ארכיון תג: קריקטורות

אספן הקריקטורות מבית השיטה

 

חמש שנים שנים מלאו לארכיון מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שהוקם על ידי ואותו ניהלתי במשך כשנה.

ולרגל זה הנה ראיון שקיימתי בעת ניהול הארכיון  עם אחד האספנים שתרמו את אחד האוספים הגדולים ביותר שנימצאים כעת בידי המוזיאון. אוסף קריקטורות מן העיתונות היומית 1995-1958

 יעקב הורוביץ הוא חשמלאי פנסיונר צנוע מקיבוץ בית השיטה . אבל הוא אינו רק פנסיונר זקן וחביב הוא גם אספן שבמשך עשרות רבות של שנים מ-1958 ועד 1995 אסף ושימר כל קריקטורה שהצליח לשים עליה את ידיו מרוב העיתונים של ישראל וגם מכמה מחו"ל.

התוצאה היא אוסף ענק מדהים ומקיף של הרוב המוחלט של הקריקטורות שיצאו לאור בישראל במהלך תקופה זאת של 37 שנים ! אוסף  שאין כמוהו בכל מקום אחר שהרי מי ראה צורך באיסוף ושימור קריקטורות ?

האוסף המדהים הזה ניתרם למוזיאון הקריקטורה והקומיקס שם הוא כעת משומר וניתן יהיה להשתמש בו בעתיד ככלי עזר בסיסי לחקר תולדות הקריקטורות  והפוליטיקה והחברה בישראל בכלל במהלך תקופה ארוכה זאת.

קריקטורה מהאוסף של הורביץ מאת פרץ ויינריך ,ספטמבר 1978.

בארכיון    המוזיאון האוסף מתואר כך:

, תרומת האספן
מדי יום נהג לעבור יעקב הורביץ על העיתונים שהגיעו לקיבוצו 'בית השיטה' ועל אלו שמשפחתו  שלחה לו  לקיבוץ ולגזור את הקריקטורות שפורסמו. כל קריקטורה נשמרה בתוך קלסר עפ"י השנה, החודש והיום בו פורסמה ולכל קריקטורה היה מצרף כתבה או ידיעה המתארת במילים את אשר הקריקטורה תיארה וכך נוצר אוסף קריקטורות של קטעי עיתונות המהווה היסטוריה של יותר משלושים שנה בהווי החיים הישראלי.

ולהלן ראיון עם מר הורוביץ האספן שליקט מידי יום ביומו את הקריקטורות העבריות :

 אלי : איך היגעת לראיון של איסוף קריקטורות ?

הורוביץ: מילדותי אהבתי את הקריקטורות של אריה נבון ועד עצם היום הזה אני זוכר את

הקריקטורה הראשונה שלו שראיתי אי אז בשנות השלושים . ואני זוכר היטב שהקריקטורות האלו היסבירו לי את המאורעות הרבה יותר טוב מהמאמרים הפוליטיים הכבדים והמשעממים .

אבל בשנים הראשונות עוד לא חשבתי גם לאסוף את הקריקטורות האלו ועכשיו אני מצטער על כך.אני יכול לאמר לך שהקדשתי הרבה מאמצים למצוא את אותן קריקטורות של אריה נבון ולא הצלחתי בכך לצערי.

הרעיון של איסוף הקריקטורות עלה לבסוף במוחי ב-1958 כאשר נשלחתי בידי הקיבוץ לעבוד בקיבוץ אחר בשם צובה במסגרת עזרה למשקים צעירים  וחיפשתי מה לעשות בזמני הפנוי.ופתאום עלה במוחי הרעיון לאסוף קריקטורות.יום אחד נתקלתי בחדר-הקריאה בקריקטורה שגלגלה אותי מצחוק. זה היה כאשר הבריטים מינו את ישראל רוקח לראש העיר של תל-אביב. הקריקטורה שצוירה ע"י אריה נבון הראתה קצין בריטי אוחז ברוקח ומושיב אותו, התינוק, על הכיסא ועושה לו 'הוֹפה-לָה'… זה כל-כך הצחיק אותי… הבנתי מיד את הסיטואציה הפוליטית לעומקה, ומאז הייתי מחכה כל יום שישי לעיתונים בחדר הקריאה".והתחלתי לאסוף אותן.

למה בעצם לאסוף אותן  ?

הורוביץ : היום כבר קשה להגיד.  למה אנשים אוספים דברים ? לא תמיד זה ברור, ישנה משיכה ספונטאנית לא תמיד רציונאלית. אבל נראה לי שאיך שהוא היה לי רעיון שהקריקטורות האלו הן המתעדות הטובות ביותר של תקופה וכי כשאתה עובר עליהם אה מבין את האירועים טוב יותר מאשר דרך הפובליציסטיקה.

אתה מכיר את האימרה ש"העיתון של אתמול טוב רק לדגים " אבל עיתון שמלפני חודש מלפני שנה מלפני עשר שנים זה כבר עניין אחר ,דרכו אתה יכול להתחיל לעמוד על הליכים היסטוריים ממש. והקריקטורות שפורסמו בעיתונים  הן כלי עזר עיקרי בכך.

 

 

וכך מידי שבוע   כמו שעון ביום שישי היה הורוביץ ניגש לחדר הקריאה בקיבוצו בודק את כל העיתונים שהיגיעו "מעריב " דבר " ידיעות אחרונות " על המשמר " "הארץ "  ""למרחב  " וכל מה שהיה  מחפש בכולן את הקריקטורות וגוזר אותן עבור אוספו. ידידים ובני משפחה דאגו לספק לו את 'הסחורה' באופן שוטף, כך שלכל העיתונים היה ייצוג באוספו : ", " במחנה "דבר לילדים", ""לאישה", "העולם הזה".

מידי פעם היה מאתר או מקבל  גם עיתונים מחו"ל  בשפות אחרות וגוזר גם מהם את הקריקטורות ,עם כי עיקר האוסף היה הקריקטורות הישראליות.

בתחילה אסף הורוביץ  רק את הקריקטורות, אך במשך הזמן צרף לכל אחת תגזיר חדשותי מאותו יום, כדי לזכור את ההקשר. 

 הורוביץ :כבר בשלב מוקדם החלטתי שאין זה מספיק לגזור אותם כשלעצמם כי יבוא יום שאנשים פשוט לא יבינו על מה המדובר בהם.וכך הקפדתי לגזור עם המאמרים הרלבנטיים לקריקטורה  כדי שהרקע לה יהיה מובן  לרשום את  התאריך  של כל קריקטורה ואפילו להקפדתי לסמן את שמות האישים  השונים  המופיעים בכל קריקטורה  כולל כמובן הדמויות הפחות ידועות.

וזה  הופך את אוסף הקריקטורות שלו  לכלי עזר חשוב מעין כמוהו לחוקר שפרט לגולדה ובן גוריון ושרת ועוד כמה לא באמת מכיר את הדמויות שהיו מוכרות לכל בשנות החמישים ובשישים ומאז נשכחו לחלוטין.

 אלי: לקיבוץ לא היה בעיה שאתה גוזר מהעיתונים שלו ?

הורוביץ בוודאי שלא הרי לא היו שומרים אותם אחרי השימוש היומי. רק אני שמרתי חלקים מהם באוסף שלי. ובשבילי תבין זה היה תיעוד של תקופה.  

היית אוסף כל קריקטורה מכל סוג ?

הורוביץ :בהחלט אספתי הכל גם קריקטורות פוליטיות וגם קריקטורות כלליות ואת כולם הקפדתי לשמור לפי תאריכים מדוייקים לפי סדר מובחן מאוד.

מי היו הקריקטוריסטים שאהבת במיוחד ?

הורוביץ : את אריה נבון כמובן שהוא זה שגרם לי לאהוב קריקטורות את דוש את רענן לוריא את שמואל כץ  אריה נבון (שאח"כ פנה לתיאטרון) ועוד וגם את זאב שבמיוחד אהבתי את הקריקטורות שלו בסדרת "על כל פנים " שתיארו דמות פוליטית וההיסטוריה שלה. הקריקטורות האלו דיברו אלי במיוחד., גם את החדשים, מישל קישקא, גבע וחבריהם. בל נשכח את הקריקטוריסט הוותיק מכולם, את דן גלברט מאלונים. הוא היה חלוץ הקריקטוריסטים שצייר עוד לפני קום המדינה. אריה נבון צייר הרבה את הווי הפלמ"ח. כן, אהבתי את החבר'ה האלה

ולאורך השנים הייתי מוציא את הקריקטורות משנים קודמות ומסתכל בהם שוב ולפעמים מבין דברים שלא הבנתי בזמן אמיתי על אירועים פוליטיים וחברתיים שונים.

מהי הקריקטורה האהובה עליך במיוחד :

 הורוביץ : : אחרי ההכרזה של צרפת על פצצה גרעינית, הופיעו בשני עיתונים מתחרים בדיוק אותה קריקטורה על-ידי 2 ציירים שונים: דוֹש ולוריא. זה היה כאילו נדברו ביניהם, אך לא. שניהם חשבו במקרה על אותו רעיון וציירו כל אחד בקו שלו: אותו אדם, אותה דלת, אותה זווית של הרמת יד, זה היה בלתי יאומן!! זה קורה, אולי, אחת למאה שנים, אם בכלל. 

למה הפסקת בשנת 1995 את האוסף ?בגלל רצח רבין ?

הורוביץ : נכון שיש האומרים שרצח רבין היה סוף תקופה ,אבל הקשר היה מקרי לחלוטין .פשוט כבר לא היה לי מקום בדירה איפה לשים את הארגזים של הקריקטורות ונאלצתי להפסיק פשוטו כמשמעו …

בשנים האחרונות הוא התעייף ,. חש שהתחביב  הזה משתלט על חייו, ושואב אליו את כל-כולו.

הורוביץ : "ברגע שהרגשתי שאני מתחיל להשתעבד להובי, החלטתי להפסיק! אני לא רוצה לחיות חיי עבדות. זה נורא. הניירות כבר מתפוררים, צריך לאחסנם בתנאים מתאימים, והמקום צר מלהכיל. ניסיתי בזמנו לעניין את בית-ספר המקומי , אך לשווא".

 בני המשפחה נרתמו לעזרה ומצאו באמצעות האינטרנט את "המוזיאון לקריקטורות וקומיקס" בחולון. מוזיאון חדש בן 8 חודשים. אחרי ששלח להם כמה דוגמאות, הם יצרו עימו קשר, ולפני זמן קצר באו אליו הביתה דן פתיר (לשעבר יועץ התקשורת של בגין ורבין) ושלמה נקדימון) עיתונאי בכיר עם 5 מיכלי קרטון לאחסון החומר. כשהם נכנסו לדירה, הם היו המומים מהכמות האדירה, ואחרי מילוי המיכלים הצליחו לקחת פחות מרבע החומר…

 וכעת כל המקום בביתו של הורוביץ התפנה מאחר שכל הארגזים והאוסף יקר הערך הועבר למוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שם יהיה ביתם.

 כאב לך להיפרד מ'האוסף " הענק שלך?

הורוביץ : "לא!  שעדיף ש'האוסף ' הזה ימות? שייחנק בהררי אבק וחום? למה!? אני ממש-ממש שמח שמישהו בא לקחת אותו. עכשיו אני יודע שכל החומר הזה יחיה ויביא תועלת לחוקרים בעתיד". :אבל שלא תחשוב שבבית שלי יותר פנוי.  עכשיו אני אוסף עכשיו כלי חשמל וכעת הם תופסים כל סנטימטר בביתי אלו חפצי נוי מחלקי-חשמל ישנים: פמוטים, חנוכיות ועוד. הם אלה שיתפסו את מקומן של הקריקטורות – כעולם שלם שנעלם… ….

האוסף של  יעקב הורוביץ הוא תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה לחקר הקריקטורה וגם ההיסטוריה והתרבות של מדינת ישראל. יש לזכור שקריקטורות נחשבו מאז ומתמיד שלא בצדק לפריט פחות ערך ורק מעטים מאוד  עסקו באיסופם השיטתי. ןמבחינה זאת האוסף  המסודר היטב של יעקב הורוביץ האספן הצנוע מבית השיטה הוא מתנה יקרת ערך לחוקרים . ויש לקוות שלא ירחק היום וכלל החוקרים יוכלו להשתמש בו עבור מחקריהם.

קריקטורה מהאוסף.

ראו גם

הקריקטורות של יענקלה

http://beithashita.org.il/apage/56202.php

קריקטורות מהאוסף העוסקות בנושא רופא שיניים

http://www.cartoon.org.il/article/archive21.aspx?keySearch=

 שלוש שנים לאוסף ארכיון מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

 

http://www.cartoon.org.il/article/archive38.aspx?keySearch=

היסטוריון הקריקטורות של ישראל : על דן פתיר

 

גרסה של ראיון זה הופיעה באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

במסגרת פסטיבל הקומיקס והאנימציה אנימקס שהתקיים בסינמטק תל אביב התקיימה גם תערוכת נתב"ג 2011 , שהציגה 28 עבודות איור וקריקטורות של יוצרים שונים על מייסד המדינה דוד בן גוריון. האוצר, דן פתיר, איגד מגוון רחב של עבודות מחלוצי המאיירים בארץ ועד בני ימינו, כולם נותנים את האינטרפרטציה שלהם לדמות "הזקן".

בן גוריון על פי יונתן וקסמן

זוהי התערוכה הראשונה אי פעם של קריקטורות שכולה בן גוריון. כמאה מיצגים, כשלושים יוצרים, עשר עבודות מחו"ל, כמה מהן משל הטובים והגדולים מכולם, מארצות הברית, בריטניה וצרפת. יוצרים שראו את בן גוריון פנים אל פנים, וכך גם איירו אותו, אישים כמו אריה נבון, דוש, זאב שמוליק כץ ובס. וגם יוצרים צעירים יותר מדורו של בן גוריון. בין האמנים המציגים: אלנבוגן, אנגלמאיר, בוריס ארנבורג, מורן ברק, מושיק גולסט, איתמר דאובה, יונתן וקסמן, גיא חרל"פ, שלמה כהן, אבי כץ, דניאלה לונדון-דקל, מושיק לין, גיא מורד, מיש, נעם נדב, נוסקו, אנדי צ’אושו, אורי פינק, צחי פרבר, שי צ’רקה ומישל קישקה. ועוד רבים וטובים שמתוך מה ששאבו מקריאה וממבטי-חקר ששלחו לעבר העבר, תרמו חלק נכבד לאסופה המוצגת בתערוכה , כתב העת של איגוד הקריקטוריסטים הישראלי "שפיץ" פירסם גיליון מיוחד המרכז את קריקטורות בן גוריון.

במסגרת הפסטיבל התקיים מפגש מחווה מיוחד הסוקר את בן גוריון בראי האיור ההומוריסטי. במפגש לקחו חלק מי שהיה מזכירו האישי של בן גוריון, הנשיא החמישי, יצחק נבון, ד"ר יריב בן אליעזר, מרצה לתקשורת ונכדו של בן גוריון, ודן פתיר, אוצר התערוכה.

וזאת הזדמנות טובה לעסוק לא דווקא בבן גוריון מושא התערוכה אלא דווקא באוצר התערוכה דן פתיר שהוא דמות מיוחדת במינה בעולם האיור והקריקטורה הישראלי. ניתן לכנות אותו בתור "ההיסטוריון של הקריקטורה הישראלית ".

דן פתיר שהוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובמדע המדינההוא איש ידוע ומפורסם בתקשורת הישראלית הוא היה בין השאר עיתונאי בעיתון "דבר" פרשן מדיני בגלי צה"ל י "ור אגודת העיתונאים בל אביב מנכ"ל יוזמות קרן אברהם. עורך ראשי של Justice – רבעון הארגון הבינלאומי של משפטנים ועורכי דין יהודיים. חבר במליאת מועצת העיתונות, במועצת הקולנוע וחבר מייסד של דירקטוריון הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובהנהלת אגודת הידידות ישראל-ארה"ב. היה עמית מחקר ב- American Enterprise Instituteובמרכז למחקרים בינלאומיים ואסטרטגיים בוושינגטון. שימש יועץ תקשורת, דובר לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין ודובר בשגרירות ישראל בוושינגטון. ". שימש חבר הנהלה במספר ארגוני תקשורת ציבוריים.

אבל יש תחום אחד שבו הוא אולי ידוע פחות חוץ מליודעי דבר אבל תחום שהוא מרכזי עבורו ,דן פתיר הוא המומחה הגדול בעולם לתחום הקריקטורה הישראלית. הוא מארגן והאוצר הראשי של תערוכות הקריקטורות שהוצגו לאורך השנים ( לא פחות מ- 15 כאלו ) ובימים אלו כאמור הוא עוצר תערוכה נוספת בנושא ,על דוד בן גוריון וכותב ספר על הקריקטורה הישראלית .

ולהלן ראיון עם איש רב פעלים זה.

אלי :איך היגעת לעיתונות ?

פתיר : עוד מילדותי הייתי שולח חידות לעיתוני ילדים כמו דבר לילדים ומשמר לילדים. אז אפשר לאמר שחיידק העיתונות תפס אותי כבר אז.

אחר כך נכנסתי לעיתונות המבוגרים ותחילה ככתב ספורט . מ-1951 ועד 1954 הייתי כתב ועורך ספורט. אגב לידיעתך גם נישא צ'כיה בנש החל ככתב ספורט וכך גם רוב העיתונאים שהיה מקובל שהם מתחילים את הקריירה שלהם בהשתפשפות ככתבי ספורט.

אלי : ולמה הפסקת ?

פתיר : כי היגעתי לשיא ב-1954 הייתי באליפות העולם בכדורגל ,וידעתי אחרי זה אין כבר יותר אירועים בספורט שיכולים לעניין אותי .היגיע הזמן לחפש משהו חדש.

באותו הזמן היכרתי את הסופר המפורסם אז ריצ'רד רייט שכתב ספרים על חיי השחורים בארה"ב והוא ביקש שאתרגם לו הצגה שאליה הלכנו.תוך כדי השיחה התברר לי שריט הוא ידיד של פוליטיקאים בכירים בצרפת והצלחתי להשיג דרכו רעיון עימם . וזה היה עבורי כרטיס הכניסה לעיתונאות המכובדת הנחשבת הרצינית הפוליטית . אני הראיתי שאני יכול לעשות דברים גם מחוץ לעולם הספורט

.צעד מכריע באמת בחיי כעתונאי היה כאשר הצטרפתי לשירות שידורי הבי בי סי בעברית בלונדון . הייתי שם שלוש שנים משדר מידי יום ביומו במשך חצי שעה , וזה היה עבורי בית ספר שאין ערוך לו לעיתונאות מכל הסוגים . שם בין השאר הייתי משדר שידורי ספורט לישראל עם ניסים קיוויתי לעתיד שדרן ספורט מפורסם . וחוץ מזה הייתי מפרסם כל מיני כתבות על לונדון עבור העיתון"דבר". ותוך כדי שהותי שם יצא לי להכיר כמה קריקטוריסטים ידועים עבדו בבריטניה כולל קריקטוריסט יהודי הונגרי בשם "ויקי" שהיה ידוע בעפרונו המושחז והרשים אותי מאוד.

כמובן כבר הכרתי אז קריקטוריסטים ישראלים כמו זאב ודוש אבל אני לא בטוח שעד אז הבנתי באמת איזו השפעה תקשורתית יכולה להיות לקריקטורות . עבורי זה היה כמו כניסה לעולם חדש.ואולי אז נוצר העניין הרציני שלי בקריקטורות וההבנה שהן יכולות לשמש ככלי אפקטיבי של תקשורת לא פחות ואולי הרבה יותר מכל כתבה עיתונאית.חזרתי לארץ ב-1961 והתחלתי לעבוד ככתב לענייני מפלגות. וזאת הייתה עבורי הזדמנות ליצור קשרים עם כל מיני פוליטיקאים ,קשרים שהתגלו כרבי ערך בעתיד . בין השאר היכרתי את גולדה מאירוהיא שלחה אותי לעבוד כקצין עיתונות של השגרירות הישראלית בוושינגטון.

עבורי זאת הייתה תקופה מעניינת מעין כמוה ,זה היה מיד אחר רצח הנשיא קנדי כאשר כל ארה"ב סערה וגעשה והיה מרתק לצפות בכל זה ממקור ראשון .באתי לשם לשנה אבל האריכו לי לשנתיים.ושם למדתי את הערך האדיר של התעמולה ובראש ובראשונה של הקריקטורה ואת עוצמתה שכמעט לא תיאמן . היכרתי שם את הקריקטוריסטים של עיתונים ידועים כמו "הוושינגטון פוסט." ואגב כך גיליתי שיש הבדלים מהותיים בארה"ב בין הקריקטורה הפוליטית שהיא בדף מאמרי המערכת והקריקטורות הכלליות . התידדתי עם קריקטוריסטים ידועים שהיו ידידי ישראל.

אבל לצערי גיליתי שיש הרבה מאוד קריקטוריסטים שהם הדבר הרחוק ביותר מידידי ישראל או היהודים ,ולעניות דעתי הנזק שהם יכולים לגרום וגרמו הוא עצום.אז התחלתי להיות מודע לקריקטורות הערביות שהן בעלות אופי אנטישמי מובהק ויש להן מסרים מסוכנים מאוד.הבנתי אז שחלק חשוב מהמערכה התיקשורתית הוא גם התמודדות בקריקטורות ובעזרת קריקטורות

בנתיים שהיתי שוב כקצין עיתונות בארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים וזאת הייתה תקופה שבה הייתי מתעמת ללא הרף עם נציגי הערבים ותועמלניהם.אחרי מלחמת יום הכיפורים הצטרפתי ליצחק רבין אז ראש ממשלה כדובר וקצין תקשורת . . והתאמנו מאוד זה לזה.

אחרי עלייתו של מנחם בגין כראש ממשלה הופתעתי כאשר הוא ביקש ממני להמשיך בתפקידי ולעבוד עבורו עד שימצא מחליף.הסכמתי בתנאי שאעבור רק עבור הממשלה ולא עבור מפלגה.

הוא כנראה לא מצא לי מחליף מאחר שעבדתי עבורו ארבע שנים …

וזה היה עבורי זמן של סיפוק עצום כי השתתפתי בשיחות השלום עם סאדאת .

עזבתי לאחר מערכת הבחירות ב1981 ובין השאר עבדתי עבור מדינה זרה שנציגיה ביקשו שאדריך אותם ביצרית מערך תקשורתי לראש הממשלה שלהם

מאז אני עוסק רבות ב"קרן אברהם" שייסדתי שמטפלת בפיתוח היחסים בין יהודים וערבים בישראל על בסיס שוויון אזרחי .עבדנו עכל שורה של פרויקטים חינוכיים תרבותיים וחקלאיים בקרן זאת על בסיס הכרזת העצמאות שמדברת על שוויון של האזרחים במדינה.

דן פתיר מתרגש למצוא את האורגינאלים של אריה נבון

אלי : למה אתה מתעניין כל כך בקריקטורה הישראלית ?מה הדבר שמושך אותך בה ?

פתיר : הקריירה שלי היתה של איש הסברה. ועוד לפני שנים רבות גיליתי את מה שלצערי הרבה אנשי הסברה רבים לא באמת הפנימו עד היום שקריקטורה אחת שווה אלף מילים ועלי כאיש הסברה לדעת להתמודד עם זה וגם לדעת לנצל זאת. הפכתי להיות חובב של קריקטורות ואספן של קריקטורות ויותר ויותר לדאוג שהקריקטורות יקבלו את המקום הראוי להם בתרבות ובתקשורת.

עד שהתחלתי לפעול בעניין הקריקטורות נחשבו תמיד לדבר שולי שחשיבותו היא כמו העיתון של יום אתמול ולא יותר. נאלצתי ללכת ולדפוק על דלתות ולאמר "רבותי יש לנו כאן אוצר תרבותי שעלינו לדעת כיצד יש לשמר אותו עבור הדורות הבאים ".

עם זאת, אני רוצה להדגיש כי לדעתי לאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהן לא קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית . אישית, שמחתי כי נמניתי עם צוות שלושת השופטים למתן פרס ישראל לתקשורת שהחליט פה אחד על מתן הפרס (1993) לאמן הקריקטורה הגדול "זאב" (יעקב פרקש). הפרס גם שידרג את מעמד הקריקטורה ויוצריה במדינה.

מזה שנים דן פתיר הוא האוצר של תערוכות הקריקטורות הפוליטיות השונות שלאגודת הקריקטוריסטים הישראליים

.פתיר : במשך שנים היצגנו תערוכות של מיטב הקריקטורה הישראלית בארצות שונות בעולם.ולדעתי הן תרמו רבות להסברה הישראלית בהראותם את החופש וגם את ההומור של הקריקטוריסט העברי במיטבו.עם זאת נכון הוא שלאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהם לא באמת קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית.בין השאר אני הייתי בין אלו שדאגו שהקריקטוריסט זאב יקבל את פרס ישראל.

אלי: האם זה נכון שדוש כעס מאוד שהוא לא קיבל את פרס ישראל גם כן ?

פתיר: זה נכון אבל הייתה לכך סיבה .הוא פשוט לא הגיש את מועמדותו. .ואי אפשר לבחור במי שמועמדותו לא הוגשה. אין ספק שהיגיע לדוש לקבל גם הוא את פרס ישראל וחבל שהדבר לא הסתייע.אני שמח שמוזיאון הקריקטורה והקומיקס שאני נמנה על יוזמיו דואג כעת לתיקון המעוות ולכך שיוצרי הקריקטורות השונים יקבלו את הכבוד המגיע להם על יצירתם ושהקהל הרחב יבין איזה חשיבות תקשורתית הסברתית אמנותית היסטורית יש לאמנות הקריקטורה.

אלי:על מה אתה עובד בימים אלו?

פתיר : על ספר אישי שעוסק בחווייתי מתהליך השלום בין ישראל ומצרים ושיתאר את שלביהם מנקודת מבטי .וכן אני כותב ספר על תולדות הקריקטורות בישראל ספר שיטיל אור על תחום זה שהוזנח שלא בצדק עד היום בידי חוקרי התקשורת.

ראו גם

 דן פתיר בויקיפדיה

דן פתיר מאת שי צ'רקה

תערוכת קריקטורות לסיכום 2004 .אצר דן פתיר

תערוכת סיכום 2008 שאצר דן פתיר

תערוכת קריקטורות בן גוריון הצצה

 

דן פתיר .צייר שי צ'רקה

יעקב שילה -הלוחם בקריקטורות

קובץ:Shiloh-SelfPortert.jpg

יעקב שילה היה מאז ומתמיד אחד הקריקטוריסטים המושחזים ביותר שידעה ישראל ולמרות שהיה בעל נטייה ברורה לימין מעטים היו האנשים גם מהימין שנמלטו מעטו המושחז.  הדבר סיבך אותו לא פעם בצרות עם מעסיקיו בתקשורת שסירבו לא פעם ולא פעמיים לפרסם קריקטורות מרגיזות ומעליבות במיוחד שלו.

אך כלוחם  בכיר בחיל השריון ( הוא סגן אלוף בחיל המילואים )  לא נראה שהדבר הטריד אותו במיוחד.
במשך שנים רבות הוא היה הקריקטוריסט הפוליטי הקבוע של מעריב מקצוע שהוא עדיין בדמו כבעל דעות פוליטיות מגובשות ומושחזות היטב.

ולהלן דוגמאות לכמה קריקטורות ותיקות שלו שלא נס ליחן.

. ראש המממשלה בנימין נתניהו בקריקטורה משנת 1996.

קריקטורה על על מפלגת ש"ס שנפסלה לפרסום בטענה שהיא מציגה את "ש"ס כולה כפושעת".

קריקטורה על נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטוו שנפסלה לפרסום בעיתון בטענה שהיא "פורנוגרפיה קשה".

ולאחרונה פורסם ראיון מקיף שלי עם שילה על הקריירה שלו באתר החדש של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.

והנה הוא לפניכם :

שילה התחיל את דרכו כקריקטוריסט ב'פי האתון' (ביטאון אגודת הסטודנטים בירושלים), המשיך בעיתון 'דבר' ובמשך 21 שנים היה הקריקטוריסט הפוליטי הקבוע של עיתון 'מעריב' ושנתיים בהן אייר בעיתון 'מקור ראשון'. כבעל דעות פוליטיות מגובשות ומושחזות היטב, המקצוע עדיין בדמו. כיום הוא עצמאי, עובד עם מחשב ובעל אתר אינטרנט. אלי אשד נפגש איתו לשיחה.

אלי: אתה רואה בקריקטורה אומנות?
שילה: הקריקטורה היא סוג של פובליציסטיקה. אני רואה עצמי כעיתונאי שמעביר את המסר שלו דרך ציור סטירי. לשאלה האם הקריקטורה היא אומנות? על זה הקריקטוריסטים מתווכחים עד היום. בעיקרון, מה שחשוב בקריקטורה זה המסר שמועבר בה. קריקטורה שאין בה מסר ברור, אינה שווה את הנייר עליה צוירה; מכאן, שגם לא משנה באיזו טכניקה היא נעשתה. בהקשר זה, במשך שנים רבות נמנעו מארגני תערוכות לקבל קריקטורות שעובדו במחשב, כי זה לא נראה להם 'מספיק אומנותי'. כיום מרביתם מבינים שהעיקר בקריקטורה הוא הרעיון ולא האמצעי הטכני בו הובא לידי ביטוי.

