ארכיון תג: קבלה

מדונה מלכת הקבלה

 

צייר שלמה כהן

בימים  אלו ביקרה הזמרת מדונה  אמנית הבידור המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם כיום ומאז שנות השמונים  בישראל , הופיעה לפני קהל המונים וסיימה כאן את מסע ההופעות הרווחי ביותר לאמן סולו בכל הזמנים עם הכנסות משוערות של יותר מארבע מאות מליון דולר. . במהלך הביקור המלכותי של "אסתר " ( שמה הקבלי של מדונה ) היא פגשה את בכירי המדינה כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ציפי ליבני,ביקרה בקבר המקובל המפורסם "האר"י הקדוש " בצפת ( שעליו יצרה בעבר שיר זנוי במחלוקת ) ושרה שם את הפיוט "לכה דודי "   היכריזה על ישראל כמרכז האנרגיה של העולם והתחבבה מאוד על הציבור הישראלי. .
מדונה ידועה כזמרת וכובת על כבר מזה 25 שנה   רציפות קריירה שאין לה כמעט מקבילה באריכות ימים  בתחום המוזיקה הפופולארית כיום. אולם מה שהרבה פחות ידוע הוא שהיא גם סופרת ילדים פוריה ביותר ושלא פחות משבעה  מספרי הילדים שלה תורגמו לעברית .
נכון לספטמבר 2009 מדונה פירסמה בתקופה של שש שנים בלבד בזמן שהייתה עסוקה במופעים מפרכים לא פחות מ-18 ספרי ילדים! ( אם כי נשאלת השאלה אם היא כתבה את ספריה ללא עזרת סופרי צללים…) .
ולפחות חלק מהספרים האלו עוסקים בין השאר גם בהפצת מסרים קבליים.
ולהלן סקירה על יצירותיה הקבליות של מדונה בקליפ קבלי לסרט של ג'ימס בונד ,ובספרי הילדים שלה.

בימים אלו הופיעה מדונה  הזמרת המפורסמת והמצליחה ביותר בעולם כיום ומאז שנות השמונים  בישראל . הופיעה לפני קהל המונים וסיימה כאן את מסע ההופעות הרווחי ביותר לאמן סולו בכל הזמנים עם הכנסות משוערות של יותר מארבע מאות מליון דולר. . במהלך הביקור המלכותי של "אסתר " ( שמה הקבלי של מדונה ) בישראל  היא פגשה את בכירי המדינה כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש האופוזיציה ציפי ליבני,ביקרה בקבר המקובל המפורסם  אגב ההופעה היכריזה על ישראל כמרכז האנרגיה של העולם ובאופן כללי התחבבה מאוד על הציבור הישראלי. .
מדונה ידועה כזמרת וכוכבת על כבר מזה 25 שנה  רצופות,   רציפות קריירה שאין לה כמעט מקבילה באריכות ימים  בתחום המוזיקה הפופולארית כיום  . אולם מה שהרבה פחות ידוע הוא שהיא גם סופרת ילדים פוריה ביותר ושלא פחות משישה מספרי הילדים שלה תורגמו לעברית .
נכון לספטמבר 2009 מדונה פירסמה בתקופה של שש שנים בלבד בזמן שהייתה עסוקה במופעים מפרכים לא פחות מ-18 ספרי ילדים! ומן הסתם ידה  תמשיך להיות נטויה גם בעתיד בתחום זה.  ( אם כי נשאלת השאלה אם היא כתבה את ספריה ללא עזרת סופרי צללים…) .
ולפחות חלק מהספרים האלו עוסקים בין השאר גם בהפצת מסרים קבליים שהרי מדונה היא מעריצת הקבלה הידועה ביותר בעולם כולו והיא מזה שנים מאמינה נאמנה של המקובל המודרני פיליפ ברג.

וזה לאחר תקופה לא קצרה שבמהלכה הצליחה להסתבך  שוב ושוב עם נציגי דתות ממוסדות שונים. לקריירה שלה כל ההסתבכויות האלו עשו רק טוב.

מדונה והכנסיה הנוצרית.

 Madonna_Concert_Image

במשך תקופה  מדונה  "פלירטטה" בצורות שונות  עם דת אימה הנצרות  הקתולית בפזמוניה,כולל אחד "החיה בפנים " שהתבסס באופן ספציפי על "ספר "חזון יוחנן " האפוקליפטי "מהברית החדשה". על עניינה בנצרות בכל אופן הכנסייה הקתולית שאליה השתייכה מדונה הייתה בהחלט יכולה לותר היא עוררה כמה פעמים את זעמו של הוותיקן.
בפעם הראשונה זה קרה בעקבות שירה Like a Prayer, שבו מדונה עשתה השוואה בין תפילה ליחסי מין ( אגב רעיון מקובל בזרמים שונים של הקבלה ) בסרטון של השיר מדונה נראתה מתנשקת בכנסייה עם ישו , אשר מוצג כאדם שחור, ורוקדת על רקע של צלבים בוערים.

העולם הנוצרי היה מזועזע מהסרטון, והוותיקן בפעם הראשונה אך בהחלט לא האחרונה הוציא הודעת גינוי נגד המוזיקה של מדונה וככל הנראה בכך תרם תרומה נכבדה ביותר לפריצתה של מדונה ולהפיכתה לכוכבת על. . בתגובה על הגינויים מדונה הקדישה את אוסף הלהיטים שלה מ-1990 לאפיפיור, "ההשראה השמימית" שלה, לדבריה.
מדונה הסתבכה שוב עם הכנסייה הקתולית עם שירה "כמו בתולה " שבקליפ שלו שני רקדנים מלטפים אותה לפני שהיא מתחילה לאונן. האפיפיור קרא לקהילה הקתולית שלא להאזין לפזמון הזה.
מדונה מצידה הקדישה מכל השירים דווקא את השיר "כמו בתולה " לאפיפיור במהלך הופעה ברומא עיר הבירה של הכנסיה ,
זעמה של הכנסיה יצא גם על מופעים ב-2006 ובב-2008 ובראש ובראשונה במופע שאותו ביצעה במבצר האפיפיור ברומא ששם מדונה ביצעה על הבמה מעין צליבה מדומה שלה עצמה כשהיא לובשת כתר קוצים. כמרים קתוליים התלוננו בזעם שהמדובר ב"חילול קודש " ופגיעה בדמותו של ישו .
הותיקן האשים את מדונה שהיא מבצעת מופע "שטני " ואיים עליה בנידוי.
מדומה זכתה לכבוד המפוקפק של גינויים בידי העולם המוסלמי בעקבות הדיסק שלה " Erotica. שיצא לאור במקביל לספרה "סקס " שהיה מלא בתמונות ערום שלה . הסינגל הראשון מתוך האלבום, Erotica, עסק בפנטזיות סקס, ברוח הספר.  הקליפ של הסינגל כלל צילומים מתוך הספר איל הייתה מדונה מסתפקת רק בכך היה מסתיים העניין ללא בעיות מיוחדות אבל.. הקליפ כלל גם .דוגמית של קטע מתפילה לבנונית ברוח אמונתה של מדונה שיש לשלב כין אמונה ומיניות . העולם המוסלמי גינה את מדונה, והאלבום החדש נאסר למכירה ברוב המדינות המוסלמיות.

אולי גם בגלל התקפות אלו מדונה עברה לקבלה לקבוצה "מרכז הקבלה " של שרגא פיליפ ברג ,שם היא קיבלה שם חדש "אסתר" על שם המלכה התנכית ששמה בא מהאלה "עשתר "אלת התאווה בבבל. .היא הפכה שם ללומדת קבלה אדוקה ונלהבת וליחצנית מספר 1 בעולם כולו של הקבלה בגרסתו של ברג .
..הותיקן מצידו כברהכריז שהוא רואה בתנועות של העידן החדש כמו במיוחד הקבלה של מדונה כאיום על נוצרים מאמינים .
אבל יש להודות ייתכן שהלימודים עשו למדונה רק טוב. עובדה נכון לעכשיו היא נשארה בפסגה ברציפות כבר כמעט שלושים שנה דבר ששום זמר אחר לא הצליח לעשות .(מספיק להשוות את תקופת ההצלחה שלה עם מייקל ג'קסון ותקופת ההצלחה הקצרה יחסית שלו בהשוואה ועם שקיעתו היצירתית ומותו העלוב )
היא לא הסתפקה רק בלימודים והחילה ליצור בעצמה פרוייקטים קבליים משלה בשירה וגם בספרות לילדים . בז'אנר חדש של ספרות קבלית לילדים.

הפרוייקט הקבלי השנוי ביותר במחלוקת שלה עד כה היה השיר "יצחק" שעסק ב"אר"י הקדוש מצפת ועורר את זעמו של הרב רפאל כהן בישראל שהפריח כנגדה הצהרות משונות   על כך שכביכול אסור להשתמש בשמו של האר"י לפרוייקטים שמהם מרוויחים כסף.

הצהרות שהתברר לאחר בדיקה בתחקיר פרטני שפורסם באתר זה  שאין להם שום בסיס הלכתי שהוא.

למדונה בהחלט יש מקום לדרוש מהרב רפאל כהן  התנצלות לפניה .
נראה שמדונה היא הזמרת היחידה במאה העשרים שהצליחה לעורר ללא הפליה את זעמם של נציגי שלושת הדתות הגדולות ,הנצרות האסלאם והיהדות

מדונה קבלה וג'ימס בונד

מדונה וג'ימס בונד

פרוייקטים קבליים אחרים של מדונה כללו קליפ שיצרה לסרט של ג'מס בונד "למות ביום אחר "( (2002) שהוגדר אמנם בידי אלטון ג'ון "כשיר ג'ימס בונד הגרוע ביותר אי פעם " ( אני לא מסכים ) שבסרטון הקדימון שלו הופיעו סימנים קבליים ברורים ולדעת חוקר הקבלה בועז הוס לראות בו מדרש קבלי פוסט מודרני . בשיר בשם זה של מדונה משולבים תפילין והאותיות העבריות "לאו " .אותיות אלו מהוות על פי המסורת היהודית את אחד משבעים ושתיים השמות של האל .


. בסרטון אנו רואים את מדונה עוברת עינויים במחנה שבויים אי שם ,רמז לסצינה בתחילת הסרט שבו ג'ימס בונד בכבודו ובעצמו בגילומו של פירס ברוסנן עובר עינויים כאלו במחנה שבויים צפון קוריאני .מדונה הלבנה נאבקת בסרטו במדונה שחורה בדו קרב המרמז על סצינה מקבילה של דו קרב בין ג'ימס בונד ואויבו קרב אחר בין סוכנת טובה ( האלי ברי ) וסוכנת רעה . הסצנה רומזת גם לתפקיד השל מדונה עצמה בסרט כמדריכת סיף וריטי ( שם שמשמעותו "אמת ") . סצנת הדו קרב בין שתי המדונות מתרחשת באולם שבו מוצגים חפצים שונים הקשורים בסרטי ג'ימס בונד ונהרסים המהלך הקב כעולל אפילו תמונה של בונד המשוסעת בידי מדונה הלבנה .
בסצנת העינויים אפשר להבחין באותיות העבריות "ל-א-ו " מקועקעות על זרועה של מדונה ,ובמהלך המאבק עם שוביה הוא כורכת סביב זרועה תפילין (!) רגע לפני שקושרים אותה לכיסא החשמלי.
האותיות "ל-א-ו" מופיעות שוב לקראת סוף הסרטון. ולאחר שמדונה הלבנה מנצחת לבסוף את מדונה השחורה בסיום הסימבולי רב המשמעויות של הסרטון מצליחה מדונה המעונה להשתחרר באופן פלא לא מוסבר משוביה :ועל הכיסא החשמלי הריק מופיעות שוב האותיות "ל-א-ו" ומדונה נראית נמלטת אל החופש במורד המסדרון.

לפי מקורות יהודיים שונים יש לאותיות האלו כאחד משבעים ושניים שמותיו של האל כוחות מגיים אם כי אין לכך חשיבות רבה ברוב הזרמים היהודיים חוץ מאחד הקרוב ומקורב למדונה ."מרכז הקבלה " של הרב שרגא פיליפ ברג. בתפיסותיו של ברג ממלאים שבעים ושניים שמותיו של האל ובכלל השם "לאו " תפקיד מרכזי
והשבעים ושניים השמות יש להם בשנים האחרונות ואולי דווקא יותר לאחר אותו קליפ של מדונה תפקדי מרכזי בפעילויות המרכז.לוחות של שבעים ושניים השמות מקשטים את הסניפים הרבים של המרכז ברחבי העולם . ובחנויות המרכז כמו גם באתר האינטרנט שלהם ניתן לרכוש מוצרים שונים הקשורים לאותם שבעים ושניים שמות .יש סדרת קלפים הנושאים את שבעים ושניים השמות ,יש קלטות שמע של הרצאות על השם בן שבעים ושניים האותיות ואף חולצות הנושאות את השם "המפורש "ל-א-ו". יהודה ברג בנו של שרגא ברג ההולך בדרכו אך פירסם ספר בשם שבעים ושניים השמות –הטכנולוגיה של הנשמה " מעניין שבספר הזה השם "לאו " מופיעים על רקע תמונה של אזיקים ושלשלאות תחת הסיסמה "להיות כלואים בלי להיות מודעים לכך ומאופיין כ"בריחה הגדולה ". ומן הסתם ברג חשב על הקדימון של מדונה כשכתב את הספר . .
במרכז הקבלה מסבירים שלכל אחד מהשמות בני שלוש האותיות המרכיבים את שבעים ושניים השמות ישנה תכלית מוגדרת ,והתכלית שהספציפית של השם "ל-א-ו היא להרוס את האגו "ומדונה אף רומזת על כך בשיר הנושא של הסרט המושמע כמובן בקליפ.שבו היא מציינת במפורש שהיא הולכת להרוס את האגו הענק שלה . ואת הקליפ אפשר לפרש טקסט פוסט קבלי כניצחון המדונה האלוהית הרצון לתת על המדונה השחורה שהיא האגו הרצון לקבל .ניצחון שאפשר להשיגו כפי שמלמד הרב ברג בעזרת כוחו של השם "לאו."
מעניין גם שנושא 72 \השמות של האל נעשה עוד יותר מרכזי בתורות של המרכז לאחר יציאת הקדימון של סרט ג'ימס בונד אל האקרנים .כך שלמדונה בהחלט ישנה השפעה על תורת הקבלה של המרכז. ולדעתי ההשפעה הזאת חזקה יותר משחושבים ואולי תלך ותתחזק בעתיד כל זמן לפחות שהיא תישאר כוכבת על ( אחר כך ,זה כבר עניין אחר).

מדונה יוצרת ז'אנר חדש בספרות הילדים


יצירות קבליות אחרות של מדונה נמצאות בתחום ספרות הילדים.
בעברית יצאו לאור לא פחות מ-11 ספרים של ועל מדונה עד כה.

הראשון בהם היה ספר ביוגרפיה על חייה משנות השמונים בשם " מדונה / בהוצאת  : כנרת, 1986
ספר שהיה צוהר לחייה של פצצת הרוק של שנות השמונים שאיש לא ציפה ממנה שתמשיך בהצלחה אדירה גם עד לסוף העשור הראשון של המאה ה-21.

עטיפת הספר הראשון והיחיד עד כה שהופיע על מדונה בעברית.כבר בשנות השמונים .

שאר הספרים הקשורים למדונה בעברית  הם  עשרה מספרי הילדים שלה..
ספרי הילדים של מדונה שמיועדים לילדים בני שש ומעלה זכו להצלחה ענקי . הם נמכרו ביותר ממיליון עותקים. הם תורגמו ל־40 שפות כולל כתב ברייל של העורים ומופצים ב-110 ארצות ברחבי העולם, כולל מונגוליה, מדגסקר וכמובן ישראל.ובין השא הם נמכרים בחנויות הספרים של המרכז לקבלה ובאתר אינטרנט הקשור אליו. נראה שאין להשוות את הצלחת הספרים האלו כלל להצלחתם של ספרי ילדים שנכתבו בידי ( או יותר נכון על פי ) זמרים אחרים כמו פול מקרטני וג'ון לנון ואחרים. ספריהם של אלו לא התחילו להתקרב אפילו לתשומת הלב התקשורתית ולהצלחה במכירות של ספריה של מדונה,אולי גם מאחר שיוצריהם השקיעו בהם הרבה פחות תשומת לב משהשקיעו בהם מדונה ואנשיה.

בפרסומות היא לא הוצגה כ "סתם סופרת ילדים שהיא גם זמרת סופר סלבריטאית " אלא גם כמי שבראה ז'אנר חדש בספרות הילדים שלא היה קיים לפניה ז'אנר הסיפור הקבלי לילדים ויש בכך משהו ( בשפות שאינן עברית או יידיש לפחות ) ,.


לעברית תורגמו כאמור עשרה  ספרים של מדונה  שישה מהם  שייכים לסדרת "השושנים האנגליות " ועוד ארבעה שעומדים לגברי כיצירות נפרדות זו מזו , ויש מקום לבחון אותם.
,בכמה מהם הרעיונות הקבליים בולטים באחרים הרעיונות הם סתם מוסרניים .
אבל יש להודות בין 18 ספריה של מדונה  יש לפחות ספר ילדים אחד שהוא סיפור קבלי לא רע בכלל ,אפילו טוב.

אלו הם :


1. ארבע שושנים אנגליות /  אייר: ג'פרי פולוימרי ; מאנגלית: אירית ארב אור-יהודה : כנרת, תשס"ג 2003. 46 עמודים.

