ארכיון תג: צנזורה

הצנזורה וספרות הריגול-הפאנל המוסרט

 

השבוע קיים "יקום תרבות " מגזין התרבות בעריכתי כנס ראשון מסוגו על ספרות ריגול ולחימה בסינמטק תל אביב .

ובין השאר קיימנו שם פאנל בהנחייתי שבו דנו בנושא שבדרך כלל לא דנים בו :סופרי ריגול ומתח כותבים יצירות בדיוניות, אולם לא פעם הם משתמשים בחומרים אמיתיים ומסווגים כבסיס. כבר קרה שסופרי ריגול כתבו יצירות שלמיטב ידיעתם היו בדיוניות, אלא שאז התברר להם שהצנזורה דורשת לצנזר את ספריהם…

וכך ישבו כמה סופרי ריגול ,אמנון ז'קונט ( האיש שערך את מרבית ספרי הריגול שנכתבו בערית ),מישקה בן דוד ביכר "מוסד" לשעבר וסופר גם של מותחני ריגול ולחימה בהווה ,וחגי טיומקין עורך דין וכותב ספרי מתח וריגול שהיו לו משום מה היסתבכויות עם הצנזורה על ספריו למרות שהם היו בדיוניים  לחלוטין מההתחלה ועד הסוף.

אתם מוזמנים לצפות בפאנל המוסרט והמרתק כאן 

פאנל נוסף עסק במלחמה בין ישראל ואיראן במציאות ובבידיון הספרותי .והשתתפו בו גם כן מישקה בן דוד אורי שטנדל ושבתאי שובל שכולם כתבו ספרי מתח בידיוניים על המאבק בין ישראל ואיראן .הנחה אותו ד"ר אמנון סטופ .

אתם יכולים לצפות  בו כאן 

ולצפות בעוד הרצאות באירוע אתם יכולים לצפות כאן 

איך ליחצן את הנשק הגרעיני של ישראל

"

 

הקדמה מאת אלי אשד :

יש לי ענייו עמוק בספרים שעברו צנזורה קשה בשפה העברית ובמיוחד כאלו שהיו שנויים במיוחד במחלוקת.

ספרים  שנראו בזמנם ( ויש שגם היום )  ככל כך מוזרים ונועזים ו"מסוכנים"   עד שמחבריהם נרדפו בידי גופים שונים שניסו למנוע את הוצאת ספריהם.

ואם קם מישהו שדרש לשרפם הרי זה עוד מעלה את ערכם בהרבה.ואם עותקים של הספר נשרפו ממש הרי זה מעלה את ערכם עוד יותר בהתאם.

וככל שספר ומחברו נרדפו יותר ונשרפו יותר,הרי ערכם עולה בהתאם.

 יש  לי אוסף שלם של ספרים כאלו שיצאו לאור בעברית לאורך המאות. .
אלו מחולקים בספרייתי לכמה מדורים שונים : .

יש את מדור ספרי הכישוף הקבלה והמיסטיקה ,ספרים שבתאיים ופרנקיסטים שמחבריהם נרדפו עד חורמה בגללם,,למשל ספר "ואבוא היום אל העין" המיוחס לרב יונתן איבשיץ בעל התוכן הקבלי –פורנוגראפי-הומוסקסואלי קיצוני שרוב עותקיו נשרפו ושלא פחות מהרב יעקב עמדן קבע שהוא אחד הספרים הנתעבים ביותר שפורסמו בתולדות האנושות. ויש גם כמה אחרים.  

יש את מדור ספרי הריגול והביטחון ספרים שעוסקים בפרשיות ביטחוניות שונות ועד כמה שידוע הצנזורה ניסתה לעצור את פרסומם בשלב זה או אחר ספרים שעוסקים ב"עסק ביש " ספריו של מיק אלדר, ספריו של איש המוסד לשעבר ויקטור אוסטרובסקי שמחברם נרדף עד חורמה בידי המוסד הישראלי שהודות לכך תרם רבות לחשבון הבנק של אותו מר אוסטרובסקי ואחרים.
.