אלי: איך, כמעט מדי יום, עולים אצלך רעיונות לקריקטורות?
שילה: ראשית חוכמה, אני צריך להיות בעניינים. זה אומר, להלעיט את עצמי באינפורמציה 24 שעות ביממה, וזו באה מקריאה מסיבית בעיתונים, מצפייה בטלוויזיה ומהאזנה לכל מהדורות החדשות ברדיו. לפעמים הייתי מתעורר בלילה עם רעיון ורץ להעלותו על נייר לפני שיברח, ולפעמים ההברקה באה לי במכונית, בדרך למערכת. הגיבוש הסופי של הרעיון נעשה בחדרי במערכת, בשעות הראשונות של הבוקר, והקריקטורה המוגמרת נמסרת לדפוס עד שלוש אחר הצהריים. אשר לטכניקה: אני מצייר בקו חד וברור, נמנע מפרטים לא רלבנטיים ומצמצם עד למינימום את השימוש בטקסט. עיקרון ברזל שמדריך אותי. לעולם לא להעביר בקריקטורה אחת יותר ממסר אחד, כי ריבוי מסרים רק מבלבל את הקורא. וכמו שאומרים הצלפים: One shot, one kill.

אלי: אתה ימני בדעותיך?
שילה: כן, באזור שנמצא ימינה מהמרכז.

אלי: מפריע לך שרוב עמיתיך רחוקים מדעותיך?
שילה: בכלל לא. ישבתי עם זאב 17 שנה באותו חדר ב'מעריב'. הייתה בינינו מערכת יחסים נפלאה למרות שהיינו ממוקמים פוליטית משני צידי המתרס. היה פרגון הדדי עד כדי מתן עצות מקצועיות זה לזה. אני הייתי מלמד אותו איך מציירים טנק, או מדגים לו את ההבדל בין קלצ'ניקוב ל-M-16, והוא היה 'משפץ' לי לפעמים רעיונות שנראו לו מסובכים מדי או לא מובנים. מה שמאד הפריע לי זו התייחסותם של מספר עורכים בעיתון, שלא תמיד ידעו למתוח קו בין עמדותיהם הפרטיות לבין עקרון מתן חופש ביטוי לבעלי דעות אחרות. הגרוע מכל זה עורך ראשי שלא נותן גיבוי לקריקטוריסט שלו לאחר שעורך 'דעות' אישר אותה. היה לי מקרה מביך עם אמנון דנקנר שפרסם התנצלות בעיתון למחרת פרסומה של קריקטורה חריפה. המדאיג בעניין היה, שההתנצלות באה בעקבות תלונה של הפוליטיקאי עליו צוירה הקריקטורה ולא בגלל שעורך 'דעות' חשב שהיא איננה רלבנטית כאן מגיעה מחמאה לעורך 'דעות' אז, רוביק רוזנטל, שעם כל היותו רחוק ממני בדעותיו הפוליטיות, ידע תמיד להיות ענייני ולכבד את עקרון חופש הביטוי.

אלי: האם הופעלה עליך צנזורה?
שילה: בדרך כלל לא, למעט קריקטורות שנפסלו בשל היותן בוטות או גסות מדי או שלא עמדו במבחן דיוק העובדות עליהן התבססו. בעניין זה, קרה לי מקרה שאינו אמור לקרות במערכת עיתון שמכבד את עצמו ואת קוראיו.  כשפרס ונתניהו התמודדו לקראת בחירות 96' לאחר רצח רבין, התהפכו הסקרים ופרס החל להוביל בהפרש ניכר. ציירתי קריקטורה בה נראה פרס רוכב על גבי הקליע שנורה מאקדחו של יגאל עמיר, כשהוא משיג את נתניהו שרץ מזיע על הקרקע. למחרת בבוקר יצא העיתון אל הדוכנים כשהקריקטורה מופיעה בו בשלמותה. כעבור שעתיים הודפסה מהדורה חדשה שבה הושמטו מהקריקטורה פרס והקליע, וכעבור עוד שעה הודפסה מהדורה שלישית בה נעלמה הקריקטורה לחלוטין ובמקומה הושתל צילום סתמי. כמובן שהכל נעשה בהנחיית העורך וללא ידיעתי. לא אתאר כאן את המהומה שהקמתי בעקבות העניין, אבל מאז לא ניסה איש לערוך שינויים בקריקטורה שלי ללא הסכמתי.

אלי: מהם יחסיך עם פוליטיקאים?
שילה: מהניסיון למדתי שככל שאתרחק מהם, כך ייטב. כשהייתי טירון ב'מעריב', עזר ויצמן הזמין אותי למשרדו בעקבות קריקטורה שמצאה חן בעיניו. אז איך מסרבים לעזר ויצמן? באתי, קשקשנו על דא ועל
הא על כוסית של קוניאק והלכתי לדרכי מחייך ומבסוט. לימים, כשויצמן הקים את 'יחד', נוצר אצלי קושי לתקוף אותו כי הרי נהיינו 'חברים'… מאז ברחתי מאירועים פרטיים אצל פוליטיקאים כמו מאש.

אלי: מה לא תעשה בקריקטורה?
שילה: אינני נגרר לפגיעות אישיות שמבוססות על 'מום' כזה או אחר של איש ציבור. (למשל: לא חגגתי על קומתו הנמוכה של שמיר), אלא אם כן ה'מום' הפך מזמן לסמל לאומי, כמו הרטייה של דיין. גם לעולם לא אשווה את השואה לשום דבר אחר. אגב שואה, רגלי לא תדרוך לעולם על אדמת גרמניה כתייר, אבל כן הסכמתי שהמוזיאון ההיסטורי של בון יכלול באוסף הקבוע שלו 8 קריקטורות שלי שעניינן הניאו נאציזם ומעורבותה של גרמניה בעסקים אפלים עם אויבינו.

אלי: את מי אתה אוהב לצייר?
שילה: את אלה שקל לעשות מהם קריקטורה בגלל תווי פנים או גוף שאינם סימטריים ושהם בולטים במיוחד כמו יצחק שמיר, גולדה מאיר, עזר ויצמן וערפאת. כקריקטוריסט, הייתי מאחל להם שיחיו בקרבנו לנצח. יצחק רבין לעומת זאת היה דמות שקשה לתאר בעוד שפרס עם תווי הפנים שלו דווקא קלאסי לדבר כזה. אהוד ברק הוא קשה לציור עוד יותר מרבין, ממש לא קל איתו.

אלי: היו תגובות של אזרחים ופוליטיקאים לקריקטורות שלך?
שילה: היו, והרבה. רובן נבעו מהשקפותיהם האישיות ומכאן גם אופי התגובה. המסכימים שבחו והמתנגדים מחו ואפילו קללו מדי פעם. כדי להמשיך לעבוד ללא משוא פנים, פיתחתי מול התגובות הנ"ל עור של פיל כדי לא להירתע מההשמצות ולא להתבשם מהמחמאות.

אלי: איך הגעת לקריקטורות?
שילה: כילד אהבתי לצייר את השוטרים הבריטיים שאהבו לרכב על סוסיהם בשדותיה של גדרה, המושבה בה נולדתי. בתיכון רחובות למדתי ציור אצל נעמי סמילנסקי, אשתו של [הסופר] יזהר, והיא זו שנטעה בי את הרצון ללמוד ציור ב'בצלאל', דבר אותו מימשתי עם שחרורי מהשרות הסדיר בצה"ל. החיידק הפוליטי דבק בי כשהתחלתי לצייר קריקטורות ל'פי האתון', משם נדדתי  לעיתון השמאלני  'דבר', משם ל'מעריב', 'מקור ראשון' ועד היום אל האתר שלי  באינטרנט ולאתר אגודת העיתונאים.

אלי: איך עיתון שמאל כ'דבר' קיבל אותך לעבודה אצלו?
שילה: הם לא ידעו ולא יכלו לדעת את דעותיי הפוליטיות שאמנם עוד לא התגבשו אז ממש. בכל מקרה לא נהניתי מהעבודה שם, זה היה כמו לעבוד בעיתון 'פרבדה' הסובייטי. הקריקטורות שלי עברו כמה ידיים עד שאושרו אם בכלל, והתערבו בעבודתי בלי סוף זה מאוד קומם אותי.

ניתן לתמוה שמה היה בכך קשר לעיצוב דעותיו האנטי שמאליות של שילה. ב- 1965 בעודו עובד ב'דבר' זכה בפרס הגדול בתחרות הבין לאומית של הקריקטוריסטים במונטריאול, קנדה. שנה לאחר מכן היה לשופט בתחרות. עם שובו ארצה עם הפרס נודע לו על פיטוריו מ'דבר' במסגרת צמצומים עונתיים.

אלי: איזו קריקטורה הכי חביבה עליך עד היום?
שילה: זו של ערפאת המוליך את פרס באף. את האף של פרס ציירתי כיד שנתונה בידו של ערפאת הגורר את פרס אחריו. זוהי קריקטורה קלאסית, ללא מילים, שמעבירה מסר חד וברור.

אלי: בהרבה קריקטורות שלך מוצגים דימויים שלקוחים מההווי הצבאי, למה?
שילה: למעט האישה והילדים, יש לי שתי אהבות גדולות: הקריקטורות וצה"ל. שירתתי 40 שנה בחיל השריון, בסדיר, בקבע ובמילואים. השתתפתי כטנקיסט במלחמת ששת הימים, יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה והגעתי לדרגת סגן אלוף במהלך שרות המילואים. אך טבעי הוא שהדבר הקרין הן על עמדותיי הביטחוניות והן על תוכנן של הקריקטורות.

אלי: לדעתך יש עתיד לקריקטורה פוליטית?
שילה: אם יש לה עתיד, ימים יגידו. אישית אני מאמין גדול בעוצמתה של הקריקטורה הפוליטית. אני משוכנע שאין כמוה להעברת מסרים פוליטיים וחברתיים, אפילו יותר מצילום, שעליו נאמר כי תמונה אחת שווה אלף מילים.

איורים של שילה ניתן למצוא כאן

1.      ספרים:

         "דורית והתנין", תרגום ועבוד נחה שנוקל, הוצאת "עקד", 1963.

זהירות שביר: :מסעות וסיור במדינת ישראל-בחרוז, בציור ובמבט /", מאת יוסי גמזו, צייר יעקב שילה, הוצאת "צ'ריקובר", 1966.

"על אהבה", פול ז'ראלדי, הוצאת "עקד", 1968.

"שורות אהבה", מוטי כהן, הוצאת "עקד", 1972.

2.  קטלוג:

תערוכת קריקטורות פוליטיות, גלריית תאטרון חולון, 2000.

3.      בטאונים:

·         "במחנה", 1967-1972

·         "בשריון", 1975-1981

·         "חבריה " מגזין לילדים בעריכת יוסי גמזו בתוך שבועון הקומיקס "פופאי

4.      מאמרים על שילה אורית הראל "מקדש שילה", , "מעריב", 25.10.1985

  יעקב בר-און   "שילה", "מקור ראשון", 15.06.2001

מחקר על שילה ( ועל הקריקטוריסטים זאב ודוש )

 אורה מירוז     לדרוש קריקטורות :   השימוש בקריקטורה העתונאית בהוראת שפה ותרבותה: למורה וללומד אוניברסיטת תל-אביב, היחידה ללימוד עברית,  1999

 ראו גם

האתר האישי של יעקב שילה

סימני דרך בקריירה של יעקב שילה

יעקב שילה בויקיפדיה

ממליך המלכים של העידן המודרני: על אדוארד דרומון

 

גבריאל דה טארד מראשוני חוקרי התקשורת  מראשית המאה ה-20 היגיע אז למסקנה כי בזמנו נוצר ממליך מלכים חדש ,איש התקשורת והיה בין הראשונים שהבינו איזה השלכות חיוביות וגם נוראיות  יכולות להיות לכך.

שכן לדעתו איש התקשורת יכול ליצור קבוצות ועמים פשוטו כמשמעו בהבל פיו. או יותר נכון דרך כלי התקשורת שלו. יש מהם שפועלים בצורה חיובית ,ויש מהם שעלולים להתגלות כמסוכנים לחברה.

 

המאמר הנ"ל נכתב כעבודה עבור קורס תיאוריות בתקשורת במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים של הד"ר עמית פינצ'בסקי והמתרגלת קרולין ארוניס .

 

 

ממליך המלכים של העידן המודרני

 

 

סעודה משפחתית לפני ואחרי שיחה על משפט דרייפוס .קריקטורה מסוף המאה ה-19.

"…לא ידוע לי על שום אזור בצרפת ששם העובדה שאף אחד שם לא ראה מימיו יהודים
מנעה ממישהו להיהפך לאנטישמי וזאת מאחר שהאנשים שם קראו כל הזמן  עיתונים אנטישמיים ".  

גבריאל דה טארד במאמרו "
THE PUBLIC AND THE CROWD P. 282

גבריאל דה טארד ( 1843 -1912)  ידוע כאחד הסוציולוגים החשובים והמשפיעים של תקופתו וכמי שיצר כמה מהרעיונות הבולטים בתחום התקשורת כמו "מחשבה קבוצתית "ובמאמר זה ננסה להבין מדוע עסק בנושא זה ובמאמרו זה דווקא בזמן הספציפי שבו כתב אותו?

במאמרו  THE PUBLIC AND THE CROWD מתאר דה טארד את שלבי יצירתו של "האספסוף" ומשווה אותו עם הציבור החושב האינטיליגנטי המשכיל. .
במאמרו זה , מציב גבריאל דה טארד לעצמו בעיה: איך נוצרת הדיעה הקיבוצית הקולקטיבית
ואיך בכלל נוצר קולקטיב שיש לו רעיון מאחד ואידיאולוגיה משותפת ? מאיפה הרעיונות האלו באו ? האם ניתן לאמר שהם היו "באוויר " עד שאיך שהוא נוצרה קבוצה שלמה הפועלת על פיהם?
דה טארד מגיע למסקנה שדיעה למעשה לא קיימת ברמה הציבורית אלא רק ברמה האישית האינדיבידואלית עד שמגיע מישהו שנותן לה קול בכלי התקשורת ואז היא הופכת להיות דעתם של אנשים רבים.
אלא שהמקור האמיתי לדיעה הזאת קובע דה טארד הוא אינו נניח האיכר העובד בשדות ומחזיק בדיעה זאת ורק כמה בני משפחה ושכנים יכולים לשמוע אותה ,אלא איש התיקשורת הפובליציסט המפיץ אותה בצורה מאורגנת ומתוחכמת מובנת ומוסברת היטב ומשכנעת לקהל גדול של אלפים ומרגע שדעה זאת כפי שהתגלגלה בידיו מגיעה אליהם היא משכנעת אותה ואז הופכת לדיעה שלהם והם פועלים על פיה . דהיינו הם הופכים לקולקטיב בעל רעיון אחיד כפי שלא היו קודם לכן .

במאמרו טוען דה טארד שאין לראות באספסוף הגדול למרות מספרו אלא מעין "הד " של מי שיצר אותו איש התקשורת העיתונאי שיצר את הרעיונות שעליהם חוזר האספסוף בקול אדיר יותר ומפיץ אותן. איש התקשורת הוא המוח המארגן והאספסוף הוא הגוף שכעת פועל על פי רעיונות אלו ..

דה טארד מתאר למעשה את עולמו שלו בפאריז של סוף המאה ה-19 שבו כמה כמה עיתונאים יוצרים דיעה ציבורית של ההמונים שקוראים את עיתוניהם עולם שמעצבי דעות ציבור חזקים הם למעשה חזקים כמו פוליטיקאים ו"כס המלוכה " הוא שלהם .

היחצן האנטישמי

 

קצין יהודי דרייפוס בטקס השפלה פומבי לאחר שהואשם בידי איש התקשורת אדוארד דרומון בבגידה בצרפת.

לא אחזור כאן על כל מה שכתוב במאמר אלא אנסה להסביר כאן את אחד מהגורמים שמן הסתם הביאו ליצירתו ודווקא בזמן שבו פורסם 1901 ( אם כי מן הסתם נכתב לפחות שנה שנתיים קודם לכן כמקובל במאמרים שמתפרסמים בכתבי עת מדעיים מן הסתם בשנים 1898-1900 )


בצרפת הימים היו ימי משפט דרייפוס המפורסם שבו הואשם קצין יהודי בריגול למען גרמניה ומצא את עצמו מטרה להמון נזעם שהוסת בידי התקשורת ובראש ובראשונה בעיתון אנטישמי La Libre Paroleשנערך בידי אדוארד דרומון שלו הייתה אידיאולוגיה ואג'נדה אנטישמית .

File:18990910 Edouard Drumont and Libre Parole.jpg

 

אדוארד דרומון היה עתונאי אחד מני רבים   עד שהקים עיתון אידיאולוגי והאידיאולוגיה שלו הייתה האנטישמיות הטענה שהיהודים שולטים בצרפת ובאירופה לרעתם של הצרפתים וכי יש להילחם בהשפעה זאת בכל אמצעי. דרומון התגלה בעיתון זה כתועמלן מזהיר אם גם צרחני ( אבל זה לא הפריע בכלל לאף אחד )  בעל יכולת שכנוע עצומה למרות שכמעט כל מה שטען שם היו דברי הבל מטורפים מונעים בידי שנאה,  משהו בדומה ליחצנים והפרסומאים הפוליטיים הפועלים בזמננו  שכל מטרתם היא לקדם אג'נדה פוליטית והאמת היא הדבר האחרון שמעניין אותם ,  אבל סביר להניח שאף לא אחד מקוראיו הקבועים טרח לבדוק את "העובדות " שהציג.


אדוארד דרומון ועיתונו היו תופעות שוליים עד שהיגיע משפט דרייפוס והעביר אותם לאור הזרקורים ולידיעתם של המונים .. דרומון הפך כעת לגורם משפיע באמת בתקשורת הצרפתית ובציבוריות הצרפתית ואף על הפוליטיקה הצרפתית. העיתון שלו היה נפוץ באלפי עותקים מכלי תקשורת שולי הפך לכלי תקשורת משפיע ביותר .

 

כומר קורא בשקיקה את כתב העת האנטישמי.

 

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°4 Du 05 / 08 / 1893

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°9 Du 09 / 09 / 1893

 

 

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°18 Du 11 / 11 / 1893

 

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°23 Du 16 / 12 / 1893

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°24 Du 23 / 12 / 1893

"המידות הטובות של היהודי עלפי שיטתו של גאלי ". צייר אמיל קורטה.

 

 

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°39 Du 07 / 04 / 1894

Presse - Libre Parole Illustree (la) N°50 Du 23 / 06 / 1894

"Give Back the Money!," Front Cover of "La Libre Parole" Magazine, 30th December 1893" Giclee Print

Give Back the Money!," Front Cover of "La Libre Parole" Magazine, 30th December 1893

 

"הבצורת.היהודי צמא לדם ודמעות ויש להשקות בכך את צרפת "

 

 

JPEG - 6.4 ko

 

בשלב מסויים דרומון עבר מעולם התקשורת לעולם המעשה של הפוליטיקה . הוא נבחר כנציג של אלגי'ר שהייתה אז מושבה צרפתית .וכנראה לא במקרה הרגשות האנטי שמיים שנוצרו בעקבות משפט דרייפוס בעידודו הנמרץ של עיתוניו של דרומון היגיעו לשיאם באלגי'ר שבה ביצעו בריונים צרפתיים פרעות ביהודים האלג'ריים.

וניתן להניח כמעט בוודאות שמהומות אלו היו אחד הגורמים שעמדו בפני דה טארד כשכתב את מאמרו על איך נוצר אספסוף. שהרי הוא ראה דוגמה ברורה לפני עיניו צרפת ואלגיר ארצות שבהן יהודים חיים בשקט וללא הפרעה למרות רגשות עוינים כלפיהם בחלקים באוכלוסייה אך שאינם מגיעים לידי ביטוי עד שמופיע איש תקשורת בעל יכולת כתיבה  ופרסום עצומים כמו דרומון והאיש בעטו  ועם כישורי היחצנות האדירים שלו מסוגל להביא ליצירתו של אספסוף ולהתפרצויות אלימות של בריונות .

molochDrumont.jpg image by GIL66
אפשר לשער שהגורם הישיר לכתיבת מאמרו הכללי של דה טארד הייתה שאלה ספציפית שדה טארד שאל את עצמו לגבי פרשת דרייפוס :מדוע בעצם מאסרו של קצין יהודי בצרפת בגלל פרשת ריגול עם גרמניה צריך לעורר תשומת לב באלג'יר שבצפון אפריקה ולעורר בה מהומות אלימות ?

 

והתשובה שנתן הייתה :משום שהיה מישהו ספציפי שטרח ליצור את הקשר וההקשר הזה והמהומות האלו לא היו יכולות להתרחש אילולא היה מבצע את הקישור הזה. והמישהו הזה שמו היה אדוארד דרומון שטרח להביא את רעיונותיו האנטישמיים על פרשת דרייפוס לידיעת הצרפתים באלג'יר באמצעות עיתונו.

 

לדעתו של דה טארד האספסוף האלג'ירי ורעיונותיו על הצורך להיאבק ביהודים לעולם לא היו נוצרים לולא דרומון ומה שכתב בעיתונו.

 

הסופר-העיתונאי  הלוחם

אמיל זולה סופר ועיתונאי לוחם למען הצדק. ציור מאת אדוארד מאנה.

 

דה טארד ללא ספק זכר גם היטב את מאמרו של  הסופר המפורסם אמיל זולה "אני מאשים " שפורסם ב1898 בעיתון ושהביא למהפך ביחס הציבור לפרשה ולתגובות צרפתיות חסרות תקדים .

File:J accuse.jpg
למעשה סביר שהמאמר עמד מול עיניו בעת שכתב את מאמרו שלו. ולי נראה סביר שכאשר הישווה בין ציבור חושב שנוצר בהשראת העיתונות הוא חשב באופן ספציפי על מאמרים הגיוניים כמו זה של זולה וכאשר דיבר על אספסוף אלים שנוצר בידי עיתונות אלימה ומשולחת רסן הוא חשב באופן ספציפי על זו של דרומון.
כמובן כפי שדה טארד ידע היטב תופעות כאלו לא החלו עם דרומון הן היו קיימות עוד בימי המהפכה הצרפתית שבהם העיתונים של אישים כמו מאראט שימשו ככלי יעיל להלהבת היצרים ובקריאתם להוציא להורג כמה שיותר אנשים. הוא בעצמו ו מציין במאמרו עוד דוגמאות של אנשים מעין אלו כמו קרל מרקס הסוציאליסט וקרופוטקין האנרכיסט.
בקריאה של המאמר של דה טארד נראה שדה טארד חשב ב-1901 אם כי הוא לא אומר זאת לגמרי במפורש שיכולת העיתונאי להשפיע ולעורר את קהלו היגיעו בזמנו לשלב חדש של עוצמה שלא הייתה קיימת קודם וזאת בהשראת משפט דריפוס ובהשראת המקרים של דרומון ושל אמיל זולה. .
והוא צדק.
דוגמה טובה נוספת שהוא לא הזכיר אולי כי הוא עוד לא שמע עליו ב1901 הייתה של העיתונאי האוסטרי תיאודור הרצל שגם בהשפעת משפט דרייפוס והתעמולה האנטישמית של דרומון יצר את האידיאולוגיה התנועה הציונית שרעיונותיה אמנם כבר בוטאו בצורות שונות לפניו אצל אישים שונים כמו פינסקר והס ואחרים אך הרצל נתן לה עידוד נמרץ שכמוה לא היה לה קודם לכן ושאותה הפיץ בכלי התקשורת שלו.ובסופו של דבר בהשראת רעיונותיו נוצרה מדינת ישראל ,מדינה שנוצרה בעקבות רעיונותיו של עיתונאי .וכמדומה דוגמה אולטימטיבית להוכחת נכונות טענותיו של דה טארד שיש צורך באדם אחד כדי שיבטא וינסח רעיונות על מנת שיתקבלו על דעתו של קולקטיב ולמעשה יצרו את הקולקטיב. .
דה טארד אם כך היה אינדיבידואליסט עד עמקי נשמתו הוא לא האמין ברעיון קולקטיבי. הוא האמין שיש קולקטיב שנוצר בידי האינדיבידואל בכלי התקשורת שלו והאינדיבידואל הזה שהוא שיוצר את העתיד ולו שייך העתיד. והעתיד שייך ליוצרי הרעיונות בעיתונים.שהפכו לממליכי המלכים החדשים . העיתונאי יכול לפעול לטובה וליצור קהל חושב ואנטיליגנטי כפי שהיה במקרה של אמיל זולה ,והוא יכול לפעול לרעה וליצור אספסוף אלים ומסוכן  ורצחני כפי שהיה במקרה של דרומון.

 

ביבליוגרפיה

ברדן, ז'ן דניס פרשת דרייפוס / תל אביב : עם עובד, 1992 תשנ"ב.

Latour Bruno Gabriel Tarde and the End of the Social
in Patrick Joyce (edited by) The Social in Question. New Bearings in History and the Social Sciences, Routledge, London, pp.117-132
http://www.bruno-latour.fr/articles/article/082.html

Tarde Gabriel "The public and the crowd " in ON COMMUNICATION AND SOCIAL INFLUENCE PP 277 -294

וראו גם

גבריאל דה טארד בויקיפדיה

חוזה מדינת היהודים

יחצנים  כנגד עיתונאים

 

גבריאל דה  טארד .הפסל

פרץ ויינרייך קריקטוריסט ושורד.

פרץ ויינריך זוכה פרס "עיפרון הזהב " צילם אלי דסה.

הופיע באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

לאחרונה זכה בפרס "עיפרון הזהב " לשנת 2008 של מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הקריקטוריסט ומידי הפעם הקומיקסאי פרץ ויינרייך.

בנימוקיהם למתן הפרס כתבו חברי הועדה: "פרץ היינריך, 83, הוא ותיק הקריקטוריסטים בישראלואחד הפוריים ביותר שהמדינה ידעה. היינריך תעד בכשרונו את מאורעות הימים גם בימי החשיכה של העם היהודי בפולין ומאוחר יותר בכלא הרוסי, במחנות הפליטים בקפריסין ובישראל מתחילתה ולאורך הזמן. הפרס מוענק לו על תרומתו לתחום הקריקטורה בישראל כבכיר הקריקטוריסטים".  
ווינרייך הוא הזוכה השני של הפרס הניתן על מפעל חיים ,בשנה שעברה זכה בו הקריקטוריסט והמאייר שמואל כץ.
ולרגל הזכייה להלן ראיון מקיף עימו המפורסם כאן באדיבות מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון .

פרץ ויינרייך פורטריט עצמי.

פרץ ויינרייך נולד בורשה פולין ב-1925 הוא היגיע למדינת ישראל עם הקמתה והפך לאחד הקריקטוריסטים הפוריים ביותר שאותם ידעה מדינת ישראל בתחומים שונים וליווה במשך עשרות רבות של שנים את קוראי עיתוני "דבר " ו"על המשמר " ומוספי הילדים שלהם עם קריקטורות מענייני היום.

איך התחלת לצייר ?
פרץ : כשהייתי בן חמש.הורי רצו לקנות לי מתנה ואני ביקשתי עפרונות ומאז איני מפסיק לצייר. את העפרונות כמובן החלפתי במשך הזמן.
הייתי נוהג לבקר גם בגן החיות בוארשה ולהסתכל בבעלי החיים שם ובעיקר בקופים ולראות כמה שהם דומים לבני האדם. דרך עין מבודחת כמובן.
. מצאתי שהשימפנזות הן הרציניות ביותר ואילו הבבונים הם המצחיקים ביותר.
וכך ציירתי אותם כשהייתי בן 9 בלבד. אבל עד היום אני אוהב להמשיך לבקר בגני החיות,ולצייר בצורה מבודחת כזאת גם את בני האדם.
את הציורים היגשתי למורה שלי בבית הספר והיא התלהבה מהם מאוד . .כעבור זמן מה נודע לי שציורי זכו במקום ראשון בתחרות ציור מקומית וזה היה העידוד הראשון שלי להמשיך לצייר.
אלא שאז פלשו הנאצים לפולין ופרץ מצא את עצמו במלחמת שרידה איומה.
הוא מצא עצמו בורשה הכבושה  בידי הנאצים  ושם צייר את הקריקטורות הראשונות שלו של חיילים נאצים וקציני אס אס רצחניים .
בין השאר ראה שם קצין גרמני הגוזז את זקנו ושפמו של יהודי ומשאיר חצי להשפילו ועז עומד וצוחק .את זה ועוד ציורים של הצורר הנאצי צייר אז פרץ. והם מתארים היטב את האימה והזוועה של התקופה .
פרץ : הקריקטורה הראשונה שלי צויירה בגיל 27 מתארת את מפלת הנאצים שנראתה באופק.ציירתי את כובע הפלדה שלהם ועליו סמל אס אס ומתחתיו גופת ילד יהודי עם מגן דוד. אחרי המלחמה הפכתי את הכובע באיור לסיר לילה שעליו יושב ילד יהודי.
הקריקטורה הזאת שלא פורסמה מעולם הייתה הנקמה שלי.

