ארכיון תג: קומיקס ישראלי

נמרוד רשף , עוזי הלוחם במתנקשים , מטטרון עליון והרובה של אנטון צ'כוב

 

ביקורת על ארבעת חוברות סדרת הקומיקס "עוזי –אגדה אורבנית " כתב וצייר נמרוד רשף ביחד עם עדי ופולי רשף. 2005-2009 . ארבעה חוברות של 142 עמודים סך הכל.

 

 

הקומיקסאי והאמן נמרוד רשף סיים לאחר חמש שנים לפרסם את הסדרה שלו בהמשכים "עוזי " -אגדה אורבנית " עלילות "גיבור" ישראלי  בעל כוחות על  ..את הסדרה יצר יחד עם אביו פולי ועם אישתו עדי.

וזהו ארוע חשוב בעולם הקומיקס הישראלי

מידי שנה בשנה פירסם  רשף בנאמנות ( ) חוברת אחת בעלילה המתמשכת ( להוציא שנת 2008 שבה שכח היוצר לפרסם  חוברת משום מה).

. במשך חמש השנים האחרונות "עוזי "היה אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות  והמרשימים ביותר בעולם הקטן והיצרי של קומיקס הישראלי. כל חוברת בסדרה הופיעה עם שתי עטיפות שונות (!) .כל חוברת של "עוזי " בלטה  מבחינת יכולת הציור שהופגנה בה כמו גוליבר בארץ הגמדים   בין חוברות הקומיקס המקוריות השונות בכל יריד קומיקס בסינמטק בתל אביב ששם הקפיד רשף להציג אותה בהופעת בכורה מדי שנה.

 

ועכשיו לאחר שהסתיימה אפשר להעריך את "עוזי-אגדה אורבנית י " כיחידה אחת. ולא כחוברת שהיא רק חלק ( לא ברור ") מהסיפור הגדול המתמשך.ונשאלת השאלה :האם הצליח נמרוד רשף לעמוד במשימה הגדולה שהציב  לעצמו וליצור גיבור על מרשים לסדרת פעולה ומתח מעולה ?

 

נמרוד רשף עם עוז ימתנקש על.

הקומיקסאי והאמן נמרוד רשף סיים  לאחר ארבע שנים לפרסם את הסדרה שלו בהמשכים  "עוזי " -אגדה אורבנית  " עלילות "גיבור" בעל כוחות על ישראלי ..את הסדרה יצר יחד עם  אביו פולי ועם אישתו עדי.

וזהו ארוע חשוב  בעולם הקומיקס הישראלי

 מידי שנה בשנה  פירסם  רשף בנאמנות ( להוציא שנת 2008 שבה שכח היוצר לפרסם  חוברת משום מה)  חוברת אחת בעלילה המתמשכת . במשך חמש השנים האחרונות "עוזי "היה אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות  והמרשימים ביותר בעולם הקטן והיצרי של קומיקס הישראלי. כל חוברת בסדרה הופיעה עם שתי עטיפות שונות (!) .כל חוברת של "עוזי " בלטה  מבחינת יכולת הציור שהופגנה בה כמו גוליבר בארץ הגמדים   בין חוברות הקומיקס המקוריות השונות בכל יריד קומיקס בסינמטק בתל אביב ששם הקפיד רשף להציג אותה בהופעת בכורה מדי שנה.

  ועכשיו לאחר שהסתיימה אפשר להעריך אותה כיחידה אחת. ולא כחוברת שהיא רק חלק ( לא ברור ") מהסיפור הגדול המתמשך.ונשאלת השאלה ה:האם הצליח נמרוד רשף לעמוד במשימה הגדולה שהציב  לעצמו וליצור גיבור על מרשים לסדרת פעולה ומתח מרטיטה?

 סאגה ישראלית –קבלית "אקשן " ציוני יהודי גאה במיטב המסורת של ה"פאנישר " מצד אחד ורבי נחמן מברסלב מאידך  ,או משהו בסגנון הזה שחובבי מדונה והחוט האדום יאהבו במיוחד.

פרסומת ל"עוזי :"

עם יש רובה בסצנה הראשונה של הסיפור אז חובה על הסופר לירות בו בסצנה האחרונה . .

אנטון צ'כוב

uzi5-nimrod-reshef

 הקומיקסאי והאמן נמרוד רשף סיים  לאחר ארבע שנים לפרסם את הסדרה שלו בהמשכים  "עוזי " -אגדה אורבנית  " עלילות "גיבור" בעל כוחות על ישראלי . את הסדרה יצר יחד עם  אביו פולי ועם אישתו עדי.

וזהו ארוע חשוב  בעולם הקומיקס הישראלי.

 מידי שנה בשנה  פירסם  רשף בנאמנות ( להוציא שנת 2008 שבה שכח היוצר לפרסם  חוברת משום מה)  חוברת אחת בעלילה המתמשכת . במשך חמש השנים האחרונות "עוזי "היה אחד הפרויקטים מעוררי הסקרנות  והמרשימים ביותר בעולם הקטן והיצרי של קומיקס הישראלי. כל חוברת בסדרה הופיעה עם שתי עטיפות שונות (!) .כל חוברת של "עוזי " בלטה  מבחינת יכולת הציור שהופגנה בה כמו גוליבר בארץ הגמדים   בין חוברות הקומיקס המקוריות השונות בכל יריד קומיקס בסינמטק בתל אביב ששם הקפיד רשף להציג אותה בהופעת בכורה מדי שנה.

   ועכשיו לאחר שהסתיימה אפשר להעריך אותה כיחידה אחת. ולא כחוברת שהיא רק חלק ( לא ברור ") מהסיפור הגדול המתמשך. כתבתי אז : " אמנם הסיפור עדיין לא כל כך מובן , לא ברור עדיין מי נגד מי וכיצד כל האלמנטים השונים והמשונים האלו ישתלבו  בסיפור אחד ,ונצטרך לחכות לגיליונות הבאים".

ובכן אפשר לאמר שכעת הרבה יותר ברור.

עוזי גיבור הסדרה היה גיבור הקומיקס הישראלי הבודד  שאף זכה ל"פסל " משלו בגן הפסלים המקיף את מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון ושם ישנם דמויות שונות הלקוחות מקריקטורות ישראליות. ויש להניח שעוזי זכה בכבוד הזה מאחר שנראה כנציג אותנטי מושלם של הגיבור הקומיקס הישראלי.

אמנם היו שטענו וטוענים שעוזי מבטא אתה דמות הישראלי הסטראוטיפית ביותר האפשרית : הטיפוס בעל זיפי זקן המשמיע אמרות קרש מטופשות בזמן שהוא יורה לכל הכיוונים .

אבל עובדה היא שבתור סטריאוטיפ הוא יחיד במינו ,אין שום גיבור קומיקס עברי אחר מסוג זה.  .גם הסביבה שבה פועל "עוזי " שהיא לכאורה מוכרת היטב לקוראים וכוללת למשל קרבות ברחוב אבן גבירול היא תל אביב קצת שונה . זוהי " תל אביב של אקדחים, בחורות, אופנועים ותורת הנסתר "

כאשר פרסמתי רשימה על החוברת הראשונה התלוננתי מדוע רשף מעדיף ללכת הדרך הארוכה של פרסום שנתי או דו שנתי של כל גליון בסיפור המתמשך והבעתי ספקות אם יסיים אותו אי  פעם.

אני שמח לדווח שבניגוד לספקותי  רשף עמד במשימה שהטיל וסיים את הסיפור שהוא כעת רומן גרפי של ממש. והוא רומז שבעתיד יתפרסם כרומן גרפי של לא פחות מ-142 עמודים של סיפור אחד המתמשך כנראה לאורך 24 שעות כמו בסדרה בשם זה . .

אני דבק בעמדתי שלמרות שרשף , אכן סיים את הסיפור היה עליו לפרסם אותו את כולו בפעם אחת.  עובדה שהיא שבכל פעם שרשף פירסם חוברת חדשה היה עלי לקרוא שוב את הסיפור כולו כדי להיזכר מה קרה על מנת להבין את הגיליון הנוכחי וכך קרה עם הגליון הרביעי.וזה דורש מחויבות לאורך זמן  שנראה לי שרוב הקוראים שוב אינם מסוגלים לה…

.

היוצר

נמרוד רשף הוא יוצא דופן בין אמני הקומיקס בארץ וגם בעולם כולו. במשך כמה שנים הוא לא היה  "עוד " אמן קומיקס , הוא גם היה  כוכב בידור של ערוץ הילדים

לערוץ הילדים הוא  היגיע דרך הקומיקס , לדברי  מכרו משכבר הימים ( דרך האספנות המשותפת של קומיקס ) אורי פינק,  היה זה הוא שהיציע לערוץ הילדים   להכניס את ידידו  אמן הקומיקס   רשף לשורותיו  והשאר זה היסטוריה .  עוד תרומה של פינק לתרבות הפופולארית בארץ.

. כאשר היה  רשף בשיא פרסומו כאליל נוער  בערוץ הילדים הוא הופיע כשחקן בסדרת הטלוויזיה "זבנג" על פי סדרת קומיקס של  פינק   בתור עידו זמר הרוק ובכך הוא אולי אמן הקומיקס היחיד שגם גילם באופן קבוע  דמות בסדרת טלוויזיה שמבוססת על סדרת קומיקס חוץ מזה הוא הופיע בסדרות נוספות כמו "קשר משפחתי " צה"ל 1 " ו"ולוויתן בחוף תל אביב " וסרטי טלוויזיה שונים ..

.

אם זאת יש לציין שרשף מקפיד תמיד לציין שקומיקס הוא היה ונשאר אהבתו הראשונה לפני המשחק ולפני מוסיקת הראפ. הוא היה אספן וצייר של קומיקס מילדותו וממשיך בכך עד היום בנוסף לכל עיסוקיו המרובים האחרים  ותרומתו לקומיקס העברי כיום היא מכובדת למדי.