ספר הילדים הראשון של מדונה שהוא גם המפורסם והמצליח ביותר נכתב לדבריה בהשראת בתה לורדס, פורסם ב2003 ביותר ממאה ארצות ובשלושים שפות באותו היום ,ובכך יצר שיא חדש עבור הוצאות הספרים. ומן הסתם היה זה הספר בעל האלמנטים הקבליים הנמכר ביותר אי פעם.
הספר "ארבע שושנים אנגליות", , הוא ספר הילדים המצוייר הנמכר ביותר בכל הזמנים. הספר שהודפס במהדורה ראשונה של מיליון עותקים, ראה אור במקביל במאה מדינות וב-30 שפות (כולל עברית), נמכר בשבוע הראשון שלו בחנויות בבריטניה ב-10,000 עותקים. רק 220 עותקים פחות מ"הארי פוטר ומסדר הפיניקס", רב המכר בסדרה על עלילותיו של הקוסם הצעיר שיצא בארך באותו הזמן .
זהו כנראה ספרה האישי ביותר של מדונה מבין ספרי הילדים שלה הוא עוסק בידידות ובעיות ילדים כמו בדידות ובחברות בין חמש ילדות ילדה בודדה ויפה וחסרת אישיות בשם "בינה" ("הזוהרת כמו כוכב ") כשמה של הספירה השלישית באילן הספירות הקבלי שמזכירה בציורים את מדונה וכמוה היא גודלת כיתומה ללא אם , ובחבורת נערות נאות גם הן שמציקה לה עד שהיא לומדת בעזרת פיה טובה כמה בינה היא מוכשרת וטובה וכולן הופכות לחברות
הספר השני בסדרה תורגם גם הוא


2 :השושנים האנגליות: פשוט חלום /  איירה: סטיסי פיטרסון ; מאנגלית: אירית ארב אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2006. . 60 ע

ובו חברותן של ניקול, אימי, שרלוט וגריס עומדת במבחן כאשר לכיתה מגיע תלמיד חדש, דומיניק דה לה גוארדיה. שכולן מתאהבות בו . מורתן גב’ מרשמלו והפיה הטובה מנסות להציל את ידידותן'.הילדות רבות בינהם על הנער החתיך וכו'.

3 להתראות גריס? /מאת מדונה בשתוף עם רבקה גומז ;   איר ג’פרי פולוימרי. מאנגלית – קטיה בנוביץ’ כינרת 2009.

 תקציר : מה קורה כשהחברה השחצנית של ניקול באה לביקור מניו יורק ורוצה גם היא להפוך לשושנה?

4.  הילדה החדשה: / מדונה מאת מדונה  בשתוף עם אימי קלאודי ; איר ג’פרי פולוימדי; מאנגלית: קטיה בנוביץ כינרת. 2009

תקציר :  מה קורה כשההורים של גריס מתכננים לעבור לפריז והפרדה מאימת על החבורה האגדית?

השושנים האנגליות

5; ההצגה חיבת להמשך /; בשתוף עם אריקה אוטנברג ; מאנגלית – קטיה בנוביץ ; איר ג’פרי פולוימרי,כינרת 2010

שבו החברות עולות על הבמה בהצגת תיאטרון.

 

6. המתנה הכי יפה בעולם /בשתוף עם אימי קראוד ;; אייר – ג’פרי פולוימרי. מאנגלית – קטיה בנוביץ כינרת 2011

תקציר : אימי תהפוך בקרוב לאחות גדולה, אבל במקום לשמוח היא משוכנעת שהחיים הטובים שלה עומדים להסתיים בבת אחת.
התינוקת עוד לא נולדה והכבר מבטלים את החופשה המתוכננת במילנו כי אמא שלה נמצאת בשמירת הריון. האם החברותו הטובות יצליחו לשכנע את אימי שאחות קטנה זאת המתנה הכי יפה בעולם ?

ספרים אלו יצרו מותג חדש עבור מדונה . היא הוציאה לשוק קו אביזרי אופנה, בגדים המבוססים על בגדיהן של גיבורות הסדרה וכו'.

ספרים אלו הם האישיים מבין ספריה של מדונה אבל אין להגיד שאלו ספרים מומלצים לקנייה או לקריאה של מבוגרים או ילדים . .הטון הוא מוסרני ומטיף. .מדונה טורחת להסביר כל מה שקורה במקום להראות שגיאה מקובלת על סופרי ילדים ולהוציא את בינה הדמות שמייצגת ככל הנראה את מדונה אי אפשר להבדיל כלל בין שאר הדמויות,אם כי מן הסתם זה משתנה בספרים הבאים על עלילות נערות חבורת "השושנים " שאותם כתבה מדונה בעקבות ההצלחה העצומה של שני ספרים אלו שבהם יש כמה ספרים שמוקדשים לכל אחת מהדמויות.
מדונה כתבה עוד שישה  ספרים נוספים על עלילות נערות חבורת ה"שושנים" שכנראה מיועדים לגילאים מבוגרים יותר ו( עדיין ) לא תורגמו .באחד מהם אחת השושנים הופכת לדוגמנית בספר אחר נערה אחרת עורכת מסע בחירות במסגרת הפוליטיקה של בית הספר .בספר שלישי הן נוסעות לחו"ל לארה"ב . בספר להיות בינה " בינה הילדה שמייצגת את מדונה בסדרה מחליטה שנמאס לה להיות נחמדה וטובה כל כך והיא מתחילה להתנהג בצורה פחות ידידותית לסביבה ומזעזעת את הבחור שבו היא מאוהבת כרגע. .ובספר המסיים את הסדרה ,אביה האלמן של בינה מתחתן עם מורתה.
שלושת  הספרים הראשונים לפחות אין בהם כל עניין לקורא גם זה שמתחת לגיל שש.. לא לקנות.
שאר הספרים של מדונה הם כבר סיפורים אינדיבידואליים העומדים כל אחד בפני עצמו.


3. הרפתקאותיו של עבדי / מדונה ; מאנגלית: אירית ארב ; איורים: אולגה דוגינה ואנדרי דוגין.
אור יהודה : כנרת, תשס"ה 2004. 31 עמודים
זהו ספר ברמה סבירה למדי הנראה שכשאוב מהשראתו מסיפורי אלף לילה ולילה. סיפורו של נער שנשלח בידי אדונו להביא א המתנה היפה ביותר לשליט וזאת מתגלה כנחש המבהיל את השליט ואת חצרו .הנער המסכן נשלח לבית הסוהר . אבל מכיוון שהוא בוטח תמיד שהכל יבוא על מקומו לשלום הכל אכן בא למקומו בשלום . ה מסר פשטני מעין כמוהו אבל הסיפור נחמד למדי ומדונה מצליחה להעביר היטב את הצבעוניות של העולם של המזרח וסיפורי אלף לילה ולילה. .
אפשר לקרוא אם אין שום ספר אחר בסביבה.


ימבה כסף / ; איורים: רוי פאז' ; מאנגלית: אירית ארב. אור יהודה : כנרת, תשס"ה 2005

הסיפור עוסק בידידות ובעיות ילדים כמו בדידות בעולם של בעלי חיים אנושיים.
זהו סיפורו של סוחר עשיר, ימבה כסף, ( כלב) מוצא את אושרו רק אחרי שלומד לתת לאחרים לאחר שבעת מצוקה נתקל באדם אחר שמלמד אותו את הערכים הנכונים בחיים ., הספר משעמם עד להחריד ,והעלילה קיימת רק כדי להטיף מוסר לילדים.

  להקפיד לא לקנות.

תופעה מעניינת במיוחד בספריה של מדונה היא שניים מסיפוריה של מדונה מבוססים על סיפוריו של מייסד החסידות הרב ישראל הבעל שם טוב

.ומדונה היא כנראה הסופרת הלא יהודיה הראשונה לילדים שכתבה ספרים על פי סיפוריו ,. התוצאות בלשון המעטה הן שונות זו מזו מאוד באיכותן.


התפוחים של מר פיבודי / [; איורים לודן לונג; מאנגלית אירית ארב אור יהודה : כנרת, 2003
30] ע' : איורים צבעוניים..

מדונה מספרת בהקדמה שהספר הזה מבוסס על משל הבעל שם טוב ששמעה מהמדריך שלה בחוג לקבלה. היא כותבת :

ההשראה לספר הזה באה מסיפור בן כ – 300 שנה, שסיפר לי המורה שלי לקבלה.
הוא מספר על כוחן של מילים, ומדגיש את הצורך לבחור אותן בקפידה כדי לא לפגוע באחרים.
הבעל – שם – טוב (הבעש"ט), שהיה מחברו של הסיפור המקורי הקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת, והדגיש את ערכה וחשיבותה של אהבת הבריות. אני מקוה שעשיתי צדק עם סיפורו.
. הסיפור עצמו כפי שהוא מובא בגירסת מדונה הוא מתחת לבינוני . הוא מתרחש בעיירה קטנה בארה"ב , כנראה בשנות ה40 של המאה הקודמת שבה ילד מגלה שמורו לוקח תפוחים בלי לשלם ומפיץ זאת כשמועה .לבסוף מתברר לו שהמורה כן שילם בלי ידיעתו והוא הפיץ שמועת שקר. בסיום הסיפור מר פיבודי מבקש מטומי לגזור כרית נוצות ולפזר אותן ברוח. "עכשיו אתה צריך ללכת ולאסוף את כל הנוצות", אומר מר פיבודי לטומי המבולבל, שמבין מיד שאין בכוחו של איש לעמוד במשימה כזו. "באותה מידה", אומר לטומי מר פיבודי, "אי אפשר לתקן את הנזק שגרמת כשהפצת את השמועה שאני גנב". ולומד לקח שאסור להפיץ שמועות לא בדוקות .ויותר ככון "אל תרכל ".
. איני מכיר את הסיפור המקורי המיוחס לבעש"ט אבל הגירסה של מדונה בהחלט אינה עומדת בפני עצמה כסיפור. והמסר שהפצת שמועות היא פשע חמור ,נראה  לי בזוי למדי. הילד אחרי הכל חשב שהוא מבצע את חובתו כשדיווח על פשע.
.אולי יש כאן גם מסר כלשהו נגד כלי התקשורת שמפיצים שמועות על סלבריטאים ואחרים ?
לא לקנות.


שונה מאוד הוא הסיפור הבא של מדונה שהיה מבוסס  גם הוא על סיפור של הבעש"ט :
6. יקוב ושבעת הגנבים / מדונה ; איורים: גנדי ספירין ; מאנגלית: אירית ארב אור יהודה : כנרת, [תשס"ד] 2004 . 30 עמודים .

מדונה כותבת בהקדמה :

מקור ההשראה לספר זה הוא הבעל-שם-טוב, מורה דגול שחי באוקראינה במאה ה-18.
זהו ספר על יכלתו של כל אחד מאתנו לפתח את שערי השמים, גם אם אנחנו מרגישים חסרי ערך. מפני שכאשר אנחנו פועלים נגד הטבע האנוכי שלנו אנחנו מחוללים נסים – בחיינו ובחיי אחרים.
עלינו לזכר תמיד שמאחורי חשך גדול מסתתר אור גדול.
הספר הזה אגב , ראה אור בעברית לראשונה בעולם כולו שבועיים לפני ההשקה העולמית שלו . מדונה הסכימה להקדים את יציאתו בארץ בגלל אירועי שבוע הספר העברי,
זהו ספרה הטוב ביותר של מאדונה בלי מתחרים.
היא משאירה אותו במקום ההתרחשות המקורי של הסיפור רוסיה או אוקראינה וזה מוסיף לכוחו. זהו סיפור על איש זקן שמסוגל לפתוח את השמיים ונשלח להתפלל עבור ילד חולה. אבל מתברר שאפילו האיש הזקן בעל הכוחות המיסטיים שיכול לדבר ישירות אל השמיים אינו מסוגל לבצע משימה קשה כל כך לבדו . הוא זקוק לעזרה . לשם כך הוא מזמין שבעה עבריינים מבדחים שיעזרו לו בתפילות, דווקא האנשים הפשוטים המושחתים והמכוערים האלו מסתבר מסוגלים לחדור אל לב השמיים יותר מהצדיק המושלם .
והם אכן מצליחים.
מכל בחינה זהו הספר הקבלי המוצלח בכולם. הוא בהחלט מעביר היטב את המסר החסידי המקורי של הבעש"ט על עוצמתו של האיש הפשוט ,ובו בזמן רומז בין שבמכוון ובין שלא על מדונה עצמה האישה בעלת העבר הלא בדיוק נקי שלמרות זאת יכולה להצליח יותר מהצדיקים והמקובלים המושלמים .
הספר הוא באופן יחסי כל כך טוב בהשוואה לספרים האחרים שאני תוהה אם מדונה נעזרה בו בסופר צללים כלשהו מוכשר במיוחד . הוא בכל אופן מראה שמדונה ( או סופר הצללים שלה ) כשהם מתאמצים יכולים ליצור סיפור מהנה וגם מלמד באמת עם רעיונות קבליים.
 

 

 

אם אתם צריכים לקנות לילדים ספר של מדונה קנו את "יקוב ושבעת הגמדים " והתעלמו מכל השאר. הספר הזה אכן מבצע את מלאכתו ומעביר היטב רעיונות חסידיים-קבליים ואפשר לראות בו גם קריצת עין של מדונה כנגד כל אותם רבנים וחוקרי קבלה שמזלזלים בה הזמרת הפשוטה והפשטנית  כל כך,לפחות לכאורה. .

ראו גם על  מדונה

מדונה /   [עצוב הספר – חדוה ארחה  [תל-אביב] :   כנרת,   1986.

ספר של 80 עמודים.  היחיד בעברית העוסק בחייה וביצירתה של מדונה.

בועז הוס "למות ביום אחר: על מדונה ופוסט מודרניזם בקבלה  " זמנים רבעון להיסטוריה 91 ע' 4-11, 2003.

תקשורת כתרבות / עורכות – תמר ליבס, מירי טלמון ; [תרגום – אורית פרידלנד. האוניברסיטה הפתוחה, תשסג. 2003  כולל פרק על מדונה.

ראו עוד על מדונה :

מדונה והאר"י הקדוש מאת אלי אשד וירון ליבוביץ'

ד"ר אלי שי :ברוכה הבאה המלכה מדונה "

 

 

 

מדונה בויקיפדיה

מדונה בפייסבוק 

בלוג של מדונה בישראל

הקליפ הקבלי של מדונה על ג'ימס בונד 

מדונה  גי'מס בונד והקבלה

מדונה היא החיה בפנים על פי הברית החדשה

מדונה ברומא 1990 לאחר שהותיקן אסר על המאמינים לשמוע את שיריה

כומר רואה במופע הצליבה של מדונה הוכחה לשקיעת המערב

הכנסיה נגד צליבתה של מדונה ברומא

המוטיבים הקבליים בקליפ "למות ביום אחר" – ראיון עם ד"ר בועז הוס על תופעת "מדונה והקבלה", מאתרו של העיתונאי זאב גלילי

מדונה ומרכז הקבלה

ההשראה לספרים

מדונה וסלבים אחרים כותבים לילדים

מדונה ושוק הספרים

מדונה מבקרת בקבר האר"י בצפת ,מקובל שעליו כתבה ושרה פזמון שנוי במחלוקת

יצחק:שיר על האר"י

תגובות יהודיות על השיר על האר"י הקדוש

על השיר "אם ננעלו"

דיון על מדונה והשיר "יצחק"

מדונה הספרים והקבלה

הספרים של מדונה

 

פרוזן שיר של מדונה מושפע מהקבלה
האם מדונה עובדת את השטן?

 

רבני צפת נגד מדונה

הספר של מדונה

 

יונית נעמן על "ארבע שושנים אנגליות"

הילה רמלר על הרפתקאותיו של עבדי  

יונית נעמן על יקוב ושבעת הגמדים

יקוב ושבעת הגנבים מודפס קודם בישראל

הבעל שם טוב מקור השראה לספר הילדים הטוב ביותר של מדונה

ברוכה הבאה המלכה מדונה מאת אלי שי

 

ברוכה הבאה המלכה מדונה-ד"ר אלי שי

Cartoon: TV Times illo - Madonna (medium) by spot_on_george tagged madonna,chess,pop,caricature

לרגל הופעת הזמרת והמאמינה הקבליסטית המפורסמת ביותר עלי אדמות מאדונה בישראל הנה רשימה  מאת המומחה לקבלה ומיסטיקה יהודית ביזארית לדורותיה "דוקטור  אלי שי על הזמרת והקבלה .
מאמר נוסף שיעסוק ביצירותיה הקבליות של מדונה לילדים ומבוגרים יופיע בקרוב.

 

 

הדודה אסתר –המדונה מאמריקה

מאת

 דוקטור אלי שי

 

 

הברית המתחזקת בין מאדונה-אסתר לבין הקבלה נראית כעניין מבורך למדי; היהדות נותרה לגמרי שלא בטובתה כדת סתגרנית. בעולם של תוכנות חלונות היא מתעקשת להגיף תריסים, ממשיכה לאבד את מחפשי הדרך הרוחניים הצעירים שלה לכל גורו מזדמן של כת מזרחית-רחוקה, משתדלת לדחות כל מתעניין גיור בהליך רבני בירוקרטי המחייב שוחר יהדות ממוצע להפוך למזוכיסט תחילה. יהודים שמסתובבים בישראל בערכת ח"י מוזהבת, בתוספת מגני-דוד וכיפות גדולות מקפידים לעבור לאופנת קסטקים צרפתית בשעה שהם יוצאים משדה-התעופה ע"ש הזקן לשאר העולם.


שאר העולם – הוא מלא בנציגים של הארי קרישנה, זן-בודהיזם, צופיות, טאנטרה-טיבטית ורק בתי-הכנסת של אירופה ממשיכים להראות כמו פרסומות לרב-בריח במרכזים קהילתיים נעולים הרמטית של עם בחרדה מתמדת, שיצא אתמול מהגטו ועבר למחנה פליטים מנטלי. הדתות הגדולות של המאה-העשרים מלהקות את שחקני הרכש שלהן; מל גיבסון לקאתוליות, מוחמד עלי, מייקל ג'קסון, קאט יוסף סטיבנס וחוסין ברק לאיסלאם, ריצ'ארד גיר לבודהיזם הטיבטי. על רקע זה היחסים הקרובים (ספיריטואלית) שמקיימת מאדונה עם הקבלה ראויים עקרונית לעידוד.
וכי מה רע בעצם בכך שאלילת הפופ הגדולה מגלה עניין נשמתי ער בסודות תורתנו הקדושה?
ועם זאת הם (היחסים) מעוררים שורה של הסתייגויות, לשונות רעות, הבעות של חמיצות, גיהוקים רבניים פרי צרבת ממושכת, צקצוקי לשון ועוויתות עצבניות. בכתבה שפורסמה בניו-יורק טיימס על עליית מניית הפופולאריות של המיסטיקה היהודית – השווה הרב עדין שטיינזלץ את היחס תרבות הפופ-קבלה ליחס שבין פורנוגרפיה לאהבה. השוואה שגויה, פרי דעה קדומה, כבוד הרב.

