ארכיון תג: עתניאל בן קנז

עכסה בת כלב והשופט הראשון עתניאל בן קנז בספרות ובקומיקס

\

עכסה בת כלב

Guillaume Rouillé    Promptuarii Iconum Insigniorum  1553 

פרק נוסף בסדרה על גיבורי המקרא בספרות  באמנות בקולנוע בטלוזיה בקומיקס  ובמדיה. והפעם על האישה היחידה המאוזכרת בספר יהושע חוץ מרחב מוכרת מזון ,עכסה בת כלב ( בן יפונה ) רעו של יהושע בן נון.
והסיפור עליה מופיע פעמיים גם בספר יהושע וגם בספר שופטים.
שופטי ישראל משמאל לימין   עתניאל בן קנז , אהוד בן גרא,  שמגר  בן ענת , דבורה אשת לפידות  וגדעון בן יואש

יהושוע פרק טו

א וַיְהִי הַגּוֹרָל, לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה–לְמִשְׁפְּחֹתָם:  אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן.  ב וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה.  ג וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה.  ד וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.  ה וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח, עַד-קְצֵה הַיַּרְדֵּן; וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִלְּשׁוֹן הַיָּם, מִקְצֵה, הַיַּרְדֵּן.  ו וְעָלָה הַגְּבוּל, בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר, מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה; וְעָלָה הַגְּבוּל, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן.  ז וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה, מֵעֵמֶק עָכוֹר, וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל-הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר-נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל; וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-מֵי-עֵין שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו אֶל-עֵין רֹגֵל.  ח וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב–הִיא, יְרוּשָׁלִָם; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-רֹאשׁ הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵי-הִנֹּם יָמָּה, אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק-רְפָאִים, צָפוֹנָה.  ט וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ, וְיָצָא, אֶל-עָרֵי הַר-עֶפְרוֹן; וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה, הִיא קִרְיַת יְעָרִים.  י וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה, אֶל-הַר שֵׂעִיר, וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף הַר-יְעָרִים מִצָּפוֹנָה, הִיא כְסָלוֹן; וְיָרַד בֵּית-שֶׁמֶשׁ, וְעָבַר תִּמְנָה.  יא וְיָצָא הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף עֶקְרוֹן, צָפוֹנָה, וְתָאַר הַגְּבוּל שִׁכְּרוֹנָה, וְעָבַר הַר-הַבַּעֲלָה וְיָצָא יַבְנְאֵל; וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה.  יב וּגְבוּל יָם, הַיָּמָּה הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה גְּבוּל בְּנֵי-יְהוּדָה, סָבִיב–לְמִשְׁפְּחֹתָם.  יג וּלְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי-יְהוּדָה, אֶל-פִּי יְהוָה, לִיהוֹשֻׁעַ–אֶת-קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק, הִיא חֶבְרוֹן.  יד וַיֹּרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב, אֶת-שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק–אֶת-שֵׁשַׁי וְאֶת-אֲחִימַן וְאֶת-תַּלְמַי, יְלִידֵי הָעֲנָק.  טו וַיַּעַל מִשָּׁם, אֶל-יֹשְׁבֵי דְּבִר; וְשֵׁם-דְּבִר לְפָנִים, קִרְיַת-סֵפֶר.  טז וַיֹּאמֶר כָּלֵב, אֲשֶׁר-יַכֶּה אֶת-קִרְיַת-סֵפֶר וּלְכָדָהּ–וְנָתַתִּי לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתִּי, לְאִשָּׁה.  יז וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב; וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתּוֹ, לְאִשָּׁה.  יח וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת-אָבִיהָ שָׂדֶה, וַתִּצְנַח, מֵעַל הַחֲמוֹר; וַיֹּאמֶר-לָהּ כָּלֵב, מַה-לָּךְ.  יט וַתֹּאמֶר תְּנָה-לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, וְנָתַתָּה לִי, גֻּלֹּת מָיִם; וַיִּתֶּן-לָהּ, אֵת גֻּלֹּת עִלִּיּוֹת, וְאֵת, גֻּלֹּת תַּחְתִּיּוֹת.  {פ}

