ארכיון תג: קוסמוס

"עסקי בילוש" סיפור בלשי מדעי בדיוני מאת "ג'ס פיל"( סטיבן פרי )

 

 

הבלש הפרטי הוא אחת הדמויות האיקוניות ביותר של ספרות המאה ה-20.

מידי פעם סופרים שלחו אותו להתמודד לא רק עם מליונרים רצחניים גנגסטרים מרושעים ויפיפיות קטלניות אלא גם עם דמויות שלכאורה שייכות לתחומי הפנטסיה והמדע הבדיוני.

כמו בסיפור הזה שלפנינו שאני מוצא אותו כמוצלח במיוחד בגלל השימוש שבו הגיבור הבלש עושה בכישוריו הבלשיים  המיוחדים כדי לפתור תעלומה שמתברר שהיא  הרבה יותר  מוזרה  מכל מה שציפה…

הסיפור הזה פורסם בעברית וגם במקור האנגלי תחת השם "ג'יס פייל" שהוא שם בדוי של סופר מדע בדיוני אמריקני מוכר בשם סטיבן פרי. סיפור נוסף של ג'ס פיל בשם "לרפא חולים להחזיר מתים"  פורסם  בעברית במגזין :קוסמוס-המבחר של אסימוב מספר 4.

פרי ידוע כסופר צללים ומעבד של תסריטים לספרים .

בעברית הופיע ספרו " גברים בשחור /  לפי תסריט מאת אד סולומון. עברית: יפעה הדר,הוצאת שלגי ,1997

שהיה עיבוד התסריט של סרט  המדע הבדיוני הידוע הראשון בסדרה לספר.

פורסמו ספרים שכתב  כסופר צללים בסדרת "כוח הרשת ".שיוחסו לסופרים תום קלאנסי וסטיב פיצ'ניק והתרחשו בעתיד הלא קרוב בעת הכתיבה של שנת 2010  ומאז התממש ברובו.

( לא היה לו קשר לסדרה קשורה  שהתרחשה בעתיד הקצת יותר רחוק  בשם "סיירי כח הרשת " שגם  שלושה מספריה תורגמו מאנגלית.המחברת הייתה  במקרים האלו דיאן דואן. )

הספרים שתורגמו לעברית היו

1.כוח הרשת  עברית יוסף אשכול תל-אביב : מעריב, 2000

2. שאיפות נסתרות :   כוח הרשת /  עברית יוסף אשכול   אור יהודה :   ספרית מעריב,   תשס"ג 2003.


‬וכעת לסיפור עצמו : סיפור המפגש של בלש פרטי מיומן ביותר עם אישה שמתגלה כמאריכת ימים ביותר.

An eye for detail

by Jesse Peel

פורסם במקור ב:Isaac Asimov's Science Fiction Magazine, September-October 1978 

בעברית הסיפור הזה פורסם  בגליון "קוסמוס -המבחר של אסימוב מספר 6" ב-1979.הגליון האחרון של המגזין,

לדעתי עוד יש בו עניין גם היום.

והנה הוא לפניכם שוב :

 

 

 

 

 

סטיב פרי באנציקלופדיה למדע בדיוני

האתר של סטיב פרי

דף הפייסבוק של סטיב פרי

אתר החובבים של סטיב פרי

 

הזירה שמחוץ לעולם -סיפור קלאסי מאת פרדריק בראון

לפניכם סיפור מדע בדיוני שכתב הסופר הידוע פרדריק בראון , ( 1906-1972) שתורגם לעברית כמה פעמים.וזהו אולי סיפורו הידוע  והמוערך ביותר. 

לרוב הקוראים חובבי המדע הבדיוני  בעברית שמו של הסופר  פרדריק בראון מוכר מספרו “הפרדוקס האבוד ” קובץ סיפורים שתרגם אלי טנא בהוצאת זמורה ביתן מודן ב-1981

הוא מוכר בעברית גם מסיפוריו הקצרצרים  הפופולאריים מאוד   בעלי סיום “הפואנטה ” המפתיע שהופיעו במגזין המדע הבדיוני “פנטסיה 2000” במשך שנים וזכו לפופולאריות גדולה ,אולי יותר מכל סיפור אחר בגיליונות שבהם הופיעו.פרדריק בראון הוא ללא ספק אחד האמנים הגדולים ביותר של הסיפורים הקצרצרים ובוודאי בתחום המדע הבדיוני.