ב-1939 הוא נמלט לברית המועצות ביחד עם קבוצת נערים.
פרץ: ברוסיה העבירו אותי למחנה עונשין וכלאו אותי עם עוד 40 איש בתא קטן עם צוהר קטן. נתנו לנו צלחת אוכל אחת ליום.
חתמתי על מסמך שהתברר לי בדיעבד שבו אני מודה שאני "אלמנט מסוכן לחברה הסובייטית".
נשפטתי שם לשלוש שנים בכלא , אבל למזלי כקטין קיבלתי הקלה והועברתי למוסד סגור לעבריינים קטינים ( המקום שעליו כתב המחנך הסובייטי הידוע אנטון מקרנקו את "הפואמה הפדגוגית " שלו שתורגמה לעברית בידי אברהם שלונסקי) .
לבסוף הודות להסכם שיתוף פעולה בין סטלין ובעלות הברית שוחררו אסירים פולניים רבים ואני בינם.

ושם הרוסים גילו את כישרון הציור שלו.
ב1944- תוך שהמלחמה משתוללת סביבו הוא למד ציור בבית ספר לאומנויות . ותוך כדי כישרונותיו נוצלו למאמץ המלחמה הוא צייר סיסמאות וכרזות לעידוד המורל ולמען החיילים בחזית עבור ברית המועצות וצייר קריקטורות של היטלר.
ויינרייך : נהגתי לצייר את היטלר על כל קיר אפשרי אבל הרוסים משום מה לא אהבו קריקטורות ( אולי חששו שיבוא יום והן יכוונו כנגדם …) ולא איפשרו לי לצייר להנאתי . אבל בסך הכל תנאי חיי השתפרו.
את קורות חייו בתקופה זאת בה היה עסוק במאבק בלתי פוסק על חייו פירסם ויינריך בספר מאוייר בשם "הישרדות ".
ב-1945 השתתף בתערוכה הראשונה שלו על נושא גרמניה הנאצית .
לאחר המלחמה חזר לפולין ומצא את ורשה חרבה והבין שאין לו לאן לחזור. הוא החליט לעלות לארץ ישראל.
וב-1947 עלה בספינת מעפילים לארץ ישראל אך נתפס והוגלה לקפריסין. פרץ וינריך החל את קריירת הקריקטוריסט שלו במחנות המעפילים הכלואים בקפריסין שם כבר נמצאו שני עמיתים שהחלו גם הם את הקריירה שלהם שם :שמואל כ"ץ ומ.אריה.

פרץ ויינרייך (Peretz Weinreich), לעת ערב בביתן, מתוך האלבום "בגרוש קפריסין"

שם הימשיך בלימודי האמנות שלו וצייר את הקריקטורות הראשונות שלו מחיי מחנה השבויים ושלח אותם בידי שליחי הסוכנות לארץ ישראל שם היתפרסמו בידי העיתונים ידיעות אחרונות ודבר השבוע . כתוצאה פרץ החל להתפרנס ולעבוד למחייתו מציור קריקטורות כבר במחנות קפריסין .
ויינריייך :זכור לי קטע שבו רציתי לצייר קריקטורה נגד בווין שר החוץ האנטישמי של בריטניה . אך אי אפשר לצייר באוויר ללא אמצעים לבסוף אלתרתי בד ברזנט עשיתי צבע מצמיג שרוף ומזרדים כתושים של עץ עשיתי מכחול ציירתי כרזה גדולה ואפילו קיבלתי פרס ראשון ומכתב הערכה על הציור.
שנתיים שהיתי במחנה המעצר בקפריסין שם גם למדתי עברית וקורס ובאמנות ולאחר השנתיים האלו עליתי לישראל
.
פרץ נטל חלק בתערוכה -תחרות הנעילה של אמני המחנות מקפריסין ב-1948 וזכה בה בפרס ראשון עבור קריקטורה שלו שהייתה "תמונת בן-צבי סל ישראלי מפורסם ,ושליח בצלאל להדרכה בסמינר הפיסול וציור בקפריסין בו למד פרץ .
לבסוף היגיע ויינרייך לישראל ושם החל לעבוד באופן קבוע כקריקטוריסט ב"למרחב " וב"דבר " ב"דבר השבוע " השבועון של "דבר " שם עבד' בין השנים 1953-1990 וב"ידיעות אחרונות " ובשבועון צה"ל במחנה הפועל הצעיר "תפריט" "אורים להורים " ומ-1973 ב"על המשמר " שם התפרסמו ציוריו בטור המערכת מידי יום ביומו עד לסגירתו ב-1992 בכל יום התפרסמו ארבע הקריקטורות שלו .אחת פוליטית שנייה כלכלית שלישית ספורטיבית ( פעם בשבוע ) ורביעית "כללית ". בנושאי קוריוזים שונים.
ניתן להניח שרק ב"על המשמר " ששם צייר וינריך שלוש קריקטורות מידי יום וכ70 קריקטורות מידי חודש וכ-800 לשנה הוא פירסם סך הכל כחמש עשרה אלף או שש עשרה אלף קריקטורות במשך קרוב לעשרים שנה.

היו קריקטורות שלך שעברו צנזורה ?
פרץ: הקו שלי אף פעם לא היה קיצוני ,לא ימני ולא שמאלי. אף פעם לא היגשתי קריקטורת "כאסאח " תמיד נהגתי במתינות גם כאשר המסר היה חריף.
למען האמת לא היה מקרה שפסלו קריקטורה שלי ובכל מקרה הייתי מגיש תמיד שתי אלטרנטיביות שאחת מהן הייתה מתקבלת .תמיד נהגתי לפי קו המערבת לפי מה שבעל העיתון היה מזוהה עימו.

היו נושאי "טאבו" עבורך בקריקטורות? כאלו שמנעת לחלוטין מלעסוק בהם? .
פרץ: היו מנהיגים ופרשיות שלא רציתי לעסוק בהם בן גוריון למשל היה טאבו .הייתה לי ביקורת עליו בתקופות שונות למשל כשפרש ממפא"י והקים את רפ"י שנכשלה.

רציתי לאייר אבל במערכת אמרו לי "עם בן גוריון אל תתחיל ".
מעולם לא ציירתי אוייבים  גם את יאסר עראפת בצורה וולגרית בלתי אסתטית. אצלי לא תמצא אותו בצורת כלב נובח כפי שהיה אצל אחרים …
אבל נכון שהוא שאני רואה בקריקטורה לא רק מסר אלא גם השקפה.

פרץ ויינרייך כעיתוני הילדים

רשימה של פרץ ויינרייך בשבועון הילדים הארץ שלנו " על עבודתו בשבועון.

פרץ גם עבד באופן קבוע במשךשנים רבות  בעיתוני הילדים "דבר לילדים " הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" ואף פירסם סיפורי קומיקס בהמשכים.

פרץ פירסם במוסף "ידיעות אחרונות לתלמיד " סיפורים מצויירים בהמשכים על חיי  יהודים מפורסמים כמו פרופסור אינשטיין , ונשיא המדינה הראשון חיים וייצמן ואחרים .

הוא גם אייר  שם גרסאות בהמשכים .של סיפוריו הידועים של שלום עלייכם לילדים כמו "האולר".
כן  יצר עבור "דבר לילדים "  את אחד מסיפורי הקומיקס הבודדים על מלחמת יום הכיפורים
יוסי וענת במלחמת יום כיפור " כרך מד ,1974. חוברות 22-31. ב10- חלקים.עלילות שני ילדים במלחמה.
עבור "דבר לילדים " הוא יצר סדרות  של סיפורי קומיקס פירסומיים על נושא הרלבנטי מאוד אז ועוד יותר  היום של ביזבוז המים.

אלו היו

"הספארי של גדי" כרך מד, 1974. חוברות 42-53.
"דליה ודורון במבצע מים " מאת פרץ וינריך . כרך מה חוברות 14-18.

דליה שי ודורון והמרגלים. כתב וצייר פרץ וינרייך . כרך מה' חוברות 45-49.

 

Image result for ‫פרץ ויינרייך עיפרון הזהב‬‎

עד היום הוא השתתף בכ20 תערוכות שונות.
צייר עשרות אלפי קריקטורות ואיורים ונתן הרצאות רבות בנושאי ציור ואיור וקריקטורות נושא שעליו אף חיבר חוברת עבור רשות השידור. הוא אייר עשרות ספרים בתחומים שונים .
היום הוא קריקטוריסט במקום יוצא דופן אולי יחיד במינו.

יש לו פינה קבועה בספריה העירונית של כפר סבא ששם מזה שנים מציג קריקטורות בנושאים אקטואליים בוערים שמתחלפות אחת ליום או או יומיים בהתאם לרצונו של הקריקטוריסט.

איזה קריקטורות שלך זכורות לך במיוחד?
ויינרייך : יש שתיים כאלו שאף פעם לא מתיישנות
האחת קריקטורה של יצחק רבין ז"ל שציירתי חצי שנה לפני שנרצח.
ראיתי בטלוויזיה תוכנית שבה השיב למראיין שהוא לא מעלה על דעתו אפשרות שיתנקשו בו.
אני מאוד התרשמתי לרעה מהשאננות שלו וציירתי קריקטורה שלו שהופיעה בחו"ל ובה הוא מעשן ומעלה טבעות עשן באוויר ואחת הטבעות הופכת ל"או " לטינית וזה האות הראשונה באופטימיות ורואים מאחוריו חלון פתוח וכתוב "טרור " וה"און " במילה טרור יורה כדור שמנפץ את המילה אופטימיות .
זה הופיע חצי שנה לפני שהוא נרצח.
הקריקטורה השנייה היא של יאסר עראפת מגיש כמלצר אוכל לשני צרכנים שהם העולם הרחב והעולם הערבי . בצלחת לעולם הרחב הוא מגיש יונת שלום .בצלחת לעולם הערבי נקניק פרוס .וכתבתי "סאלאמי לעולם וסאלאמי לערבים ". ונראה לי שהקריקטורה הזאת נשארה אקטואלית כשהייתה גם לאחר מות עראפת עם יורשיו
.
מה לדעתך ההבדל בין הצייר והקריקטוריסט ?
פרץ :לדעתי קריקטוריסט חייב להיות צייר. אבל צייר לא חייב להיות קריקטוריסט .כדי להיות קריקטוריסט טוב ולצייר קריקטורות טובות חייב הקריקטוריסט שיהיה לו רעיון מסויים. אין קריקטורה בלי רעיון שמבטא את דעתו של הקריקטוריסט על המצב שאותו הוא מתאר.לעומת זאת הצייר אינו חייב שיהיה לו רעיון מסויים בציוריו.
הקריקטורה היא מין ציור היתולי שתמיד בולט בו יסוד ההגזמה והיא צריכה להציג רעיון מאירועי המדינה והעולם בצורה מצחיקה ומובנת בראי עקום כמובן . ולי לאורך השנים ברוך השם תמיד היה לי רעיון אחד או שניים או שלושה או יותר כל יום כי יש לי נטייה משונה לראות את הראי העקום בכל דבר ובכל מצב.
.
נספח : ספרים מאת פרץ ויינריך

הקריקטורה כז'אנר תקשורתי . הוצאת הטלוויזיה החינוכית. 2001 ( סקירה מקיפה על תחום הקריקטורות ,ספר נדיר שאינו קיים באף ספריה גדולה)

הישרדות

.הוצאה עצמית 2005. ( סיפור חוויותיו של פרץ במלחמת העולם השנייה ופרשת עלייתו לארץ ישראל ,ספר נדיר ביותר שאינו קיים באף ספרייה גדולה ).

ספרים שאייר פרץ ויינרייך

יעקב חורגין ירושלים ושמרון : סיפור היסטורי.הוצאת יזרעאל , 1965 .( צירו עטיפה בלבד )
מרגלית ואוריאל עקביא ; משחקי למוד  ציורים: פרץ וינריך ‬ תל-אביב : יזרעאל, תשכ"ו 1966 ‬

חכמות הצברים הקטנים /א. גד [=גדליהו אמתי] ; ציורים – פרץ וינריך תל אביב : יזרעאל, (תשל"ב).. ‬

חיות מספרות /הנסח העברי : א. גד [=אמתי גדליהו] ; איורים: פרץ וינריך. ‬ יזרעאל, (תשל"ב).

צפורה פוזין כוכבים בגינה :ספורים לילדים /[  ; איורים: פרץ וינריך ‬ תל-אביב : יזרעאל, [תשל"ג]


זאב דומניץ  צעצועי דורון, ועוד ספורים /[] ; איורים: פרץ וינריך ‬ תל-אביב : יזרעאל, [תשל"ג] ‬


יבגני שוורץ אלפונית /תרגום ועבוד: מלכה פישקין. איורים: פרץ וינריך ‬ תל-אביב : יזרעאל, 1974

מרים חרותי . דני רני ואיל /ציורים: פרץ וינריך ‬ תל-אביב : יזרעאל, תשלה 1974.
מרגלית עקביה . שחק בעברית :משחקים ללימוד העברית ללא קריאה וללא כתיבה ‫ תל-אביב : יזרעאל, תשל"ז

 עורכים – שרה ומאיר אהרוני אישים ומעשים בישראל :ספר היובל /; [איורים – פרץ ויינריך]. ‬ כפר סבא : מקסם, תשנ"ח 1998. ‬. שני כרכים . 928 עמודים.

מאיר אהרוני ( עורך ) ישראל 2000/ איורים :פרץ וינריך כפר סבא : מקסם, 2000 תש"ס.

 יעקב ברזילי  על חלקת בטנך הלבנה :שירי אהבה וארוטיקה /; איורים: פרץ ויינרייך ‬ ירושלים : כרמל, , תשס"ב, 2002 ‬
שרה ומאיר אהרוני (  עורכים:)  מי ומה בישראל /, איורים: פרץ ויינרייך ככפר סבא : מקסם, תשס"ד, 2003 ‬

גילי ברנר להביא את השמש לסיגל /מאייר: פרץ ויינריך כותרות, 2004 ‬ ‬


מאיר כרמון מסע ללא שם /[אייר פרץ ויינרייך; עריכה: פנינה כרמון] ‬, תל-אביב : סער, תשס"ד, 2004

שרה ומאיר אהרוני  ( עורכים:)  תעשייה וכלכלה בישראל /  [איורים: פרץ ויינרייך]. ‬ כפר-סבא : מקסם, תשס"ו 2005

שלמה שרגאי רסיסי חוכמה :[ציטטות מגדולי עולם] /; איורים – פרץ ויינרייך. ‬ קרית גת : דני ספרים, [2005]. ‬


שלמה שרגאי רסיסי הומור /; איורים – פרץ ויינרייך. קרית גת : דני ספרים, [תשס"ה].

‬ ‬
יוד הלכה לאבוד /שלמה שרגאי ; איורים: פרץ ויינרייך. ‬ קרית-גת : דני ספרים, [תשס"ו] 2006. ‬

שרה אהרוני . הדיג והסירה / איורים – פרץ ויינרייך. ‬‬ כפר-סבא : מקסם, 2006

שרה אהרוני תחרות השפות ; איורים – פרץ ויינרייך [כפר-סבא] : מקסם, [תשס"ו] 2006

/שרה אהרוני הילדה שלא ידעה להגיד לא; איורים – פרץ ויינרייך כפר סבא : מקסם, 2006. ‬
שרה אהרוני שתי חברות /; איורים: פרץ ויינרייך. ‬ כפר-סבא : מקסם, [תשס"ו] 2006. ‬
שרה אהרוני   ככה אני חושב / ; איורים: פרץ ויינרייך. ‬ כפר-סבא : מקסם, 2006. ‬
אילה יפתח-ולבה מי ראה את המזגאויר? /; איורים – פרץ ויינרייך. ‬ תל-אביב : גוונים, תשס"ז 2006.

בנוסף  פרץ אייר ספרי מחקר ולימוד בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כגון:

ספר מחקר על ספורט על כול היבטיו.מבוא ללוגיקה ספרי לימוד באנגלית למתחילים ומתקדמים. ואחרים.  

 

 ראו עוד מאמרים על ויינרייך:

דוד בן אשר "מהתופת הנאצית אל פסגת ההומור"   ירוק בכפר גליון 305 3.2.2006

אירית מרק "ההיסטוריה בצל הקריקטורה " קול הכפר 21.3.2008

דורית גבאי "קו החיים" מעריב תרבות 2.1.2009 ע' 3.

 
ראיון באנגלית עם פרץ

הישרדות :סיפורו של פרץ ויינריך

פרץ ויינריך זוכה פרס "עיפרון הזהב"

http://www.cartoon.org.il/article/Exhibition1.aspx

וגם

צייר המלחמות והשלום : על שמואל כץ הזוכה הראשון בפרס עיפרון הזהב

הקריקטוריסט וגיבורו.מאת פרץ ויינרייך

דן פתיר והקריקטורה הישראלית

 

השנה שהייתה" 2008 היא התערוכה השנתית המסורתית של חברי אק"י (איגוד הקריקטוריסטים הישראלים), שבראשו עומד מישל קישקה. בתערוכה מוצגים כ- 150 קריקטורות של 36 קריקטוריסטים ישראלים והם סיכום שנתי, ססגוני ועוקצני לשנת 2008 שמשקף את אירועי השנה המרכזיים בכל תחומי החיים: הבחירות לנשיאות ארה"ב ונצחונו של ברק אובמה, רציחתה של רוז הקטנה, פרשיות השחיתויות של אולמרט ופוליטיקאים נוספים, המיתון הכבד והשלכותיו על החברה שלנו ועוד ועוד.

התערוכה מוצגת החל מ-1 בינואר 2009 במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס בחולון.

.אוצר התערוכה הוא דן פתיר.

פתיר הוא  עיתונאי  ואיש תקשורת  ותיק ידוע ומוערך מאוד זכור  כיועץ התקשורת של ראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין. וכמי שהיה מעורב בתהליך השלום עם מצרים.

מלבד זאת הוא היה לאורך הקריירה שלו   עיתונאי בעיתון "דבר" ,פרשן מדיני בגלי צה"ל י ו"ר אגודת  העיתונאים בל אביב,   מנכ"ל יוזמות קרן אברהם, עורך ראשי של Justice – רבעון הארגון הבינלאומי של משפטניםועורכי דין יהודיים. חבר במליאת מועצת העיתונות, במועצת הקולנוע וחבר מייסד של דירקטוריון הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו , ובהנהלת אגודתהידידות ישראל-ארה"ב. היה עמית מחקר ב– American Enterprise Instituteובמרכזלמחקרים בינלאומיים ואסטרטגיים בוושינגטון.  ודובר בשגרירות ישראל בוושינגטון. " וגםשימש חבר הנהלה במספר ארגוני תקשורת ציבוריים.

אבל יש תחום אחד שבו הוא אולי ידוע פחות חוץ מליודעי דבר אבל תחום שהוא מרכזי עבורוו ובו,

דן פתיר הוא המומחה הגדול בעולם  לתחום הקריקטורה הישראלית.   הוא מארגן  והאוצר הראשי הקבוע והכמעט יחיד  של תערוכות הקריקטורות הישראליות שהוצגו בישראל ובחו"ל  לאורך השנים ,לא פחות מ-14 כאלו.. 

דן פתיר הוא  אחד האנשים הראשונים שהבינו את חשיבותה התקשורתית וההסברתית של הקריקטורה,ואולי הראשון שהתייחס לקריקאטורה הישראלית כסוג אמנות העומד בפני עצמו והחל בחקירתה בהתאם. 

 ובימים אלו הוא כותב ספר על הקריקטורה הישראלית .

להלן ראיון מקיף וראשון מסוגו  עם איש רב פעלים זה  המומחה הגדול ליקום השוקק והמרתק  של הקריקטורה הישראלית .

ראו  

דן פתיר והקריקטורה הישראלית

ובגירסה מורחבת

דן פתיר היסטוריון הקריקטורות של ישראל

 

זאב אנגלמאיר המאייר הלאומי

 

 

 

זאב אנגלמאיר "פסל המאייר הלאומי" לקוח מ"סירופ 3" 2007.

החלום הרטוב הגדול ביותר של המאייר הקריקטוריסט והקומיקסאי  זאב אנגלמאייר הוא שיום יבוא ובחוף תל אביב יוקמו ארבעה  ראשי ענק של המאיירים הגדולים ביותר של ישראל לדורותיהבדומה לראשי הנשיאים בהר ראשמור בארה"ב.  

ואחד מהראשים האלו יהיה כמובן של זאב אנגלמאיר שיוכר סוף סוף  בעיני כל כראוי לו כ"מאייר הלאומי ".

ועל מה למה ?

ראו בראיון המקיף הזה שפורסם באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון

 

המאייר הלאומי

 

ראיון מאת אלי אשד  

 

זאב אנגלמייר הוא אחד הקריקטוריסטים והקומיקסאים העסוקים ביותר במדינה.ויצר כמה מהדמויות הביזאריות ביותר של עולם הקומיקס הישראלי.

הוא נולד בקיראון  ב-1962 להורים  אב שהיה מורה לספורט בהכשרתו  וגם צייר חובב ואם צאצאית לאלופי ספורט יהודיים שהיו מפעילי קייטנה וגם מרקידים בזמנם הפנוי באוניברסיטת בר אילן  . ( לעתיד הוא יעצב את סמל העיר קרית אונו כארנב)  ועד גיל מבוגר יחסית לא גילה עניין מרובה בציור . במקום זה הועסק רוב הזמן בנגינה על פסנתר .

 אנגלמייר: אני זוכר שבניגוד לשאר בני המשפחה לא התעניינתי בפורט או בריקוד ועד היום אני לא ספורטאי או רקדן .בציור  אני זוכר שהתעניינתי במיוחד דווקא במחבלים ובפילים מאוד אהבתי לצייר כפיות ובפילים הפכתי להיות מומחה אם כי אחר כך זה השתנה לטיגריסים .

 בגיל 12 לערך חל פרץ היצירתיות הציורי הראשון שלו אם כי הוא העדיף שלא להראותו להורים

 אנגלמייר : זה לא היה שום דבר מתוחכם ,עשיתי ספרון קטן שבעמוד הראשון יש אישה לבושה ובעמוד האחרון יש אישה ערומה לחלוטין כשמדפדפים בו מהר היא מורידה את הבגדים.

 אלי :זה נעשה למטרות אמנות ?

   אנגלמייר : לא רק  למטרות גירוי אישיות.

 בכלל גם בהתבגרות אנגלמייר העדיף תמיד את עמודי האמצע של פליבוי על חוברות סופרמן ובטמאן .

 אלי :מתי הבנת שעתה מעדיף לעסוק רק בקריקטורות ובקומיקס ?

 אנגלמייר :רק באמצע שנות העשרים לחיי. אחרי הצבא למדתי בבצלאל והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות .

  אלי :מה עשית בבצלאל ?

 אנגלמייר: בבצלאל ניסיתי תחילה את כוחי כצייר ריאליסטי ,אבל מהר מאוד גיליתי שיש הרבה אנשים שיכולים לעשות זה הרבה יותך טוב ממני ושאני לא באמת נמשך לזה . זה היה כשעשיתי סקיצה לתקליטי ג'ז שגילה חברתי ללימודים ולעתיד אישתי התלהבה מהם .ואז הבנתי לראשונה שתחום שלי הוא לא באמת ציור ריאליסטי.

איזה פרוייקטים מעניינים היו לך בבצלאל ?

 אנגלמייר :בשנה השלישית בבצלאל היגיע אלינו מישהו שחיפש סטודנט שיעשה לו עבודה קטנהמידי פעם היו מגיעים אלינו כאלה אנשים והוא היה אחד המוזרים שבכולם ..נפגשתי איתו והוא ביקש שאכין לו פלאטה של מאה מדבקות פופאי ,סנטימטר על סנטימטר. לא ממש ידעתי מה לעשות עם זה ובסוף העתקתי  תמונות של פופאי במחלקת האנימציה בבצלאל  ועשיתי לו פלטה עם הפרדת צבעים.הוא התחמק ולא שילם לי על זה. אחר כך גיליתי שהמדבקות נועדו לכדורי אל אס די.  

 בבצלאל החל אנגלמיר לפתח את שיטת עבודת הקולאז'ים שעימם הוא מזוהה עד היום שבה הוא גוזר אימאזים ממקורות שונים ומגוונים ויוצר מהם שלם חדש.

 אנגלמייר :אני רואה את עצמי כמי שמשתמש בבנק של אימאז'ים ולכל תמונה שלי יש לפחות שבעה מקורות שונים.התמונות שלי הם ספרי זיכרון לאימאז'ים של פעם שעוברים טרנספורמציה למשהו מאוד עכשווי כמיטב דמיוני הפרוע.וכשיצאתי מבצלאל יצרתי לבסוף  את הקומיקס הראשון שלי

 הקומיקס הראשון של אנגלמייר  ב-1987 הופיע במקומון ירושלמי "כל העיר " בלבד . אבל הוא בהחלט   שיקף משהו מעתידו של אגלמייר  כיוצר.

  הקומיקס נקרא "סוטה העיר " וסיפר את חוויותיו המאויירות של רווק ירושלמי.   אלו היו כל מיני פנטזיות מיניות בגוף ראשון. זה היה טור נועז יחסית לזמנו מבחינת העיצוב וגם מבחינת התכנים .

  אלי :היו תגובות ?

 אנגלמייר :בהחלט היגיעו הרבה מכתבים נזעמים למערכת וקיבלתי את כולם באהבה. אני זוכר שפעם הלכתי למסיבה ודיברתי עם מישוהי שהזכירה כמה היא שונאת מתעבת ובזה  ל"סוטה העיר".  .נהניתי מאוד  לחשוף ל]פנייה בסוף הנאום שלה  שאני הכותב.

 

והיו גם תגובות מרגשות :

 

הקולאז'ים האלו הביאו לבסוף לתוצאות מפתיעות.

 אנגלמייר :פעם השתמשתי  עבור סוטה העיר  בקטע על שתי מעריצות פריקיות של נשיא המדינה בתמונה שהופיעה בנשיונאל גיאוגרפיק בשנות החמישים ששם הם צילמו ילדות ישראליות בחוף תל אביב אני אפילו לא ידעתי שזאת תמונה של ישראליות  חשבתי שאלו הודיות בכלל.ואחר כך אותה ילדה בת תשע  שהפכה לאישה מבוגרת זיהתה את עצמה בתמונה ופנתה אלי כדי לקבל את המקור היא מעולם לא ראתה את הצילום הזה עד שהוא התגלה לה דרכי.

כמדומה שדמות הסוטה והמציצנות והסטייה המינית הפכה לאלמנט קבוע ביצירתו של אנגלמיר. הוא משלב ביצירתו את הביזארי והקינקי מהסוגים הקיצוניים ביותר אבל הכל בקריצת עיין שזה לא באמת רציני ,והתחושה היא שאחרי הכל המדובר בילד טוב קיראון שמשחק במשחקים של המבוגרים. .

 

שושקה

 

שנה לאחר מכן  ב-1988 ן החל אנגלמיר  במקומון ירושלמי  אחר את הדמות הידועה האהובה ביותר שלו שושקה "בעלילות שושקה "  סיפור  פרוזה מאוייר ( ראשון מסוגו אבל לא אחרון אצל אנגלמיר שיש לו חיבה רבה לתחום ביטוי זה )  בהמשכים ואריאציה מוקדמת  על עלילות בחורה שמממשת פנטזיות מיניות .

 לעתיד ביצירות הקומיקס שלו  שושקה הפכה לבחורה  ערומה  המסתובבת ברחובות חובבת סקס בכל צורותיו המגוונות מאוד  ומוכנה לעשות הכל בעבור סיפוק רגעי וידידיה כמו צביקה ומוטקה

שושקה בגירסתה הסופית  בזאת הופיעה לראשוה  בגיליון הראשון  של המגזין הישראלי של "מאד " ( גירסה ישראלית קצרת ימים של המגזין האמריקני הסטירי המפורסם ). שושקה הופיע שם פעמיים .ולאחר מכן היגרה למגזין קומיקס מאריך ימים יותר וחתרני באותה המידה או יותר "סטיות של פינגוינים" בעריכת אמיתי סנדי .  אנגלמייר ושושקה הפכו הפך לדמויות המזוהות ביותר עם המגזין. ושם מצאה  שושקה את הקהל שלה שהזיל ריר למראה דמותה ועלילותיה. ומשם הימשיך עם שושקה במגוון מקומות עד עצם היום הזה ובראשם במגזין בהוצאה עצמית "סירופ ".  

