ארכיון תג: פזמונים

הביטלס ו "האיש משום מקום"

                           

 אנשי להקת החיפושיות "הביטלס" בניגוד לכל הציפיות נשארו היום כ40 שנה לאחר סיום הקריירה המשותפת שלהם כלהקת הרוק המצליחה והמשפיעה ביותר של כל הזמנים.

זה אומר הרבה על הצלחתם ,אבל גם על חוסר הצלחתו של עולם הרוק מאז שנות השמונים לפחות להציב איזו חלופה משמעותית ליצירותיהם .

נשאלת השאלה האם מעבר למוזיקה המרשימה ניתן למצוא גם איזו שהיא משמעות מיוחדת במילות הפזמונים שלהם ?

חיים מזר מציע אפשרות כזאת בניתוח של אחד מהפזמונים הידועים ביותר שלהם .

ראו עוד ניתוח שלו של שיר ידוע שלהם

הביטלס ו"השוטה על הגבעה "

v

האיש משום מקום בסרט "צוללת צהובה ".

 "האיש משום מקום"-כתמצית של תיאטרון האבסורד 

 

                                               מאת חיים מזר

 

Nowhere Man

 by

 John Lennon

and

 Paul McCartney

He's a real nowhere man,
Sitting in his Nowhere Land,
Making all his nowhere plans
for nobody.

Doesn't have a point of view,
Knows not where he's going to,
Isn't he a bit like you and me?

Nowhere Man please listen,
You don't know what you're missing,
Nowhere Man,the world is at your command!

(lead guitar)

He's as blind as he can be,
Just sees what he wants to see,
Nowhere Man can you see me at all?

Nowhere Man, don't worry,
Take your time, don't hurry,
Leave it all till somebody else
lends you a hand!

Doesn't have a point of view,
Knows not where he's going to,
Isn't he a bit like you and me?

Nowhere Man please listen,
you don't know what you're missing
Nowhere Man, the world is at your command!

He's a real Nowhere Man,
Sitting in his Nowhere Land,
Making all his nowhere plans
for nobody.
Making all his nowhere plans
for nobody.
Making all his nowhere plans
for nobody!

 

 

 

מקריאת שירם של החיפושיות "האיש משום מקום" מתקבל הרושם שמצויים בו אלמנטים של תיאטרון האבסורד.מדובר באדם המנותק רגשית ופיזית מההוויה  החברתית היומיומית.הוא חי בתוך עולם אוטיסטי הנשען על רציונל אחד והוא סתמיות. בשיר חמישה  בתים וחלקם חוזרים על עצמם במבנה של

1,2,3,4,5,3,2,1.  הבית האחרון הוא חזרה חלקית על הבית הראשון.

 

 

בית ראשון:

He's a real nowhere man,
Sitting in his Nowhere Land,
Making all his nowhere plans
for nobody
.

בית זה מספר על אדם אמיתי,בשר ודם,החי בשום מקום ומכין תוכניות לאף אחד.השאלה המתבקשת היא למה הוא מכין תוכניות ממין זה? יש לשים לב לכך שבשונה מהשורה הראשונה ,בשורה השניה המילה שום- מקום מתחילה  באות גדולה,משל כאילו הכותב מיידע חבל ארץ זה.בשינוי אות אחת מילה זו הופכת לאוקסימורון.

 

 

בית שני:

Doesn't have a point of view,
Knows not where he's going to,
Isn't he a bit like you and me?

בית זה מספר קצת על האיש.אין לו שום דעה,אדם ללא השקפת עולם ואין הוא יודע לאן הוא הולך. הליכה סתמית שאין בה לא כיוון פיזי מתוכנן ולא כיוון רעיוני. בשורה השלישית מוצגת שאלה לקהל הקוראים ולקהל המאזינים.הכותב מכליל את עצמו בקהל ושואל האם אין הוא דומה במקצת לכולנו?. כביכול שאלה תמימה,אבל מאוד קטגורית באופייה. האם גם בנו ישנה לעיתים תחושה של סתמיות המעמידה אותנו במצב של חוסר דרך כאנשים סומאים שאיבדו במקצת את דרכם?

 

בית שלישי:

 

Nowhere Man please listen,
You don't know what you're missing,
Nowhere Man
,the world is at your command!

הכותב פונה לאיש משום מקום ומבקש ממנו להקשיב לו ומציב בפניו אתגר.הכותב אומר לו שהוא מפסיד הרבה וכי העולם נתון לפיקודו.הכותב מעלה את האיש משום מקום למעמד ההיררכי החברתי הגבוה ביותר-מנהיג כל וכי עליו לעשות מעשה.בכך יצא מתוך הסתמיות לעולם בעל משמעות.

 

בית רביעי:

 

He's as blind as he can be,
Just sees what he wants to see,
Nowhere Man can you see me at all?

 

הכותב מספר דבר מה נוסף על האיש משום מקום.הוא אדם עיוור רגשית,הרואה רק מה שהוא רוצה לראות, לא ימינה,לא שמאלה, לא למעלה ולא למטה.בשורה השלישית הכותב פונה לאיש ושואלו: "האם אתה מסוגל  לראות אותי בכלל?" נראה לו לכותב שהאיש משום מקום נמצא בשום מקום תרתי משמע.

 

בית חמישי:

 

Nowhere Man, don't worry,
Take your time, don't hurry,
Leave it all till somebody else
lends you a hand!

הכותב ממשיך בדבריו אל האיש  משום מקום.הוא מנסה גישה אחרת על מנת לפקוח את עיני האיש.לא אצבע מאשימה ולא קריאת תגר.הפניה היא רכה יותר. הוא אומר לאיש משום מקום לא לדאוג. שיפעל ללא לחץ וכי כל הזמן עומד לרשותו..בלי תחושה של דחיפות. .יתרה מכך הוא אומר לו שעליו לעזוב הכל עד שמישהו יגיש לו יד. בסוף המשפט נמצא סימן קריאה המציין איזו שהיא ודאות שזה אכן יקרה. החזרה על שלושת הבתים בהמשך מעידה שזה לא יקרה.

 

 

השימוש החוזר בשלושת הבתים מייצגת שלושה מעגלים בהם נמצא האיש משום מקום. מעגל אחד מכיל את הבתים 2,3,4,5,2. המעגל השני מכיל את הבתים 3,4,5,2,3.שני מעגלים אלה שלובים אחד בשני כמו חוליות בשרשרת. המעגל החיצוני מכיל את כל בתי השיר.זהו מעגל הסוגר את החוליות השלובות. בבית האחרון שהוא גם הבית הפותח של השיר,השורה השלישית חוזרת על עצמה שלוש פעמים,מעין מעגל נוסף המעיד על חוסר תכליתיות שבתוכניותיו של האיש משום מקום.איש לא יושיט לו יד

כמדומה שיש כאן . מעין גרסה אישית של הכותב למחזה "מחכים לגודו".מי שמחכה הוא הכותב. התוכניות של האיש משום מקום, יש בהן איזו שהיא תקווה שאליהן מכוונת היד, אליה מתייחס הכותב בבית החמישי. הסתמיות שבהתנהגותו של האיש משום מקום מעלה את האפשרות ששיר זה נכתב בהשראת ספרו של אלבר קאמי  "הזר".

קובץ:TheStranger-BookCover-Heb.jpg

ראו גם

"האיש משום מקום " קליפ מצולם

"האיש משום מקום " בסרט המצוייר "צוללת צהובה "

"האיש משום מקום " בויקיפדיה

הביטלס ו"השוטה על הגבעה "

ההיסטוריון הישראלי של הביטלס :על תופעת הביטלמאניה בישראל

ג'ון לנון פוגש את עקיבא נוף

",תארו לכם" שיר מאת ג'ון לנון

 

 

נספח :

רשימת ספרים על ושל הביטלס בעברית

טקסטים של שירי החיפושיות
גדעון רוזנטל ( מתרגם) הה ברברה, איזו זנות המלחמה ::שירים ותרגומים / ; עריכה ועיצוב ראובן רוזנטל ; פנטומימה אילן זיו ; צילום גדעון רז תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975 .

גדעון רוזנטל נפל במלחמת יום הכיפורים  בגולן, את הספר יצר והביא לדפוס אחיו רוביק רוזנטל והוא
כולל שירים מתורגמים משל ז'ק פרוור,  ז'ק ברל,  לאונרד כהן , בוב דילן, והחיפושיות,

החפושיות :גופי מסיבות / ליקט וערך אהרון חפץ  ברית התנועה הקיבוצית. מחלקות התרבות, תשלט . חוברת של 63 עמודים עם שירי הביטלס .
שירי החיפושיות וג'ון לנון : בתרגום עברי / תורגם ע"י גובני יצחק חיפה : נפש,  1985 [תשמ"ה]

החיפושיות וגיטרה : אוסף מלהיב וייחודי של כל שירי החיפושיות עם אקורדים לגיטרה / [עורך אלון רזניק ; עיבודים: ריקי רוקסבי תל-אביב : מודן, 2000 שני כרכים .
ספר 1 1962-1966

תקציר:ממועדוני הלילה האפלוליים של העיר האנגלית ליברפול, הפכו חברי הביטלס – ג`ון, פול, ג`ורג` ורינגו – ללהקה הנודעת ביותר בעולם, להקה שיצרה קלאסיקה חדשה במוסיקת הרוק והפופ. קיסמם של השירים אינו פג עם הזמן, והם מפורסמים ומושמעים היום כאילו נכתבו זה עתה. 194 השירים בשני הכרכים כוללים: מילים, אקורדים והוראות ביצוע של כל שירי החיפושיות בכל הזמנים. בתחילת כל שיר מופיע מיקרא של ציורי האקורדים לגיטרה. האקורדים כתובים באותם סולמות שבהם הקליטו אותם החיפושיות, ותואמים במדויק את הביצוע המקורי, מה שיוסיף הנאה לנגינה. "החיפושיות וגיטרה" הוא ספר חובה לכל גיטריסט ומתנה נפלאה לכל חובב מוסיקה.אוסף מלהיב ויחודי של כל שירי החיפושיות מהשנים 1962-1966. כל השירים בספר מופיעים בסולמות המקוריים אשר הוקלטו על ידי החיפושיות ותואמים במדויק את הביצוע המקורי.
194 השירים בשני הכרכים כוללים: מילים, אקורדים והוראות ביצוע של כל שירי החיפושיות בכל הזמנים. רשימת שירים:

ספר 2. 1967-1970
צלילי פסנתר עם החיפושיות :שירים נבחרים בעיבוד קל פסנתר, אורגנית, גיטרה. עורך אלון רזניק. מודן 2000 . תוי שירי הביטלס עבור נגינה על פסנתר.

ספרי עיון על החיפושיות

: מרים לוין, רינה רוט מוצרט והחיפושיות / תל אביב : רמות, אוניברסיטת תל אביב, בית-ספר לחינוך [?-0197 ספר חינוך מוזיקלי כולל מדריך למורה.

ירדן אוריאל הביטלס : השנים הראשונות / (גבעתיים) : (המחבר), (תשנ"ד 1993
ירדן אוריאל הביטלס : הדרך למעלה / כפר-סבא : י.ב. מוסיקה, תשנ"ו 1996 כולל מבוא וביבליוגרפיה באנגלית

רוברט פרימן הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. תרגמה מאנגלית אילת יגיל , עורך ומחבר ההקדמה יואב קוטנר תל-אביב : שבא, 1995.

נפתלי וגנר הביטלס : שבע השנים הטובות. איורים יפה וגנר ירושלים : מאגנס, 1999 תשנ"ט.

אסנת  גולדפרב-ארזואן,   יחסי הגומלין בין מוסיקה אמנותית ומוסיקה פופולרית בין השנים 1956-1977   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן,  (המחלקה למוסיקה  תש"ס (1999)

כולל דיון על  Revolution no.9 של הביטלס ועל יוצרים כמו  אלביס פרסלי ,ליאונרד ברנשטיין, פיליפ גלאס ,מייק  אולדפיאלד והפינק פלוייד.

, ג'ימס וודול   ג'ון לנון ויוקו אונו : שני מורדים – אגדת פופ / מגרמנית: אריה אוריאל תל-אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000.
, זאב מגן דמיין : ג'ון לנון והיהודים/ ירושלים : מרכז שלם – מחלקת הסטודנטים, [2000]. הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון ואהבה חוברת של 40 עמוד . הופיע שוב ב: מאמרים חדשים על הציונות / עורכים: מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני
כמה מחשבות שונות ומשונות על ג'ון לנון והיהודים לאו דווקא בסדר זה.

לעניות דעתי היצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס .

 

אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים / עודד היילברונר כרמל 2008

פרק מהספר

ראיון עם  עודד היילברונר

עודד היילברונר משוחח על ספרו עם לונדון וקירשנבאום

יואב קוטנר על "אנגליה חולמת "

ג'ון וייז ג'קסון "חייו של ג'ון לנון -כולנו רוצים לשנות את העולם . הוצאת רסלינג ,2009. ביוגרפיה חדשה ומקיפה על חיי לנון.

שונות

הביטלס – צוללת צהובה / מבוסס על תסריט מאת לי מינוף ואחרים מאנגלית – לבי ואהוד מנור סביון : פן, 2005
ספר לילדים על פי סרט האנימציה של הביטלס

ספרי ילדים מאת חברי הביטלס

ג'ון לנון אהבה אמיתית :ציורים לשון /עם הקדמה מאת יוקו אונו; עיבד אל נקלריו, על-פי ציורים מאת ג’ון לנון; מאנגלית: אורי בלסם, תל-אביב : מודן, 1999
רוב הספר איורים צבעוניים ומיעוטו דברי לואי

פול מקרטני, ג'ף דנבר ופיליפ ארדה;  גבוה בעננים / עברית: רמונה די-נור ירושלים : כתר ועילמור, 2006
ספר לילדים אחרי שבולדוזרים של רשות הפיתוח העירוני הורסים את בית היער של יאיר הסנאי, יוצאים הוא וחבריו למשימת הצלה מלאת סכנות

רותה קופפר על הספר

רונן טל על  פול מקרטני וזמרים אחרים כסופרי ילדים

יוקו אונו, חלון פתוח /; טקסטים של יוקו אונו ; מאמר: שלומית שקד ; [מנהל הגלריה: סעיד אבו שאקרה ; אוצרת אורחת: שלומית שקד אום אל-פחם : אום-אל פחם. הגלריה לאמנות, 1999

קטלוג תערוכה שהציגה את יצירותיה של אלמנתו של לנון בישראל.

העיתונאית רחל מיכאלי המומחיתלביטלס פירסמה כתבה על התערוכה הנ"ל

השנים שבהן הצרצרים שרו" גליון יום שישי, הארץ, 26.11.1999

ראיון עם ג'ון הנדריקס האוצר של יוקו אונו בגלריה באום אל פאחם לקראת פתיחת תערוכתה במקום

שיר  מתורגם של לנון

"תארו לכם" תרגם עודד פלד עיתון 77 גליון 131 דצמבר 1990  ע' 13  וגם ,מעריב מוסף שבת תרבות וספרות 31.10.1997 ע' 28

 

כמה סיפורים  של ג'ון לנון ביחד עם רישומים מפרי עטו הופיעו בעברית בכתב עת  ספרותי "המעורר כתב עת  לספרות ואמנות מספר 7 , 1999 כולם  בתרגום ארז שווייצר.

 

אלה היו :

1. "מחול המומחים בנשף החברה של סוץ הופ  "ע'59-61.

2. "פרדוקס ואפודה תואמת  בבקשה"   ע'52-64

3. . "חייו של הולך בטל "( מאת אלה סקוט פיצ'גראלד)  ע' 65-68

 

4. "תלה את השום הזה סביב צווארך  ולא תתחתן  לעולם" ע' 69-72

 

 ראו גם על

ארי קטורזה על לנון כסופר

היכל התהילה של המאמרים והכתבות על הביטלס בעברית  

 

על "החיפושיות"  הופיעו  מאות כתבות בשפה העברית בעיתונות ובמגזינים . אבל רוב הכתבות הללו היה להן ערך רק לזמנן .

 בכל זאת  היו כמה שהתבלטו מעל לכל השאר בעמקות או ברעיונות.

ולהלן   רשימת מאמרים בולטים וחשובים  ומעניינים במיוחד  שהופיעו לאורך השנים  על הביטלס בעברית בעיתונות ובכתבי עת אקדמאיים ( פחות או יותר …)

חנן יובל "למה לתת הזדמנות לשלום –פעם אחת :על שני תקליטים של ג'ון לנון " עיתון 77 לספרות ותרבות מספר 25 ,1981, ע' 43

יואב קוטנר "עוצמתו של הסרג'נט " מוזיקה :מגזין על צלילים ואנשים" 1987  ע'23-26.

יואב קוטנר "זה לא קורה :על להקת החיפושיות " ידיעות אחרונות -7 ימים 12.6.1987 ע' 34-37

ירון פריד "החיים הכפולים של ג'ון לנון" כותרת ראשית מספר 300 31.8.1988 ע' 34-37.

 רחל מיכאלי " הביטלס קמו והצדיעו", מוסף קליפ, חדשות, 21.7.88, עמ 4-5

עדויות ממקור ראשון על הביטלס במועדון הקאוורן ומתחילת דרכם מזכרונותיו של מתופף להקת החימום של הביטלס, המרסיביטס ג'ון בנקס שחי בארץ והקשר שלו לביטלס עם גילויים שלא מופיעים באף מקום אחר בספרות הביטלס . הכתבה פורסמה לאחר מותו של המתופף שחי בישראל בעשרים השנים האחרונות לחייו.

דב אלפון " "הוא צעק הרבה ": שיחה עם פול מקרטני " הארץ מוסף 30.6. 1989 ע' 27

 

רחל מיכאלי "מוקדש לג'ון ג'ורג' ורינגו " מוסף "קליפ" "חדשות"   11.1. 1990 ע' 12 -13 .

תיאור  קונצרט באנגליה של פול מקרטני מתוך סיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי 13 שנים מאז להקת כנפיים.לראשונה מבצע על הבמה רפרטואר מהביטלס שכלל ברובו שירים מתקליטיהם המאוחרים שהביטלס עצמם לא הספיקו להופיע איתם מעולם.

  רחל מיכאלי . לנון הפסיד למנדלה", מוסף קליפ, חדשות, 10.5.90, עמ 10-11

תיאור  קונצרט רב משתתפים (לו ריד, לני קרביץ , הפילהרמונית של ליברפול ואחרים) שביצעו גירסאות חדשות לשירי לנון. הקונצרט תחת ניצוחה של יוקו אונו נערך בליברפול והועבר בשידור חי, נערך לציון יום הולדתו החמישים של לנון.

רחל  מיכאלי "מג'וןלנוןעדרונירוזנטל : ליברפול והביטלס " מוסף "חדשות" 20.4.1990 .ע' 32-34

כתבת תחקיר גדולה שעסקה בסיבות מדוע ליברפול  התעוררה מאוחר מידי לתעשיית הביטלס ומי שולט בתעשיה זאת. כתבה שכללה ראיונות עם אחיו של פול מקרטני ,האמרגן הראשון שלהם וכו' .אחת הכתבות התחקיריות המקוריות היחידות על הביטלס  שהופיעו בעברית  ולא עסקה רק בסקירה היסטורית על הביטלס  או בביקורת תקליטים  שלהם. .

 

 רוני סומק "בן 50 " מעריב -פנאי 3.10.1990 רשימה לזכרו של לנון .  .

דני רובס "אהבתי גם את פול ואת מקרטני יותר מכל " מעריב  2.2. 1990 ע' 1. ד

דני רובס "ג'ון פול ג'ורג' רינגו ואני " גיתית מספר 112 , 1994 ע' 12-13.

ג'ון וינר "ג'ון לנון והאף בי איי " ילקוט למחשבה סוציאליסטית מעתונות העולם מספר35 ,1995  ע' 6-8.

גדי להב "בעקבות ארבעת המופלאים " עיתון 77 מספר 192 , 1996 ע' 14.

 

נפתלי וגנר "" שירי הביטלס ניהליזם מוסיקלי או לידר" מפתח :כתב עת למורי מוזיקה מספר 3 1999 ע' 6-24

י רחל מיכאלי " יוקו אונו בירושלים", גליון יום שישי, הארץ 20 מאי 99 עמ ב11

כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

 

עודד הילברונר "הביטלס:  להקה  לכל המשפחה או מנהיגי מהפכה ? " תו –מוזיקה אמנויות מספר  11 2008 ע' 54-59

 וכמובן המאמר הטוב והחשוב  מכולם:

זאב מגן  דמיין : על ג'ון לנון ואהבה / הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס,  2000-  ומאוחר יותר כחוברת תחת  הכותר: דמיין: על ג'ון לנון והיהודים "  .

"  .

 

 

מלנכוליה צרפתית בחום הישראלי: יסמין אבן שרה פזמון של פרנסואז הרדי

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .עד ש…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כל הבנים וכל הבנות

כתבה והלחינה פרנסואז ארדי

תירגם מצרפתית: צבי קרני

נוסח עברי שרה : יסמין אבן

כל הבנים וכל הבנות סובבים בזוגות ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב ,
הם יודעים לאהוב בלי לכאוב
הם הולכים יד ביד
בוא נאהב , לא נפחד
וזוהר המבט
הם ילכו כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
כשכולם יד ביד
ואני לבד

כל הבנים וכל הבנות יעזבו בקרוב את השכונה
אולי תל אביב ואולי לניו יורק
ההורים לוחצים חתונה
מדברים יד ביד
מדברים במבט
בוא נאהב, לא נפחד
ונמשיך כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
שכולם יד ביד
ואני לבד

הדרכים ירוקות כל כך
שמש רך בעיניי
המלים מתוקות כל כך
אך איש לא לוחש אותן באזניי

כמו הבנים וכמו הבנות
משוטטת אני ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב
הוא אותי ילמד לאהוב
ונלך יד ביד
ונלך לא נפחד
שום דבר לא יכאב
הוא אותי אז יאהב

ונלך יד ביד
האביב לא יכאב
ויותר לא לבד
הוא אותי יאהב

 

 

והנה מילות השיר המקוריות מאת פרנסואז הרדי בצרפתית ובתרגום לאנגלית.

