ארכיון תג: קריקטורות

האמנים של מבצע אנטבה

 

קריקטורה  מאת דוש .לרגל מבצע אנטבה ב-4 ביולי 1976.

כתבה מיוחדת למלאת 30 שנה למבצע אנטבה .

המאיירת רחל אליה אחונוב ליקטה מכל העולם את הקריקטורות השונות שפורסמו בעיתוני העולם על מבצע אנטבה ,ויצרה בכך תערוכה מדהימה על הדרך שבה ראה אותנו העולם אז ב-יולי 1976.

ב-4 ביולי 2006– מלאו 30 שנה למבצע אנטבה המפורסם והמתוקשר שבמבצעים הצבאיים של צה"ל ומדינת ישראל שבו חולץ מטוס נוסעים חטוף בידי טרוריסטים גרמנים ופלסטינאים באוגנדה ארצו של הרודן הרצחני והמטורף אידי אמין .
משימה בלתי אפשרית ! "," מבצע פנטסטי ! ", " התקפת בליץ ישראלית באוגנדה…", " כל הכבוד צה"ל "," זה יום גדול לעם היהודי ", " נתתם שיעור לעולם כולו ", " אגדה נולדה; העולם חייב תודה לישראל ".


אלה היו חלק מכותרות העיתונים בעולם מיד לאחר 'מבצע יונתן', מהדורות החדשות ברחבי תבל הפסיקו את השידורים הרגילים ופתחו בדיווחים מלאי הערצה על תגובתנו הנחרצת נגד המחבלים , שעמדו לרצוח את בני הערובה. אזרחים רקדו משמחה ברחובות תל אביב.

 

המשמעויות הדרמטיות של המבצע שכמוהן לא היו בשום מבצע אחר של צה"ל לא חמקו כמובן משום איש ובעקבותיו החל מחול שדים של והנצחות באמצעי מדיה שונים . כבר שלושה ימים אחרי המבצע הודיעו האולפנים הוליוודיים והוצאות ספרים על כוונתם להכין ספרים וסרטים על המבצע אולי שיא עולמי במהירות תגובה תקשורתית .
מבצע אנטבה הניב לא רק ארבעה סרטי קולנוע ושפע ענק של ספרים תיעודיים ובדיוניים לילדים ולמבוגרים אלא גם שפע של קריקטורות איורים וכתבות מאוירות ברחבי העולם ,ואפילו כמה קומיקסים .
ו

קריקטורה מאת זאב

על נושא זה "מבצע אנטבה בעיני הקריקטוריסטים " הופקה ב-2001 תערוכה בינלאומית יוצאת דופן של המאיירת הידועה רחל אליה- אחונוב. היא אספה מקבץ מתוך אותן קריקטורות שהופיעו בעיתוני העולם במהלך המבצע ומיד לאחריו בחודש תמוז תשל"ו, יולי 1976 בתערוכה בשם : 'מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית"' לתערוכה מיוחדת. ב-2001 במלאת למבצע 25 שנה..

רחל אליה אחונוב.

רחל אחונוב הייתה בכיתה אל"ף כאשר התחולל המבצע ב1976 ולא זוכרת דבר מהתקופה ההיא. אבל לאחר איסוף ומחקר עצום מימדים של 4 שנים היא יצרה תערוכה על קריקטורות על המבצע . "מבצע יונתן דרך מראות העולם " שכללה קרוב ל-100 ק'ריקטורות מ16 ארצות .

אחונוב הצליחה לאסוף קרוב ל100 קריקטורות מ16 מדינות : ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה,אוסטריה , שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, וגם מצרים וכווית.ואפילו קריקטורה מיפן שהוכנה במיוחד לתערוכה על ידי יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי. תערוכה הוצגה אז במרכז ז'ראר בכר בירושלים. ובבניין העיריה במודיעין .
עד כמה שידוע לי מחקר זה הוא ראשון מסוגו בתולדות התרבות הפופולארית הישראלית לגבי התגובות הגראפיות ברחבי העולם על אירוע בתולדות ישראל. אפשר להשוותו רק לספר שכלל קריקטורות שהופיעו ברחבי העולם על משה דיין שהיה ללא ספק הדמות הישראלית המוכרת ביותר בעולם.לרגל מלאת 30 שנה למבצע הנה ראיון מיוחד על רחל איליה אחונוב על המחקר והתערוכה המיוחדים שיצרה על מבצע אנטבה :

 

א.א. : מה הביא אותך להתעניין בנושא מבצע אנטבה ?