נמרוד רשף בבוורלי הילס

 

רשף  החל את הקריירה  כצייר קומיקס מקצועי בציור וכתיבה   עבור השבועון  "מעריב לנוער" של   סדרת קומיקס  יוצאת דופן שהתבססה על  הדמויות של סדרת הטלוויזיה האמריקנית  "בוורלי הילס 54051" שהיציגה באור קומי למדי את הדמויות של ברנדון , ברנדה חבריהם הוריהם ומכריהם כמעין גירסה אמריקנית ל"זבנג" מאותו המגזין ומאת הידיד פינק. רשף אף טרח להכניס את עצמו לאיד הסיפורים וסידר לעצמו פגישה עם הכוכבות .

מעריב לנוער הכריז במאמר המערכת  " בגליון זה תצא לראשונה בישראל ואולי גם בעולם  סדרת קומיקס מקורי שבה מככבים גיבורי הסדרה… את הקומיקס החדש מצייר נמרוד רשף ,ועלילותיהם של גיבורי הסדרה יהיו חלק בלתי נפרד מהשטח שיוקדש לכוכבי הסדרה הפופולארית " .

גיבוריו  של רשף בסדרה זאת היו ההפך המוחלט מגיבורי הסדרה הטלוויזיונית המוסרניים והמתלבטים. הם הוצגו כגונבי בחינות  חרמנים , מציצים בהנאה לחדר הבנות כשאלה מתפשטות ,קלי הוצגה כרודפת כסף מטורפת. באחד הסיפורים   הם חפרו אחרי אוצרות בחדר המנהל וכך הביאו להתמוטטות בית הספר (!) ברנדון היפנט את חבריו והשאיר אותם מהופנטים ללא מחשבות על התוצאות .ובסיפור המעניין ביותר הופיע רשף עצמו (בתסרוקת של צמה של טרום התסרוקת האפרו שבה הוא משתמש מאז  ) שבה דילן עצמו יוצא מהסיפור כדי לדרוש מרשף שיביא לניצחון במשחק כדורסל לקבוצה שבה השתתף. התמורה :הוא סידר לרשף מזיל הריר פגישה עם קלי הבלונדינית.

מכאן ואילך צורף לכל סיפור גם פורטרט של רשף (אפילו לפינק עוד לא היה פורטט כזה בסיפוריו..)

 הסדרה פורסמה בחוברות 16-44 ב1993. החל מה-17 בינואר ועד ה30 ביולי 1993

.גיליון 44 שבו הופיע הסיפור האחרון היה במקרה או לא במקרה  גיליון  שסימן נקודת מפנה . זה היה המגזין   האחרון שאותו ערך העורך הוותיק  אמנון בירב .משה יהלום עורך המשנה כתב את מאמר המערכת שבו תיאר את הצלחתו של המגזין שאין נער במדינה שלא קורא אותו ,ושגבר על כל מתחריו .בחוברות הבאות התרחב "זבנג" של פינק ל3 עמודים .

 הסדרה עד כמה שידוע לי זהו העיבוד היחיד לקומיקס של סדרה זאת .ואני שואל את עצמי אם  עיבוד זה נעשה בידיעתם של מפיקי הסדרה בארה"ב.

מאז התדרדר  גם אותו  "מעריב לנוער" לאחד המגזינים המאוסים  ביותר של המדינה עם כל הפרסומות והתכנים מעריצי הסלבריטאים שבו.  עם זאת רשף פירסם שם עוד סידרת קומיקס קצרת ימים בשם "איבי והצפוניים " על עוד נער "אופנתי  " וחברתו שונאת הקריאה . הסדרה למרבית השמחה לא העריכה ימים.

האיש שלא היה טרזן. 

נמרוד רשף הופיע בכמות גדולה של מופעים אבל המעניין בינהם היה בעיני מופע שבו לא הופיע לבסוף [

מחזמר על טרזן איש היער.

ב-1999 הודיעה המפיקה מרים עציוני על כוונתה להעלות על הבמה מחזמר על טרזן שיכתב בידי סמר שיר ( איך!!! זה כבר הוריד את הציפיות בצורה דרסטית לגבי המחזמר ) . בין החובבים והחובבות שלטרזן החל מיד ויכוח קדחתני בנושא האם רשף ראוי לשאת את הסכין ואזור החלציים של איש הקופים .חובבת אחת טענה שרשף בהחלט מתאים בגלל פניו הקשוחות והמכוערות בעיניה מה שמתאים לדרך שבה תיאר בוראוז את טרזן במקור . חובבת אחרת קבעה שרשף יצטרף להיפטר מכל התסרוקות שלו כדי שיתחיל להיראות כמו טרזן .

אני ציינתי שלתסרוקות הראסטה שלו  שמוצאה בתרבות הרגאי של ג'מאיקה יש שורשים אפריקניים מסוימים ולכן אין מניעה שטרזן יסתובב  עם הרסטה על הבמה זה אפילו יוסיף לו חן מסויים.

בסופו של דבר המחזמר המתוכנן בוטל ושכן חברת וולט דיסני הודיעה שהיא עצמה מתכננת להעלות מחזמר על הנושא בעצמה בישראל רעיון שנגנז גם הוא ,וחבל. מאז עלה על הבמה מחזמר אחר בכיכובם של יעל בר זוהר ויהודה לוי . אך עדיין נשארת השאלה המציקה איך היה נמרוד רשף מופיע בתור טרזן ,אני מנחש הרבה יותר טוב מיהודה לוי . .

 

אדי בלאגן 

אדי בלאגן - נמרוד רשף מצייר קומיקס / נמרוד רשף

 

הסדרה הידועה באמת של רשף  היא "אדי בלאגן " שאת סיפוריה כינס   רשף   בספר בשם זה  ( הוצאת קוראים 2005).

הסדרה  החלה לרוץ  במגזין הילדים של "עיתון ערוץ 6"  עוד מהגיליון הראשון שלו  ב- 1997  ורצה  שם למשך זמן רב מאוד  הם היגיעו לגליון 51  הסדרה היחידה ששרדה מראשיתו של המגזין . .   זו הייתה גם הסדרה המצליחה   ביותר של המגזין מראשיתו   כפי שהראו סקרים שונים של הקוראים שפורסמו במגזין, מעל ומעבר גם למתחרים עקשניים כמו "הוגו " של קורן שדמי ומתחרים איכותיים כמו  "יובב בן יואב בן חלב" של רוביצ'ק . הסיפורים הופיעו תמיד  ב"עיתון ערוץ הילדים "  כאשר לצידם  מעין תמונת מוגדלת של עמוד אחד של אדי במצב מגוחך/מייצג כלשהוא.

 עד כמה יש ליחס הצלחה זאת רק לקומיקס עצמו ועד כמה לפופולאריות של רשף ככוכב ילדים זאת שאלה גדולה מאוד , שלא כאן המקום לדון בה.

 

אדי בלאגן הוא ילד בן 12  שמוצץ  כל הזמן  קיסם בפיו כדי להיראות "קול" בדומה לגיבור הקומיקס הצרפתי "לאקי לוק". . רשף מכחיש בתוקף  את הטענות שאדי בלגן אמור לייצג אותו עצמו בילדותו ומוכן  לכל היותר להודות  שאדי בלגן מייצג  גרסה אידיאלית שלו עצמו בילדותו.   הוא מתאר את אדי  כילד " שהישראליות לא מעניינת אותו רק התרבות האמריקנית " וככזה הוא אכן מייצג חלק גדול בנוער כיום.

 הסיפורים  מתארים את עלילותיו של אדי  חבריו חברותיו ,הילד השמן ילדה שסנובית שבה אדי מאוהב   והילדה ההרפתקנית שמאוהבת בו ועושה צרות צרורות לכל מי שאדי מעז לגלות בה עניין  ויש את המורה המכשפה אבל הסקסית והמנהל המטופש .

אדי בלאגן נמרוד רשף

אחת הנקודות המעניינות בסיפורים אלה לילדים בגילאי היסודי היא המיניות הלא מוסתרת של הדמויות , המורות ( לא המורים ) והתלמידים . מהסיפורים  ברוך לחלוטין שאדי בן ה-12 רוחש תשוקה מינית למורתו ( שמופיעה לפחות פעם אחת בסיטואציה מינית עם בן זוגה ) ופיו נוזל ריר בכל פעם שמופיעה  מורה סקסית מחליפה. לזעמה הרב של חברתו.

רשף שתמיד שמח למלא את בקשות הילדים הקפיד להציג  בחוברת 4 של המגזין  פוסטר  בגודל מלא של מורתו  הסקסית של אדי ותיאור מפורט של גופה כולל אגן הירחיים. רק השדיים לא תוארו משום מה….

 אדי בלאגן כיכב לצד רשף  ביומן לתלמיד שהופיע ב-1998 ושגם בו כמובן הושם דגש רב על הפעילות המינית של תלמידי בית הספר .מלבד "זבנג " זוהי סדרת הקומיקס היחידה ש"זכתה " לככב ב"יומן לתלמיד" אך בברור כאן זאת אינדיקציה של הפופולאריות של רשף עצמו ולא דווקא של "אדי בלגן ".עד כמה אדי בלגן הוא פופולארי באמת ללא הערך מוסף של הפופולאריות של רשף כמגיש  בערוץ הילדים את זה אפשר לראות רק עכשיו שרשף שוב אינו כוכב  ילדים.  קריאה בכרך מראה  שסך הכל אדי בלגן נשאר   מה שהוא תמיד היה קומיקס בינוני  ומטה עם דמויות סטריאוטיפיות להחריד וללא הומור מצחיק באמת שיכסה על הפגמים. . כל מה שרשף עשה שם אורי פינק כעבר עשה והרבה יותר טוב  מכל בחינה ב"זבנג " . רשף על פי סיפורים אלה הוא התלמיד חסר המקוריות של פינק .ההבדל הגדול בעינהם מסתכם בזה שאם פינק נראה  לרוב ככותב מנקודת המבט של הדחויים וה"חנונים" למינהם הרי גיבוריו של רשף הם בעיקר המקובליטם והמקובלות של הכיתה.

הכרך השני בעלילות  אדי הוא "אדי בלאגן "הרפתקה במצרים " ( קוראים 2010 )   "עוסק בהרפתקאותיו של אדי  במסע בזמן למצרים הפרעונית. ,ואולי יהיו כרכים נוספים.