 

 

Tous Les Garsons et Les Filles

by

Fransoise Hardy

 

Tous les garcons et les filles de mon age
Se promenent dans la rue deux par deux
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que c'est d'etre heureux
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Personne ne murmure je t'aime a mon oreille

Tous les garcons et les filles de mon age
Font ensemble des projets d'avenir
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que aimer veut dire
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Oh quand pour moi brillera le soleil

Comme les garcons et les filles de mon age
J'connaitrais bientot ce qu'est l'amour
Comme les garcons et les filles de mon age
Je me demande quand viendra le jour
Ou les yeux dans les yeux
Ou la main dans la main
J'aurais le coeur heureux
Sans peur du lendemain
Le jour ou je n'aurais plus du tout
L'ame en peine
Le jour ou moi aussi
J'aurais quelqu'un qui m'aime

ובתרגום לאנגלית:

Find Me A Boy

so many friends that I happen to see
have been steadily falling in love
oh how I wish it could happen to me
and I'm asking the stars up above

won't you find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

I just wish for a gentle boy
someone who's sweet and kind
just a nice sentimental boy
that's all that I'm really longing to find

so many friends that I happen to see
have been telling me all about love
oh how I wish it could happen to me
is the only thing I'm thinking of

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .
עד…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.

"כל הבנים וכל הבנות "  היום בעידן פוסט המהפכה המינית נשמע היום אנכרוניסטי לגמרי לפחות לכאורה .
כבר אין יותר פזמונים כאלו ורגשות כאלו ותחושות כאלו בעידן המנוכר והמיני שלנו.הם נשמעים מגוחכים.

או שמה ישנם?
בכל זאת הזמרת והיוצרת יסמין אבן יצרה גירסה ישראלית חדשה של הפזמון הישן הזה וזה בעידן שבו איש אינו מתרגם יותר פזמונים צרפתיים ועוד ישנים.
נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כאשר הושמע הפזמון Tous les garçons et les fillesלראשונה ב-1962 הוא היה לחלוטין שיר שהתאים לזמנים ודיבר לליבם של אנשים בכל אתר ואתר.

על פי הדיווחים לא היה צרפתי באותו הדור שלא ידע  את המילים הפשוטות שלו בעל פה.

פרנסואז הרדי הצעירה.קומיקס מאת Ivan Brunetti

השיר נכתב והולחן בידי פרנסואז ארדי הצעירה עד להדהים . היא הייתה רק בת 18 כשכתבה והלחינה את השיר בעצמה בניגוד למקובל אז. ובכך היא עזרה ביצירת טרנד שאותו פיתחו כבר לנון ומקרטני באנגליה ובוב דילן ולאונרד ברנשטין בארה"ב של יוצרים הכותבים את שיריהם בעצמם,  טרנד שהשלכותיו על איכות השירה המושרת היו בדרך כלל שליליות אם כי כמובן תמיד היו יוצאי דופן מעולים כמו השמות שהוזכרו.

.אך כדי להיות מוכרת כמלחינה על ארדי היה עליה לעבור בחינה של אגודת המלחינים דבר שאותו היא לא יכלה לעשות מאחר שהיא מעולם לא למדה הלחנה ולא היה לה ידע פורמלי בנושא. כתוצאה המלחין נרשם כרוג'ר סמים המנצח על התזמורת של השיר.


הפזמון  הושמע לראשונה בערוץ הצרפתי היחיד באוקטובר 1962 בזמן ששודרו תוצאות משאל העם על נושא בחירה ישירה של נשיא צרפת כאשר האנשים היו מלאי מתח לשמוע את התוצאות . המתח נשבר בידי השיר המלנכולי והוא הפך ללהיט ענק המושמע בלי סוף עד עצם היום הזה.

פרנסואז ארדי שרה מאז עוד להיטים רבים  היא הייתה בין הזמרים הבודדים בתקופתה,  והזמרת היחידה בצרפת באותם השנים,   שגם הלחינו  בעצמם את שיריהם.

אולם לצערה הרב כמדומה שאף לא אחד משיריה המרובים  זכה לפרסום הענק של הפזמון הראשון שלה שכתבה בצעירותה , דבר שהוא איום ונורא עבור יוצר.
מאז היא מצאה קריירה נוספת כאסטרולוגית ואף פירסמה ספר בנושא.

פרנסואז הרדי כגיבורת קומיקס

פרבדה השורדת  דמות קומיקס מ-1968 שקיבלה השראה מפרנסואז הרדי

מאת גי פילארט ופסקל תומאס.

פרנסואז הרדי הזמרת  המלאנכולית המתוקה  זכתה  לשמש  ב-1967 כמודל ל"פרבדה" גיבורת סידרת קומיקס מפורסמת של גי פילארט  המכונה בצרפת "המיכאלאנג'לו של אמנות הפופ" , על עלילותיה של רוכבת אופנוע סקסית  קשוחה ואלימה  השורדת בעולם שאחרי שואה גרעינית.

Pravda

 

על פי הדמות יצרו גם סרט אנימציה.

 

מאז  הפזמון המקורי חלפה כמעט מחצית המאה והעולם השתנה. המהפכה המינית פרצה וכל היחסים הזוגיים עברו שינוי מואץ גם בהשראתם של פזמונים שונים של זמרים כמו ארדי ורבים אחרים שקראו ליתר פתיחות מינית.
כשאני קורא שוב את מילות השיר המקורי הוא נראה לי כאנכרוניסטי ובבירור מתאר חברה שונה מזאת שאנו חיים בה. היום בעולם שלנו האופנה  ובעיקר אצל בני הנוער היא של קשרים קצרי טווח.
איש היום לא יכתוב פזמון  מלנכולי רומנטי מסוג זה שבו הוא מתלונן על כך שלכולם סביבו יש בני זוג משום שהמצב אינו כך במציאות. חלק גדול מהאנשים היום( באיזור המרכז לפחות ) הם רווקים ,גרושים ,בתהליכי פרידה וכו'.
ודווקא המצב שאותו הבחורה השרה מתארת הוא הנורמה ולא היוצא דופן כפי שהיא חשה בפזמון.
אז מדוע היה צורך בגירסה חדשה של יסמין אבן עבור שיר אנכרוניסטי כל כך?
נראה לי שגירסת יסמין אבן מתאר מצב שונה לחלוטין מזה שאותו תיארה הפזמונאית המלחינה הזמרת המקורית ארדי .
אבן למעשה שרה געגועים למציאות שחלפה ואיננה עוד. אל רומנטיקה תמימה שנותרה בעיקר כזיכרון בפזמונים מהסוג הזה אך ששוב איננו מסוגלים לחוות אותה לא בצרפת וגם לא בישראל המיוזעת.

ראו גם :

כל הבנים וכל הבנות :גרסת יסמין אבן

יסמין אבן

פרנסואז ארדי

הקליפ המקורי של פרנסואז ארדי

הקליפ באנגלית

 

פרבדה  סרט  על דמות קומיקס ואנימציה שקיבלה השראה מפרנסואה הרדי

בוב דילן כתב לה מכתבי אהבה:איתמר זהר על פרסואז הרדי 

לגליוטינה בנות :בעז כהן על פרנסואז הרדי

דגן ולד על זמרות ה"יה היה " בצרפת

געגועים לז'ק ברל

למה כבר לא משמיעים מוזיקה צרפתית ?

השירים שחוזרים על עצמם :עומר ולדמן  על תרבות ה"יה יה "במלאת חמשיים שנה לצאת הפזמון של פרנסואז הרדי 

ההיסטוריון הישראלי של ה"ביטלס " : על תופעת "הביטלמניה " בישראל

כתבה מיוחדת לרגל ביקורו של פול מקרטני בישראל

לרגל ביקורו של הזמר המפורסם פול מקרטני בישראל ,וגם לרגל פירסום  הספר המחקרי בעברי של עודד היילברגר "אנגליה חולמת :הביטלס,אנגליה ושנות השישים " שעוסק בלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה ההעשרים,להלן ראיון מקיף עם אספן הביטלס הגדול ביותר  של מדינת ישראל וההיסטוריון שלהם,ירדן אוריאל .

 וגם סקירה קצרה וראשונה מסוגה  על השפעתם של הביטלס  בשדה הספר העברי. 

 


בימים אלו ביקר בישראל הזמר המפורסם ביותר בעולם  שריד להקת "החיפושיות " הלהקה המפורסמת ביותר של כל הזמנים  ,  פול מקרטני 

 ובמקביל יצא לאור ספר  מחקרי חדש בעברית על הביטלס כמעט ראשון מסוגו וגם כן בימים אלו ממש הופיע בהוצאת כרמל הספר אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים  "של עודד היילברונר.

 ספר המתיימר להיות המחקר המקיף הראשון בישראל על  הלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה העשרים.

 

קריקטורה מאת שלמה כהן 

פול מקרטני אחד משני השרידים של להקת הרוק והקבוצה המוזיקלית המפורסמת ביותר של המאה העשרים מבקר בימים אלה בישראל. הביקור לא חסר קשיים התקבלו איומי התנקשות בחייו מגורמים איסלאמיים קיצוניים .
והכל זוכרים את הפעם הקודמת כאשר הביטלס כלהקה לא היגיעו לישראל .כידוע אי אז בשנות השישים הביטלס הוזמנו לבקר בישראל והעניין בוטל. יש האומרים בגלל התנגדות אביו של הפוליטיקאי והסופר יוסי שריד מנכ"ל משרד החינוך דאז( יוסי שריד הכחיש במאמר נרגש )  יש אומרים בגלל התנגדות אמרגן מתחרה ומקנא גיורא גודיק ששיכנע את הרשויות לא לתמוך בביקורים אלו .

מחקר חדש שהתפרסם בימים אלו הראה שהתשובה האמיתית לשאלה מי נתן את ההוראה לעצור את ביקור הביטאלס אז בארץ היא שונה מאוד.
אכל שהחובבים הישראלים יכלו להתנחם בו היה במפגש של העיתונאי וחבר הכנסת עקיבא נוף עם ג'ון לנון ואישתו יוקו אונו לאחר שהלהקה האגדתית כבר התפרקה מפגש ממושך שבמהלכו נוף אף שיכנע את לנון לשיר שיר שכתב בעברית !
ובכל זאת לביטלס כמו בכל מקום אחר הייתה השפעה גדולה גם בישראל.
ועד עצם היום הזה כאשר שיריהם שימשו כפס קול עבור פרקי סדרת הילדים "השמיניה ". שיוצרה גיורא חמיצר חובב ביטלס מושבע דאג להכניס לפס הקול שלה את כל שירי הביטלס כדרך להראות על קשר בין דור השמיניה האולטרה מתוחכם והדור של הוריהם ( ומן הסתם גם כדי לחבר יותר בין הצופים הצעירים והוריהם )
לביטלס אף קמו שני היסטוריונים חובבים לא אקדמאיים בישראל ירדן אוריאל ויואב קוטנר .

 מחקר החיפושיות בישראל

קריקטורה מאתר ימי הולדת

  ד"ר עודד  היילברונר כתב  בהקדמתו :
השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס …העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה.
לא מדוייק בכלל.
האמת היא שהביטלס כן זכו לתיאור מפורט מכל הבחינות  בעברית בפרויקט  היסטורי ענק.

  אך פרוייקט  זה לא היה בכתב אלא ברדיו כפרוייקט ענק של החובב הידוע ביותר של הביטלס בישראל  הלא הוא העורך המוזיקלי והיסטוריון מוזיקת הפופ יואב קוטנר שיצר סדרה מקיפה ופרטנית ביותר על תולדותיהם ברדיו בשם "מסע הקסם המסתורי ".

 וחובב אחר ירדן אוריאל החל לתאר את תולדותיהם בסדרה של   שחיבר שני ספרים על תולדות הביטלס ממה שהיה אמור להיותה פתיח לסדרה מקיפה ביותר על ההיסטוריה שלהם סדרה שנעצרה למרבית הצער עם הכרך השני שבו אוריאל החל לתאר את ראשית פרסומם. .

ראיון עם היסטוריון "החיפושיות"

ירדן אוריאל הוא  האספן הגדול ביותר והמומחה ביותר לביטלס בישראל אם כי ידוע פחות בציבור הרחב מיואב קוטנר.ולהלן ראיון עם ירדן אוריאל .

 מה מושך אותך כל כך בביטלס בהשווואה לכל להקה אחרת ?.
ירדן אוריאל : דבר ראשון – המוסיקה. מעבר לכך – ההרכב האנושי של חברי הלהקה. צירוף נדיר של ארבעה אנשים מוכשרים ומיוחדים – כל אחד בדרכו שלו. הביטלס הם להקה שקל להזדהות איתה, אך בו בזמן יש בה עומק שיעסיק חוקרים ומחברי ספרים עוד שנים רבות.
איך הפכת להיות חובב אספן של הביטלס?

 אוריאל :

 מן הסתם אפשר להאשים בזה, כמו תמיד, את האם היהודיה. אמא שלי אהבה אותם (באופן סביר ושקול) כך שגדלתי על המוסיקה שלהם תרתי משמע. האלבומים הראשונים שלי היו אלו אותם היא רכשה. בסביבות גיל 12 התחלתי לקנות אלבומים שלהם בעצמי ולאט לאט זה הפך לאספנות שיטתית שהתפתחה והתפרסה על פני תחומים שונים כספרים, חולצות, סיכות , וכיום סרטי די וי די וכל מוצר אחר שאפשר להעלות על הדעת שקשור לחיפושיות.

 אגב האם זה נכון שהיה מוזיאון ביטלס בישראל באיוזר קרית אונו ?

 , ירדן אוריאל :  ישנה ספריה ציבורית באיזור  בגני תקווה, המתהדרת באגף שלם של ספרי ביטלס. הם מתגאים בהיותם הספריה בעלת אוסף הספרים הגדול ביותר בארץ בתחום. כספרייה ציבורית הם צודקים, אך אינם עומדים בשורה אחת עם כמה אוספים פרטיים שאני מכיר.

 סט של נייר מכתבים של   הביטלס משנות השמונים

יש לך קשרים עם חובבים אחרים של הביטלס ?
הקשרים שלי הם בעיקר עם אספנים מחו"ל. חלקם אני מכיר מעל 10 שנים. בארץ לעומת זאת, אינני מכיר הרבה חובבים אחרים. כיום אני בקשר עם לא יותר משלושה חובבי ביטלס ישראלים. מדי פעם פונים אלי תלמידים ואף סטודנטים שעושים עבודה כלשהי בנושא הביטלס על מנת שאעזור להם. פעם אפילו התקשר אלי ילד ושאל אותי אם אסכים לתת לו את האוסף שלי. כשאמרתי לו שלא אוכל כי זה תחביב שלא אוכל לוותר עליו, הוא שאל אם אסכים להוריש לו את זה בצוואה שלי…
בעבר הייתי יותר מעורב בתחום המקומי. ערכתי הקרנות וידאו ברחבי הארץ, שידרתי תכניות ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וברדיו האיזורי, פרסמתי כתבות בעיתונים שונים, אבל מאז עשיתי את הבחירות שלי בחיים. הביטלס הינם תחביב נחמד אולם עיקר חיי הוא משפחתי ועבודתי.
הקשרים עם חו"ל הם רגועים באופיים. בארץ לעומת זאת אנשים יותר תובעניים. בעבר התארחתי בפורומים מחו"ל בתחום. ריכזו עבורי את השאלות ואני עניתי על כולן זמן קצר לאחר מכן. זה מקובל. אפילו מקארטני עושה זאת כך – אם יותר לי להיתלות באילנות גבוהים.

 בארץ לעומת זאת פנו אלי לא מזמן בהצעה דומה, אולם לאחר התכתבות קצרה, כשהתברר לזו שפנתה אלי כי אינני מעוניין להשתתף בצ'ט חי אלא רק לענות על שאלות שיועברו אלי מראש, היא לא טרחה אפילו לענות לתשובה ששלחתי לה.

  זו דוגמה לבעיית הקשר בארץ ומדוע אינני שש יותר לתרום לסצינה המקומית. לו דברים היו קורים אחרת, הייתי מסדר לאותו פורום אורחים נכבדים יותר ממני, עימם אני בקשר, כמו מבקר המוסיקה של הניו יורקטיים, שחיבר בעצמו ספר על הביטלס ומארק לואיסון, שספריו בתחום נחשבים לחשובים ביותר.

כתבת שני ספרים בסדרה על  תולדות הביטלס שנפסקה.  למה הפסקת את הסדרה ומה תיכננת לעשות שלא בוצע ?
אוריאל: במקור תיכננתי להוציא סדרה בת עשרה ספרים, כל אחד מהם בן מאה ומשהו עמודים, שתתמקד בסיפור חייהם של ארבעה אנשים רגילים שעשו דברים בלתי רגילים. יש אנשים המתעניינים בצד הטכני של הביטלס – כלי המוסיקה שלהם, האקורדים אותם הם ניגנו ומספר הביצועים שהקליטו לכל שיר ושיר. אני החלטתי להתמקד בפן האנושי ולהציגו כסיפור עלילה. היו שהאשימו אותי ברדידות בשל כך והיו שהבינו וכיבדו אותי על בחירתי. הכל עניין של טעם.
כמו כן, בתור אספן מצא חן בעיני הרעיון שהפרוייקט יהיה מורכב ממספר פרטים (ספרים) נפרדים שכל אחד מהם מהווה חלק אינטגרלי של הפרוייקט השלם. הספקתי להוציא שניים, כאשר את השני הפקתי בתמיכת חברת "אפל", החברה של הביטלס ואת ההקדמה לו כתב ביל הארי, ידיד קרוב של ג'ון לנון שליווה את הביטלס בראשית דרכם וסייע להם.
מאז הספקתי לכתוב את הפרק הראשון של הספר השלישי בלבד. לא מצאתי זמן להמשיך. המשפחה, העבודה והחיים בכללותם תבעו את שלהם.
לספר השלישי תכננתי לבקש ממארק לואיסון שיכתוב עבורו הקדמה. חברת אפל הייתה אמורה להעביר לי בבוא הזמן תמונות נדירות כל מנת שאשלבם בספר. כאמור, הדבר לא יצא לפועל בינתיים.
לפני כשנתיים עלה במוחי רעיון להוציא את שני הספרים יחד עם תוספות, משחק ג'אווה של הביטלס שידידה מתכנתת שלי יצרה ואולי אפילו ספר נוסף בפורמט PDF על דיסק. אלא שדיון בו נתקלתי באחד הפורומים באינטרנט עורר בי שאלות מהותיות לגבי כדאיותו. אחד החכמים באותו פורום הכריז אז שהוא בעיקרון לא קונה דיסקים. הוא מוריד אותם מהאינטרנט וכי לא צריך לשלם עבור מוסיקה. רוב החברים בפורום די הסכימו איתו. אף אחד לא הגן על זכות האמן על יצירתו. הבנתי שעל אותו עיקרון, אשקיע כסף, זמן ומוטיבציה רק על מנת שמישהו כמו אותו כוכב יוכל להעלות את פרי עמלי לאינטרנט ולחלוק אותו עם האחרים בשם העיקרון המקודש. אני מקבל את זכותם לחופש המידע, אבל מסרב לממן אותו מכספי. הוגן, לא?
במילים אחרות, במציאות אחרת בזמן אחר הייתי עושה את הפרוייקט ומשקיע בשיווקו.
בכל אופן יום אחד, כאשר אתפנה מעיסוקי, אשלים את הספר הנ"ל ואמשיך הלאה, לבאים בתור. הדבר יקרה. יתכן אמנם שאצטרך לצאת לפנסיה לשם כך, אבל בסופו של דבר אכן אמצא את הזמן להמשיך את הפרויקט.

אביך  הסופר מירון אוריאל  שכידוע תרם רבות לספרות  הפופולארית בישראל עם  מאות ספרים  וחוברות  ובהם סיפורי טרזן מערבונים של"בוק ג'ונס " ו"סטלגים " וכתב תחת   עשרות שמות בדויים ,גילה אי פעם עניין בביטלס?ירדן :  אבי נתן לי יד חופשית. מעולם לא הגביל או ביקר אותי. להיפך. כשנתקל בפריטים מעניינים הקשורים לביטלס במהלך עבודתו, הוא נהג להביא לי אותם.
כאשר ג'ון לנון נרצח הוא פנה אלי ברצינות והביע את תנחומיו. מעבר לכך, ככול הזכור לי, לא דיברנו מעולם על שירי הביטלס עצמם. הוא אהב מוסיקה קלאסית בעיקר. אגב, בשנותיו האחרונות הוא הביע דווקא את אהבתו לשיר CREEP של רדיוהד. לא היה לו מושג מי זה טום יורק, אבל הוא בהחלט ידע להעריך שיר טוב כששמע אותו.

? ואם כבר אתה התעניינת ביצירות שלו שהן כיום מושא בפני עצמן לאספנים ?
אוריאל : את ספריו של אבי קראתי כנער צעיר באמצע שנות השבעים. מצאתי אותם בבוידם בבית הורי, שהיה מלא בספרים מסוגים שונים. אהבתי במיוחד את כרכי חוברות "טרזן". האמת היא שבמשך תקופה ארוכה לא ידעתי שהוא כתב זאת. הוא מעולם לא הודה בכך. נהגנו לצחוק יחד על שמות הנבלים השונים בחוברות ועל הדמיון חסר הגבולות שבהם ובזה זה הסתכם. בסופו של דבר אמי הייתה זו שהדליפה לי את הסוד הגדול.
לא אוכל לענות על השאלה מה דעתי על ספריו כיום, מאחר ולא שבתי לעיין בהם מאז קראתי אותם לראשונה. אפשר לומר שבכך אני הולך בדרכו של אבי. גם הוא הפנה להם עורף ולא שב לעסוק בהם לאחר שסיים לכתוב אותם. האמת היא שאינני מרגיש צורך לחזור אליהם מאחר והם לא היו חלק מעולמו כפי שאני הכרתי אותו.