מאדונה אינה ג'ניס ג'ופלין וגם אינה ג'וני מיטשל, רוצה לומר היא אינה מבצעת או SONG-WRITER של שירת נשמה לבנה ורשאי אדם לאהוב או להתלהב פחות מהמוסיקה שלה. ואולם אין ספק שהיא דמות מובילה בתרבות הפופ שבין האלף השני לשלישי והגיע הזמן לסמן פקודת DELETE זריזה לאמונה התפלה הרווחת לפיה תרבות פופ בכלל ומוסיקת פופ בפרט היא בלתי רצינית באורח נחות, נמוכה בהכרח ולא נחשבת בהשוואה לתרבות המוסיקאלית הגבוהה והקלאסית של אגודת מנויי הפילהרמונית בניצוח זובין. נניח שבירינבוים היה חוזר בתשובה, שיו יו מה מצטרף לישיבת המקובלים בית-אל, האם גם אז היו מאשימים אותם בחוסר רצינות וסופקים כפיים?
יש בעם הזה ברנשים הנוהגים על-פי הכלל אשרי אדם מחמיץ פנים ודאוג תמיד. לעומת זאת לו הייתי יועץ התקשורת של הכס-הקדוש, הייתי מתקרב אל אוזנו, אוחז מאגפון ולוחש; הוד-קדושתו זוכר השערורייה עם הזמרת גלוחת הראש ההיא? מכל מקום עכשיו יש בהחלט מקום לדאגה – המדונה, כבודו, הו אם קדושה של הרחמים, היא נפלה בידי אלו שהואשמו בצליבת האדון…
ונניח שמדונה חשה ריקנות רוחנית מסוימת בעסקי-שעשועים ובחוזי גירושים ובתשלומי מזונות מופרזים ומצאה ט' קבין אור ומשמעות בספר הזוהר הקדוש. וכי מה פסול מצאו חמוצי הפנים בדבר? על מה יצא הקצף בקרב חוגי המתנגדים הליטאים? למה לא לומר לה ברוכה הבאה אחותינו אסתר ולקבלה בסבר פנים יפות?
תופעת הפופ של המאה העשרים עמדה כמעט מראשיתה בסימן שיח הדוק מורכב, מתוח אמביוולנטי ומתמשך בין אלילי פופ לבין זרמים רוחניים, במיוחד מן האגף המיסטי אזוטרי, שסווג פעם כמינות מסוכנת. אליל הפופ תואר בידי הכנסייה השמרנית השלטת כפאגני ולעתים אף כשטני. ג'ון לנון הכופר כמעט נצלב בידי הכנסייה כשטען שעבר את סף הסלבריטאות של ישו. (אפשר כי ההתנקשות בחייו הייתה סגירת מעגל טראגית עם מעשה כשל לשוני משיא הקריירה). ג'ימי פייג' מגרם המדרגות לשמיים, גילה עניין ער במורשתו המאגית הבלתי כשרה, השחורה והסקסואלית של אליסטיאר קרואלי. מיק ג'אגר ששמו מעטר את אינדקס הסלבריטאים בקומניקטי יחסי-הציבור של המרכז הנודע שאת ספסליו חובשת מאדונה, נמשך כזכור לוודו, בשלב שבו יצר את האלבום 'משתה קבצנים' הנפתח בשיר 'סימפטיה לשטן'. ג'ורג' האריסון זצ"ל גילה את הגורו של המדיטציה הטרנצדנטלית והחל מגוון את הפזמוני היה-יה-יה של הביטלס עם הארי קרישנה ויבבת הסיטאר המתוקה של רווי שנקר. מקרטני חובב הכבשים והחוות הכפריות גילה מצדו את מעדני 'טבעול' כמו גם את נציגות ישראל לאירוויזיון, בתו המעצבת גילתה את התגלית של מאדונה. הפופ נמשך לבשורות רוחניות חלופיות והביוגרפיות הטרגיות של כמה מאליליו נתבו עצמן בדרגות שונות של מודעות למסלול אובדני של מרטירים ומשיחים צלובים ומועלים על המוקד. (מוריסון, הנדריקס, ג'פלין, סולן נירוונה)
מחמיצי הפנים כנגד מדונה טוענים שהקבלה אינה מיועדת לגויים. שטויות, הרוזן פיקו דה-לה מירנדולה ויוצרי הרנסנס האיטלקי המציאו את הקבלה הנוצרית בהתלהבות לא פחותה מזו של מדונה, הם חשו כי עלו על המפתח לחכמה הנצחית. הקבלה לא הייתה מעולם נחלתו הבלעדית של בד"ץ חרדי מהסוג המתעקש על גיור לחומרא. היא אינה שמורה כירושה בלעדית מדורות בכספת של ישיבה אולטרה-אורתודוכסית במאה-שערים.
הבלתי מרוצים והנעלבים מנוכחותה של מדונה בעזרת-הנשים של הקבלה טעונים; קודם גיור נוקשה, הובלה למקווה בעירום מלא אך מתוך הקפדה על כללי הצניעות ואחר כך תרי"ג מצוות, כי מעולם לא עסקו לדבריהם אנשים בקבלה בלא הקפדה מוחלטת על כגון דא. לא מדויק. השלב הראשוני הרדיקלי של החסידות ניער את ההדגש הכפייתי על לימוד ודקדוקי עניות. השלב השבתאי, שקדם לו, שבר את מרבית המצוות של היהדות בתחום הרגיש ביותר של חיי האישות. (וראה" אלי שי – 'משיח של גילוי עריות'). בכלל הנמשכים לקבלה לאורך הדורות נמצאו בין היתר יוצרים חריגים, אמנים אוונגרדיסטים דתיים, בעלי דמיונות, טיפוסים רנסנסיים לא ממושמעים, משוררים הזויים, כאלה שהואשמו בכפירה, בכישוף, באי-שקט רוחני, בחתרנות דתית, אמני מולטי-מאדיה נוודים, תקדימים משוטטים של אלילי הפופ.
בניסיון לאבחן את סיבת תסמונת חמיצות-הפנים המסוימת המקדמת את בואה של אחותנו אסתר לעזרת-הנשים של ישיבת המקובלים ניתן למצוא עוד (לצד סנוביזם צדקני, שמרנות ליטאית, רציונליזם בנוסח ליבוביצ'י) גם רתיעה יהודית אופיינית מכל גילוי של הערכה מצד גוי ידוע ולצדה קנאה וצהבהבות ביחס למארחיו הממוזלים של אותו גוי ומעברה השני של אותה משוואה השתכרות המומה מתעלפת וקרובה למחלת נפילה מעצם תשומת הלב.
ועם זאת בניסיון לסמן שלבים בהתפתחות רוחנית עתידית של אסתר המלכה בנתיבות החוכמה הנסתרה מומלץ לה להשתחרר בהדרגה ממניפולציית היחס"צ האופפת את מהלכיה בחיק המיסטיקה היהודית ולהשתחרר במקביל במידת האפשר ממטריית הפטרונות הבלעדית של המרכז לחקר הקבלה, הנראה כפועל לעתים כמפעל שיווק ממוסחר של כרכי זוהר במחיר מופקע, חוטים אדומים, חמסות וענקי 'אנא בכח' כנגד עין-הרע. נכון שגבאיו של ר
ב קשיש אחד משכונת הבוכרים עשו שימוש נמרץ באותה מניית יחס"צ פרי הילת הקבלה לשם הוקוס-פוקוס ומאגיה אלקטורלית, אבל אם אסתר כבר החלה למצוא את האור, היא צריכה להיות חכמה דיה כדי לחפש בעצמה, מבלי שאפוטרופסי-על מסוג הרב כדורי את ברג, אבו-חצירא או הרנטגן, יאחזו את ידיה וילטפו את ראשה בברכת כהנים אמיצה.
בניסיון לאבחן ואולי גם לאזן את התגובה הישראלית לנוכח הופעתה של המדונה בישיבת המקובלים – מסתבר כי זו נעה בין עוטי הבעת הלימונדה הסחוטה, לבין מוכי ההתפעלות שפצחו בקריאות המומות מסוג; מה מאדונה קבליסטית, וואלאה, סבבאה, לא להאמין עד כמה אלוהים גדול ורב כוח ורבותינו הקדושים גם, מבלי לשים לב לגיחוך שבתוספת סיומת ה-
EST למילים עבריות במקור.
אז תרגעו, אנשים טובים, קבלו את אסתר האורחת בעזרת הנשים בחגים בברכה חמה, ורק אל תחמיצו פנים ואל תצהיבו, וגם אל תתעלפו במחילה מרוב תגובת הלם של פסבדו-קבליסטיקה מהסוג המתעקש לקרוא לדיויד בקהאם קבליסט רק בגלל חוטיני השני ולדווח בהתרגשות על ג' אותיות קבליסטיות למהדרין שבצבצו במפתיע בטאטו כשר על עורפה של בריטני ספירס.

-ראו גם
מאדונה והאר"י הקדוש מצפת

מדונה מלכת הקבלה

 

מדונה בויקיפדיה

מדונה בפייסבוק 

אלכסנדר ריבלקה -בין אמונה קבלה וכישוף

עטיפת "מסדר סיריוס " ספר בדיוני שהתגלה כאמיתי מאת אלכנסדר ריבלקה.

אני שמח להציג באתר בפעם הראשונה בשפה העברית את"חלומות האימה של קתולה'ו "  סיפור של סופר המדע הבדיוני והפנטזיה הישראלי בשפה הרוסית ,אלכסנדר ריבלקה בתרגומו של פבל יצקוב

 

אלכסנדר ריבלקה הוא במקצועו עיתונאי בשפה הרוסית של עיתון שנקרא "חדשות השבוע", עיתון בשפה הרוסית.
מלבד זאת הוא סופר מדע בדיוני פנטסיה סיפורי קונספירציות ומומחה ראשון במעלה לנושאי קבלה קונספירציה ואגודות סתר באופן כללי . ובולט בתחום זה גם בשפה הרוסית ששם כידוע תיאוריות הקונספירציה הן חלק בלתי נפרד ממרקם החיים
ריבלקה צאצא ישיר של תלמידו של הגאון מוילנה ומייסד ישיבות ליטא רבי חיים מוולוז'ין נולד בלנינגרד ב1966 ועבד בברית המועצות כעיתונאי וכעורך ופירסם שם שלושה ספרים של סיפורי הומור נושא שכיום קשה מאוד לזהות אותו עימו . ובנתיים הפך לתלמיד ישיבה. מ-1993 הוא חי בארץ וכאן החל לפרסם מאמרים בעיתונות הרוסית לצד מגוון אדיר של סיפורים ונובלות ברוסית בלשיים מיסטיים ופנטסטיים ומהצד הוא חבר פעיל בארגון "הבונים החופשיים " .

.
כן הוא מייסד ומשתתף קבוע ופעיל בדיוניה של "אגודת המכשפים" חבורת אינטלקטואלים וסופרים שמתעניינים האפשרויות היותר קיצוניות של המוח האנושי שמאסו בכישוף "האנושי הרגיל " הלבן והשחור , העוסק בבעיות אנושיות "רגילות" ומבקשים להתנסות ולנסות דברים מתוחכמים וגרנדיוזיים יותר מכך. הקבוצה מתכנסת באופן קבוע מידי שבועיים בתל אביב.ודנה בענייני מדע וקוסמולוגיה , היסטוריה וספרות , בכישוף כאוטי וטקסי , החל מהדברים הקלים יותר של העלאת שדים וישויות מעולמות אחרים באוב והתמודדות יעילה עימם , וכלה ביצירת גלמים וכמטרה סופית ובאפשרויות וההשלכות התיאורטיות והמעשיות של בריאת עולמות ויקומים בידי המכשף.

.הפוליטיקאי

איור לרומן של אלכסנדר ריבלקה. "הלוואה של אלף שנה"

לריבלקה יש גם דעות פוליטיות שהן בלשון המעטה לא קונבציונליות וקיצוניות.
ריבלקה הוא מהמייסדים ומזכיר המפלגה "בעד ארצנו" שבה הוא נמצא מאז 2002 שלה אפשר לקרוא כאחת המפלגות היותר קיצוניות של הימין . אולי הקיצונית מכל . היא קוראת בין השאר להחזרת המלוכה לעם ישראל ולבנות בית מקדש שלישי.
ומה המטרות של המפלגה שלכם ?
ריבלקה אנחנו שואפים כמינימום להשיג את בגבולות המובטחים לעם היהודי בין הנילוס והפרת .
ומטרות המקסימום ?

את כל השטחים בין הפרת והחידקל שזה שטח גדול יותר.. יש לנו גם תקווה להשיג יותר מכך ,כידוע העם היהודי הוא צאצא של השומרים דרך אברהם אבינו שהיה שומרי מהעיר אור .
השומרים עלפי כמה תיאוריות מודרניות היגיעו במקור מארץ דילמון שהיא בחריין של היום ,ואנחנו מעוניינים לכבוש גם את בחריין ולהגיע כך אל הארץ האבות האמיתית . .
ומה עם אפגניסטן ששם כנראה שוכנים צאצאי עשרת השבטים האבודים שהם הטאליבאן של היום ? גם בה אתם מעוניינים ?
לא באפגניסטאן אין לנו שום עניין.

הסופר .


בשפה הרוסית ריבלקה הוא סופר פורה ביותר של ספרי פנטזיה בלשים ומתח. להערכתו הוא כתב עד היום מאות סיפורים שרובם ככולם הופיעו בעיתונות של הקהל דובר הרוסית בישראל. .
הוא כתב ביחד עם סופר הבלשים והמד"ב דניאל קלוגר את מה שהוא ככל הנראה עד היום ספרו המוכר ביותר בקרב קוראי הרוסית " "הלוואה של 1000 שנה . שהופיע במקור בעיתון בשפה הרוסית "וסטי " בשנים 1998-1999 בהמשכים ולאחר מכן יצא לאור כספר ברוסיה.זוהי פנטסיה על עולם חלופי שנוצר ביד השטן כתוצאה מהלוואה שקיבל מהאל למשך 1000 שנה ואת ההרפתקאות של תלמיד ישיבה מעולמנו בעולם שנבנה כל כולו לפי חוקי הקבלה. עבור ספר זה תרם ריבלקה את מומחיותו בידע יהודי וקבלי מיסטי

הסיפור נפתח בישראל המודרנית העכשווית . הגיבור שמעון קוגן הוא סטודנט בישיבה קבלית "שומרי השמיים". חייו משתנים כאשר הוא מגלה בחנות ספרים משומשים את "ספר היכלות " (ספר אמיתי ועוסק בשיטות מיסטיות שונות להגיע לעולמות העליונים.) הגיבור משתמש בשיטות שבספר על מנת לעסוק בתורת המרכבה ולעלות לעולמות העליונים. אלא שבמקום העולמות העליונים שמתוארים בספר היכלות הוא מוצא את עצמו בעולם מוזר ביותר ואפילו מפחיד המזכיר יותר מכל את הגיהנום מהמסורות הנוצריות אבל בהחלט אינו זהה עימו. .
העולם הזה נקרא "תהום אחד מחמשת מחוזותיו הוא "גיהנום "הנשלט בידי מלאך המוות סמאל המוכר גם כ"שטן" ושימעון מזהה בו להפתעתו את האיש שמכר לו את"ספר היכלות " בחנות הספרים המשומשים.

 
 
 

הוא מגלה שהספר שקנה היה זיוף ולא ספר ההיכלות האמיתי. הוא מגלה שהעולם שבו הוא נמצא כעת הוא חלק מהיקום שנגנב בידי השד "תאומיאל " האנטי ספירה הגבוהה ביותר. והוא מחולק לשבע מחוזות שנשלטים בידי שבעה "שדים". ובהם סמאל ,אשמדאי "טלה " (עגל הזהב) ואחרים. הם שולטים בשדים בדרגה נמוכה יותר וגם בבני אדם שנגנבו מכדור הארץ וחיים שם כעבדים והם לא אחרים מאשר עשרת השבטים האבודים של ישראל שכעת מתגלה לבסוף להיכן נעלמו.

בעולם הזה ניתן למצוא חיות פנטסטיות שונות המוזכרות במדרשים כמו בהמות,רחב ,הראם ,הלויתן "עוף החול ואחרים.

מתברר שסמאל משך את הגיבור לעולם זה על מנת להביא על ידו להשמדת עולם זה מאחר שיש לו סכסוך עם הישות העליונה תאומיאל.
הדרך היחידה להרוס את"תאום" היא על ידי חיבור מחדש של לוח שבור ששבעת חלקיו מפוזרים בין שבעת המחוזות של תהום וכולל בתוכו את 42 האותיות של השם המפורש של האל שלו יש כוחות כישוף אדירים שאותם יש לקרוא ב"אנטי בית המקדש " המבנה השטני העומד במרכז שבע המחוזות ואז אפשר יהיה להביא לחורבן "תהום ".
מסתבר שהשם המפורש היה נקרא בעבר ביום הכיפורים בבית המקדש וכדי לקרוא אותו היום יש צורך בכוהן ואין כוהן כזה בעולם של תהום ולכן היה צורך לזמן את שמעון שהוא כוהן וצאצא של כוהני בית המקדש. הספר המתאר את הרפתקאותיהם של שמעון וכמה ידידים שביחד עם מלאך המוות נודדים ברחבי המחוזות של "תהום" בחיפוש אחרי החלקים השבורים של הלוח פוגשים יצורים פנטסטיים שונים מהמדרשים הפולקלור היהודי והקבלה ונוטלים חלק בקרבות רבים.

 
 
 
  

ב-2002 פורסם לספר זה רומן המשך "7המעגלים של גן העדן ". והפעם הגיבור מגיע לגן העדן עם השטן במאבק כנגד מכשף שמנסה לחסל את המלאך המפקח על כדור הארץ וכך להשמיד את העולם .


עם דניאל קלוגר ריבלקה המשיך וכתב את הנובלה "גולגלתו של שרלוק הולמס " על חיי הבלש שרלוק הולמס בטיבט בתקופה שבה הוא היה אמור להיות "מת " לאחר מאבקו בארכי נבל פרופסור מוריארטי .ושם פגש הולמס את הסוכן הגרמני שבו פגש בסיפור האחרון עליו "בקאנון " "הקידה האחרונה ". הסיפור עצמו מתרחש בשנת 1916 כאשר נזיר של כת בון בטיבט מחפש את גולגלתו של הולמס .

קלוגר וריבלקה המשיכו וכתבו ביחד את "היום הראשון בניסן ". .