מיצי קיצי מיאו

. ב-2007 הוא פירסם  אלבום קומיקס נוסף לילדים "מיצי קיצי מיאו " שאותו כתב עם אביו פולי שותף קבוע בפרוייקטים שלו.

נמרוד ופולי רשף .צילם חנוך גריזיצקי

 זהו סיפורו של אלכס, חתול שמוצא עבודה במסעדה בכפר החתולים "מיצי קיצי "  העומד בפני סכנה גדולה  בשל בניית כביש מהיר שיעבור דרך הכפר והיער הסמוך וויהרוס את החיים השלווים בכפר שבו דבר לא משתנה. .
אלכס וחבריו מתגייסים להצלת הכפר ולהיאבק  בבירוקרטיה היבשה ואגב כך אלכס מנסה  לכבוש את ליבה של החתולה הכי יפה בכפר.

ב-2008 הוא חזר אל עולם הילדים בספרו "ממי-חרוזים מצחיקים " על ילדה סקרנית שכל הזמן שואלת שאלות. במקור הוא יצר את הדמות עבור פינה שבועית  בתוכנית הטלוויזיה  של הערוץ הראשון זאפ ל-1. שם רצה ממי במשך שנתיים   ודרכה  להתייחס רשף  לכותרות בחדשות דרך ציורים צבעוניים ומצחיקים וטקסטים מחורזים.  

 הפרוייקטים  האלו מראים שנמרוד רשף  הוא אחד הקומיקסאים הבודדים מאוד אצלנו כמו אורי פינק וארז צדוק שאינם רואים כל פחיתות כבוד ביצירה לילדים. ועושים זאת בהצלחה יחסית. .

כל מה שתואר עד כה שונה עד כמה שאפשר מנושא הדיון כאן "עוזי " אבל זוהי הוכחה ברורה לכך שרשף הוא יוצר רב גוני המסוגל לעסוק בז'אנרים שונים לגילאים שונים. .

ועכשיו לאחר שתיארנו את היוצר היגיע הזמן לנתח את היצירה עצמה "עוזי ". .

היצירה

אולי כדאי שאציין בהזדמנות זאת את מה שמדריך אותי בביקורות קומיקס .

בניגוד לרוב המוחלט של המבקרים ושל הקוראים איני מתעניין במיוחד באמנות ( ויש להודות איני מתיימר להיות מומחה גדול בסגנונות אמנותיים אם כי אני יודע היטב את מה אני אוהב ומה לא ) ומתמקד לחלוטין רק בסיפור שמבחינתי האמנות כל כולה באה רק לשרת אותו.
גילוי נאות : זאת כמעט דעת יחיד בין חובבי קומיקס שמעדיפים תמיד את האמנות הויזואלית על הסיפור. .
אכן יש להבדיל כאן בין האמנות ובין הסיפור.
לגבי האמנות יש לי רק שבחים לרשף שיצר את סיפור הקומיקס ההרפתקני הטוב ביותר בעברית מאז שנות השבעים . עוזי" הוא יצירת הקומיקס הטובה ביותר של רשף עד כה.עולה בכמה דרגות על סיפורי "אדי בלגן " שלו על עלילות תיכוניסט תעלולן וחבריו , ומראה שהוא מסוגל להצליח כצייר במגוון של סגנונות .
. "כאמן צייר של סיפורי הרפתקאות פעולה נמרוד רשף הוא ללא שום ספק אמן הקומיקס הטוב ביותר בישראל כיום..
הטוב ביותר מאז גיורא רוטמן שפעל בשנות השבעים וראשית שנות השמונים כאמן סיפורי ההרפתקאות של "הארץ שלנו ".
אפשר לראות ברשף ממשיכו ויורשו הכמעט רשמי של וטמן מבחינות רבות בתיאור של גיבורי הפעולה הישראליים כל כך ואויביהם המרושעים ובשמירה על הריאליזם היחסי של העלילה ובאמנות הפרטנית בסצינות הפעולה האלימות.
אלא שצרה צרורה שההתחרות בתחום הזה בקומיקס הישראלי הייתה עד כה מועטה מאוד כך שאין לאמר שהתואר הזה אומר הרבה. ..

הסיפור

והסיפור עצמו ? :
זהו סיפור פעולה סביר. ואף מבטיח רבות.
יש בו אלמנטים טובים ויש פחות , .
יש בו התייחסויות לגבי גיבורים ישראליים כמו רובה העוזי שמידע עליו ניתן בראשית החוברת הראשונה ואריאל שרון שהוא מסתבר מגילוי נאות בסזף גליון 2 מקור השראה לדמות הגיבור החייל השנוי במחלוקת ששובר את החוקים עבור מטרות שנראות חשובות יותר בעיניו.

הגיבור הוא בעברו חייל שהסתבך עם מפקדו שמחפש את עצמו באזרחות כשלצידו חברו הטוב, כלי הנשק העונה לשם "עוזי". היום הוא מעין סוכן חשאי פרטי מתוסכל בעל כוחות על מסוגל לעוף. ובעל נטייה להשמיע בדיחות קרש בנוסח הבלש של הסרט האפל , במיוחד כאשר הוא נלחם עם נשים יפהפיות וקטלניות (וזה קורה כל הזמן ) . הוא מיודד עם מקובל בשם אלישע ( בן אבויה ? הסיפור רומז על כך שהמדובר בתנא הקדמון בשם זה שהפך להיות כופר המוזכר שוב ושוב בסיפורי המדרש כסמל לכפירה בה' אם כי זה נשאר לא ברור ) ועם מיסטיקן בעל כוחות כישופיים כנראה בשם שמעון מאגוס.

 הוא נלחם בקבוצת מתנקשים רוסיים ומנסה להגן על חייו של מליונר ממוצא רוסי עשיר המזכיר את גיידמק ועל בתו היפיפיה והסקסית אך הקטלנית .

.כסיפור על גיבור על זהו סיפור למטה מבינוני מאחר שכוחות העל של גיבור העל הם בגדר מיותרים לחלוטין והם רק הורסים את המתח של הסיפור. איך קרב מתמשך של גיבור שיכול לעוף ביפהפייה כפי שקורה יותר מפעם אחת לאורך הסיפור יכול לעניין אותנו? הסימפטיה של הקורא נמצאת לחלוטין בצד של היפהפייה הקטלנית "הרעה" שבה הוא נלחם מאחר שהיא בבירור הצד החלש. .
.על מנת להגן על אוליגרך רוסי לא צריך גיבור בעל כוחות על שמסוגל לעוף. מספיק לוחם מיומן. .ההנחה שלי הייתה לאורך שלושה גיליונות שכל זה הוא רק עלילת משנה שנועדה לפנות את הדרך לעלילה האמיתית המרתקת שרשף רמז עליה שוב ושוב.

ומהי העלילה המיסטית שבסיפור  ? מסתבר שעוזי קשור או זהה בצורה בלתי ברורה עדיין לקורא ותישאר כזאת גם לאחר הגיליון המסיים של הסדרה לישות המלאכית "מטטרון " שהוא במסורות קדומות חנוך מאבות האנושות שהפך למלאך עליון שני בלבד בכוחו לאל .

מסתבר שהאל הכנעני הקדום "רשף " אל הרעם מאיים לחזור על העולם ולהרוס אותו או להשתלט עליו או לא ברור מה . .נמרוד שותל פה ושם פרטים ורמזים שונים שמראים על מחקר מעמיק שביצע כמיסטיקה יהודית כהכנה לסדרה .חבל מאוד  שהמחקר הזה הלך לשום מקום.
.כן כן חברים היה אל כנעני קדום בשם כזה והבדיחה כאן היא לא כפולה היא אפילו משולשת או מרובעת אבל צריך להיות נמרוד רשף ואלי אשד כדי להבין אותה לעומקה ומכיוון שבדומה שלקומיקסים של אלן מור וניל גיימן אף אחד חוץ מאיתנו ( ומן הסתם שאר יוצרי הסיפור ) לא יבין אותה אז אסביר אותה ואת השלכותיה כאן . .
רשף הוא אכן שמו של אל כנעני קדמון כפי שצויין נכונה בחוברת .
"רשף" הוא גם השם העברי שניתן לאל "תור " מסדרת מארוול קומיקס בזמן שפורסם בעברית בשנות השישים במגזין קומיקס בשם "בוקי " כנראה משום שהשם נשמע טווטוני מידי לאוזניו הרגישות של העורך אשר דיקשטיין.
רשף הוא גם השם של אחד אוריאל רשף יוצר סדרת הקומיקס "הגולם " ביקום חלופי שנוצר בידי כותב שורות אלו ובידי אורי פינק.
רשף הוא גם שמו של אוייב של הגולם בסדרה זאת ,אל כנעני קדמון שנוצר בידי הקומיקסאים הלא מתוגמלים של סדרת הגולם כרמיזה לעגנית לגבי הבוס שהפך לאחד האוייבים של הדמות שאותה יצר.
רשף כפי שמן הסתם גם הקוראים הרגילים שמו לב הוא גם שם המשפחה של נמרוד יוצרו של עוזי וזה יוצר כל מיני פיתולי עלילה אפשריים מעניינים ואף מדהימים בהשלכותיהם .
( וכמדומני שרשף בגרמנית זה "פינק " ).
עכשיו הכל ברור ?
חוששני שלא .
ולמען האמת גם לי לא.

נמרוד רשף יצר פיתולי עלילה מעניינים בחוברות אבל משום מה התעלם מהם לחלוטין בחוברת האחרונה המסיימת שאמורה לסגור בצורה משכנעת את כל הקצוות שרשף יצר לאורך הסדרה.

, אלה  שכל כולה בזבוז זמנו של הקורא , עוסקת  אך ורק בהצלתו של טייקון הרוסי מפעולת התנקשות בחייו שמסתבר שאורגנה בידי בתו.
מסר רוחני או מיסטי קבלי לעולם אין כאן ,רק כמה קרבות ירי,  תמונה יוצאת מהכלל של עוזי דוהר באופנוע אל הרעים וכמה גופות.
זה הכל ?
כל עלילת המשנה  המסקרנת נשכחת כאילו לא הייתה קיימת מעולם. .