 

תמונה מ"המופע של שושקה" של יערה גוטליב

שושקה הפכה לדמות המזוהה ביותר עם אנגלמייר.  נעשה עליה סרט מצוייר בשם "המופע של שושקה" בידי תלמידת בצלאל יערה גוטליב.היא אפילו תורגמה לגרמנית . אם כי נמצא קושי לתרגם את השירים המיליטריסטיים שהיא שרה לגרמנית מאחר שבגרמנית זה עורר הקשרים נאצים .היא הופיעה בפתיחים לסדרה בלונד של אורנה בן דוב .  היא הופיעה במגוון שלמקומות ובמגוון של מוצרים ומזכרות שאותם הכין אנגלמייר כמו רקמות ופטצ'ים שיוצרו בנפל ובמגנטים בפסלונים קטנים מכל הסוגים  .במידה רבה הוא מזהה את עצמו עם דמות זאת. או יותר נכון זוהי הדמות שאנגלמייר היה רוצה להיות אם היה אישה. . היא גם זוכה להתייחסויות  רבות במכתבי הקוראים והקוראת כולל בתחתונים שעליהם מצויירת שושקה שנשלחו לצייר.

 

עוד סדרת קומיקס שלו הייתה "חם וזפת " שהופיעה בעיתון חדשות על עלילות ילד ערבי שמוכר על שפת הים וחבורת טיפוסי החוף ברנשים בסגנון הסרט "מציצים " שמקיפים אותו שם .  הסדרה שרדה ארבע  שנים עם הפסקה של כמה חודשים כאשר אנגלמיר נסע לחו"ל.

 היית מוכן  להמשיך את חם גם היום ?  

 אנגלמיר   נראה לי שחם היום התישן בניגוד  לשושקה.

 איך הירגשת בעיתון חדשות ?

 אנגלמיר : נהדר .הייתה שם פתיחות שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר . בחדשות עבד כעורך סופר ספרי המתח  והעיתונאי  אהוד אושרי שסייע לי מאוד והבין היטב את כל מה שעשיתי וכמעט תמיד נתן לי אור ירוק . לדעתי האיור קיבל במה גדולה מאוד ב"חדשות " בראש ובראשונה  הודות לאהוד אושרי . האיורים היו נועזים הרבה יותר ובוטים יותר וגדולים יותר. הכל הודות לפתיחות של אושרי . אהוד אושרי לא היציע רעיונות ונושאים משלו  אבל הוא היה בוחר רעיונות  ממה שהיצעתי לו והוא היה פתוח לכל.

 .   וגם הגרפיקאי רונן  מזרחי סייע מאוד לאנגלמייר בחדשות שהתמונות שלו הפכו מלחלק משמעותי בעיתון . בחדשות החלו דודו גבע ליצור עמודים גדולים של איורים.

 אנגלמייר :אהבתי לעבוד עם אושרי ואהבתי לעבוד עם המעצב רונן מזרחי שהי המאוד חדשני בתפיסותיו .עד אז לא היו עמודות כפולות ושערים מאויירים לעיתונים . אלו היו אושרי ומזרחי שהתחילו עם זה  וזה באמת היה שינוי מהפכני בתפיסה של אמנות האיור בעיתונות.

 הייתה עליך צנזורה ?

  אנגלמייר : צנזרו אותי כמה פעמים לא בהכרך בתוכן.היו מקרים שטיפלתי בנושאים מיניים בצורה בוטה וביקשו ממני לרכך את זה. בדרך כלל  אני יודע מה הגבולות של העיתון ואני משתדל להתאים את עצמי . בעיקרון לאורך השנים יש פתיחות גדולה יותר .אם כי האמת היא שבתקופה שהיה העיתון חדשות יכולתי לעשות דברים מעל דפי העיתון שאני לא יכול לעשות בעיתונים היום.

 

ספרו הראשון היה "הידעת "  שהופיע תחילה כטור בעיתון "חדשות " אוסף של קריקטורות על עובדות מוזרות מבוססות כביכול על מדור ידוע בעיתונות . ובהן ביטא את נטייתו ל\שחוט פרות קדושות שונות תוך שהוא משתמש  ובולל בחומרים נוסטלגיים ופשוטים ומורכבים  שונים מכל הבא ליד ומכל תקופה ויזואלית שעולה על הדעת מעטיפות מגזינים אמריקניים של מדע בדיוני משנות העשרים דרך איורי ספרי ילדים ישראלים של שנות החמישים והשישים ופירסומות של שנות השבעים ועוד ועוד  שאותם הוא מקצין עד לגבול הטירוף ומעבר לו. בדרכו שלו המטורפת אנגלמיר הוא רומנטיקן של התרבות הישראלית הישנה זאת שעד שנות השבעים ומרבה להשתמש באימאג'ים פופולאריים שלה כדי להעביר את מסריו החתרניים .

 בין השאר אנגלמייר יצר הגדה משלו לפסח .ומכיוון שזוהי גירסת אנגלמייר היא רחוקה מאוד מלהיות קונבנציונאלית.

 אנגלמייר אחרי שהתפרסם ספיישל של פסח שלי ב"עכבר העיר" עם פנינים כמו "קרע לי את ים סוף מאחורה "  ו"תשפריץ לי בחורין ותהיה בן חורין " התקשרה אלי דלית לב העורכת של הוצאת תמוז והיציעה לי להוציא הגדה אלטרנטיבית של פסח.

 אנגלמייר הסתגר אז בדירתו במשך שלושה חודשים וצלל אל הטקסט.  הוא העתיק את כל ההגדה בכתב ידו והתוצאה הייתה  הגדה מקורית וחתרנית שמשאירה את הקוראים מרותקים ומשועשעים  עד הסוף ( של הסדר ). . .המהדורה הראשונה נמכרה כמו מצות טריות  תוך עשרה ימים
אנגלמייר : כל החיים עשיתי סדר אצל סבא שלי והסיפור הזה הוא שלי כמו של כל אחד אחר. חשבתי שזאת הגדה שרק חילונים יקנו אותה אבל נדהמתי  כאשר רב בבני ברק ביקש לקנות 21 עותקים לכל יושבי הסדר אצלו . סקרן אותי לדבר איתו והוא אמר לי שיש ריבוי פרשנויות לתורה ..

 

ספרו האחרון עד כה נקרא בפשטות "אנגלמאיר " ובו מוגשות עבודותיו לאורך השנים טורי קומיקס ,איורים שהתפרסמו בעיתונים ,שעשועונים וחידות והם נותנים תמונה מקיפה מעין כמהו של האיש ויצירתו.  

 

ב-1998 החפרסם אנגלמיר את חוברת "סירופ הראשונה שלו שבה עסק רבות בנושאי סקס בצורה החתרנית והומוריסטית הקיצונית ביותר . חוברות אלו בהחלט אינן מומלצות לילדים והם כנראה הקומיקסים האירוטיים ביותר  שפורסמו עד כה בעברית אם כי אף לא אחד מהם הוא רציני….

 למה אתה אוהב להצחיק ?

 אנגלמייר :זאת נטייה טבעית .באמצעות הומור אפשר להגיד דברים קשים שמתקבלים בצורה יותר קלה ונינוחה.

 אתה אוהב לעסוק בסקס והפרשות הגוף וסטיות למה ?

  אנגלמייר : אני מעדיף להתעסק בנושאים בחיי היום יום ולא בגיבורי על . ואני מעדיף להציג את הדברים כמו שהם .בגלל זה הדמויות שלי אף פעם לא מושלמות  אני בעיקרון לא אוהב ולא רוצה ליצור סופרמנים . ,האנשים שלי אף פעם לא יפים ותמיד רואים סימנים של גזרות והדבקות.

 הודות לחוברות "סירופ " האלו אנגלמיר החל לקבל המוני מכתבי מעריצים ובעיקר מעריצות מדהימים שכוללים מבחר מעניין של מתנות ששלחו לו הקוראים המעריצים ובהם  תחתונים רקומים שבקומיקסים שלו ,  עבודת יד עשוייה כולה מחרקים שערות מבית השחי  שערות ערווה ,טמפונים,מובייל מרגלי עכבישים  מכתבים פורנוגרפיים ועוד.  אנגלמייר מקבל כמעט תמיד את ההתקשרויות האלו בברכה להוציא בכמה מקרים בודדים ולא נעימים במיוחד.  גרופית צעירה בת חמש כעשרה שלו  אף נהגה לארוב לו ליד ביתו ולנשוך אותו בצווארו  עם הגיעו לבית .חוויה בהחלט לא נעימה ואף מזעזעת במקצת

 אנגלמייר : זה נגמר רק לאחר שאיימתי עליה שאני אפנה למשטרה . .

 מי היוצרים שהישפיעו עליך במיוחד ?

  אנגלמיר : שמעון צבר שהיה מאייר ענק בשנות החמישים והשישים וגם סופר מעולה וכמובן דודו גבע .הוא היה נוהג לתת לי מחוות שונות ביצירתו עוד לפני שהיכרנו אישית למשל הוא היה מפרסם מיכתבים מאת "זאב אנגלמייר " ודברים כאלו .לבסוף נפגשנו הפכנו לידידים טובים ויצרנו דברים ביחד במסגרת חבורת "החור " שלצערי  לא האריכה ימים בגלל מותו הפתאומי של גבע.

 איך אתה מקבל רעיונות ?

 אנגלמייר : אני מקבל נושאים שונים שעלי לאייר ואז אני מתחיל להפעיל את הראש בסדרת האסוציאציות איפה אני נתקלתי באימאגי'ים שמקבילים לנושא הזה ואיך אפשר להשתמש בהם עבורו עם הספין שלי כמובן . יש לי עשרות ומאות ספרים וחוברות שבהם ימצא משהו מתאים לבסוף כבסיס.אבל זה אומר שגם אין לי ממש סיגנון ייחודי מאחר שלכל דבר אני לוקח אימאג' מאיפה שהו ומשנה אותו לפי צרכי . כך שאין לי סגנון  לכאורה מובהק.מצד שני אני יש למסרים נועזים ובוטים אז כדי לרכך אותם אני משתמש בצבעים עזים נוסטלגיים ובשירי ילדים מחורזים כביכול .אם כי יש לציין שאמצעים אלו רק מגדילים את הבוטות והעוצמה של המסר הנוסטלגי כביכול .  

 

אתה עובד במחשב ?

 אנגלמייר אני ככל הנראה אחד המוהיקנים אחרונים עלי אדמות  שלא עובדים עם מחשב כי במחשב אתה לא יכול לעשות כאלו איורים . הכל יוצא חלק ונקי ואי אפשר לצאת מהקווים .אני כנראה לא במיוחד אוהב טכנולוגיה.אני דווקא אוהב להתעסק בחומרים שלי בגודל המקורי שבו הם פורסמו ולא להקטין אותם לצרכי באמצעות המחשב .אני כנראה לא במיוחד אוהב טכנולוגיה.

 

מה החלום שלך?

 

אנגלמייר ששושקה הדמות שלי תחליף את מגן הדוד כסמל המדינה ושסוף סוף יכריזו עלי בתור המאייר הלאומי  והבית שלי ברחוב לילינבלום יהפך לאתר ביקור כמו בית ביאליק .  

 

 

 

 ביבליוגרפיה  של מאמרים על אנגלמייר

 

שם המאמר:

אנגלמאיר הלוואה נוחה מהבנק החזותי

כותב המאמר:

אדם ברוך

הנושא:

דעותיו של אדם ברוך על מגוון נושאים אקטואליים ופוליטיים, וקטע המוקדש לסגנונו האומנותי של אנגל מאיר לרגל תערוכתו באסכולה ועל איור עיתונות

תאריך:

1998

מקור:

עיתון מעריב, מדור "שישי"

 

 

 

שם המאמר:

"סנטר הגומי" בעורף האוייב

כותב המאמר:

דודו גבע

הנושא:

תהיות על מהות אמנותו של  אנגלמאיר

תאריך:

1998

מקור:

קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

 

 

 

שם המאמר:

זאב של נייר

כותב המאמר:

נרי ליבנה

הנושא:

כתבה על אנגלמאיר ועבודותיו

תאריך:

22.3.02

מקור:

מוסף הארץ, ע"מ 70-74, 22.3.02

 

 

 

שם המאמר:

הארנב הנמרץ מקריית אונו

כותב המאמר:

אסף גפן

הנושא:

ראיון עם זאב אנגלמאיר

תאריך:

4.6.2004

מקור:

תרבות מעריב, ע"מ 4-5

 

 

 

שם המאמר:

המאייר הלאומי?

כותב המאמר:

קרן צור

הנושא:

עולמו של זאב אנגלמאיר, כתבת שער.

תאריך:

4.6.2004

מקור:

זמן תל אביב, גיליון מס' 628, 4.6.2004

 

 

 

שם המאמר:

האיש וההגדה

כותב המאמר:

עמיר חדד

הנושא:

הגדה של פסח מאוירת ע"י זאב אנגלמאיר

תאריך:

12.3.1999

מקור:

ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, ע"מ 86, 12.3.1999

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שם המאמר:

הגבר המשחק

כותב המאמר:

איריס פז, אופיר פז

הנושא:

ניתוח סגנוני לעבודותיו של זאב אנגלמאיר, לרגל התערוכה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

תאריך:

ינואר 1998

מקור:

הגלריה לעיצוב של אסכולה, מס' קט' 20/98

 

 

 

שם המאמר:

כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר

כותב המאמר:

תמיר להב-רדלמסר

הנושא:

כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר

תאריך:

1998

מקור:

קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

 

 

 

שם המאמר:

ניתוח פלסטי

כותב המאמר:

ירמי פינקוס

מושא המאמר:

זאב אנגלמאיר ואנקי בילאל

הנושא:

האומנות של זאב אנגלמאיר לרגל התערוכה בגלריה אסכולה אמנותו של אנקי בילאל

תאריך:

1998

מקור:

עיתון "העיר"

 

 

 

שם המאמר:

חופש הביטוי באמצעות גרסה מוגבלת של השתוללות

כותב המאמר:

תמיר ראונר

הנושא:

ספר חדש לזאב אנגלמאיר

תאריך:

5.6.2002

מקור:

עיתון "הארץ", מוסף ספרים, ע"מ 18, 5.6.2002

 

 

 

שם המאמר:

העיתון הלא ממוסד הכי טוב "סירופ"

הנושא:

חוברת הקומיקס "סירופ"

תאריך:

1998

מקור:

עיתון "תל אביב"

 

 

 

שם המאמר:

מראה את הטוסיק

כותב המאמר:

דנה פלג

הנושא:

ספרו החדש של זאב אנגלמאיר "אנגלמאיר" ואי הבחנה בין זהויות ונטיות מיניות

תאריך:

2002

מקור:

עיתון הזמן הורוד, ע"מ 34

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שם המאמר:

כל המרבה – הרי זה מתוסבך

כותב המאמר:

נטע פלג

הנושא:

הגדה של פסח, זאב אנגלמאיר, הוצאת תמוז.

תאריך:

1999

מקור:

ככל הנראה עיתון "מלבס", מקומון פתח תקווה. (לבדיקה)

 

 

 

שם המאמר:

הידעת?

כותב המאמר:

רותה קופפר

הנושא:

הידעת? ספר של זאב אנגלמאיר, הוצאת מודן וביקורת על האיורים בעיתון "חדשות"

תאריך:

1994

מקור:

עיתון "הארץ"

 

 

 

שם המאמר:

לזכור

כותב המאמר:

נטע פלג

הנושא:

הומור

תאריך:

1999

מקור:

"כלבו" מקומון חיפה

 

 

 

שם המאמר:

מה נשתנה? אני משתינה

כותב המאמר:

ניסן שור

הנושא:

ההומור של אנגלמאיר

תאריך:

1999

מקור:

עיתון "צומת השרון"

 

 

 

שם המאמר:

זאב אנגלמאיר אמן

כותב המאמר:

טל ניב

הנושא:

ראיון עם זאב אנגלמאיר

תאריך:

9.1.98

מקור:

מוסף הארץ, 9.1.98

 

 

 

שם המאמר:

כל השערים של עכבר העיר

כותב המאמר:

תמיר להב-רדלמסר

הנושא:

השערים של עכבר העיר

תאריך:

1997 (לבדיקה)

מקור:

קטלוג  תערוכת "עכבר העיר" בגלריה אסכולה ובדיזינגוף סנטר

 

 

 

שם המאמר:

מטורף? אני?

כותב המאמר:

יובל יועז

הנושא:

כתבה על התכנים בעבודות אנגלמאיר

תאריך:

1999 (לבדיקה)

מקור:

עיתון "אנשים", ע"מ 32-34

 

 

 

שם המאמר:

חבורת חור מוחלט בהחלט

כותב המאמר:

רונה קופרבוים

הנושא:

כתבה על אנגלמאיר, דודו גבע ותמיר שפר ויצירתם חבורת החור

תאריך:

29.6.2000

מקור:

עיתון "העיר", ע"מ 49-55, 29.6.2000

 

 

 

שם המאמר:

סירופ 3

כותב המאמר:

איתמר ב"ז

הנושא:

כתבת שער על אנגלמאיר לרגל הוצאת החוברת "סירופ 3"

תאריך:

אוגוסט 2007

מקור:

עיתון "העיר"

 

 

 

 

 

שם המאמר:

קומיקsense

כותב המאמר:

שלי דובלינסקי

הנושא:

ספריו של אנגלמאיר וחוברות "סירופ"

תאריך:

2008

מקור:

עיתון "הצופר", כתבה של "האוזן השלישית" מדור אוזן ספרים

 

 

 

שם המאמר:

5 התחנות של זאב אנגלמאיר

כותב המאמר:

ענבל שתיוי

הנושא:

חייו ופועלו של המאייר הכי מצחיק במדינה

תאריך:

2004

מקור:

Energy מעריב, אתר האינטרנט של מעריב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

קרן צור "זאב בעור של כבש "זמן תל אביב –מעריב גליון מספר 628 4.6.2004. ע' 54-58.

 

 

 

 

 

 

 

וגם בגרסה שונה באתר "יקום תרבות "

אנגלמאיר -המאייר הלאומי

שמואל כץ- צייר המלחמות והשלום

שמואל כץ מקבל את פרס "עיפרון הזהב " מראש עיריית חולון.

לאחרונה הוצגה  במוזיאון הקריקטורה והקומיקס תערוכה בשם "צייר של שיחות שלום " של ציוריו של שמואל ( אלכסנדר ) כ"ץ ( או כץ, בפרסומים שונים יש שימוש בשתי הוריאציות של השם ואנחנו נשתמש בשניהם ) על שלום ומלחמה . נושא שהצייר המאייר והקריקטוריסט הנ"ל עסק בו רבות לאורך השנים .

שמואל כץ על רקע איורו משפט אדולף אייכמן, צילום: דובר צהל, עיבוד ממוחשב אתר כאן נעים

שמואל כץ על רקע איור ממשפט אייכמן

במקביל בטקס הפתיחה הרשמי של המוזיאון הקומיקס והקריקטורה ,שמואל כ"ץ קיבל מטעם אגודת הקריקטוריסטים הישראלית ומטעם  צוות המוזיאון את פרס "עיפרון הזהב" על מפעל חיים בשטח הקריקטורה והאיור בישראל.

שמואל כ"ץ חותם את שמו במוזיאון.

לשמואל כ"ץ יש במוזיאון גם פינה מיוחדת עם שולחן העבודה שלו כאחד מ"מייסדי " הקריקטורה הישראלית.
ולרגל  הפרס  והתערוכה להלן כתבת סקירה על היוצר שהוא אחד מבכירי הציירים המאיירים והקריקטוריסטים שלנו והקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של ישראל ושל העולם כולו .
הדבר המעולה והאמיתי היחיד בספר הזה "כתב פעם המבקר  דן  עומר על ספר ילדים של סופר ידוע " אלה איוריו של שמואל כץ" .
ואכן ציוריו של כץ . הפכו זה מכבר לתו איכות בפני עצמם המעלים  כל ספר שבו הם מופיעים בכמה דרגות כלפי מעלה.

חייו של צייר

 

דיוקן עצמי של כץ מגיל 14.

שמואל  אלכסנדר  כ"ץ הוא צייר ,מאייר ספרי ילדים , אמן ציורי מלחמות, צייר ספרי מסע ,צייר של ביקורות תיאטרון וגם קריקטוריסט.כמה מאיורי הילדים שלו הם היום בגדר יצירות קלאסיות ששימשו בסיס לבולים דבר שהוא כמעט בגדר מדד רשמי ל"יצירה קאנונית " של התרבות הישראלית .
לאמיתו של דבר בשנת 2008 שמואל כ"ץ מחזיק בשיא חסר מתחרים של הקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של העולם כולו . .הקריקטורות הראשונות שלו הוצגו ב-1947  במחנות של המעפילים הכלואים באי קפריסין . ובאופן מקצועי הן פורסמו לראשונה ב-1947 ב"דבר שבוע " ובעל המשמר " ו"יקינתון "  ומאז המשיך לאייר קריקטורות כמעט ללא הפסקה במשך 61 שנים עד עצם היום הזה כאשר הוא הקריקטוריסט הקבוע עבור מגזין "הקיבוץ".
ופרט לכך כמו כל היוצרים הבולטים הוא פקעת של ניגודים :
הוא קיבוצניק עד לעומק נשמתו שתיעד את החיים בקיבוצו הקטן געתון על כל פרטיהם לאורך עשרות שנים רבות שנדד ברחבי העולם ביבשות אירופה ואפריקה ואסיה וקלט מהן מגוון עצום של השפעות .
הוא אמן של סיפורים ריאליסטיים והומוריסטיים שהפך ידוע דווקא כאמן של סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים באופן קיצוני כמו סיפורי "חסמבה " ו"עזית הכלבה הצנחנית ".
הוא אחד מאמני המלחמה הבולטים ואולי הבולט ביותר של ישראל שהפך לפעיל שלום שתיעד את דיוני השלום בין ישראל והמצרים והפלסטינאים הוא קיבוצניק מזה שנים רבות שאמנותו משקפת היטב את הווי הקיבוץ שבו הוא חי שעם זאת נדד ברחבי העולם ובעל ידע רב ביצירתם של אמנים שונים .

שמואל אלכסנדר כ"ץ נולד בוינה ב1926 וגדל בהונגריה שלשם עברו הוריו לאחר ההשתלטות הנאצית על אוסטריה. .
הוא זוכר שהוא החל לאייר כבר מגיל שנתיים . ובין השאר בהשראת המאייר של אריך קסטנר ואלטר טריייר .
ב1938 ברחה משפחתו של כ"ץ אז בן 12 מוינה לבודפסט שם הצליחו לשרוד איך שהוא. .
הוא גילה כישרון ציור אבל ההורים העדיפו שיהיה מוזיקאי או מהנדס . אביו היה זמר אופרה ואחר כך חזן בבית כנסת קונסרבטיבי בוינה ואחר כך בבודפסט . כץ עצמו ניגן בפנתר ובאקורדיון וברבות הימים היה אחד הנגנים שליו את  הלהקה הייצוגית של ישראל בהנהלת  זאב חבצלת ( לעתיד במאי הסרט "חבורה שכזאת ")  שנשלחה ל"פסטיבל הנוער הדמוקרטי " בבודפסט ב1949.
חמש שנים עברו ואז היגיע לגילה גיוס וגויס לפלוגת עבודה במחנה כפייה ביוגוסלביה שם חפר תעלות לטנקים . .אלא שמפקד הפלוגה סרן הונגרי גילה שכ"ץ מצייר לא רע כל כך וכתוצאה גייס את כ"ץ כל בוקר לצייר אותו במשך שעה. ואחר כך היה מקבל לחם וריבה בשמן  וקפה עם חלב וביצה אחת  שחבריו חפרו בגשם ובקור . האמנות למעשה היצילה את חייו ולבסוף הצליח להימלט מהמחנה .

הוא נרשם ללימודי אדריכלות בבודפסט עיר הולדת ולמד שנה אחת במחלקה בארכיטקטורה באוניברסיטה בהונגריה . .בסופו של דבר בחר  כץ קריירה של צייר .אבל עד היום יש הרבה סממנים אדריכליים ברבים מציוריו .

לארץ היגיע כ"ץ ב-1946  באניית המעפילים  "כנסת ישראל " שבה צייר כל הזמן ותעד את מסעה ואת האנשים שבה " שנעצרה בידי הבריטים לאחר שאנשיה כבר ירדו בחיפה ולאחר קרב קצר של כמה שעות  אנשיה נעצרו גורשו לקפריסין. שם החל לראשונה לצייר ברצינות . הוא חש רצון לתעד את ההווי המיוחד שנוצר שם . שם הציג את התערוכה הראשונה שלו .אבל פרט לכך מצא לו  ארגון "ההגנה " תעסוקה בזיוף תעודות .הוא זייף לפחות 14 תעודות אפילו את החותמת שלהן . עשרות שנים לאחר מכן איוריו מהספינה יופיעו כספר "מול השער הנעול ". .
מי שהיה אחד השליחים מהארץ בקפריסין מוני אלון מקיבוץ זורע ראה את ציוריו בעלוני הקיר שלח המחנה שלח את הרשומים ארצה והם ראו אור ב"על המשמר " וב"דבר השבוע".

לאחר שיצא ממחנות הכלא של קפריסין ששם נכלא בידי הבריטים ביחד עם מאייר אחר בשם מ.אריה שלעתיד הפך ליורשו כמאייר סיפורי סדרת "חסמבה " .

הוא היגיע לבסוף לארץ והפך לקיבוצניק מייסדי קיבוץ געתון שם הוא חי ויוצר עד היום.

 

קריקטורות  של כץ משנת תש"ח עיתון "במחנה". .

המאייר של "משמר לילדים ".

 

.

 שער משמר לילדים - שמואל כץ 1950

שער של כ"ץ לשבועון הילדים " "משמר לילדים " מ-1950.

אמנם מאחוריו הייתה רק תערוכת יחיד אחת אותה היציג באוהל במחנה האסירים בקפריסין ב1948 כבר היה כ"ץ מאייר ומצייר בעיתוני קיבוץ .בגיליון החגיגי שציון את הפיכת העיתון "במחנה " שערך הסופר משה שמיר לשבועון הופיע ציור שלו מקרבות מלחמת השחרור.

שמואל כ"ץ מספר על עצמו ב"משמר לילדים ". מאתר תולדות "משמר לילדים"

 ובמהרה החל לפרסם ציורים נוספים ב"על המשמר" וב"דבר השבוע" . אלא שיותר ויותר התבלט כ"ץ בתחום שאיתו הפך אולי למזוהה יותר מכל ( ואולי גם למגינת ליבו)  ,בתחום האיורים לילדים .
הוא הפך למאייר הקבוע של שבועון הילדים המפ"מי "משמר לילדים".
הוא היגיע לשם כמחליף של הציירת רות שלוס שנסעה אז להשתלם בפריז. ב"משמר לילדים " הועסקו אז אמנים ידועים לעתיד כמו נפתלי בזם ודני קרוון כך ששמואל כ"ץ בהחלט היה בחברה טובה. .

 

הוא היה אז בן 23 ורחוק מלהיות צייר מקצועי אבל העורך בנימין טנא החליט שזה בסדר והבחור הצעיר הזה יכול לשרת היטב את הילדים שקוראים את עיתונו . וכף כץ   היה בא העירה לצייר בעיתון וחוזר למשק .
כמאייר הקבוע של "משמר לילדים " הפך כ"ץ למתחרה של נחום גוטמן שהחזיק במשרה המקבילה ב"דבר לילדים"( ובסופו של דבר זכה  כץ בפרס  על שם נחום גוטמן על איוריו לסיפורי אנדרסן בהוצאת ספריית מעריב) .

המאייר הראשון של חסמבה

אולי יותר מכל התפרסם כ"ץ הודות לאיוריו לשמונת ספרי החסמבה הראשונים שכתב יגאל מוסינזון שפורסמו לראשונה בהמשכים במשמר לילדים ב-1949 ולאחר מכן כספרים ,היו בין יצירותיוהראשונות בכלל עבור "משמר לילדים ". את הדמויות של ירון זהבי, תמר, אהוד השמן וחבריהם יצר בהשראת ילדי הקיבוצים למיטב זיכרונו, את ירון זהבי אייר לפי תצלום של אחד, ירון לונדון, שמשפחתו הלינה אז את מוסינזון בדירתה.( וכך כל מי שרוצה לראות איך נראה השדרן הוותיק ירון לונדון בילדותו עליו להסתכל בספרי חסמבה שאותם אייר כץ ).

 

הוא נזכר שליגאל מוסינזון היה חשוב מאוד להסביר לו את כל הפטנטים הטכניים של מנגנונים לפתיחת מערות חשמליות וסליקים הוא נזכר.הוא היה מסביר בפרוטרוט איך כל מכשיר פועל והיו לו אז תיאוריות הנדסיות שונות.

עם כל הצלחתם העצומה לאורך השנים שמואל כ"ץ עצמו לא אהב את ספרי חסמבה ואת האיורים שלו להם שהוא מרגיש שהיו עבודה בוסרית עם כי הוא הלך והשתפר לאורך הזמן. הוא מספר שגם אישתו לא אהבה את הספרים והאיורים וטענה שהם מפחידים את הילדים בגן שבו עבדה .ואולי זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה עזב לבסוף את הסדרה המצליחה הזאת .