 
 

ריבלקה ולאבקרפט


ריבלקה הוא ככל הנראה המעריץ הגדול ביותר בשפה הרוסית של סופר הפנטזיה והאימה המפורסם ה.פ.לאבקרפט והוא אחד האנשים הבודדים עד כה שניסה לשלב בין רעיונותיו של לאבקרפט  ומיתוס האימה שיצר סופר זה על ישויות חייזריות אדירות עוצמה שהתנחלו ושלטו בעולם זה לפני מליוני שנים ,ורעיונות מדרשיים וקבליים שונים בסיפוריו ושכותבים על המיתוס הלובקרפטינאני מנקודת המבט היהודית.
הסיפור הראשון שלו מסוג זה שפורסם לראשונה בעיתון "וסטי " ב-1998 היה "חלומות האימה של קתולה'ו  " שבו שלח את גיבורו הקבוע "בלש האינטרנט " להאבק בישויות האימה של לאבקראפט ובכישוף של הנקורונומיקון בתל אביב המודרנית וסיפור זה מופיע כעת באתר זה בתרגום ראשון לעברית.
הסיפור הוא חלק מסדרת "בלש האינטרנט " סדרה של סיפורים קצרים על "בלש אינטרנט" חצי יהודי וחצי סקוטי שגר בתל אביב ומבצע כל מיני חקירות דרך האינטרנט ..יש11 סיפורים ועדיין נמשכת ובהם סיפור העוסק בכת רצחנית נוסך "שער השמיים " ואוייב מפלצתי בסגנון פרופסור מוריארטי מסיפורי שרלוק הולמס..

 ריבלקה פירסם בעיתונים רומן בהמשכים בשם " חציית הים " ( 1999 ) על קטולו" הישות המפלצתית  המפורסמת מסיפורי האימה של ה.פ. לובקרפט שבו הוא מראה שהוא זהה לשר הים המפלצתי "רהב "מסיפורי המדרשים שהאל רצה להשמידו אבל לא יכול לעשות זאת בגלל הצחנה הנוטפת ממנו ……רהב מתואר במדרשים כישות היחידה המעזה לדבר בחוצפה עם האל שמהסס פשוטו כמשמעו להשמידו על חוצפתו .הסיפור עצמו מספר על פירטים יהודים במאה ה18 שיוצאים לחפש אוצר ממשיך לתקופות שונות כולל ימי גרמניה הנאצית ומסתיים בזמננו .
הסיפור הבא שלו שעסק בישויות הלובקראפטייאניות היה הצד האחר של העולם ( 2000) על איש שמגיע לסין ומתמודד עם יצורי המיתולוגיה הסינית ועם כישוף סיני ולובקרפטיאני

כן כתב את " מטהו של אדם " רומן שפורסם בשני חלקים על קשרים בין כישוף יהודי זורואסטרי ולובקרפטיאני "
סיפורים אחרים שלו כללו את :
"שומרי השמיים האחרונים " ( 1996) על רצח צדיק שבוצע בידי מלאך.

“עזאזאל ( 1997) על ארכיאולוג שמגלה את השעיר לעזאזל שנקבר באדמה בידי הכוהנים היהודיים ומשחרר אותו בטעות וכעת נאלץ להיאבק כדי לכלוא אותו שוב לפני שיגרום נזק לעולם .
נסיך הזוהר ( 1998 ) על מיסטיקה וכישוף בקהילה החרדית של ירושלים . רומן שבו אנשי השב"כ מגלים ספר כישוף קדום ומשתמשים בו כדי להרוג יריבים פוליטיים דתיים  במאה שערים שידועים כקיצוניים אנטי ציונים .

עטיפת "להרוג את המשיח ".

  
להרוג את המשיח ( 2000) על מיסטיקה יהודית ונוצרית ועל שד מרושע שמנסה להשמיד את רוחו של המשיח .
"האי של החמור בן שלושת הרגליים .
טרמפיסט בזמן
( המשך לספר המפורסם של דוגלס אדמס מדריך הטרמפיסט לגלקסיה )

בנוסף לאלו ריבלקה חיבר סדרה של 12 סיפורים על חקירות בלשיות של נסיך גרמני ועוזרו בנסיכות גרמנית בראשית המאה העשרים
סדרה של 8 סיפורים על בלש עיוור בהולנד לפני מלחמת העולם השנייה אחד מהם עוסק ברוטריסקיאנים .כולם מסופרים בגוף ראשון .
מלבד זה פירסם ריבלקה כמה ספרי עיון מעניינים ביותר :

 עטיפת ספר יצירה בתרגום לרוסית של אלכסנדר ריבלקה .
הוא תירגם את ספר היצירה לרוסית והוא פורסם בתרגום זה בירושלים ב-1996.

עטיפת "ראיון עם בונה חופשי "

ספרו "ראיון עם בונה חופשי" יצא במוסקוה ב2005 ביחד עם במאי מוסקואי המתמחה בהיסטוריה רוסית Andrei Sinelnikov שהיגיע לישראל וצילם כאן סרט על הבונים החופשיים על פי הספר .
הספר כולל את תולדות הבונים החופשיים בישראל וכולל מסמכים רבים .

 לספר יש נספחים סיפורים קצרים של ריבלקה "נשיקת בתולת הברזל " "המתרחש בנסיכות גרמנית בראשית המאה העשרים "פורטריט של בלש עיוור " שבו הבלש העיוור של ריבלקה מתמודד עם האירגון המיסטי רוטריסקיאנים . ו"שומרים של השמיים האחרונים" על הקבלה .

"מורה דרך לעולם הקבלה " 2006 יצא לאור במוסקוה ובירושלים . זהו ספר מבוא שהוא מסע אל הקבלה והחסידות 26 מסעות לכל מיני עולמות הקשורים בקבלה . כולל סיפורים על מקובלים כמו יוסף דילה רינא .

עטיפת הספר "אל תהיה פראייר".

.
"אל תהיה פראייר
" ( 2007 ירושלים ) ספר של מקרי רמאות אמיתיים בישראל וכולל תיאור מפורט ,54 מקרים אמיתיים של רמאות ואיך להתמודד עם נוכלויות שונות . .

עטיפת "המסדר הגדול של סיריוס "
 

"המסדר גדול של סיריוס " ( 2007 ברוסטוב ) נכתב עם אנדרי סנירוב הוא אחד מספריו המעניינים ביותר של ריבלקה  .זהוא תיאור על מסדר חשאי שמרכזו באיטליה המקיים טקסים על חייזרים שוכני ים מכוכב סיריוס שאנשי האירגון מאמין שהיגיעו לכדור הארץ בעבר הרחוק ונתנו ידע לבני האדם ידע שהיגיע לידיהם.  .

לאחר שנכתב הספר ופורסם וזכה להדים רבים היגיעו למחברים  לתדהמתם עדויות שארגון חשאי  כמו זה שתיארו כבדוי  ועם אידיאולוגיה דומה על כוכב סיריוס  אכן קיים במציאות…. .
וכעת הוא ושותפו עמלים על ספר המשך שמתאר את מסדר "נפטון "אירגון מיסטי אמיתי שהיה קיים במאה ה18 ברוסיה ולדעת המחברים היה קשור לאירגון החשאי של סיריוס ויעסוק גם בעיר נפולי ששם היה למסדר תפקיד חשוב .

עטיפת "קבלה מעשית"

ב-2009 יצא לאור ספרו "קבלה מעשית " .העוסק בכל לחשי הכישוף שאותם אפשר למצוא במסורת היהודית.  

ב-2009  יצא  לאור ספר נוסף  עם אנדרי סנירוב  על סודות בניית הכנסיות ברוסיה ועל הקשר של הבונים למדסר המיסטי של  הבונים החופשיים ( שריבלקה הוא חבר וותיק שלו ). .
ספר נוסף שריבלקה כותב עוסק בתולדות הפשיזם מימי השליט האכדי סרגון הראשן ועד ימינו כולל בזרמים קיצוניים בציונות.
ריבלקה ממשיך לכתוב ספרי פנטסיה קבליים ואני מקווה שאתר זה ימשיך להציג ממכמני הידע והדמיון המיסטי והקבלי שלו.

ראו גם

חלומות האימה של קתולה'ו

ולדימיר איליץ' לנין בלש : על דניאל קלוגר ,שותפו לכתיבה של ריבלקה

בונים עיר חופשית :על הבונים החופשיים

אנשי הקוד :סצינת המדע הבדיוני הרוסית במדינת ישראל

תולדות תורת הסוד: שלב הסיכום על פי יוסף דן

 

 

תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " מאת יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.תשס"ט . בשלושה כרכים.1240 עמודים.

ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!) על תולדות תורת הסוד העברית.
זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית :העת העתיקה" של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.

להלן רשימה ראשונה בסדרה על חוקרי וספרי תורת הסוד וקבלה  שונים .הסדרה תכלול גם כתבות על חוקרים כמו מייסד חקר הקבלה גרשום שלום וחוקרת הקבלה חביבה פדיה  ותכלול כמה מאמרים מקיפים  על  ספר היסוד של תורת המיסטיקה היהודית לדורותיה ,"ספר היצירה"  לאורך הדורות לרגל פירסום הפירוש המקיף ביותר הקיים   לספר היצירה של הגאון מוילנה.

ספר חדש יצא לאור בימים אלו ספר מקיף מעין כמוהו, למעשה המקיף ביותר אי פעם שנכתב בנושאו בידי מחבר יחיד : שלושה כרכים (!)  של 1240 עמודים סך הכל על תולדות תורת הסוד העברית.
זהו הספר "תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה " של פרופסור יוסף דן בהוצאת מרכז זלמן שזר.
לכתוב ספר מעין זה הוא יומרה גדולה מעין כמוה,מה גם שחקר המיסטיקה והאיזוטריקה ותורת הסוד העברית לדורותיה הוא הנושא הפופולארי המוכר והמבוקש ביותר בקרב הציבור הרחב המשכיל מבין כל מדעי היהדות.
וספר ענק זה הוא רק הפתיחה בפרויקט שאפתני מעין כמוהו.
פרופסור יוסף דן הודיע שהוא מקווה לכתוב לספר זה המשכים שיתארו את כל תולדות תורת הסוד לאורך הדורות עד לימינו כפי שגרשום שלום מורו מייסד המחקר בתחום הנחשב לגדול חוקרי היודאיקה של המאה העשרים מעולם לא עשה. ולמעשה איש לא עשה.
ניתן לראות שדן מבצע סיסטמיזציה ומציג סקירה היסטורית מקיפה של תולדות תורת הסוד מנקודת המבט של ההיסטוריון של הרעיונות ומנסה להגיד את המילה האחרונה לגבי כל מה שקיים וידוע כיום בתחום חקר הקבלה ותורת הסוד היהודית וגם לגבי מה שלא ידוע ואולי לא יהיה ידוע לעולם.
ותיאורטית זה בהחלט כבר אפשרי כיום בראשית המאה ה-21 במאחר שכפי שדן מציין מזה חמישים שנה לא נתגלו כלל ממצאים חשובים חדשים בתחום זה. לא מאז גילוי המגילות הגנוזות והכתבים הגנוסטיים בנאג' חמדי במצריים,ולחוקרים כיום אין מסמכים חדשים שעומדים לרשותם שלא עמדו לרשות גרשום שלום ועמיתיו לפני חמישים שנה.
כך שבראשית המאה העשרים ואחת היגיע הזמן לעצור להסתכל מסביב במבט מקיף ולא נקודתי כפי שעושים מרבית החוקרים בתחומים אלו שמעדיפים ( ובדרך כלל מסיבות טובות מאוד ) לעסוק בנושאים ספציפיים מאוד ולסקור את כל מה שידוע לנו כרגע בתחומים אלו ולנסות להגיע למסקנות סופיות נכון למצב הידוע לנו כרגע. .
אכן יומרה ענקית .

עם זאת עם יש מישהו שמסוגל כיום ליצור פרוייקט אדיר מימדים ומקיף כזה בנושאים מסובכים כל כך לאחר מותו של גרשון שלום פרופסור יוסף דן הוא כנראה האיש.

החוקר

חתן פרס ישראל פרופסור דן הוא ביחד עם פרופסור משה אידל ככל הנראה חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר כיום. הוא חיבר ספרים רבים בנושא מחשבת ישראל וקבלה. עסק רבות בחקר חסידי אשכנז ובחקר המשיחיות.. והוא בעל הקתדרה על שם גרשום שלום באוניברסיטה העברית .וחיבר מאמרים רבים ומחקרים רבים על מורו גרשום שלום וחקר את תולדות מחקר הקבלה המודרני .

הוא גם חקר הן את הסיפור העברי בימי הביניים והן את הסיפור החסידי ואף עסק בביקורת ספרות יפה מודרנית. הוא חיבר ספר פופולארי על המחשבה האפוקליפטית בשם "אפוקליפסה אז ועכשיו "( משכל 2000) ספרו האחרון לפני הספר הנ"ל היה הלב והמעיין : מבחר חוויות מיסטיות, חזיונות וחלומות, מן העת העתיקה עד ימינו.( כתר 2005) אנתולוגיה של מבחר קטעים מיסטיים מהספרות העברית עבור הקורא המודרני .
דהיינו אדם רב תחומי בעל תחומי עניין מגוונים יותר מהמקובל בקרב חוקרי הקבלה האחרים.

 

נושאים

בספר הענק עצמו עוסק דן בכרך הראשון בשורשיה של תורת הסוד בימי בית שני בספרים החיצוניים ובמגילות מדבר יהודה.ובהופעתם של המלאכים כישויות חשובות בספרות הסוד ,דבר שהם לא היו בספרות התנ"כית הקדומה. בראשיתה של הספרות האפוקליפטית שדנה בעתיד לבוא באחריתה ימים ובגיבוריה ובראשם חנוך שהפך בספרות זאת למלאך ראשי מטירון. דן ממשיך ומפרט בנושאי תורת הסוד ועד הכמה ניתן למצוא אותם בעולמם שלחז"ל ובמיוחד בסיפור המפורסם על הארבעה שנכנסו ל"פרדס" ושממנו יצא רק רבי עקיבא שפוי שנחשב לבסיס לכל תורת הסוד של ימי התנאים והאמוראים.

בכרך השני עוסק דן בנושאים של תורת הסוד בעולמם של חז"ל בנושאי מעשה בראשית ומעשה המרכבה,המשיחיות,מאגיה ודמונולוגיה בעולמם שלחז"ל מכאן הוא ממשיך לעסוק בספר המרכזי לעתיד בעיני הדורות הבאים ( אם כי בהחלט לא בזמן יצירתו) בספר היצירה משמעויותיו והתפתחותו . וזהו אחד הנושאים המעניינים ביותר בספר שכן בו יוצא דן כנגד דעות מקובלות רבות שלחוקרים כמו גרשום שלום ויהודה ליבס.
נושא מרכזי בספרו של דן הוא עולמם של"יורדי המרכבה " המיסטיקנים הראשונים שעליהם אנו יודעים בברור בעולם ההגות היהודית שהחלו לפעול בתקופה זאת של האמוראים . והוא ממשיך לפרט עליהם בכרך השלישי שמתאר בפירוט את הקוסמולוגיה של יורדי המרכבה ומנתח בפירוט את כתביהם כמו ספרות ההיכלות וספרים הקשורים אליהם כמו " " שיעור קומה ". הוא מסיים בפתח ימי הביניים עם חיבורים אפקוליפטיים משיחיים חשובים כמו ספר זרובבל שהיוו מצע לספרות ימי הביניים שבה יעסק דן בכרך המונומנטלי הבא בסדרה.

תורת הסוד על פי יוסף דן


בספרו דן מנסה קודם כל להגדיר מהי אותה תורת הסוד שלחקירתה הקדיש את כל חייו. יוסף דן רואה בתורת הסוד כמושג אותנטי ביהדות שפותח בקירבה בשלבים מאז המאה הראשונה לספירה.
הא מזכיר שלעומת זאת המושג המקביל כביכול מושג המיסטיקה אינו נמצא בעברית ולדעתו אין זהות בין תורת הסוד למיסטיקה .תורת הסוד היא תחום עיוני בעיקרו המבוסס על פרשנות של כתבים קדומים שניתן ללמדו ולדעתו ולנסח את המסר שהוא נושא אלא שמטעמים שונים דתיים וחברתיים קיימת נטייה לשמור אותו בסודו לעסוק בו בחוגים מצומצמים בלבד. המיסטיקה לעומת זאת שמבוססת על חוויות על טבעיות שאותן חווה אדם בקשר עם כוחות עליונים היא תחום שאמנם ניתן לדעתו בשלמות או באופן חלקי אך ההשגה בו חוויתית ועל לשונית ואי אפשר להביעה בצורה אנושית אלא בצורה חלקית ועקיפה ומרמזת בניגוד לתורת הסוד האזוטרית שניתן להביעה בשלמות אך יש לשמרה בסוד בקרב "המבינים " בלבד . בימינו כמובן תפיסה זאת השתנתה לחלוטין וכיום יש מגמה של קבוצות כמו "המכון לחקר הקבלה " להעביר את כל מה שידוע בתחום לקהל הרחב ביותר..
דן מדגיש שהיהדות דווקא בולטת, בהשוואה לנצרות ולאיסלאם, כדת שיש בה עיסוק רב מאוד בצדדים הנסתרים של המציאות, בנעשה בעולמות העליונים או במה שמכונה בתורת הסוד "מעשה בראשית" (תיאור תהליך הבריאה) ו"מעשה מרכבה" (תיאור ה"מרכיבים" השונים של האלוהות). "העיסוק בסודות האלוהות אליבא דן הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מן היהדות – החל מהנביא יחזקאל שמתאר את מראה האלוהים, ועד הקבלה של ימינו. ועוד הבחנה חשובה: תורת הסוד היהודית מזוהה בציבור לגמרי עם המונח "קבלה",
דן מבקש להדגיש שבעיניו הקבלה היא רק ענף מרכזי של תורת הסוד אבל אחד מני לא מעטים , שהחל להתפתח מן המאה ה-13 ומאז הוא אמנם הענף המרכזי. מה שאנחנו, החוקרים, מזהים כרעיונות חדשים של המקובלים, מבחינת המקובלים עצמם אלה רעיונות שלדבריהם התקבלו במסורת הדורות, דור מפי דור, ומכאן השם 'קבלה'. המאפיין העיקרי של התפיסה הזאת הוא השלכת המונח 'ספירות', שבתורת הסוד הקדומה התייחס למציאות הפיזית של העולם, אל האלוהות עצמה" – במובן של דרגות שונות בתוכה.

יוסף דן .צילום אייל יצהר.