ההיסטוריון השני של הביטלס בישראל

 

יואב קוטנר

לצידו של ירדן אוריאל קם עוד היסטוריון ישראלי ללהקת "הביטלס " בישראל  מפורסםהרבה יותר.הלא הוא השדרן והעורךהמוזיקאלי והמומחה למוזיקת רוק ישראלית וזרה  יואב קוטנר.קוטנר יצר את תכנית הרדיו "פול מקרטני מת " ב- 1975) בעזרתו של חבר ירושלמי בשם עודד היילברונר (כיום דוקטור מכובד ומחבר ספר חדש על הביטלס ) תוכנית שאותה קריין רם תדמור ועסקה בכל השמועות ותיאוריות הקונספירציה המוזרות שצצו באמצע שנות השישים על מותו כביכול של מקרטני והחלפתו בכפיל הנראה בדיוק כמוהו .זוהי תוכנית רדיו המשלבת בתוכה מתח ובידור והייתה למעשה מתיחה אחת גדולה .יואב קוטנר הביא כמעט את כל התימוכין האפשריים לשמועה והותיר רושם ברור מאוד על המאזינים הנדהמים כאילו מקרתני באמת מת ואת מקומו תפס מתחזה .

תוכנית זאת שודרה בשתי גרסאות שונות. .
הגרסה הראשונה של התכנית הוקלטה ב-1975 בהגשתו של רן תדמור, שהיה אז ה-כוכב בין קרייני גלי צה"ל והגשתו, בטון הנכון של רצינות כבדה ומצמררת במיוחד בקטע מצמרר שבו הקריין חוזר כמו מנטרה שוב ושוב על המילים "פול מקרטני מת " , סייעה רבות להצלחת התכנית.התכנית עוררה תשומת לב כה רבה עד שזכתה ב-1976 בפרס רשות השידור.
ב-/1977. קוטנר החליט כי טוב הוא עשה גירסה שנייה משופרת וערוכה טכנית טוב יותר ( אך ללא הבדלים תוכניים של ממש ) בהגשתו של משה מורד לימים מגיש "עוד להיט" ואח"כ מנהל ב"NMC .) גם בגרסה הזו השאירו את קולו המקורי של רם תדמור בקטע המפחיד שחוזר כל הזמן "פול מקרטני מת".גירסה זאת זכתה בפרסים בכמה תחרויות בחו"ל.
אולי בהשראת הפרסים הללו וההצלחה המפתיעה של הפרוייקט כולו קוטנר החליט ליצור פרוייקט רחב יריעה בהרבה על הביטלס.
ב1981 הוא הפיק ערך והפעם גם הגיש את הסדרה "מסע הקסם המסתורי" 60 שעות על להקת "החיפושיות" ששודרו במשך כשנה שלמה.במהלכה היציג קוטנר את ההיסטוריה השלמה והמפורטת ביותר של הביטלס שניתנה אי פעם ובמהלכה היציג לצד השירים המוכרים של הלהקה גם הקלטות נדירות ומיוחדות שהיגיעו לידיו . הסדרה עסקה גם בהשפעות הביטלס על המוסיקה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל ועל השפעת הלהקה על דפוסים חברתיים בשנות השישים.
בין השאר היא כללה פרק בשם "פול מקרטני חי " שבו סתר קוטנר את כל מה שנטע בתוכנית "פול מקרטני מת" ולמעשה הודה בפה מלא שהייתה זאת מתיחה. ..הסדרה זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל ונחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים בתולדות הרדיו הישראלי.היה לה קהל מעריצים נלהב שעקב אחריה בדבקות והחליף בינו קלטות של פרקי הסדרה.
אבל היום כמעט שלושים שנה לאחר השידור המקורי של הסדרה למרבית הצער הסלילים של הסדרה מתפוררים ויש צורך לשחזר אותם פשוטו כמשמעו . ויש מקום לחשש שאם לא יוחלפו במהירות למדיה אחרת הפרוייקט ההיסטורי של 'קוטנר יעלם כלא היה ( כמו חומרים חשובים רבים אחרים שהושמעו ברדיו לאורך השנים ).
כמו כן ערך וכתב הקדמה לאחד הספרים הראשונים  על "הביטלס" בעברית: ספרו של רוברט פרימן.  הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. ( שבא, 1995)  ירדן אוריאל מה דעתך על סדרת "מסע הקסם המסתורי " של קוטנר  ?
ירדן אוריאל : אהבתי אותה. היא הייתה ערוכה היטב, הוגשה בצורה מקצועית, קולחת ומעל הכל – מעניינת. לדעתי היא מהווה הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי נכון לתקופתה, מאחר ומאז התגלו פרטים רבים נוספים על הביטלס שלא היו ידועים אז וצצו הקלטות נדירות רבות שלא היו זמינות באותה תקופה. עקב זאת מבחינת תכניה הסידרה אינה מעודכנת, אולם זה לא מפחית כהוא זה מחשיבותה.מעבר לכך אין פרוייקטים רדיופונים/טלוויזיונים ראויים לציון בעברית .
במשך השנים ערכתי בעצמי תכניות רדיו שהוקדשו לביטלס ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וב"רדיוס". בתכניות אלו שילבתי הקלטות נדירות רבות שטרם נשמעו עד אז ברדיו הישראלי (מאחר ולא היה ידוע עליהם כאשר יצר קוטנר את "מסע הקסם המסתורי"). עם זאת, אלו היו תכניות חד פעמיות ולא פרוייקטים מתמשכים כמו "מסע הקסם המסתורי" .
היו מגזינים מיוחדים כלשהם בעברית על הביטלס ?ירדן אוריאל
לא זכורים לי מגזינים או חוברות בנושא. היה איזה מועדון מעריצים בחיפה שהוציא מעין עלון – כמה דפים מצולמים ומודפסים, אבל זה בודאי לא נחשב (חבורה של ילדים שהוציאו משהו בעצמם בבית של מישהו מהם).
השר והחיפושיות

השר לשעבר מודי זנדברג עם הביטלס .צילם דניאל צ'צ'יק.
הביטלס זכו עם זאת לכבוד גדול נוסף ברדיו הישראלי בשנת 1996 כאשר אדם שהפך מאז לח"כ ושר מודי זנדברג היגיש במשך שנים תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" תחילה ברשת הצפונית של קול ישראל, שנקראה "הגל הבטוח" ולאחר מכן כאשר הורדה משם בתחנה 88FM,. התוכנית עסקה בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, וטובלה בפרטים על התרחשויות בחיי הלהקה וחבריה ועסקה גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה.התוכנית ששודרה בימיה האחרונים בידי בועז כוהן הורדה לאחרונה מהרדיו למרות מחאות מאזינים .
זנדנברג אגב היה רק חבר הכנסת השני שעסק בנושאי הביטלס .קדם לו החבר כנסת והפזמונאי עקיבא נוף שריאיין את לנון ואף שיכנע אותו לשיר פזמון שלו בעברית.

מה לדעתך היו ההשפעות הבולטות של הביטלס על התרבות הישראלית ?
אוריאל : לא אני הכתובת לכך. ישנם סוציולוגים והיסטוריונים שעושים קריירה מלהסביר דברים מעין אלה. עם זאת, אין ספק הביטלס עזרו לפתוח עבורנו את העולם החיצון, בתקופה בה חו"ל היה רחוק הרבה יותר מאשר היום. הם וגיבורי תרבות אחרים בני זמנם הראו שיש גם תרבות אחרת וכשהם התפתחו וצעדו קדימה הם משכו אחריהם גם את אלו שעקבו אחריהם בארץ, שבתורם השפיעו הם על הכיוון אליו התקדמה התרבות הישראלית.

 נספח: רשימת ספרים על ושל הביטלס בעברית

תרבות מוזיקת הרוק והפופ הייתה ועודנה תחום חשוב ביתור בחיינו התרבותיים מאז שנות השישים אבל רק מעט מאוד ספרים קיימים עליה בעברית ורובם המוחלט עוסקים בביטלס.
לשם השוואה אין כמעט אף זמר רוק או להקת רוק אחרים שקיים עליו /עליהם אפילו ספר אחד בעברית.
על אלביס פרסלי שלו יש עדיין בארץ מאות מעריצים ומינימום של עשרות זמרים חקיינים הופיעו בשנות השישים אלבום של אלי בן חנן ושני ספרי כיס בהוצאת רמדור .
על הזמר קליף ריצ'רד שהיה המתחרה הגדול בפופולאריות עם הביטלס בשנות השישים בישראל הופיעו שני ספרי כיס גם כן בהוצאת רמדור וגם ספר בסדרת "התאומים" של אותו אלי בן חנן העוסק בסיפור מתח סביב הגעתו לארץ .
יש  בעברית  ספרים על הזמרים שמלפני עידן הרוק   דני קי ופרנק סינטרה,    יש ספר על זמר הרגאיי מג'מאיקה בוב מארלי,   ישנם שני ספרים על   הזמר   מייקל ג'קסון,    ישנו ספר שיצא לאור בשנות השמונים  על הזמרת מדונה ,  חוברת של המרכז לטכנולוגיה החינוכית על הזמר  בוי ג'ורג' (!) ,  ספר על להקת  הבנים בקסטריט-בויס,   ספר על להקת הנשים הספייס גירלס ,   וספר על להקת הנשים האול סיינטס.
יש ספר על זרם "הפאנק" במוזיקה של שנות השבעים.

מלאונרד כהן קיימים שישה ספרי תרגומים בעברית .
מבוב דילן תורגם ספר זכרונות    בידי ירון פריד בשנת 2007 .
תורגם ספר של הזמר פרנק זאפה . ורומן ספרות יפה של הזמר ניק קייב שתורגם בידי גיורא לשם.

ישנם  תרגומים של שני ספרים שניכתבו בידי הזמרת בריטאני ספירס ואימה  וספר שלישי המבוסס על סרט בכיכובה.
וישנם תרגומים של שבעה  ספרי ילדים שכתבה הזמרת מדונה (!).
וזהו זה פחות או יותר מה שקיים על ומשל יוצרי הרוק והפופ הגדולים  והקטנים בשדה הספר העברי .
כל השאר זה על הביטלס.

 טקסטים של שירי החיפושיות

הה ברברה איזו זנות המלחמה
גדעון רוזנטל ( מתרגם) הה ברברה, איזו זנות המלחמה:שירים ותרגומים / ; עריכה ועיצוב ראובן רוזנטל ; פנטומימה אילן זיו ; צילום גדעון רז תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975 .

גדעון רוזנטל נפל במלחמת יום הכיפורים  בגולן, את הספר יצר והביא לדפוס אחיו רוביק רוזנטל והוא
כולל שירים מתורגמים משל ז'ק פרוור,  ז'ק ברל,  לאונרד כהן , בוב דילן, והחיפושיות,

החפושיות :גופי מסיבות / ליקט וערך אהרון חפץ  ברית התנועה הקיבוצית. מחלקות התרבות, תשלט . חוברת של 63 עמודים עם שירי הביטלס .
שירי החיפושיות וג'ון לנון : בתרגום עברי / תורגם ע"י גובני יצחק חיפה : נפש,  1985 [תשמ"ה]

החיפושיות וגיטרה : אוסף מלהיב וייחודי של כל שירי החיפושיות עם אקורדים לגיטרה / [עורך אלון רזניק ; עיבודים: ריקי רוקסבי תל-אביב : מודן, 2000 שני כרכים.

תקציר:ממועדוני הלילה האפלוליים של העיר האנגלית ליברפול, הפכו חברי הביטלס – ג`ון, פול, ג`ורג` ורינגו – ללהקה הנודעת ביותר בעולם, להקה שיצרה קלאסיקה חדשה במוסיקת הרוק והפופ. קיסמם של השירים אינו פג עם הזמן, והם מפורסמים ומושמעים היום כאילו נכתבו זה עתה. 194 השירים בשני הכרכים כוללים: מילים, אקורדים והוראות ביצוע של כל שירי החיפושיות בכל הזמנים. בתחילת כל שיר מופיע מיקרא של ציורי האקורדים לגיטרה. האקורדים כתובים באותם סולמות שבהם הקליטו אותם החיפושיות, ותואמים במדויק את הביצוע המקורי, מה שיוסיף הנאה לנגינה. "החיפושיות וגיטרה" הוא ספר חובה לכל גיטריסט ומתנה נפלאה לכל חובב מוסיקה.
ספר 1 1962-1966

רשימת שירים:

A Hard Day's Night * All I've Got To Do * All My Loving * And I Love Her * And Your Bird Can Sing * Another Girl * Any Time At All * Ask Me Why * Baby's In Black * Can't Buy Me Love * Day Tripper * Do You Want To Know A Secret * Doctor Robert * Don't Bother Me * Drive My Car * Eight Days A Week * Eleanor Rigby * Every Little Thing * For No One * From Me To You * Girl * Good Day Sunahine * Got To Get You Into My Life * Hello Little Girl * Help! * Here, There And Everywhere * Hold Me Tight * I Call Your Name * I Don't Want To Spoil The Party * I Feel Fine * I Need You * I Saw Her Standing There * I Should Have Known Better * I Wanna Be Your Man * I Want To Hold Your Hand * I Want To Tell You * I'll Be Back * I'll Cry Instead * I'll Follow The Sun * I'll Get You * I'm A Loser * I'm Down * I'm Happy Just To Dance With You * I'm Looking Through You * I'm Only Sleeping * I've Just Seen A Face * If I Fell * If I Needed Someone * If You've Got Trouble * In My Life * In Spite Of All The Danger * It Won't Be Long * It's Only Love * Like Dreamers Do * Little Child * Love Me Do * Love You To * Michelle * Misery * No Reply * Norwegian Wood * Not A Second Time * Nowhere Man * P.S. I Love You * Paperback Writer * Please Please Me * Rain * Run For Your Life * She Loves You * She Said She Said * She's A Woman * Taxman * Tell Me What You See * Tell Me Why * Thank You Girl * That Means A Lot * The Night Before * The Word * There's A Place * Things We Said Today * Think For Yourself * This Boy * Ticket To Ride * Tomorrow Never Knows * Wait * We Can Work It Out * What Goes On * What You're Doing * When I Get Home * Yellow Submarine * Yes It Is * Yesterday * You Can't Do That * You Know What To Do * You Like Me Too Much * You Won't See Me * You'll Be Mine * You're Going To Lose That Girl * You've Got To Hide Your Love Away *

ספר 2. 1967-1970

צלילי פסנתר עם החיפושיות :שירים נבחרים בעיבוד קל פסנתר, אורגנית, גיטרה. עורך אלון רזניק. מודן 2000 . תוי שירי הביטלס עבור נגינה על פסנתר.

ספרי עיון על החיפושיות


: מרים לוין, רינה רוט מוצרט והחיפושיות / תל אביב : רמות, אוניברסיטת תל אביב, בית-ספר לחינוך [?-0197 ספר חינוך מוזיקלי כולל מדריך למורה.
הביטלס שנים ראשונות
ירדן אוריאל הביטלס : השנים הראשונות / (גבעתיים) : (המחבר), (תשנ"ד 1993
ירדן אוריאל הביטלס : הדרך למעלה / כפר-סבא : י.ב. מוסיקה, תשנ"ו 1996 כולל מבוא וביבליוגרפיה באנגלית

רוברט פרימן הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. תרגמה מאנגלית אילת יגיל , עורך ומחבר ההקדמה יואב קוטנר תל-אביב : שבא, 1995.

נפתלי וגנר הביטלס : שבע השנים הטובות. איורים יפה וגנר ירושלים : מאגנס, 1999 תשנ"ט.

תקציר: אוצר שירי הביטלס, שהוקלט במשך 'שבע השנים הטובות' (1969-1962), מכיל לא פחות ממאתיים שירים, שהם כמכרה זהב למוזיקאי, לחוקר ולמאזין. למרות הספקטרום הססגוני הרחב של הקורפוס, התחדשותו המתמדת והיותו פרי יצירתם של כמה מלחינים, קיימים בו מאפיינים מוזיקליים העוברים כחוט השני לכל אורכו ומקנים לו מעין אחידות לשונית. הספר מנסה להגדיר את שפתם המוזיקלית של הביטלס ולתהות על סוד מקוריותה וקסמה של יצירתם, וזאת תוך שילוב מתמיד בין ניתוח מדוקדק לבין דיון קליל, מחויך ואסוציאטיבי.
העיון בכל שיר משול למטבע בעל שני פנים: הפן האחד הוא השימוש בשיר לצורך הדגמתו של תכונות מוזיקליות המאפיינות את הרפרטואר בכללותו; ואילו הפן השני מתבטא בהתבוננות בשיר הבודד לנוכח מאפייני הרפרטואר ומתוך רגישות לטקסט וליחסי מילה וצליל. הדיון ערוך לפי נושאי חתך רחבים, המאפשרים לבחון את השירים מתוך שתי פרספקטיבות עיקריות – המוזיקה הקלסית על מערכותיה ומורשתה והעולם המוזיקלי של רית'ם אנד בלוז ורוק'נ'רול.
מטרת הספר להעמיק ביצירת הביטלס כתכלית לעצמה – לא במגמה לטשטש את הגבולות בין אמנות גבוהה לאמנות נמוכה, אלא מתוך אמונה שאוסף השירים, עם היותו התגלמות המוזיקה הפופולרית, הוא מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית.
אסנת  גולדפרב-ארזואן,   יחסי הגומלין בין מוסיקה אמנותית ומוסיקה פופולרית בין השנים 1956-1977   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן,  (המחלקה למוסיקה  תש"ס (1999)
כולל דיון על  Revolution no.9 של הביטלס ועל יוצרים כמו  אלביס פרסלי ,ליאונרד ברנשטיין, פיליפ גלאס ,מייק  אולדפיאלד והפינק פלוייד.

, ג'ימס וודול   ג'ון לנון ויוקו אונו : שני מורדים – אגדת פופ / מגרמנית: אריה אוריאל תל-אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000.

תקציר ::חייב הייתי להחליט אם להיות נשוי לביטלס או ליוקו אונו" כל מי שלרוע מזלו היה בשנים 1966/67 צעיר מדי או מבוגר מדי, לא יוכל לעולם לתפוס כמה מסעירה היתה תרבות הפופ באותן שנים. הכל היה חדור אופטימיות גואה על גדותיה, והכל נראה אפשרי. בפסגת הפירמידה ניצבו החיפושיות, שהיו שליטיה הבלתי – מעורערים של תרבות הנוער הבריטית בתחומי המוסיקה, האופנה והקולנוע. המונים העריצו אותם כיוצרי תקופה חדשה, שבה אמור נוער משוחרר מכבלי העבר לשנות את פני העולם. זהו סיפורה של תקופה וסיפור אהבתם המסובכת של שניים ממחולליה: אגדת פופ של שני מורדים.
, זאב מגן דמיין : ג'ון לנון והיהודים/ ירושלים : מרכז שלם – מחלקת הסטודנטים, [2000]. הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון ואהבה חוברת של 40 עמוד . הופיע שוב ב: מאמרים חדשים על הציונות / עורכים: מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני
כמה מחשבות שונות ומשונות על ג'ון לנון והיהודים לאו דווקא בסדר זה.
לעניות דעתי היצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס .

תקציר:

במהלך שבע השנים בה פעלו הביטלס אירע משהוא כה יוצא דופן בתרבות המערבית שהוא ממשיך להלך קסמים על אנשים גם 40 שנה לאחר מכן. סיפור הביטלס סופר פעמים כה רבות אך הוא עדיין ייחודי בהיקפו ובדחיסות שלו. ככל שיותר זמן חולף מאז ימי הביטלס בשנות השישים כך סיפורם נראה מוזר יותר, ממצה את הרגע בו תרבות הפופ עדיין היתה חדשה,נדיבה ברוח ומלאה באפשרויות חדשות
מעטות הדמויות והתופעות בתרבות הפופולרית המודרנית שקיימות לגביהן קונצנזוס על-גילאי, חוצה יבשות ותרבויות. הביטלס הנם אחת מהם. הם הפכו להיות לאחד מסמליה המרכזיים של התרבות בת זמננו. חברי הלהקה (החיים והמתים) הפכו כבר מזמן מדמויות בשר ודם לתופעה תרבותית: תרבות ביטלס. כשרונם כמוסיקאים, וללא ספק התקופה בה פעלו, שנות השישים, הופכים אותם, שנים לאחר שהתפרקו  לגוף המשפיע ביותר במוסיקה הפופולרית של המאה ה- 20. אלבומיהם, ובמיוחד "ריבולבר"ו"סרג'נט פפר" עדיין נחשבים לטובים ביותר מבין אלבומי מוסיקת הרוק שנוצרו עד היום. במידה רבה תרבות הביטלס הנה הפולקלור של החברה התעשייתית המודרנית.
כיוצרים גדולים אחרים בעולם התרבות הפופולרית, שיריהם מהווים רק היבט אחד בהיסטוריה שלהם ושלנו שהרי לביטלס  חלק משמעותי ואולי הבולט ביותר בתרבות חיים שלמה הקשורה לתקופה מכרעת בתולדות התרבות המערבית המודרנית .הדימויים הפופולריים אותם יצרו נגעו בחיי היום יום הנורמלים והרגילים של מיליונים של צעירים וצעירות לבנים ברחבי העולם.
הספר שלפנינו ינסה להציג אספקטים מרכזים בתרבות הביטלס מתוך ההקשר המאוד אנגלי שלה. אין הוא המדריך לספור חייהם, או מהפכנותם המוסיקלית. על נושאים אלו קיימת ספרות עניפה ומוכרת. הספר יפנה את תשומת הלב לאותם הסברים שיאירו לציבור הקוראים, גם זה שאינו אוהד במיוחד את הלהקה (יש כאלה!) את הסיבות והתנאים להצלחתם הבין לאומית וינסה לתת פירוש חדש ומקורי לאותם תופעות הקשורות לביטלס אשר חשבנו כי יודעים אנו הכל עליהם.