האל הכנעני רשף, מורו של עוזי אלישע שמתברר שהוא כנראה  אינו אלא התנא הקדמון שהתפקר אלישע בן אבויה,   מורו של אלישע שמעון מאגוס , ואפילו מטטרון עצמו . כולם נשכחים בסיפור פעולה שגרתי שבשגרתיים שבמהלכו ( ספויילר ספויילר !) בת האוליגרך חוטפת התקפי אשמה ויורה בעצמה ( !).
גם הפרוייקט המדעי שבו תומך האוליגרך "חץ הזמן " אחדש האלמנטים מעוררי הסקרנות בחוברת הראשונה . נעלם ואיננו בלי שנבין אפילו על מה המדובר ואיך זה מתקשר לסיפור ולשובו המתוכנן של האל רשף.טורחים רק להודיע לנו בסיום שהפרויקט בוטל בלי להבהיר על מה ולמה .
הקורא המתוסכל שמגרד בפדחתו ושאול את עצמו :מה ?
בשביל זה חיכינו בסבלנות ואף במתח חמש שנים במהלך הפרסום של סיפור גיבור העל המתמשך העברי הראשון ?
אולי לנמרוד רשף עצמו נמאס במשך חמש השנים הללו והוא החליט לגמור את הסיפור בצורה פשוטה וסופית ולשכוח את כל הרמזים המעניינים ששתל בעלילה במשך שלוש שנים ,אבל זוהי בגידה בהתחייבותו לקוראים. .
מן הראוי היה שנמרוד יכיר את האמרה של אנטון צ'כוב :עם רובה מופיע במערכה הראשונה של סיפור חובה עליו לירות במערכה הרביעית.
אין ספור רובים והאקדחים יורים בלי סוף ולכל כיוון אפשרי בגיליון האחרון ,חוץ מלכיון הנכון .
. במקרה הזה הרובה של צ'כוב מסתבר נזרק לפח האשפה אי שם בסטודיו של ( נמרוד ) רשף .
מקורבים של רשף מדווחים שהוא החליט שחוברת 4 של "עוזי " היא גם האחרונה בהחלט.יכול להיות שהם טועים.
יכול להיות שנמרוד רשף עוד יפתיע את כולם והוא  מכין לנו עוד עלילה לעוד ארבעה או שמונה שנים נוספות שבמהלכן יצא מידי שנה חוברת שתסביר משהו מהפיתולים שהוא מכין לנו. אבל לצערי זה בכלל לא מקובל עלי.
הקורא המוררני שוב אין לו את הסבלנות הנדרשת לחכות שמונה שנים כדי שסיפור מתמשך מסובך ומפותל כל שהוא יגיע למיצויו.
אם הוא יכול היה להוציא חוברת אחת לשלושה או ארבע חודשים ,זה היה עניין אחר. אבל לחכות ארבע או שמונה שנים כדי שסיפור יתקדם לאיפה שהוא זה בגדר התעללות סדיסטית בקוראים .

.

שמעון מאגוס . רב מאג ב"עוזי".
פסק הדין :
סיפור מבטיח שנתקע איפה שהוא לאחר חמש שנים ולא הגשים את ההבטחה .
והגרוע מכל נראה שהיוצר בעצמו חמש שנים ארוכות שכח כמו קוראיו את מה שהתרחש בגיליונות הקודמים . בכל אופן הוא נמנע להתייחס אליהם.הפרוייקט הוא מתסכל במיוחד בגלל ההבטחה שיש בו לסיפור מעניין ומדהים באמת הבטחה שלא הוגשמה.
אם נמרוד רשף  היה משלים אותו כמו שצריך כי אז הייתי בוחר בו כאחד מסיפורי הקומיקס הישראליים הטובים של השנים האחרונות . אולי המרשים שבכולם. אבל זה לא קרה..
וכתוצאה
הוא חטא את החטא הישראלי הקדמון : אחרי פתיחה מסקרנת הוא לא הצליח לסיים כהלכה.
 
ראו גם

המתנקש הקבלי:ביקורת על גליון 1 של "עוזי "

מחוה ל"זבנג" של אורי פינק מאת נמרוד רשף .

ראיון גדול עם נמרוד רשף 

עופר ברנשטיין על קווים ביצירתו של נמרוד רשף.

נמרוד רשף בויקיפדיה

הבלוג של נמרוד רשף 

נמרוד רשף באנציקלופדית קומיקס באנגלית 

·                   נמרוד רשף, באתר MOOMA

·                  נמרוד רשף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

·                          נמרוד רשף, באתר E! Online, ערוץ הבידור (ישראל)

 

רשף את רשף:נמרוד רשף ופולי רשף  סדרת הטלווזייה "זבנג " בהשתתפות נמרוד רשף

מיצי קיצי מיאו :קומיקס לילדים מאת נמרוד רשף

 

דידי חנוך על אדי בלגן 

ממי חרוזים מצויירים מאת נמרוד רשף

 

עוד ביקורות על יצירות  קומיקס ישראליות וקומיקס גיבורי על

קומיקס היסטורי

קומיקס ספרותי

קומיקס למבוגרים

הכיוון מזרח הקומיקס

קומיקס לילדים
קומיקס לא רק למבוגרים :על הקומיקס של ארז צדוק

גיורא רוטמן צייר קומיקס פעולה מעידן הקומיקס הקודם

הגולם

ישראל וישראלים בקומיקס של שנות ה-2000

עוזי 3 - נמרוד רשף by comicsreporter.

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים.
הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה.
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה.

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
אלי :המשכת לכתוב מאז ?
רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים.

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים .

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .


25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.


36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים.

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .


41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.


42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

תוצאת תמונה עבור חסמבה מול כנופיית צרברוס
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

סיפורי הזן של שלומי צ'רקה

הקומיקסאי שלומי צ'רקה יוצר בחוברת החדשה שלו "הצינורות המקובלים " סוג חדש של סיפורי קומיקס ,טקסטים פילוסופיים שחלקם הומוריסטיים חלקם אקזיסטנציאליסטיים ורובם במילה אחת "סהרוריים ".

הודעה : עם רשימה זאת אני פותח מדור קבוע  חדש באתר זה ובאתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס  שבו אסקור ו/או אבקר יצירות קומיקס  חדשות יותר ופחות של יוצרים מקומיים  כולל כאלו שלרוב אינן  זוכות  לתשומת לב תקשורתית .

שלומי צ'רקה הוא קומיקסאי שידוע יותר בתור אחיו של שי צ'רקה גם הוא קומיקסאי יוצר הדמות של בבא הדמות העליזה מתקופת התנ"ך והמשנה כמו גם קומיקסים היסטוריים הומוריסטיים וגם לא כל כך הומוריסטיים כמו בסיפורו על נחמן מבסלב "פתקאות מהשמיים "    אחרים שהפכו אותו לאחד הקומיקסאים הידועים והמצליחים ביותר כיום של ישראל .
הפרסום הזה מאפיל ללא ספק על יצירתו של שלומי שנאבק למצוא את הסגנון הייחודי שלו ולאחרונה פירסם את החוברת "הצינורות המקובלים " " הכוללת מבחר סיפורים שפורסמו ב"העיר " ועכבר כל העיר ו"אסימון " אבל כשני שליש מופיעים כאן לראשונה ..
וזוהי חוברת שמראה מעבר לכל ספק שהמדובר ביוצר ששונה מצ'רקה הבכור עד כמה שרק אפשר.
הדבר המשותף היחיד בינהם הוא ששניהם משתמשים בסוג מסויים של הומור אבל כאן מסתיים כל הדמיון ומתחילים ההבדלים.
שי צ'רקה נהנה להתבסס על טקסטים תנכיים משנאיים ומיתוסים של עמים אחרים( למשל של היונים  באלבום הקומיקס שלו "מיתישלח -משימה ביוון"  שבו גיבורו העברי נתקל בגיבורי המיתולוגיה היוונית ) ) ומקור השראה ראשי שלו הם סיפורי אסטריקס של הקומיקסאי הצרפתי גוסיני.
לשלומי צ'רקה אם לשפוט על סמך החוברת הזאת אין שום עניין במקורות השראה אלו.

שלומי צ'רקה. פורטריט עצמי.

הכיוון שלו אחר לגמרי מזה של אחיו המפורסם , אסטריקס והרפתקאותיו הם ממנו והלאה ולא הייתי מוציא מכלל אפשרות שאחד ממקורות ההשראה שלו הוא הקומיקסאי האמריקני המחתרתי רוברט קראמב שמרבה להשתמש בפילוסופית הזן המזרחית כמקור השראה .  .

"הצינורות המקובלים " היא מקבץ קומיקסים קצרים לרוב בני עמוד אחד ובמקרים בודדים שניים ולא יותר . קשה להגדיר את הסיפורים אלו, הם ברובם הומוריסטיים ופילוסופים אקזיסטנציאליסטיים ובמילה האחת כוללת אופנתית מאוד היום " הזויים" או "סהרוריים " .
רוב הסיפורים הם של עמוד אחד והרושם שנוצר הוא בכמה מקרים הוא שהם קצרים מידי ( או לפעמים ארוכים מידי ) אבל יש מקרים שבהם האורך מתאים בדיוק כמו הסיפור הסהרורי ( פשוטו כמשמעו ) " לא לסמים"סיפורו של נער שמוצא שהעולם סביבו השתגע והופך לדמוי העולם שאותו הוא רואה בטלוויזיה .אולי יש כאן מסר כלשהו על סמים ואולי וזה סביר יותר האמן פשוט נותן לדמיונו להשתולל ללא מסר מסויים ויוצר סיפור-חלום הזוי . .
סיפורים אחרים הם טקסטים פילוסופיים של ממש כמו "דבר והיפוכו "המוקדש למרצה הקבלה מפורסם "יוסף בן שלמה "( ואולי נוצר בעת שיעור שלו ?) והוא פשוט טקסט על הניגוד בין טקסט ותמונה. הם עושים רושם כמשהו שצ'רקה אולי שירבט בעת השיעור או בזמן כתיבת עבודה אוניברסיטאית אבל הם מעניינים. הם מזכירים את סיפורי הזן המזרחיים שבמסגרת סיפור אמורים להעביר מסר כל שהוא ברור או לא ברור לחלוטין או שלא מעבירים שום מסר אבל יוצרים רושם כאילו יש בהם משמעות עמוקה והכל בעיני המסתכל.
הסיפור שמצא חן בעיני ביותר הוא "סיפור מהאף" סיפור על אנשים בעלי אפים ארוכים בעלי צורות שונות שבו יש גם אולי איזה שהוא מסר לא ברור על העם היהודי או בכל אופן משהו על מערכות היחסים בין אנשים בעלי אף ארוך.
כדאי לציין שלמרות שצ'רקה הוא בעל רקע דתי הרי זה ניכר מעט מאוד בסיפורים בחובת זאת ,והם יכלו להיות באותה המידה פרי עטו של יוצר חילוני לחלוטין.
סך הכל זוהי חוברת מעניינת ביותר שמראה שאפשר להפוך טקסטים פילוסופיים  והגותיים לקומיקס אם כי מסופקני אם  כל הקוראים ירדו לסוף דעתם ,וחלקם מן הסתם יגרדו את פדחתם במבוכה לאחר קריאת הטקסטים האלו שהם שונים מכל קומיקס שפורסם עד כה  בעברית.