אלא שדן החליט להתחיל את המסע שלו אל תולדות תורת הסוד היהודית לא מן התנ"ך ומספר יחזקאל , אלא מימי בית שני. הסיבה:. בכל ימי התנ"ך יש לנו נביאים שנמצאים בקשר ישיר עם אלוהים. ובמצב כזה אין מקום ואין צורך בתורת סוד. אתה לא צריך 'ללמוד' על האלוהות כשאתה נמצא בקשר ישיר איתה. תיאורי יחזקאל של מפגשיו עם האלוהות יכולים לכאורה להקביל לתיאור של 'יורדי מרכבה' מאות שנים מאוחר יותר , אבל הם אינם 'תורת סוד'. יחזקאל 'מדווח' לפני העם כולו על מה שראה בגילוי נבואי, הוא לא שומר זאת לקומץ תלמידים נבחרים.
לכן תורת הסוד היהודית מתחילה רק במקום שבו הסתיימה הנבואה דהיינו בראשית ימי בית שני לאחר הנביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי .ואגב אורחה דן פותח את הדיון שלו בתולדות תורת הסוד בשאלה המעניינת מדוע בעצם נפסקה הנבואה?
בהיסטוריה הדתית היהודית נשללה האפשרות של תקומת נביא כמלאכי לפני ימות המשיח ושום נביא מאז מלאכי ( שבעצם איננו יודעים אף מי היה ואם מלאכי אכן היה שמו זוהי פשוט מילה שמופיעה בטקסט ,ומבחינתנו הנביא שכתב את הספר הוא אנונימי לחלוטין ) לא הוכר יותר כמי ששמע ישירות את קול ה'
בבבא בתרה הושמעה למשל הקביעה "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ותינוקות ".
מבחינתנו זה אומר שנפסקה למעשה התקשורת הישירה פחות או יותר בין האל והאדם . חז"ל ראו מעתה את הנבואה כנחלת העבר האמונה על אפשרות התגלותה אל לפני בכירים כמו פסה מן העולם .
.מי שטען שיש לו קשר ישיר עם האל כמו המיסטיקנים התייחסו אליו בחשדנות גדולה .אמנם צצו כל מיני חכמים ומיסטיקנים שטענו לקשרים ישירים עם האלוהות אבל אלו תמיד היו בשוליים ולא במרכז החברה.
.
אין זה ברור לנו מדוע בעצם פסקה הנבואה לאחר חגי זכריה ומלאכי .הרי זאת תופעה חשובה שמוצגת בשתיקה ביכול כאילו הדבר ברור ומובן מאליו.אבל אין בו שום דבר מובן מאליו. האם ישבה ועדה של חכמים אי שם אי אז  בימי ראשית בית שני והכריזה שמכאן ואילך אין יותר דברי נבואה ?
אבל המסורת היהודית מעולם לא עסקה בנושא זה במפורש וכאילו התעלמה ממנו למרות חשיבותו .
עם סיום תקופת הנבואה אמנם מתחילה להיכתב ספרות מיסטית עשירה מאוד, שרובה אינו מוכר לציבור הרחב משום שנדחקה למה שמכונה "הספרים החיצוניים". כמה מאלה מכונים "יורדי מרכבה", שמחבריהם "מדווחים", כביכול, בפירוט רב על העולמות העליונים – אלוהים וכל מלאכיו

יצירת ספר היצירה


בין מגוון הנושאים שיוסף דן עוסק בהם בספרו הוא שם דגש רב על שני ספרים מסתוריים במיוחד שהייתה להם השפעה עצומה ומכרעת על הדורות הבאים :"ספר היצירה "שדן בדרך שבה נברא העולם בידי אותיות השפה העברית ,  וספר "שיעור קומה" שדן בדמותו של האלוהים ומתאר את מידותיו העצומות של האל באמצעות רשימת איבריו שמותיהם ומידותיהם האסטרונומיות.
דן מראה שגם לאחר עשרות שנים של מחקר אינטנסיבי ומאות מאמרים וספרים שני הספרים הם בגדר מיסתורין גדול מאחר שאיננו יודעים בידי מי נכתבו ובאיזה הקשר נכתבו ומתי נכתבו . הוא מעריך ושכנראה לא הייתה להם  כל השפעה בזמן שבו נוצרו  ובכל זאת הייתה להם השפעה עצומה על הדורות הבאים שמצאו בהם דברים שהתאימו להם.
דן מראה ששני הספרים האלו הם בגדר אנומליה מוזרה שכן הם נראים כחסרי כל הקשר וקשר למה שעשו החכמים באותה התקופה.

לדעתו של דן אין לראות "בספר היצירה" ספר מיסטיקה שעוסק במיסטיקה של הלשון כפי שהבינוהו בימי הביניים והמקובלים עד היום או בספר שעוסק בדרכים שבהם אשר ליצור גלמים כמקובל במסורת,וגם כפי שטען מורהו של דן ]פרופסור שלום אלא ספר שבזמנו היה בגדר מה שאנו מכנים ספר מדעי דהיינו ספר שמנסה לתאר את מבנה היקום ודרך התהוותו. ואין לו כקשר למיסטיקה וכשפים מאיזה שהם סוג . החשיבה של בעל ספר היצירה היא חשיבה מדעית שיטתית ובכלל לא ספר מיסטי העובדה שהוא נהפך לספר יסוד של המיסטיקה היהודית היא כנראה תאונה של ההיסטוריה .

דן מציין כבדרך אגב גם את העובדה המעניינת באמת שבעל הספר היצירה הוא ההוגה היהודי היחיד אי פעם שיצר שיטה דקדוקית עברית מקורית .כל ההוגים שעסקו בכך אחריו יצרו שיטות המבוססות על הדקדוק הערבי בניגוד אליו והדבר מראה על חשיבה שיטתית הגיונית ומדעית . ככל הנראה הסיבה שהספר מצא לבסוף נתיבות אל סעדיה גאון וחכמי המאה העשירית הרציונליסטים היה משום שמצאו בו ביטוי למדע יהודי אותנטי בתחומי הטבע ובתחומי האלוהות כפי שלא יכלו למצוא בשום ספר אחר והם יכלו להשתמש בספר ובמושגיו המוזרים בעיני הדורות הקודמים להם ליצירת תפיסה דתית ומדעית שיטתית.
יוסף דן מעלה את התמיהה הכיצד חכמי המאה העשירית שעסקו בספר בפרטנות לראשונה לא ידעו דבר על מוצאו ועל גרסותיו הקודמות תמיהה שהוא אינה יכול לפתור אותה .אולם מן הסתם היו לא מעט זרמים שהיו "תת קרקעיים " ולא בהכרך היו מוכרים גם לחכמי התקופות מאחר ששמרו על סודיות והיו מוכרים רק לכמה עשרות או מאות מקורבים ותו לא.

יוסף דן.צילום  : לאה גולדה הולטרמן

 

לדעת דן היה הספר חלופה רדיקלית לכל מה שהיה סביבו בכך שלא היה אמון על פירושם ודרישתם של כתבי הקודש על פי תורה שבעל פה אלא היציג לה חלופה רדיקלית משלו . ולכן הוא מזכיר את אברהם שמאחר שחי לפני מתן התורה היה עליו לחקור אתה מציאות סביבו רק מכוח שכלו שלו כפי שעשה המחבר של ספר היצירה שאולי הזדהה עם דמותו של אברהם כיוצר תורה חדשה שאין לה בסיס בספרות שלפניו.
גם ספר "שיעור קומה " הוא בגדר אנומליה מדהימה בספרותנו שכן איש לפניו לא העז לתאר או אף לרמוז בפרטנות כזאת על מראהו החיצוני של האל שאותו הוא מתאר בפירוט תוך נתינת מימדים מדוייקים של גודל אבריו השונים של האל או אף לטעון שיש לו בכלל מראה חיצוני ,רעיון פגאני במובהק.
דן מעריך שכותב הספר היה אולי מקורב לחוגי יורדי המרכבה שעימם יש לו כמה מושגים משותפים אבל המסקנה שלו שגם אם כך היה הרי לא היה בינהם קשר הדוק. לכל היותר אפשרי לאמר שכותב "שיעור הקומה " היה שייך לקבוצת שוליים של קבוצת השוליים של יורדי המרכבה.
אבל לעתיד לבוא "לשיעור קומה "הנידח והמוקצה בגלל הרדיקליות של רעיונותיו בזמנו הפך לספר יסוד של תורת הסוד בימי הביניים.

סיכום תורת הסוד

אז מה ניתן להסיק מספרו של דן לגבי התפתחות רעיונות תורת הסוד בישראל בימי קדם ?
תורת הסוד הייתה בראשיתה תוצר של חוגים מצומצמים ביותר שכינו את עצמם "יורדי המרכבה " ומנותקת לחלוטין מכל מה שניתן לקרוא לו"זרם המרכזי " של התנאים והאמוראים . אמנם ייתכן שתנאים ידועים כמו רבי עקיבא ואלישע בן אבויה היו בין הראשונים שעסקו בתורה זאת כפי שרומז הסיפור המפורסם על הארבעה שירדו לפרדס אולם כל קשר כזה אם אכן היה קיים ( ( וחוגים מאוחרים של מיסטיקנים טענו לו ) אינו וודאי כלל ואין זה ברור כלל אם היה קשר בין רעיונותיהם המיסטיים של התנאים מה שלא היו ובין הרעיונות המיסטיים שהתפתחו מאוחר יותר. ככל הנראה החוגים האלו התקיימו במשך מאות שנים מהמאה השלישית ועד המאה השביעית בארץ ישראל ובבבל .


בכל מקרה ניראה שחוגי האנשים שעסקו בתורת הסוד הלא הם" יורדי המרכבה"  שמהם השתמרו לנו ספרי חזיונות שקיבלו את הכינוי "ספרות ההיכלות והמרכבה" על מסעותיהם בעולמות העליונים, היו בנתק מוחלט מחוגי החכמים "הקונבנציונאליים" של התקופה .

ככל הנראה המדובר היה בקבוצות נפרדות לגמרי.

וגם עם היגיע שמעם ושמע רעיונותיהם של "אנשי הסוד "הנ"ל  אל חוגי האמוראים יוצרי המשנה והתלמוד,דבר שאינו בטוח כלל וכלל, הללו התייחסו אליהם כנראה בהסתייגות ובזלזול מוחלט ולא טרחו להתייחס אליהם כלל בדיוניהם.
. מבחינתם תורת הסוד "יוק."

ולדעתי אפשר להשוות את מערכת היחסים הזאת למערכת היחסים שקיימת נניח היום בין מדענים העוסקים בחקר סודות היקום ובין מיסטיקנים שמפרסמים ספרי תקשורים על  אותם סודות היקום שאותם קיבלו לטענתם מישויות עליונות מאי שם ביקום.

המדענים אם בכלל יועילו לדפדף בספרים של המתקשרים הנ"ל יזרקו אותם לצד במשיכת כתף ומשיכו הלאה בענייניהם.
אין אנו יודעים מי היו האנשים שכתבו את ספרי ההיכלות והמרכבה מאחר שהם שמרו על אנונימיות מוחלטת אם כי השתמשו בשמות של תנאים ידועים,אך ספק רב אם היה להם קשר כל שהוא אליהם. אולי הייתה האנונימיות המוחלטת שלהם עדות לשוליותם בחברה היהודית .
ואם היה הדבר נכון לגבי יורדי המרכבה בספריהם טענו ליכולות עליה לעולמות עליונים הדבר נכון פי כמה וכמה לגבי "ספר היצירה "וספר "שיעור הקומה" ספרים מהפכניים ממש ברעיונותיהם שנתקלו בתקופת יצירתם באדישות ובהתעלמות מוחלטת,ככל הנראה משום שהיו כל כך שונים מכל מה שהיה מקובל אז עד שאיש לא טרח להתייחס אליהם ברצינות. מה שאינו יכול אלא להביא למסקנה שאחרי הכל הם ניכתבו בידי אישים עצמאיים מאוד בעלי דעות מיוחדות במינם שלא היו חברים באסכולה כלשהי שכתבו את דבריהם ללא קשר למה שהיה מקובל בתקופתם. היו אלו אנשי שוליים שלחלוטין מחוץ "לזרם המרכזי".
התמזל מזלם וכתבי היד שלהם שרדו הועתקו והועתקו שוב בידי מי איננו יודעים ולבסוף השפיעו בדורות הבאים שהיו מוכנים לקבל את הרעיונות הרדיקליים שבהם .
בדרכם שלהם כמובן .
רק כעבור מאות שנים לאחר יצירתם התגלגלו ספרים אלו ,אולי לחלוטין במקרה לידי חכמים מ"הזרם המרכזי " של היהדות כמו סעדיה גאון שהיו מוכנים סוף סוף להתייחס לרעיונות שהובעו בהם. אם נרצה הרי יש כאן חדירה איטית ומחלחלת של רעיונות לתרבות אדישה לחלוטין בתחילה אך נכונה יותר ויותר לקלוט אותם בהדרגה עד שהם מוצאים קרקעי פורייה בימי הביניים והפכו ליסוד ולבסיס לתורת הקבלה
.רק בימי הביניים היו החכמים הנורמטיביים מוכנים לקבל או למצער להתייחס אל הרעיונות שנראו מוזרים כל כך בעיני חכמי ימי קדם,ואז הם הפכו לחלק מוסד מהיהדות הנורמטיבית
דן אינו מסתפק בתיאור מפורט של מצב המחקר אלא גם מביא הרבה מסקנות מקוריות משלו.וזה מוסיף רבות לספרו.

ספרו של דן הוא אכן יומרני מאין כמוהו בתיאור כללי מקיף של תולדות תורת הסוד .. אבל נראה לי שליומרתו יש כיסוי/ בכל פרק הוא מביא תיאור מפורט למדי של מצב המחקר בתחום שבו הוא עוסק ומתאר את המחקרים החשובים בתחום לפני שהוא צולל לתיאור הנושא בעצמו .וכאשר הוא עושה זאת הוא אינו נמנע כלל מלהתעמת עם הדעות המקובלות בתחום ובהן גם של מורו הנערץ גרשום שלום ולהביא גם השקפות סותרות משלו וזאת על סמך המחקרים החדשים והעדכניים ביותר בנושא.

כך למשל בספרו דן תוקף את הרעיונות של שלום ואחרים שראו בקבלה מעין גנוסיס יהודית בהתייחסם לתורה פילוסופית דתית שצמחה במאות הראשונות לספירה במקביל ליהדות ולנצרות וטענה שיש נתק מוחלט בין הבורא של העולם ובין העולם החומרי וכי זה נשלט בידי ישות נחותה ומרושעת שהיא האלוהות של התנ"ך.
לדעת שלום ואחרים אלו היו רעיונות כופרים שצמחו ביהדות עצמה והייתה להם השפעה גדולה על תורת הסוד שבה ואולי צמחו ממנה.
לדעתו של דן לאחר שנים של מחקר כל מה שמסתמן הוא שאחרי הכל אין קשר מיוחד למה שמכונה "גנוסיס " ובין הקבלה אין כל הוכחות לקיומה של "גנוסיס יהודית שקדמה לנצרות ועד כה לא הובאה הוכחה חותכת לקיומו של מיתוס גנוסטי בתוך העולם היהודי .הגנוסיס נשארה תופעה חידתית ואולם לדעת דן על סמך מצב ידיעותינו כיום אין הוכחות ברורות שהיו לה קשרים הדוקים עם ראשית הקבלה.
דן כותב את ספרו כשכלתן רציונליסט קר המתיחס בספקנות רבה ולעתים משועשעת לדיעות ולרעיונות השונים שאותם הוא מתאר.וזה אולי יפריע לחלק מהקוראים שהתרגלו לכמעט הזדהות של כמה מהחוקרים לרעיונות שאותם הם מתארים.
מעניין להשוות את גישתו עם גישה הפוכה לחלוטין של חוקרת הקבלה חביבה פדיה כמשוררת אחד הנושאים שמעניינים אותה בחקר הקבלה זה התגלות החזיונית המיסטית למקובל שהיא מקבילה בעיניה להתגלות למשורר. אלא שדן מראה שהמקובל מכחיש לכאורה את ההתגלויות וחוויות מיסטיות וטוען הכל בידיו הוא קבלה למשה מסיני וישנם רק יוצאי דופן שאכן חווים התנסויות בעצמם . כמדומה שלדעת דן אנשי תורת סוד שחוו התנסויות מיסטיות מעין כאלו הם יוצאי דופן שהרי תורת הסוד הישראלית מבוססת בראש ובראשונה ומעל הכל על פיענוח ופירוש של כתבים קדומים ולא על חזיונות כפי שמקובל למשל בנצרות.

אלא שלמרות דעתו זאת על תורת הסוד היהודית העובדה המפתיעה היא שדן מקדיש חלק נרחב בספרו לאנשים שדווקא מכחישים לכאורה את טענותיו הלא הם "יורדי המרכבה " שכפי שהוא מאשר בעצמו אכן היו מיסטיקנים על פי ההגדרה דהיינו חוו חזיונות שונים ונדדו בעולמות העליונים ואף היו לדעתו סוג של משוררים.
נראה שהשקפתו היא שהם היו יוצאים מהכלל שאינם אומרים דבר על הכלל בתורת הסוד היהודית .ועובדה היא שהם נשארו חסרי השפעה והמשך לגבי תורת הסוד היהודית של ימי הביניים שכמעט והתעלמה מהם ומחזיונותיהם.
נראה לי שהעימות בין גישתו זאת ובין הגישה הסותרת של פדיה וגם חוקרים אחרים ימשיך ויתעצם בשנים הבאות ובספריו הבאים שיעסקו בחקר קבלת ימי הביניים.
לסיכום ספרו של דן הוא נכון לעכשיו וכנראה גם לשנים הבאות הסיכום האולטימטיבי על כל מה שידוע על תורת הסוד הקדומה וגם על כל מה שאינו ידוע.
זהו בהחלט אינו ספר ששווה לכל נפש הוא מפורט ופרטני מידי עבור כך , אלא מתאים בעיקר לחוקרים ולמתעניינים בעלי ידע רחב בתחום. הקורא הממוצע מן הסתם ירתע רק בגלל מספר העמודים העצום שעליו לצלוח שלא לדבר על הניתוח הפרטני של כל נושא ונושא.
ואולי שווה לפרסם גם ספר קיצור של שלושת הכרכים שיביא את הידע שבו נגיש ובצורה ברורה ופשוטה יותר גם לקהל רחב.
יש לקוות שהידע בתחום זה יתרחב מאוד בשנים הבאות אולם אם לא יתגלו כתבי יד חדשים חשובים כפי שקרה למשל עם גילוי המגילות הגנוזות יש מקום לשער שספר זה ישאר בגדר המילה האחרונה והכמעט מסכמת בנושא עוד שנים רבות . ניתן לאמר שמילה נוספת אחריה בתחום זה תוכל להיאמר רק עם יתגלו או יחקרו  כתבי יד חדשים  שלא היו ידועים עד כה בתחום מרתק זה.