( מאז פורסמו עוד שני ספרי חסמבה נוספים ששמו של כ"ץ הופיע בהם כמאייר בטעות ) .

לבסוף כ"ץ נסע לפריס להשתלמות ואת מקומו כמאייר חסמבה תפס ידידיו מהמחנה בקפריסין מ.אריה . ציוריו גדושי הפעולה של מ.אריה לספרי הסדרה הפכו לידועים לא פחות מאלו של כ"ץ
ציוריו של כ"ץ בכל אופן  הגלל ראשוניותם הפכו למזוהים עם הסדרה יותר מכל .\

katz chasamba 1

שנים לאחר מכן ב1998 נגנב העותק המקורי של שמואל כץ החתום בידי יגאל מוסינזון של "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט העותק היחיד שלו מספר זה "מתערוכה בה הוצג במוזיאון "יד ושם ".
לרגל חגיגות יובל ה-50 למדינת ישראל, הציג מוזיאון יד ושם עבודות של ניצולי שואה שהפכו לדמויות מפתח ביצירה האמנותית בישראל בתערוכה שהוצגה במשך שנה שלמה . . כ"ץ נבחר להיות מוצג שם בזכות איוריו לחסמב"ה.

במאמץ רב שכנעו אנשי המוזיאון את כ"ץ להשאיל לתצוגה את העותק המקורי הנדיר שהיה בידו, של הספר הראשון בסדרה מ-1950, חתום על ידי המחבר יגאל מוסינזון.
הובטח לו חגיגית שהספר יוצג בארון תצוגה מזכוכית שיאובטח בכל האמצעים ונערכות האזעקה האלקטרונית המשוכללות ביותר כמו גם בידי סגל של שומרים ,ויהיה שם בטוח לחלוטין. .
. כעבור כמה חודשים למרות כל אמצעי ההבטחה נפרץ הארון המאובטח ומתוכו נגנב רק דבר אחד ויחיד : העותק הראשון של חסמבה.
.הפורץ בבירור היה חובב אובססיבי של הסדרה שהיה מעוניין בספר מסיבות סנטימנטאליות.
המשטרה חקרה וחיפשה ולמרות קריאות ובקשות להחזיר את הספר בשידורים על ספרים ברדיו עקבות הספר נעלמו וברור היה שהפורץ אינו מתכוון למכרו . וכ"ץ נאלץ להסתפק בפיצוי כספי.עם זאת העובדה שהפורץ היה מוכן להסתפק בפריצה למתחם שמור היטב רק כדי לגנוב ספר אחד שלו גרמה לו סיפוק מסויים.

katz chasamba 2
אבל בפיתול בלתי צפוי של העלילה ( מהסוג שהיה מוצא מאוד חן בעיני יגאל מוסינזון מחבר ספרי "חסמבה") הספר הוחזר שמונה שנים לאחר הגניבה בנובמבר -2006 בידי הגנב שחזר בתשובה והפך לחרדי בשכונת מאה שערים . והוא החזיר את העותק הגנוב ליד אנשי "יד ושם " והביע חרטה על מעשיו . וכעת העותק שוב נמצא ברשותו של כ"ץ ..

 

צלחת חרסינה שצייר כץ   ב-1983 לרגל 40 שנות  יומון "על המשמר". ( "על המשמר " נסגר לבסוף 12 שנים מאוחר יותר ב-1995).

צייר המלחמות

בשנות החמישים כ"ץ הפך לאחד המאיירים  הקבועים  של הוצאת ספריית הפועלים אז בשנות החמישים זאת הייתה הוצא המובילה עם אברהם שלונסקי ולאה גולדברג כעו רכים ולהתקבל עבורם כצייר היה השג גדול מאוד.

 

"דירה להשכיר " בשפות שונות.

 עבור גולדברג אייר כמה ספרים ידועים מאוד ובראשם "דירה להשכיר" הקלאסי שעליו גדלו דורות של ילדים ו"מר קשקש " שעליו זכה בפרס עיטור אנדרסן הבינלאומי .

הוא הפך למעצב ולמאייר הרשמי של הגדות הפסח של קיבוצים לאורך השנים וקבע את סיגנונה הגראפי ואפילו את הגדת הילדים של הקיבוץ   המאוחד הוא עיצב ובמקרים אלו הכתב הוא חלק בלתי נפרד מהעיצוב והאיור . .
במקביל לאיורי הספרים שלו כ"ץ הפך לקריקטוריסט קבוע של "על המשמר" ושל "מעריב " וגם למאייר הצגות תיאטרון של על המשמר .

 

משה קורא את "אקסודוס" של לאון יוריס .ציור מאת שמואל כץ.

ובמקביל לציורי ספרי הילדים שלו כ"ץ הפך למאייר הכמעט רשמי של צה"ל ושל מלחמות ישראל .


במהלך מבצע סיני ב-1956 הצטרף לסופר משה שמיר ושניהם ליוו  ( כל אחד בנפרד ) את הלוחמים בחולות סיני ועש/ר שנים לאחר מכן נאספו הרישומים וציורי הצבע שפירסם בעיתונות ונאגרו כספר שפירסם משרד הביטחון בעקבות לוחמי סיני " שאת הטקסט לו כתב חברו משה שמיר.

 

כרזה בעיצוב שמואל כץ.

ב1967 ציוריו של כ"ץ ציורי חייל מהשטח הולידו את הספר "מהר גריזים ועד הר חרמון " שאת ההקדמה לו כתב אלוף דוד אלעזר אז אלוף פיקוד צפון לימים הרמטכ"ל . זמן מה לאחר מכן הוציא ספר נוסף בשם מעבר לסיני בפורמט אלבומי .
כיבוש ירושלים באותה המלחמה הוליד סדרת ציורים ידועה של כ"ץ שסייר עם הסופר נתן שחם בסמטאות העיר העתיקה בכותל ובאתרים רבים אחרים בעיר ששוחררה .משרד הביטחון הוציא ספר מיוחד למשפחות השכולות שנקרא "מסע בארץ הנודעת ".

צביקה הולך למילואים. קריקטורה (?) של כץ על דמות הישראלי.

הוא הצטרף כקריקטוריסט של "על המשמר" לאונית מסע שנסעה  לאתיופיה דרך ים סוף בנתיב הימי החדש שנפתח לאחר מלחמת ששת הימים . הרישומים הוצאו לאור בספר עם טקסט שכתב נתן שחם שגם הוא היגיע לאתיופיה מאוחר יותר. .

 הוא הירבה לנסוע בעולם ולצייר ולספר את רשמיו וכך פירסם ספרים על אתיופיה מצרים ואיראן וכמובן ישראל .

וחוץ מהאיורים והקריקטורות הוא צייר גם ציורים של אמנות "רצינית " בעיקר אקוורלים של נופים עירוניים וציורי קיר ,וגם כרזות לתיאטרון . הוא אפילו עיצב כלי קראמיקה עבור "נעמן".

במלחמת יום הכיפורים הוציא כ"ץ את חוברת "לוחמי הבזלת" עבור פיקוד צפון וגם עבור מלחמת שלום הגליל הכין ציורים שונים וגם שם כדרכו הכין סקיצות מהירות בשטח בתוך דקות שאת חלקן סיים מאורח יותר בסטודיו בקיבוץ . הוא הפך להיות צייר מלחמות נמצא בכל חזית במלחמה חמוש בבלוק ציור ובעט נובע מתעד את הלוחמים את הניצחון את  הכאב ואת המוות .

 

ספל השלום שאותו עיצב כץ.

אבל כניגוד הוא סיקר באיוריו גם את תהליך  השלום .בשליחות "על המשמר" סיקר את שיחות האוטונומיה ב.1979 .הוא נפגש אישית עם הנשיא המצרי סאדאת וצייר אותו בעת ראיון עם עיתונאית ישראלית .

קריקטורה לרגל הדיונים על הסכמי השלום בין משה דיין שר החוץ הישראלי ושר החוץ המצרי.

הוא היה בין הבודדים שקיבלו אישור כניסה מיוחד לאולם המליאה בטאבה ב1993 כדי לתעד את הדיונים בין ישראל ואש"ף השיחות הגלויות בטאבה לאחר הסכם אוסלו
בהזדמנות זאת הגיש לראש המשלחת הפלסטינאית נביל שעת ' שי מיוחד .את דיוקנו של אבו –איאד שנרצח בזמנו בידי אבו נידאל . פורטרט שאותו אייר בכנס מיוחד של שלום עשר שנים  ב83 בבודפסט.

יצחק  רבין הזמין אותו במיוחד לטקס החתימה על חוזה השלום עם המלך חוסיין בעקבה בשיחות השלום עם הפלסטינאים בז'נבה  לשם תיעוד וציור של מאמצי השלום שם .

ספק אם יש אמן ישראלי אחר שהיה מעורב כל כך הן בציור מלחמות וקרבות מצד אחד ,והן של ניסיונות ותהליכי השלום מצד שני .

מעזית ועד ליפו

בין הספרים שאותם אייר אפשר למנות את ספרי התמונות היפואיות של מנחם תלמי ואת שלושה מארבעת ספרי הכלבה עזית של מוטה גור- שהראשון בהם אוייר בידי המתחרה נחום גוטמן )
כ"ץ הצטרף לחוגי ידידי עזית בספר השני "עזית בארמונות קהיר" והמשיך איתה ב"עזית במדבר יהודה"  ובספר האחרון עזית באנטבה.
הוא היגיע אל עזית מאחר שהיה צייר מילואים של פיקוד צפון ממלחמת ששת הימים ועד לסיום המילואים שלו ב82 .בימי המלחמות הוא היה עורך גרפי וצייר קרבות בשביל הארכיון ההיסטורי של הפיקוד .בימי השלום היה מצייר עטיפות לחוברות של תרגילי יחידות ,תפאורות ללהקת פיקוד צפון וציורי נוף ואקוורלים שהזמינו במיוחד כדי לתת לבכירים שסיימו שירות .כ"ץ הפך למעין "צייר חצר" של פיקוד צפון של מוטה גור .את ספר עזית האחרון שהופיע זמן קצר לאחר התאבדותו של מוטה גור שגילה שהוא חולה במחלה סופנית , צייר בכמה שבועות והוא שיבץ שם פורטרטים של מוטה גור יקותיאל אדם ודן שומרון  בניסיון להפוך את הסיפור לריאליסטי ו"אמיתי " יורת מכל סיפורי עזית הקודמים . .

סדרה אחרת שאותה אייר והתפרסמה לא פחות מסיפורי "עזית " היו סיפורי יפו של מנחם תלמי סיפורי פשע הומוריסטיים  שאיתגרו את כץ לצייר את הנופים הגיאוגרפיים והאנושיים המגוונים של יפו . ולעניות דעתי הוא הצליח כך יותר מכל מאייר אחר.

סביר להניח שספרי שתי הסדרות האלו הם כיום בין יצירותיו המוכרות ביותר של כץ לקהל הרחב לצד סיפורי "חסמבה " ו"דירה להשכיר".

שמואל כץ

אני ממליץ בזה לאנשי השירות הבולאי להכין  בולים המבוססים על  איוריו של כץ לסדרת" עזית " ( שאותה אייר גם נחום גוטמן ) ולסדרת "התמונות היפואיות " כקלאסיקות המוכרות לשכבות נרחבות באוכלוסייה .

סיכומו של כץ

שמואל כ"ץ ידוע היום אולי יותר מכל ושלא בצדק הודות לסיפורי הרפתקאות כמו חסמבה ועזית
הודות לאיוריו לסיפורי חסמבה הראשונים שנחרטו במוחותיהם של דורות של ילדים והודות לדירה להשכיר של לאה גולדברג שזכורה לדורות רבים של ילדים ותורגמה לשפות שונות
סביר שמבין הספרים הרבים שאייר כ"ץ אלו הם לצד ספרי סדרת "חסמבה " המוכרים והאהובים ביותר ,מעמד שנחתם רשמית כאשר הפכו עטיפת ספר חסמבה הראשון שלו ועטיפת "דירה להשכיר " הפכו גם לבולים רשמיים של מדינת ישראל . .
אבל האמת המרה היא שיצירות אלו הן רחוקות מלהיות מיטבו   וזהו חוסר צדק לבחור דווקא בהם כמייצגי יצירתו של כץ . כוחו האמיתי אינו באיור סיפורי הרפתקאות אלא בתחומים אחרים של יצירה .
. עד כמה שהדבר מפתיע מאמן פורה של ציורי מלחמה כוחו של כ"ץ מעולם לא היה באיור סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים כמו סיפורי חסמבה והיום הציורים נראים פרימיטיביים ובברור פרי יצירתו של אמם מתחיל . אין להשוות את ציורי חסמבה ההומוריסטיים של כ"ץ לאלו של יורשו בסדרה מ.אריה וגיורא רוטמן העולים עליו בכמה דרגות כציירי סיפורי הרפתקאות בריאליזם ובתחכום של האיורים שלהם. בבירור אמנים אלו הרגישו בנוח עם הדמויות והסיטואציות הדמיוניות  שאותם תיארו מאשר כ"ץ .

ברור שליבו של כץ ( בניגוד גמור לממשיכיו ) לא היה שלם כלל עם דמויות הילדים ההרפתקניים והאירועים הלא ריאליסטיים שאותם עברו

הדבר נכון גם לגבי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " שלו שגם הם אינם ממיטב יצירתו . כ"ץ הוא רשם של המציאות וגם בצורותיה הסוריאליסטיות יותר ,עם סיפורים הלקוחים מעולם הדמיון הוא מתקשה יותר להתחבר

סגנונו של כ"ץ הוא ריאליזם עליז הומוריסטי ואופטימי שקיים תמיד גם כשהוא מציג מצבים קודרים ודרמטיים .
וכך למשל כאשר הוא מציג את הכלבה עזית צונחת מהשניים הוא לא ישכח להציג את הירח עם פרצוף אדם בקריצה לקורא לא לקחת יותר במדי ברצינות את מה שהוא רואה . ודמויות החסמבאים שלו גם באירועים הדרמטיים ביותר תמיד יישארו ילדים רגילים עם צרות ובעיות של ילדים.
כוחו האמיתי של כץ הוא באיורי סיפורים ריאליסטיים מהווי הקיבוץ והשכונה וסיפורים הומוריסטיים "פולקלוריסטיים " מהווי העיר יפו בספרי סדרת "התמונות היפואיות " של מנחם תלמי . התמונות המשעשעות ועם זאת הריאליסטיות מאוד של הווי העיר יפו והטיפוסים הצבעוניים המאוד המאכלסים אותה לא איבדו מאומה מעוצמתם בעשרות השנים שעברו מאז צייר אותם והם בין שיאי יצירתו כמאייר .
בשדה הריאליזם יש מעט מאוד מתחרים לכ"ץ בציורים הריאליסטיים שלו מהמלחמות שאותם צייר ממש בעת הקרבות או מיד לאחריהם ולעיתים תוך סיכון חייו.

אין כמוהו מי שמסוגל להעביר לצופים את התחושות האמיתיות של הדריכות ושל והאימה ,את צעקת הניצחון ואת הלם התבוסה, את שמחת המנצחים ואת הסבל הנורא שנגרם כתוצאה מהמלחמות . האיש שעבר כל כך הרבה מלחמות בחייו הפך לאחד מצייריהם הבולטים ביותר במאה העשרים והוא בוודאי אחד מציירי המלחמות הבולטים ביותר של ישראל אם לא הבולט ביותר . ואולם את המלחמות הוא מצייר תמיד כמשקיף מעורב  וכואב השואף בכל מעודו להביא לקץ המלחמות והסבל הנורא שאותו הן גורמות וזה ניכר היטב בקריקטורות ובאיורים שלו על תהליך השלום . .

האיורים והקריקטורות של שמואל כץ מתבלטים בעין הסלחנית שעם זאת תופסת היטב האת המגוחך בכל מצב אך תוקפת אותו ללא רשעות . ציוריו מראים גם היטב את עומק התרבות האירופית השל האמן הקיבוצניק שמסעותיו חבקו עולם שלם ממזרח אירופה ועד למעמקי יבשת אפריקה והוא ספג השפעות מכולם ושילב את כולם בכור היתוך שופך את יצירותיו לישראליות באופן שאי אפשר לטעות בו .
150 ספרים ויותר הוא אייר עד היום ואין ספור קריקטורות כזקן הקריקטוריסטים של ישראל ושל העולם כולו .
זוהי קריירה שאין לה אולי אח ורע באורך וגיוון. במשך 60 שנות עבודה רצופה כמאייר אייר שמואל כץ את כמה מספרי הילדים המפורסמים ביותר ותמונות שיצר נחרטו בליבם ובזיכרונם של מאות אלפי ישראלים ויצר גוף של ציורים איורים וקריקטורות שמתארים את מדינת ישראל בימי שלום ומלחמה כפי שרק מעטים מאוד מלבדו עשו .

 נימוקי צוות מוזיאון הקומיקס והקריקטורה לזכייתו של שמואל כץ בפרס "עיפרון הזהב" :

שמואל כץ מקבל את פרס "עפרון הזהב " מטעם מוזיאון הקריקטורה והקומיקס.

שמואל כ"ץ ,צייר ורשם מחונן מלווה באיוריו את הווי מדינת ישראל מראשיתה .
שמואל מגלם בחייו פן יקר ומשמעותי בהיסטוריה של המדינה .מדינה שקמה בעקבות השואה קלטה אל תוכה את ניצוליה והפכה אותם לחלק בלתי נפרד ממנה .
אצל שמואל כ"ץ היה זה תהליך הדדי . הוא ניצול השואה ,הפליט שמגיע אליה בדרך חתחתים ,נקלט וקולט אל תוכו את נופיה ואת הוויה של מולדתו החדשה ומיד מתחיל לתייר ולתאר באיוריו את תולדותיה ,את גלות מחנות קפריסין ועתלית , את פינוי מקיבוץ אילון בעת המצור על הקיבוץ במלחמת השחרור . את הקמת קבוץ געתון בעת המלחמה .
מאז ועד היום הוא נוכח ומניח ברישום ,בצבע או בקריקטורה מחויבת את כל האירועים הגורליים בתולדות מדינת ישראל .כך גם לגבי מדינת ישראל וכך גם במהלך שיחות השלום עם מצרים ועם ירדן .

נופי העיר ירושלים  של שמואל כ"ץ המצוירים בצבעי אקוורל או במבט אוהב קריקטוריסטי ,מצליחים לגעת בצבעים המיוחדים של הארץ ,בנופיה ובאנשיה .  כל רשימה של ספרות הילדים המקורית בארץ איננה שלמה מבלי שיוזכרו בה ספרי חסמב"ה ודירה להשכיר .
עבודותיו של שמואל כ"ץ שזורות באריג החברה הישראלית בתחומים כה רבים וכה מגוונים עד שמבלי להצהיר על כך הוא הפך להיות רכיב משמעותי בקנון הישראלי הקולקטיבי אותו חולקים מרבית הישראלים שנולדו וגדלו בארץ .
האיש שלא נולד בארץ והגיע אליה כפליט וכגולה עיצב בציוריו   לאורך 60 שנים יותר במידה רבה את תפיסת הישראליות ואולי הרבה יותר מאלה שנולדו כאן .

 .חברי ועדת הפרס מנמקים עוד.

רשימת ספרי שמואל כץ

להלן רשימה מלאה פחות או יותר  של כל הספרים ששמואל כץ אייר . תוספות של פריטים שהושמטו  יתקבלו בברכה.

  

1. ספרי קריקטורות ואיורים של שמואל כץ

  

 מעיר ומכפר

 

שמואל כץ מעיר ומכפר / קריקטורות ורישומי הווי מאת שמואל כץ.  על המשמר, 1956

 

שמואל כץ מדן ועד סיני : מיומנו של קריקטוריסטן. ספריית פועלים ,1957

מהדורה אנגלית של הספר הנ"ל היא :

ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957. .

 

שמואל כץ בנבל עשור : רשומי עשור למדינת ישראל … על המשמר ,1958.ספר קריקטורות  .

 katz shemesh 0

 

שמואל כץ  לך בעקבות השמש / קריקאטורות . .  [תל אביב] : אמנים מאוחדים,

1961.  

שמואל כץ באהלי קדר 15 רשומים שחור לבן דברי מבוא חיים גמזו

שמואל כץ .באוהלי קדר . דברי מבוא ד"ר חיים גמזו  דפוס אמנים מאוחדים   1962 . יצא לאור שוב במהדורה מורחבת ספריית הפועלים 1989

katz kedar 0

.יצא לאור במהדורה עברית ואנגלית ביחד.

In the Tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

שמואל כץ הם באים . קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל), [תשכ"ה]. .  ציורים על העולים החדשים .

שמואל כץ: צבעי-מים, רישומים. תשכ"ה. קטלוג תערוכה במוזיאון תל אביב .

 

 שמואל כץ . אחרי המבול .הוצאת "אמנים מאוחדים " . 1965. קריקטורות  על פי ספר בראשית .

שמואל כץ ציורים ורישומים ; דברי מבוא – נתן שחם.  תל אביב : פוטו אופסט – אמנים מאוחדים, תשכ"ז 1967.

שמואל כץ   רשומים – ממערכות פקוד הצפון במלחמת ששת הימים ,הועד למען החייל ,1968. חוברת של 8 עמודים .קטלוג של תערוכה שהתקיימה בבית החייל ביולי 1968.

שמואל כץ ואלה קורות :תולדות בית האוכל בקבוץ געתון 1948-1968.   הוצאת קיבוץ געתון , 1968 .  חוברת של איורים על בית האוכל של הקיבוץ . .

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

katz jerusalem 3

שמואל כץ ירושלים – עסקי קודש כרגיל / הטקסט – יהודה האזרחי ; דברי מבוא מאת טדי קולק …מסדה 1973.אלבום ציורים.. ( מהדורה עברית של הספר האנגלי למעלה שהופיעה  שלוש  שנים לאחריו ) .

 

 

שמואל כץ.  לוחמי הבזלת : רשמים ורישומים במערכה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. פיקוד הצפון – חינוך, (תשל"ד 1973). אלבום ציורים .

כץ מעבר לסיני

שמואל כץ .מעבר לסיני : רשמים – רישומים מסיור בארץ גושן, אוקטובר 1973-ינואר 1974 / דברי מבוא – תת אלוף שאול גבעולי .ספרית הפועלים ,1974. אלבום איורים.

katz jerusalem 2

שמואל כץ "ירושלים  ( ציורים )  אלבום ציורים ניפרדים בצבע ובשחור-לבן .דברי מבוא -חיים גורי.

" אמנים מאוחדים 1974.

ירושלים שמואל כץ ציורים ורישומים אלבום מהודר

שמואל כץ ירושלים ציורים ורישומים /  דברי מבוא-חיים גורי,ספריית הפועלים ,  1983.

שמואל (אלכסנדר) כץ     [תל-אביב : מוזאון תל-אביב, 1984 ].   חוברת ציורים של 22 עמ'  מאת שמואל כץ עם רשימות ומאמרי הערכה אודותיו בעברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.

שמואל כץ קטלוג תערוכה .  תל אביב : א. רוזנפלד – גלריה לאמנות, [1985?].

THE LAND OF MILK AND HONEY BY SHEMUEL A KATZ' Paalpot ' 1993

ירושלים . לוח שנה עם ציורי שמואל כץ .הוצאת פלפוט, 1994.

 

שמואל כץ המזרח הפרוע : רשמים ברישומים מחויכים. כתר ,1995.

שמואל כץ . ארץ הקיבוצים :חמישים שנות חיי קיבוץ בעין שוחקת  .ספרית פועלים ,1998

 

שמואל כץ גורלו של צייר : קו עובר בין אוסטריה, הונגריה וישראל. מגרמנית – אברם קנטור. . ספרית הפועלים ,2003. אוטוביוגרפיה מלווה ברישומיו של הצייר.

זכרונות שמואל  כץ יצאו לאור במקור   בגרמנית .2001  ובהונגרית 2002

 

שמואל כץ  ותהילה עופרמול השער הנעול :האודיסיאה של מעפילי "כנסת ישראל".

הוצאת  הספינות שבדרך.,2006 . זכה בפרס דוש  מטעם עיריית תל אביב ,בשנת 2006.

שמואל אלכסנדר כץ . מסע על פני ימים. חיפה : מוזאון  חיפה – המוזיאון הימי הלאומי, . קטלוג תערוכה . 2006

ספרי ילדים  ומבוגרים  שאייר שמואל כץ

סדרת ספרי חסמבה מאת יגאל מוסינזון

 

1.     חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט. צייר שמואל כץ . 1950 . .  הופיע במקור ב-1949 כסדרה בהמשכים  בת 11 חלקים בכתב העת לילדים "משמר לילדים" כרך 4 חוברות  40-50 בין התאריכים 30.6-8.9-1949 . ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם בספר. קטע מהספר עובד תחת השם "חסמבה"  בידי המרכז לתוכניות הלימודים כחוברת לבתי ספר ב-1977.  הספר עובד ל"עברית קלה " בידי יגאל מולדבסקי עבור סדרת גשר לנוער ,בגרסה של 94 עמודים ב-1990.עודכן בידי רימונה דינור במהדורה של הוצאת כינרת-זמורה ביתן  , שנת 2001  .

 2.       יגאל מוסינזון  חסמבה בבית האסורים . צייר שמואל כץ. יוני 1950     חסמבה ממשיכה במאבקה כנגד הבריטים  גם מבית הסוהר ואף כולאת ושופטת את הבלשים הבריטים. . החסמבאים פוגשים לראשונה אך בהחלט לא לאחרונה בבית הסוהר את הפושע אלימלך זורקין .הופיע במקור כסדרה בת 15 חלקים  בכרך 5 של "משמר לילדים " חוברות 9-23 בין 10.1.1949 עד 16.2.1950.ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם במהדורת הספר.  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

3. יגאל מוסינזון חסמבה ושודדי הסוסים .נובמבר ,1950.מהדורה ראשונה צייר שמואל כץ .

במהוקודורות אחרות מופיע כמאייר מ.אריה . אך זאת טעות . הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

 חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס יגאל מוסינזון

4.    יגאל מוסינזון  חסמבה ואוצת הזהב של המלך הורדוס אפריל 1951 . צייר שמואל כץ, מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה אך זאת טעות   . .  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

5. יגאל מוסינזון .        חסמבה וילדי ההפקר ספטמבר 1951 .מהדורה ראשונה: צייר שמואל כץ. מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה  , אך זאת טעות ..     הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

6.   חסמבה והסוד הגדול ..1952?  צייר שמואל כץ .  לחסמבה מצטרף הילד אנריקו ממרוקו שסיפור גבורתו מסופר בספר ( והופיע לראשונה כסיפור נפרד תחת השם "הנער ממרוקו "  ב"דבר לילדים " בשנת תש"י כרך כ' 1950 חוברות 33-42.  ).

7     חסמבה באזור המסוכן . צייר שמואל כץ. 1952?  . חסמבה פועלת בנגב כנגד כנופיה בינלאומית שמנסה לגזול מישראל את אוצרותיה הטבעיים .במהלך המאבק נהרג החסמבאי רפאל כדורי . החסמבאי השני והאחרון שנהרג תוך כדי ביצוע משימה.

 

 8. חסמבה בשבי הלגיון הערבי .1953. צייר שמואל כץ . החסמבאים יוצאים לעבר הירדן בחיפוש אחרי בנו של "נשר המדבר " ונופלים בשביה לגיון הירדני.במהלך הסיפור מחליט החסמבאי דני לעזוב את החבורה בגלל חששם של הוריו לחייו .

 חסמבה: וילדי ההפקר, והסוד הגדול, באיזור המסוכן

(חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

1 חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 .

 

 

סדרת עזית מאת מוטה גור

 

 עזית בארמונות קהיר , דפוס א. בן חור . 1971. תשל"א .

מוטה גור עזית במדבר יהודה .ידיעות אחרונות ,1973.

 

מוטה גור .עזית באנטבה . הוצאת ידיעות אחרונות ,1995.

 

סדרת "תמונות יפואיות " מאת מנחם תלמי  

 

 מנחם תלמי .תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979

 

מנחם תלמי תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981

 

מנחם תלמי יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983

מנחם תלמי . פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986

ספרי ילדים שאייר שמואל כץ

 

אביגדור המאירי המהפכה ביער עד : עשר מעשיות ומעשיה אחת קשורה בשניה / בציורים אותן תאר שמואל כץ הציר. . תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א.

 

משה שמיר אחד אפס לטובתנו :ספורים /ציר שמואל כץ, הוצאת טברסקי  תשי"א, 1950 .

מיכאל פרישוין ספורי ציד /  מרוסית – ישראל זמורה. הוצאת מחברות לספרות , 1950  1961.  