אחונוב : הרעיון לתערוכה נולד לפני כ-10 שנים בעקבות ספר המכתבים הנוגע ללב של סגן-אלוף יוני נתניהו ז"ל, שנהרג במהלך הפריצה לבית הנתיבות בו הוחזקו החטופים. ' מכתבי יוני ' השאירו עליי רושם אדיר שלא הרפה ממני זמן רב אחרי קריאת הספר. ולאחריו שום דבר כבר לא היה כבעבר (ממש כך).
המילים של יוני לא נתנו לי מנוח ומצאתי את עצמי נודדת בספריות וארכיונים ברחבי הארץ, בניסיון ללמוד יותר על הפרשה באנטבה, על אישיותו המדהימה… ולהבין באותה נשימה מה בדיוק עובר עליי.
אישיותו של יוני השאירה עליי רושם אדיר ועוררה בי רצון עז ללמוד עוד על חייו ועל המבצע האחרון בו הוביל את לוחמיו לבית הנתיבות באנטבה.
חילוץ החטופים התרחש כשהייתי בסוף כתה א' אך למרות זאת לא זכרתי דבר מאותם ימים וזה הפריע לי מאוד. זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים נחקקו בי עמוקות, אך לא מהמבצע המדהים הזה שהסעיר את כל העולם..

 

דחף לא מוסבר הוביל אותי לארכיון הטלוויזיה והרדיו , קול ישראל וגלי צה"ל .
אז יצאתי למסע בארכיונים רבים ברחבי הארץ: באוניברסיטאות, קול ישראל, גלי-צה"ל, הטלוויזיה הישראלית והרדיו ), לספריות בבית אריאלה בתל-אביב, למרכז דיין לעיתונות ערבית באוניברסיטת ת"א, אוסף המיקרופילמים באוניברסיטה העברית בירושלים ועוד… לאסוף פיסות זיכרון..
במהלך הדפדוף בעיתונים המצהיבים הבחנתי במגוון מרשים של קריקטורות נהדרות שנעשו בהשראת המבצע והראתי אותן לתלמידי בסדנאות הקומיקס והקריקטורה שהעברתי במסגרות שונות. ההתרגשות הרבה שהן עוררו בקרב הילדים, דחפה אותי להמשיך הלאה ולהעמיק את המחקר.

במהלך העיון והדפדוף בעיתונים המצהיבים והמתפוררים הבחנתי במגוון קריקטורות מצוינות שנעשו בעקבות המבצע בארץ ובעולם. החלטתי לצלם ולהראות את האוסף לתלמידי בשיעורי הקומיקס והקריקטורה שאני מעבירה.

 

התלמידים פשוט נפעמו מהאהדה שהוקרנה בהן לישראל .וזה כבר דבר שאתה לא נתקל בו יותר. אני מצידי הופתעתי מאוד מעוצמת התגובות שהן עוררו בקרב הילדים. זה כל כך נגע בהם עד שהחלטתי להפוך את זה לפרויקט שיוצג לפני כל המדינה.
לכן המשכתי לפנות למקורות נוספים. ארכיון הקריקטורות באוניברסיטת קנט בבריטניה נענה לי והעשיר את האוסף בחומר רב. כשהיו בידי כ-70 קריקטורות מישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, הולנד, צרפת, קנדה, ברית המועצות, מצרים וכווית, פניתי למספר מקומות בהצעה שיציגו אותן בתערוכה מיוחדת במלאות רבע מאה למבצע. עירית ירושלים נרתמה לעזרתי. ניסים חזקיהו יו"ר אגודת הקריקטוריסטים הישראלים חיזק את ידי ומישל קישקה , המרצה שלי לקומיקס , תמך בי לאורך כל הדרך. הוא עודד אותי לפנות למקורות נוספים. התערוכה עלתה לראשונה בז'ראר בכר בירושלים בעיקר בזכותו. מעולם לא הפקתי פרויקט מורכב כל כך מבחינה לוגיסטית והייעוץ המקצועי הרב והלבבי שהעניק לי, האיצו את הגשמת הפרויקט.

ההענות החיובית של האגף לתרבות בעירית ירושלים ותמיכתו החמה של מישל ,הובילו לגל מקיף יותר של פניות, הפעם לנציגויות דיפלומטיות ומערכות עיתונים ביותר מ40 מדינות : באפריקה, כל יבשת אירופה ( מלבד מונקו וליכטנשטיין ),אמריקה הצפונית והדרומית , אסיה, המזרח הרחוק…
קבלתי עזרה רבה מאוד ממנהלי ספריות בארץ ובחו"ל (מעשרות מדינות) , שגרירויות, עיתונאים, קריקטוריסטים, מאיירים, שסייעו לי בהתלהבות באיתור חומרים נדירים ובתרגומי השפות הרבות.
השגרירויות הזרות בישראל שלחו לי מיידית כתובות של מערכות העיתונים הגדולים שהיו פעילים בשנת 76 : בבלגיה, דנמרק, דרום קוריאה, יוון, ספרד,שוודיה, שוויץ, תאילנד ישראל, ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטריה, שבדיה, הולנד, נורבגיה, פינלנד, איטליה, ברה"מ, אוסטרליה מצרים, כווית ואפילו מיפן.