עכסה וכלב  ועתניאל תמונה ידועה בשתי גירסאות שונות . ציירה

Caroline Innis 1827 

המוזיאון היהודי   

ספר שופטים  פרק א

ציור של עתניאל בן קנז

ח וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי-יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ, וַיַּכּוּהָ לְפִי-חָרֶב; וְאֶת-הָעִיר, שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ.  ט וְאַחַר, יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה, לְהִלָּחֵם, בַּכְּנַעֲנִי–יוֹשֵׁב הָהָר, וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה.  י וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶל-הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בְּחֶבְרוֹן, וְשֵׁם-חֶבְרוֹן לְפָנִים, קִרְיַת אַרְבַּע; וַיַּכּוּ אֶת-שֵׁשַׁי וְאֶת-אֲחִימַן, וְאֶת-תַּלְמָי.  יא וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, אֶל-יוֹשְׁבֵי דְּבִיר; וְשֵׁם-דְּבִיר לְפָנִים, קִרְיַת-סֵפֶר.  יב וַיֹּאמֶר כָּלֵב, אֲשֶׁר-יַכֶּה אֶת-קִרְיַת-סֵפֶר וּלְכָדָהּ–וְנָתַתִּי לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתִּי, לְאִשָּׁה.  יג וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ; וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-עַכְסָה בִתּוֹ, לְאִשָּׁה.  יד וַיְהִי בְּבוֹאָהּ, וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹל מֵאֵת-אָבִיהָ הַשָּׂדֶה, וַתִּצְנַח, מֵעַל הַחֲמוֹר; וַיֹּאמֶר-לָהּ כָּלֵב, מַה-לָּךְ.  טו וַתֹּאמֶר לוֹ הָבָה-לִּי בְרָכָה, כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, וְנָתַתָּה לִי, גֻּלֹּת מָיִם; וַיִּתֶּן-לָהּ כָּלֵב, אֵת גֻּלֹּת עִלִּית, וְאֵת, גֻּלֹּת תַּחְתִּית.  {פ}

עכסה בת כלב

עכסה בת כלב ( בן יפונה ) היא האישה הכמעט יחידה המאוזכרת בספר יהושע מלבד רחב הזונה.והיא אחת מארבע  הנשים  הבודדות המאוזכרות בשני ספרים שונים במקרא.  ( השלוש  האחרות למי שלא יודע הן רחל  בת לבן ,מרים אחות משה ובת שבע אשת דוד ) מאחר שהאיזכור עליה חוזר בראשית ספר שופטים.

האם האיזכור בספר יהושע הוא המקורי ומשם הועתק לספר השופטים או להפך? לא ברור ואין דרך לדעת.

אם כי לדעתי ספר שופטים הוא היותר קדום ושם האיזכור המקורי  ומשם נלקח לספר יהושע. אבל אין דרך לדעת זאת,  זה בה במידה יכול להיות ההפך.

יש שחושבים  ( ואני בינם )  שספר שופטים   הוא הקדום בכל ספרי המקרא  מהמאה התשיעית או השמינית לפה"ס, זה היה איסוף של כל מיני סיפורים שהיו קיימים בעל פה ואולי גם בכתב  ושאר ספרי המקרא נוצרו בעיקבותיו וגם בהשפעתו ובהשראתו.ובכלל זה ספר יהושע.

אילולא הייתה עכסה מתוארת כבת זוג לעתניאל בן קנז ברור שהיא הייתה  יכולה להיות בת זוג מתאימה כפטריוטית ישראלית  ( בעצם יהודאית ) צדקת  ובתו של רעו של יהושע מבין המרגלים ,אבל היא כבר תוארה כבת זוג לעתניאל בן קנז וזה היה מחסום שאי אפשר היה לעבור אותו. וכך ליוצרי המדרשים לא נותרה ברירה אלא לזווג את יהושע עם רחב המתאימה הרבה פחות  האישה היחידה האחרת ששמה נקוב בספר יהושע.