עיטור שבועי  חרוזים ופזמונים / מאת: מר (שריד) ; עיטורים: שמואליק (געתון) 'השירים והעיטורים שבקובץ שה התפרסמו ב"השבוע" בשנות תשי"א-תשי"ב'.עם מרדכי אמיתי הוצאת השבוע ,תשי"ב .

katz amaon

 המעון : מקראה לנושא הבנין לשנת הלימודים ד-ה / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ.ספרית הפועלים ,השכלה וחינוך, 1951. .

מרים זינגר .סיפורי דגניה . (תרגם מכתב יד ז' ב"ש [=בן-שלמה] ; ערך והתקין יעקב עדיני. הוצאת נחום טברסקי ,1952.

 

בנימין טנא דני דן ותלת אופן. ספריית הפועלים ,1952.

 

ברטה חזן האדם – מדביר השממה : נושא לימודי 13-14. מפות ועיטורים שמואל כץ .ספרית הפועלים 1952.

אנו מבשלים : נושא לימודי ומקראה לשנת הלימודים ב-ג / עיבדה פנינה אלפא ; צייר שמואל כץ. ספריית הפועלים ,1952

katz boker to boker

מבקר עד בקר : מקראה לנושאים: יום-ולילה והשעון לשנת הלימודים ב-ג / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא. ; ציורים – שמואל כץ. ספריית הפעולים ,1952.

 מיכאל שפריר מטעים; הציורים שמואל כץ, יחזקאל קמחי .ספרית הפועלים ,1953.

‫  כסות לאדם : מקראה לנושא הבגד והנעל לשנת הלימודים ג-ד / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ. מהדורה ב' מעובדת ומורחבת .ספרית הפועלים ,1953.

ילקוט מפות להיסטוריה כללית : משקיעת הקיסרות הרומית ועד מלחמת העולם הראשונה.  (ערך את הילקוט ד' כנעני).  המפות שורטטו ברובן ע"י שמואל כץ או יחזקאל קמחי. ספריית הפועלים ,1954.

שלמה ניצן המדורה על שפת הירקון : [ספורים).ספריית הפועלים ,1955.

יפה קרינקין הבית הורוד : שירים לילדים.ספריית פועלים .1955

 יוליאן טובים קטינא והלויתן / תירגם בנימין טנא ; צייר שמואל כץ ,ספרית הפועלים ,1956 .

katz mutilov

בני מוטילוב הזורעים במדבר בשלושה פרקים: התנחלות בנגב, מאורעות ומלחמה, פרקי קדש" /  רישומים – שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1958. הספר תורגם לצרפתית והופיע עם ציוריו של כץ

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 katz pele

יוליאן טובים   פלאי פלאים : שירים לילדים . עברית בנימין טנא .ספרית הפועלים ,1958.

    כץ כבר מותר לגלותkatz cvar mutar0

נתן שחם.  כבר מתר לגלות . ספריית הפועלים ,1959 ( מהדורה ג' מתוקנת 1986) .

אילת / העורך – צבי זהר … [דברי מבוא – י. ידידיה וי. רות ; הציורים – יחזקאל קמחי ושמואל כץ.

katz lajungel heidad

יאןבז'כוה  לג'ונגל הידד /  עברית – בנימין טנא.הוצאת מחברות לספרות ,1959.

נעמי בן ישראל .הסיפור שלי  הוצאת מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי , 1960. ( חוברת של 16 עמודים הסיפור יצא לאור שוב בשינויים ב-1987 עם איורים של גד אולמן )

 כץ הגלגל החמישי עטיפה שניה

משה שמיר הגלגל החמישי / ציורים: שמואל כץ. ,הוצאת ספריית הפועלים ,1961. הופיע גם בתרגום לאנגלית : The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books

,  1986

אליעזר שמאלי בקצה הזרת : קובץ סיפורים / בלוית תשעה ציורים מאת שמואל כץ. ,מסדה ,

1961

חיים חפר טוסה  –טוס ! סדרת ספריית  חלון ,  ספריית הפועלים ,1961.

 סיפורו של ספן

שלמה ניצן ספורו של ספן : ועוד ספורים. הוצאת ש.זימזון ,1962.

 

בנימין טנא שעלול תעלול / לפי ין בז'כוה. ספריית הפועלים ,1962.

 

נתן שחם מסע לארץ כוש /.הוצאת מסדה ,1962.

שבתי טבת לישראלים בלבד : סיפורים וסאטירות.מסדה תשכ"ב

ברון יחד :שירון. הוצאת "תרבות וחינוך " , 1963 .

katz alexandroni

חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות / (העורכים – גרשון ריבלין, צבי סיני ; ציורים – שלום בטקין בן צבי, יהודה הררי, שמואל כץ).  [תל אביב] : מערכות, (תשכ"ד).

האנס כריסטיאן אנדרסן  אגדות אנדסן ,כרכים א-ב .עברית בנימין אנא .הוצאת מ.ניומן .1964.

 מבחר פיוטו של שבוע

מרדכי אמיתי .  פיוטו של שבוע : רמזים בחרוזים, בשולי העתון אחוזים …ספרית פועלים ,1964. (כל הפיוטים הכלולים בקובץ זה ליוו את עתון 'על המשמר' בין השנים 1960-1964.)

 

יהואש ביבר שני מחנות. הוצאת ספרית פועלים  ,1964. סיפורים  לילדים .

 

רבקה גורפיין הבאנו בקר טוב /  ציורים – שמואל כץ, מסדה ,1964.

 

בנימין גל בקלחת משותפת .ספרית הפועלים ,1964. עשרים וחמש הומורסקות מהווי הקבוץ

שראל טופורובסקי,. החכם עיניו בראשו : דברי אגדה, בדיחה, בדיה ומשל. הוצאת מחברות לספרות תשכ"ה ,1964.

 

מרדכי נאור להקת הנח"ל שרה / ערך והביא לדפוס מרדכי נאור ; ציורים ועריכה גרפית – שמואל כץ.  משרד הבטחון – אגף הנוער והנח"ל וצבא הגנה לישראל – מפקדת פיקוד הנח"ל, תשכ"ד.. קובץ שירים מתוכניות שונות של להקת הנח"ל .

 

הגדה של פסח / [ציורים וכתב – שמואל כץ].  המחלקה לחברה ולתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1964. הגדה בלתי מסורתית. ( ההגדה הזאת של שמואל כץ  יצאה עוד במהדורות רבות ואולי גם שונות  מהן ראיתי את המהדורות של השנים  1965, 1966, 1967  ,1970 1971  ,1976, 1979  , 1983 ,  1988 ,1994, 1996 ,2004 עם טקסטים בעברית ובאנגלית )

 

אברהם ברוידס לארץ המוקד : נופי דרום, שירות. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ה .

יוסי גמזו . אתם נוער אתם ? :מעוטר ומשופץ בידיו של שמואל כץ .מסדה 1966.

 katz col axcavod2katz col acavod

יוסי גמזו .  כל הכבוד:סיפורה הבלעדי של ישראלה ישראלי  /; מעוטר ומצויר בידיו של שמוליק כץ .הוצאת צ'ריקובר ,תשכ"ו . חרוזים הומוריסטיים מחיי המדינה, מלווים קריקטורות .

 

ע' הלל. בולבול – למה – ככה?. מסדה  1966.

נתן שחם .מסע בארץ ישראל. הוצאת א. לוין אפשטיין , 1966. הופיע גם במהדורה אנגלית

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shahan ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.

 מהר גריזים עד הר חרמון

מהר גריזים עד הר חרמון : קרבות פיקוד צפון במלחמת ששת הימים / דברי מבוא – דוד אלעזר ; רישומי קרב – שמואל כץ ; סיפור המערכה – אהרן מגד' משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1967  .

 

מילה אהל חפרפרי מנהרת הליטני : ספור.ספרית הפועלים 1967. סיפור הרפתקאות בדיוני לילדים .

 

נורית זרחי .אני אוהב לשרוק ברחוב . מסדה .  1967.

פניה ברגשטיין תכלת ואדם : שירים לילד. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ז . 1967.

יצחק נימצוביץ . בזכותם : דמויות מן הפנקס / ,משרד הביטחון .1968.  "רבות מן הרשימות הכלולות באוסף זה, שודרו בשנים תשכ"ו ותשכ"ז בגלי צה"ל".

נתן שחם מסע בארץ נודעת. משרד הבטחון – קצין חינוך ראשי, (1968).  מסע בספור וציורים בשטחים החדשים שנוספו לישראל אחרי מלחמת ששת הימים.

יצא במהדורה אנגלית

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

 

רינה ליטוין כאשר הפילים הגדולים ישנים /  ציר שמואל כץ.  מסדה ,1969.

לאה גולדברג,דירה להשכיר ; כך ולא כך ; מעשה בשלשה אגוזים : [שלשה סיפורים]ספריית הפועלים 1970.

ביחד עם סיפורי חסמבה של מוסינזון זהו הספר המאוייר הידוע ביותר של כץ.

 

דירה לחשכיר מהדורה מ1995. בהוצאת ידיעות אחרונות .

יפתח אחוזת הסופה : סיפורה של חטיבת יפתח-פלמ"ח / [ליקוט החומר: יודקה הלמן : ציורים ועיטורים: שמואל כץ : עריכה ועיצוב: ישראל אבן-נור,  תל-אביב : [יוצאי חטיבת יפתח-פלמח], 1970

מילא אהל פרקים  לארץ-גשר : רפסודיה, מערכות ,1970,תשל"א.

אפרים תלמי .שירים לילדים טובים .מסדה ,1970.

אפרים תלמי .תעלולים בפרדס:מסיפורי רמת גן . , ,סדרת נתיב לנוער .  מסדה 1970.

 

 רחל שלו בחצר ביתי  ספריית הפועלים .1971

בנימין גל שיח קוצים : הומורסקות מהווי הקיבוץ. ספרית הפועלים ,1971.

רבותי ההיסטוריה חוזרת -:שירי לוחמים / ערכו: אופירה בר-אילן וגיל אלדמע ; שירי לח"י ואצ"ל ליקט והביא אברהם סלמן ; הציורים: שמואל כץ מתוך הספר: "יפתח אחוזת הסופה. הוצאת דברי מוסיקה, 1972

שמואל בנטוב ‫144 השעות הגורליות : קובץ שירים ממלחמת ששת הימים   נהריה : פרסום בן, 1972.

 שלמה ניצן  ( עורך ומלקט )  גונב הכוכבים : 21 אגדות וספורים /  ציורים – שמואל כץ.,הוצאת מ.מזרחי ,1972.

katz shchanm1

נתן שחם  מי שלח את הצפור . ספרית הפועלים ,1972.

 

 רחל בלובשטיין  בבית ובחוץ : שירי ילדים / רחל ; (ציורים – שמואל כץ ; אחרית דבר – אוריאל אופק).  ספרית פועלים, (תשל"ה 1974).

katz helo tali

הלו טלי : חיילים כותבים מהחזית / עטורים – שמואל כץ. .הוצאת שקמונה,1974.

 מ.  פריד וויינינגער אין גרויסן דרויסן צייכענונגען – שמואל כץ.  תל אביב : פארלאג י.ל. פרץ, 1974. . קובץ שירים ביידיש .

 משה גבר . אדם ופלדה בצפון : המערכה על רמת הגולן . איורים שמואל כץ . אוגדת געש – חינוך בסיוע קצין חינוך ראשי, [תשל"ה]. הופיע למלאת שנה למלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973.

 

 מיכל סנונית . יואש ראש קש / השירים – מיכל סנונית ; הציורים – שמואל כץ.מסדה ,1975.

 

אהוד מנור מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר : ספור בחרוזים.  מסדה, (1976).

לזכר לוחמי סיירת חרוב : שנפלו במלחמת יום הכיפורים / (ערכו אורי פז ומאיר חפץ ; איורים – שמואל כץ, ע' קיפניס).   [ירושלים? : חמו"ל, תשל"ו]. . חוברת זיכרון .

אפרים קישון קישון, דו לאכסט? : ישראלדיקע הומארעסקעס / צייכענונגען – שמואל כץ.  ספרית מעריב, (C1976).

 

 אפרים קישון . שש קומדיות ספרית מעריב ,1977.

katz zaks

דן זקס . חוצלארץ : שיטוט באחת עשרה מזוודות ותיק יד אחד. שוקן, (1977).

 

בצלאל עמיקם .הארץ שלי .ברונפמן ,1978. קובץ ספורים על נופי הארץ ממרום החרמון ועד למפרץ אילת.

לאה גולדברג. וכולם חברים : חמישה סיפורים .ספריית הפועלים .1978

katz sipur sheli

נעמי בן ישראל הספור שלי :  הספור לילדה המאומצת /  ; הציורים: שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1978. ( מהדורה ראשונה 1960)

 

ע'. הלל . יוסי, ילד שלי מוצלח. מסדה 1978.

 

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשל"ט. ירושלים. (נוסח אחיד ושלם עם פירושים קצרים, עם קטעי מקרא ופיוט, עם שירון לחג / ליקט אליאב בן-אהרן ; ציורים ועריכה גראפית שמואל כץ ירושלים : כתר, 1979.

katz agada lagan

הגדה של פסח לגן / (כתב שמואל כץ ; איורים שמואל כץ   תל-אביב : מדור הגנים הבין קיבוצי, תשל"ט 1979) .הגדה של פסח בלתי מסורתית .

 

אוריאל אופק בדרך לגימנסיה : רומן לבני הנעורים.ספריית הפועלים ,1980.

 

מרים רות טבעת הקסמים, ספרית הפועלים ,1980.

בני מיטיב  ‫  הטירה שבדרך. עם עובד, 1980.

רבקה מגן . הצמיד של אופירה. עם עובד ,1981.

katz alberstain

שירו אחרי עם חוה אלברשטין . כתר, 1982. .

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשמ"ג.  בן אהרן, אליאב, מלקט  ירושלים כתר, (1983)  עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד בתוספת שירון לחג.

שלום רוזנפלד . אצלנו .: ספרית מעריב, (1983).   לקט "תגובות ואמרות מהתייחסות למאורעות שהתרחשו בין השנים 1973-1983" ופורסמו בעתון מעריב.

katz andersen 1

הנס כריסטיאן אנדרסן

הנס כריסטיאן אנדרסן  תשע אגדות  תרגם שמואל שניצר . הוצאת ספריית מעריב , 1984.

איורי ספר  זה זיכו את כ"ץ בפרס נחום גוטמן לאיור לשנת  1985  ושימשו כבסיס לסדרת בולים .

אלי נצר סבא גבור . ספריית פועלים ,1985. ( סיפורי הרפתקאות )

 המשק והכלכלה – אוסף קריקטורות מהעתונות היומית 1983-1985 / מאיירים שמואל כץ, קריאל, גרדוש (דוש), שילה, יעקב (שילה) ויוסי קרן.  2 חוב' , אין שם מו"ל .אוסף קריקטורות פוליטיות .

גבריאל שטרן על המרפסת של מוסא הג'ינג'י. עורך תום שגב, הוצאת על המשמר , 1986. ( מבחר מהכתבות שפירסם גבריאל שטרן ) .

katz yom yom chag

אסתר סופר ( עורכת )  יום יום חג : שירים וספורים לכל מועד. כתר ,1986.

 

לאה  גולדברג ,מסיפורי מר קשקש . ספרית הפועלים 1987.
איורי הספר זיכו את כ"ץ במדלית אנדרסן פרס בין לאומי

 

אפרים קישון .עין כמונים : השועל בלול התרנגולות. ספריית מעריב ,1987.

"מול  הראי " הוצאת מוזיאון חיפה . 1987. אוסף קריקטורות מאת יוצרים שונים כולל שמואל כץ.

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

אפרים קישון .שבע קומדיות של אפרים קישון .ספריית מעריב  ,1989.

יהודה אריאל ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים.  ירושלים : נחלה, תשמ"ט 1989

katz popokaptel

מרים רות פופוקטפטל .ספריית הפועלים . 1990.

 

אבי בטלהיים  גולני: משפחת לוחמים /הביא לדפוס יוסף אלקוני… רשומים: שמואל כץ —    [תל-אביב] : מפקדת חטיבת גולני/ חנוך באמצעות משרד הבטחון, תש"ם

 

אהרון –חוטר ישי.  קו ההגנה [איורים – שמואל כץספריית מעריב ,1991. ספר זכרונות על ארגון ההגנה

 .

 

נורית יובל . ספר לסבתא .סדרת ראשית קריאה . כתר ,1991.

 

צביה בן שלום . ניר חזק מטנק .ספריית פועלים . 1992.

 אנחנו ילדים טובים ירושלים

משה בן שאול .אנחנו ילדים טובים ירושלים .ספרית הפועלים ,1993.

יהודה אריאל . עוד ספורי סבא / לילדי הגן ולאחיהם הגדולים . ספריית בית אל ,1995.

 katz ad ashhamim

דבורה עומר .עד השמיים :סיפורים .הוצאת עמיחי ,1996.

 

מירה מאיר . הספר הגדול של מירה מאיר. הוצאת עם עובד, 1996.

גיורא מנור הטוב בזמנים, הרע בזמנים :פרקי אוטוביוגרפיה . איורים שמואל כץ ,הוצאת תג , 1996.

רחל שלו .  עוברים דירה. כנרת ,1997.

 

יורם הרפז . ילדי מעיין . ספרית הפועלים , 1999 . 10 סיפורים לנוער.

 

עדנה קרמר . עכברון הביתה שב.  סדרת דובונים .  משכל ,1999 .

יהודה אריאל . ספורי סבא נוספים : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ספריית בית אל . 2000 .

כץ הגועל והנפש

שמעון ישראלי .הגועל והנפש : מקאמות הומוריסטיות.  הוצאת ירון גולן ,2001.

יהודה אריאל .סיפורי סבא מהגליל:לילדי הגן ולאחיהם הגדולים  . ספריית בית אל ,2001.

יהודה אריאל  מיטב ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ‫    בית אל : ספריית בית אל, תשס"ב 2002.

מאיר עמית . מזמורי "תשרי" : מקאמות. יבנה  2003.

מולה – דברים שרצינו לומר לך ועליך / [עריכה – אלי נצר ; האיורים … – שמוליק כץ,    קיבוץ דליה : מערכת, תשס"ג 2003.

 

 אלי נצר.  מותר לשקר. יד ושם , 2003. סיפור לנוער על תקופת השואה .

katz tabat aksamim

מרים רות "טבעת הקסמים " ( עיבוד חדש ) ספריית הפועלים  , 2004

הגדה של פסח : המחלקה לתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 2004.

סטף  ורטהיימר : זכרונות בין השורות.תפן  המוזיאון הפתוח . 2006.

 לאה גולדברג .מעשה בשלושה אגוזים .ספריית פועלים 2007 . איור מחדש של כץ לסיפור שאותו אייר כבר עוד ב1970

katz givati

מרדכי בר-און    גבעתי כמו כולם :   קורות גדוד 55 במלחמת העצמאות 13.12.1975-15.5.1998 /    רישומים שמואל כץ תל אביב : העמותה לחקר כח המגן על שם ישראל גלילי, 2009.‬

katz zila and gila

 נירה הראל, צלה וגילה /   אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"א 2010.‬

 ")

 

 בנימין   טנא  סביבון הפלאים. /    [תל-אביב] :   מ. מזרחי,   2011

 ספר שבמקור נכתב ואוייר על ידי כץ בשנת 1963 והתגלה ופורסם רק 48 שנה מאוחר יותר.

ראו :

"פלא פלאים " על ספר הילדים הגנוז "סביבון הפלאים "

ספרים בשפות אחרות

                                                                                                      ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

katz this land

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

katz jerusalem 1

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

katz waiter

Waiter, there (is) fly in my orange juice / Edited by Maurice Carr [and] illustrated by Shemuel Katz [Jerusalem] : Shikmona, [c1975]

The joy that is Jerusalem / Asenath Petrie ; drawings by Shemuel Katz  Jerusalem : Shefa Press, 1981..

 paintings and drawings / Shemuel Katz ; introduction, Chaim Guri Tel-Aviv] : Sifriat Poalim, 1983

The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey , Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books 1986

katz anthology

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

In the tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

דירה להשכיר פורסם בערבית ב1998 ובקוריאנית ב-1999

בולים על פי  שמואל כץ

 כמה מיצירותיו היותר ידועות של כ"ץ   הופיעו גם על בולים .ובכך אפשר לראות מעין אישור "רשמי" למעמדם הקאנוני באיורי הספרים הישראליים .

ב198 יצאה סדרת בולי דואר בנושא  איור ספרי ילדים .אחד הבולים הוקדש לספר "דירה להשכיר ".

2000 סדרת בולים על פי סיפורי אנדרסן .

 

 

בול "הבווזון המכוער " בול בסדרת אגדות אנדרסן של שמואל כץ.

2004. סדרת בולי דואר בנושא סיפורי הרפתקאות לנוער ( בעצת כותב שורות אלה)  אחד הבולים הוקדש לספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " שצייר כ"ץ ב1949.

 

אנחנו מחכים גם לבולים מקבילים על פי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " "התמונות היפואיות " "מר קשקש " ועוד כמה וכמה ספרים . השירות הבולאי לתשומת ליבכם !

 

הפרסים של שמואל כץ

לאורך הקריירה שמואל כץ  זכה בפרסים רבים :
מדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בלייפציג ב1959

תחריט לזכר משטר האימים של משטר "צלב החץ" בבודפסט בשנת 1944. נעשה עשר שנים אחרי שחרור הגטו בידי הצבא האדום .התחריט זכה למדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בליפציג, 1959.

.פרס בסלון השנתי להומור בבורדיגרה שבאיטליה ב1960 .
הפרס הגדול לרישום ואקוורל של הביאנאלה לאמנים צעירים בפאריס ב-1961

פרס שני ב"אוסקאר ההומור " בבריסל ב-1966

 

האיור זוכה "אוסקר ההומור " בבריסל ב-1966.

"קפה תורכי " האיור זוכה המדליה בסלון הבינלאומי להומור ,1969

מדליה בסאלון הבינלאומי להומור באיטליה ב1969.

פרס אמנות ההומור בביתן האקספו במונטריאול ב1970.

 

קריקטורה זוכה בפרס בביתן האקספו מונטריאול 1970.

פרס נורדאו להומור בתל אביב ב-1974
פרס עיירת תל אביב לספרי ילדים על שם נחום גוטמן ב-1985 , על הספר "תשע אגדות " מאת האנס כריסטיאן אנדרסן בתרגום שמואל שניצר הוצאת ספריית מעריב ,1984 :
פרס  אנדרסן לאיור ספר ילדים על איורי הספר "מר קשקש " מאת לאה גולדברג ב-1988 ,
פרס משרד ראש ממשלת הונגריה בפסטיבל בינלאומי להומור בהונגריה ב-1997 ,
ובאות כבוד ( דרגה ראשונה ) של מדינת אוסטריה כהוקרה על הכנת סדרת אקורלים של ההוספיס האוסטרי בויה דולורוזה בירושלים ב-1998  .

 ב-2006 זכה כץ בפרס דוש לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב על תרומתו רבת השנים
בתחום הקריקטורה הפוליטית והסאטירה החברתית מימיו בקפריסין ועד ימינו.

וב2007 הוא זכה בפרס עיפרון הזהב של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס על מפעל החיים העצום שלו לאמנות הקריקטורה והאיור הישראליים ,פרס שמלווה בתערוכה של איורים וקריקטורות על המאמצים הבלתי פוסקים  להשיג שלום בין ישראל והערבים .

 חוברת על שמואל כץ:

 -הילה זהבי ואביהו אגוזי שמואל כץ – קריקטוריסט וקיבוצניק   חולון : המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, 2010.

מקורות מידע על שמואל כ"ץ באינטרנט

עין אחת צוחקת :ראיון עם שמואל כץ לרגל זכייתו בפרס עיפרון הזהב

שמואל כץ בויקיפדיה

שמואל כץ ציונים ביוגרפיים

מאמר סקירה באנגלית על שמואל כץ

מול השער הנעול ספר זכרונות של שמואל כץ

עפרה לקס על "מול השער הנעול

איורים של שמואל כץ מ"בנבל העשור " ו"מדן ועד סיני "

צייר בשדה הקרב :ציורי המלחמה של שמואל כץ

תערוכת בין המצרים של שמואל כץ

מסע על פני הימים תערוכה של שמואל כץ

ציורים של שמואל כץ

שמואל כץ זוכה בפרס דוש

שמואל כץ וחסמבה

דירה להשכיר בויקיפדיה

דירה להשכיר פעילויות

מעשה בשלושה אגוזים מאוייר בידי שמואל כץ

עטיפות של כץ בהוצאת ספרית הפועלים

עטיפות ותמונות מספרי ילדים של כץ

תמונות נוף ירושלמיות של כץ

הגדת הקיבוץ הארצי בעיצוב שמואל כץ

קיבוץ געתון קיבוצו של שמואל כץ

העולם המופלא של מ.אריה

איפה הן החבורות ההן

מרותי ועד שרוליק : עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש

 

 

 

 

שרוליק ,הישראלי הנצחי ,גיבורו של דוש.

קריאל גרדוש הלא הוא "דוש " הוא הקריקטוריסט המפורסם ביותר  של מדינת ישראל ,הוא הוא האיש שיצר את סמלה האולטימטיבי ,הצבר חבוש כובע הטמבל "שרוליק" שהפך למוסד ולבסיס של תעשיית מוצרים שלמה ( שממנה לא ראה דוש פרוטה) .
אבל בתוספת לשרוליק דוש עסק  בעוד דברים נוספים רבים .ובין השאר הוא יצר בראשית שנות החמישים את סיפור הקומיקס למבוגריםה עברי , בסדרת סיפורים סביב דמותה של "רותי " הצברית האולטימטיבית .
להלן סקירה על חייו ויצירתו של דוש ועל תרומתו לאמנות הקריקטורה והקומיקס.

בעצם מה עיסוקי?
"המקצוע העתיק ביותר: צייד.
"אני צד חיית-טרף נוראה: האקטואליות. ההתרחשות והאירועים של יום-יום.
"גם העתונאי רודף אחר אותה חיה.
"אך רק להתבונן בה, כדי שיוכל אחר כך לספר צ'יזבאט.
"אני רודף אחריה כדי לקלוע בה. זה כל ההבדל.
"אני צייד.
"אבל דל נשקי. רק חץ וקשת.
"לא כל כך יעיל, לא תמיד פוגע: אותה חיה חמקמקת היא מאוד.
"אף שהחץ שנון, אין פציעתו קשה….
"אך אני מוסיף לרדוף אחריה ולשלח בה חיצים.
כי צייד אני".

דוש.

אביו של שרוליק

דוש ושרוליק ביחד.

בימים אלו מתקיימת במוזיאון ארץ ישראל  בתל אביב תערוכה רחבת הקף  ( שאותה אוצרת אוצרת: מיכל ברושי.
שנפתחה ב-20 במרץ ותינעל ב-30 באוגוסט 2007. )  לכבוד של אחד הקריקטוריסטים הישראליים המפורסמים ביותר קריאל גרדוש הידוע יותר בכינוי דוש". ( 1921-2000)

והוא ידוע יותר מכל כיוצרו של האיקון האולטימטיבי של עולם הקריקטורות הישראלי ( ולמעשה האיקון כמעט יחיד של עולם הקריקטורות הישראלי ) ,הלא הוא הצבר הנצחי חובש כובע הטמבל "שרוליק", הצעיר עם כובע טמבל שהוא סמלה של מדינת ישראל  ושהיה למושג בתרבות ובהוויה הישראלית.
הדמות שהיא יותר מכל אחד אחר הסמל של ישראל או איך שהישראלים היו ( או בכל אופן זן מסויים של ישראלים ) רוצים לראות אותה ואת עצמם ,כמקבילה לדמות "הדוד סם " האמריקני " מריאן : הצרפתייה והדוב הרוסי . מאז שבחר בו דוש כסמל למדינת ישראל אף לא דמות אחרת הצליחה להחליף את שרוליק. כסמל האולטימטיבי של מדינת ישראל והצבר הישראלי  שרוליק " הפך לאיקון מכל מיני סוגים ובסיס לתעשיית ענק של מוצרים עם הדמות של שרוליק עליהם.

קריאל גרדוש , היה פליט שואה מהונגריה ששאף כל חייו להיות סופר ורק מחוסר ברירה הפך לקרקיטוריסט
דוש נולד כקארול גרדוש ב-1921 בבודפשט, הונגריה למשפחה יהודית מתבוללת. רק בהיותו בן 13 גילה שיש לו גם שם יהודי: מנחם-מנדל. בצרפת אליה הגיע ב-1946 נרשם שמו בדרכון כ"שארל", שהומר בקארל ועוברת לקריאל כאשר הגיע לישראל ב-1948 על ראונייתה מעפילים "מרתון ".
בארץ עבד גרדוש כקריקטוריסט בביטאון הלח"י "ממברק". והוא אף נעצר עם פעילי לח"י בעקבות רצח הרוזן ברנדוט והיה עצור בכלא עכו כחודשיים .
האם אכן היה לדוש קשר לפעולה ? תעלומה . .