בעברית הופיע  בראשית שנות השישים ספר שלו בשם "הרפתקה בחלל" בהוצאת "מצפן" .ספר שעוסק במסע לעולם מקביל שמתברר שהוא מבוסס על סיפורי מדע בדיוני במגזינים זולים בפרוטה.

קראו עליו סקירה כאן :"הרפתקה בחלל היקום המקביל ".

 אבל חוץ מכל אלה פרדריק בראון ידוע מאוד גם הודות לסיפור  שפורסם במקור ב-1944 שתורגם לעברית בגירסאות שונות  יותר מפעם אחת  ( חמש פעמים ליתר דיוק !) בשם"הזירה שמחוץ לעולם " “זירה ” או זירת הקרב”  שבו איש כדור הארץ הנמצא במלחמה כנגד גזע אויב מפלצתי נבחר בידי אנשי גזע עליון כלשהוא להכריע את המלחמה בקרב יחיד כנגד נציג של הגזע האויב. מי שינצח בקרב יביא להכרעה במלחמה.ולהשמדת כל הגזע האויב בידי הגזע העליון המסתורי.

הסיפור הזה נבחר בידי אירגון כותבי המדע הבדיוני של ארה"ב כאחד מעשרים סיפורי המדע הבדיוני המעולים ביותר שפורסמו לפני שנת 1965  ( הוא היגיע למקום ה-16).

 כאמור הוא תורגם לעברית לא פחות מחמישה  פעמים.שזהו שיא ישראלי לתרגום סיפור מדע בדיוני מהמאה ה-20.

התרגום הראשון היה במגזין משנת 1958 "קוסמוס" מספר 2.

שני תרגומים נוספים יצאו לאור באותה השנה 1981:

תרגום שני היה של עמנואל לוטם ב"מבחר הסיפורת הבדיונית "/בעריכת רוברט סילברברג, הוצאת עם עובד ,1981 ( שיצא לאור במהדורה שנייה ב-2007) הספר שקיבץ את אותם סיפורים מעולים במיוחד שנבחרו בידי אירגון כותבי המדע הבדיוני בארה"ב. 

תרגום שלישי היה של עודד פלד  בקובץ התרגומים שלו של מדע בדיוני "מודל ראשון :סיפורי מדע בדיוני /הוצאת הקיבוץ המאוחד 1981.

תרגום רביעי הופיע בקובץ כוכב הקופים / תרגום מצרפתית ומאנגלית – מוטי לבון. ספריית ספרות העולם    ישראל :   ספרות יפה,   תשע"ג 2013.

 בנוסף הופיע עיבוד של סיפור זה בסדרת "מסע  בין כוכבים" של גי'מס בליש.

שם  תורגם גם הוא בקובץ "מסע בין כוכבים 2 מחר הוא האתמול " : זמורה, ביתן, מודן, תשל"ט 1979

מסע בין כוכבים " : סדרת הטלוויזיה ששינתה את פני העולם המודרני ...

אני מביא כאן את התרגום המקורי שאפילו לווה באיור מרשים מ"קוסמוס" מספר 3" 

 

הסיפור שלפניכם עוסק בקרב בין אדם וחייזר. 

.הסיפור הזה עובד לפרק ידוע של “מסע בין כוכבים ” המקורית בשם “זירה ” שבו קפטין קירק תופס את מקומו של גיבור הסיפור הנאלץ להכריע מאבק בין הפדרציה וגזע  חייזרי של דמויי לטאות  בשם ה”גורן ” בקרב יחיד. אלא שלשם שינוי הסיום בפרק הזה היה טוב והומניסטי  יותר מזה שבסיפור של בראון .קפטין קירק ברחמים שהוא מגלה על החייזר  מראה שהוא ראוי באמת לניצחון. וזוהי תפיסה אינטליגנטית שאין למצוא בסיפור הלוחמני המקורי של פרדריק בראון.