צירים בשגרירויות ישראל ברחבי תבל התגייסו בהתלהבות לעזרתי: פקסים מלאי סולידריות לאומית נשלחו על ידם מיבשות רחוקות : קניה, אוסטרליה, סין, יפן, הודו, מכסיקו, קפריסין, צ'כיה, הונגריה, ועוד..
הופתעתי שרבים מנציגי ישראל יצאו בעצמם למסע איתור חומר במדינה בה הם שוהים בעקבות מכתבי. בארץ, ידידים רבים נרתמו לסייע לי בתרגום השפות הזרות שליוו את החומר : ערבית, ספרדית, הולנדית, איטלקית, נורבגית..במדינות שונות כמו הודו וסין הקריקטוריסטים המקומיים יצאו בעצמם בחיפוש אחרי קריקטורות רלבנטיות .אלא שהתברר שבמזרח הרחוק לא התעניינו במיוחד במבצע כשהתרחש והיו עסוקים בבעיותיהם שלהם
בזכות צוות המרכז לתרבות אמריקאית בירושלים, נוצר קשר עם הספריה לחקר הקריקטורה באוניברסיטת אוהיו בארה"ב וארכיון הקריקטורות בניו-זילנד.

יו"ר אגודת הקריקטוריסטים היפנית, נוריו ימנוי, כתב לי שהוא חושש שלא פורסמו תגובות מאוירות על המבצע במדינתו, לכן הוא שולח לי קריקטורה עכשווית מיוחדת שאייר כמחווה לאירוע ולישראל :
בקריקטורה שלו שהיא אחת מבין המקוריות שהוצגו בתערוכה נראה אידי אמין בצורת קינג קונג אוחז בידו מטוס וחייל ישראלי קטן לבוש בבגדי נינג'ה יפני שולח לעברו דוקרנים בצורת מגן דויד.

בקריקטורה שפורסמה בברית המועצות נראה החייל הישראלי כפירט המחזיק בדגל שודדי ים שבמרכזו מגן דוד עשוי מעצמות אדם. בקריקטורות שפורסמו בכווית ובמצרים הישראלים הוצגו כנאצים .

בתהליך ההכנה לתערוכה הושגו מספר מטרות:
הראשונה : העלאת קרנה של ישראל ברחבי תבל, בעיקר בלב מערכות התקשורת ההמונית בחו"ל.
מבצע יונתן ומצבנו הסבוך באיזור הפך שם לנושא לשיחה, לדיון והבנה לתגובתנו.
המטרה השנייה, הייתה לקרב את הדור הצעיר, שנולד למעלה מעשור שנים לאחר המבצע, לסיפור החילוץ המדהים באוגנדה. למשוך את תשומת ליבם של תלמידי ולו למספר דקות נוספות ולהעביר באמצעות הקריקטורה והקומיקס מסרים חשובים : שיעור מולדת , מורשת קרב … ציונות , אהבת העם והארץ.
בין הקריקטוריסטים הבולטים היו רענן לוריא ואורי הופמקלר ( שניהם עשו קריירה מוצלחת בארה"ב ), זאב( יעקב פרקש) , דוש, , מושיק..לין ,בני בורג ("הצופה") . בין הקריקטוריסטים הזרים: אוליפנט, גיילס, פלנטו, קיומינגס, ופריץ ברהנדט…, שסקרו את המבצע מהחטיפה ועד לשחרור בני הערובה . בין הדמויות בקריקטורות : יאסר ערפאת, אידי אמין ויצחק רבין זכרונו לברכה, שהי אז הנפשות הפועלות .כולם התייחסו למבצע בצורה אישית ומקורית והראו כמה קריקטורה טובה אחת שווה יותר מאלף מילים וכל קריקטורה הייתה מאמר פובלציסטי מבריק . ביקור בתערוכה, התבוננות בציורים וקריאת השורות הספורות המלוות אותם, שווה לספר היסטוריה, לשיעור מולדת, לאלף עיתונים .
א.א. :איזה קריקטורות היו מוצלחות ביותר לדעתך?
אחונוב : היו הרבה מאוד קריקטורות מצוינות. רוב הקריקטוריסטים הגדולים בעולם, התייחסו למבצע בהערצה.
בקריקטורה מוצלחת במיוחד שפורסמה בניוזויק נראה החייל הישראלי בצורת סופרמן האוחז בחטופים ומטיס אותם הביתה.בשיקאגו סאן טיימס נראתה ישראל כעורב ולצידו ארה"ב כנשר זקן הממתיק לו סוד ואומר "הצגה טובה".
אפשר להזכיר את הקריקטוריסט הולנדי, פריץ ברנדט שאייר שתי קריקטורות כמו קומיקס (בשני פריימים) בעקבות המבצע.
בקריקטורה השניה מופיע הכיתוב: 'אז ועכשיו.. המטרה יהודים'.וכמובן את הקריקטורה של דוש ז"ל  שבה נראה עם ישראל שפוף ב3 ליולי 1976 וב4 ביולי מניף את האבוקה של פסל החרות האמריקני . א.א. : רוב החומרים הם משנת 76 או שהיו גם מתקופה מאוחרת יותר?
א.א. :רוב החומרים בתערוכה אוירו מספר ימים לפני או מיד לאחר החילוץ. חוץ מאיור של שמואל כץ שהופיע בספר 'עזית באנטבה' מאת מוטה גור וקריקטורה שהוכנה כאמור במיוחד לתערוכה ע"י יו"ר איגוד הקריקטוריסטים היפני: נוריו ימנוי.
קומיקס מאת קירשנר
איורים נוספים שלא נכללו בתערוכה כללו  את איוריו של דן ארגמן לסדרת "מבצע יהונתן" של "איתן דרור ,הלא הוא שרגא גפני .ואת האיורים של יעקב קמחי  לספר "הפשיטה הגדולה שלי " של אוריאל אופק.א.א.