עתניאל בן קנז בן זוגה  הוא אולי  דודה של עכסה  ואולי  בן דודה. זה לא לחלוטין ברור מהטקסט המסובך.כמובן שבפרשנויות מודרניות מעדיפים להציגו כבן דודה.

הוא השופט הראשון במקרא והוא היחיד שקשור לשבט יהודה .ואולי זה אומר שהוא התווסף במהדורה יהודאית מאוחרת של ספר שופטים שבמקור נוצר בישראל.

אבל הקטע על עתניאל הוא כנראה מאוחר מהמהדורה הראשונה של ספר שופטים ונוצר בממלכת יהודה  מתי שהוא במאה השביעית לפני הספירה על גיבור משבט יהודה שהתווסף לשאר השופטים שהיו כולם משבטי ממלכת ישראל..

המקרא  מוסיף ומספר, כי  זמן מה לאחר כיבוש הארץ עתניאל הציל את בני ישראל מיד אויב קשה, והוא כושן רשעתים מלך ארם נהריים.

יַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים, וְאֶת-הָאֲשֵׁרוֹת. וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה', וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ-ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם; וַתָּעָז יָדוֹ, עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם. וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז.}

מיהו כושן רשעתיים? זה לא ברור.אולי הכוונה למלך ארמי כלשהו.

 

עתניאל בן קנז
Promptuarii Iconum Insigniorum (1553)

 

על פי חז"ל, עתניאל בן קנז היה אחד ממנהיגיו הדגולים של עם ישראל, מאבות התורה שבעל פה.  שכן לאחר פטירת משה היה זה עתניאל שבכוח לימודו הצליח להחזיר הלכות רבות שנשתכחו.

אלף ושבע מאות קלין וחמורין (דרשות של קל וחומר) וגזרות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר רבי אבהו: אף על פי כן, החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו
(תמורה טז ע"א)

 

בתלמוד הבבלי מזוהה עתניאל בן קנז עם הדמות "יעבץ" המופיעה בספר דברי הימים.

Othniel by J James Tissot. Illustration to Book of Judges 3.9. 'An: French painter, 15 October 1836 – 8 August 1902"

Jewish Museum, New York City

ויהי אחרי מות משה עבד ה' ויאמר ה' וגו' במתניתין תנא אלף ושבע מאות קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שנאמר (יהושע טו, יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב (הקטן ממנו) [ויתן לו את עכסה בתו לאשה] ולמה נקרא שמה עכסה שכל הרואה אותה כועס על אשתו (יהושע טו, יח) ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור מאי ותצנח אמר רבא א"ר יצחק אמרה לו מה חמור זה כיון שאין לו מאכל באבוסו מיד צועק כך אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת (יהושע טו, יט) ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני בית שמנוגב מכל טובה ונתתה לי גולות מים אדם שאין בו אלא תורה בלבד (יהושע טו, יט) ויתן לה כלב את גולות עליות ואת גולות תחתיות אמר לה מי שדר עליונים ותחתונים יבקש ממנו מזונות וכלב בן קנז הוא והלא כלב בן יפונה הוא מאי יפונה שפנה מעצת מרגלים ואכתי בן קנז הוא בן חצרון הוא דכתיב (דברי הימים א ב, יח) וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אמר רבא חורגיה דקנז הוא תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענאו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל ומנלן שענאו אל דכתיב (דברי הימים א ד, י) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך (עמדי ועשה מרעתי) לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל אם ברך תברכני בתורה והרבית את גבולי בתלמידים והיתה ידך עמדי שלא ישתכח תלמודי מלבי ועשה מרעתי שיזדמנו לי ריעים כמותי לבלתי עצבי שלא ישגבני יצה"ר מלשנות אם אתה עושה כן מוטב ואם לאו הריני הולך לנסיסי לשאול מיד ויבא אלהים את אשר. שאל כיוצא בדבר אתה אומר (משלי כט, יג

אמר רבי יוחנן… שיעורין של עונשין – הלכה למשה מסיני. תניא נמי הכי: שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני. אחרים אומרים: בית דינו של יעבץ תיקנום. והכתיב: 'אלה המצוות' – שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה! אלא שכחום וחזרו וייסדום.1

"תנא, הוא עתניאל הוא יעבץ… שיעץ וריבץ תורה בישראל" (תמורה טז ע"א)

 

בספרות היפה  עכסה  ובעלה  עתניאל כמעט לא מופיעים.