בתחילה ראה דוש במקצוע הקריקטוריסט עבודה זמנית, עד שילמד עברית ויוכל לעסוק בכתיבה עיתונאית וספרותית כהלכה .

הקריקטורות הראשונות שלו התפרסמו ב"דבר השבוע" וב"אשמורת". לאחר כן כשאורי אבנרי ושלום כהן קנו את "העולם הזה" הם הציעו לו את לשמש כעורך הגרפי ולצייר קריקטורות.. רוב שנות עבודתו כקריקטוריסט חתם בשם המקוצר "דוש" שהיה שם העט שבחר לעצמו כאשר עבד בשבועון "העולם הזה"., וכך הוא מוכר לציבור הישראלי

בשנת 1953 נקרא דוש על ידי עורך מעריב ,עזריאל קרליבך להצטרף לעיתונו ולפרסם בו קריקטורה יומית לצד מאמר המערכת. שם הופקד דוש על מדור שכמוהו לא היה קיים עד אז בעיתונות היומית ( אבל היה חיקוי למדורו של דוש בשבועון "העולם הזה") של קריקטורות פוליטיות היה הראשון בארץ שקריקטורה מפרי עטו פורסמה בעתון מדי יום ביומו. דוש צייר קריקטורות למעריב עד יום מותו בשנת 2000.

בן גוריון מנפץ את פסלו.אחת הקריקטורות הידועות של דוש.

עד מותו פירסם דוש קריקטורה בעיתונות כמעט כעשרת אלפים קריקטורות ,ככל הנראה שיא ישראלי ( לצד ספרים שונים שאייר של אפרים קישון שהוא היה מאיירו הקבוע והמזוהה עימו ביותר וגם אחרים,תפאורות לתיאטרון ,כרזות מאמרים שכתב ועוד ועוד ) . .

 מקורות ההשראה של שרוליק

ובמרכז חלקן הגדול עמדה דמותו של שרוליק ,ולצידו שני עורבים שביטאו את דיעותיו הפוליטיות של דוש.
באלפי הקריקטורות האלו סימל שרוליק את מדינת ישראל הצעירה היפה הצודקת בדרך כלל המותקפת בגסות וברשעות השכם והערב בידי מדינות ערב המרושעות ננזפת שוב ושוב ובידי האו"ם והמעצמות הצבועות . הוא היציג את שרוליק כמי שעומד על שלו ומקווה וממשיך לימים טובים וצודקים יותר שבהם תובן סוף סוף עמדתו בידי העולם .

דוש יצר את שרוליק לראשונה   במסגרת עבודתו בשבועון "המסויים " האנטי מימסדי העולם הזה " שאליו היגיע לאחר שעבד עבור שבועון לח"י "מברק " תחת השם "שיר ". ולאחר מכן פרי לאנסר עברו "דבר השבוע ובטאון המשמרת הצעירה של מפא"י "אשמורת ".
.

בשבועון זה החל לעבוד בגליון 655 ב-11-5-1950 . מהר מאוד דוש הפך לדמות מרכזית בשבועון ותוך זמן קצר קיבל שני עמודי קריקטורות משלו עדות להערכה שהעריכו אותו ..במשך השנים 1951 -1953 דוש היה שה חבר מערכת של העולם הזה ו"עורך תבנית ".
ובמסגרת הקריקטורות שאותם יצר דוש באופן קבוע ל"העולם הזה" הופיעו הגרסאות הראשונות עדיין בלי שם ושונות למדי אבל כבר אפשר לזהות בהם ללא בעיות את הניצנים של שרוליק כילד המסמל את המדינה הצעירה המוקפת בים של אויבים . .

שרוליק בהופעתו הראשונה אי פעם. .

שרוליק הופיע לראשונה ב-8.6.1950 גליון מספר 659 . הוא היה שונה מאוד מדמותו לעתיד והוצג כאיש מבוגר  (!) שעל חזהו מגן דוד .
וחזר שוב בגליון 720 בתאריך 18.6.1951 והפעם בדמות ילד קרוב יותר למראהו בעתיד .

שרוליק בהופעתו השנייה.

שרוליק נוצר ככל הנראה בהשראת דמות קומיקס וקריקטורות של הקריקטוריסט הידוע האחר של התקופה ,אריה נבון .

דמותו של אורי מורי שנוצר בתחילה כגיבור סיפורי קומיקס שאותם כתבה לאה גולדברג  עבור "דבר לילדים" וגדל עם השנים והפך לסמל של הפלמחניק עם כובע הגרב שאותו לבש .

אורי מורי וישראל סבא ,1948.

אורי מורי טס לירח מ"דבר לילדים " 1967.מאת אריה נבון.הדמות של אורי מורי כאן נראית כמעט כהעתק של שרוליק שהחל כחיקוי של אורי מורי .

 

.

עוד דמות שנתנה את השראתה לשרוליק היתה :"גידי גזר" פלמחניק בעל כוחות על שסיפורים על עלילותיו  בתקופת המנדט במלחמת העצמאות ובזמן מבצע סיני הופיעו ב"הארץ שלנו "  החל מ-1953 ( בדיוק במקביל לתקופה שבה החל דוש לפתח את שרוליק ב"מעריב" )  ונתחברו בידי ידידו של דוש יעקב אשמן . השניים שיתפו פעולה בסיפור קומיקס אחר מאותה התקופה "גם אמנון במתנדבים " . אבל משום מה מעולם לא שיתפו פעולה  על גידי גזר שצוייר בידי אלישבע נדל .

בכל אופן ברור שדוש עקב אחרי סדרה זאת בעיון  והיא שימשה לו כמקור השראה. וכמו גידי גזר שבהרפתקאותיו השונות לאורך השנים בין  תקופת המנדט ומבצע סיני לא התבגר מגיל 18  ולא השתנה מעולם   גם שרוליק נקבע לנצח בגיל זה. .

דוש פשוט החליף את כובע הגרב  של אורי מורי וביגדי הפלמחניק  של גידי גזר  בכובע טמבל ( כובע ארץ ישראלי מקורי שהומצא במקווה ישראל בשנות ה-20 ודמה לכובעים שחבשו חלוצי העלייה השנייה בעמק הירדן), והוא היה לבוש בבגדי אתא, סמל של צניעות ועמל). לרגליו היו נעלי צבא גסות, ולפעמים נתלה מכתפו הסמל הישראלי האולטימטיווי, העוזי.

שרוליק השכיח לחלוטין את אורי מורי  את גידי גזר   גם את יצירותיו האחרות של דוש.

 אבי הקומיקס למבוגרים בעברית


דוש נודע כיוצר קריקטורות מעל לכל והיה זה וגם לצערו ,הוא העדיף להיחשב כסופר כמו ידידו הטוב אפרים קישון שהוא היה מאיירו הקבוע,וכתב סיפורים ומערכונים שאף הוצגו במופע מצליח .אבל את אלה איש כבר לא זוכר יותר .

הוא היה גם חובב ואמן קומיקס . אמנם .לא היו לו יותר מידי הזדמנויות לעסוק בכך גם בכך הן בגלל הצלחתו הגדולה כקריקטוריסט מחד והן בגלל שבדרך כלל המוציאים לאור לא האמינו יותר מידי בקומיקס כמדיום שימשוך קהל מבוגרים מאידך.
אבל במשך תקופה קצרה בראשית ימי המדינה היה דוש נושא לפיד הקומיקס למבוגרים בארץ .

בשלב מסוים מצא דוש את עצמו לא רק כצייר קריקטורות אלא גם בצייר הקומיקס של השבועון "העולם הזה ". שבועון שהיה פורץ דרך ביחסו לתיקשורת הציבורית . עורכו אורי אבנרי שהבין את החשיבות של המדיום הקומיקס ( שהיה קיים בארץ עד אז רק לילדים בעמודים אחוריים של השבועון דבר לילדים ) החליט לראשונה ליצור בעברית קומיקס למבוגרים לצד הקריקטורות .
הקומיקס הראשון מסוג זה היה קומיקס בלי מילים בשם "סמבו " של אמן בלתי ידוע שלא זכה להצלחה .
אבנרי לא נרתע הוא ניסה שוב והפעם עם כלי נשק חדש עם דוש .
במהרה דוש קיבל מדור קריקטורה שבועי בשם "דוש בצד" שבו הגיב לענייני פוליטיקה וחברה .
ובו הופיע לראשונה הילד שרוליק כילד תם המתלונן ללא הצלחה בפני האו"ם על הילד הערביה זדוני המציק לו .

רותי

רותי מציגה את עצמה לפני הקוראים.

הדמות הקבועה הראשונה של דוש הייתה שונה מאוד מהצפוי היא לא הייתה של הישראלי הטיפוסי אלא של הישראלית הטיפוסית ושמה היה רותי .

דוש יצר את דמותה של "רותי " בגליון 665 בתאריך ה27 -7-1950
( גיליון אחרי זה מספר 666 החל המגזין להוציא מדור קריקטורות שבשני עמודים של דוש )
רותי הייתה חידוש גדול והעולם הזה התייחס אליה בכבוד הנדרש.
העורך אורי אבנרי הכריז במאמר המערכת של השבועון :
החידוש הגדול של גיליון זה הוא ללא ספק חברת המערכת החדשה שלנו ,רותי .רותי היא.. אך מה נספר אנחנו עליה .? ניתן לה להציג את עצמה .בבקשה רותי …
קוראים יקרים
הרשוני להציג את עצמי .שמי רותי .
נולדתי בתל אביב לפני..זמן לא רב . אבא שלי שמו "דוש" צייר הקריקטורות ,איש טוב עם הרבה שערות ומשקפים . שאר בני המשפחה הם אמא ,אחי הצעיר רפי ,הכלב קום קום ועוד. את כולם תפגשו בהעולם הזה מפני שהמערכת רוצה שאספר לכם בכל שבוע אפיזודה מתוך חיי הסוערים .בעצם הרעיון מצא חן בעיני . מה דעתכם ?
רותי .

המדור תיאר את הרפתקאותיה של רותי בעולם מלא ספסרים פוליטיקאי מפלגות צעקניים וגברים תאוותניים ולראשונה בקומיקס בשפה העברית הופיעו רמיזות מיניות ברורות. רותי מצידה הופיעה כבחורה קשוחה שאינה מהססת להשתמש באגרופיה על מנת להרתיע מחזרים טרדניים יתר על המידה

רותי בעולם הגברים.

.
אלא שבשלב מסויים קרה לרותי אסון אגב הכנת ניקוי חמץ לסדר פסח היא התפוצצה ונעלמה בגליון 755 ב-15.4.1952. במה שנראה כסיום מפתיע באמת לסדרה .
לקוראים לא היה צורך לחשוש למערכת היה משהו באמתחתה היא החליטה לשנות את המדור באופן דרסטי וחסר כל תקדים שהוא בעברית .
מאמר המערכת של גליון 758 מאת אבנרי החל כך
קורא יקר
ביום ב' השבוע צילצל הטלפון במערכת ,ועובדת המרכזייה הודיעה שישנה שיחה מארצות הברית . עורך הכיתוב נטל את השפופרת לידיו ,וחשב שזו שיחה שגרתית של סופר העולם הזה ,אולם לפתע השתנתה הבעת פניו הסמיקה והחווירה .גופו התמתח והוא צעק לעבר החברים הנוכחים :" ידיעות על רותי !"
במערכת קמה מהומה .מאז קרה האסון לרותי בגיליון 755 ,שררה תדהמה כללית .מה קרה לה ? האם מתה חס ושלום ? מדי יום ביומו בהופיע דוש במשרד הסתערו עליו חבריו ,ביקשו ידיעות אולם גם לדוש לא היו .
כשהניח עורך הכיתוב את השפופרת היו פניו נבוכים .מסתבר שצילצל הפרופסור ג'והן מק קלף ממצפה הר לה פאלומה ,המומחה הבינלאומי הנודע לתקשורת בין כוכבית ( והמגלה המפורסם של הפלטות השוודיות המעופפות ) (
רמז ברור לעב"מים "הצלחות המעופפות " שידיעות עליהם החלו להופיע אז בכלי התקשורת א.א. ) .

 הפרופסור שאל :"האם ידועה לכם אישה בשם רותי ?"
וכשהוסבר לו שרותי היא בת המערכת שנעלמה באופן מסתורי ,אחרי התפוצצות ,סיפור הפרופסור :קיבלתי תשדורת מכוכב בלתי ידוע לי שלא ראיתי אותו עד כה במשקפת הענק ,חתומה בשם רותי אל כתובת העולם הזה.
תחילה סבר הפרופסור שהכתובת התכונה לעולם כולו . אולם לבסוף הודיעו לו העיתונים שיש עיתון בשם זה בישראל .בתשדורת ביקשה רותי ליצור קשר קבוע עם המערכת .הודינו לפרופסור שהבטיח להתקשר שנית בשבוע הבא מיד עם קבלת תשדורת מפורטת יותר . אנו מחכים . "


( מתן תשומת לב מערכתית  כזאת  ועוד במאמר הראשי לסיפור קומיקס בהמשכים הוא אירוע יוצא דופן בתולדות העיתונות העברית ועד כמה שידוע לי הוא לא התרחש שוב מאז בתולדות התקשורת העברית  ) .

 

 

רותי אכן חזרה לבסוף בגליון 760 ה22.5 1952 בסיפור רותי בעולם ההוא שנמשך במשך 26 גליונות. זה היה סיפורי קומיקס עם כתוביות שבו מצאה רותי את עצמה לאחר הפיצוץ בכוכב מוזר   המזכיר בצורה חשודה את מדינת ישראל של שנות החמישים , ולמעשה אינו אלא הקצנה של מדינת ישראל על מאבקי המפלגות שלה ושם היא פוגשת ביצורים מוזרים שונים שהם מעין אנשי עתיד הקצנה של האנשים שאותם היא מכירה בכוכב הלכת שלנו . . ושם היא פוגשת באבטיפוס של כל הפלמחניקים בחור בשם מוטקה שהיגיע לכוכב כתוצאה מהתפוצצות בזמן מלחמת השחרור השניים נאבקים באוייבים מוזרים שונים ולבסוף חוזרים לכדור הארץ .

לאחר מכן דוש המשיך לתאר את הרפתקאותיהם של השניים שעזבו את "העולם ההוא " אבל מצאו את עצמם בחזרה ב"עולם הזה" מתמודדים עם קשיי החיים של תקופת הצנע והאבטלה בישראל לפני שנעלמו אל השקיעה כשדוש עבר למעריב והחל להתמקד בשרוליק גיבורו האמיתי.
 אבל אם נרצה מוטקה פשוט שינה את שמו לשרוליק .

תקציר עלילות רותי בעולם ההוא " כפי שפורסם ב"העולם הזה ".

להלן ראיון עם עורך "העולם הזה"  לשעבר העיתונאי אורי אבנרי על דוש והקריירה שלו בשבועונו .
א.א. : אתה יכול לספר על הקריירה של דוש בהעולם הזה?
אבנרי : הוא היה עורך הגראפי שלנו בערך 3 -4 שנים . לפני העולם הזה הוא עבד בצרפת בעיתון של לחי . האמת היא שהוא דווקא לא רצה להיות קריקטוריסט . הוא רצה להיות סופר כמו קישון החבר שלו אבל הוא פשוט לא היה מוצלח בזה..פעם פירסמנו סיפור שלו אוטביוגרפי שלו על מסע מוות של היהודים בימי הנאצים והוא מתחבא במתבן . ובא נאצי וצועק: תפסתי אותך! והוא מתכונן לקום ולצאת החוצה ואז קם מישהו אחר שמתחבא שם גם הוא ונתפס וכך הגיבור ניצל .
הוא אפילו התייחס לתפקיד הקריקטוריסט בזלזול בהשוואה אלי שאני רואה בזה תפקיד ראשון במעלה .

והוא היה בסדר החשיבות אמצעי בין שלושת ההונגרים קישון ודוש ולפיד . ולמען האמת הוא קצת קינא בקישון על עוצמתו למרות שהם היו ידידים טובים.

זאת הייתה קבוצה שהייתה מאוד ימנית הבהשקפותיה אבל הוא לא לא היה ימני כזה  כשהוא בא מצרפת לארץ.  אז הוא הושפע מרעיונות השמאל הצרפתי אחרת לא יכול היה לעבוד אצלנו .הוא עשה אצלנו קריקטורות "שמאלניות". רק כשעבר למעריב שינה את עורו והפך לימני . כשהוא היה אצלנו הוא היה שיך לקבוצה הפנימית ביותר של העולם הזה . דוש אפילו נפצע קלות בראשו ב52 בפצצה שהונחה אצלנו במשרדים ומעולם לא פוענח מי הניח את הפצצה
הפצצה התפוצצה בערב ודוש שהיה היחיד שנשאר אז לעבוד במשרד נפצע קלות בראשו .
לקריקטורות הפוליטיות שלו בהעולם הזה היו השפעה גדולה וייחסנו לו ולהן חשיבות רבה ואני ישבתי איתו כל השבוע כדי להחליט מה יהיה הנושא . ואיך יבוצע .

א.א. :איזה קריקטורות שלו אתה זוכר במיוחד?
אבנרי : זאת הייתה קריקטורה שאני ביקשתי ממנו לצייר : מפה של אגן הים התיכון שבה יוצאת זרוע ארוכה מיוון, ועוקרת, בעזרת צבת, את ארץ¬ ישראל ממקומה במפת המזרח התיכון כדי לצרפה לאירופה.. החלום הכמוס של רבים מראשי המדינה. זאת הייתה קריקטורה שביטאה היטב את השקפת העולם הזה אנחנו דגלנו בהשתלבות במרחב שמסביב והתנגדנו למדיניות הרשמית שלה חברות ולאירופה
א.א. ואיך הייתה רותי ? הצלחה ?
אבנרי : רותי לא היצליחה. הקהל הישראלי עדיין לא היה מוכן לקומיקס למבוגרים למרות שקומיקס היה פופולארי בארה"ב. ומשום כך לצערנו החלטנו לוותר לבסוף על מדור הקומיקס ועברנו לדברים אחרים .
א.א. Lמה חשבת על שרוליק שבעצם הופיע לראשונה בשבועון שלך ?
אבנרי : לא אהבתי את שרוליק שהפך לסמל לאומני של תעמולה מימסדית . גם ו אנחנו שגדלנו בארץ לא ראינו את עצמנו בדמות הזאת.  זאת הייתה דמות של מישהו שבא מבחוץ . אנחנו ראינו את עצמנו כצעירים זקופים ולוחמים .שרוליק בא אחרי כן  וזה משהו שונה לחלוטין ..

 

במקביל לרותי יצר דוש סדרת קומיקס אחרת לילדים שכתב יעקב אשמן יוצרו של הפלמחניק בעל כוחות העל "גידי גזר  (דמות שמן הסתם הייתה מקור השראה גם היא ל"שרוליק " ולא ניתן אלא להצטער שדוש לא אייר גם את גידי גזר  ).היא הופיעה ב"הארץ שלנו " של שנת 1954.

 
 

סיפור זה נקרא "גם אמנון במתנדבים  " על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים, בעיר הכנענית חצור ותורם תרומה חשובה לניצחון הישראלים .סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים.דוש הראה בו עניין עמוק במבנים ולבושים קדומים ועל פניו הסיפור עושה רושם שמאיירו ביצע מחקר רציני על מנת להציג את התקופה הקדומה באופן ריאליסטי ככל האפשר.

לא ניתן אלא להצטער שלדוש לא ניתנו מעולם הזדמנויות נוספות ליצור סיפורים נוספים מסוג זה.

ספר בראשית .סדרת קריקטורות תנכיות עם נמשלים מודרניים משנות השישים .

כמעט במקביל יצר אשמן את סיפורי "גידי גזר" שלו על הפלמחניק אוכל הגזר בעל כוחותה על שאותם איירה אלישבע .הםה שפיעו מאוד על דוש ביצירת "שרוליק "שלו. ולא ניתן אלא להצטער שהוא לא אייר אותם גם כן.

הוא עוד המשיך ליצור סיפורי קומיקס פה ושם :
בשנים 1963-1966  פירסם מדור של סטירה מצויירת במעריב בשם "משלים קטנים".

1967 . פירסם  ספר קומיקס בשם "עלילות שווא" בהוצאת עמיקם גורביץ שש מעשיות סטיריות במילים ובציורים .
ב-1973. פירסם חוברת קומיקס באנגלית ובשפות אחרות בהוצאת והפצת משרד החוץ A NEW OLD STORY ABOUT THE HOLY LAND
בשנים 1977-78  פירסם דוש סדרת מאמרים חלוצית בעברית  על  יוצרי ודמויות קומיקס בעולם ב"קריאת ביניים " מוסף של מעריב לצעירים . שם היציג דוש ניתוחים מפורטים של אסטריקס ,סופרמן,ליל אבנר ,צ'רלי בראון וסנופי . במאמרים אלו הראה דוש בקיאות רבה בנעשה בעולם הקומיקס של התקופה .
הוא אף פירסם רשמי ביקור אצל צ'רל"ס שולץ יוצר סנופי  אמן הקומיקס הנערץ עליו מכל בביתו בקליפורניה.
שרוליק עצמו הפך לבסוף לדמות קומיקס של ממש ב-1991 במדור מצוייר בג'רוזלם פוסט ב-1991

קומיקס של שרוליק מהג'רוזלם פוסט .

שרוליק בגבול הצפון .הקומיקס .

אבל מקומו האמיתי נשאר בקריקטורות שבהן אינו מדבר לאמר ,שהרי הוא סמל וסמלים אינם יכולים לדבר כבני אדם רגילים .

דוש נפטר ב-28 בפברואר  2000 בעיצומו של איור נוסף של שרוליק שנשאר בלתי מושלם .  מעניין שהוא נפטר 16 יום בלבד  לאחר מותו של אמן קומיקס  מפורסם  אחר שאותו העריץ אולי יותר מכל אמן אחר  ועליו כתב רבות צ'רלס שולץ יוצרם  של צ'רלי בראון וסנופי .

אך האיקון שאותו יצר נשאר, שרוליק ,  נצחי ומסמל את ישראל לא כפי שהייתה אלא כפי שהייתה רוצה להיות במראה שאותה סיפק לה קריאל גרדוש.

נספח : תעשיית שרוליק

עם הזמן קיבל שרוליק כאיקון אמיתי חיים משלו מעבר לאלו שיצר עבורו דוש בתעשייה של עשרות מוצרים שונים ומשונים הנושאים את דמותו: רובם המוחלט ללא ידיעתו ורשותו של דוש היוצר. דבר שהיום לא יכול היה לקרות עם כל המודעות לחשיבות של מוצרי לוואי וכו' אבל שבשנותה חמשיים והשישים התמימות אמנים פשוט נהנו שאנשים משתמשים בצורה כזאת בפרי מוחם בלי להעלות על דעתם לדרוש על כך תשלום .
אלו כללו
פסלונים

בובות פורצלן

בובות גומי
מפיות

עטיפות לשוקולד חלב
בקבוקי משקה קל בצורת שרוליק
בקבוק יין בצורת שרוליק
סבונים בצורת שרוליק

סבון שרוליק .

עטיפות לקופסאות סיגריות "עמי " ( שיצאו רק בשנת העשור למדינה )

שרוליק בסיגריות "עמי".

מחזיק לקופסאות גפרורים
פרוספקטים
מנורת לילה

גלויות של צה"ל

מנורת שרוליק

בובות קרמיקה
משחק קלפים
מגנט לדלת

מחזיק מפתחות שרוליק

מחזיקי מפתחות
פאזלים
טוויות ברנדי

תקליט "המלחמה לאחר המלחמה"

מאפרות

שרוליק מצית הגפרורים .

מחזיק קופסת גפרורים

כובע טמבל שרוליק

כובעים

חולצות

קופסת שרוליק

מטבעות

מטבע שרוליק

על סדרת בולים  לכבוד היובל למדינת ישראל

שרוליק על בולים לכבוד  שנת ה50 למדינה.

ולאחרונה שרוליק זכה להיות מונפש  בסרט אנימציה קצרצר בידי האמן יובל כספי והאנימטור ניר ביקלס .

אבל אנחנו עדיין מחכים לסרט האנימציה המלא ( או עדיף סידרת אנימציה)  שבה יופיע הישראלי האולטימטיבי

מחווה לאספן שרוליק האולטימטיבי.

מבחר קריקטורות שרוליק.

שרוליק וגלי העלייה.

שרוליק במלחמת ששת הימים

שרוליק מחפש צדק באו"ם .הקריקטורה האהובה ביותר על דוש .

לא הרבה השתנה מאז שצויירה קריקטורה זאת ב-1959….

שרוליק במלחמת יום כיפור

שרוליק והנופלים במלחמת יום כיפור .

שרוליק אחרי מבצע אנטבה.

שרוליק עוזב את לבנון.

מחוות לשרוליק

כמה וכמה אמנים מודרניים יצרו מחוות לשרוליק' שבהן הם מציגים את שרוליק המודרני כפי שהוא לדעתם נראה כיום ., .

להלן כמה מהן  מגיליון שפיץ  מספר 15 שהוקדש לזכרו של דוש ומהתערוכה לכבודו .

פרידה מדוש ומשרוליק .מאת שמואל כץ.

סמלי העמים השונים מנחמים את שרוליק על מות דוש . מאת זאב.

פרידל נפרדת משרוליק

שרוליק נפרד מדוש . מאת צילה ודידי מנוסי

פוליטיקאים נפרדים משרוליק.  מאת שי צ'רקה.

שרוליק נוטש.  מאת ג'ג'ו.

ג'קי נפרד מדוש

שרוליק מאת מושיק.

שרוליק מאת מישל קישקה.

שרוליק מאת ניסים חיזקיהו .

שרוליק מאת יעקב שילה.

שרולי מאת דודו גבע .מתוך "ספר הקומיקס הציוני ", 1998

שרוליק היום .מאת אורי פינק .

שרוליק הדור הבא . .מאת דורית מאיה גור .

נספח : ספריו של דוש

בנוסף לקריקטורות אייר דוש ספרים רבים, ביניהם 9 ספרים שכתב אפרים קישון וכן ספרי ילדים. הוא עצמו כתב 15 ספרים ( חלקם באנגלית)
אלו היו :

220 קריקטורות מאת דוש ( הוצאת קרני ,1956) ( הופיע במקביל גם במהדורה אנגלית)

"הגדת סיני- 124 ימים היסטוריים ב-62 קריקטורות ( בית דפוס מעריב , 1958 )

( ספר על מבצע סיני )

דברי הימים :אוסף קריקטורות –1956-1960 (הוצאת קרני ,1960) .
כולל פתח דבר מאת העורך שלום רוזנפלד

To Israel with love foreword by Abba Eban ( New York : T. Yoseloff, 1960) ..

מה קרה ?….בשנות 1960-1963 ( הוצאת קרני תשכ"ד, 1964) .
אוסף קריקטורות ורישומים .

עלילות שוא :שש מעשיות במלים ובציורים. ( הוצאת עמיקם ,1964)

סליחה שניצחנו : הסיפור הסטירי המלא של מלחמת ששת הימים ובכתב ובציור (
ספריית מעריב , 1967 )
"ספר זה מכיל את הסאטירות של אפרים קישון ואת הקריקאטורות של קריאל גרדוש (דוש), אשר פורסמו ברובן ב"מעריב" . בשטף המאורעות ובהשפעתם.. ונאספו כעת בקובץ אחד בצורתן המקורית. ( הופיע גם באנגלית ובגרמנית )

אוי למנצחים ( ספריית מעריב , 1969)
ספר זה מכיל את הסאטירות של אפרים קישון ואת הקריקטורות של קריאל גרדוש בתוספת "אנציקלופדיה איזורית" שהיא יצירתם המשותפת. ( הופיע גם באנגלית )

A new old story from the Holy Land ( Jerusalem : Jerusalem Press, [1969?].

דודה זלדה וכובשים אחרים 30 דמויות מההוי הישראלי בציור ובכתב ( הוצאת עקד ,1970)

Une vieille histoire mais actuelle de la Terre Sainte (Jerusalem : Jerusalem Press, [1970?].)

ספר המדליק על עישון ואנשים ( הוצאת כינרת ,1986)

תשובה חלקית :תעודות, עלילות, הרהורים, משחקים ( תל אביב ,פפירוס אוגדת הסטודנטים ליד אוניברסיטת תל אביב ,1981). ליקט והקדים מבוא גרשון ויילר
בספר זה מובאים סיפורים (כולל שני סיפורים פנטסטיים שבהם הגיבור הוא היטלר) . והמאמרים פורסמו במעריב. וגם מערכונים שהוצגו בתוכנית 'מנה ראשונה', מופע שכתב דוש ואשר הועלה בשנות השבעים במועדון צווותא וברחבי הארץ. יותר מ60 פעם. בספר זה הראה דוש לבסוף  שהוא גם סופר ולא רק קריקטוריסט.