 יש כמובן את מדור הספרות היפה שכולל "הייתי כלבתו הפרטית של הקולונל שולץ " שכל עותקיו הושמדו חוץ מזה שנמצא בידי ובידי עוד שלושה אספנים ידועים,  וכל ספר אחר של ספרות יפה  שידוע לי שנאסר אי פעם בידי צנזורה ישראלית מסיבה זאת או  אחרת.

מדור  זה כולל גם כמה וכמה מותחני ריגול שנאסרו בידי הצנזורה מאחר שכפי שהתברר למחברים המופתעים הם היו יותר מידי דומים לאירועים שהתרחשו במציאות בלי שהמחברים אף ידעו על כך ( או לפחות כך טען בפני אחד מהם ) . .אבל זה המדור הפחות מעניין מכולם.

אני תמיד מחפש להרחיב את האוסף ואף שקלתי לפרסם רשימה של ספרים חסרים לי אבל זה עלול להקפיץ את מחירם ולכן אני נמנע ,אבל לדעתי יש לי את אחד האוספים הגדולים  ביותר בתחום ..

יום אחד אני אשמח לבקר בגנזכים של הצנזורה הישראלית ולבדוק איזה ספרים היא אסרה שלא פורסמו מעולם ולשים גם עליהם יד. 
 .
וכמה מהספרים הבולטים באוסף הם ללא ספק ספריו של אבנר כהן חוקר תולדות ההתחמשות הגרעינית המיוחסת למדינת ישראל .חוקר שספריו סיבכו אותו בהתנגשויות חוזרות ונשנות עם שירותי הביטחון של מדינת ישראל ובראשם יחיאל חורב שניסו לעצור את פירסום ספריו .
ובסופו של דבר ללא הצלחה.
עד אז הנה ביקורתו של חיים מזר על הספר של אבנר כהן "הטאבו האחרון " שמתאר את מדיניות הצנזורה הישראלית לגבי כל מה שקשור במדיניות הגרעינית והביולוגית של ישראל.

.

איך ליחצן את הנשק הגרעיני בלי להוציא מילה.

מאת חיים מזר.
הטיעון המרכזי בספרו של אבנר כהן "הטאבו האחרון" הוא שמדיניות העמימות ביחס לקיומו או אי קיומו של נשק גרעיני בישראל לא רלבנטית יותר.קברניטי המדינה נתנו מעט מאוד הצהרות מעורפלות באשר לנשק גרעיני תוצרת ישראל ועשו בהן שימוש מושכל שהיה טוב לזמנו.כיום המצב שונה.בשל הנפיצות הגבוהה והאינטנסיביות של אמצעי התקשורת,כמעט ולא ניתן להסתיר שום דבר,מה עוד שטכנולוגיות החישה מרחוק הולכות ומשתכללות ללא הפסק והופכות את השמים שקופים לחלוטין.לחיסיון הגרעיני לשיטתו אין שום ערך.

הצנזורה בנושא זה הייתה כה הדוקה עד כדי ניסיון להטיל צו איסור פרסום על ספרו של שי פלדמן "הרתעה גרעינית לישראל,אסטרטגית הרתעה לשנות השמונים" למרות שלא היו בו שום מפרטים טכניים(עמ.174). זהו ספר עיוני מובהק ובכל זאת שי פלדמן נאלץ היה להיאבק שנים מספר כדי שספרו יותר להפצה בארץ.נראה שהסיבות לכך היו שתים.שי פלדמן היה חוקר במכון אסטרטגי והחשש היה שדרך הצגת הטיעונים שלו,עלולה להיחשף החשיבה הגרעינית של אנשי המקצוע בתוך הממסד המדיני-צבאי ואויביה של מדינת ישראל יוכלו להשתמש בה לצרכים מדיניים.מסיבה זו עלול להיחשף גם המבט הכולל של החשיבה הגרעינית בארץ ובמידת האפשר להסיק מכך מסקנות אופרטיביות..