להוציא כמה מקרים בודדים ביותר.

הסופר הידוע מיכה יוסף בן גוריון ברדיצ'בסקי  כותב על עתניאל בן קנז  בספרו "צפונות ואגדות "(  ליפסיה : א. י. שטיבל, תרפ"ד-תרפ"ה ) שהיה קובץ סיפורים אמנותיים משלו על סמך אגדות קדומות.

 

ו: הָהָר הַגּוֹעֵשׁ

ויהי כי קרבו ימי יהושע למות, ויאסוף את שבטי בני-ישראל וישביע אותם לשמור את המצוות, אשר פקד בן עמרם הנביא; ויקרב קרבן לה', קרבן-יחיד בעדו ובעד ביתו, וקרבן-רבים בעד כל הגוי שומרי הנחלה. ויבחר יהושע מן תשעת השבטים וחצי שנים-עשר איש גיבורי-חיל ויראי-אלהים,והטיל גורל ביניהם, ויצא הגורל על עתניאל בן קנז אחי כלב למטה יהודה, וימשחהו למלך ולשופט אחריו, ויצו את העם לשמוע בקולו תמיד. ויהי בכלותו לצוות את בני עמו, ויאסוף רגליו אל המיטה ויגוע וימת. ויקברו אותו בכפר עוירא, היא תמנת-סרח, בגבול נחלתו אשר בהר אפרים.

ולא זכרו בני-ישראל את מעשי יהושע עבד ה', “היו עסוקים במלאכתם, זה עוסק בשדהו, זה עוסק בכרמו, וזה עוסק בתחומו”. ואת המנחיל כל אלה שכחו שכוח. ויחר אף אלהים, “הרעיש את כל העולם על יושביו” ויגעש הר-אפרים.

 

בסיפור אחר  ב"צפונות ואגדות "   עתניאל  מכונה "קנז" בבילבול ברור עם אביו אבל הכוונה לעתניאל.

הטעות במקור לא הייתה  של ברדיצ'בסקי דווקא.  הסיפור הזה מבוסס על ספר חיצוני קדום שיוחס לפילוסוף היהודי הידוע פילון מאלכסנדריה ואכן  שייך למאה הראשונה לספירה  אם כי מאוחר יותר לזמנו של פילון כנראה. ושם התווספו שני פרקים על עלילותיו של"קנז" שהמחבר כנראה בילבל אותו עם "עתניאל בן קנז"  מספר שופטים המוכר לנו. ( קדמוניות המקרא תורגם לעברית מלטינית רק בשנת 1967 בידי אליהו שמואל הרטום בהוצאת יבנה  ,אלפי שנים לאחר שחובר כנראה בעברית.אבל המהדורה העברית המקורית נעלמה לפני אלפי שנים.)

ברדיצ'בסקי לקח את שני הפרקים האלו מ"קדמוניות המקרא"  ועיבד אותם לגירסה אמנותית  קצרה משלו שהיא לפניכם :