צ'רקה שובר כאן את כל המקובל בנראטיב הקומיקסאי ובכך הוא גם מסמן את מגוון האפשרויות הקיים בקומיקס. לאמיתו של דבר הוא יוצר כאן ז'אנר קומיקסאי חדש לחלוטין בשפה העברית.
מומלץ  בהחלט ובעיקר לאנשים בעלי עניין בהומור מהסוג הביזארי וחובבי פילוסופיה וסתם חובבי זן ומוזרויות מכל סוג .

ראו עוד על שלומי  צ'רקה

האתר של שלומי צ'רקה

דף הפייסבוק של שלומי צ'רקה 

שלומי צ'רקה בויקיפדיה 

הכוכבים של שלומי צ'רקה 

 

דרושים :שוטרי על:על "אדירי התכלת " ו"המגשר" של עופר זנזורי

הופיע באתר NRG

ביקורת על חוברות סדרת המגשר 1-4- מסדרת אדירי התכלת מאת עופר זנזורי. הוצאת זנזוריה. כל חוברת 16  עמודים.

הקומיקסאי האשדודי עופר זנזורי ,הלוחם האמיץ והעקשן ביותר למען סדרת גיבורי על ישראלית מקורית ,יצר סדרה חדשה שגיבורה הוא אדם בעל כוחות על טבעיים שמסייע למשטרה במאבקה האכזרי בעולם הפשע .ודומה שהוא רומז בסדרה זאת על איבוד האמון של הציבור באנשי המשטרה הרגילים ,אבידו אמון שאנו עדים לו כעת בעת המצוד על האנס הנמלט ,בני סלע..

בעת כתיבת שורות אלה מסתובב הפושע המסוכן בני סלע ברחובות ,והמשטרה הישראלית סובלת מדימוי נמוך מאי פעם של שלומיאלים שאיפשרו לאנס מסוכן להימלט ואינם מצליחים להתגבר על אנשי הפשע המאורגן שבשנים האחרונות נראים כמתוחכמים יותר מהמשטרה , אפילו טכנולוגית הודות לכספים העצומים העומדים לרשותם בזמן שהמשטרה כידוע סובלת מקיצוצים בלתי פוסקים בתקציב ומעזיבה של אנשים טובים לשדות ירוקים יותר.
במצב כזה למי נותר לציבור לפנות להגנה מפני כוחות הפשע המאיימים עליו ? נראה שרק לאנשים בעלי כוחות על.
או לפחות כך הוא המצב לפי אמן הקומיקס עופר זנזורי במיני סדרת הקומיקס המקורית החדשה שלו "המגשר" שארבעת החוברות שלה יצאו במקביל לאחרונה , ושבה יחידת מודיעין מיוחדת של המשטרה מוצאת לנכון להיעזר באדם בעל כוחות על טבעיים במלחמתה בפשע מאורגן שלולא כן ישאר בלתי מנוצח.
וזהו נושא כמעט חסר תקדים בקומיקס המקורי בעשרות השנים האחרונות ,אבל יש סימנים שיש לנו כאן רק התחלה של מגמה חדשה .

היוצר

עופר זנזורי בפעולה ( מחופש לדמות של יוצר אחר נמרוד רשף).

הכותב והצייר והמו"ל של "המגשר " עופר זנזורי הוא תושב העיר אשדוד, שבמקצועו הוא מורה לעיצוב באינטרנט ,הוא כיום דמות ידועה למדי בעולם הקטן והאזוטרי ( אך שצומח במהירות מפחידה ממש ) של הקומיקס הישראלי ככותב ומאייר של סדרת גיבורי העל הישראלית היחידה וכנושא המרכזי והכמעט יחיד של בשורת "הקומיקס "הלא אלטרנטיבי "בעברית .

זהו האדם שזועק מרה את עלבונו של המחסור המוחלט בקומיקס של גיבורי על אמיתיים עברית . במדינה ומדבר על הצורך לחזור למצב של "תור הזהב " של שנות השבעים כאשר חוברות קומיקס מקצועיות לילדים יצאו לאור באופן קבוע בידי המו"לים וזכו לתפוצה גדולה בקרב הקהל הצעיר שאליו יועדו.
במדינה שבה אפילו אורי פינק הקומיקסאי הישראלי הידוע והמצליח ביותר נרתע בעלבון כאשר מגדירים אותו כ"קומיקסאי מימסדי " ומעדיף גם הוא להגדיר את עצמו כ" קומיקסאי מחתרתי " זנזורי הוא בהחלט יוצא דופן כאלטרנטיבה מטעם עצמו לקומיקסים האלטרנטיביים השונים שאותם ניתן למצוא בשפע עצום בדוכנים בכל יריד קומיקס ,בכך שהוא מנסה ליצור סיפורים בז'אנר המימסדי ביותר הקיים בארה"ב זה של גיבורי העל . .
אמנם אורי פינק ניסה גם הוא פעם למלא את המחסור בגיבורי על "רציניים " בעברית עם דמות הקומיקס הראשונה שלו "סאברא מאן " אבל החליט שבעברית אין מקום לדמו)יות אלו אלא אם כן הם "פארודיים כמו "סופר שלומפר " או סאטיריים כמו "הגולם".

האדירים מאשדוד

זנזורי העיקש לא נרתע מכשלונו של פינק ויצר סדרת גיבורי על משלו בשם "אדירי התכלת" שאותה כאמור  הוא מוציא לאור בעצמו  לאחר ניסיון שיתוף  שלא הצליח עם קבוצת הקמיקס "אמבלם "..
זוהי סדרה שבה הפלא ופלא גיבורי על אינם דווקא מהמטרופולין תל אביב כצפוי וכמקובל אלא מהפריפריה וליתר דיוק מעירו של זנזורי אשדוד ,המתוארת בסיפורים כמרכז גיבורי העל הישראלי. ואולי ניתן לראות כאן גם משום מסר אנטי תל אביבי ,פטריוטי לוקאלי סמוי שאם במרכז הציני הקוסמופוליטי של תל אביב-והשרון שוב אין מקום לרעיונות ישראליים-ציוניים ולגיבורי על כי אז הפריפריה המתוחכמת פחות אך גם הצינית פחות והקשוחה ואידיאליסטית יותר היא זאת שתספק אותם .

"אדירי התכלת " הם שני נערים שנקלעו בטעות לניסוי גרעיני של הקריה הגרעינית ביבנה ובמקום לפתח מחלת סרטן ופיתחו כוחות על שונים וגם כינויים מיוחדים ,עבריים למהדרין "עצום " ו"האייל " כמקובל בסדרות קומיקס ועם כוחות וכינויים מרשימים אלו אלו הם יוצאים בניסיון לפתור את בעיותיהם החברתיות השונות בתיכון ,שם הם לא מקובלים בשכונה האשדודית ובמשפחה הלא מתפקדת ואגב כך גם להגן על החברה כולה.בהמשך הסיפור מצטרפת אליהם ידידה שגם היא מתגלית כבעלת כוחות על וגם כינוי עברי יפה "הדר" ( אם כי הסיבה לכך נשארת בילתי מוסברת והיא חור גדול בעלילה ) והם יוצאים למאבק בשני מדענים של הפרוייקט הגרעיני "פרופסור להט "ניצול שואה מתוסכל ו" דוקטור זרוע " שקיבלו כוחות על גם הם ויצאו לנקום את נקמתם בחברה הישראלית האכזרית.


לחוברות סדרה אלו צורפו גם קלפי משחק עם ציורי הדמויות כיוזמה חדשנית למקסם את הפוטנציאל המסחרי של "אדירי התכלת ".
קבלת הפנים ליוצר האשדודי ולגיבוריו הפרובינציאליים בברנז'ה התל אביבית לא הייתה מלבבת במיוחד , החוברות הראשונות בסדרה זכו לקטילות אכזריות (ומוצדקות) מצד המבקרים על יכולת הכתיבה ובמיוחד יכולת הציור הלא בדיוק מרשימה של זנזורי והיו שציינו שקלפי המשחק עולים בהרבה על החוברות שאליהן הם מצורפים.

רבים (ובינהם אני ) ציפו שלאחר הקטילות האלו זנזורי ינטוש את התחום ו"אדירי התכלת " יקטעו באבם כמו פרויקטים קודמים מסוג זה בעברית . אבל הוא התגלה כעקשן שאין שני לו והמשיך והשתפר מחוברת לחוברת ואם כי אין ספק שיכולת הסיפור שלו עולה על יכולתו האמנותית כצייר. מסדרה זאת שממשיכה מאז ינואר 2004 יצאו עד כה שישה גליונות שהוא שיא חסר תקדים בסדרת קומיקס ישראלית על גיבורי על ובמהלכם סיים את הסיפור "אתה אף פעם לא יכול לדעת באיזה צד אתה " שאמור להיות רק הפתיח בסדרה מתמשכת . ( אפילו אורי און גיבור העל הקודם של מיכאל נצר משנות השמונים היגיע ל-4 גליונות בלבד)


מה שהיה יפה בסדרה שלו שהוא הצליח להציג דמויות שהן באופן יחסי (מאוד ) ריאליסטיות עם בעיות בחיי יום יום מהסוג שמוכרות היטב לקוראיהם ואפילו דנות במסגרת הסיפור בעניינים שעל סדר היום הציבורי כמו השירות בצה"ל כן או לא . וגם יריביהם של גיבורי העל שלו אינם דווקא נציגי כוחות הרשע והשחור אלא אנשים שטעו בדרכם מסיבות מובנות בהחלט שהקוראים יכולים לחוש כלפיהם אמפטיה . אחת מהדמויות שזנזורי הציג בסדרה "ד"ר זרוע" מדען שירבוע רדיואקטיבי נכנס לו לתוך היד והתמזג בתוכה (!) מראה על דמיון מקורי בהחלט וראויה להיהפך לדמות פולחן בגלל הביזאריות שלה .