אנחנו מחכים בסקרנות לכרכים הבאים של דן בסדרה ולא נותר אלא להחזיק אצבעות ולקוות שהוא יצליח בסופו של דבר לסכם את תולדות התחום כולו עד לפריחה הקבלית של סוף המאה העשרים שאנו נמצאים בעיצומה.
עבורי כקורא ספרו של דן הוא משב של רוח צוננת וקרה ועד כמה שהדבר ניתן אובייקטיבית ברוח המחקר הישן.
.כמה ספרים כאלו יכתבו בעתיד עם שינוי הגישות לגבי הצורך ועצם היכולת של החוקר להישאר אובייקטיבי לנושא מחקרו ועם הופעתם של חוקרים צעירים שונים המצהירים ברייש גלי על הזדהותם עם נושא מחקרם גם בתחומי תורת הסוד היא שאלה גדולה וחמורה.

ייתכן שמה שנראה בעתיד לאור התדרדרות הנמשכת של מצב חקר מדעי היהדות והרוח בכלל באוניברסיטאות  הוא לא כל כך מחקר אובייקטיבי של תולדות הקבלה אלא מחקר של מאמינים בקבלה ובמיסטיקה .,ואם כך יהיה הרי הפרוייקט של יוסף דן הוא בגדר אחרון  ומסכם  מסוגו.

ראו גם

תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה

 

האתר של פרופסור יוסף דן

יוסף דן בויקיפדיה

פרטים על יוסף דן

 

אסכולת ירושלים בחקר הקבלה :נאום לרגל זכייתו של יוסף דן בפרס ישראל

 

יוסף דן על מצב חקר הקבלה

יוסף דן על התחדשות הנבואה בישראל

 

 

אלי שי על "הלב והמעיין "

ביקורת על "הלב והמעיין " של יוסף דן

ביקורת על "על הקדושה " של יוסף דן

 

מיסטיקה יהודית בויקיפדיה

 

איך ללמד קבלה

 

מקובל ,מכשף , משיח ומשורר: הרמח"ל

 

רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל ,בגילומו של השחקן אילן תורן בדוקו דרמה "הבחור מפאדובה מאת משה שמיר , הטלוויזיה הישראלית ,1976.

המלך דוד בן ישי האיש שמאמינים שהמשיח יהיה מצאצאיו ,היה על פי המסורת גם משורר ומחבר ספר "תהילים ".
משה חיים לוצאטו הרמח"ל שנולד לפני 300 שנה מקובל ומיסטיקן ומלבד זאת  כמעט בדרך אגב יצר את הספרות העברית החדשה וכתב את הדרמות החשובות הראשונות בשפה העברית .
וחוץ מזה  תיקשר עם ישות מלאכית בשם "המגיד " ותיכנן לכתוב את ספר הזוהר השני ולהביא את הגאולה ,ולהראות על ידי כך אחת ולתמיד שרק משורר כמו דוד בן ישי  יכול להביא את הגאולה .האם צדק ?

 

קובץ:Moshe Chaim Luzzatto (ramhal) - Wall painting in Acre, Israel.jpg

ציור קיר של הרמח"ל מאודיטריום עכו.

 

אמנם ,לא לכתר שירה וחזון –לרב מזה יתר
שאף עלם זה לוהט –אל גדל-חילים –ומדות :
נפשו נשא למטה הפלאים ביד המשיח !
אך גזו כל-החלומות ,שירו לבדו רק נשאר.
הקשיבו לצליל הבהיר ,רענן כה ומלא עזוז–קדם!
מימי הלוי לא נשמע כמוהו לרוך ולהוד.
ואם חיש נדם המשורר ,כסנונית האביב ,בוא הקדימה –
ראשון היה שיר-סנונית שירו בו קנה עולמו.
יעקב כהן "הרמח"ל " שיר מתוך "ראשים " " מחזור שירים על אישים ידועים (תרצ"ה) בכתבי יעקב כהן :כרך השירים, הוצאת דביר , ע' שיז )

לפני 300 שנה נולד אחד המקובלים היהודים המפורסמים ושנויים ביותר במחלוקת רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל ,. יש נם רבים הרואים בו את האדם הראשון שכתב ספרות עברית מודרנית .
הוא בזמנו נודע במיסטיקן מסוכן שטען   שהוא מתקשר עם ישויות חיצוניות והאמין שהוא המשיח .לכן באופן יוצא דופן מאוד נרדף כל חייו בידי רבני העיר ונציה שהחרימו אותו שרפו את ספריו ושלחו מכתבים ושליחים לכל פינה בעולם היהודי כדי להזהיר מפניו .
אבל לאחר מותו הפך הרמח"ל לאחד הרבנים המפורסמים ביותר ולתורתו יש השפעה עצומה על הקבלה בימינו .וכיום יש חילונים שיושבים ולומדים מפי מורים דתיים את תורתו שפעם נחשבה כמסוכנת פשוטו כמשמעו .
וחוץ מזה ובמקביל יש רבים וטובים הרואים בו את האב האמיתי של הספרות העברית החדשה. האיש שהוציא אותה מהשינה שנמה בה מאז ימי שירת ספרד בימי הביניים והביא אותה לעידן חדש .
בין השאר כתב את המחזה התנכי הראשון שמשון הצעיר על חיי שמשון ואת המחזה האליגורי הקבלי "מגדל עוז " שיש לו ככל הנראה מקור השפעה על אגדת שלושה וארבעה של ח"נ ביאליק ואת המחזה "לישרים תהילה " ולכמה מיצירותיו הספרותיות הייתה השפעה גדולה על ספרות ההשכלה שבאה אחריו.

אז מי היה אותו רמח"ל שהשאיר רושם חזק כל כך לדורות שהיה כה שנוא נרדף ומושמץ בזמנו בראשית ה מאה ה-18 ?
האיש  היה תלמיד חכם משורר מחזאי מהראשונים בשפה העברית ופילוסוף ומיסטיקן וחוזה חזיונות משיחיים וגם ציוני שהגשים ברגליו את עליה התיישבות בארץ ישראל .אם כי חי בה רק זמן קצר לפני שנספה במגפת הדבר.והוא בן 40 בלבד.

אבל בפרק החיים הקצר שבו חי הספיק להגשים שדברים שאחרים אינם מגשימים בפרקי חיים כפולים ומשולשים .
הוא נולד בפאדובה למשפחה שמוצאה מחבל לאוזיץ בגרמניה ומגיל צעיר הוכר כעילוי יוצא דופן . הוא רכש לו ידיעות מרובות בתנ"ך במדרשים בתלמוד ובקבלה והיכיר היטב גם את התרבות האיטלקית החילונית של זמנו .ולא היסס לכתוב מחזות ראשונים מסוגם על פי מודלים איטלקיים הוא חיבר בנעוריו בגיל 17 בלבד את המחזה "מעשה שמשון " מחייו של שמשון הגיבור ( היצירה הספרותית היהודית הראשונה על חיי שמשון מאז המדרשים ) ובו כמו צפה את חייו שלו ואת מאבקיו דרך תיאור מאבקיו של שמשון בדלילה שהיא סמל ללילית של הקבלה .זה שהוא כתב מחזה שהוא באופן יחסי יצירה מלוטשת בשפה מתה כמו העברית בגיל 17 בלבד הוא דבר מדהים כשלעצמו .

ואחר כך   כתב את היצירות המפורסמות יותר "מגדל עוז " ו"לישרים תהילה "שהיו אליגוריות שכיום הן בעלות מעניין מועט יותר . שירתו היא דתית אלגורית לכאורה אבל גם אנושית כללית המדברת אל ליבו של החילוני . הוא היה בעל חוש מוזיקאלי דק בהשפעת השירה האיטלקית וככל הנראה הוא הראשן מזה מאות שנים שראה את עצמו כמשורר אמן..
לדעת רבים הוא המשורר העברי הראשון מאז ימי שירת ספרד שמגלה תרבות פיוטית ודמיון יוצר והוא האיש שהקים לתחייה מחדש את השירה והספרות העברית לאחר מאות שנים של שקיעה .
הוא גם המחזאי הבולט הראשן שכתב בעברית .
אבל ביאליק  לעתיד קונן על שלא השכיל לשלב את יצירתו הספרותית עם רעיונותיו המיסטיים  שהם היו עיקר מחשבתו וכך נפגמה יצירתו .

בשלב מסויים החל ללמוד קבלה מהרב בישעיהו בסאן .ובגיל 20 באחד הלילות בעת שבודד בו למד קבלה שמע קול של "מגיד שלוח מן השמים " שהבטיח לו לגלות לו סודות עליונים המגיד סיפר לו שהמזכה לגילוי אליהו ונשמות שאר הקדושים כמו אדם הראשון האבות דוד המלך ( שלוצטו חיבר מזמורי תהילים שונים בסגנונו ) ואחרים . וכך אכן היה . .מפי "מגיד זה כתב רמח"ל חיבורים בקבלה בכל יום ויום ,חידושים והתגלויות שהסתכמו לדברי לוצטו בהרבה ספרים בחכמת הנסתר , ב3000 דפים סך הכל . רובם לצערנו אבדו ונשרפו ורק מיעוטם נדפסו .
מהו אותו "מגיד "? מגיד הוא מלאך שמתקשר עם גדולים בתורה בהלכה או בקבלה כמו הרב משה קרו שגם לו היה "מגיד כזה שאיתו תיקשר בצפת . ועל פי אחת התיאוריות זה ו מלאך שנוצר בידי האדם שאליו הוא מדבר. דהיינו "גולם " ברמה העליונה ביותר זה שעולה על בן האנוש שיצר אותו , .ומלמד אותו סודות שונים שנבעו ממנו עצמו .
רמח"ל החל ללמד את תורתו לבני חבורה של צעירים שהסתופפו סביבו ששמעו כגאון היגיע אליהם .וקבוצה זאת נשאה צביון של חבורת סתר קבלית בעל ת אופי משיחי .
הרמח"ל היגיע למסקנה שהוא האיש שנועד לכתוב את המשך לספר הזוהר הספר המרכזי של הקבלה המיוחס לשמעון בר יוחאי "זוהר שני " או "זוהר תניינא " שיהיה כתוב בארמית המיוחדת של ספר הזוהר המקורי , בהסבירו כי הזוהר הראשון שהוא יצירה של הגלות ( בלי ידיעתו אכן צדק אם כי לא כפי שחשב שהרי הזוהר נכתב בידי חבורה שהתכנסה סביב משה דה לאון בספרד  ולא כפי שמקובל במסורת בידי שמעון בר יוחאי בגליל  ) ואילו הזוהר השני שלו יהיה יצירה של הגאולה: אחד רבי שמעון בר יוחאי הנר הקדוש ואחד אתה " "אתה משמעו "אני "רבי משה חיים לוצאטו .הוא האמין שכאשר יתפרסם ספר הזוהר החדש הזה מיד יתוקן כל מה שנפגם והתקלקל בגלות ונמצא שתהיה השכינה מתוקנת ומקושטת יותר ממה שהייתה מאז היות עולם " וכדבריו "המשכילים יזהירו כזוהר הרקיע "במשכילים שניים.ויבוא גואל ואולי הוא עצמו יהיה גואל והיה "מנהל לשכינה מתוך הגלות ".
דהיינו הוא האמין שהוא המשיח שיביא את הגאולה . כיום ברור לנו שרמח"ל ראה את עצמו כמי שיכול להיות המשיח,או גלגולו של משה הגואל הראשון שיהיה גם הגואל האחרון .
אלא שהעזתו הקבלית פגעה בו . רעו ותלמידו יקותיאל גורדון מוילנה שבא לאיטליה כדי ללמוד רפואה ויתר על כך ונספח לחבורת הרמח"ל ושיגר מכתב לעירו בו סיפר על נפלאות הרמח"ל וקבוצתו . ומכתב היגיע בסופו של דבר לידי הרב משה חגיז  שהיה לוחם עקשן בשבתאות והוא ורבנים אחרים ראו במכתב עדות שכל חבורתו של הרמח"ל וכמובן הוא עצמו הם שבתאים נסתרים וגרוע מכך.
הם מצאו הוכחות לכך שאנשי החבורה של הרמח"ל מאמינים שתהליך הגאולה כבר החל וקיצו קרוב מאוד. וכי להם עצמם יהיה בו תהליך מרכזי .
וככל הנראה הרמח"ל נתן תפקידים משיחיים ספציפיים מאוד לבני החבורה .
ליקותיאל מוילנה נועד למשל תפקידו של שריה משבט דן ,גלגולו של שמשון הגיבור שיהיה שר צבאו של המשיח .
רבני ונציה החלו לרדוף את הרמח"ל ושלחו שליחים לעירו שיחקרו אותו והללו טענו שבביתו נמצאים מכשירים וכתבים המעידים שעסק בכישוף.

מאחר שלפי התפיסה המקובלת רק אדם מושלם ראוי להתגלות של כוחות עליונים ,בדקו המתנגדים של הרמח"ל וגילו ללא מאמץ רב פגמים שונים באישיותו שאותם היציגו כהוכחה לכך שלא ייתכן שקיבל התגלות מכוחות עליונים .
הם טענו שהוא מחזיק ברעיונות שבתאיים שונים ,ולא מן הנמנע שאכן צדקו גם בכך .
רמח"ל חיבר מזמורים בנוסח ספר תהילים הרבנים פסקו להחרימם ולגנזם מאחר ש"חיברם במקום התהילים לדוד ואמר בליבו שהם בטלים לעתיד לבוא ,ומזמוריו עתידים לרשת את מקומם ". רק כמה מעטים מהם שרדו בידינו .
ב1730 נאלץ הרמח"ל בלחץ הרדיפות לגנוז גם את כתביו בקבלה ולהתחייב שלא יכתוב "שום חיבור בלשון זוהר או באיזה לשון שיהיה בשם מגיד או נשמות קדושים " כל זמן שהוא בחו"ל דהיינו מחוץ לארץ ישראל ,ושלא יורה קבלה לאחרים .
התחייבות את נוסחה בכתב ונחתמה .ורבו ומורו של הרמח"ל ישעיה בסאן נתמנה אחראי לכתביו הגנוזים והסגורים של הרמח"ל על בריח ומנעול כדי שלא יתפרסמו ברבים .
.אבל הרמח"ל כנראה לא יכול היה לעצור בעצמו עובדה הוא חזר לעסוק בקבלה והרחיב את חוג תלמידיו בישיבה חשאית שקיים .
שנים מועטות לאחר מכן. נודע לרבני וונציה שהוא עוקר לאמסטרדם והם חששו שבריחה זאת תשחרר את המשורר מן האיסור להדפיס ספרים וחיבורים . משום כך דרשו ממנו לחדש את שבועתו שלא יכתוב ולא ידפיס שום ספר אלא בהסכמתם שלהם בלבד . . הוא סירב לחתום על התחייבות נוספת כזאת . ואז התחדשו הרדיפות . הרבנים פירסמו איגרת קטרוג חריפה נגד לוצאטו כי "עשה עצמו משיח בישראל נביא וגיבור ואיש מלחמה ..עשה תהילים מק"ן מזמורים שיאמרוהו בשמן הגאולה ויבטל התהילים של דוד ראש המשוררים ..כי ממשה ועד משה לא קם כמשה –אני הוא ולא אחר לדורי דורין " .

הרדיפות שהיגיעו לשיאן בהחרמת לוצאטו ושריפת "כל ספריו ומכתביו ,שיריו ומזמוריו" (!) תופעה שכמעט לא שומעים עליה ביהדות לאורך ההיסטוריה.
בעקבות זאת נאלץ לעזוב את איטליה. הוא היגיע לעיר פרנקפורט בגרמניה וכאן נאלץ לחתום על טוס שהוכן ידי בית הדין של קהילת פרנקפורט לפיו מתחייב הוא "בחרם הגדול בנידוי ושמעתה שמהיום והלאה לא אלמוד עם שום אדם בעולם ,יהיה מי שיהי ליחיד או שנים ויותר חכמת הקבלה ..גם לא להראות לא על ידי עצמו או על יד אחרים שום כתב או חיבור קטן או גדול מכל מה שלמדתי בלימוד הנ"ל .לא אכתוב לעצמו ולא לאחרים ושלא אדפיס מכל הנ"ל על ידי עצמו או אחרים "

.לפחות לא עד שלא יהיה בן 40 שנה וכך גם תלמידיו.
ובנתיים תיבת ספרים הייתה לרמח"ל חתומה וגנוזה בבית דודו .הרבנים באיטליה מצאואה ושלחוה לפרנקפורט ושם "ספרים מועטים הוצאו לשריפה ,ורובם נקברו במקום אשר לא ידע איש את קבורתם ".

לאחר חודשי ייסורים היגיע הרמח"ל לבסוף לאמסטרדאם הסובלנית יותר ( אם כי גם שם היו כידוע אפיזודות של רדיפות ושריפת ספרים של אוריאל דה אקוסטה ושפינוזה) שם חי בנחת למרות שבנתיים רבני ונציה ורבני פרנקפורט הכריזו על עוד חרם ( !) על יצירותיו . אבל נראה שאיש כבר לא התייחס לחרמות חדשים אלו בכובד ראש.

הוא התפרנס באמסטרדם מליטוש יהלומים ומהוראה בבית המדרש אבל הקפיד להימנע מעיסוק גלוי בקבלה ובהוראתה . עם כי עסק בכתיבה בתחומים רבים אחרים כמו מוסר . שם חיבר את ספרו המפורסם והמקובל ביותר כיום "מסילת ישרים " המדריך את הקורא לעלייה הדרגתית במעלות ההתנהגות המוסרית עד לדרגת רוח הקודש.
עד שעלה לארץ ישראל לעיר המקובלים צפת מה שמראה כנראה שהוא החליט להמשיך שם בפעילות קבלית . שהרי שם מותר היה לו לעסוק בכך גם לפי כתב ההתחייבות שעליו חתם וכנראה גם ממניעים משיחיים .

ככל הנראה חשב ששם יתגלה לבסוף כפי שהוא באמת, כמשיח .
ושם נפטר זמן קצר לאחר מכן במגיפה .

