחור שהיא מאוהבת בו לצבוע את הבית שלה בשחור .הפרק העוסק בה בסיפור מתאר בפרטי פרטים כיצד קרן עובדת על הסרט עם האחות.  הגרסה הנוכחית של הפרוייקט היא מצומצמת יותר ומתמקדת בחנה לבדה. חנה  היא שותפה של קרן  לדירה  מזה ארבע שנים וחברה הכי טובה. היא גם  תלמידה במגמת הצילום  בבצלאל והיא היוצרת השותפה של "רשומון רמת גן "שהיה  במקורו פרוייקט הגמר של שתיהן בהנחייתה של הקומיקסאית הידועה רותו מודן.

  הגרסה הנוכחית של "רשומון רמת גן "  מורכבת מפרק הראשון המצוייר בידי קרן כץ  שהוא 50 עמודי קומיקס מחייה של הצלמת חנה קובן   כפי שהם נראים בידי החברה הטובה והפרק השני של השותפה שלה  חנה קובן   הוא יומן מצולם מחייה . .
אלי :איך הגעת לנושא הזה של הצלמת שאת יוצרת מחדש את צילומיה  ?
קרן :חנה הייתה השותפה שלי לדירה  במשך כל ארבע השנים שלמדתי בבצלאל והיום היא והמשפחה שלה, הם האנשים הכי חשובים לי בעולם. לא בחרנו אחת את השניה, במקרה עמדנו אחת מאחורי השניה בתור לחלוקת המפתחות למעונות ביום הראשון ללימודים. היא קיבלה מפתח לפני, והפקידה כיוונה אותי בעקבותיה כי היא תחלוק איתי חדר. שתינו היינו מבוהלות מאוד, וכנראה שאני הייתי גם מבהילה. על ההתחלה נדרתי לה שאת פרויקט הגמר שלי אקדיש לה.

אז מתי החלטת כן להתכוון לזה?
התחלתי לאסוף חומר ולצלם רפרנסים לפרויקט באוגוסט שנה שעברה. הרעיון המקורי היה להפיק רומן גרפי על פי תסריט אוטוביוגרפי שכתב רוני, האח הגדול של חנה. תוך כדי העבודה על הספר, אחותם הקטנה ביקשה ממני להשתתף כשחקנית בסרט הגמר שלה, וזה כשבמקביל חנה מצלמת אותי לפרויקטים שלה במחלקה לצילום. הפרספקטיבה המשולשת הזו על אחורי הקלעים של כל אחד מבני מהמשפחה  גרמה לי לשנות את הרעיון המקורי מתוך מחשבה שככל שהנושא קרוב יותר אלי, כך אוכל לייצר עולם מלא יותר, גדוש בפרטים ובסופו של דבר, ככל שהפרויקט יגע במקומות אינטימיים יותר, כך הפרויקט יהיה תקשורתי ורלוונטי יותר.

 

 אלי : איך התבצעה העבודה המשותפת שלך עם חנה ?

 קרן  "הקומיקס מתעד את העולם המצולם של חנה קובן ואחורי הקלעים

 שלו  שהרי אני מכירה אותה היטב והיא משמשת כגיבורה שלי מזווית הראייה שלי .

 הצילומים שלה משמשים אותי כרפרנס בסיסי ועליהם נוספו רעיונות, מחשבות  ואסוציאציות פרטיות שלי על הצילומים ועל הנגיעה האינטימית שלי בחיים שלה ושל משפחתה. במהלך השנים אני חייתי על סט הצילומים שלה, ואף שימשתי לה פעמים רבות כמודל, וזה מתבטא בפרק השני של הספר שמכיל את צילומיה

החוברת מורכבת מפרויקט הגמר של שתינו: היא במחלקה לצילום בבצלאל, ואני במחלקה לתקשורת חזותית, מסלול איור..
לצד איורים שקושרים בין הבית שלי ושל חנה, הדברים שהיא אוספת,החפצים שלה, ואיורים של שירים פרי עטה: הספר מכיל גם איורים של הצילומים עצמם. דיוקן מצולם הוא רגע אחד בחיים שהוקפא, אבל הוא מונשם מחדש תחת מבטו של הצופה. האיור של הצילום מרחיב את הפריים.ומאפשר לי להתקרב אל התמונות, לחדור בעצמי אל הדיוקן. אני לוקחת את הצילומים  של חנה אבל מרחיבה אותם בדרכי שלי.