אמנם גם אין להגזים בהערכות לסדרה, בסטנדרטים אמריקניים מקצועיים זוהי עדיין סדרה שהיא למטה מבינונית אבל לזכותו של זנזורי יש לאמר שהשיפור בה בקו העלילה ובאמנות מתגלה ממש מחוברת לחוברת והוא מפנים בבירור את הביקורת שמוטחת בו .

חולצה עם תמונת "כפיר האיש התנ"כי" עוד דמות של זנזורי .

זנזורי העקשן מתכנן להמשיך ולהוציא גם את גליונות 7-10 וגם מתכנן סדרות נוספות כמו "זנזי" נער מודרני שקיבל את התכונות הפרימיטיביות של איש מערות ו"כפיר האיש התנ"כי "צעיר מודרני שמקבל כוחות על הודות למטה עתיק מתקופת התנ"ך ויוצא להילחם למען הצדק כמעין פס תעשייה של אדם אחד.

המגשר

קטע מסיפור ההקדמה של "המגשר" .

בנתיים הוא הוציא כבר את סדרת ההמשך "המגשר" המתרחשת ב"עולם " ובעיר של "אדירי התכלת ועם כמה מאותן הדמויות ,אך בפינה אפלולית לעין ארוך של אשדוד מזאת שבה נמצאים "אדירי התכלת".
גיבורי "המגשר" הם אנשי יחידת מודיעין מיוחדת של המשטרה שתפקידה הוא להיאבק עם פושעים מהסוג שאנשי משטרה רגילים אינם וכלים להיאבק עימו ( האם זה אומר שגם הם בין היוצאים ללכוד את בני סלע ? ) ואנשי יחידה זאת מסתייעת באמציה חמציה "המגשר" אדם שיכול לנדוד בין מימדים שונים ומנצל אתה קשרים בין מימדים אלו על מנת לגרום לשינויים רצויים ולקרב בין האנשים השונים המסתובבים בהם . בעבודתו הרגילה הוא משתמש ביכולת לא רגילה זאת על מנת לגשר בין זוגות מסוכסכים אך בעבודתו הלילית הוא משתמש ביכולות אלו לצרכי המשטרה על מנת לעקוב אחרי כנופיות פושעים ודיוניהם ופוטר מהמשטרה את הצורך להשתמש בטכנולוגיות מתוחכמות (ויקרות לתקציב המדולדל ) .
הדמויות אגב כולן מבוססות על דמויות אמיתיות של עמיתים וידידים של זנזורי מעולם הקומיקס ונראה שיש כאן שפע של בדיחות פרטיות שלא יהיו מובנות למי שאינו מקורב של היוצר .

הסיפור עצמו מציג את הצד האפל החשוך תרתי משמע של אשדוד ונראה כמו המקביל הבטמאני לסדרת "אדירי התכלת " הסופרמנית המציגה את אשדוד של אור היום ומלא בסימנים הבאים מקום ניבולי פה (תופעה נדירה בקומיקס הישראלי וגם באמריקני בעשורים האחרונים )מן הסתם כדי להפכו מתאים גם לקטינים.
יש לי בעיה עם עצם חלוקתו של הסיפור לסדרת חוברות. כל חוברת היא של 13 עמודים בלבד ואין זה ברור לי מדוע היה צורך להוציא את חלקי הסיפור כחוברות במקום בכרך אחד. כפי שזה עכשיו החלקים השונים אין בהם מספיק חומר דרמטי כדי להפוך כל חוברת לסיפור מעניין כשלעצמו , כדי למצוא עניין אמיתי בסיפור יש לקרוא את כולן כיחידה אחת.
והסיפור עצמו ? זהו סיפור פשע שגרתי של מאבק בין כנופיות , בספור זה המגשר מסייע ליחידה להתמודד עם שני כנופיות מרוקנית ורוסית שמסוכסכות בינהן ומגלה שברקע הסכסוך נמצאת כנופיה שלישית מסוכנת לעין ערוך.
אך למרות הניסיונות להפוך אותו למעניין יותר על ידי גרירתו של "המגשר האיש בעל הכוחות העל טבעיים לתוכו דמותו ויכולותיו של איש זה אינם מנוצלים באמת במהלך הסיפור ונראים כ"מודבקים ". הסיפור יכל לעבוד היטב גם בלעדיו.
הנסיון להפוך את "המגשר " לסיפור מורט עצבים במיוחד בכך שכולו מתרחש ביום אחד בלבד ,כמו עונה שלמה של סדרת "24" נכשל כישלון חרוץ ,הסיפור אם כי יש בו קטעים טובים אינו מרתק באמת לאורך כל הדרך.רק הסיום הפנטסטי למדי הופך את הסיפור ליותר מעוד עלילת פשע סטנדרטית .
אבל אותו הסיום הוא מאכזב ולא ברור גם בגלל שהוא קשור מן הסתם לעלילה של החוברות של "אדירי התכלת " שעוד לא יצאו לאור ולקורא הסביר אין מושג מה מתרחש בהם ואיך זה מתקשר ל"מגשר" חוץ מרמזים לא ברורים . ובברור יש לנו כאן לא סיפור העומד לחלוטין בפני עצמו אלא רק הכנה לסיפור המשך שיצא מתי שהוא בעתיד (או שלא ) הוא משאיר את הקורא מאוכזב ומתוסכל .
אמנם הסיפור כפי שהוא הוא שיפור תוכני ואמנותי לעומת החוברות של "אדירי התכלת" אבל אין להגיד שנהניתי ממנו במיוחד. ואם זאת הוא יכול להוות בסיס לסיפורים טובים יותר בעתיד ככל שהיוצר לומד את מלאכתו .
ומלבד כל זאת יש הרבה חן ביוצר שמתעלם בבוז מכל מה שנעשה במרכז התל אביבי השחצני ומקפיד להראות שהדברים המעניינים באמת מתרחשים כולם בפרובינציה האשדודית.
אגב סיפור זה אינו יחיד מסוגו ,אמן אשדודי אחר אהוד בר אל יצר סדרת קומיקס מקבילה בשם "טנטופוביה" שבה המשטרה נעזרת בשוטר שמסוגל לדבר עם המתים במאבק עם גל פשע על טבעי ,סדרה שממנה יצאו עד כה שני חוברות ונמשכת .
וזה אולי מראה שאנחנו בתחילתו של גל חדש העוסק בשוטרים בעלי כוחות על שונים ,סיפורים שאולי רק יקבלו דחיפה כתוצאה מהתסכול הכללי מהתפקוד של אנשי המשטרה שלנו ובגלל הגידול הנמשך ביכולותיהם של אנשי הפשע והטרור במדינה. בברור אמני הקומיקס חשים שיש כמיהה ציבורית לאנשים כמו "המגשר " כדי שילחמו עבורנו בפשע.

קישורים רלבנטיים

    כפיר האיש התנ"כי עוד קומיקס של עופר זנזורי    

אתר זנזוריה של עופר זנזורי
אדירי התכלת בויקיפדיה

הבלוג של זנזורי

ראיון עם זנזורי

 

אדירי התכלת -המלצה :אלכס בן ארי על אדירי התכלת 1.

וגם של אלכס בן ארי 

פנתרים וסופר גיבורים : ליאה על אדירי התכלת 1 

אלי הרשטיין על אדירי התכלת 1

לא אדיר ולא תכלת : ליאה ב(סופר) ביקורת  על אדירי התכלת 2 ( לקוראים מומלץ להקדיש תשומת לב מיוחדת ופרטנית לביקורת זאת שהיא אחת מביקורות הקומיקס החשובות ביותר שהופיעו בשפה העברית עד כה,והיא בגדר קריאת חובה לכל כותב קומיקס מתחיל).

 

ואגינה אחת הרבה זרגים :גלנדון (גם ) על אדירי התכלת
אמיתי סנדי על אדירי התכלת 6

..מנשרים קלו מאריות גברו …חיליק חיימוביץ על אדירי התכלת 6

 

הילה טוב על רחוב קינג ג'ורג על חנות קומיקס ועל אדירי תכלת באופן כללי
מידע על "המגשר"

איך הילד שלי גילה את זנזורי והפסיק לפחד מקומיקס

פחד מוות עוד קומיקס משטרתי על טבעי מאשדוד

העטיפה האחורית של "המגשר".

פחד מוות: על סדרת "טנטופוביה " מאת אהוד בר-אל

 

טנטופוביה #1
  

חוברת הקומיקס החדשה "טנטופוביה" מאת אהוד בר-אל יוצרת פתיחה לסיפור אימה על טבעי על רוצח סדרתי שנראה מבטיח למדי . הצרה היא שלא ברור כלל מתי היא תזכה להמשך אם בכלל והקוראים נשארים כתוצאה מאוכזבים .

חוברת קומיקס חדשה הופיעה לאחרונה במסגרת גל סיפורי הקומיקס העלילתיים המקוריים והלא שגרתיים שתקף אותנו לשמחתנו בחודשים האחרונים, וכעת מופצים בצורה נרחבת יותר ברשת חנויות סטימצקי .
זוהי חוברת מספר אחת, ששמה הוא "בשר ודם " במה שאמורה להיות סדרת " טנטופוביה" ( שם שמשמעותו הוא "פחד מהמוות ") והיא "מומלצת לקוראים בוגרים " ככל הנראה בגלל כמה אלמנטים מפחידים בסיפור העלילה ( אבל באמת אין בה שום דבר שיזעזע ילד בן 11 בימינו שראה סרט אימה אחד או שניים ).