יואב קוטנר על "אנגליה חולמת "


ג'ון וייז ג'קסון "חייו של ג'ון לנון -כולנו רוצים לשנות את העולם . הוצאת רסלינג ,2009. ביוגרפיה חדשה ומקיפה על חיי לנון.תקציר:ג´ון לנון נחשב לאחד האייקונים החשובים של המאה ה-20. לפני מספר שנים, על פי משאל של הבי.בי.סי, הוא זכה להימנות על עשרת הבריטים הגדולים ביותר בהיסטוריה. חברותו בלהקת הביטלס, פעילותו הפוליטית הרדיקלית בתחילת שנות ה-70, עבודתו עם אשתו, אמנית האוונגרד יוקו אונו, ובעיקר מורשת מפוארת של עשרות שירים שהפכו לפולקלור של העולם המערבי הקנו לו הערצה והערכה בקרב מיליוני אנשים ברחבי העולם. הירצחו בשנת 1980 הוסיף ממד טרגי והרואי לאדם שאחראי להמנונים כמו "תנו צ´אנס לשלום", "כל מה שאנו זקוקים לו הוא אהבה" ו"דמיין".

ג´ון לנון, אשר למעשה ננטש בילדותו על ידי אביו ואמו וגדל אצל דודתו, היה אישיות רבת סתירות וניגודים. איש משפחה למופת לקראת סוף ימיו אך פורק כל עול בנישואיו הראשונים. ככותב שירים וכמלחין מחונן, לצדו של פול מקרטני, היה ידוע לנון בעצלותו ובחוסר יכולתו לסיים שיר בשלמותו. יוצר שמרני בתפיסותיו החברתיות ובן זוג לאחת הנשים המתקדמות ביותר (לתקופתה) בשדה האמנות; אנגלי שחי ואהב את ניו יורק בעשור האחרון לחייו, ולבסוף מטיף אדוק לפציפיזם ולהימנעות מאלימות שנרצח על ידי פסיכופת חובב כלי נשק. ניגודים וסתירות אלה הניבו את אחת הדמויות המרכזיות בשדה התרבות הפופולרית של המאה ה-20.

הביוגרפיה הסוחפת הקריאה שכתב ג´ון וייז ג´קסון, אשר מיטיבה לחדור באלגנטיות "לילד הקטן בתוך האיש", נוגעת בפעם הראשונה בשורשיו האיריים של לנון בליברפול ובהשפעת הרקע שלו על המוזיקה. כמו כן, היא חושפת את הפילוסופיה של לנון ואת עמדתו ביחס לחיים ולפוליטיקה.

שונות

הוסף לסל את צוללת צהובה / הביטלס
הביטלס – צוללת צהובה / מבוסס על תסריט מאת לי מינוף ואחרים מאנגלית – לבי ואהוד מנור סביון : פן, 2005
ספר לילדים על פי סרט האנימציה של הביטלס.תקציר :בהשראת השיר צוללת צהובה מהאלבום "ריוולוור" של הביטלס, ראה אור הסרט צוללת צהובה, ומיד נחשב ליצירת מופת בעלת חזון. שיתוף פעולה יוצא דופן זה של כשרונות ? המזיגה של אמנות הפופ האוונגרדית של היינץ אדלמן עם מוזיקה של הביטלס ? הפיח חיים בצלולויד בטכניקת הנפשה פורצת גבולות. קרוב לארבעים שנה אחר כך, ממשיך הסרט לרתק בוגרים וילדים כאחד.

ספרי ילדים מאת חברי הביטלס

ג'ון לנון אהבה אמיתית :ציורים לשון /עם הקדמה מאת יוקו אונו; עיבד אל נקלריו, על-פי ציורים מאת ג’ון לנון; מאנגלית: אורי בלסם, תל-אביב : מודן, 1999
רוב הספר איורים צבעוניים ומיעוטו דברי לואי

פול מקרטני, ג'ף דנבר ופיליפ ארדה;  גבוה בעננים / עברית: רמונה די-נור ירושלים : כתר ועילמור, 2006
ספר לילדים אחרי שבולדוזרים של רשות הפיתוח העירוני הורסים את בית היער של יאיר הסנאי, יוצאים הוא וחבריו למשימת הצלה מלאת סכנות. גבוה בעננים עוסק באקולוגיה ובאיכות הסביבה והוא פרי שיתוף פעולה של שלושה אנשים מוכשרים במיוחד: פול מקרטני, מבכירי המוזיקאים החיים כיום, חבר לשעבר בלהקת הביטלס המיתולוגית ופעיל בארגונים לאיכות הסביבה; פיליפ ארדה, שכתב יותר מ-60 ספרי ילדים שהיו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות; וג´ף דנבר, אחד מיוצרי האנימציה הידועים בעולם שזכה בפרסי קולנוע וטלוויזיה רבים.

רותה קופפר על הספר

יוקו אונו, חלון פתוח /; טקסטים של יוקו אונו ; מאמר: שלומית שקד ; [מנהל הגלריה: סעיד אבו שאקרה ; אוצרת אורחת: שלומית שקד אום אל-פחם : אום-אל פחם. הגלריה לאמנות, 1999
קטלוג תערוכה שהציגה את יצירותיה של אלמנתו של לנון בישראל.
העיתונאית רחל מיכאלי המומחית לביטלס פירסמה כתבה על התערוכה הנ"ל:
השנים שבהן הצרצרים שרו" גליון יום שישי, הארץ, 26.11.1999

ראיון עם ג'ון הנדריקס האוצר של יוקו אונו בגלריה באום אל פאחם לקראת פתיחת תערוכתה במקום

שיר  מתורגם של לנון

"תארו לכם" תרגם עודד פלד עיתון 77 גליון 131 דצמבר 1990  ע' 13  וגם ,מעריב מוסף שבת תרבות וספרות 31.10.1997 ע' 28

 

כמה סיפורים  של ג'ון לנון ביחד עם רישומים מפרי עטו הופיעו בעברית בכתב עת  ספרותי "המעורר כתב עת לספרות ואמנות מספר 7 , 1999 כולם  בתרגום ארז שווייצר. 

אלה היו :

1. "מחול המומחים בנשף החברה של סוץ הופ "ע'59-61.

2. "פרדוקס ואפודה תואמת בבקשה"   ע'52-64

3. . "חייו של הולך בטל "( מאת אלה סקוט פיצ'גראלד) ע' 65-68

4. "תלה את השום הזה סביב צווארך ולא תתחתן לעולם" ע' 69-72

 ראו גם על

ארי קטורזה על לנון כסופר

  היכל התהילה של המאמרים והכתבות על הביטלס בעברית  

על "החיפושיות"  הופיעו  מאות כתבות בשפה העברית בעיתונות ובמגזינים. אבל לרוב הכתבות הללו היה להן ערך רק לזמנן . בכל זאת  היו כמה שהתבלטו מעל לכל השאר בעמקות או ברעיונות. ולהלן   רשימת מאמרים בולטים וחשובים  ומעניינים במיוחד  שהופיעו לאורך השנים  על הביטלס בעברית בעיתונות ובכתבי עת אקדמאיים ( פחות או יותר …)

חנן יובל "למה לתת הזדמנות לשלום –פעם אחת :על שני תקליטים של ג'ון לנון " עיתון 77 לספרות ותרבות מספר 25 ,1981, ע' 43

יואב קוטנר "עוצמתו של הסרג'נט " מוזיקה :מגזין על צלילים ואנשים" 1987  ע'23-26.

יואב קוטנר "זה לא קורה :על להקת החיפושיות " ידיעות אחרונות -7 ימים 12.6.1987 ע' 34-37

ירון פריד "החיים הכפולים של ג'ון לנון" כותרת ראשית מספר 300 31.8.1988 ע' 34-37.

 רחל מיכאלי " הביטלס קמו והצדיעו", מוסף קליפ, חדשות, 21.7.88, עמ 4-5

עדויות ממקור ראשון על הביטלס במועדון הקאוורן ומתחילת דרכם מזכרונותיו של מתופף להקת החימום של הביטלס, המרסיביטס ג'ון בנקס שחי בארץ והקשר שלו לביטלס עם גילויים שלא מופיעים באף מקום אחר בספרות הביטלס . הכתבה פורסמה לאחר מותו של המתופף שחי בישראל בעשרים השנים האחרונות לחייו.

  דב אלפון " "הוא צעק הרבה ": שיחה עם פול מקרטני " הארץ מוסף 30.6. 1989 ע' 27

רחל מיכאלי "מוקדש לג'ון ג'ורג' ורינגו " מוסף "קליפ" "חדשות"   11.1. 1990 ע' 12 -13 .

תיאור  קונצרט באנגליה של פול מקרטני מתוך סיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי 13 שנים מאז להקת כנפיים.לראשונה מבצע על הבמה רפרטואר מהביטלס שכלל ברובו שירים מתקליטיהם המאוחרים שהביטלס עצמם לא הספיקו להופיע איתם מעולם.

  רחל מיכאלי . לנון הפסיד למנדלה", מוסף קליפ, חדשות, 10.5.90, עמ 10-11

תיאור  קונצרט רב משתתפים (לו ריד, לני קרביץ , הפילהרמונית של ליברפול ואחרים) שביצעו גירסאות חדשות לשירי לנון. הקונצרט תחת ניצוחה של יוקו אונו נערך בליברפול והועבר בשידור חי, נערך לציון יום הולדתו החמישים של לנון.

רחל  מיכאלי "מג'ון לנון עד רונירוזנטל : ליברפול והביטלס " מוסף "חדשות" 20.4.1990 .ע' 32-34

  כתבת תחקיר גדולה שעסקה בסיבות מדוע ליברפול  התעוררה מאוחר מידי לתעשיית הביטלס ומי שולט בתעשיה זאת. כתבה שכללה ראיונות עם אחיו של פול מקרטני ,האמרגן הראשון שלהם וכו' .אחת הכתבות התחקיריות המקוריות היחידות על הביטלס  שהופיעו בעברית  ולא עסקה רק בסקירה היסטורית על הביטלס  או בביקורת תקליטים  שלהם. .

 רוני סומק "בן 50 " מעריב -פנאי 3.10.1990 רשימה לזכרו של לנון .  .

דני רובס "אהבתי גם את פול ואת מקרטני יותר מכל " מעריב 2.2. 1990 ע' 1. ד

דני רובס "ג'ון פול ג'ורג' רינגו ואני " גיתית מספר 112 , 1994 ע' 12-13.

ג'ון וינר "ג'ון לנון והאף בי איי " ילקוט למחשבה סוציאליסטית מעתונות העולם מספר35 ,1995  ע' 6-8.

גדי להב "בעקבות ארבעת המופלאים " עיתון 77 מספר 192 , 1996 ע' 14.

נפתלי וגנר "" שירי הביטלס ניהליזם מוסיקלי או לידר" מפתח :כתב עת למורי מוזיקה מספר 3 1999 ע' 6-24

י רחל מיכאלי " יוקו אונו בירושלים", גליון יום שישי, הארץ 20 מאי 99 עמ ב11

 כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.
כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני? מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.
כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

עודד הילברונר "הביטלס:  להקה  לכל המשפחה או מנהיגי מהפכה ? " תו –מוזיקה אמנויות מספר  11 2008 ע' 54-59



 וכמובן המאמר הטוב והחשוב  מכולם:

 

זאב מגן  דמיין : על ג'ון לנון ואהבה / הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס,  2000- ומאוחר יותר כחוברת תחת  הכותר: דמיין: על ג'ון לנון והיהודים "  .

 

 ספרים  על  תרבות הרוק  ( מלבד הביטלס )

 

ספרים כלליים בעברית על מוזיקת הרוק הם מועטים ביותר אפשר לספור אותם על אצבעות כף אחת:

 

 

מרדכי רגב בואו של הרוק : משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולארית בישראל / דיסרטציה תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1990
מוטי רגב רוק : מוסיקה ותרבות / תל-אביב : דביר, תשנ"ה-1995

 

ספר המוסיקה : מראשיתה ועד ימינו קלאסית, עממית, פופ ורוק / בעריכת ג'יל רולי ; עורך המהדורה העברית – אורי אפשטיין; תרגום – מרדכי וורמברנדט תל אביב : אורנשטין, תשנ"ז 1997. כולל פרק על הביטלס.

 

  ארי קטורזה  בוהמיניות להמונים – מוסיקת רוק ותרבות הנגד בארצות הברית

 

‬עבודת גמר (מ"א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001

‬ אורי בריטמן רוק מתקדם : משנות ה-60 ועד היום / תל-אביב : מפה, 2005

 

האתר של ברייטמן

 

ארי קטורזה היהודים של הרוק : מוזיקת רוק, המאבק למען צדק חברתי בארה"ב והקונפליקט סביב ההגמוניה התרבותית בעידן הבתר-מלחמתי  דיסרטציה–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008. ‬

קישורים רלבנטיים

 

הביטלס בויקיפדיה

 

פורום הביטלס ב"תפוז "

 

מאמרי פורום הביטלס

 

פורום "תרבות פסיכודאלית" בתפוז

 

משה גלעד על ליברפול בעקבות החיפושיות

 

האתר של ירדן אוריאל

 ביטלמניקס 

מירון אוריאל אביו של ירדן אוריאל

 

יואב קוטנר היסטוריון ביטלס ישראלי

 

יואב קוטנר על הביטלס וישראל

"מסע הקסם המסתורי" 

מסע הקסם המסתורי בפודקסט  

התוכנית "פול מקרטני מת" של יואב קוטנר

ירדן אוריאל על פרשת ביטול ביקור הביטלס
"סינטיה לנון " מתארת את פרשת ביטול ביקור הביטלס בישראל

יואב קוטנר מאשר : אבא של שריד אכן חף מפשע בפרשה העגומה

 

מדוע לא היגיעו הביטלס לישראל :הפרודיה

 

43 שנים אחרי ישראל מתנצלת רישמית על ביטול ביקור הביטלס

נמרוד צוק על המופע של מקרטני 43 שנים אחרי

 

 

 

 זנדנברג והביטלס

 

להיטון :מגזין מוזיקה שהרבה לעסוק ב"חיפושיות "

 

ג'ון לנון פוגש את עקיבא נוף

 

",תארו לכם" שיר מאת ג'ון לנון

חיים מזר על פזמוני "הביטלס "

הביטלס ו"האיש משום מקום "

הביטלס ו"השוטה על הגבעה"

 

ג'ימס  בונד פוגש את החיפושיות  

לסיום סקירה זאת על הביטלמניה הישראלית : הנה  עמוד קומיקס מאת הצייר והגרפיקאי  והקומיקסאי  אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו" ב-1965 שחושף אחת ולתמיד מה היה באמת  סוג הקשר בין שתי תופעות התרבות המרכזיות של בריטניה בשנות ה-60   הסוכן החשאי  ג'ימס בונד  ולהקת החיפושיות .

תמונה מוגדלת של עמוד זה ראו כאן

 

 

 

 

 

האיש שזכר את הפזמונים: על אליהו הכהן

אליהו הכהן מייסד חקר  הפיזמונאות העברית.וחוקר לוין קיפניס והיסטוריון של הגולם .

 

איש המחשבים אליהו הכהן יצר "יש מאין " תחום מחקר של התרבות הפופולארית שלא היה קיים לפניו חקר הפזמון העברי .
עד שבא אליהו הכהן ,"חובבן ", איש שלא היה מקורב כלל למחלקות לספרות באוניברסיטאות והחל לחקור את התחום הזה לחלוטין ביוזמתו ועל חשבונו בלי לבקש  קודם כל מלגות,  לא היה איפה לחפש מידע על התחום.שום חוקר ספרות לא חשב שיש עניין רב בחקר הפזמונים של ראשית המאה העשרים ושל שנות העשרים והשלושים והארבעים והחמישים ( וגם שנות השישים  והשבעים והשמונים).
זה אמר שאליהו הכהן נאלץ קודם כל לרשום את הפזמונים הקיימים ולאתר את מחבריהם  ואחר כך לחלק אותם לפי נושאים ונושאי משנה ולחקור את תולדותיהם של החשובים והידועים שבהם ,גם רבים אחרים פחות חשובים והרבה פחות ידועים אבל מעניינים מבחינת נושאיהם .
כיום כל מי שחוקר את תולדות הפזמונאות העברית יש לו את הרשימות והמחקרים של אליהו הכהן להסתמך עליהם מאחר שהוא עשה את עבודת "השטח הראשונית " עבור כולם .
אבל בכך לא מסתכמים עבודתו של איש רב פעלים זה .אליהו הכהן תרם גם תרומה חשובה ביותר לחקר ספרות הילדים העברית .וזהו אולי הפרויקט החשוב  והמונומנטאלי ביותר מבין כל הפרוייקטים המונומנטליים השונים שבהם  עסק להנאתו  שלא לקבלת פרס או מילגה :
אליהו הכהן הכין  במשך שנים ביבליוגרפיה ענקית ומפורטת של הסופר הפעיל לאורך הזמן הרב ביותר בתולדות המין האנושי ,סופר הילדים העברי לוין קיפניס שהיה פעיל במשך שמונים שנה רצופות..

כרך הביבליוגרפיה שהכין אליהו הכהן על לוין קיפניס.

הכהן יזם , טרח והכין בסבלנות של נמלים רשימה ביבליוגרפית שכוללת למעלה מ4800 יצירות שאותם חיבר ופירסם קיפניס לאורך השנים . רשימה שכללה 1200 סיפורים ולמעלה מאלף שירים ופזמונים ובהם עשרות מאות שירי זמר ועשרות מחזות וחזיונות ולמעלה מ550 ספרים ספרונים וחוברות מלווה בשפע איורים מהיצירות ועטיפות של ספרי קיפניס שאותם אסף הכהן לאורך השנים ועם ביבליוגרפיה מפורטת של כלל המאמרים שהופיעו על יצירותיו .
. רשימה זאת הופיעה ככרך בהוצאת מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים והיא הרשימה הביבליוגרפית הפרטנית ביותר הקיימת לגבי סופר עברי מכל סוג שהוא .
ופרט לכך בין מגוון כתביו שלא כולם קשורים לתחום הפזמונאות אפשר למצוא מאמרים שונים על נושאים שונים בתולדות ארץ ישראל .

לאחרונה הוא זכה בפרס הרצל של עירית הרצליה על תרומתו לתרבות העברית .אולם בתוך זמן קצר לאחר פירסום ההודעה על כך הוא נפגע בתאונת דרכים קשה.
לשמחתנו הוא החלים וזכה בפרס לכבודו . .
לפניכם כמחווה לאליהו הכהן : נאומו בטקס קבלת פרס הרצל בו הוא מספר כיצד יצר תחום חדש בחקר התרבות הישראלית ונאומים של אנשים אחרים שמתארים גם הם את תרומתו .
תודה לסופר אהוד בן עזר שסיפק את החומר . .

אליהו הכהן
חתן פרס הרצל לשנת 2007

אליהו הכהן, יליד נווה צדק בתל-אביב, 1935, הוא 'הכהן הגדול' של חקר תולדות הזמר העברי, ומקדיש לכך למעלה מיובל שנים. ערך והגיש עשרות תוכנית רדיו וטלוויזה בהן: "שרתי לך ארצי", "על הדשא", "יין ישן נושן", "מי יודע", "יפים הלילות בכנען". הוציא את "שירי עם עבריים" – קובץ של אלף שירים, "שיר מזמור לתל-אביב", "בכל זאת יש בה משהו". הינו מרצה מבוקש ובר סמכא בנושא הזמר העברי. עובר בארץ לאורכה ולרוחבה, ומנחיל את הידע העצום שלו ואהבת הזמר העברי לציבור הרחב, מתוך שליחות פנימית הפועמת בו ללא ליאות.
אליהו הכהן הוא מוותיקי ענף עיבוד הנתונים בישראל. עובד מ-1958 בחברת המחשבים NCR ומשמש כמנהל החטיבה למערכות פיננסיות. תושב רמת גן, נשוי לדליה, אב לשתי בנות וסב לשלושה.
[מתוך ההזמנה לטקס]

עיריית הרצליה
פרס הרצל
לשנת תשס"ז 2007 מוענק
לאליהו הכהן

אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' של תולדות התרבות בארץ בכלל והזמר הישראלי בפרט. לאורך עשרות שנים מעורר הכהן את המודעות למורשת הזמר העברי במופעים, בתוכניות רדיו וטלוויזיה ומציג את שירי הזמר העבריים כאבני בניין של מפעל התקומה הלאומי.
אליהו הכהן הוא מוסד של איש אחד, המקדיש את חייו מזה כחמישים שנה לחקר הזיקה שבין תולדות היישוב והמפעל הציוני לין הזמר העברי. הוא החל בכך עוד בהיותו קצין בצה"ל ומפקד חוות הגדנ"ע בבאר אורה שבדרום הערבה. זה היה הצעד הראשון במסע הנמשך עד ימינו.
בקיאותו המופלגת בכל הנוגע לתולדות היישוב ושירי הזמר של האבות המייסדים וממשיכיהם, הוציאה את שמעו ברבים כאנציקלופדיה מהלכת, והוא הפך למעין "אדמו"ר" שעדת מעריציו מקיפה רבבות. אליהו הכהן מעולם לא התבדל מן הציבור, וכל השנים הוא מגלה נכונות לחלוק את הידע העצום שצבר עם כל המעוניין – החל בגננות ותלמידים צעירים וכלה בחוקרים אקדמיים, סופרים ומשוררים. תמיד במאור פנים, בנדיבות וברהיטות, מתוך תחושה עמוקה של שליחות.
החל משנות ה-70 הוא יצא למסע הרצאות בשלוש מאות יישובים, בנושא "מהו שיר עברי – מקור והשפעה". במקביל ראיין מאות מוותיקי הארץ וזכה לתעד את זיכרונותיהם של החלוצים, מאז ימי העלייה הראשונה. בשנים האחרונות הוא עורך מופעים ברחבי הארץ, בהם הוא משלב הסברים עתירי ידע על תולדות היישוב והמדינה עם שירי התקופות השונות.
עיסוקו של הכהן בחקר הזמר העברי ושימורו נעשה כולו על חשבון זמנו הפנוי. בהשכלתו הוא ביולוג ופרנסתו היא בחקר עיבוד הנתונים. מזה כארבעים שנה הוא נמנה עם בכירי ענף עיבוד הנתונים בישראל.
אליהו הכהן אף תרם רבות בשדה המחקר: ספרים, חוברות ומאמרים מפרי עטו העשירו את מדף חקר ארץ ישראל בתחום הזמר בפרט והתרבות הישראלית בכלל.
הוא פועל בצנעה, בהתמדה ובנחישות, ומגלם בכישרונותיו מיזוג נדיר של היסטוריון, אנתרופולוג, חוקר תרבות ופדגוג.
על כל אלה, שהם אבני חן בתיעוד הרעיון הציוני והגשמתו, החלטנו לבחור באליהו הכהן כזוכה בפרס הרצל לשנת תשס"ז – 2007.
הפרס מוענק מטעם עיריית הרצליה על תרומה בולטת בתחום הציונות.