הקשר בין סיפור זה ו"מסע בין כוכבים "  אגב הוא מעניין ומוזר. אנשי הסדרה טענו שבעצם לא ידעו כלל על הסיפור כשהתסריטאי שלהם היגיש להם את התסריט. זה התברר להם רק בדיאבד בידי אנשי המחקר שלהם שבדקו אם יש דמיון בין התסריט וסיפור קיים והתברר להם שבהחלט כן.הם מיהרו לשלם לכותב הסיפור פרדריק בראון ונתנו לו קרדיט.
אבל… יש דמיון רב בין התסריט ובין תסריט של פרק שהוקרן שלוש שנים קודם לכן  ב-1964 בסדרה בשם "הגבולות החיצוניים" The Outer Limits i . ויש כל סיבה לחשוב שהתסריטאי של "מסע בין כוכבים" ג'ין קון  אולי לא הכיר את הסיפור של פרדריק בראון אבל בהחלט היה מודע לפרק זה. 
יש כל סיבה לחשוב שהפרק הקודם היה בהשראת סיפורו של בראון אם כי יוצרי ה"גבולות החיצוניים " לא נתנו לבראון קרדיט כמגיע לו. אז אנשי "מסע בין כוכבים"  בהחלט צדקו כשנתנו לבראון קרדיט כיוצר האמיתי של הסיפור.

ולמרות כל הביקורת שיש לי על הסיפור הזה זה עדיין סיפור מרתק ומרשים אז הנה הוא שוב.


תחילה הנה הקדמה לסיפור של עמנואל לוטם ב"מבחר הסיפורת הבדיונית" 



Arena" by  Fredric Brown first published in the June 1944 issue of Astounding Science Fiction magazine.
i
ההקדמה לסיפור בפרסומו המקורי ב-1944

דף מהפרסום במקורי ב-1944.

וכבונוס הנה גירסת קומיקס של הסיפור הזה: 

עיבד גרי קונווי 

ציירו ג'ון בוסקמה ודיק גיאורדנו 

 

 

 

קראו את הסיפור "זירה " באנגלית 

האזינו להקראה של הסיפור באנגלית 

קראו גירסת קומיקס של הסיפור של מארוול קומיקס

הסיפור בויקיפדיה  

צפו בפרק "זירה" של "מסע בין כוכבים על פי פרדריק בראון 

צפו בעיבוד של הסיפור בסדרה "הגבולות החיצוניים "

מאמר על "זירה "

הזירה וסדרת הטלויזיה "הגבולות החיצוניים "

 

"התשובה " עוד סיפור  ידוע מאת פרדריק בראון 

איור ל"זירה" מאת בוריס ואליג'ו

העלוקה -סיפור מאת רוברט שקלי

 

איך אפשר להתמודד עם מפלצת שגודלת כל הזמן ואוכלת הכל ?  ומסוגלת להשמיד בבוא היום את כדור הארץ כולו ?

בעיה לא פשוטה.והפיתרון הוא מתוחכם  ביותר.

 

סיפור האימה המצמרר  באמת שלפניכם   על יצור זולל כל ובלתי ניתן להשמדה הוא  אחד מסיפוריו הראשונים של סופר המדע הבדיוני ההומוריסטי  רוברט שקלי הופיע במקור ב:

Galaxy Science Fiction, December 1952

הסיפור  The Leech   פורסם שם תחת שם בדוי  Phillips Barbee מאחר ששקלי כבר פירסם כמה סיפורים קצרים נוספים במגזין זה באותו הזמן תחת שמו.

בעברית הסיפור הופיע לראשון ב"קוסמוס " גליון מספר 2 באוגוסט 1958 וזהו סיפורו הראשון של שקלי  שתורגם לעברית.

הסיפור הופיע שוב בתרגום מתוקן  במגזין פנטסיה 2000  בגליון מספר 21 ב-1981 .

ההקדמה ל"העלוקה" בגליון 21 של "פנטסיה 2000"

והנה הוא שוב.