למשל אני מאיירת אותה עומדת על גג הבית שלה כמו על גבי משקל. פרויקט הגמר של חנה מתעסק בדימוי גוף, הפרעות אכילה, אל מול הרצון להיעלם, לשקוע לשכבות התחתונות של הבית, של הזיכרונות, של המרחב שלה, כמו חפץ דומם שאי אפשר להכאיב לו. להגן על עצמה מהמבט. היא מפסלת את גופה בקומפוזיציה של הבית, מבקשת להשתייך לפריים מבלי שהמבט של הצופה ינתק אותה ממנו בעין בוחנת.
מעבר לדיוקנאות , היא גם מצלמת שאריות של אוכל, של גוף, של פעולה, סימנים שאיש אינו מבחין בהם.
המוטיבים העיקריים של האיור והסגנון האיורי: קילוף, ואגירה, שהם הדברים שחנה מתענינת בהם.

"אני אוהבת להבחין בעור שחפצים דוממים מגדלים, עור המשייך אותם לבית של מישהו:ניילון על חצי בצל במקרר, רקמת תחרה ושעוונית על שולחן מטבח, זריקה אקראית של צרור מפתחות על גבי נגן דיוידי המסבת אותו בחוטי החשמל, אריזת סוכרזית שעוטפת חוט פרום בשולי הספה." היא מצלמת את עצמה עירומה וחשופה אבל הבית מכסה אותה, המיקום שלה בבית מאפשר לה להתחפש . היא מצטלמת בכל אותן המקומות שהיא רוצה לשקוע בתוכם, כי אילו מקומות של ביטחון, של שגרה של בית הילדות: הבית שלה ברמת גן. הגוף הנשי, המלא, המבקש לחזור אל מקומות הילדות, אל הבובות, אל הכביסה המקופלת של המשפחה על הספה, אל קרש הגיהוץ של אמא, להתחבא במקרר, להצטנף במיטה. ובניגוד עומד האופי הריק, הקריר החשוף של הצילומים.

צילום מאת חנה קובן .

האיורים שלי משלימים את הצילום ומראים פן אחר של הבית, את הסערות שלו, את סערת הנפש של ההתפשטות של חנה:באיורים שלי יש מוטיב חוזר של מתלה הכביסה,למשל בעמוד 19 איירתי את חנה מצלמת את איבריה הפנימיים העוטפים את "שלד" המתלה כביסה, והוא מופיע אחר כך העמודים 40-41.

בפרק של חנה, היא מצלמת את עצמה תולה את עצמה באמצעות השיער -עמוד 80.

בעמוד 36, 37 אני מציירת את הסירות הקטנות של חפץ המונח על גבי חפץ ומשייט בין חדרי הבית כביטוי של העניין של חנה ברקמה השבירה הקושרת  אדם למקום. ובעיקר את עצמה לבית שלה.

בעמוד 11, איירתי מוטיב חוזר של צביעת ציפורניים שחנה מצלמת בפרק שלה. באיור שלי נראית כף יד שהציפורניים צבועות מהצד הפנימי שלהן . הכיתוב הוא:"לעיתים קרובות, כשאני מצלמת,  אני מרגישה שנשארתי במקום מסויים יותר מדי זמן, שמה שצילמתי לא חלף, אלא מת."

 כך נפתח הקומיקס שהוא למעשה מונולוג של חנה .

חנה קובן .ציור מאת קרן כץ

השילוב הזה בסיפור תיעודי אחד של ציור וצילום המציגים את אותו סיפור  (אמיתי לחלוטין ) ואת חייה ויצירתה של אישה  מזוויות שונות ,הוא נדיר ביותר אולי חסר תקדים בתחום הקומיקס העברי. שהרי כך ניתנות לנו אפשרויות חדשות ומגוונות לבחון ולבדוק את אותם אנשים ומה שמתרחש עימם מזוויות שונות לחלוטין  דרך העיניים של שני יוצרות שונות ושל שני אמצעי מדיה שונים

אני משער שלעתיד נראה יותר ויותר פרויקטים כאלה ויותר  נסיונות לבחון ולתעד  את חייהם של אנשים בצורות שונות ומגוונות ככל האפשר וכך להעמיד אותם כחיים לפני הקוראים –צופים –חוווים של חייהם של אותם אנשים בני מזל שזכו לכך שיוצרים מוכשרים מתעדים את חייהם .

 

ערן הדס .ציור מאת קרן כץ.

 הפרויקט הבא של קרן הוא פרוייקט  שירה וקומיקס משותף עם המשורר ערן הדס  שיתפרסם  בפורמט עגול והוא יעסוק בלא אחרת מאשר המשוררת הבדויה צהלה כץ פרי דמיונו של ערן אך שהלשונות הרעות טוענות שהיא מבוססת בהרבה יותר משמץ על דמותה של קרן כץ שאף "גילמה" אותה בהזדמנויות שונות ורואה בה מעין "אחות תאומה".  .

אני כבר סקרן לראות את התוצאוות .