הוענק על ידי הגברת יעל גרמן – ראש עיריית הרצליה
במעמד פרופסור יולי תמיר – שרת החינוך

פרופסור אמנון רובינשטיין
יו"ר ועדת הפרס
חברי ועדת הפרס: גברת שולמית אלוני, פרופסור דינה פורת, פרופסור דן עמיר, ד"ר מרדכי נאור, מר יצחק ליבני, מר יורם טהר לב, גברת טובה רפאל, גברת ורדה מור, מר אייל אורן.
א' בכסלו תשס"ח, 11.11.07.

אליהו הכהן
דברים לפרס הרצל

Eliyahu Hakohen.JPG

אליהו הכהן

גברתי שרת החינוך יולי תמיר, ראש עיריית הרצלייה גב' יעל גרמן, חברי ועדת השופטים של פרס הרצל, אורחים נכבדים – ערב טוב.
בשנת 1909 הגיע ביאליק לביקור ראשון בארץ ובמשך שלשה שבועות סייר בה לאורכה ולרוחבה והתקבל בכבוד מלכים אך הותש מקבלות פנים ומנאומים עד שהיו לו לזרא. כשחזר לאודסה, נשאל ביאליק איזו חוויה הביא אתו מארץ ישראל? – הנה מה שהשיב:
"כל ימי עוברי בארץ איני זוכר אף רגע כי אהיה עם נפשי. רק לילה אחד ביבנאל נקלט בזיכרוני. לא לילה כי אם שעה של עליית שחר. ליל שבת היה זה. הקיצותי משנתי והצלחתי להתחמק החוצה ברגע שכוכבים אחרונים ניתלו על פני תהום. האוויר היה עז כברזל ועם זה שְקוּי עדנה עמוקה. פתאום עלה באוזני קול שירה מרחוק. ראיתי מעבר לגיא צל אדם נע בכרם. נע ומזמר. מנגינה זו – עד יומי האחרון אזכרנה. היא צפה קלה וצלולה – נתלכדה עם הנוף, עם אור הדמדומים הכחלחל – כאילו לא מלב אדם, כי אם ממעמקי ההרים באה בלי הפסק. לא ידעתי את נפשי. חפצתי כי רגע זה יארך…שעה חשאית ויחידה זו הבאתי עמי מארץ ישראל".
עשרות שנים אני מנסה לאתר את השיר הזה ששמע ביאליק, ואני מקווה שהוא לא יתגלה לעולם, כדי שאוכל להמשיך וליהנות מחוויות החיפושים אחריו ומתקוות הגילוי…
כשהתקשרה אלי יעל גרמן, ראש עיריית הרצלייה,לפני חודשים אחדים, בשעת ליל מאוחרת, והודיעה לי שזכיתי בפרס הרצל, לא הבנתי מה היא סחה. מעולם לא הגשתי מועמדות לפרס. אך היא עמדה על שלה וככל שהוסיפה והשלימה פרטים התחלתי בהדרגה להבין שמאחורי גבי נרקמה מזימה על ידי חבורת ממליצות וממליצים שוחרי טוב שחָברו יחדיו על-מנת להגיש את מועמדותי לפרס מבלי לומר לי מילה וחצי מילה על כך.
אז קודם כל אני מבקש להביע תודה עמוקה לחבורה המכובדת והיקרה הזאת על היוזמה, על ההפתעה ועל המחווה. זו גם העת להודות לעיריית הרצלייה ולהסתדרות הציונית שיזמו את הפרס הזה, ותודה מיוחדת לחברי וועדת השופטים שבחרו להעניק לי את הפרס לשנה זו. תודתי נתונה גם לכל מארגני הטקס הזה ומשתתפיו: למנחה יורם טהר לב שהנחה את הערב בלב שלם ובנפש חֲפֵצָה, למקהלת לירון בניצוחה של רונית שפירא, לנורית הירש שכיבדה את המעמד בהופעתה, ומקדמת תודה לאורה זיטנר שאת שירתה עוד נשמע.
אתחיל בוידוי אישי על הקשר שלי אל אותו אדם שהפרס קרוי על שמו – בנימין זאב הרצל. דיוקנו נשקף אלי מדי יום ביומו, כי מעל שולחן הכתיבה שלי בביתי תלויים זה עשרות שנים ארבעה פורטרטים שונים שלו. במגירה מימין מונח תיק ובו כל השירים והמנגינות שחוברו על הרצל מאז שנת 1904, החל בשיר "כיום אביב מוקדם" שנכתב יום אחר מותו. בעם היהודי לא היה איש לפניו, שעם מותו נכתבו עליו כל כך הרבה שירים כמו על הרצל.
במגירה שנייה שמורה מעטפה ובה ארבעים וחמישה שירים שנשלחו לתחרות לבחירת המנון לאומי לעם היהודי שנערכה בשנת 1898. הרצל היה בין חבר השופטים בתחרות ובשולי כל שיר מופיע הציון שהעניק לשיר בכתב ידו.
בספרייתי הפרטית מצויים כל הכתבים של הרצל, בכל המהדורות, וביניהם גם כרכי העיתון "די וועלט" שאותו מימן וערך, וגם המחזות שכתב עוד לפני שנודע כמנהיג ציוני. מכל אלה יקרה לי במיוחד המהדורה העברית הראשונה של "מדינת היהודים" שיצאה בשנת 1896 בהוצאת "תושיה" בכריכה אדומה. עותק זה שאני מחזיק בידי היה שייך לאחד הבילויים בגדרה. בילוּיִי זה, דב אריאל, לא היה זקוק לחוברת הזאת כדי להגיע לארץ. הוא הקדים ועלה כתריסר שנים לפני שפורסמה.
פרס הרצל הוענק לי בעצם בעיקר בזכותו של הזמר העברי, והוא בעיני חתן הפרס האמיתי. התרומה לקידום ערכי הציונות היא כולה שלו. הוא לא רק ליווה את כל צעדיה של התחייה העברית אלא גם ליבה אותה. הוא לא היה מין תבלין שמתבלים בו את החיים ברגעי הפנאי, אלא אחת מהאושיות ומאבני הבניין של ההתיישבות היהודית בארץ. הוא טיפַח וקידם והפעיל והפעים ועודד ועורר והלהיב וריגש והרנין והרקיד והנחיל והרעיד לבבות ונטע אמונה בצדקת הדרך.
יש בידינו עדויות בלי סוף על התפקיד הלאומי המרכזי שמילאו שירי הזמר לאורך כל הדרך עד להשגת העצמאות, ועל עוצמת השפעתם. שורות מתוך שירים הפכו לסמלים ולסיסמאות: ארץ חמדת אבות, נלבישך שלמת בטון ומלט, ראשונים תמיד אנחנו, יפי הבלורית והתואר.
אנשים רבים הגיעו לארץ בעקבות השירים ובזכותם:
הסופר יהודה יערי העיד שהוא עלה לארץ בזכות שירו של צונזר "השושנה" – "על אם הדרך שמה מתגוללת שושנה חכלילת עיניים".
המחנך ד"ר ברוך בן יהודה, ממנהלי הגימנסיה הרצלייה, נהג לחזור ולספר שעלה לארץ בגלל השיר "משאת נפשי" – "שמש אביב נטה ימה".
עשרות אנשים התוודו בפניי שעלו לארץ בעקבות השיר "התקווה" בנוסחו הראשון: "לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה".
אלכסנדר זייד ורבים מחברי אגודת "פועלי ציון" עלו לארץ בעקבות השיר "השבועה".
אסתר שכביץ מגדרה אמרה שחייה אינם חיים ללא השיר "הכניסיני תחת כנפך". צבי נדב ממנהיגי "השומר" אימץ את השיר "יד ענוגה" ועשה אותו לשריקה של ארגון "השומר".
תחיית הזמר העברי היא נס. מדברים וכותבים בלי סוף על נס תחיית השפה העברית ותחיית הספרות העברית. ומה על נס תחיית הזמר העברי? הרי העברית הייתה שפה פעילה גם לפני ימי אליעזר בן יהודה. מאות אלפי יהודים קראו וכתבו עברית לפני תחיית הדיבור העברי, ואלפי ספרים עבריים ראו אור במאות שעברו. אך כמה מלחיני זמר עברי שאיננו שירת קודש היו לנו לפני מאה וחמישים שנה? הלא אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת.
בית אחר בית, מושבה אחר מושבה, התפתחה ההתיי
שבות היהודית בארץ. במקביל אליה – שיר אחר שיר, עשור אחר עשור, הלך וניבנה המסד השירי והצלילי שתיעד את כל תהליך ההתחדשות. כאשר קמה המדינה בשנת תש"ח, בדיוק שבעים שנה לאחר תרל"ח, שנת ייסוד פתח תקווה, יכול היה היישוב היהודי להגיש למדינה החדשה-ישנה שי: מאגר מרשים של אלפי שירי זמר עבריים בכל הנושאים, ממש כמו לכל עם אחר: שירי עבודה ושירי מולדת, שירי אהבה ושירי רועים, שירי קציר ושירי בציר, שירי חוף ושירי נוף , שירי חליל ושירי גליל, שירי ילדים ושירי ערש, שירי ים ושירי יין, שירי חג ושירי מחול, ואפילו שירי שבת ארצישראליים חדשים שהזכירו לנו שעוד מעט ירד אלינו יום שבת הטוב, ושזה עתה ירדה השבת אל בקעת גינוסר.
ההתחקות אחר שרשי הזמר העברי זימנה לי במרוצת השנים חוויות אישיות מרגשות בלי סוף, ואין עבורי תמורה גדולה מזאת :
מה ישווה לאתגר להיפגש פנים אל פנים עם בני העלייה הראשונה , ילידי המאה התשע עשרה, בניסיון לדלות מהם שירים ושברירי צלילים כדי שאפשר יהיה להשלים ולתעד עד כמה שאפשר את הפסיפס הנפלא של שירת הארץ הזאת?
לא עמד לרשותי שום מקור כתוב או מוקלט שממנו ניתן היה ללמוד על ראשיתה של זימרת הארץ. על כן הלכתי תחילה אל ותיקי הותיקים, כדי להציל מפיהם שירים ומנגינות וסיפורים, ולהספיק להקליט אותם כל עוד יש ביכולתם להשמיע צליל. לאסוף כל בדל מידע וכל מסמך וכל שירון מרופט בכתב יד שיכול לסייע לזהות את היוצרים העומדים מאחורי השירים עלומי השם הקרויים "עממיים", ולנסות ולהגיע אל המקור ואל שנת הייצור של כל שיר, כדי למקם אותו בתקופתו.
אני נזכר בעשרות הפגישות עם זרובבל חביב, הזרובבל הראשון בארץ, שזכרונו היה מלא עד גדותיו בפרטים מן ההווי המוסיקלי בארץ בימי העלייה הראשונה. מפיו הקלטתי במלואם את השירים העבריים הראשונים שהולחנו בארץ, שירים מסובכים מרובי בתים, כשלכל בית יש מנגינה אחרת;
מפיהן של אסתר דונדיקוב מרחובות, תחייה הראבן ומאירה בלקינד מראשון לציון רשמתי והקלטתי את שירי הילדים העבריים הראשונים שהושרו בארץ ונשכחו מכבר, כמו למשל השיר "הילד רואה בעיניים, הילד שומע באוזניים."
ומציפורה מלר ואיתן ניימן ממזכרת בתיה, למדתי להכיר עשרות רבות של שירים שאינם נשמעים עוד במקומותינו, כמו השיר על התקפת הארבה בשנת 1915.
בצד הפגישות עם ותיקי הוותיקים, התדפקתי על דלתותיהם של חלוצי הזמר העברי שאינם עוד אתנו, כדי להיכנס אל מאחורי הקלעים של שירי הזמר.
בר מזל הייתי שזכיתי לפני כיובל שנים לפגוש את המלחין מרדכי זעירא בביתו, בעוד הוא יושב ליד הפסנתר ושוקד על הלחנת שירו של אלתרמן "והמלך נפל על חרבו", ומשמיע לי את הטיוטא הראשונה. כך הספקתי ללמוד ממקור ראשון על תולדות חייו ועל הסיפורים שמאחורי שיריו, ובעקבות זאת הקדשתי לו תוכנית רדיו בהשתתפותו. זוהי התוכנית היחידה שבה השתמר קולו של זעירא.
בקיבוץ נען פגשתי את התמים והנחבא שבין מלחיני הארץ, דוד זהבי, במאמץ לדובב את היוצר הצנוע והשתקן הזה. כך שמעתי ממנו לראשונה כיצד הביא אליו משה ברסלבסקי את שירה של חנה סנש "הליכה לקיסריה" ("אלי אלי") שאותו גילה במחברת שנותרה בין חפציה בשדות ים. כמה התרגש כשסיפר לי שהלחין את השיר האלמוֹתי הזה תוך חמש דקות ובעיניים דומעות. ממנו למדתי בפעם האלף עד כמה המקריות עמדה ביסוד הלחנתם של שירים רבים. למשל איך הוא התהלך יום אחד בשדרות רוטשילד כשלפתע ראה פיסת נייר עפה לה ברוח ונוחתת לידו, והוא הרים אותה ומצא בה שיר בשם "בעדן ילדים" והוא הלחין אותו מבלי שידע אפילו מי חיבר אותו, עד שגיליתי את אוזנו שאת השיר כתב ילד בן עשר והוא התפרסם לראשונה בעיתון הילדים העברי הנדיר "שתילים" שיצא במוסקבה בשנת 1918.
את ידידיה אדמון פגשתי בנעלי בית. גמעתי בצמא את סיפוריו על הלחנת שיריו הראשונים "גמל גמלי" ו"שדמתי" והאזנתי לסלסוליו המזרחיים. פעמים אין ספור נפגשתי עם לוין קיפניס ויעקב אורלנד ועמנואל הרוסי, וזכות גדולה הייתה לי לראיין את דניאל סמבורסקי על שיריו ועל ערבי השירה בציבור שקיים בשנות השלושים בבית ברנר, נילוויתי אל נחום נרדי במשך ימים רבים ונפעם האזנתי לנגינתו הוירטואוזית כשהוא מאלתר במשך חצי שעה, ללא תווים לפניו, וריאציות על "עלי גבעה" ו -"לילה בגלבוע". זכיתי ללמוד דבר או שניים מפי ניסן כהן מלמד, ולשהות במחיצתם של מתתיהו שלם ועמנואל עמירן ושרה לוי תנאי ומשה וילנסקי ויהודה שרת ולהקדיש לכל היוצרים האלה תוכניות רדיו וטלוויזיה, ולכתוב מאמרים אודותיהם ולספר עליהם ועל שיריהם בהרצאות ובמופעים. לא פסחתי גם על הזמרות והזמרים הראשונים, כוונתי לאלה שקדמו לשושנה דמארי וליפה ירקוני ולשמשון בר נוי. כך העתירו עלי זיכרונות וחוויות חנה קיפניס וברכה צפירה ויוסף גולנד ומרדכי רוט ואברהם וילקומירסקי וטובה פירון, ותיבדל לחיים ארוכים אסתר גמליאלית, שהופיעו על במות עוד לפני שרווח בארץ המושג בידור.
היריעות המהוהות האלה שאני אוחז בידי, הם כתבי היד המקוריים של כמה משירי הזמר העבריים הנפוצים שהושרו בתקופת היישוב בכל רחבי הארץ, מני דן ועד באר שבע ואני שומר עליהם מכל משמר: "מעל פסגת הר הצופים", "היו לילות", "אדמה אדמתי" "סובבוני", "אנחנו שרים לך", "עץ הרימון". הם מרכיבים את שיר השירים החדש שלנו. בעיני אלו הם גווילי קודש. האמינו לי – בעוד מאתיים ואולי חמש מאות שנה, הם יישמרו בצנצנות זכוכית כמגילות הגנוזות של שירת התחייה והתקומה.
לקראת סיום אני רוצה להודות מכל הלב לכל האנשים שדאגו לי והתעניינו בשלו
מי ועודדו וחיזקו אותי בתקופה הקשה שעברה עלי. במיוחד אני מבקש להודות לבני משפחתי, לרעייתי דליה שעמדה ועומדת לימיני כל העת, ומוכנה גם להשלים עם כך שבין החולצות והגרביים בארון הבגדים תחובים גם כרכים של "המליץ" ו"הצפירה", לבנותיי לחתני ולנכדיי המקסימים שתמיכתם הנפשית והפיזית הייתה לי כעוגן הצלה בתוהו ובוהו שנקלעתי אליו שלא ברצוני.
את אקורד הסיום אפקיד בידי הזמר האהוב עלי במיוחד, אליל נעורי, מי שיש לו חלק רב בזיקה שלי אל זמרת העבר, שאת קולו השמעתי כמעט בכל תוכנית בסדרה "יין ישן נושן" שהגשתי במשך כארבע שנים בקול ישראל מאז סוף שנות החמישים, הזמר החובב יוסף שפינדל. זהו התקליט הראשון ששמעתי בימי חיי, ואמי ז"ל שכל חייה הייתה זמרת הארץ שגורה בפיה, העידה כי זהו השיר העברי הראשון שלמדתי בימי ילדותי עוד טרם ידעתי קרוא וכתוב, שיר הערש "שכב בני", המלווה אותי מאז ועד היום. באחת משורותיו נאחזתי בחוזקה לאחרונה, בנסיבות חיי שהעמידוני במבחן: "אסור, אסור, אסור התייאש, מחר נתחיל מחדש".

[ אלו הם דברים שנאמרו בטקס הענקת פרס הרצל לאליהו הכהן בהרצליה ביום ראשון, 11.11.07. שרת החינוך לא הגיעה לטקס, כראה בגלל הפגנות התומכים בשביתת מורי התיכוניים. האולם היה מלא עד אפס מקום, יותר משבע מאות וחמישים ראש, שקיבלו במחיאות כפיים ממושכות ומרגשות את עלייתו של אליהו לבמה. יו"ר ועדת פרס הרצל היה פרופ' אמנון רובינשטיין, לא היה בארץ באותו יום ולכן שלח את המכתב, שהוקרא עם הנימוקים. נשאה דברים ראש עיריית הרצליה יעל גרמן, הינחה יורם טהר לב, ובתוכנית האמנותית הופיעו נורית הירש ואורה זיטנר. האתר מצטרף לברכות . 