החלטתי להביא דווקא התרגום המקורי ב"קוסמוס 2" עם הלשון המיושנת יותר שלו כדי ליצור תחושה איך נראה החלל בשנות החמישים.

 

 

קראו גם :

"העלוקה"  בגירסה האנגלית המקורית 

האזינו להקראה של "העלוקה"

המציאות על פי רוברט שקלי 

הגזע האבוד :סיפור חלל קלאסי מאת מורי לינסטאר

 

עטיפת התרגום הגרמני של "הגזע האבוד"

לפניכם סיפור שהופיע בעברית בגליון הראשון של מגזין מדע בדיוני עברי ב-1958 בשם "קוסמוס "

מחבר הסיפור מורי ליינסטאר סופר מדע בדיוני וותיק מאוד ( עוד מסוף שנות העשרה של המאה הקודמת  והמשיך לפרסם סיפורים עוד חמישים שנה לאחר מכן) וממציא מוכשר היה בין דברים אחרים האדם הראשון שכתב  סיפור על מסע בספינת "דורות " לכוכב אחר "פרוקסימה קנטאורי " הכוכב הקרוב אלינו במסע שימשך דורות,האדם הראשון שכתב על עולמות עם היסטוריות חלופיות.   ואת אחד הסיפורים הידועים ביותר על "מגע ראשון "( מונח שהוא המציא ) בין בני אדם וחייזרים צ בסיפור בשם "מגע ראשון"  ,אחד האנשים הראשונים שחזו את האינטרנט" ב-1946!  בסיפור בדיוני שכתב בשם  A LOGIC CALLED JOE שהתממש  במציאות  ,והאיש שהמציא את הקונספט של מה שהפך לסדרת הטלווזיה הידועה " מנהרת הזמן ".

הסיפור "הגזע האבוד " THE LOST RACE   פורסם במקור ב"Thrilling Wonder Stories, April 1949

מוריי ליינסטאר בחר בסיפור הזה כסיפור החביב עליו ביותר באנתולוגיה בשם My best science fiction story .

Image result for teacher from mars binder

וזאת כנראה הייתה הסיבה לתרגומו לעברית .בגיליון "קוסמוס " שבו פורסם הופיעו עוד שני סיפורים שגם הם פורסמו באותה האנתולוגיה :

"אל תסתכל עכשיו " מאת הנרי קטנר .שפורסם שוב בעברית במגזין 'סיינx פיקשיין "במגזין "פנטסיה 2000 " וברשת ב"יקום תרבות "

"הרובוט אל 76  טעה בדרך "מאת יצחק אסימוב שפורסם שוב ב"מגזין "סיינש פיקשיין" גם הוא ושוב בקובץ הסיפורים של אסימוב "בארץ הרובוטים "  שפורסם שוב בבלוג זה.

עוד שני סיפורים נוספים מאותה האנתולוגיה שפורסמו במהלך שנות החמישים בעברית היו :

המורה מן המאדים מאת אינדו בינדר  שפורסם ב"הצופה לילדים " ובאנתולוגיה "נכסי התרבות " וברשת ב"יקום תרבות "

"וכמעט אנושי " מאת רוברט בלוך שפורסם במסגרת השבועון "לאישה " ושוב  ברשת בבלוג זה.

( אבל כדאי לציין שבשלושת הגליונות הנוספים של :קוסמוס " שפורסמו כבר לא הופיעו סיפורים נוספים מאנתולוגיה זאת )

 

בסיפור שלפניכם  מסופר על  ספינת חלל שהתרסקה על על כוכב לכת מסתורי מגלה עדויות על הגזע ההאבוד שנדד בין כוכבי לכת ונעלם לפני עידנים ..לאן בדיוק ?

התשובה המזעזעת מתקבלת בסוף הסיפור  ( שבכלל עוסק בנושא האנושי מאוד של הקינאה ).

(ספויילר ספויילר ספויילר !!!)

 

הגזע האבוד לא אבד כלל.הוא הפך למפלצות המוטנטיות ששמן בני האדם.