יחד עם זאת ברשימה הביבליוגרפית שבספר עשרות פריטים של מאמרים שהופיעו בעיתונות היומית הישראלית הלועזית המטפלים בנושא מזוויות מבט שונות.בנקודה זו מתעוררת מחשבה מכיוון בלתי צפוי. . מכיון שהעיתונאים לא חשפו ולא נחשפו לשום מידע מסווג,הרי שבצורה סמויה היא יכלה לבצע מניפולציות שונות ביחס לפעילות או אי פעילות גרעינית בארץ.יתרה מכך, ביכולתה לנהל את יחסי הציבור של הנושא בצורה מתוחכמת.זאת מדיניות של ללכת עם ולהרגיש בלי.

אירוע בולט במיוחד בחריגותו היכול להעיד על יחצו"ן אפשרי של הנושא הוא משפטו של וענונו.יכול להיות שהממונים על בטחון הפנים בקמ"ג היו ערים לדעותיו הפוליטיות ולהתנהגותו,אפשרו לו לפעול בחופשיות מתוך מטרה לתת חשיפה תקשורתית ליכולת הגרעינית של ישראל בלי לומר זאת בצורה מפורשת.לאחר מכן להביאו למשפט ולהושיבו בבית הסוהר לתקופה ממושכת בבחינת הכושי עשה את שלו , הכושי יכול ללכת.בלי שידע שהוא ממלא את תפקיד הכושי.

הגם שאין על כך שום ידיעות יכול להיות והדבר נאמר בזהירות רבה מאוד,כי מלחמת יום הכיפור היתה אמצעי יוצא מהכלל להביא לידיעת מי שצריך לדעת בממשל האמריקאי על האופציות העומדות לרשות של מדינת ישראל.באמצעי התקשורת דובר במהלך המלחמה על כמויות התחמושת ההולכות ומדלדלות ובל נשכח שמאז סיום מלחמת העצמאות עד למלחמה זו,המלחמות שמדינת ישראל ניהלה היו קצרות ומלחמה זו נמשכה 18 יום.יכול להיות שמלאי התחמושת הלך וירד בצורה משמעותית,אך לא עד כדי הגעה למצב של שבירה וכניעה.היתה בכך יותר הצהרה ואולי התחייבות בלתי מילולית כלפי האמריקאים שבמידה והם לא יספקו נשק ותחמושת (במלחמה זו הושמדו למעלה מ-100 מטוסים ישראלים) מדינת ישראל לא תהסס להשתמש באמצעים אחרים.האמריקאים יותר מאשר הבינו את הרמז והפעילו רכבת אווירית מסיבית לחידוש האמל"ח.יכול גם להיות שבמידה והמצרים לא היו מפסיקים את מיני מלחמת ההתשה לאחר החתימה על הסכמי הפסקת האש,היה נעשה שימוש בנשק גרעיני והמטרה סכר אסואן.תמיכה באפשרות זו ניתן למצוא בדבריו של אבנר כהן כי "כל הסימנים מורים שהכוננות הגרעינית הישראלית ,במידה שהיתה מילאה תפקיד מכריע בשכנועו של הנרי קיסינג'ר שיש לספק לישראל את אבדותיה מיד ובאמצעות מטוסי קרב באמצעות רכבת אווירית"(עמ. 179). התבטאות שהיתה יותר מאשר אמירה סתמית באה מפיו של מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף מוטי הוד,אשר סמוך למלחמת המפרץ הראשונה,בתשובה לשאלה ברדיו אמר כי בתגובה לירי טילים עירקיים לעבר מדינת ישראל,ישראל תוכל להשתמש באמצעים אחרים.אמר ולא פירש.