פרופ' אמנון רובינשטיין

"מנוע חיפוש מחקרי מזן נדיר"

אליהו הכהן

גבירתי ראש העיר, גב' יעל גרמן, שרת החינוך, פרופיסור תמיר, חתן פרס הרצל לשנת 2007, אליהו הכהן, חברי ועדת פרס הרצל,
מכובדיי,
ראשית ברצוני להודות ליעל גרמן על האמון והכבוד שהעניקה לי להיות יו"ר ועדת פרס הרצל לשנת 2007.
זו השנה השלישית שעיריית הרצליה מעניקה את פרס הרצל. השנה מוענק הפרס על מפעל חיים בעל גוון שונה, מרענן וייחודי במינו, לאליהו הכהן, שהינו אדם מיוחד במובנים רבים.
אליהו הכהן נולד וגדל עם מנוע חיפוש מחקרי מזן נדיר. הוא לא צעד בנתיב המחקר האקדמי הסדור והמקובל, אך היה עם הזמן למרצה מבוקש באוניברסיטאות. אהבת הארץ והשירה העברית שנולדה ונוצקה בשנות ההתיישבות וההיאחזות בקרקע של העליות השונות, בשילוב עם יצר סקרנות ללא לאות, דחפו את אליהו הכהן להיות יסוד מוסד של תולדות הזמר העברי לפרטי פרטיו. הוא אסף וליקט, בעבודת נמלים מתמשכת, את אבני הפסיפס הקטנות – אחת לאחת – מכל מקום אפשרי, ועשה אותן למורשת.
אליהו הכהן הנחיל והוא ממשיך להנחיל לנו כל העת ידע עצום וסיפורת מרתקת של תולדות הזמר העברי של האבות המייסדים. הוא טורח כבר עשרות שנים לחלק את ידענותו המופלגת עם הציבור הרחב, החל ברמה העממית וכלה באולמות האקדמיה.
הגשר המחבר בין עברנו לעתיד עשוי רבדים רבים ובהם גם הזמר המקורי והעממי כאספקלריה של תקופות, אירועים, אגדות מקומיות וחיי היום-יום. הכהן, באהבתו הרבה לזמר ולשירה העבריים, הפיח רוח חיה ופועמת לשימורו של הקשר עם הזמר העברי והפיכתו לנכס תרבות בר קיימא, בבחינת גחלים לוחשות במדורת השבט. אנו חבים לו תודה עמוקה על כך וזאת אנו עושים היום.
אין ספק שוועדת הפרס עשתה בחירה מעולה, והביעה בכך הערכה והוקרה ראויים על תרומה לציונות בבסיסה השורשי והמלכד – הנחלת העבר החווייתי והחברתי של ראשיתה של ההתיישבות בארץ-ישראל.
זוהי שעה של נחת וקורת רוח לפגוש ולהוקיר את אליהו במעמד זה.
ברצוני להודות לחברי ועדת הפרס שטרחו והשקיעו מזמנם וממרצם בתהליך הבחירה מבין המועמדים הרבים שהוגשו לוועדה.
ברכותיי –
אמנון רובינשטיין

צביקה זליקוביץ
לאליהו, הכהן הגדול

לאלי רעי יקר לי מפז,
כאח לי משכבר ומאז.
עם קבלת פרס חוזה המדינה –
לך כל המילים לך המנגינה.
לך ירימו נס, לך יניפו דגל,
אליך היום עולים לרגל –
קבל את כל הגרניטורה,
גיבורי תרבות, לא חלטורה.
מי ינער עפר מאוזניהם,
מה שרואות עינינו תראינה עיניהם.
כלניות משושנה יוגשו לך זר
ושני שושנים מגמליאלית אסתר.
לך היום שרים את שירם –
יוסף גולנד ושלונסקי אברהם.
טובה פירון ויוספה שוקן
שיריהן, בגללך, לא בלים מזוקן.
פוסטולסקי וילנסקי, זעירא וארגוב,
בגינך, כאילו, ממשיכים היום לכתוב.
"לי לה לו" ו"הקומקום" קמים לתחייה,
"המטאטא" שב לטאטא מתהום הנשייה.
יוסף שפּינדֶל ויפה ירקוני,
אהובה צדוק וחנה אהרוני.
כל אלה ועוד שהיו עימם
רבים וטובים שלא קראתי בשמם,
לך היום יקירי הם מודים,
בפניך הם ואנחנו קדים.
מהם וממני, אנא קבל,
מכל הלב, את פרס ישראל.

 אני מצטרף לברכות לאליהו הכהן . וכדאי להזכיר: כאיש מחשבים הוא עסק גם בתולדות המחשבים בישראל  ובין השאר כתב גם  מאמר קצר ומוקדם אחד על נושא הגולם בתרבות העברית  נושא שעורר את עניינו כאיש מחשבים ,ותרם כדי להפנות אותי למקורות שעוד לא ידעתי על קיומם כאשר התחלתי להתעניין בנושא זה .
איש זה הוא דוגמה לכך ששתי התרבויות זאת של המחשב ושזאת של הספר יכולים לחיות יחדיו ולהפרות זו את זו. . 
יש לקוות שביום מן הימים הוא יכנס את מאמריו המעניינים כספר .
 

קישורים
אליהו הכהן בויקיפדיה

סיפור על כל שיר

פרס הרצל לאליהו הכהן

וגם על הפרס

אליהו הכהן נפצע בתאונת דרכים

אליהו הכהן על ארץ חמדת אבות

אליהו הכהן על המנון "התקווה " וכיצד הפך להימנון

אליהו הכהן על שירת המושבות
אליהו הכהן על "ירושלים של זהב" של נעמי שמר
אין יותר חזון בפזמונים ?

אליהו הכהן בתוכנית טלוויזיה בשנות השמונים

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים ?

 

לאחרונה יצא לרדיו הסינגל החדש של השיר " בשעה שהחפצים ", שיתוף פעולה אמנותי ראשון בין המשורר יחזקאל נפשי  שכתב את המילים, לבין העיתונאי והזמר א.ב. דן, מלחין הטקסט.שיר זה אגב אינו עתיד לצאת כחלק מדיסק אלא רק לרדיו ,נכון לעתה, וזאת בשל מצב המוזיקה העולמי המוגבל והאצת ה"מודרניזציה" ( או אם תרצו הפיראטיות ) בכל הנוגע להורדת שירים מהאינטרנט.

א.ב. דן זמר ומלחין.
אולם סינגל זה  הוא בגדר תופעה יוצאת דופן  גם מסיבה אחרת שכן בשנים האחרונות רק מעט זמרים פונים לשירי משוררים על מנת להלחין אותם.
פעם לפני עשרות שנים רוב הפזמונים המושרים היו שירי משוררים שכן או שהיו שירי משוררים ידועים שהולחנו כמו רחל או שנכתבו בידי משוררים ידועים שכתבו אותם על תקן של "פיזמונאים " אנשים כמו נתן אלתרמן ויעקב אורלנד. משוררים אלו עשו הפרדה חדה וברורה בין השירים "הרציניים " שלהם ובין "הפיזמונים" שאותם כתבו רק לצרכי פרנסה אם כי הפכו לחלק היותר ידוע של שירתם. .
לאחר מכן קמה התופעה של כותבים שראו את עצמם ונראו בציבור כפיזמונאים "בלבד" .אנשים כמו נעמי שמר ואהוד מנור ואביהו מדינה או שעסקו גם בכתיבת שירה וגם בכתיבת פיזמונים כמעט ללא הבדלים כמו יורם טהר לב

ואז בשנות השבעים נוצרה תופעה חדשה שכמעט לא הייתה קיימת עד אז של זמרים שכותבים את החומר שלהם בעצמם , החל מזמרים כמו שלמה ארצי ומאיר אריאל שלהתעקשותם לכתוב את שיריהם בעצמם התייחסו בביקורת בתחילה כקוריוז מוזר . תופעה זאת הפכה במהרה לשיטפון והיא כיום כמעט דומיננטית בתחום המוזיקה הקלה והזמרה בארץ . הלחנת שירי משוררים לעומת זאת הולכת ונעלמת.

נכון ,מדי פעם אנחנו שומעים על פרויקטים מיוחדים של הלחנת שירי משוררים כמו לאה גולדברג ומירון איזקסון אולם אלו הם יוצאי דופן שרק מעידים על הכלל . בדרך כלל כיום זמרים אינם מלחינים שירי משוררים וכנראה גם לא מתעניינים בהם . .האם יש עתיד לשירי המשוררים כפיזמונים מושרים ?

לרגל שבוע הספר עשיתי סימפוזיון בשאלה  זאת  בין כמה מהיוצרים הצעירים המוכשרים והבולטים ביותר כיום בעולם השירה והמוזיקה הישראלי שעוסקים בשירה בהלחנתה ובשירתה וכך מכירים את הנושא מכל צדדיו .

שירה היא מוזיקה של הנפש

יחזקאל נפשי משורר צעיר ובולט בחוגי המשוררים הצעירים של ישראל העורך את תערוכות "שיח משוררים" בגלריית אייזנברג ת"א. מגיש ועורך את פינת הספרות ברדיו " לב המדינה 91 fm " מספר על הפזמון שלו:

זה הפזמון הראשון שלי שהולחן. והוא נכתב עבור נערה שחיה איתי תקופה ארוכה וכשזה נגמר כתבתי עליה את השיר . לימים הכנתי את תערוכת "שיח משוררים"  וא. בן דן היגיע אלי דרך תערוכה זאת  של שירים וציורים שהכנתי . הוא מאוד רצה קשר עם משוררים כאוהב שירה . זה מאוד החמיא לי  כי היום רוב הזמרים בעיקר עובדים עם פיזמונאים ולא עם משוררים. הבאתי לו כמה שירים  וזה השיר  שהולחן  יחד עם עוד כמה שירים שמהם בחרנו לבסוף  רק את זה.
דעתי על התהליך הזה שיש בו הרבה קסם בעיני : יושב משורר בחדר שלו בשעה קשה או של שמחה גדולה וכותב את אשר על ליבו ובא אדם אחר ולוקח את היצירה המוגמרת ומכניס בה משהו משלו ואז לפתע זה הופך להיות יצירה אחרת לגמרי / פתאום ראיתי את השיר בצורה שונה כי הוא לא רק שלי .

קרה שישבתי עם חברים בבית קפה ופתאום שמעתי את השיר ברדיו ושאלתי את עצמי מה אנשים רגילים חושבים על זה ואיך הם מפרשים את זה.

אלי . : לאחר פטירתם של נעמי שמר ואהוד מנור אתה חושב שיש היום עוד כותבי פיזמונים טובים באמת ?

נפשי : אני לא חושב שזה שאהוד מנור מת זה אומר שאלמן ישראל, כי יש היום הרבה כותבים טובים.

אלי : ואתה לא  היית מעדיף שילחינו יותר שירים שלך ושל משוררים אחרים ?

נפשי : תדע שאני דווקא מקבל פניות מהרבה זמרים ואמנים ולא לכולם אני נענה בחיוב גם משום שהם מבקשים שאני אכתוב בהזמנה ואני לא יכול לכתוב בהזמנה .
הם רוצים שיר שכתוב כמו פזמון ומבקשים כיוון מסוים וראש מסוים ,משהו שיתאים לאופי שלהם ,וזה אני לא יכול לספק . מעולם לא כתבתי מהזמנה ומעולם לא ניסיתי להתחבר לראש של זמר מאחר שזה בלתי אפשרי בשבילי ואני כותב את הדברים שלי בלבד ,וזה  בהחלט מקשה על הזמר הממוצע.
אבל עם כל זאת אני חושב שעדיף שזמרים יפנו למשוררים אמיתיים יותר משום ששירה היא שונה מפזמונאות: פיזמונאות היא יותר ריתמוס עם משקל בעוד ששירה היא  מנגינה בנפש .  

דעת היוצרת הרב תחומית  

יסמין אבן היא יוצרת רב תחומית, זוכה כמה פעמים של פרס אקו"ם   היא משוררת מלחינה וזמרת שהילחינה שירי משוררים רבים ובין השאר השתתפה בפרויקט לאה גולדברג.
אלי: את מעדיפה להלחין שירי משוררים או טקסטים שלך?
יסמין: אני מאד אוהבת להלחין שירי משוררים, אם אני מתחברת אליהם. התחלתי לעסוק בזה בעקבות פניות שקיבלתי ממשוררים ומארגני ערבי שירה. באופן כללי, מאתגר אותי להלחין טקסטים של אחרים, למרות שאני כותבת טקסטים בעצמי – כי טקסט של אדם אחר גורם לי להלחין קצת אחרת.
אלי: זה שונה להלחין שיר משוררים מטקסט פיזמונאי  רגיל?
יסמין: זה תלוי בגישה. מוזיקאים רבים נוטים להלחין שירה באופן אימפרסיוניסטי, מורכב יותר, לעתים כבד. לעומת זאת, לא מעט אמני רוק ופופ תפרו לחן קומוניקטיבי וקליט לשיר של משורר.
חלקם אף הפכו ללהיטים – "סקס אחר" של וירצברג וגלבץ למלים של וולך, "שקט" של בלאגן ושל וולך, "מערבה מכאן" שמתי כספי הלחין לריקי גל, למלים של תרצה אתר.
לצערי, אמני הרוק והפופ בני הדור הצעיר ממעטים להלחין שירי משוררים, למרות שנראה שמשוררים רוצים שמילותיהם ישתלבו בעשיית הפופ.
אלי: מדוע ירדה קרנה של שירת המשוררים  בתעשיית הפופ?
יסמין: האשם המרכזי הוא התהליך הגובר של מיסחור המדיה . התהליך כולל רידוד טקסטים:
הרדיו נוהג להשמיע טקסטים פשוטים ויומיומיים, שידברו אל כמה שיותר מאזינים, ובכך לצבור רייטינג. אם לפני 10 שנים היה קל יותר להכניס שיר משוררים לרדיו ולהפכו ללהיט, היום זה קשה. זמר צעיר שרוצה לפרוץ יחשוש לגעת בשירי משוררים. זה מאד עצוב בעיניי.
מיסחור המדיה גרם לכך שלנוער אין גישה כמעט לשירה, כמו גם לז'אנרים מסויימים של מוזיקה,
כמו מוזיקה תעשייתית, פוסט רוק וזרמים אלטרנטיבים אחרים.
עם זאת, קיים עדיין סגנון כתיבה שהוא הכלאה בין פזמונאות ושירה, כמו אצל חנה גולדברג ומאיר גולדברג, שבאים מתחום השירה והדבר מורגש בפזמונאות שלהם.
לז'אנר הזה משתייכים גם משוררי רוק, שהם משוררים שלא פרסמו ספרי שירה באופן רשמי,
אך את חלק מהטקסטים שלהם אפשר להגדיר כשירה, כמו דני דותן  מהקליק וערן צור.אבל הם מעטים.

דעת הזמר


נתן סלור הוא יוצר וזמר שמכיר את עולם השירה והמוזיקה מכל צדדיו . הוא נכדו של המשורר המפורסם נתן אלתרמן ובנה של המשוררת הידועה תרצה אתר . והוא עוסק בכתיבה והלחנה משלו הן לבד והן בשיתוף פעולה עם יסמין אבן . והוא עוסק רבות בהלחנת ושירת שירי משוררים כמו אלו שהוא מכיר טוב כל כך מהבית .והוא חושף את אחת הסיבות המרכזיות מדוע יוצרים היום מלחינים פחות ופחות שירי משוררים ופזמונאים ויותר שירים פרי כתיבתם .
נתן סלור : אני התחלתי עם הלחנת שירי משוררים עוד מבית הספר ברימון ואני מאוד אוהב את זה.
ורק אחר כך כשרציתי לפעול להוצאת דיסק משלי והתייעצתי עם אנשי מקצוע הם אמרו לי ששירי משוררים זה טוב ויפה אבל הקהל מעדיף להכיר את הזמר עצמו דרך השיר אז התחלתי לכתוב שירים משלי כי אמרו לי שזה מה שהקהל רוצה.
אלי :
ואתה שלם עם זה ?
סלור : אני חושב שאפשר להכיר אותי גם ולא פחות טוב דרך שיר שאני שר של יונה וולך לא פחות מאשר דרך שיר של טקסט שלי . הרבה שנים ברחתי מכתיבת טקסטים כי זה קשה לי וקשה לי לעמוד מאחוריהם .אבל התחלתי לעבוד על טקסטים בשיתוף פעולה עם יסמין, אז זה משהו יותר קל והאחריות מתחלקת ושיתוף הפעולה עוזר לי מאוד .אבל גם הלחנו ביחד  הרבה

אלי : ובכל זאת, מה אתה מעדיף? 
 נתן: אני בשורה התחתונה  מעדיף בהרבה להלחין שירים של אחרים .

אלי : איך סבך ואימך ראו את נושא הפיזמונים לשירה לעומת שירים ?
 סלור: סבי ואימי עשו הפרדה ברורה בין כתיבת שירים ופזמונים דבר שהיום כמעט לא עושים יותר .
בחייו של סבי רוב שיריו שהולחנו היו פזמונים מיוחדים . זאת בניגוד לאחר מותו שאז הלחינו גם שירים "ספרותיים "שלו . וכך גם היה אצל אימי תרצה אתר שכתבה פזמונים קלילים .
אני עושה פחות הפרדה כזאת .אני יותר מכיוון המוזיקה ופחות בא בכיוון הטקסטים .בדיסק החדש שלי שאמור לצאת בקיץ יש למשל שיר של ביאליק "רועת הכוכבים " בדואט עם יסמין אבן .
אלי : איך אתה בוחר פזמונים להלחנה ?
נתן : יש שירים שמדברים אלי בצורה בלתי אמצעית והם מתחברים אלי והם מובנים לי כמו יונה וולך ואברהם חלפי  ואלכסנדר פן ,ואני מוצא את עצמי בהם וזה יותר קל לי  כי זה כבר קיים .
למשל משפט כמו של יונה וולך "יש לי במה בראש "( שדווקא לא הלחנתי ) .

 אלי :אתה מתחבר גם למשוררים חדשים יותר ?

 סלור : בשנים האחרונות אני מלחין יותר שירי משוררים חדשים בעוד שקודם יותר הלחנתי קלאסיקה .

אם כי זה גם בעקבות פניות של משוררים כמו דורית ויסמן . יש גםמקרים של משוררים וותיקים ונשכחים שלא בצדק  כמו  אסתר ראב משוררת שלא זכתה לכבוד הראוי לה ומעטים משיריה הולחנו ואני הלחנתי כמה שירים שלה לערב מיוחד .
ולעיתים קורה שאני מתוודע למשוררים רק בעקבות פניות להלחין אותם ואני מוצא בעקבות זה שאני מתחבר למשוררים שלא כל כך שמעתי אליהם .
אלי :
לדעתך יש עתיד להלחנת שירי המשוררים?
נתן : אני דווקא חושב שיש היום חזרה מסוימת לשירי משוררים. למשל חמי רודנר שהלחין מחדש את פגישה אין קץ של נתן אלתרמן ולקח את הטקסט הקלאסי שנעמי שמר כבר הלחינה במקרה הזה הוריו היו חברים טובים של נעמי שמר. 
אבל נכון שמן הראוי שילחינו  הרבה יותר שירי משוררים כי הרבה פעמים הטקסטים האלה הן קלסיקות ובימינו עם שפת הפזמונים הנחותה בהשוואה אתה שומע שיר כזה ואתה רואה ושומע  מיד את ההבדל  . . אני חושב שלהלחין שיר של שמשורר זה אתגר  ולא צריך לפחד מזה.  להפך זה רק תורם להצלחת היוצר.

רוב הזמרים  שלנו כותבים את החומר והמילים שלהם בעצמם אולם התוצאות כתוצאה הן לעיתים עלובות ממש. מן הראוי היה שהם ירחיבו את אופקיהם ויחפשו שירים בספרים להלחנה וכך יצרו יצירות שהן מרשימות יותר באופן כללי.
עם זמרים  יפנו יותר למשוררים אמיתיים הם ישיגו אפקט שונה משהם משיגים עם פזמונאים ובעל עוצמה רבה יותר לעין ערוך על אוזן הקהל .
אין ספק שיש היום פה ושם כמה זמרים שיוצרים שירה איכותית בנוסף למוזיקה האיכותית אולם מספרם למרבה הצער הוא מצומצם ביותר והרושם שנוצר הוא של גרפומניה שנוזלת ממש מהפזמון , ואין כל ספק שדף האיכות של התמליל הממוצע ירד בהרבה בשנים האחרונות והעילגות היא בולטת ומפיזמונים אלה ילדים ובני נוער מרבים לצטט וכך העילגות רק "נדבקת".
ייתכן שזמרים אלו היו מצליחים יותר אם היו פותחים ספר שירים ובוחרים משם שיר שמדבר אליהם .
זמרים לתשומת ליבכם.

קישורים רלבנטיים

בשעה שהחפצים :הקליפ

 

על "בשעה שחפצים "

 ההבדל בין פיזמונים ושירים מאת צבי לוז

יסמין אבן

יחזקאל נפשי

עוד ראיון עם יחזקאל נפשי

א.ב. דן  ואני ישראלי

"אין יותר חזון בפיזמונים?" על הפיזמון העברי לדורותיו

הופיע בגירסה שונה באתר "קולמוסנט"

מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "כיוונים חדשים " של ד"ר לאה ברץ בשם "הרצל בשאנטי " על  מצב הפיזמונאות הציונית כיום ועל נושא פיזמונים חדשים שנוצרים בידי להקות כמו "הדג נחש" עורר אותי להירהורים על נושא הפיזמונים בכלל .וכתוצאה מימנו הוצאתי מהבוידם כמה דברים שהיו לי במגירה בנושא זה של תולדות הפיזמונים העבריים ואולי יעניינו עוד אדם אחד או שניים מבין הקוראים.