בתיאורו של הגזע החללי המסתורי והמתקדם שנעלם לאן שהוא לפני עידנים רבים  הסיפור שימש  מקור השראה לסרט  המדע הבדיוני הקלאסי "כוכב הלכת האסור " מ-1956 על ספינת חלל שמגיעה לכוכב לכת שבו חי לפני אלפי שנים גזע מתקדם ומסתורי שנעלם ורק חורבות שלו השתמרו ,  ולסידרת "מסע בין כוכבים "המפורסמת מאוד.

הסיפור הפך  לתסכית רדיו בתוכנית הרדיו "מימד איקס" ב-1950  קישור אליו יש בסוף.

 

הופיע בעברית בגליון קוסמוס מספר 1 1958

Image result for קוסמוס מספר 1

 

קראו את "הגזע האבוד"באנגלית כאן 

האזינו לעיבוד לתסכית של "הגזע האבוד" מהתוכנית דימנסיון איקס מ-1950

 

סקירה על "הגזע האבוד "

כוכב הלכת האבוד סרט מ-1956 שקיבל השראה מ"הגזע האבוד "

צפו במקדימון 

האזינו לגירסת תסכית הרדיו 

סרט תיעודי על "כוכב הלכת האבוד"

 

נספח:סיפורי מורי לינסטאר בשפה העברית

הנדנד – חדירת זמן בעריכת ארתור סי קלארק תרגום: יורם רפופורט ה וצאת מסדה, 1981..

The Wabbler 1942

 

מגע ראשון הופיע במבחר הסיפורת הבדיונית  תרגום: עמנואל לוטם.

הוצאת עם עובד, 1981

"First Contact 1945 

המשוואות המוסריות .הופיע בקוסמוס מספר 4

The Ethical Equations 1945

 

הגזע האבוד הופיע בקוסמוס מספר 1

צוות סיור – מדע בדיוני, הטוב שבטוב – 1 / אסימוב איזק. (ע).  תרגום: אילנה בינג.הוצאת לדורי.

"Exploration Team  1956 .

 

קראו עוד על מורי לינסטאר:

האתר של מורי ליינסטאר 

מורי ליינסטאר באנציקלופדיה למדע בדיוני 

מורי ליינסטאר בויקיפדיה 

מנהרת הזמן 

חוזה האינטרנט 

הרובוט אל 76 תעה בדרך: סיפור הרובוטים הראשון של אסימוב שתורגם לעברית ( פעמיים בשנה אחת!)

https://www.behance.net/gallery/42286043/Robot-AL-76-Goes-Astray

 

לרגל מלאת 100 שנה להולדתו של יצחק אסימוב  פירסמתי רשימה מיוחדת עליו כאן.
יצחק אסימוב ואני.
הנה לפניכם אחד הסיפורים הראשונים שלו שתורגמו לעברית.

לא הראשון ממש :קדם לו סיפור  בשם "כמה טוב היה להם "שהופיע בשבועון “דבר לילדים” – כרך כו גיליון 32, שראה אור ב-18 באפריל 1956 שהוא למיטב ידיעתי הסיפור הראשון של אסימוב שפורסם בעברית.ומעניין כבר בפרסום הראשון עליו בעברית ב-1956 המגזין "דבר לילדים" טרח לפרסם כמה מילים על אסימוב ולתאר מיהו דבר שבדרך כלל לא עשו. 

אבל הסיפור שלפניכם  הוא  סיפור הרובוטים הראשון שלו בעברית  .והוא תורגם בתוך שנה לעברית פעמיים !

הסיפור הופיע באנגלית לראשונה  בשם ""Robot AL-76 Goes Astray

 February 1942 issue of Amazing Stories

ב-1949 הסיפור פורסם באנתולגיה בשם  My Best Science Fiction Story. אנתולוגיה של סיפורי מדע בדיוני שבה כל סופר היציג את הסיפור החביב עליו ביותר כביכול דבר שהוסיף רבות להילה של הסיפורים.

מאנתולוגיה זאת שהיגיעה לישראל וזכתה כאן כנראה לעניין רב ביותר  תורגמו עוד שלושה סיפורים לעברית שאת כולם העליתי ברשת כאן וב"יקום תרבות "

והנה הם :

המורה מן המאדים מאת אינדו בינדר

אל תסתכל עכשיו מאת הנרי קטנר.