ראו גם : 

קרן כץ בפייסבוק

קרן כץ מאיירת שירי  ילדים

קרן כץ בבמה החדשה

קומיקסים חדשים בכנס אנימיקס

 האישה הגולם של שלמה אבן -גבירול :קרן כץ מאיירת סיפור גולם מאת אלי אשד 

הרשת של ערן הדס

 ערן הדס .ציור מאת קרן כץ.

המשוררת הצעירה והמוכשרת אוסנת סקובלינסקי   אירגנה ביחד עם אריאל שלם  שילשום ערב בשם "יניקת שירה "ספוקן וורד" בבית שבו גרה בעבר יונה וולך.

את הערב הינחה יובל בן עמי זמר נודד וחוקר תרבות פינלנד ומקומות נידחים אחרים בגלובוס כשהוא לבוש בבגדי אישה  ונראה כמעט נשי ,

הוקראו שירים בידי משוררים ויוצרים שונים לא בצורה השגרתית המשעממת שקצה כבר נפשי בהן של הקראה יבשה מן הנייר מול קהל רדום אלא בצורת משחק ממש של היוצר שששר ,צוחק בוכה, צורח את נפשו מול הקהל.
זאת מן הסתם בדומה למשוררים הנודדים של ימי קדם וימי הביניים שפרנסתם הייתה תלויה בתפיסת שימת ליבו של הקהל בכל דרך אפשרית.
אני יכול להעיד שהקהל שהתרכז בחדר הקטן היה מרותק בדרך כלל למשוררים כפי שלא ראיתי בשום ערב שירה אחר. 
בעקבות ערב זה  היגעתי למסקנה שהשיטה הזאת של הקראת שירה באמצעות משחק היא השיטה היחידה הראויה לתשומת ליבו של חובב שירה ואמנות אמיתי.
בין המשוררים שהשתתפו נזכיר את תגלית האתר "היקום של אלי אשד" המשוררת הצעירה אור דהן שהשמיעה שיר סקסי על מין אוראלי שהזכיר לכל הנוכחים כי הם נמצאים בביתה לשעבר של המשוררת שהכניסה את המיניות המתפרצת לשירה העברית ,את המשורר הפוליטי מתי שמואלוף ששר שירים פוליטיים חזקים מאוד,את המשוררת חגית גרוסמן ששרה בלווית להקה על יחסיה עם בן זוגה .ועוד רבים וטובים.
אולם בין כול המשוררים בלט המשורר ערן הדס שעד לאחרונה נודע בחוגים מצומצמים רק בתור האיש שמאחורי המשוררת הבדויה צאלה כץ ( ז"ל אך שקמה לתחייה).כיום מוכר הדס כאחת הדמויות הבולטות ביותר של זרם השירה החדש ביותר בשירה העברית השירה האינטרנטית.
ערן הדס הופיע בערב פעמיים הן בשם עצמו והן בהופעה מרטיטה של יובל בן עמי שתירגם את שירו הקלאסי כבר "סופרפארם " לצרפתית  והשמיע אותו עם לחן משלו.
( גילוי נאות :יובל בן עמי ואלי אשד הם האנשים שחשפו בפני העולם האחד בדפוס והשני ברשת את זהותו של ערן הדס כיוצר שמאחורי "צאלה כץ").

כמה מילים על ערן הדס : הוא איש מחשבים לשעבר תושב שכונת "רמת אילן "ושכנו של כותב שורות אלו ,שמשום מה החליט  לנטוש אותנו ולהגר לעיר הגדולה תל אביב. אולם הוא ישאר תמיד אחד מקהילת היוצרים הגדולה של שכונת רמת אילן.קהילה שכוללת אישים כמו הסופר עודד בצר,הסופרות דורית אורגד ,נירה הראל ואסף הראל הקומיקסאים אסף חנוכה ואחיו תומר חנוכה ואחרים.
והנה שירו של ערן הדס מהערב.
לשיר מתלווה פורטריט של המשורר מעוד אורחת בערב האמנית המוכשרת קרן כץ.
הודעה חשובה:

.מכאן ואילך כל משורר שיופיע בדפי אתר זה יהיה עליו לשלוח את תמונתו לגברת כץ כדי שתכין ממנה פורטריט אמנותי או להיות מצוייר על ידיה באיזו צורה אחרת. זאת בגלל השכנוע העמוק שלי שפורטריט אמנותי  עדיף תמיד על עוד צילום

ככלי לחדירה לנפשו של היוצר.

 

 
 
 
  

1. אני מתחבר כמעט מדי יום לרשת
אני גולש מספר פעמים ברשת
אני מחפש מידע ברשת
אני לומד דברים ברשת
אני מעלה תמונות וקטעי וידאו לרשת
החברים שלי מחוברים לרשת
המאהבות שלי מחוברות לרשת
העבודה שלי ברשת
הפרנסה שלי ברשת
את הקניות שלי אני עורך ברשת
את החשבונות אני משלם ברשת

צילום: טי וייט נויין

ערן הדס מקריא שיר בהפגנה .צילום טי וייט נויין.