הפזמון הוא שיר שנכתב למטרה הספציפית שיזמרו אותו עם מוזיקה כלומר שיולחן , אם כי יש גם שירים רבים שהפכו לפזמונים ידועים ולא נכתבו למטרה זאת כמו רבים משירי ביאליק ורחל . המונח פזמון מציין גם פזמון חוזר בית או חרוז החוזרים לאחר כל בית בשיר. באופן כללי מציין המונח פזמון שיר זמר קל ופשוט, וקליט לאוזן בעל אופי עממי.
הפזמון של ימינו הוא גלגול מאוחר של שירי העם ומאוחר יותר של השירים שהושמעו במחזות זמר שונים.
לעברית הגיע המונח פזמון מן הארמית . בתקופת הפייטנים כונו כך פיוטים שהושרו לפי לחן. בתקופת ספרד נתייחד הכינוי בעיקר ל"שירי אזור " שירים שבהם מופיע פזמון חוזר קבוע . משוררי ימי הביניים כתבו בסגנון זה שירי קודש ( שהוכנסו ל"קרובות ") ושירי חול המבוססים על לחנים עממיים ערביים , תורכיים , ספרדיים , או איטלקיים .
למרות ההתנגדות ששררה בקרב החוגים האדוקים להשמעת נעימות של שירי יין ועגבים לועזיים ולהשמעתם כלחנים של שירי קודש עבריים בבתי הכנסת רווח מאוד השימוש בהם באמצע המאה ה-16 וידועים הפזמונים של רבי ישראל נג'ארה מצפת שרבים מהם נכנסו לספר התפילות והם אהובים ומקובלים עד היום וכולם נכתבו לפי לחנים ערביים או תורכיים.
בעת החדשה נתייחד המונח פזמון בעיקר לשירים הומוריסטיים וסאטיריים ובעיקר לשירים המושרים ומוצגים על במה להבדיל משירים ליריים ובלדות מושרות (וכך למשל מרבית הפזמונים של יורם טהר לב ונעמי שמר הופיעו לראשונה מושרים מעל במה , ולפני קהל ).
המשורר הלאומי ח"נ ביאליק פרסם ספר "שירים ופזמונות לילדים " שהוקדש לשירי ילדים והכתיר בתואר "פזמונים" את שירי העם שעיבד וחרוזים שונים לעת מצוא.
הפזמונים כשירי זמר בשפה העברית המתחדשת החלו להופיע מסוף המאה ה-19 פרי עטם של יוצרים כמו נפתלי הרץ אימבר ( כותב ההימנון הלאומי "התקווה") וברבע הראשון של המאה הושרו רבים משיריהם של כותבים כמו סילמן ודושמן ליד שירים של משוררים ידועים כמו ביאליק, טשרנחובסקי , יצחק קצנלסון ( "מה יפים לילות כנען " ) ואחרים . רובם כתבו על הווי החלוצים והישוב בארץ לפי לחנים לועזיים "מיובאים " .
נקודת המוצא של שיר הזמר הישראלי כפי שהוא מוכר לנו ( שגם מילותיו וגם הלחן שלו הם מקוריים ) היא בסוף שנות העשרים בשיריהם של מרדכי זעירא , עמנואל עמירן וידידיה אדמון . עשרות השנים הבאות היו תקופת פריחה לזמר העברי שאם גם התבסס על מודלים זרים (תחילה שירים רוסיים מולדביים וסלביים כמו גם שירים יידיים וחסידיים ואחר מכן גם צרפתיים ) הרי היה יצירה ייחודית רבת כוח שתרמה רבות להתפתחות התרבות והזהות העברית בארץ ישראל .
אז קמו שורה של מלחינים מקומיים כמו יהודה שרת , דוד זהבי נחום נרדי ואחרים שחיברו לחנים מקוריים למילים של משוררי התחייה הלאומית בארץ ובגולה , ושירים אלה הפכו להיות מושרים בפי כל .
הפזמון עבר שלב נוסף של התפתחות כשהוקמו בארץ בימות של תיאטרון "קל" כמו "הקומקום " וה"מטאטא" ובהם הופיע סוג פזמונים חדש שהושפע מהעברית המדוברת ומסוגי הפזמונים שהושמעו בבמות הקלות בעולם . את הפזמונים האלה חיברו דמויות ידועות כמו נתן אלתרמן ( אולי גדול הפזמונאים בשפה העברית ) ואברהם שלונסקי .


הציבור היה נוהג לשיר את הפזמונים בצוותא והשירה הייתה אחד הכלים החשובים לחיזוק תחושת השייכות של היחיד אל הקבוצה.
מילות השירים ביטאו כיסופים לארץ ישראל לנופיה ולעברה ותרמו רבות לחיזוק התודעה הציונית והלאומית ואהבת המולדת . להשלים את המסרים החינוכיים לשקף ולחזק אותם באמצעות החוויה המוסיקלית הרגשית . רבים מן הפזמונים היו בעלי תוכן אידיאולוגי כפי שמעידים שמותיהם :" אל החולה נעפילה , " אל ראש ההר" , אנחנו שרים לך מולדת ואמא " וכו'. באמצעות המילים הארוזות בנעימות ערבות לאוזן שוננו שוב ושוב ערכי המולדת .מרבית שירי הזמר העברי עסקו מבחינת תוכנם בחיי הטבע ובעבודה בעולם הילדים ובחגים ובנוף הארץ ולאחר מלחמת השחרור גם בחוויות המלחמה בשכול ובזכרון.
הפזמונאות נוצרה עם כך בתקופה שלפני קום המדינה באופן "יזום " על ידי התרבות הרשמית המתפתחת בארץ ישראל כתחליף לשירת עם ילידית . מראשיתה איפה היא נועדה למלא פונקציה חסרה בתרבות העברית והייתה לה אוריינטציה אידיאולוגית לאומית ברורה.רבים מהפזמונים נכתבו והולחנו בידי משוררים ( כמו יעקב אורלנד ) ומלחינים ( כמו יואל אנגל ) ידועים והופצו בכלי הממסד הרשמי. לפיזמונאות זאת הייתה אורינטציה דידקטית ברורה והיא נתנה ביטוי לערכים מוסכמים בדבר דמות החברה הישראלית החדשה , כמו בניית הארץ והתחדשות האומה. הפזמונים זכו להצלחה אדירה בתפקידיהם החינוכיים המלכדים וניתן לראות אותם בין התוצרים המרכזיים של "הדת " הציונית . השירים הנוגים והסנטימנטליים שהושרו לרוב בצוותא החליפו מבחינת תפקידם את תפילות בית הכנסת .
השירים היו פופולאריים במיוחד ( אם כי בהחלט לא רק ) בחוגי תנועות הנוער ובחוגי יוצאי הפלמ"ח , שעבורם היה פולחן השירה ביחד לאחר תש"ח מרכיב מהותי בעיצוב הזיכרון הדורי. הפלמ"חאים לשעבר מצאו בזמר בצוותא נחמה ליגונם המשותף מעין קינת אחים על חברים שלא ישובו עוד.
הזמר העברי עבר התפתחות חשובה במיוחד בעשורים הבאים בחוגי הצבא במה שנקרא "הלהקות הצבאיות".
להקות אלה שהוקמו מראשית שנות ה-50 עבור חילות צבא שונים . השירים נועדו לחיילים אך זכו להצלחה גדולה בקרב שכבות נרחבות ב
ציבור עד שבשנות השישים וראשית שנות ה-70 הלהקות הצבאיות הפכו להיות הגורם הדומיננטי בתחום הזמר בארץ.
שיריהם היו מבוססים על חיי הצבא ועל המלחמה כמו גם על נושאים מהעבר הלאומי והמקראי וגם על נושאים אישיים יותר.
התפתחות הזמר העברי לא הייתה מוגבלת רק ללהקות הצבאיות אלא היא הופצה בחברה הישראלית של שנות החמישים והשישים בידי אמנים שחלו את הקריירה שלהם בצוותי ההווי של צה"ל . עד שנות השישים וגם במקצת עוד בשנות ה-70 עדיין ניכרה בשירים אלה הנטייה לחגוג את הערכים הציוניים הישנים. פזמונים שונים כמו "מחר " של נעמי שמר נתנו ביטוי קולקטיבי בגוף ראשון ( אנחנו ) למוסכמות הישנות של העתיד המבטיח , יצירה ובנייה של חיים טובים יותר בארץ ישראל. הגוון "העממי האידיאולוגי " של הפזמונים נוצר בעיקר במשור התימאטי שיש בו מסר אידיאולוגי מפורש
בפזמונים של משוררים כמו נעמי שמר ניכרים המוטיבים של העיסוק בהווי חיילי שנחשב לתופעה חברתית תרבותית מרכזית בדור המדינה . עיקרון פואטי מרכזי בפזמונים מאין אלה של נעמי שמר ואחרים היה "ריקון " חומרי מציאות קונקרטיים ( קיבוץ , אהבת הטבע, , תל אביב , צבא וכו' ) מתוכנם הספציפי. אלה מופיעים בפזמונים כאלמנטים ארכיטיפיים ( חייל גדוד , מדבר , נערה, עיר). הפזמונים האלה שימשו כמעין תחליף לשירי עם. אבל אילוצי התרבות הרשמית הכתיבו לתמלילים שורה של תופעות סגנוניות כמו ספרותיות ובמקרים רבים הייתה לשון הפזמונים האלה כפופה לנורמות כלליות של מה שנתפס כ"לשון השירה " ( אבל עדיין לא מתוך זיקה ישירה לתמורות מרחיקות הלכת שהתרחשו באותה התקופה בלשון השירה הקאנונית ). שימוש בשפת "רחוב " היה נדיר ביותר ובהחלט בניגוד לנורמות .
קיצם של "שירי ארץ ישראל " היגיע בשנות ה-70 ובראשית שנות ה-80 עם התהרערות הערכים הציוניים שעמדו בבסיסה של החברה הישראלית. את מקומם תפסו שירי "רוק ", ושירי מוזיקה מזרחית וים תיכונית וזרמים אחרים שמילותיהם שמו דגש מוחלט על האני ולרוב חייו הרומנטיים . הנושאים הקודמים של נופי ארץ ישראל והאהבה אליה ההתייחסות לאירועי עבר וכו' נעלמו כמעט כליל ככל שהתחזקו ההשפעות של המוזיקה האמריקנית הממוסחרת .גם העובדה שהערכים שפעם היו כה חזקים שוב לא עמדו במרכז הקונצנזוס ( ומשוררי פזמונים ידועים כמו נעמי שמר העמידו את עצמם בצד הימני הקיצוני ולכן מחוץ לקונצנזוס) גרם לפיחות במעמד שירים אלה . חדשים כמוהם שוב לא נוצרו אם כי הם המשיכו להיות פופולאריים ולהיות מושמעים ברדיו ובערבי זמרה בציבור. הפזמונים הפכו כעת לתופעה מאובנת שמתייחסים אליה בנוסטלגיה ולא משהו חי ומתחדש ופורח.את מקומם תפסו שירים בסגנונות אחרים שפעם נחשבו ל"שוליים" כמו שירים "מזרחיים " שכעת הפכו להיות במרכז הקונצנזוס בעוד שדווקא שירי ארץ ישראל המרכזיים בעבר הפכו כעת לשנויים מאוד במחלוקת .
לאחרונה פירסמה החוקרת לאה ברץ מאמר בשם "הרצל בשאנטי : מיתוס האין חזון " בפיזמונאות הישראלית העכשויית "בכתב העת "כיווניים חדשים ".
במאמר זה ברץ ניתחה כמה פיזמונים חדשים שדנים בדרר זאת או אחרת בדמותו של הרצל ודרכו בציונות ובמיתוסים שלה וזאת משום שלדעתה "הרצל הינו אב-תופעה נצחי המשקף את החולף". היא מראה כיצד הפיזמונים המודרניים שמאזכרים את דמותו של הרצל בצורות שונות של מחברים כמו יעקב רוטבליט ואפרים סידון משתמשים בדמותו את כדי לנגח את המיתוס שנבנה סביבה אלה כוללים את "אוגנדה " של יגאל בשן " את "אני מנייק " של גיל קופטאש שבו מוצגים זה לצד זה הרצל בן גוריון טרומפדור ביחד עם ירון זהבי "וארגז בירות " ובעיקר "הרצל בשאנטי " של להקת "הדג נחש" שהוא התקפה ארסית על גדול האומה הרצל שאותו יוצאים לחפש כל גיבורי הטלווזייה הלימודית לדורותיהם . עם מקל הקסמים של גבי ודבי הם נוסעים לבאזל על מנת למצוא את הרצל "מה זה בשאנטי . מסקנתה של ברץ "הפיזמונאים הישראלים העכשויים בוחרים באופן כתיב החושפני ללא כל יומרה פואטית ..זו דרכם להביע את התסכול ממה שהתיימר החזון להעניק לנו ,חזון שלא מומש לדעת הכותבים…במקום הנשגב מצוי הנקלה ..השקול פינה את מקומו ליצר הבלתי נשלט..פזמונים אלה מבקשים לזעזע ,ואכן הם מצליחים לעשות זאת .במקום מיתוס החזון של הרצל בונים כותביהם את מיתוס ה"אין חזון ". או אפשרות אחרת : על ידי קריאת תגר על מעשי דור האבות ,שהשמיעו את קולם בעברית מצוחצחת ,יוצאים הצעירים בעברית המובנת לבני דורם . יש כאן אירה הנאמרת בגובה עיני הצעירים , ואולי מתוך הזעקה נשמעת הקריאה לנסות ולתקן את מה שדור המבוגרים לא הצליח לעשות ואולי הצליח אף לקלקל.".

בשיאם היו הפזמונים תופעה מגוונת ופופולארית ביותר שהייתה להם השפעה עצומה אולי מכרעת על התרבות העברית –הישראלי המתפתחת והדמויות המרכזיות והמייצגות ביותר שלהם היו המשוררת נעמי שמר והמשורר והפזמונאי יורם טהרלב . נשאלת השאלה האם הם עוד יכולים לחזור ולהשפיע בצורה דומה על הקהל ? אני חושב שלא. אבל יש לחכות ולראות .

הכהן, אליהו (עורך) , בכל זאת יש בה משהו‏ - שירי הזמר של תל אביב

קישורים רלבנטיים

פיזמונים תנכיים והיסטורים : סקירה ומאגר מידע ביבליוגרפי

ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי

זמר עברי בויקיפדיה
דיון בכנסת על שימור הפיזמונים העבריים

מאמר אקדמאי על התפתחות הפיזמונים

הנעבעך בפיזמון הישראלי לדורותיו

דיון על הזמר העברי

חיים לחוד שרים ביחד :סקר על הזמר העברי באוכלוסייה

הוי ארצי מולדתי : אתר על זמר העברי

"לא בחרב ולא במלחמה": על שירי שלום ושירי מילחמה  בזמר העברי

חיוכו של אליפלט: על שירי מלחמה וזיכרון

כיצד הפכה "התקווה" להימנון הלאומי

הזמר העברי הים תיכוני

פיזמונים של הציבור הדתי

הפיזמונים של נתן אלתרמן

הפיזמונים של יורם טהר לב

האיש שזכר את הפזמונים :אליהו כהן

ביבליוגרפיה על פיזמונים תנכיים ואחרים

שרה חפרי –אפלל שיר הזמר הישראלי משוחח עם המקרא עבודת מוסמך ,תשנ"ה

שרה חפרי אפלל " שיר הזמר הישראלי משוחח עם המקרא " עט הדעת מספר 2 1998 , ע' 119-132.
נתן שחר "הנשים במקרא בזמר העברי " בית מקרא קע"ב 2004 ע' 97-115.
מנשא רבינא "משה בשיר עם ובשירי ילדים " מחניים קט"ו : מסכת על הנושא "משה רבנו " איר התשכ"ז ע' קכ-קלא.

דן אלמגור "דמותו של דוד בפזמון ובבמה הקלה " על הפרק –עלון למורים לתנ"ך מספר 12 1996 ,ע' 51-94.

יעל רשף "על השימוש בצורות פועל מקראיות בזמר העברי " לשוננו ( 1-2) תש"ס ,2001. ע' 107-129.

על ראשית הזמר העברי

נתן שחר תולדות הפזמון הארץ ישראלי עבודת דוקטוראט , אונ' ירושלים . 1992.
יוסף ספיבק "ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי " הגיגי גבעה: שנתון המכללה לחינוך גבעת וושינגטון מס' 5 1996-1997 ע' 267-282.
אליהו הכהן "שירת המושבות " עת-מול כרך ג ( 1978 ) חוב' 3 ע' 18-19
אליהו הכהן "לא בחרב ולא בחנית ": שירי השלום ושירי המלחמה בימי היישוב והמדינה " פנים מספר 3 1997 ע' 66-70.
נתן שחר "שירי צבא 1882-1948 " כיוונים 7 1994 ע' 79-98 .
יוסף גולדנברג "השתקפותה של שלילת הגולה בזמר העברי " קתדרה מספר 111 2004 , ע' 129-148.

דוצ'י ליכטנשטיין " השפעת הנרטיב ההיסטורי על מסורת הזמר העברי בישראל " קשר עין –כתב עת של ארגון המורים העל יסודיים מספר 94 נובמבר 1999 ע' 16-17
יעל רשף הזמר העברי בישוב החדש בארץ ישראל : בחינה בלשנית עבודת דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים ,תשנ"ט .
נתן שחר " הלהקות הצבאיות ושיריהן " בתוך העשור הראשון –תש"ח –תשי"ח 1997 . ע' 299-318.
ש' טסלר "שירי הלהקות הצבאיות בצה"ל בשנים 1948-1979 –ביטוי לרוח המוסכמות בחברה הישראלית עבודת מוסמך , אוניברסיטת תל אביב , 2001.

שלומי הר ציון "ניצני הרוק הישראלי " בתוך העשור השני תשי"ח –תשכ"ח 2000 . ע' 300-314.
ליבליך, עמיה ונעמה לויצקי "חיים ביחד ושרים לחוד " פנים : כתב עת לתרבות ולחברה 11 1992 .
שפי , רקפת "התפתחות הפואטיקה של הפזמונאות הישראלית " ליריקה ולהיט ת"א, 1989.

פיזמונים היום

לאה ברץ "הרצל בשאנטי ": מיתוס "האין חזון " בפיזמונאות הישראלית העכשווית כיוונים חדשים 11 2004 , ע' 127-137.

הפיזמונים של יורם טהר לב

 

Image result for ‫יורם טהר לב‬‎

 

קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.
זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבניני הראווה,
מסתתרת המולדת
בישנית וענווה.
( קום והתהלך בארץ מאת יורם טהרלב , לחן יאיר קלינגר )

מי לא מכיר את הפיזמונים של יורם טהרלב ? משורר ופיזמונאי ששיריו הושרו על ידי טובי המבצעים והם מוכרים ומושרים כמעט בכל בית בישראל, והוא לצד המשוררת המנוחה נעמי שמר, המייצג "האולטימטיבי" של "שירת ארץ ישראל ", למרות שפזמוניו נראים עם חלוף השנים כאנכרוניסטיים לחלוטין..
יורם טהרלב היה אחד היוצרים הפוריים והפופולאריים של שירי ארץ ישראל. שיריו הישנים ממשיכים לרגש אותנו כי הם מבטאים ערכים ציוניים שהמחבר האמין בהם בלב שלם, גם אם בחינה של שיריו המאוחרים מראה שאמונתו התערערה כמו זאת של רבים אחרים..

חיי המשורר

נולדתי בארץ גדלתי עם הארץ ,אני זוכר אותה משחר ילדותי ….האנשים של אז אשר גדלו אותנו איפה אתם עכשיו ? איפה אתם היום? …איפה אותה הארץ ואותו חלום?
(מתוך "אהבת ציון" מאת יורם טהרלב)
יורם טהרלב נולד ב-1938 בקיבוץ יגור. אביו חיים טרלובסקי היה מוותיקי הקיבוץ וסופר בשעות הפנאי. טהרלב גדל והתחנך בקיבוץ, וחותם הרעיונות שעליהם התחנך טבוע בפזמוניו.
את שירותו הצבאי עשה ככתב צבאי של ירחון "במחנה גדנע". אחרי שחרורו היה עורך "במחנה נח"ל". לאחר מכן בחר בקריירה של סופר. טהרלב כתב ספרי ילדים רבים, חלקם התבססו על סיפורים מתולדות הארץ ואחרים כללו שירים משעשעים וסיפורים מחורזים לילדים. הוא חיבר גם סיפרי שירה אוטוביוגרפיים כגון "משק יגור: טיוטה", "נשיקה ראשונה" ו"נשיקה שניה" שבהם תיאר בשירים קצרים ונוסטלגיים אירועים ודמויות מתקופת ילדותו ונערותו בקיבוץ.
לפרסום רב ביותר זכה טהרלב ככותב פיזמונים. הוא חיבר מאות פזמונים ללהקות צבאיות ולמופעי בידור אזרחיים, לגדולים ולקטנים. רבים מפזמוניו זכו תחרויות זמר, היו להיטים כשהושרו לראשונה והם אהובים עד היום. מאידך טהרלב התלונן לא פעם שמתעלמים משירתו "הרצינית" ורואים בו פזמונאי ותו לא. ספרו " משק יגור: טיוטא" נבחר על ידי השבועון "העולם הזה" כאחד מששת ספרי השירה הבולטים ביותר שהופיעו בשנות ה-70, אך מדורי הספרות של העיתונות היומית התעלמו לחלוטין מקיומו. זאת כנראה בגלל שטהרלב נחשב בעיני הביקורת לסופר פופולארי שאין זה יהא להתייחס אליו כאל משורר "רציני".
רבים מפזמוניו הידועים של טהרלב נכתבו בהזמנת להקות צבאיות וקציני חינוך בצה"ל ותוכנם הותאם לדרישות הדידקטיות של המזמינים. בראיון שערכתי איתו הקפיד טהרלב לציין שמעולם לא כתב על משהו שלא עניין אותו באמת ותלה עצמו באילנות גבוהים כבאך ורמברנדט שגם הם כתבו וציירו לפי הזמנה, ובכל זאת יצרו יצירות חשובות שנבעו מעצמם מתחושותיהם ומתחומי עניינם.
בפזמוניו תיאר טהרלב אירועי עבר תנכיים וציוניים שונים גם בגלל הזדהותו האישית. נושאיו מגוונים ביותר, הוא עסק בעבר התנכי, הציוני וההתיישבותי, ביהודי הגלותי ובהווה הפורח של המדינה ושל צבאה.
השונויים שחלו בטקסטים שכתב ביטאו גם את השינויים שחלו בתפיסות האידיאולוגיות של כלל החברה הישראלית . בפזמוני שנות ה-70 שעוסקים בדמויות תנכיות שוב לא שם דגש על הערכים הלאומיים והמסרים הנעלים כפי שעשה קודם לכן, אלא התעמק בדמויות ובכאביהן, בהתלבטויות ובחולשות. לשיריו מתקופה זו נכנסו הומור וסלנג יחד עם נושאים אישיים, אהבה ורגשות, כולם חידושים של ממש בפזמונאות העברית ה 'לאומית' שרווחה עד אז.