ב: קְנַז

ויהי אחרי מות יהושע עבד-אלהים ושבטי-יה נשארו נפוצים כצאן בלי רועה, התאספו השרידים וישאלו במשכן הכוהנים: מי יעלה עתה לפני העם. ומי ינחילוֹ את יתר חלקי הארץ? ויענו אותם הלויים לאמור: הפילו גורל והנלכד בגורל יהיה לכם לראש וקצין. ויצא הגורל על קנז ויעמידוהו לשר ולשופט על ישראל. ויאסוף קנז את כל ראשי שבטי העברים ויאמר להם: אתם ידעתם, כי אֵל עולם כרת ברית עם אבותינו ואתנו ויצו אותנו על-ידי עבדיו הנביאים לעבדו ולשמור את חוקיו ומשפטיו, ועתה התוַדו על מעשיכם, פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה. ויפעלו דבריו על בני-העם. ניגשו בני-יהודה ויאמרו: הנה בחרנו, להקים לנו עגל מסכה כתבנית העגל שעשהו אהרן במדבר. קמו בני-ראובן ואמרו: ואף אנו נואלנו, לזבוח לאלהי העמים ובנינו להם מזבחות. בני-זבולון הודו לאמור, כי הקריבו לבעל את בכורי בניהם. בני דן לא כיחשו, כי למדו מדרכי האמורי ויעתיקו ספרי הקוסמים אשר להם וטמנו אותם בהר העברים. בני-גד סיפרו, שפרצו בעריות ועל ההרים נאפו. ובני-אשר מיהרו והוציאו שבעה עצבי זהב, אשר עשו למלכת השמש, ושנשיהם היו מקטרות להם בלילה, ויציגו אותם לפני קנז. כה התוַדו השבטים, שבט שבט על פשעיו, ולא כיחדו מהנשיא את אשר עשו. ויצו קנז להצית אֵש גדולה ברחוב ולשרוף את כל הפסילים עם מגילת-הקוסמים יחד. ויטהר את בית-ישראל מכל אשמה ועוון ויקדש את העם. ויהי דבר אלהים אליו: יען כי היטבת לעשות וקנא קינאת לשמי ולדרכי, אף אני אשׂים לך שם בין שופטי הנאמנים ואציב לך יד בביתי.

ויהי אחר הדבר הזה ויבחר קנז מבחירי העם שלוש מאות אלף איש חלוצי-צבא, ומהם בחר שלוש מאות גיבורי-חיל ויתקע בשופר ויפרוץ במחנה האמורי, כי נקבצו למלחמה על בני-יעקב ויאמרו לכלותם. ורוח ה' לבשה את קנז וישלוף את חרבו ויך את חלוצי האויב ויכל בהם עד הבוקר. והאנשים אשר אתו נפלה עליהם תרדמה ויעוֹרו משנתם והנה כל השדה מלא חללים חללים. ויתמהו איש אל אחיו ויאמרו: לא היה כגיבור הזה בין בני-העברים עד היום.

וישפוט קנז את ישראל ימים רבים. ויהי כי קרבו ימיו למות, אסף את כל זקני-העם ואת הלויים ושומרי-התורה ויאמר אליהם: הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ, ואני יודע, כי ימים יבואו ונשחת הכרם אשר נטע אותו אלהים-צבאות. אני רואה להבה שאינה יוקדת, לשונות לשונות שאין להן אחיזה ואין להן יסוד מרקדות לפני, תועות הן ומרחפות באויר ולא אדע נפשי. את אשר ראיתי מרחף למעלה הנה הוא יורד ונשקע למטה ואשר היה בתחתית הנה הוא עולה למעלה. קצף על פני תהום. וממעל ארחות ונתיבות וכדמות צללי בני-אדם מתנקשים ונאחזים בהם. עוד דבר אחד נארג והנה מיד הוא נקרע, יפול המתאזר ויקם הנכשל ושוב ילָכד בפח. כה מתנועע הכל ונמשך עד שבעת אלפי שנה, ואז יבלה גם היסוד התחתון גם העליון. רק ירושלים עוד תאיר, כי יחדל העוון. ויכל קנז לדבר ויאסוף רגליו אל המיטה ונאסף אל עמיו.

עכסה בת כלב הרומן לבני הנוער 

מהדורה הוצאת "יזרעאל " איור :בינה גבירץ

 

כאמור אין כמעט עיסוק בעכסה בת כלב ובבעלה עתניאל בספרות היפה המודרנית להוציא ספר אחד יוצא דופן של ישראל שף ""עכסה בת כלב ".