היחצ"ון האקטיבי פסיבי,אם אפשר להגיר זאת כך,הוא בבחינת גילוי טפח וכיסוי טפחיים נעשה באמצעות לוויני ביון.אין הכוונה ללוויני ביון תוצרת ישראל,אלא לאותם לוויינים הצופים על ישראל והמשדרים את ממצאיהם לגורמים המתאימים בממשל האמריקאי או לוויינים רוסיים ובשנים האחרונות גם לוויינים מסחריים בעלי רזולוציות גבוהות שתצלומיהם נמכרים לכל מי שמעוניין בהם.מה שקורה בפועל הוא שקברניטי המדינה מבינים שאין שום אפשרות להסתיר לגמרי את מה שנעשה על הקרקע ועל כן במעין "חצי פגישה" מראים משהו.בין שהדבר בלתי נמנע או נעשה בכוונת מכוון,מתוך מטרה שזה המנתח את התצלומים יבין את מה שיבין.יתכן והפרשנות שלו תהיה שגויה ויתכן שהפרשנות שלו תהיה נכונה.בכל מקרה את מה שרוצים משיגים גם בדרך זו.כך היה כאשר "לדברי ויליאם קוונדט,איש המועצה לביטחון לאומי בארה"ב,העובדה שישראל השמישה את טילי היריחו (בראשית מלחמת יום הכיפור) בצורה גלויה ושלא תחת הסוואה ,כאילו כדי לא להטיל ספק בהכנותיה,התפרשה על ידי קהילת המודיעין האמריקאית יותר כשדר דיפלומטי הרתעתי כלפי ארה"ב וברה"מ ופחות כעדות שישראל עומדת על סף השימוש בנשק יום הדין כנגד סוריה או מצרים"(עמ. 50).דוגמה אחרת ליכולת יחצו"ן זו היא של "פיסיקאי מהאוניברסיטה של מרילנד סטיב פישר אשר חישב ומצא(על סמך החומר הגלוי שפורסם לאחר שיגור לוויני אופק ) שאם משגר שביט היה מוצב כטי�
� יבשתי,הוא היה מסוגל לשאת רש"ק של 775 ק"ג לטווח של כ-4000 ק"מ.במילים אחרות הוא קבע חד משמעית שיש לישראל יכולות שיגור השקולות לטיל בליסטי יבשתי"(עמ.61).קשה להאמין שהגורמים הנוגעים בדבר בארץ, לא הביאו בחשבון שיהיה מי שיעשה מאמץ ויבצע בדיקות כמותיות אלה.היה בכך משום אמצעי להעביר מסר לקהילה הבינלאומית מה עלולה ישראל לעשות בשעת דחק קיצונית.

כפי שמציין זאת אבנר כהן ש"המעמד הגרעיני שלה(של ישראל) נתפש כיום כעובדה מוצקה שלא ניתן לשנותה.דומה שלא רק שהעולם המערבי "קיבל את מעמדה הגרעיני כעניין שאין להתווכח עליו ורבים במערב סבורים כיום שזכותה של ישראל להחזיק בנשק גרעיני אינה נופלת מזו של חמשת חברות המועדון הגרעיני,אלא שגם חלקים משמעותיים בעולם הערבי למדו לחיות עם מעמד זה כעובדה שאינה ניתנת לשינוי"(עמ. 217).

כך שבמבט לאחור אפשר לומר כי מדינת ישראל עשתה שימוש אפקטיבי ביותר ביחסי ציבור סמויים כדי לקיים את יכולתה ומדיניותה הגרעינית.

ראו גם
הטאבו האחרון באתר כינרת

אבנר כהן בויקיפדיה 

אבנר כהן באתר וינט

 

מדיניות הגרעין של ישראל בויקיפדיה

רקויאם לצנזורה
איך האינטרנט החליש את הצנזורה

הנשק הסופי של ישראל