ארבעים! :סיפור המדינה בקריקאטורות ( ספריית מעריב ,1988)
אלבום איורים בתוספת הערות של דוש . כולל את 50 קריקאטורות מובחרות מבין 10.000 שצייר דוש ב'מעריב'
ספר זה הפך לחומר לימוד וצורפה לו גם חוברת עבודה לתלמידים של משרד החינוך.

ספרים שכתב אפרים קישון ואייר דוש

דוש אייר עוד ספרים רבים של סופרים כמו אפרים קישון שעימו היה מזוהה יותר מכל יוצר אחר ( השניים עבדו ביחד על 11 ספרים )

לא נורא –הומורסקות ( הוצאת נחום טברסקי ,1957)
באחד האמשים –הומורסקות ( הוצאת נחום .טברסקי ,1962)
הכל תלוי –הומורסקות הוצאת נחום טברסקי ,1963)
שמיניות באוויר ( הוצאת נחום טברסקי ,1965)
עצם בגרון –הומורסקות ( הוצאת נחום טברסקי , 1967 ) .
לא נורא –הומורסקות ( הואצת נחום טברסקי , 1969)


בעד ( משרד הביטחון ההוצאה לאור קצין חנוך ראשי. ענף הדרכה והסברה, 1970) .
הכל בו של אפרים קישון ( ספריית מעריב ,1972) .
פרטאצ'ה אהובתי ( ספריית מערבי , 1974) .

סופרים אחרים שאייר דוש

יעקב אשמן אתה ובנך ובתך :77 הצעות להורים ( הוצאת שוקן ,1958).

דידי מנוסי 101 חמשירים ( הוצאת ש. שפט ,1958 )

פריג'ש קרינתי סליחה המורה! :ספורים מהווי בית הספר , תרגם איתמר יעוז –קסט ( הוצאת עקד 1960) .
ספרו של ההומוריסט ההונגרי היהודי שהשפיע על עמוקות על דוש ועל קישון

שלום רוזנפלד פרטי בהחלט ( הוצאה פרטית בהחלט ,1962)
.
יוסף לפיד אנשים חשובים מאד : מאה ראיונות והומור מאלף– המבוא: שמואל שניצר ; ראיון מס. :101 מאת אפרים קישון. ( הוצאת מסדה, 1963) .

דן גרינבורג איך להיות א יידישע מאמע : מדריך יוצא מהכלל בתשעה שעורים לאם היהודיה ,עברית דן אלמגור ,( ירושלים : המכון להוצאה לאור בישראל, תשכ"ז 1964 )

נחמן תמיר ( עורך () ששת הימים –ילקוט (תל-אביב] : תרבות וחינוך, [תשכ"ח?] 1968)

דניאלה גרדוש ותלמה אליגון רוז ( עורכות ) 100 שירים ראשונים : כל שירי הילדות שלנו (כמעט) : אנתולוגיה של שירים לגיל הרך ( כינרת ,1981-1990 ב-3 כרכים )
דניאלה גרדוש ותלמה אליגון רוז ( עורכות ) 100 ספורים ראשונים : אנתולוגיה של ספורי ילדים ( הוצאת כינרת , 1983-1984 , בשלושה כרכים ).
עמוס בר 100 טיולים ראשונים ( כינרת ,1986)

דוש כתב את ההקדמה לספר הקריקטורות של מיכאל ויליס ג'גו הסתכל על החיים
(רמת גן : נינוה, 1969) .

מאמרים של דוש על נושא הקריקטורות
1. :"הקריקטורה הפוליטית מראשיתה ועד ימינו " ספר השנה של אגודתה עיתונאים ( תשכ"ד )
ע' 111-128 )
"מגמות בקריקטורה הפוליטית " ספר השנה של אגודתה עיתונאים (תשל"ו )
"הקריקטורה הפוליטית משקפת את התפתחותה של ישראל בתוך אבנר זיו ( עורך ) הומור יהודי
( פפירוס ,1986)
"כיצד עושים קרקיטורה " לדעת –מדע לנוער המתבגר ינואר 1996 ע' 3-5

גיליון שפיץ מספר 15 של אגודת הקריקטוריסטים בישראל  הוקדש לזכרו של דוש .

דוש : קריקטוריסט, 1921-2000 אוצרת התערוכה: מיכל ברושי ; ייעוץ מדעי: אביבה חלמיש ; עריכה והבאה לדפוס: גניה דולב ; עיצוב הקטלוג: נעמי מורג ( הוצאת יד בן צבי ,2007)

דוש זכה בחייו לפרס הרצל ( על תרומה בולטת בתחום הציונות ) פרס נורדאו ( המוקדש ליוצאי הונגריה) ופרס ז'בוטינסקי ( לספרות ומחקר) . בעל עיטור "לוחמי המדינה" ו"יקיר העיר תל-אביב-יפו"..
על שמו מחולק היום על ידי עיריית תל אביב  פרס דוש לקריקטוריסט ישראלי מצתיין המוענק מידי שנתיים . .

קישורים רלבנטיים

דוש בויקיפדיה

 

שרוליק בויקיפדיה

דלת מספר 15 :סיפור מאת דוש

הודעה על פטירתו של דוש

דוש שרוליק ומיתוס היהודי הנצחי :שלום רוזנפלד על דוש

שרוליק נשאר יתום :יוסף לפיד על דוש

פרידה מדוש –שופ פרידה :מאיר עוזיאל על דוש
הרומן שלי עם שרוליק :מודי בר און על דוש
שלום דוש : סער דיין על דוש

השיחה האחרונה :שלמה גיורא שוהם על דוש

רחוב על שם דוש

פרס דוש לקריקטורה 
כתבה על פרס דוש

ד"ש מדו"ש

געגועי לשרוליק :שרוליק בטלוויזיה

שרוליק של דוש מגיע למוזיאון 

דניאלה גרדוש בתו של דוש

אריה נבון ואורי מורי

יעקב אשמן וגידי גזר

אפרים קישון

עוז אלמוג ופרידה משרוליק

תודה לאריה רייכמן  אספן שרוליק האולטימטיבי ,לאמנון סטופ ליובל כספי  ולדניאלה גרדוש

שרוליק במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון.

האמנים של מבצע אנטבה

 

קריקטורה  מאת דוש .לרגל מבצע אנטבה ב-4 ביולי 1976.

כתבה מיוחדת למלאת 30 שנה למבצע אנטבה .

המאיירת רחל אליה אחונוב ליקטה מכל העולם את הקריקטורות השונות שפורסמו בעיתוני העולם על מבצע אנטבה ,ויצרה בכך תערוכה מדהימה על הדרך שבה ראה אותנו העולם אז ב-יולי 1976.

ב-4 ביולי 2006– מלאו 30 שנה למבצע אנטבה המפורסם והמתוקשר שבמבצעים הצבאיים של צה"ל ומדינת ישראל שבו חולץ מטוס נוסעים חטוף בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינאים באוגנדה ארצו של הרודן הרצחני והמטורף אידי אמין .
משימה בלתי אפשרית ! "," מבצע פנטסטי ! ", " התקפת בליץ ישראלית באוגנדה…", " כל הכבוד צה"ל "," זה יום גדול לעם היהודי ", " נתתם שיעור לעולם כולו ", " אגדה נולדה; העולם חייב תודה לישראל ".


אלה היו חלק מכותרות העיתונים בעולם מיד לאחר 'מבצע יונתן', מהדורות החדשות ברחבי תבל הפסיקו את השידורים הרגילים ופתחו בדיווחים מלאי הערצה על תגובתנו הנחרצת נגד המחבלים , שעמדו לרצוח את בני הערובה. אזרחים רקדו משמחה ברחובות תל אביב.

 

המשמעויות הדרמטיות של המבצע שכמוהן לא היו בשום מבצע אחר של צה"ל לא חמקו כמובן משום איש ובעקבותיו החל מחול שדים של והנצחות באמצעי מדיה שונים . כבר שלושה ימים אחרי המבצע הודיעו האולפנים הוליוודיים והוצאות ספרים על כוונתם להכין ספרים וסרטים על המבצע אולי שיא עולמי במהירות תגובה תקשורתית .
מבצע אנטבה הניב לא רק ארבעה סרטי קולנוע ושפע ענק של ספרים תיעודיים ובדיוניים לילדים ולמבוגרים אלא גם שפע של קריקטורות איורים וכתבות מאוירות ברחבי העולם ,ואפילו כמה קומיקסים .
ו

קריקטורה מאת זאב

על נושא זה "מבצע אנטבה בעיני הקריקטוריסטים " הופקה ב-2001 תערוכה בינלאומית יוצאת דופן של המאיירת הידועה רחל אליה- אחונוב. היא אספה מקבץ מתוך אותן קריקטורות שהופיעו בעיתוני העולם במהלך המבצע ומיד לאחריו בחודש תמוז תשל"ו, יולי 1976 בתערוכה בשם : 'מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית"' לתערוכה מיוחדת. ב-2001 במלאת למבצע 25 שנה..

רחל אליה אחונוב.

רחל אחונוב הייתה בכיתה אל"ף כאשר התחולל המבצע ב1976 ולא זוכרת דבר מהתקופה ההיא. אבל לאחר איסוף ומחקר עצום מימדים של 4 שנים היא יצרה תערוכה על קריקטורות על המבצע . "מבצע יונתן דרך מראות העולם " שכללה קרוב ל-100 ק'ריקטורות מ16 ארצות .

אחונוב הצליחה לאסוף קרוב ל100 קריקטורות מ16 מדינות : ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה,אוסטריה , שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, וגם מצרים וכווית.ואפילו קריקטורה מיפן שהוכנה במיוחד לתערוכה על ידי יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי. תערוכה הוצגה אז במרכז ז'ראר בכר בירושלים. ובבניין העיריה במודיעין .
עד כמה שידוע לי מחקר זה הוא ראשון מסוגו בתולדות התרבות הפופולארית הישראלית לגבי התגובות הגראפיות ברחבי העולם על אירוע בתולדות ישראל. אפשר להשוותו רק לספר שכלל קריקטורות שהופיעו ברחבי העולם על משה דיין שהיה ללא ספק הדמות הישראלית המוכרת ביותר בעולם.לרגל מלאת 30 שנה למבצע הנה ראיון מיוחד על רחל איליה אחונוב על המחקר והתערוכה המיוחדים שיצרה על מבצע אנטבה :

 

א.א. : מה הביא אותך להתעניין בנושא מבצע אנטבה ?

אחונוב : הרעיון לתערוכה נולד לפני כ-10 שנים בעקבות ספר המכתבים הנוגע ללב של סגן-אלוף יוני נתניהו ז"ל, שנהרג במהלך הפריצה לבית הנתיבות בו הוחזקו החטופים. ' מכתבי יוני ' השאירו עליי רושם אדיר שלא הרפה ממני זמן רב אחרי קריאת הספר. ולאחריו שום דבר כבר לא היה כבעבר (ממש כך).
המילים של יוני לא נתנו לי מנוח ומצאתי את עצמי נודדת בספריות וארכיונים ברחבי הארץ, בניסיון ללמוד יותר על הפרשה באנטבה, על אישיותו המדהימה… ולהבין באותה נשימה מה בדיוק עובר עליי.
אישיותו של יוני השאירה עליי רושם אדיר ועוררה בי רצון עז ללמוד עוד על חייו ועל המבצע האחרון בו הוביל את לוחמיו לבית הנתיבות באנטבה.
חילוץ החטופים התרחש כשהייתי בסוף כתה א' אך למרות זאת לא זכרתי דבר מאותם ימים וזה הפריע לי מאוד. זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים נחקקו בי עמוקות, אך לא מהמבצע המדהים הזה שהסעיר את כל העולם..

 

דחף לא מוסבר הוביל אותי לארכיון הטלוויזיה והרדיו , קול ישראל וגלי צה"ל .
אז יצאתי למסע בארכיונים רבים ברחבי הארץ: באוניברסיטאות, קול ישראל, גלי-צה"ל, הטלוויזיה הישראלית והרדיו ), לספריות בבית אריאלה בתל-אביב, למרכז דיין לעיתונות ערבית באוניברסיטת ת"א, אוסף המיקרופילמים באוניברסיטה העברית בירושלים ועוד… לאסוף פיסות זיכרון..
במהלך הדפדוף בעיתונים המצהיבים הבחנתי במגוון מרשים של קריקטורות נהדרות שנעשו בהשראת המבצע והראתי אותן לתלמידי בסדנאות הקומיקס והקריקטורה שהעברתי במסגרות שונות. ההתרגשות הרבה שהן עוררו בקרב הילדים, דחפה אותי להמשיך הלאה ולהעמיק את המחקר.

במהלך העיון והדפדוף בעיתונים המצהיבים והמתפוררים הבחנתי במגוון קריקטורות מצוינות שנעשו בעקבות המבצע בארץ ובעולם. החלטתי לצלם ולהראות את האוסף לתלמידי בשיעורי הקומיקס והקריקטורה שאני מעבירה.

 

התלמידים פשוט נפעמו מהאהדה שהוקרנה בהן לישראל .וזה כבר דבר שאתה לא נתקל בו יותר. אני מצידי הופתעתי מאוד מעוצמת התגובות שהן עוררו בקרב הילדים. זה כל כך נגע בהם עד שהחלטתי להפוך את זה לפרויקט שיוצג לפני כל המדינה.
לכן המשכתי לפנות למקורות נוספים. ארכיון הקריקטורות באוניברסיטת קנט בבריטניה נענה לי והעשיר את האוסף בחומר רב. כשהיו בידי כ-70 קריקטורות מישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד, צרפת, קנדה, ברית המועצות, מצרים וכווית, פניתי למספר מקומות בהצעה שיציגו אותן בתערוכה מיוחדת במלאות רבע מאה למבצע. עירית ירושלים נרתמה לעזרתי. ניסים חזקיהו יו"ר אגודת הקריקטוריסטים הישראלים חיזק את ידי ומישל קישקה , המרצה שלי לקומיקס , תמך בי לאורך כל הדרך. הוא עודד אותי לפנות למקורות נוספים. התערוכה עלתה לראשונה בז'ראר בכר בירושלים בעיקר בזכותו. מעולם לא הפקתי פרויקט מורכב כל כך מבחינה לוגיסטית והייעוץ המקצועי הרב והלבבי שהעניק לי, האיצו את הגשמת הפרויקט.

ההענות החיובית של האגף לתרבות בעירית ירושלים ותמיכתו החמה של מישל ,הובילו לגל מקיף יותר של פניות, הפעם לנציגויות דיפלומטיות ומערכות עיתונים ביותר מ40 מדינות : באפריקה, כל יבשת אירופה ( מלבד מונקו וליכטנשטיין ),אמריקה הצפונית והדרומית , אסיה, המזרח הרחוק…
קבלתי עזרה רבה מאוד ממנהלי ספריות בארץ ובחו"ל (מעשרות מדינות) , שגרירויות, עיתונאים, קריקטוריסטים, מאיירים, שסייעו לי בהתלהבות באיתור חומרים נדירים ובתרגומי השפות הרבות.
השגרירויות הזרות בישראל שלחו לי מיידית כתובות של מערכות העיתונים הגדולים שהיו פעילים בשנת 76 : בבלגיה, דנמרק, דרום קוריאה, יוון, ספרד,שוודיה, שוויץ, תאילנד ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, אוסטרליה מצרים, כווית ואפילו מיפן.

צירים בשגרירויות ישראל ברחבי תבל התגייסו בהתלהבות לעזרתי: פקסים מלאי סולידריות לאומית נשלחו על ידם מיבשות רחוקות : קניה, אוסטרליה, סין, יפן, הודו, מכסיקו, קפריסין, צ'כיה, הונגריה, ועוד..
הופתעתי שרבים מנציגי ישראל יצאו בעצמם למסע איתור חומר במדינה בה הם שוהים בעקבות מכתבי. בארץ, ידידים רבים נרתמו לסייע לי בתרגום השפות הזרות שליוו את החומר : ערבית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, נורבגית..במדינות שונות כמו הודו וסין הקריקטוריסטים המקומיים יצאו בעצמם בחיפוש אחרי קריקטורות רלבנטיות .אלא שהתברר שבמזרח הרחוק לא התעניינו במיוחד במבצע כשהתרחש והיו עסוקים בבעיותיהם שלהם
בזכות צוות המרכז לתרבות אמריקאית בירושלים, נוצר קשר עם הספריה לחקר הקריקטורה באוניברסיטת אוהיו בארה"ב וארכיון הקריקטורות בניו-זילנד.

יו"ר אגודת הקריקטוריסטים היפנית, נוריו ימנוי, כתב לי שהוא חושש שלא פורסמו תגובות מאוירות על המבצע במדינתו, לכן הוא שולח לי קריקטורה עכשווית מיוחדת שאייר כמחווה לאירוע ולישראל :
בקריקטורה שלו שהיא אחת מבין המקוריות שהוצגו בתערוכה נראה אידי אמין בצורת קינג קונג אוחז בידו מטוס וחייל ישראלי קטן לבוש בבגדי נינג'ה יפני שולח לעברו דוקרנים בצורת מגן דויד.

בקריקטורה שפורסמה בברית המועצות נראה החייל הישראלי כפירט המחזיק בדגל שודדי ים שבמרכזו מגן דוד עשוי מעצמות אדם. בקריקטורות שפורסמו בכווית ובמצרים הישראלים הוצגו כנאצים .

בתהליך ההכנה לתערוכה הושגו מספר מטרות:
הראשונה : העלאת קרנה של ישראל ברחבי תבל, בעיקר בלב מערכות התקשורת ההמונית בחו"ל.
מבצע יונתן ומצבנו הסבוך באיזור הפך שם לנושא לשיחה, לדיון והבנה לתגובתנו.
המטרה השנייה, הייתה לקרב את הדור הצעיר, שנולד למעלה מעשור שנים לאחר המבצע, לסיפור החילוץ המדהים באוגנדה. למשוך את תשומת ליבם של תלמידי ולו למספר דקות נוספות ולהעביר באמצעות הקריקטורה והקומיקס מסרים חשובים : שיעור מולדת , מורשת קרב … ציונות , אהבת העם והארץ.
בין הקריקטוריסטים הבולטים היו רענן לוריא ואורי הופמקלר ( שניהם עשו קריירה מוצלחת בארה"ב ), זאב( יעקב פרקש) , דוש, , מושיק..לין ,בני בורג ("הצופה") . בין הקריקטוריסטים הזרים: אוליפנט, גיילס, פלנטו, קיומינגס, ופריץ ברהנדט…, שסקרו את המבצע מהחטיפה ועד לשחרור בני הערובה . בין הדמויות בקריקטורות : יאסר ערפאת, אידי אמין ויצחק רבין זכרונו לברכה, שהי אז הנפשות הפועלות .כולם התייחסו למבצע בצורה אישית ומקורית והראו כמה קריקטורה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים וכל קריקטורה הייתה מאמר פובלציסטי מבריק . ביקור בתערוכה, התבוננות בציורים וקריאת השורות הספורות המלוות אותם, שווה לספר היסטוריה, לשיעור מולדת, לאלף עיתונים .
א.א. :איזה קריקטורות היו מוצלחות ביותר לדעתך?
אחונוב : היו הרבה מאוד קריקטורות מצוינות. רוב הקריקטוריסטים הגדולים בעולם, התייחסו למבצע בהערצה.
בקריקטורה מוצלחת במיוחד שפורסמה בניוזויק נראה החייל הישראלי בצורת סופרמן האוחז בחטופים ומטיס אותם הביתה.בשיקאגו סאן טיימס נראתה ישראל כעורב ולצידו ארה"ב כנשר זקן הממתיק לו סוד ואומר "הצגה טובה".
אפשר להזכיר את הקריקטוריסט הולנדי, פריץ ברנדט שאייר שתי קריקטורות כמו קומיקס (בשני פריימים) בעקבות המבצע.
בקריקטורה השניה מופיע הכיתוב: 'אז ועכשיו.. המטרה יהודים'.וכמובן את הקריקטורה של דוש ז"ל  שבה נראה עם ישראל שפוף ב3 ליולי 1976 וב4 ביולי מניף את האבוקה של פסל החרות האמריקני . א.א. : רוב החומרים הם משנת 76 או שהיו גם מתקופה מאוחרת יותר?
א.א. :רוב החומרים בתערוכה אוירו מספר ימים לפני או מיד לאחר החילוץ. חוץ מאיור של שמואל כץ שהופיע בספר 'עזית באנטבה' מאת מוטה גור וקריקטורה שהוכנה כאמור במיוחד לתערוכה ע"י יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי.
קומיקס מאת קירשנר
איורים נוספים שלא נכללו בתערוכה כללו  את איוריו של דן ארגמן לסדרת "מבצע יהונתן" של "איתן דרור ,הלא הוא שרגא גפני .ואת האיורים של יעקב קמחי  לספר "הפשיטה הגדולה שלי " של אוריאל אופק.א.א.

  )

מות יוני .איור מאת יוסי שטרן.

ציורים של יוני

א.א. יש קריקטורות של דמות ספציפית? של יוני או מוקי בצר?
אחונוב : המאייר יוסי שטרן ז"ל הכין סדרה של איורים על המבצע בעקבות הזמנה מעיתון 'טיים' בניו-יורק מיד לאחר שנודע על שחרור השבויים. באחד האיורים תיאר שטרן את מפקד הכוח שנפגע קשה, מבלי לדעת עדיין שמדובר ביוני נתניהו. האיורים לא הספיקו להגיע בזמן למערכת ופורסמו לראשונה רק לאחר חמש שנים בעיתון 'במחנה'.

יוני מט ליפול .איור מאת דן ארגמן לספר "ברק ורעם באנטבה" מאת "איתן דרור" ( שרגא גפני).

יש ציור גדול של יוני הנמצא בחדר עבודתו של פרופסור בן-ציון נתניהו (אינני יודעת את שם האמן). בירושלים  . היצירה המקורית נמצאת בבית הוריו של יוני בירושלים. עכשיו יש שם גם עבודה שלי על  יוני .
יש עוד שני איורים של יוני שמצאתי. אך לצערי, הם לא ממש דמו לו.

( : הצייר מ. אריה הכין פורטריט מיוחד של יוני במבצע באחד העיתונים שדווקא אותו לא גילתה אחונוב בעת המבצע שלה. הוא גם הכין קריקטורה מיוחדת של אידי אמין מצדיע לצה"ל לאחר המבצע. א.א. )

 

אחונוב : אני עצמי הכנתי איור בהשראת כריכת ספרו של עדו נתניהו: 'הקרב האחרון של יוני', לתערוכה 'לצבוע את השיר' של אגודת המאיירים, שהוצגה בית יד לבנים ברעננה. האיור נעשה לשיר 'ארץ הצבי' (בעקבות 'מבצע יונתן') שכתבה תלמה אליגון-רוז. דובי זלצר הלחין את המוסיקה הנפלאה, המלווה את שירתו של יהורם גאון.

 

יוני .איור מאת רחל אחונוב.

לא מצאתי איורים או קריקטורות ספציפיות על מוקי בצר.

קומיקס מאת זאב.

 א.א. : יש סיפור קומיקס ספציפי עליהם?
אחונוב: – התפרסמו יצירות קומיקס שאוירו על ידי: זאב (אחת), קירשן (מספר יצירות)

וכן יצירה מרשימה בסגנון ריאליסטי מאת Fabrizio Busticchi ש הסגנון שלו מזכיר קצת את הוגו פראט. שפורסם בעיתון האיטלקי: Corriere della Sera

עמוד דומה הופיע בעיתון צרפתי ,והם תיארו בצורה גראפית-קומיקסאית את המבצע פשוט בגלל המחסור בתצלומים  בין השאר הם טעו וציירו את דן שומרון  מפקד המבצע עם פניו של מוטה גור. ) .
אני עצמי איירתי עמוד קומיקס בהשראת אחד ממכתביו של יוני, שכתב להוריו ואחיו הצעיר עדו בשנת 69.

מכתבי יוני.קומיקס מאת רחל אחונוב.

 א.א: יצא לך לראות את סרטי אנטבה השונים? מה דעתך על כל אחד מהם?

אחונוב :כן. ראיתי את כל ארבעת הסרטים הקולנועיים ('מבצע יונתן', 'פשיטה על אנטבה', 'ניצחון באנטבה', 'מיס אנטבה') ואת רוב הסרטים התיעודיים וכן את המחזה המרגש: 'יוני' מאת גדי צדקה.
מכל הסרטים הקולנועיים שנעשו, הסרט 'מבצע יונתן' של מנחם גולן, הוא הטוב מכולם ולא פלא שהיה מועמד לאוסקר כסרט הזר הטוב ביותר. הסרט צולם בישראל מיד לאחר המבצע ואווירת הדרמה וההתרגשות ניכרת היטב בקרב השחקנים. רמת השחזור בסרט הייתה גבוהה ביותר, עד לדיוק בפרטי פרטים. אחת הניצולות (רותי גרוס) שבאה לבקר בסט בזמן הצילומים, נדהמה מהאותנטיות של מבנה הטרמינל הישן שהוקם בגני התערוכה . יהורם גאון (שגלם את דמותו של יוני) הביא את ידידו ארנן, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שיסייע בייעוץ מקצועי והדבר אכן נתן את אותותיו. קטע שחזור הפריצה לבית הנתיבות בסרט הוצג לאחר מכן במסגרת הלימודים בבתי ספר צבאיים בארה"ב ובסרט תיעודי שנעשה לפני חמש שנים לזכרו של יוני.
לו היה ניתן להאריך את הסרט של גולן , אני מניחה שגם דמותו של יוני, הייתה מוצגת ברבדים עמוקים יותר.

א.א. :נתקלת בתופעות מיוחדות כאשר אספת את החומר?
אחונוב: סיפורים מיוחדים: במהלך איסוף החומרים, התרחשו כל מיני דברים, שאינני רואה בהם 'יד המקרה'…
כשהגעתי לראשונה לארכיון צה"ל גיליתי להפתעתי סרט נדיר מאוד בו צולם יוני, שלא היה מוכר
לבני משפחתו. על הקלטת היה רשום רק 'סבנה' ללא כל פרטים נוספים ובסרט נראה יוני במדים ליד
הלוחמים בסרבלים הלבנים, מיד לאחר חילוץ החטופים במטוס הבלגי 'סבנה' בלוד. אהוד ברק אסר
על יוני להשתתף במבצע מאחר ואחיו בנימין כבר שובץ בכוח הפורץ ולא התירו לבני משפחה אחת
להשתתף באותן פעולות.

א.א. :היו תגובות בכלי התקשורת על התערוכה?
אחונוב:פורסמו מספר כתבות על התערוכה:ב'מקור ראשון' ו'גרוזלם פוסט'.  כתבת של גל"צ ראיינה את עדו נתניהו, מישל קישקה ואותי בפתיחת התערוכה בירושלים.

מישל קישקה התראיין על הפרויקט בקול ישראל בצרפתית ובטלויזיה הצרפתית בערוץ 5 .
יו"ר הקריקטוריסטים היפני כתב על כך (מישל ספר לי), אך אין לי את הדברים.

פרסמתי 3 כתבות על הנושא: אחת ב'שפיץ' ושתיים ב'מעריב לילדים'.

התערוכה צולמה ושודרה בערוץ המקומי בירושלים.

נכתבו כתבות קטנות במקומונים של מודיעין (זאב בא לפתיחה במודיעין ודבר בפתיחה, יש לי קלטת).
לצערי לא הופק קטלוג. רק דף הסבר דו צדדי עם שתי קריקטורות של זאב ושל קירשן.

בתערוכה ביקר אחיו של יוני – עדו נתניהו וסיפר :
לאחר המבצע לא הייתי עד לשום דעת קהל . הייתי מכונס בתוך עצמי
והמשפחה בקשר לאסון שקרה לנו… אולי הקריקטורה הטובה בקשר לזה שראיתי, היא הקריקטורה מאנגליה, בה מראים
במאי – את אחד הבמאים, שעשו ( נעשו כמה סרטים על אנטבה לאחר מכן )
והבמאי אומר לשחקנים :" טוב, אז אתם הייתם באנטבה , אבל עכשיו תעשו את זה
בדרך שלי … " .

 

יוני נתניהו.ציור מאת רחל אחונוב.

ספק אם יש מבצע אחר של צה"ל שזכה לתגובות ויזואליות כה רבות ומגוונות כמו מבצע אנטבה ותבורך רחל אחונוב שדאגה לאסוף ולשמר את הכל כדי שאנחנו נוכל לעיין בהם בניחותה ולהיהנות מימים טובים יותר בתולדות ישראל כאשר צה"ל נחשב לצבא של גיבורים .

 

קריקטורה יפנית על המבצע.
לא נשאר אלא להצטער שהקריקטורות השונות לא קובצו בספר מיוחד.

קישורים רלבנטיים

מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית 
פרטים על רחל  איליה-אחונוב

איורים מאת רחל איליה-אחונוב

רחל איליה-אחונוב בפייסבוק

סיפורי קומיקס לחג החנוכה

אגודת המאיירים

אגדת מבצע אנטבה :המבצע בתקשורת ובתרבות הפופולארית

 כדור הרעם:סיפורו של מבצע אנטבה על פי ג'קי ירחי