אהוד בר-אל

היוצר אהוד בר- אל הוא חייל בצה"ל תושב אשדוד שהוציא את החוברת על חשבונו . לבר- אל אין ניסיון מקצועי קודם בקומיקס אבל לגבי יוצר קומיקס מתחיל התוצאה היא בהחלט מבטיחה.
זהו סיפור מתח על טבעי הסובב סביב חקירת רצח המתרחש בעיירה דרומית כלשהי שהיא ככל הנראה דמוית אשדוד אבל ככל הנראה עד כמה שאפשר לשפוט מהסיפור נמצאת בעולם מקביל שבו העל טבעי הוא חלק מקובל לחלוטין מהחיים ואיש לא מפקפק לרגע במציאותו. ( במחשבה שנייה אולי לא בעולם מקביל אלא רק בעוד כמה שנים בודדות מהיום אם נשפוט לאור נכונותה הגוברת של החברה הישראלית לקבל בלי ביקורת כל שטות על טבעית חדשה ) .
במרכזו עומד אורי בלש משטרתי בעל היכולת לתקשר עם מתים שמתו זה לא מכבר, דבר שתיאורטית לפחות מקל מאוד על איתור את הרוצחים שלהם. זהו רעיון מקורי למדי בקומיקס אם כי לא חדשני באמת בעולם שמחוצה לו
מישהו זוכר את סדרות המתח "פרופילר " ו"מילניום "שהתבססו על רעיונות דומים ? אבל בעצם רעיון החקירה הבלשית על סמך תקשור עם המתים הוא ותיק למדי דווקא מחוץ לספרות לטלוויזיה ולקומיקס , וקיים בעולם עוד מאז ראשית המאה העשרים לפחות . בארץ הרעיון הועלה בידי הספיריטואליסטית מרגוט קלאוזנר שאיתרה אנשים וצוללות על ידי תקשור עם המתים .

אבל למרות כישוריו המיוחדים אורי הוא אכול דיכאון על מות אהובתו שאת מותה לא הצליח להימנע ומיסורי ממחלת הסרטן המקננת בגופו .
הבלש אורי ושתפו זוהר יוצאים אחר רוצח סדרתי שכבר רצח ארבע אנשים .מגלה שיש קשר בין הנרצחים כולם עסקו בדרך זאת או אחרת בעולם על טבעי וככל הנראה היה קשר בינם ומעשי הרצח שהם ככל הנראה שחיתות טקסיות של הקורבנות.במהלך הסיפור הם נתקלים במורה לציור עם כישורים מיוחדים משל עצמו , מסתבר שבעזרת ציוריו הוא יכול לזמן ישויות מהעולם שמעבר..
בר-אל מוסיף לחוברת נספח נחמד ומצמרר בפני עצמו של התקיים המשטרתיים על פרטי הנרצחים השונים כולל איורים פרטניים של הצורה שבה נמצאו גופותיהם ..
וההמשך יבוא . מתי שהוא.
זאת אמורה להיות רק הפתיחה לסדרה של ארבעה חוברות . ולאחר מכן סיפורים נוספים ושונים על הדמויות ועולמן שבהם מתכוון היוצר בר אל לחשוף מיתולוגיה חלופית פרטית שלמה משלו שהעלילה הנוכחית היא רק חלק זעיר ממנה . .
הסיפור כפתיחה עושה רושם מעניין אפילו מרתק. ובהחלט יש לו פוטנציאל בהמשך אבל אין זה ברור אם יהיה כזה שכן היוצר עצמו אמר לי שאינו בטוח אם יוכל לממן אותו .וזה מביא אותי לבעיה המרכזית שיש בסוג זה של קומיקס בהמשכים .
לכאורה הרעיון של סיפור בהמשכים ( שאנחנו מוצאים אותו גם אצל נמרוד רשף בסדרה משלו בשם "עוזי ") הוא בעל פוטנציאל שהקוראים שיקראו אותם "ידלקו" ימתחו מהסיפור המרתק ויהיו להוטים לקרוא את ההמשך כאשר יופיע .. אבל זה יכול להצליח רק בארצות עם מסורת קומיקס וותיקה כמו ארה"ב ויפן ששם סיפורים כאלה מופיעים בפרקי זמן קבועים ( טוב לא תמיד ).

 אבל לא בישראל ששם שוק הקומיקס הוא צעיר וקטן.

אהוד בר -אל בפורטריט עצמי.

 לדעתי עדיף שיוצרי קומיקס צעירים ולא ידועים כמו בראל יוציאו את סיפוריהם כאלבום שלם אחד ( כפי שנעשה בידי אלעד טיבי יוצר צעיר ומבטיח אחר ב"שם קוד קארו קאן" ) ולא בהמשכים מאחר שאנשים ימנעו מלקנות סיפורים בהמשכים מאת יוצרים לא ידועים להם שהם אינם יודעים אם ימשכו מה גם שהעלילה לא מובנת מיד בהתחלה. . רק יוצר מפורסם ממש כמו אורי פינק שיש לו כבר קהל גדול שמכיר אותו היטב יכול,אולי, להרשות לעצמו לעשות זאת וגם הוא לא עושה זאת .
אם עומדת מאחורי היוצר הוצאת ספרים או קומיקס גדולה שיש ביכולתה להבטיח את המשך הוצאת הסדרה בצורה סדירה כי אז זה עניין שונה.. אבל אם לא כפי שזה למשל במקרה הנוכחי ..כי אז אין ברירה יש להשקיע מאמץ וכסף נוסף ולהוציא אלבום עם סיפור שלם אחד בלבד, זה יקר יותר ודורש זמן ומאמץ נוספים מצד היוצר אבל זה ישתלם יותר בטווח הארוך .לכן עדיף היה גם מבחינת היוצר וגם מבחינת הקוראים שעצירת הסדרה בפתיחתה או בהמשכה לפני שהיגיעה לסיומה הוא בגדר התעללות של ממש בהם, להשלים את הסיפור מלכתחילה ולהוציאו לאור כיחידה שלמה אחת.
כפי שזה עכשיו ייתכן מאוד שהקורא יישאר מתוח ולעולם לא ידע מה עלה בגורלו של השוטר המדבר למתים אורי ומה מסתתר מאחורי סדרת הרציחות העל טבעיות שאותה הוא חוקר ואיזו מיתולוגיה עשירה ( או שלא ) מכין בר אל עבור קוראיו.

עידכון מיולי 2011 : בסופו של דבר אהוד בר -אל פירסם ארת החוברות הנוספות בסדרה והשלים את סיפור העלילה.

והנה העטיפות של החוברות הנוספות:

 
 

 

 

קישורים רלבנטיים

טנטופוביה בפייסבוק

הבלוג של אהוד בר-אל

ראיון עם אהוד בר-אל

אורון שכנר על טנטופוביה מספר 2

סודי ביותר :שם קוד "קארו קאן "

הופיע באתר NRG

הקומיקס הישראלי מראה סימנים ברורים שהוא בראשיתו של גל רנסאנס חדש,ורנסאנס שאינו פונה דווקא לקומיקס ההומוריסטי/סאטירי /אלתרנטיבי כפי שהיה מקובל עד כה. במשך שנים מאז שנות השבעים והשמונים כאשר מרבית מה שהופיע בשוק הישראלי ( הזעיר ) היו הקומיקסים ההומוריסטיים מסוגו של "זבנג" של אורי פינק וקומיקסים אלטרנטיביים לסוגיהם ולמיניהם המתמקדים בהומור המובן לרוב רק ליוצריהם כמו גם בתיאורי מיניות בוטה והפרשות בניסיון נואש של היוצרים להיות "קוליים " וסאטיריים.
אבל ייתכן שאנחנו בהתחלתו של רנסאנס חדש של קומיקס "מיאנסטרימי" כזה שמציג בצורה לא אפולוגטית סיפורי הרפתקאות שמטרתם היא בראש ובראשונה לעניין ולרתק הקורא ולעשות זאת עם אמנות טובה ואטרקטיבית ככל האפשר.ולא רק לגרום לו לגחך על הטמטום של העולם/היוצרים .
פורצת הדרך הייתה סדרת "ארינאה" סדרה בת ארבעה גליונות מאת ערן אביאני ואביב אור סיפור המתרחש בעולם פנטסיה בסגנון טולקיין .
ובחודשים האחרונים יצאו כמה וכמה חוברות קומיקס מקוריות מסוג כזה .ובהן החוברת הראשונה של סדרת "עוזי " של נמרוד רשף, סיפור על מתנקש בעל כוחות על השופע אלמנטים קבליים .אנו רואים זאת בסדרת "אדירי התכלת" של עופר זנזורי על חבורת גיבורי על מהעיר אשדוד ההולכת ומשתפרת מחוברת לחוברת ולאחר שישה גיליונות אינה מראה כל סימן של עצירה.
ולאחרונה יצאה החוברת שהיא ללא ספק הטובה ביותר מסוג זה עד כה ,לכל הפחות מבחינת הכתיבה .
וללא ספק גם אחת הטובות ביותר מבחינת האמנות : שם קוד קארו קאן" שאותה כתב דב טיבי ,וצייר אלעד טיבי שהוא גם המוציא לאור .

העלילה היא יוצאת דופן : היא אינה מתרחשת בעולם פנטסטי מלא מפלצות וחייזרים ואינה כוללת כל גיבורי על מסוג כלשהו ,היא מבוססת על פרשה אמיתית מאוד וזכורה לרע. שבה היו מעורבים השירותים החשאיים של ישראל .
אמנם כנראה בגלל חשש מעינה בישא ( הצנזורה ?) מופיעה בראש החוברת ההזהרה החמורה .העלילה וכל הדמויות בסיפור ,הן פרי דמיונם של המחברים ,וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.
אבל לא צריך לקחת את ההזהרה הזאת יותר מדי ברצינות . הסיפור דווקא כן מבוסס על מקרה אמיתי. זהו עיבוד חופשי ( אבל במקומות שונים דווקא מדויק למדי ובפרטי פרטים עד כמה שאפשר לשפוט ) ואינטיליגנטי של סיפור הכישלון המפורסם ביותר של אירגון "המוסד" .
הבא וניזכר בו :

ההתנקשות שנכשלה

צילום: איי פי
חאלד משעל לאחר ההתנקשות בחייו.