מבחר מפזמוניו האהובים כינס טהרלב בספרו "לאוהבים את האביב"(1981) ובמבחר מסכם אחר שיצא לאחרונה בשם"אין כבר דרך חזרה : שירים וסיפורים על ישראל אחרת " ( 2004 ) . אפשר לומר שפזמונים אלה מייצגים היטב את כלל יצירתו. מספר זה בחרתי לנתח כמה פזמונים שמייצגים היטב את מבחר הנושאים בפזמונאות הישראלית ואת ההתפתחות שחלה באופן הצגתם.
מאפיין יחודי של שירי טהרלב אחד משנות השבעים הוא נסיונו להחיות את צורת הבלדה, דוגמת שאול טשרניחובסקי. בשירים אלה הוצג סיפור עלילה רחב יריעה מהתנ"ך או מההיסטוריה. היו בהם מונולוגים על פרקים בתולדות הישוב ("יואל משה סלומון" על מתיישבי פתח תקווה הראשונים), ועיבודים של סיפורים עממיים ידישיים כגון "הסוס עם הכתם על המצח" שתיאר את חיי יהודי העיירה בגולה, תופעה נדירה בתחום הפזמון העברי.

פיזמונים תנכיים

 

ואז הוא אמר : די אינני נביא , זה לא בשבילי, לא זה לא בשבילי!" .

 (קום לך אל נינוה מאת יורם טהר לב )

 

טהר-לב הירבה לכתוב פזמונים שנושאיהם לקוחים מהתנ"ך. זאת בהחלט הייתה תופעה נפוצה עד  (וכולל ) שנות ה-70 בפזמונאות העברית , אך ספק אם היה מישהו שהרבה לעשות זאת ועם  מגוון כה רב של נושאים ובמיגון כה רב של סגנונות כמוהו.

התנ"ך עמד במרכז הקונצנזוס הלאומי . הוא זה שסיפק לתנועה הציונית את ההצדקה לתביעתה על הארץ   והדמויות שבו נראו כמודלים מהעבר שיש לנהוג לפיהם .

 בתקופות הראשונות של הפזמון העברי מספר האירועים והדמויות שנבחרו מהתנ"ך היה מצומצם למדי  והיה לקוח בעיקר מתקופות של כיבוש ושיבה שנראו כמודלים ראויים לתקופה הציונית שבה חזר העם אל ארצו . יורם  טהר-לב  פעל בניגוד למגמה זאת . הוא הרחיב את מגוון הנושאים והדמויות שלקח מהתנ"ך והשימוש שעשה בהם היה אישי יותר . הדמויות בפזמוניו הופיעו לא רק כמבטאי גורל האומה כפי שהי המקובל עד אז  אלא גם כדמויות אישיות בעלות צרכים ורצונות אינדיבידואליים משלהם , ובכך ביטא את הדרישה הגוברת במדינה ליתר אינדיבידואליות .

ראובן ראובן , בכורי אתה הבן , למה יצואי חללת  ראובן ….

"אבל בן פורת יוסף, אבל בן פורת יוסף ,יבורך ברכות שמים , יבורך יוסף!

( מתוך "בן פורת יוסף " מאת יורם טהר לב )

וכך באחד משיריו המוקדמים יותר "יבורך יוסף " . מוצג מונולוג של יעקב הזקן המברך את כל אחד מבניו אך למעשה מקללם מכל בניו מברך יעקב בשיר רק את יוסף . יוסף בשיר זה מייצג בברור את עם ישראל ואת הברכות שזומנו לו מידי ה' על פי התנ"ך. זהו שיר המייצג ללא סטייה  את המסורת הדתית וניתן לראות בו המשך ישיר שלה במיוחד בהתחשב בשפה הנמלצת והחגיגית שלו שממנה כפי שנראה בהמשך סטה טהר-לב בעתיד  .

שיר אחר "מלאך מסולם יעקב" מתאר מפגש של המשורר עם דמות מהסיפור התנ"כי ומראה  בכך על הזדהותו עם הסיפור.

 לעומת זאת שירים תנכיים אחרים שאותם חיבר טהר לב בתקופות מאוחרות יותר עבור הלהקות מייצגות גישה שונה ועצמאית יותר ניתן לאמר "חילונית אינדיבידואליסטית"  יותר כלפי המסופר בתנ"ך  ומהם שעוררו סערה ציבורית  כתוצאה מכך.

אמר משה : אסור לשתות ! אמרו כולם עזוב שטיות !אפילו נח השתכר  דחיל'ק מוישה תותר!" .

אמר : זכור את השבת אמרו כולם : נזכר לעד , גם אם תוסיף כל יום מועד אנחנו כלל לא נתנגד . 

( מתוך "משה משה ")

 השיר "משה משה " הוא  שיר הומוריסטי שבמהלכו מעביר משה את הדברות לעם ישראל  ומקבל תשובות לא נלהבות במיוחד טהר לב אף מרשה לעצמו להכניס "סלנג " לשיר העומד בניגוד מוחלט לאווירה החגיגית הדתית של שיר כמו "בן פורת יוסף " ( " גישה  לגלגנית במיקצת כלפי קודשי התורה ניכרת בשורות האחרונות של השיר ( אמרו כולם : משה משה רק לא ולא זה די קשה . אני סומך עליכם שתסתדרו בעצמכם "). גישה זאת מבטאת ככל הנראה את הגישה החדשה ששררה בציבור ששוב אין לקחת את האידיאליים הציוניים כל כך ברצינות כמו בעבר ואף אפשר להתייחס אליהם בהומור מסוים.  בשיר זה הפך טהרלב את המיתוס הדתי הלאומי המקודש לדיווח פרטני וטריביאלי בעל אופי "רכילותי " ועושה פארודיזציה של אקט הענקת הצווים המוסריים לפי מודל משא ומתן בנוסח השוק שהערכים המנחים אותו הם מטריאליזם, אינטרסנטיות אישית והדוניזם  (בהיפוך ל"נעשה ונשמע " במקור ). דמות הנביא והאירוע ההיסטורי הדרמתי עוברים פרודיזאציה באמצעות המרת מרכיבי הסיטואציה ההיסטורית סימבולית באלמנטים של "אנטי תרבות " אקטואלית שהתרבות הרשמית דוחה אותן ובעיקר באמצעות השימוש בסלנג .דומה שבשיר זה ביטה טהרלב את הערכים החדשים שאותם הרגיש כדומיננטיים סביבו. 

  שירים אחרים של טהר לב אינם מספרים בשליחותם הגדולה של דמויות תנכיות כפי שעשו פזמוני העבר אלא דווקה באי רצונם לשאת בעולה וכך בשיר "קום לך אל נינוה " המספר את סיפורו של יונה הנביא שנדרש ללכת לעיר נינווה ולנבא על חורבנה מסתיים במילים " ואז הוא אמר : די אינני נביא , זה לא בשבילי, לא זה לא בשבילי!" .  דחייה מוחלטת של השליחות המבטאת עייפות ממנה ומכל מה שהיא מייצגת ורצון לשוב לחיים שקטים. זוהי גישה לסיפורי התנ"ך שלא ניתן היה להעלותה על הדעת בדורות קודמים וביטאה את "הקטנת " מעמדו של התנ"ך בעיני הציבור החילוני.

 תן לנו לצאת ולחזור לבית כי כבר נמאסנו זה על זה , האריה על הממותה , הגמל על השבוטה , וגם ההיפוטוטם".

( מתוך "נח" )

וכך היה  גם בשירו של טהר-לב משנות ה-70 "נח" המושר בעצם בידי החיות בתיבה ומתאר בהומור לגלגני את סיפור המבול  לסיפור זה חזר טהר-לב בספר לילדים בשם "נח"  שבו ניתן למצוא את אותו סוג של הומור ו"הקטנה " לחיים האמיתיים  של סיפורי התנ"ך.  הקטנה שיש בה משום חיבה עמוקה לתנ"ך אבל בו בזמן גם הודעה שאין לקחת יותר מידי ברצינות את המסופר שם בניגוד למה שחשבו בני הדורות הקודמים.

גישה זאת היגיעה להקצנה בספר שאותו פירסם טהר לב לאחרונה בשם "מצע אישה מצע טוב " שהוא קובץ שירים הומוריסטיים אירוטיים על דמויות תנכיות שונות כמו שמשון דוד ואפילו שרה אשת אברהם.

 

פיזמונים על המסורת היהודית

"והוא יושב ומחכה לו, כבר שנים חולם הוא שיזכה לו, על סודו שומר ומחכה לו, מתי כבר יגיע היום."
( "על כפיו יביא" מילים יורם טהרלב לחן יאיר רוזנבלום )

בפזמוניו של טהרלב משנות השישים ניכרת הערכה עמוקה למסורת היהודית ששיקפה את המקובל באותה תקופה, למשל בשירו "על כפיו יביא" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הזמר. פזמון זה מתאר מתוך הערכה עמוקה שלושה אנשים בירושלים שמקדישים את חייהם לביאת המשיח, נושא שאין להעלות על הדעת בפזמון בן ימינו.
גם בתיאורו החיובי והנוסטלגי את העיירה של הגולה בבלדה "בלדה על סוס עם כתם על המצח" היה טהרלב פורץ דרך. גישה חיובית ביותר למסורת, לדת ולחברה הגלותית עמדה בניגוד גמור לאידיאולוגיה הציונית הרשמית שדחתה לחלוטין את הקיום הגלותי והיציגה אותו כאפל וחסר תקווה. זו הייתה ראשית שינוי ערכין כלפי יהדות הגולה המסורתית, ולא בכדי שרה אותו חווה אלברשטין זמרת המתעניינת בתרבות האידיש , לא להקה צבאית.

פיזמונים ציוניים

"והרצל שכלום לא נשאר לו בחייו, נתן את הלב ועצם את עיניו" .

( מתוך "הרצל " מאת יורם טהרלב )

שירים אחרים של טהרלב ביטאו את "החזון הציוני" ביתר דיוק משיריו התנכיים המוקדמים. שירים כגון " הבלדה על יואל משה סלומון", על מייסד פתח תיקווה  "אין כבר דרך חזרה" העוסק בעליית הבילויים שיר על חוזה המדינה הרצל ואפילו שיר על בן גוריון.
שירים אלה מההיסטוריה הציונית נכתבו לעיתים לתוכנית ספציפית של להקה צבאית שעסקה בציונות ולכן הם בעלי אופי דידקטי. אך, לדברי טהרלב, גם אם היו אלה שירים מוזמנים עדיין יש לו יחס אישי אליהם הם מבטאים את רגשותיו. בשיר על הרצל הוא מזדהה עם האדם שנתן את כל מה שהיה לו, תחושה אישית מאוד לטהרלב שמקורה בחינוכו הסוציאליסטי בקיבוץ ביגור. פיזמונים מסוג זה על אבות הציונות אינם ניכתבים בעשורים האחרונים.
כך גם הבלדה על יואל משה סלומון. סיפורו של המתיישב הראשון בפתח תקוה ריגש את טהרלב במשך שנים עד שכתב אותו כאגדה שבה שילב שני סיפורים שונים זה מזה. לא היה זה שיר מוזמן מהטיפוס הרגיל. בשיר זה יצר טהרלב צורה של בלדה פזמונית "עממית", הנשענת על מסורות מוכרות אודות דמויות מראשית היישוב החדש בארץ כפי שנרשמו במקורות היסטוריים שונים.
"הבלדה על יואל משה סלומון " היא נרטיבית. עלילתה נמסרת מפי מספר אימפרסונלי המשלב ביריעתה האפית יסודות דרמתיים אחדים של דיבור ישיר. המספר אובייקטיבי בדרך כלל אם כי בבתים האחרונים חשים במעורבותו והזדהותו עם הדמויות ונושאי הפיזמו. המוטיב על טבעי המופיע בסוף הטקסט, טרנספורמציה של הגיבור לציפור, עושה בלדה זאת לבלדה העממית. טהרלב הופך את הסיפור ההיסטורי "לאגדה" וכך הגדיל את האפקטיביות שלו עבור המאזינים שאינם נידונים לשיעור היסטוריה יבש.

 

פיזמונים צבאיים

בגאון הירדן,
באום שורט ואום צוץ
במטע הדקלים,
בחצר הקבוץ
במקום בו הקיץ אדום ובוער
אך הגבול בו אדום ולוהט עוד יותר
שם השריונים ,שם השריונים
שם השריונים מחכים לפקודה
מרכבות הברזל ואנשי הפלדה!
("שריונים 69 " ,לחן משה וילנסקי )
פזמונים אחרים מאותה תקופה היו מוזמנים בעליל ונועדו לפאר יחידות צבאיות שונות כגון: "אנשי הדממה",  על אנשי הצפרדע של צה"ל ,ו "שירו של צנחן" ,שירים מסוג זה ביטאו התפעלות מאנשי היחידות הספציפיות, התפעלות שלבשה לעיתים גוון נשי רומנטי. בזמננו קשה להאזין לחלק משירים אלה שתוכנם מנוגד כל כך לאווירה הכללית בארץ.
בשתיים ,שתים ושלושים
נכנסנו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של גבעת התחמושת
מול בונקרים מבוצרים
ומרגמות מאה ועשרים
מאה וכמה בחורים
על גבעת התחמושת
(מתוך גבעת התחמושת ,לחן יאיר רוזנבלום )
פזמונים אלה שרובם ככולם היו מוזמנים בידי אנשי היחידות הצבאיות אינם ממיטבו של טהרלב. אבל יש בינהם גם את "גבעת התחמושת" שתיאר בשירה ובמונולוגים לא מושרים את סיפור כיבוש גבעת התחמושת בירושלים במלחמת ששת הימים. זהו פזמון מרשים ביותר ומרגש דווקא בגלל התיאור היבש לכאורה של הקרב שטהרלב נתן לו מבע שירי קצבי. עוד שיר מעניין מסוג זה  שפיאר מבצע ספציפי הוא  "ספינות שרבורג " שתיאר מבצע מפורסם של "המוסד" דווקא שבו נינגבה ספינה מלאת אוניום תחת אפם של הצרפתים. עד כמה שידוע לי זהו הפזמון היחיד שעוסק בעלילות "המוסד".

פיזמונים לאומיים

 


הן עוד יפציע הכוכב
ועוד נראהו אור באור
אנחנו ואתם.
לכן נמסור את התקווה
מאב לבן, מדור לדור
אנחנו ואתם.

( אנחנו ואתם , לחן יאיר רוזנבלום )
במיטבו התגלה טהרלב בשירים שבהם ביטא את גורל הלאום. כך השיר "אנחנו ואתם" שהושר מפי להקה צבאית ביטא הזדהות עם יהדות בריה"מ, הזדהות שקשה למצוא כמוה בתקופות מאוחרות יותר. השיר הזה היה פופולארי מאוד בין יהודי ברית המועצות, יותר מאשר בישראל עצמה.
"העולם כולו נגדנו זה ניגון עתיק מאוד שלמדונו אבותינו לזמר וגם לרקוד ."
שיר הזדהות נוסף כזה היה "העולם כולו נגדנו", שבו תיאר את תחושת הרדיפה של המדינה, לאחרונה  לצערנו,  דומה היה כי פזמון זה אקטואלי שוב.

פיזמונים אישיים

 

ואם חשוב אלי בערב קר ודולף,
תפשוט את מעילך ותלהו בפרוזדור
אני אסגור בלאט אחריך את הדלת
אני אוביל אותך לחום ואל האור.
אם תשוב, אם תשוב
אם תשוב אלי….
(אם תשוב , לחן אפי נצר  )
לצד שירים "לאומיים" אלה כתב טהרלב גם שירים אישיים ורומנטיים, "עליזים" יותר, אסקפיסטיים לחלוטין כגון "חסקה" "הי דו די דה ו"אם תשוב ", אחד משיריו היפים ביותר. שירים אלה היו בשנות ה-70 דומיננטיים ביצירתו ובפזמונאות העברית כולה.

שיריו הלאומיים הנובעים מההיסטוריה ומהתנ"ך נעלמו או שקיבלו גוון אינדיבידואלי לחלוטין כפי שרצה כעת השוק ורוב שיריו הפכו למסחריים, "מתוקים " חסרי כל גוון ישראלי מיוחד כמו שיר הילדים "ברבא אבא" שזכה בפרס ראשון בפסטיבל שירי ילדים והתבסס על סידרה מצויירת ידועה מיובאת מחו"ל , או שיר הנושא של סידרת "זהירות הדרכים המפורסמת משנות ה-70 "דלת הקסמים."

אם מתחשק לך לפעמים
לפתוח לרגע את דלת הקסמים
בוא ואתן לך מפתח
תכנס ותהיה אורח
כי פה הקוסם הוא הכל יכול
אצלו תוכל ללמוד את הכל
אם תכנס .ותשתלם
תוכל גם אתה להיות קוסם

..תוכל גם אתה להיות קוסם

( שיר "דלת הקסמים " מילים יורם טהר לב , מוזיקה נורית הירש
. .
את רגשותיו האמיתיים על השינוי שאותה עברה הארץ ביטא טהרלב בשירו הנוסטלגי משנות ה-80 "אהבת ציון":
נולדתי בארץ גדלתי עם הארץ ,אני זוכר אותה משחר ילדותי …
האנשים של אז אשר גדלו אותנו איפה אתם עכשיו ? איפה אתם היום? …

איפה אותה הארץ ואותו חלום?
את ארץ ישראל אשר הייתה שלנו

 לקחו הקבלנים, לקחו אותה המתווכים.

בשיר זה מבטא טהרלב את סלידתו ממצבה המודרני של המדינה ואת געגועיו לימים קודמים שעליהם שר בעוצמה כה רבה בפזמוני שנות השישים שלו.
שינוי תפיסה זה לא היה ייחודי לטהרלב. אפשר לראות אותו גם אצל פיזמונאים אחרים. מעין מהפך בתפיסה שהחל להיות בולט בשטח הפזמונאות העברית מתקופת מלחמת יום הכיפורים שבניגוד למלחמת ששת הימים שעליה נכתבו פזמונים רבים ורבים מהם מאת טהרלב לא נכתב עליה אפילו פזמון אחד, מהפך שתפס תאוצה לאחר מלחמת לבנון ב-1982. לאחר מלחמה זאת שהייתה כה שנוייה במחלוקת בחברה הישראלית ( ונכתב עליה רק פזמון אחד בעל ערך "שני אצבעות מצידון"), הלכו והתמעטו מאוד פזמוני אהבת המולדת שהיו כה נפוצים בשנות ה-60 וה-70 ובמקומם באו שירי מחאה. החלו להופיע שירים כגון "משיח לא בא" של שלום חנוך שהתייחס למפולת בבורסה, "יורים ובוכים" של סי היימן שהתייחס לאינתיפאדה, ו"המדינה הולכת פייפן " של אריק אינשטין ששמו מדבר בעד עצמו.
אפילו בשיר של פזמונאי "שמרני" כאהוד מנור, "אין לי ארץ אחרת", מוזגה בגעגועים לעבר מידה של יאוש: "לא אוותר כי ארצי שינתה פניה, לא אוותר לה אשיר באזניה עד שתפקח את עיניה". שיר זה מזכיר מאוד באופיו את שירו של טהרלב (בן דורו של מנור) "אהבת ציון. " 

בשנות ה-90 הופיעו כבר דור אחר של זמרים ופזמונאים שהושפעו בעוצמה רבה מהמסורת הפזמונאית האמריקנית הלא לאומית, וההתייחסויות לארץ ישראל ועברה נעלמו לחלוטין בשיריהם. הפוליטי שבכולם היה אביב גפן (בנו של פזמונאי יהונתן גפן) ששר על בני דורו "אנחנו דור מזויין", ביאוש גדול מכל מה שהיה ידוע בעבר.
גם יורם טהרלב הצטרף למגמה זו:
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת מולדת יחפה
קבליני אל שיריך כלה יפיפיה
פתחי לי שעריך אבוא בם אודה יה

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לא תם
עוד ליבי מכה עם ליל ולוחש לו בלאט
את לי רק את אחת, את לי אם ובת
את לי את המעט, המעט שנותר.

( עוד לא תמו כל פלאייך " מילים: יורם טהרלב לחן: רמי קליינשטיין)

 

בפזמוניו משנות ה-80 והתשעים כגון "אהבת ציון" ו"ארצנו הקטנטונת " משקף טהרלב את אווירת ההתלבטות והרגשה שכל הערכים הישנים התנפצו והוחלפו במשהו נחות, וגם את אווירת הנוסטלגיה והגעגועים למה שהיה ואיננו עוד .
אפשר אם כן לראות בטהרלב יוצר מייצג ביותר של הפזמון הישראלי בתקופת שיאו ובתקופת שקיעתו בשנות ה-80 עד העלמותו המוחלטת בשנות ה-90.
עם זאת מיטב שיריו ופיזמוניו של יורם טהרלב יכולים עדיין לרגש אותנו, בייחוד כשהם מתארים מדינת ישראל אחרת ששוב אינה קיימת כמו למשל ב"הר הירוק תמיד":

וילדינו כבר היום הם עלמים
הורינו- שערם הלבין מרוב ימים
אך צעירים נהיה כל בוקר עת נביט
אל אחינו- ההר הירוק תמיד.
ההר הירוק כל ימות השנה
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצלך כרמל

( סיום "ההר הירוק תמיד" , מילים יורם טהרלב ,לחן מוני אמריליו )

ראו עוד :

האתר של יורם טהר לב 
יורם טהרלב בויקיפדיה

רשימת פזמונים של יורם טהר לב בשירונט 

 

תולדות הפיזמונאות העברית

 

שיר ישראלי :ארץ ישראל בשיר ובצבע

 

פיזמונים תנכיים והיסטוריים : סקירה ומאגר מידע
סדרת הטלוויזיה "דלת הקסמים "

עד מתי רשעים יעלוזו : ראיון עם יורם טהר לב 

בבוקר לח בשנת תרל"ח -המלחמות על הפזמון ": הבלדה של יואל משה סלומון 

מהמוצדקים בפזמוני ישראל :על "גבעת התחמושת "