באיטליה מן הסתם רוב הרבנים לא הזילו דמעה כשהיגיעה הידיעה.
מעניין שהרמח"ל נפטר בגיל 40 הגיל שרק בו מותר היה לו להתחיל למוד וללמד את סודות הקבלה . מתנגדיו ללא כל ספק ראו בכך אצבע אלוהים .הם ציפו שהרמח"ל ודיעותיו המסוכנות יתפוגגו ויישכחו כאילו מעולם לא היו .

השפעת הרמח"ל

אבל היה זה דווקא  החרם נגד הרמח"ל  שכמו התפוגג מאז.  רמח"ל לאחר מותו  השפיע על שלושת הזרמים הראשיים והעוינים זה לזה שצצו אחריו ביהדות המתנגדים של הגר"א , על החסידות ועל על תנועת ההשכלה שכל אחת מהן ראתה בו דמות מופת הראוייה לחיקוי .
ספרו "מסילת ישרים" הפך לספר המוסר בהא הידיעה של היהדות החרדית לספר לימוד עיקרי של אנשי תנועת המוסר בליטא שהפכו לזרם הדומיננטי בעולם הישיבות ה"מתנגדי " של יורשי הגר"א מוילנה שאמר עליו "אילו היה הצדיק רבי משה חיים לוצאטו חי היום ,הייתי הולך ברגל ללמוד אצלו חכמה ומוסר .  

רמח"ל נלמד היום בכל הישיבות.הוא נחשב ובידי הדתיים כאיש מוסר וכמקובל מהגדולים ביותר.

מאידך הרמח"ל  התקבל בידי המשכילים כאבי הספרות העברית החדשה .

"דומה שאיש שמהמשכילים מהמתנגדים ומהחסידים לא זכר יותר את ההאשמות כנגדו בכישוף במשיחיות ובשבתאות .

קשה לחשוב על אנשים רבים בתולדות היהדות שתדמיתם עברה היפוך דרמתי ויסודי כל כך לאחר חיים דרמטיים כל כך . אולי רק רבי נחמן מברסלב .

ישו הנוצרי למשל שבסך הכל טען  טענות משיחיות  לא כל כך שונות מאלו של הרמח"ל לא זכה לכך.

הרמח"ל סרט הטלוויזיה

אבל למרות חשיבותו העצומה כמייסד הספרות העברית החדשה ולמרות חייו הדרמטיים הרמח"ל הופיע רק לעיתים רחוקות בספרות העברית החדשה.
חיים נחמן ביאליק שהעריץ אותו וראה ברמח"ל כמי שהחזיר לשפה העברית את חינה טבעיותה ועסיסיותה כתב עליו רשימה ידועה בבשם "הבחור מפאדובה  שאותה סיים במילים
חטא לא יכופר חטא עם הרוח והספר לתוכני רוחו וליוצרי ספרו, האישיות היוצרת לא תפסה בהכרתו מעולם את מקומה הראוי לה. בגרסו לתאבה ספרים אין קץ, לא נתן מעולם את לבו להכיר מי ומה היו יוצרי הספרים, ומה היו חייהם וגלגל עולמם. אנשים מישראל יש אשר ידעו ספר חביב עליהם כמעט על-פה ואת שם כותבו לא יכירו. ויש אשר מבלי דעת יקראו את הסופר בשם ספרו. ובדבר הזה לא יושם פדות בין ספר תורני לספר השכלה. "אבי זקני – יספר איש תורני מישראל – הכיר את ה"כרתי ופלתי" פנים אל פנים" ו"אני – יספר המשכיל – זכיתיואם לא השכלנו עד היום לקבוע את שם ר' משה חיים לוצאטו כ"מזוזה" בשער הכבוד של היכל היצירה העברית, אשר כל היוצא והנכנס יגע בה בחרדת קדש וישק ידו למו פיו; ואם עד עתה לא ידענו להשכין את אור חייו ואישיותו ויצירי רוחו בנפש הדור, אור תמיד לא יכבה – אות הוא כי אכן דלונוּ, דלונוּ עד מאד.

 אבל רק מעטים מאוד הרימו את הכפפה שאותה זרק ביאליק . אולי בגלל החשדנות כלפי הדמות של הרמח"ל שלאורך השנים התברר יותר ויותר שהיה יותר מיסטיקן ממשורר.

המשורר יעקב כהן כתב על הרמח"ל שיר קצר שהופיע בסדרת "ראשים " שלו שירים קצרים על דמויות היסטוריות ידועות . שמובא בשלמותו למעלה .

חוקר הפילוסופיה היהודית נחום אריאלי כתב על הרמח"ל רומן היסטורי בשם שישה היכלות "( הוצאת מסדה ,1961) שעליו זכה בפרס ברש. ובו תיאר את חיי הרמח"ל ומאבקו ברבנים מנקודת מבט סימפטית ביותר . אבל הספר שהיציג את הרמח"ל בראש ובראשונה כמקובל ולא כמשורר ומחזאי כמקובל עד אז לא זכה לתשומת לב רבה ונעלם אם כי הודפס שוב לאחר מות המחבר.

הרב משה חגיז יריבו של הרמח"ל.בדוקודרמה "הבחור מפאדובה " מאת משה שמיר .

בשנות השבעים שוב התפתחה התעניינות בדמות הרמח"ל .

 הסופר מחבר הרומנים ההיסטוריים המפורסם משה שמיר קיבל ישירות את האתגר של חיים נחמן ביאליק כתב עליו מחזה טלוויזיה בשם מאמרו של ביאליק "הבחור מפאדובה ": פרשת חייו של משה חיים לוצאטו / ; שעובד לתסריט בידי יגאל לוסין, מיכאל לב-טוב הסרט הופק בידי  , מח' הסרטים הדוקומנטריים של רשות השידור , ב1976.
המחזה במקורו היה אמור להיות חלק מסדרת סרטים שעוסקים בתולדות הציונות. שמיר סיפר שלאחר מלחמת יום הכיפורים בא אליו המפיק יגאל לוסין שהיום זכור בעיקר הודות לסדרת "עמוד האש " שלו על תולדות הציונות וגם הודות לספר שכתב על הינריך היינה וסדרה שהפיק על יהודי ספרד בימי הביניים ) ושוחח עימו בנושא. שמיר היציע שהסדרה תעסוק ביהודים מפורסמים שעלו לאורך הדורות לארץ ישראל ושכל סרט בסדרה יעסוק בדמות מפורסמת אחרת ,יהודה הלוי ,הרמב"ן ,עובדיה מברטנורא ,הרמח"ל ואחרים .
הנהלת הטלוויזיה אז הערוץ היחידי "נדלקה" על הראיון אך החליטה בזהירות להשקיע תחילה בפרק אחד לניסיון לפני שיופק סדרה שלמה .
הדמות שנבחרה לסרט הפיילוט הייתה של הרמח"ל.
שמיר סבר שכדאי לפתוח ברמח"ל משום שהוא קרוב יותר לתקופתנו מהדמויות האחרות שהיציע ולכן מדבר יותר אל ליבנו. כמו כן שמיר הכיר את יצירותיו ואהב אותן מאוד. "זהו אדם שללא ספק היה גאון " אמר עליו .סביר להניח שהרמח"ל דיבר אל שמיר יותר מהדמויות האחרות בגלל עצם הקרבה היחסית שלו לספרות החילונית החדשה שאינה קיימת אצל הדמויות האחרות שאותן היציע .
אך נשאלה השאלה איך למכור את הרמח"ל לקהל המודרני של שנות השבעים בצורה מעניינת ? האם בדרך המחזה טלוויזיונית של אחת מיצירותיו או תוכנית רצינית שתוקדש לכתביו הפילוסופיים או אולי תוכנית שתוקדש כל כולה לתורת הקבלה והנסתר של הרמח"ל .
לבסוף הוחלט ש"הבחור מפדובה " יהיה מחזה דוקומנטרי -דרמטי או דוקו דרמה שילוב של קטעי דרמה עם הסברים מלומדים על חיי הרמח"ל.

המחזה עסק  בפירוט בחייו ויצירותיו של רמח"ל. הוא מצייר בו ביסודיות ובעמקות את דמותו רבת הפנים של המשורר, המחזאי, הוגה הדעות והמקובל, ואת גלגוליו בפאדובה, בוונציה, בפרנקפורט, באמסטרדם ובעכו. במחזה משולבים כמה קטעים מתוך מחזותיו של רמח"ל.

הרעיון המקורי של שמיר היה לא רק להמחיש איך התרחשו הדברים בימי הרמח"ל במציאות של התקופה אלא גם להראות איך בני דורנו רואים את התקופה ההיא. בתחילה חשב להסתייע במראיין אשר יראיין הוגי דעות ואנשים בני ימינו על הרמח"ל תקופתו ורעיונותיו ותוך כדי הראיונות יועלו סצינות חשובות מימי הרמח"ל .הכוונה הייתה שהמראיין יהיה אישיות אקדמאית סמכותית כמו קנט קלארק בתולדות התרבות או יעקב ברונובסקי במותר האדם ,סדרות מדע מפורסמות של הבי בי סי הבריטי של שנות השבעים .
אבל למרבית השמחה רעיונו של שצמיר שבדיעבד נראה כלא מוצלח לא אומץ על ידי יגאל לוסין ומיכאל לב-טוב שכתבו את התסריט ל"הבחור מפדובה .במקום המראיין שולב במחזה הדוקומנטרי מספר שליווה את הסרט ואותו גילם ירון לונדון והוא קשר את האירועים המתוארים בקטעי הסבר ורקע.
יגאל לוסין מפיק הסרט אמר עליו "בבתי הספר הצליחו להרוג את הרמח"ל אנו ניסינו להחיות אותו .

שמיר לא התלהב מהשינויים שנעשו ברעיונותיו . הוא אמר :אני מצטער שנעשו פשרות בכך שירון לונדון בא במקום האישיות המיוחדת של איש המדע .הוא אמנם נחמד ואינטליגנטי אבל הוא יותר תייר מאשר איש מדע שבו משתקפת תקופתנו."


תרגום דמות המורכבת והמוזרה של הבחור מפאדובה לשפת המסך לא הייחה קלה כלל ועיקר.

שמיר שכתב את סיפור המחזה ויצק את יסודות הדוקו דרמה הקפיד להשתמש בעיקר בדברים שכתב הרמח"ל עצמו .אך תמליל תיעודי זה הכתוב בשפה קשה ביותר התגלה במשימה קשה על כתפי הבמאי לב טוב . הוא מצא את העברית שבה דיברו בני התקופה באיטליה ביצירתו של שמיר כארכאית ורצה שהטקסט ישמע אמין אבל גם מובן בידי דוברי עברית של סוף שנות בשבעים . הבמאי פתח בחיפוש אחרי שחקנים שיהיו מסוגלים לדבר בעברית מעין זאת והחיפוש והבחיר הלא היו קלים כלל .נערכו מבחני בד רבם שבהם נבחנה בין השאר גם יכולת השחקנים לדבר בעברית המיוחדת של ראשית  המאה ה-18 והתברר מהר מאוד ששחקני הדור הצעיר של הבמה והקולנוע הישראליים לא ידעו איך להתמודד עם "השפה המוזרה "
( לא ניתן אלא להיזכר בלגלוג בביקורות שנדהמו והזדעזעו מהעברית של שחקני הסרט " מלך של קבצנים"של אורי פסטר בגלל שהייתה שונה במקצת מהישראלית של היום ,השפה המוצגת בסרט היא בסך הכל עברית פשוטה בהשוואה לזאת של ימי הרמח"ל )
בסופו של דבר השחקן אילן תורן קיבל על עצמו את תפקיד הרמח"ל ,ועשה עבודה טובה .
זאת הייתה ההפקה היקרה ביותר שקיבלה על עצמה עד אז הטלוויזיה הישראלית והושקע בה סכום של 200 אלף לירות שמתוכן למעלה שליש התקציב נועד לבניית התפאורות בידי התפאורן אציק אלבלק
אבל שמיר לא התלהב מהסכום הגדול שהושקע בסרט הוא היה סבור שאפשר וצריך היה לחסוך בהוצאות כדי לאפשר את המשך הפקתה של הסדרה על דמויות מפורסמות שהגשימו את רעיון הציונות ועלו לארץ ישראל וסדרה זאת בסופו של דבר לא התממשה ,אולי גם בגלל הוצאות הגדולות על הסרט על הרמח"ל.
הסרט הראשון בסדרה נשאר בסופו של דבר היחיד וחבל . זה היה סרט היסטורי דוקומנטרי ראשון מסוגו של הטלוויזיה הישראלית ולמרבית הצער לא היו לו המשכים רבים .כיום כמובן זה יהיה בלתי אפשרי עבור הערוץ הראשון לנסות אפילו משהו פרימיטיבי ביחס מעין זה בגלל המשבר התקציבי שבו הוא נתון . .

חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ זוכר :
התכנית הזאת הייתה תכנית תעודה מלווה בקטעים מומחזים, שעסקה בחייו ויצירתו של משה חיים לוצאטו. המנחה המלווה שלה היה ירון לונדון.
היא התחילה בכך שירון לונדון הראה לנו את מורכבותו של האיש ואת גיוון יצירתו בכך שהוא הראה לנו בפתיחת הסרט ספרים שונים מתחומים שונים שהרמח"ל כתב. היו שם ספרים מתחומים כמו תורת המוסר, תורת הנסתר, פילוסופיה , שירה. לאחר מכן הובאו בפנינו ציטאטות של אנשים שונים שאמרו על הרמח"ל דברים שונים במשך השנים. ציטוט של איש שטען שהוא מסוכן ליהדות, ציטוט של הגר"א שטען שאם היה חי בזמנו של הרמח"ל הוא היה הולך עד אליו כדי ללמוד מוסר ממנו.
הסרט עקב אחרי קורות חייו של הרמח"ל, בצורה של קטעים מומחזים. הדגש היה על החבורה המשיחית שהקים, ולאחר מכן הפולמוס שהתעורר סביבו, והמרדף שרדפו אותו חכמי  וונציה   ביחד עם הרב הקשוח והקנאי  משה חגיז  שאותו גילם יוסי כרמון
והרב יחזקל קצנלבוגן שאותו גילם זישה גולד שבתכנית זאת שמעתי את שמותיהם לראשונה.
המשחק, אני זוכר, היה טוב מאד במיוחד של אילן תורן שגילם את הרמח"ל וזה ששיחק את מורהו ר' ישעיה בסאני.
התכנית בכללותה הייתה טובה מאד. התסריט היה מרתק והתכנית הייתה מאלפת מאד. את רוב הדברים שאני יודע על הרמח"ל למדתי ממנה.למעשה שם נתקלתי לראשונה בשמו של הרמח"ל ובדמותו שעניינו אותי מאז .

הרמח"ל –ההצגה

מאז שנות השבעים  במיסגרת גל המיסטיקה האדיר השוטף את מחוזותינו שוב התחזקה התעניינות בדמות הרמח"ל והפעם כמקובל ואיש מיסטיקה ולא דווקא משורר ומחזאי כפי שהיה עד אז .

 הוקמו מוסדות המפיצים את כתביו  ורעיונותיו כמו "קהילת הרמח"ל ". ספריו נלמדים בעניין עצום גם בידי חילונים .(בתור דוגמה : ידידה שלי עורכת דין חילונית לחלוטין לומדת מזה שנים את כתבי הרמח"ל ביחד עם ידידותיה מפי מקובל  כדרך להגיע אל היהדות אם כי אין להם שום עניין ביהדות ההלכתית ).

 ולאחרונה הופיע עליו סיפור אינטרנטי בהמשכים שנכתב בידי חרדי אנונימי  בשם "צופן לוצטו 

( הקונוטציות של השם ל"צופן דה וינצ'י הן כנראה לא מקריות בכלל ) .

הרמח"ל המחזה

וכעת הופיע עליו מחזה בשם "אהבת עולם " של תיאטרון תהיר " שבו שולב סיפור חייו בסיפור המחזה מגדל עוז .
הרעיון הוא מעניין מאוד ואף חדשני סיפור החיים הוא דוקומנטרי לחלוטין מסופר בלשון המכתבים ששלחו המח"ל ויריבו זה לזה .
הרעיון הוא יפה חדשני ומעניין .אבל הוא לא באמת עובד מבחינה דרמטית .
הצרה היא שאין הרבה קשרים ברורים בין "מגדל עוז" וחיי הרמח"ל למרות כל המאמצים הנואשים של הבמאי והשחקנים להראות על הקבלות.
באותה מידה ואולי ביתר הצלחה הם יכלו לשלב את סיפור חייו של הרמח"ל עם מחזהו על שמשון הגיבור שגם יש בו ניתן למצוא מקבילות לחייו של הרמח"ל עצמו תוך כדי סיפור מאבקו בדלילה המסמלת את כוחות הרע של הקבלה ,ואלו היו לדעתי מובנים יותר לקהל הרחב .
מי הראוי היה לשלב יתר דרמטיזציה בסיפור חיי הרמח"ל.כפי שהמחזה הוא עכשיו הוא מחזה לחברי אליטה למדנית בלבד וגם אלו עלולים למצוא אותו יבש ולא מובן מספיק ומן הראוי היה להפכו לחי ודרמטי יותר גם עבור הקהל הרחב .

למקובל המייסד של הספרות העברית החדשה בהחלט מגיע מחזה שיציג את הדרמה הקיצונית של חייו לקהל הרחב ביותר .

המשיח כיוצר

אין ספק שהקהל הרחב היום יותר מתמיד בשל לקבל פירוש חדש על דמות הרמח"ל שהוא כיום פחות שנוי במחלוקת מאי פעם.

וזה אירוני במיוחד .

שהרי עובדתית הרבנים שתקפו את לוצטו ורדפו אותו,   צדקו בשיקוליהם .

 לוצטו אכן חשב על עצמו כמשיח שבא. ואפשר בהחלט להבין את חששותיהם  של חגיז והרבנים האחרים  שהוא עלול לפתח תנועה חדשה מסוכנת מהשבתאות מאחר שברור היה להם  היטב שהוא עולה מבחינה רוחנית ומחשבתית על  שבתאי צבי .

ולכן עלול להיות גם  מסוכן פי כמה וכמה  ליהדות האורתודוכסית .

ואפשר להשוות את הרדיפות שנרדף לאלו שנרדף לאחר מכן נחמן מברסלב בידי מתנגדיו ומסיבות דומות .