בספטמבר 1997 ניסו שני סוכני מוסד שלומיאלים במיוחד בעלי דרכונים קנדיים להתנקש בחייו של יו"ר הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל בעמאן בירת ירדן באמצעות הזרקת רעל . אך הצמד השלומיאלי הופתע על ידי שומר ראשו של משעל שנאבק בהם והשניים נעצרו על ידי המשטרה הירדנית, סוכנים אחרים שהיו מעורבים בפרשה נמלטו לשגרירות ישראל.

 


ישראל פנתה בדחיפות למלך חוסיין, באמצעות אריאל שרון, וביקשה את שחרורם של השניים. המלך חוסיין, שרתח מזעם על הפעילות הישראלית בשטח ארצו דרש בתמורה את שחרורו של השייח' אחמד יאסי המנהיג הדתי של החמאס , ודרישתו מולאה.
המשבר הסתיים בהסכמת ישראל להזריק למשעל נסיוב שהציל את חייו ולשחרר בבושת פנים את השייח יאסין מכלאו. בישראל הוקמו לאחר הפרשה ועדות בדיקה, שבסופן נאלץ ראש המוסד, דני יתום, להתפטר. כמה בכירים אחרים במוסד הועברו מתפקידם. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, קיבלה אחריות למעשה. הפרשה סיבכה את ישראל גם עם קנדה שמחתה על השימוש שעושה ישראל בדרכוניה וישראל התחייבה שלא לעשות זאת שוב.
מאידך הפרשה חיזקה מאוד את מעמדו של משעל בחמאס .

.הפרשה הוגדרה כ"מחדל ברמה של יום כיפור מדיני" והטילה כתם על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ועל כל המעורבים בה . ". היא נחשבת לנקודת שפל של השירותים החשאיים הישראליים ופגעה קשות ביוקרתם הן בארץ והן בעולם .

המבצע שהצליח

אבל האם זה באמת מה שאירע ? הקומיקס של דב ואלעד טיבי מציע הסבר שונה מאוד של כל האירועים הסבר שאיש עד כמה שידוע לי לא העלה אותו על דעתו עד כה בסגנון, "הפוך על הפוך" . בסיפור של דב טיבי המתאר את הפרשה מתגלה שהיה כאן הרבה יותר מהנראה לעין והמזימה האמיתית של המוסד הייתה מתוחכמת אף יותר מששיערו בכלי התקשורת .
נגלה כאן ( הזהרה ספויילר ספויילר !!!!!)שמנהיג החמאס הופך כתוצאה מהפרשה לסוכן כפול של ישראל..
מעניין שהיוצרים החליטו לקחת כבסיס סיפור של כישלון ולא של הצלחה אבל דווקא זה הופך את הסיפור לדרמטי ומעניין יותר : וזהו בהחלט סיפור ריגול מתוחכם .
אפילו שם החוברת " "שם קוד : קארו קאן " רומז על התיחכום ,השם לקוח משחמט ומתאר סוג פתיחות במשחק השחמט ברגלי של המלך, בהן השחור אינו מגיב בצורה ישירה, אלא בדרך עקיפה. מקבילה מדויקת לצעד זה במשחק השחמט יש בסיפור שלפנינו שלכאורה מתאר בדרך בדיונית את ההתנקשות במשעל ראש החמאס כמבצע שהוא רק שלב הפתיחה במבצע מתוחכם בהרבה.

צמד היוצרים הוא פנים חדשות בעולם הקומיקס הישראלי .המחבר דב טיבי דב הוא מהנדס איש רפא"ל העוסק בדרך כלל בנושאים כמו פרדוכסיות ויצירתיות בדילמות כלכליות פירסם בעברו שני סיפורים קצרים במגזין המדע הבדיוני פנטזיה 2000. את C” מינוס" בחוברת מספר 21 ואת "אקסיומה " בחוברת מספר 26.

בזמנו הפנוי הוא עוסק בפיתרון בעיות ובהעלאת תיאוריות שונות על האמת מאחורי פרשיות שונות הנחשפות בתקשורת .הסיפור המעניין באמת שהוא כתב מבוסס על תיאוריה שהעלה לגבי פרשית משעל שהפרטים השונים שלה כפי שנחשפו בתקשורת נראו לו כלא הגיוניים ולא "מתחברים ". בשיחה איתו הוא אישר בפני שהוא אינו מוציא מכלל אפשרות ההסבר שלו את הפרשה הוא אכן ההסבר הנכון של האירועים. .
דב טיבי : אני לא איש מוסד בעברי אני עובד כמהנדס וזה מגרה אותי לכתוב על דברים מזווית לא שגרתית שכן אני עצמי עוסק בפיתרון בעיות קשות מסוגים שונים.
יש דברים שנראים לי בעיתונים כלא הגיוניים ואני בוחר את ההסבר הפשוט ביותר וההסבר המקובל לכל מה שקרה בפרשת משעל נראה כלא הגיוני לחלוטין . ההיגיון הבריא שלי מביא אותי למחשבה שהיה סביב פרשת משעל משהו הרבה יותר מורכב מסתם "פשלה" שלומיאלית. נראה לי שיש הסבר אחר לכל
אז.כתבתי את ההסבר שלי לאירועי הפרשה עבור אלעד כתסריט לסיפור קומיקס בתקופה שהייתי בתקופה של שבתון של שלושה חודשים.

מתוך החוברת

אלעד טיבי שהוא אחינו של דב הוא משוחרר טרי מצה"ל אשר גילה לאחרונה את קסם הקומיקס. אלעד בעל עבר עשיר באנימציה ואיור מסחרי הוא מתגלה בסיפור זה כאחת התקוות הגדולות של עולם הקומיקס הישראלי ביכולתו לצייר ציורים ריאליסטיים המותאמים לעלילה . מבחינה אמנותית זהו הסיפור הראשון המרשים ביותר של אמן קומיקס ישראלי שראיתי אי פעם . אלעד טיבי יודע לצייר ועוד איך .במיוחד אם נתחשב באופי המורכב והמסובך של הסיפור שצייר.

אלעד טיבי

אלעד טיבי :אני  מצייר מגיל 6, בעקבות חוויה טראומטית בקולנוע (אבא לקח אותי לבטמן 1, והייתי מספיק קטן ורך כדי לחשוב שהעטלף הוא המאנייק,) ומאז בעצם כולי מצייר מה שרץ לי בראש או מול העיניים (אם כי אני כבר ממעט בציורי העטלף וסביבתו-הטראומה חלפה לה)רציתי לעשות משהו בקומיקס שהוא לא מחתרתי ולא מובן אלא "זרם מרכזי " וזה דבר שאין כרגע בכלל בארץ . קומיקס בכל הוא תחום שהוא מאוד קשה בארץ. ויש לו קהל מאוד מצומצם יחסית .
לדוד שלי דב יש הסברים משלו לגבי כל מה שקורה וגרסאות אלטרנטיביות לאירועים מהתקשורת .וחשבתי למה לא לקחת את אחד ההסברים שלו ולהפוך אותו לסיפור ריגול בקומיקס . .

אבל בקומיקס סיפור אינו יכול להיות טוב אם האמנות אינה משרתת את הסיפור וכאן הדבר החשוב הוא הסיפור של דב טיכי וכך צריך להיות.כותב שורות אלו הוא טיפוס יוצא דופן בין חובבי הקומיקס שמעדיף את הכתיבה בקומיקס על פני הציורים .וקארו קאן מתבלט הודות לכתיבה המתוחכמת יותר מהציורים אם כי גם אלה הם בהחלט מעל הממוצע הישראלי של הקומיקס האלטרנטיבי .
מצד שני אפשר לטעון שהכותב לא באמת הבין את מדיום הקומיקס וכתב לעיתים יותר מידי כאשר התמונות לפעמים יכולות לספק לקורא את מרבית הפרטים ואין צורך ביותר מידי מילות הסבר .
בכל אופן יתרונו הגדול של הסיפור גם בהשוואה למרבית סיפורי העלילה האחרים בקומיקס הישראלי זה שהוא מתחיל ונגמר בחוברת אחת .
אחת השגיאות הגדולות של יוצרים מוכשרים רבים היא לדעתי שהם יוצאים מיד לשוק עם סיפור בהמשכים של כמה חוברות . וכך הקורא הישראלי החשדן כאשר הוא נתקל בספור מסובך שלא תמיד הוא ברור מהחוברת הראשונה לא ייתן צ'אנס לחוברת שנייה. במיוחד כאשר כלל אין זה ברור אם תהיה כזאת ( "עוזי " של נמרוד רשף היא דוגמה בולטת לכשל הזה של סיפור שעדיף היה לספר את כולו בחוברת אחת ולא לתת לקורא לחכות חודשים להמשכו ) . עדיף ליוצרים לספר סיפור עם התחלה וסוף בחוברת אחד כפי שעשו בני משפחת טיבי .
ולפינת החסרונות : העטיפה של החוברת אינה מעניינת  ואינה מושכת את הקונה הממוצע לרכוש את החוברת .מבחינה שיווקית עדיף היה אם היו בעטיפה יותר סימנים וסממנים של עולם הריגול כדי שהקורא הממוצע יבין מיד עם מה יש לו עסק.
עטיפות סיפורי ג'ימס בונד יכולות היו לשמש כמודל .
גם השם הלקוח מתחום השחמט לא יהיה מובן לחובב הקומיקס הממוצע הקהל שאליו פונה החוברת גם במיוחד שלא ניתן לו כל הסבר במהלך הסיפור ורק מי שמתמצא בשחמט יבין את משמעותו האמיתית .
אבל כל אלה הן באמת תלונות קטנות בסופו של חשבון זהו סיפור ראוי ומתוחכם ותענוג לקריאה . הקורא יסיים אותו עם תחושת צער על כך שאנשי המוסד האמיתיים אינם מתוחכמים כל כך במציאות .
.

 האי מייל של אלעד טיבי
tbelad@yahoo.com

חאלד משעל

הגנת קארו קאן בשחמט

"עוזי " קומיקס מאת נמרוד רשף