כמעט אנושי.מאת רוברט בלוך

אסימוב הסביר לימים שהוא לא באמת חושב וגם לא חשב אז שזהו סיפורו הטוב ביותר אבל עורכי האנתולוגיה דרשו ממנו שיבחר רק סיפור שהופיע במגזינים שהם הוציאו לאור ,מגזינים נחותים למדי בעולם  המדע הבדיוני אז הטוב ביותר שיכל לבחור  מבין הסיפורים האלו אכן היה הסיפור הזה. 

קיראו את ההקדמה של אסימוב לסיפור הזה באנתולוגיה הנ"ל כאן.

וזה עדיין סיפור מעניין בכך שהוא מתאר איך רובוט מתגלה כחושב טוב יותר ,מבני אדם לגבי תחום מסויים.

בכל אופן נראה שהודות לאותה אנתולוגיה  הסיפור הזה היגיע לידיעת הקורא העברי. 

לראשונה הסיפור הופיע ביולי 1958  במגזין שנקרא "קוסמוס :סיפורי מדע דמיוני " גיליון מספר 1  ( שבהחלט אין לבלבל אותו עם מגזין שהופיע 20 שנה מאוחר יותר ונקרא "קוסמוס : המיבחר של אסימוב " כשאסימוב כבר היה מפורסם מאוד ). 

 

עטיפות "ארבעת גליונות  :קוסמוס": 

ולשם השלמות הנה הפתיחה של התרגום המתחרה מחוברת המגזין הנדיר מאין כמוהו "סיינש פיקשן:סיפורים דמיוניים " " מספר 4 בשנת תשי"ט 1959 .

הסיפור הופיע רק שנה אחת מאוחר יותר  לאחר הסיפור ב"קוסמוס". אני תמה האם האנשים שהוציאו את "סיינש פיקשן" לא ידעו על קיומו של "קוסמוס " שנה קודם לכן ? אחרת אי אפשר להסביר מדוע תרגמו שוב את הסיפור של אסימוב .  וגם סיפור נוסף של הנרי קאטנר בשם "אל תסתכל  עכשיו " שגם הוא הופיע בשני המגזינים בתרגומים שונים. שניהם אגב היו לקוחים מאותה האנתולוגיה של סיפורים

My Best Science Fiction Story.

הסיפור תורגם לעברית עוד פעם בקובץ "בארץ הרובוטים "בתרגום יואב הלוי בהוצאת מסדה ב-1975 

נציין עוד לסיום שסיפור הרובוטים הראשון בכלל משל אסימוב :רובי "  שפורסם לראשונה ב-1940 הופיע בעברית לראשונה כמה שנים מאוחר יותר  ב”משמר לילדים”, כרך יח, 18, חוברת 9, בתאריך 20 בנובמבר, 1962.

תוכלו לקרוא אותו כאן.

 

 

האזינו להקראה באנגלית של הסיפור "רובוט אל 76 טעה בדרך.

צפו בסירטון המבוסס על סיפור זה 

 

קראו עוד סיפורים מאת אסימוב ב”יקום תרבות”:

רובי: סיפור רובוטים קלאסי מ-1940

 

“שקיעה” סיפור המדע הבדיוני המפורסם ביותר של אסימוב על עולם החווה שואה אפוקליפטית שובו ושוב ושוב… מ-1941

רובוט אל 76 טעה בדרך -סיפור מ-1942

“כמה טוב היה להם” – סיפור קלאסי על עתיד בתי הספר מ-1951 הסיפור הראשון של אסימוב שתורגם לעברית

המכונה שניצחה במלחמה – הסיפור הראשון על לוחמת סייבר מ-1961

“טוהר הגזע” – סיפור קצר על יחסי בני אדם ורובוטים מ-1967

“איש יובל המאתיים” – סיפור רובוטים מפורסם מ-1976

אלי אשד על אסימוב :

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אסימוב 

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

כוכב הלכת הנבחר :אלי אשד על יצחק אסימוב