ספר שהיה חלק ראשון בטרילוגיה של ספרים קשורים זה בזה על רקע ימי השופטים שהופיע בביבליותיקה לילדים ולנערים   ( סדרת חוברות )  "מקרא" ב-1911  בצורת שלוש חוברות בהמשכים. בשנים 1911-1912,חוברות ז, כא, ו-כג.

וזהו אחד הסיפורים הראשונים בעברית שמתארים אישה אמיצת לב ואף לוחמנית.

עכסה  הנועזת מבקשת ליטול חלק במלחמה של יהושע בכנענים ,לובשת בגדי גבר (!) ונספחת לצבא של בן דודה עתניאל משתתפת בכיבוש העיר הכנענית קרית ספר ומצילה את אביה כלב ואת שר הצבא מחרב האוייב.ואגב כך נאבקת בשר צבא ישראלי החושק בה וזומם מזימות כנגדה וכנגד משפחתה.

כל כולו של הספר אפוף באווירה רומנטית ובו בזמן נוצר בו הרושם  שגם נשים יכולות להילחם לא פחות מגברים.

הספר היה פופולארי מאוד בקרב הקוראים הצעירים  והופיע בכמה מהדורות לאורך השנים.פורסם שוב בהוצאת יזרעאל ב-1946  והיה חלק מהקריאה העצמית המונחית בבתי הספר במדינת ישראל בשנותיה הראשונות.

עכסה בת כלב ועתניאל בן קנז חזרו והופיעו  בקומיקס של אפרים סידון ואבנר אברהמי "תנ"ך עכשיו" שפורסם בשבועון "כותרת ראשית: בשנות התשעים בשני עמודים שונים שאחד הוקדש לאיזכור שלה בספר יהושע והשני לאיזכור החוזר בספר שופטים.

 

וישנו חמשיר של משה שפריר:

עתניאל בּן-קנז: חמשיר

משׁה שׁפריר, משׁוֹרֵר וחוֹקֵר, גֵאוֹלוג וּמַרצֶה

 

מַעֲשֶׂה בְּכוּשָׁן-רִשְׁעָתַיִם
– הוּא מַלְכָּם שֶׁל אֲרַם-נַהֲרַיִם,
שֶׁשִׁעְבֵּד אֶת הָעַם –
עַד שֶׁאִיש אֶחָד קָם
וְהִכָּה אוֹתוֹ כֶּפֶל-כִּפְלַיִם.
מַהוּ שֵׁם הַגִּבּוֹר קְצַר-אַפַּיִם,
שֶׁהִכָּה אֶת אֲרָם שִׁבְעָתַיִם?
 – הוּא בֶּן-קְנַז עָתְנִיאֵל
הַשּׁוֹפֵט-הַגּוֹאֵל,
שֶׁאֶצְלוֹ לֹא רָאוּ פִּיק-בִּרְכַּיִם.

 

וזהו.בכך מסתכם כל מה שיש לספרות ולמדיה העברית לאמר על עכסה בת כלב ועל עתניאל בן קנז השופט הראשון והאב של התורה שבעל פה.

אם כי יש גם רומנים באנגלית על עתניאל ועכסה אבל זה כבר מחוץ לעיסוקנו ברשימה זאת.

קראו גם :

עכסה בויקיפדיה 

 

צפו בסרטון על עתניאל בן קנז

האזינולאפרים סידון מספר על עתניאל בן קנז על פי ספרו "התנ"ך בחרוזים ":

בסדרה זאת הופיעו כבר:

יעקב אבינו כוכב קולנוע 

משה רבנו כוכב קולנוע

יהושע בן נון ורחב מיריחו כוכבי ספרות קומיקס  וטלויזיה 

דבורה הנביאה ברק בן אבינועם השופט ,יעל אשת חבר וסיסרא המצביא ואם סיסרא כוכבי תרבות

רות המואביה כוכבת קולנוע 

ספר המלכים הסודי: המלכים ירבעם ורחבעם בספרות ובתיאטרון

הגבירה איזבל 

הגבירה עתליה 

אסתר המלכה כוכבת קולנוע וגם מרדכי היהודי והמלך אחשוורוש והמן הרשע

הנביא ירמיהו בטלווזייה 

יהודה המכבי כוכב קולנוע