בכל זאת מעניין הדמיון של הצגתו של הרמח"ל את המשיח העתיד לבוא ( הוא עצמו ) כמשורר ,זה מזכיר הצגה דומה של רבי נחמן מברסלב את המשיח העתיד לבוא ( גם כן כנראה הוא עצמו או גילגולו ) בספרו הסודי  "מגילת ספר" ,כזמר וכיוצר. .

גם הרמח"ל וגם נחמן מברסלב נרדפו כל חייהם בגלל דעות אלו .

אולי המהפך שעברה תדמיתם לאחר מותם מראה גם הנכונות לקבל את האפשרות שהגואל כאשר יבוא לא יהיה פוליטיקאי ולא יהיה לוחם ולא דווקא איש דת  אלא יוצר ומשורר?

רמח"ל בויקיפדיה
הבחור מפאדובה : ביאליק על הרמח"ל

סרט תיעודי על הרמח"ל 

שישה היכלות  רומן היסטורי על הרמח"ל מאת נחום אריאלי

צופן לוצאטו :סיפור  מתח אינטרנטי על הרמח"ל

קהילת הרמח"ל

 

משה חגיז יריב של הרמח"ל

ביקורת של עמוס מדר

מאיר בניהו על עליית הרמח"ל לארץ ישראל

 

המשיח מפאדובה : ירון ליבוביץ' על אהבת עולם

משה שמיר מחבר "הבחור מפאדובה

המשיח מאיזמיר :על שבתאי צבי

נחמן מברסלב ומגילת ספר

סודות האלוהות על פי האר"י ,שפינוזה ,ואילי גורליצקי

טהירו / אילי גורליצקי
הופיע באתר NRG
תקציר הספר :טהירו'- החלל הפנוי שנוצר לאחר שאלוהים צימצם עצמו כדי שתתרחש בו בריאת העולם – הוא אחד ממושגי היסוד שבקבלת האר"י, קבלה שהתסיסה ועוררה את לידתה של התנועה המשיחית השבתאית באמצע המאה ה – 17 – זמן עלילת הספר. סיראריוס וחברתו סופיה, טרודים במסע חיפושים מרתק אחר כתבי יד נדירים של מקובלים, ואחר תמונת 'טהירו' מסתורית שכולם נלחמים להשיגה כדי לגלות בה סודות קבליים הקשורים במהלכי המשיח שבתי צבי. השניים מקורבים גם לברוך שפינוזה, שבאותם ימים ממש רקם את תורתו על אלוהים שהוא הטבע, והטבע שהוא אלוהים, ועל אושרו של האדם שאינו בגאולה המשיחית, אלא באהבת אלוהים – טבע, ובתפיסת האדם את עצמו כחלק מאלוהים. הדי הקבלה ותורת שפינוזה עולים מבין דפי הספר, שבין דמויותיו: שפינוזה, רמברנדט, נתן הנביא, ר' אברהם כהן הירירה, המיסטיקן פון רוזנרוט ואחרים.

השחקן אילי גורליצקי פירסם לאחרונה את הרומן ההיסטורי "טהירו " העוסק בדיונים הקבליים והפילוסופיים והמשיחיים של חכמים יהודיים ונוצריים בהולנד של המאה ה-17 ובו מככבים הפילוסוף שפינוזה המשיח שבתאי צבי ונביאו נתן העזתי ותמונה של הצייר רמברנדט שצפונים בה סודות קבליים מסתוריים .

" ….הפילוסוף שפינוזה ,וגם המקובלים מבית מדרשו של האר"י מצפת ,שואלים אותן שאלות :איך נברא העולם ? איך נמצא לו מקום בכלל ? כי אם אלוהים הוא אין-סוף ,הוא ממלא את הכול ,אין מקום לשום דבר זולתו .ואם זה כך ,איך בכל זאת נמצא מקום לעולם ?"
( מתוך ספרו של אילי גורליצקי "טהירו " ע' 19)

השחקן אילי גורליצקי הופיע לא פחות מ-645 פעמים בתפקיד החכם באדם שלמה המלך במחזמר המפורסם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "  בשנות השישים השבעים והשמונים ואם לשפוט על פי ספרו החדש "טהירו " וספרו הקודם "הסוד הגדול " כנראה משהו מהחכמה הזאת נדבק בו .
בדרך כלל  הציפייה הקבועה משחקנים ואנשי תקשורת סלבריטאים כאשר הם כותבים ספר שהתוצר יהיה איזה ספר רדוד וצעקני , מלא וגדוש עד להתפקע באלמנטים אוטוביוגרפיים מוסווים בצורה הקלושה ביותר האפשרית על מנת למשוך את הקורא שאילולא שמו של הסלבריטאי לא היה מטריח את עצמו להציץ בספר .
אבל אילי גורליצקי הפתיע לטובה, ולא כתב עוד איזה ספר על בגידה של אישה נשואה , או על חיי המין הלסביים של שחקנית מובטלת ברחוב שינקין וכו' וכו' כמקובל אצל סלבריטאים , הוא העדיף לכתוב על משהו רחוק מאוד מסדר היום של הישראלי הממוצע ,רחוק עד כמה שרק אפשר,ספרים העוסקים ברעיונות פילוסופים ומיסטיים . .
מי היה מצפה ספרים פילוסופיים עמוקים (באופן יחסי לספרות היפה במקומותינו ) מהאיש שיזכר לנצח כשחקן שגילם את שלמה במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר כמו גם כשחקן -זמר במופעי זמר אחרים כמו "שוק המציאות " על פי שירת נתן אלתרמן ו"ברנשים וחתיכות " על פי סיפורי הגנגסטרים של דמון ראניון '?
אבל עובדה .
גורליצקי הוא אדם שמתעניין מאוד בקבלה ( דבר שאמנם הוא נפוץ מאוד אצל חילוניים במקומותינו  בימים אלה ) ובפילוסופיה יהודית וזרה ( דבר נפוץ לעין ערוך פחות ) .
וכך והוא חיבר שניים מהספרים האינטליגנטיים ומלאי הידע העצום ביותר שנכתבו בידי שחקן . ויש קשר הדוק בין שני ספריו שהם שונים מאוד מהספרות היפה היוצאים לאור בדרך כלל במקומותינו. שניהם הם ספרים שהם לא כל כך על אנשים כמו על רעיונות פילוסופיים ומיסטיים .


ספרו הראשון "הסוד הכמוס "  ( 2002) עסק במאה ה-12 ובתקופה ההיסטורית של מסע הצלב השלישי לארץ ישראל , ובו הציג חליפת מכתבים פיקטיבית שני האנשים החכמים והמלומדים ביותר של תקופתם ( והמכתבים כתובים בסגנון "פסודו רבני " נמלץ במיוחד שאינו מקל על קריאתם ) , בין החכם היהודי המפורסם מכולם הרמב"ם ובין החכם המוסלמי הדגול בן זמנו אבן רושד. במכתבים יש דיון ברעיונות פילוסופיים שונים של השניים על האדם ,על החברה , על היהדות ועל האסלאם והשונה והדומה בינם ועל עניינים אלוהיים שונים ועוד ועוד דיונים שמהם מסתבר שהיה קשר רוחני הדוק בין השניים .בספרו של גורליצקי ( שהתבסס על מחקר מדוקדק ופרטני מהסוג שכבר לא רואים בימינו אצל כותבים של ספרות יפה ובודאי לא בנושא מסובך וקשה לפיצוח כל כך ),. שהחכמים צריכים להסתיר הרבה מהמוני העם שזקוקים לדת מוחשית אך החכמים אינם זקוקים לכך אך עליהם להסתיר ולהסוות את אמונתם האמיתית הדוחה את רעיון בריאת העולם יש מאיין ואת רעיון תחיית המתים . הציבור הרחב, נאלצים שני החכמים להסכים בכאב לב ,אינו בשל לרעיונות דרסטיים כל כך וערעור פילוסופי עליהם עלול לערער את אמונתו ואת הסדר החברתי הבנוי עליה . וגם בהזדמנות זאת לסכן את חייהם של הפילוסופים ,וכך אין ברירה יש לכתוב על תורות אלו רק בלשון רמזים שתהיה מובנת ליודעי ח"ן בלבד.
המפגש הרעיוני היה אומנם מומצא ,ספק אם הרמב"ם ואבן רושד היכירו זה את זה בחייהם ( אם כי תיאורטית זה לא בלתי אפשרי ) , הפילוסופיה אמנם הייתה על קצה המזלג , אבל ספק אם הקורא הממוצע שגורליצקי אולי פנה אליו יכול היה להבין יותר מזה .. לפעמים פופולאריזציה קלילה של רעיונות היא חשובה לא פחות ואף יותר מהצגה מפורטת ומדויקת שלהם ,דווקא בגלל שהיא מגיעה לקהל גדול יותר שלא היה מגיע לרעיונות אלה לולא כן.
התוצאה הייתה ספר יוצא דופן ולדעתי אחת מיצירות הספרות האינטליגנטיות ביותר שנכתבו אי פעם בידי שחקן תיאטרון .
אלא שהספר  זכה בתשומת לב מועטה כאשר יצא לאור ככל הנראה בגלל אופיו האינטלקטואלי-אזוטרי מידי ,רוב המבקרים היו עסוקים באותו הזמן בספרה של שחקנית שיצאה בו בזמן ותיאר בפירוט את חייה המיניים במתחם שיינקין ,נושא שעורר עניין עמוק הרבה יותר בקרב המבקרים הספרותיים הציבור הרחב מאשר ספור התכתבות בין שני פילוסופים בני שתי דתות שונות ועוד במאה ה-12.
סקס כידוע תמיד מעורר עניין יותר מפילוסופיה.
. גורליצקי לא נרתע מההתעלמות והמשיך לעסוק בנושא שכנראה מעסיק אותו מאוד של הקשרים בין חכמי דתות שונות ודווקא בתקופה זאת של מה שנראה כמלחמת תרבויות ודתות מאיימת .
ולאחרונה יצא לאור ספרו השני "טהירו"   ( 2006) ( טהירו " הוא בלשון המקובלים החלל הריק שממנו ובתוכו נוצר היקום בידי הבורא )  וספר זה עוסק ב ברעיונות דתיים ומדעיים מיסטיים ופילוסופיים מן המאה ה-17 הרלוונטיים גם לימינו ושבהם הוא מראה שההבדל בין השיטות השונות להבנת העולם אולי אינו גדול כל כך .
יש נקודות דמיון בין שני ספריו של גורליצקי בכך ששניהם מראים על פילוסופים ומיסטיקנים בני דתות שונות שמוצאים בינם נקודות השקה ואחווה שאותו אינם יכולים למצוא עם בני דתם שלהם .
וזאת הוא מראה בספר שהמסופר בידי חכם נוצרי פטר סיראריוס דמות אמיתית של מלומד נוצרי מהתקופה שהתעניין בתורה המיסטית של הקבלה ( ויותר נכון בגירסתה הנוצרית ) וידידם של שפינוזה ורמברנדט ומרבית חכמי התקופה,שאיתם הרבה להתכתב .
אין מדע שישכנע אותנו בדבר אלוהותו של ישו המשיח יותר מהמאגיה ומהקבלה .
( טהירו ע' 28)
סיראריוס המתעניין מאוד בכל חידושי המדע מתעניין מאוד באותה המידה גם בכל המתחדש במיסטיקה ובקבלה שכמו מיסטיקנים נוצריים אחרים הוא מאמין שרק דרכה אפשר להגיע אל ישו .

נתן העזתי ,נביאו של שבתי צבי.

הימים הם ימים סוערים ביותר מבחינה זאת , השנה היא 1666 התקופה שבה רבים האמינו שהתגלה מלך המשיח האמיתי האחד והיחיד הלא הוא שבתאי צבי . צבי האמין שהוא נמצא בקשר אישי ומיוחד עם האלוהים בכבודו ובעצמו ונביאו נתן העזתי אף רמז שהוא סוג של אלוהות בפני עצמו ( בדומה למה שרומזים היום חסידיו הקיצוניים ביותר של הרבי מלובביץ') . מוזרותו של צבי לא מנעה ממרבית היהודים ברחבי התפוצות להאמין באמונה שלמה שהוא המשיח וכי קרבה הגאולה. והם לא איבדו מאמונתם בו גם כשזה נאסר בידי השולטן והתאסלם כדי להציל את חייו .
בסיפורו של גורליצקי סיראריוס עוקב באהדה אחרי שבתאי צבי והקריירה שלו שעליהם הוא ועמיתיו מיסטיקאים ומקובלים נוצריים מקבלים עדכונים שוטפים בהולנד מרכז הסחר העולמי של התקופה .

רמברנדט

סיפור הציר בספר שמעניק לו את שמו הוא המרדף של סיראריוס אחרי תמונה סודית שיצר הצייר הדגול רמברנדט ואן רין ( שהשנה חוגג העולם 400 שנה להולדתו) שנודע בציורי המקרא וציורי דמויות יהודיות שלו כמו הרב מנשה בן ישראל . רמברנדט מיסתבר בסיפור צייר גם לא אחר מאשר את אבי המקובלים האר"י הקדוש מצפת ביחד עם אימרה סודית שמי יודע איזה סודות מיסטיים צפונים בתוכה . והסיפור עוסק גם במרדף אחרי תמונה סודית זאת שרמברנדט עצמו מתכחש אליה . .
בנוסף יש עלילה משנית סיפור האהבה הטראגית בין המספר ובין בת משפחת אנוסים.

ברוך שפינוזה

מדוע אומר רמברנדט שהציור קרוב לאלוהים ? כי הציור הוא נכדו של הטבע ,והטבע זהה עם האלוהים .לכן גם הציור זהה עם אלוהים .לכך אני מסכים ,ואין בזה דבר עם הקבלה .
( שפינוזה מרצה את תורתו ב"טהירו " ע' 33 )
במהלך הסיפור אנו נפגשים לצד רמברנדט ודמויות כמו תומאס הובס הפילוסוך האנגלי הרציונאליסט גם בפילוסוף הרציונליסט המפורסם  ברוך שפינוזה שונאם הגדול של המיסטיקנים והמקובלים ובראשם השבתאים ונביאו של שבתאי צבי נתן העזתי שמופיע בהופעה קצרה בסיפור על מנת להתווכח עם שפינוזה על טבע היקום והבריאה והאלוהות .

אנו מגלים  שההבדלים בין הפילוסוף שפינוזה ובין המקובלים מהאסכולה של האר"י אינם כה גדולים כפי שניתן היה לחשוב,למעשה יש אפילו איזה שהוא קו מחבר בין שפינוזה והמקובלים בדרך דבקותם של שני הצדדים באלוהות וברצונם להתמזג עימה . אלא שטענתו של שפינוזה שהאלוהים הוא חלק מהעולם ומכל הישויות שבו וכך כל אדם וכל דבר יש בו מהאלוהות והגאולה היא בזיהוי האדם האלוהות ,היא טענה שאינה יכולה להתיישב עם היהדות המסורתית שרואה באלוהות לעולם כוח חיצוני ונפרד ממנו לחלוטין .אבל אם נרצה אפשר לטעון שהיא עוד טענה מיסטית בדומה לטענות המקובלים ובעצם אינה שונה מטענותיהם מהותית שהרי כמו טענותיהם שלהם אינה ניתנת להוכחה או להפרכה .בדרכו שלו שפינוזה כפי שהוא מופיע בסיפור , למרות הכחשותיו הנמרצות וזלזולו במקובלים גם הוא סוג של מיסטיקן .
"…את תביני סופיה ,שחייך אינם אלא חיי אלוהים .מציאותך הסופית ,המוגבלת ,היא חלק קטנטן של מציאותו האינסופית של אלוהים –טבע. ואת אמנם יצור חולף .אבל תתפשי את עצמך כנצחית ,כי את חלק מאלוהים ".
( שפינוזה ממשיך להרצות את תורת האלוהות שלו ב"טהירו " ע' 152 ).
שפינוזה גם לא היה יחיד מבין ה"רציונליסטים " של התקופה שעסק ברעיונות דתיים לכל דבר , והרי ניוטון אבי המדע המודרני בן התקופה עסק בניסויים מודרניים וגם באלכימיה וחישובי קץ העולם על פי התנ"ך שבהם מילא את רוב זמנו .
ב" טהירו "אנחנו מקבלים פתיתי מידע גדולים על הקבלה הן בגירסתה היהודית הלוריאנית הן בגירסתה השבתאית כפי שהיא מנוסחת בידי נתן העזתי והן בגירסתה הנוצרית שבה מחזיק גיבור הסיפור המאמין שהקבלה היא הוכחה למשיחיותו של ישו אם כי אינו דוחה כלל את שבתאי צבי שנראה בעיניו כמשיח היהודים .
גורליצקי יצר ספר עם מידע מרתק מעביר מידע מעניין מאוד. מבחינת העלילה הכללית . ספרו יכול לעורר עניין אינטלקטואלי עמוק . וכך בעקבות הספר התקיים במכללת אורנים אירוע ספרותי נדיר ביותר: סמינר על פילוסופיה, דת ודמיון – עיון בתרבות היהודית, הנוצרית והמוסלמית בעקבות ספריו של אילי גורליצקי "הסוד הכמוס" ו"טהירו". שבו השתתפו גורליצקי, ד"ר גתית הולצמן, ד"ר משה שנר וסלמן בשיר.

אין הרבה ספרים של ספרות יפה שיצאו בזמן האחרון שיכולים לשמש כבסיס לסמינר כזה.

אולם הצרה היא שמעבר לעניין האינטלקטואלי , סיפור אמיתי אין כאן להוציא אולי סיפור האהבה הטראגית של המספר וגם זוהי עלילה משנית ביותר ולא באמת חשובה או מעניינת .
מה שחסר ב"טהירו " ( כמו שחסר "בהסוד הגדול ") זה סיפור טוב וחזק שיחבר בין פרטי המידע והידע המרתק באמת כשלעצמו . וזה הופך אותם מראש למיועדים כמעט אך ורק לקהל מצומצם יחסית או מאוד של יודעי ומביני ח"ן שמתעניינים במידע ואינפורמציה איזוטרית מרתקת מסוג זה שאותה מפזר גורליצקי ביד רחבה.

קישורים רלבנטיים

טהירו

הסוד הכמוס

צופן גורליצקי :שירי לב ארי מראיינת את אילי גורליצקי 

אילי גורליצקי בויקיפדיה

יום הולדת לגורליצקי

קבלה

שבתאי צבי

רמברנדט צייר היהודים

המלך שלמה ושלמי הסנדלר