2.

אני עושה אהבה ברשת
כשאני חושף את האהבה שלי, כל אלו שמחוברים לרשת יכולים לראות אותה
וגם אני יכול לראות את שלהם
אינני מתבייש עוד
אני משתף
אני משתף את כל כולי ברשת
האהבה שלי פונה לכל מי שמחובר לרשת
לכולם, גם לאויבינו הגדולים ביותר
וגם אויבנו משתפים את כל כולם ברשת
כשאני מתחבר לרשת, אני עושה אהבה עם כל מי שמחובר לרשת
סקס זה בראש, לעשות אהבה זה ברשת

3 .אני יכול לעשות אהבה עם כולם ברשת
אני יכול להיות גבר ברשת
אני יכול להיות אישה ברשת
אני יכול להיות צעיר ברשת
אני יכול להיות גדול ברשת
אני יכול לכתוב ולקרוא בכל השפות ברשת
בכל השפות, במיוחד באנגלית
I can constantly reclaim the dynamics of the net
תרגום מהרשת: אני יכול כל הזמן לגאול את הדינמיקה של הרשת
אני יכול לברוא דמויות ברשת
אני יכול לברוא עולמות ברשת
אני יכול להיות אלוהים ברשת

4. אני מודע לאבולציה של הרשת
אני מודע לכך שברשת יש מעמדות
אני מודע לכך שפעם היו הרבה מנועי חיפוש ברשת
ושהיום יש רק מנוע חיפוש אחד בו כל מכריי משתמשים
אני מודע לכך שפעם היו הרבה אנציקלופדיות ברשת
ושהיום יש רק אנציקלופדיה אחת, אמנם, אבל היא חופשית

5.האמת נמצאת במרכז הידע של הרשת:
בתוצאות החיפוש ובאנציקלופדיה של הרשת
אינני מאמין שזוהי האמת
אני קובע שזוהי האמת
כולנו קובעים שזוהי האמת
אם מישהו ישנה את אחד הערכים באנציקלופדיה של הרשת ויכניס לשם שקר
תהיה זו האמת, עד שישנו את הערך חזרה
אני מודע לסכנה שברשת
לכן באנציקלופדיה של הרשת יש מעמדות
אני מקבל על עצמי את המעמדות שברשת
הרשת מורכבת מאנשים וממחשבים
אני לא רק איש
אני איש ומחשב דרכו אני מתחבר לרשת
אני לא זוכר יותר מספרי טלפון של חברים, ולא כתובות אימייל, ולפעמים גם לא
שמות
הכול שמור ברשת, ונגיש דרך המחשב


6.הרשת מורכבת מאנשים וממחשבים
המחשבים יודעים לעשות רק מה שהאנשים מלמדים אותם לעשות
כשמאשימים צבא בחוסר מוסריות, זו טעות:
מוסריות הצבא היא בדיוק מוסריות האנשים המשרתים בו.
וכך גם המחשבים: הם עושים רק את מה שהאנשים מלמדים אותם לעשות
אני לא רק איש
אני איש ומחשב
אני אדמחשב
כשם שיש אנשים שמרכיבים משקפיים אלקטרוניים
ואנשים שמצמידים לגופם עזרי שמיעה חשמליים
אני מצמיד למוחי מחשב
הוא עזר החשיבה האלקטרוני שלי
הוא מחבר אותי לרשת

7.אני מחובר לרשת
אני חבר ברשת
אני איבר ברשת
אני שייך לרשת
אני אוהב את הרשת
אני חש ריגוש בהיותי ברשת
אני נאמן לרשת
אני מחויב לרשת
אני מסכים לקבל על עצמי את תנאי השימוש ברשת
אני נשבע לרשת

8.אני משתף את כל כולי ברשת
אין לי מה להסתיר
הרשת יודעת עליי הכל
ועל כל מי שמחובר לרשת
ומי שלא משתף את כל כולו במאגר המידע
זה מפני שיש לו מה להסתיר

ראו עוד על ערן הדס

יהודה ויזן בקוים לדמותו של המשורר כקומיקאי כולל ניתוח של שירת ערן הדס

חייה המסתוריים של צאלה כץ

צאלה כץ קמה לתחייה

עכבר הבית עם ערן הדס
ערן הדס וסופרפארם

אילן ברקוביץ ברב-שיח משוררים כולל עם ערן הדס

 

יובל גלעד על "הטכנופוואטיקה של ערן הדס " ב"יקום תרבות "

ערן הדס משורר רשת צילום מוטי קיקיון