  )

מות יוני .איור מאת יוסי שטרן.

ציורים של יוני

א.א. יש קריקטורות של דמות ספציפית? של יוני או מוקי בצר?
אחונוב : המאייר יוסי שטרן ז"ל הכין סדרה של איורים על המבצע בעקבות הזמנה מעיתון 'טיים' בניו-יורק מיד לאחר שנודע על שחרור השבויים. באחד האיורים תיאר שטרן את מפקד הכוח שנפגע קשה, מבלי לדעת עדיין שמדובר ביוני נתניהו. האיורים לא הספיקו להגיע בזמן למערכת ופורסמו לראשונה רק לאחר חמש שנים בעיתון 'במחנה'.

יוני מט ליפול .איור מאת דן ארגמן לספר "ברק ורעם באנטבה" מאת "איתן דרור" ( שרגא גפני).

יש ציור גדול של יוני הנמצא בחדר עבודתו של פרופסור בן-ציון נתניהו (אינני יודעת את שם האמן). בירושלים  . היצירה המקורית נמצאת בבית הוריו של יוני בירושלים. עכשיו יש שם גם עבודה שלי על  יוני .
יש עוד שני איורים של יוני שמצאתי. אך לצערי, הם לא ממש דמו לו.

( : הצייר מ. אריה הכין פורטריט מיוחד של יוני במבצע באחד העיתונים שדווקא אותו לא גילתה אחונוב בעת המבצע שלה. הוא גם הכין קריקטורה מיוחדת של אידי אמין מצדיע לצה"ל לאחר המבצע. א.א. )

 

אחונוב : אני עצמי הכנתי איור בהשראת כריכת ספרו של עדו נתניהו: 'הקרב האחרון של יוני', לתערוכה 'לצבוע את השיר' של אגודת המאיירים, שהוצגה בית יד לבנים ברעננה. האיור נעשה לשיר 'ארץ הצבי' (בעקבות 'מבצע יונתן') שכתבה תלמה אליגון-רוז. דובי זלצר הלחין את המוסיקה הנפלאה, המלווה את שירתו של יהורם גאון.

 

יוני.איור מאת רחל אחונוב.

לא מצאתי איורים או קריקטורות ספציפיות על מוקי בצר.

קומיקס מאת זאב.

 א.א. : יש סיפור קומיקס ספציפי עליהם?
אחונוב: – התפרסמו יצירות קומיקס שאוירו על ידי: זאב (אחת), קירשן (מספר יצירות)

וכן יצירה מרשימה בסגנון ריאליסטי מאת Fabrizio Busticchi ש הסגנון שלו מזכיר קצת את הוגו פראט. שפורסם בעיתון האיטלקי: Corriere della Sera

עמוד דומה הופיע בעיתון צרפתי ,והם תיארו בצורה גראפית-קומיקסאית את המבצע פשוט בגלל המחסור בתצלומים  בין השאר הם טעו וציירו את דן שומרון  מפקד המבצע עם פניו של מוטה גור. ) .
אני עצמי איירתי עמוד קומיקס בהשראת אחד ממכתביו של יוני, שכתב להוריו ואחיו הצעיר עדו בשנת 69.

מכתבי יוני.קומיקס מאת רחל אחונוב.

 א.א: יצא לך לראות את סרטי אנטבה השונים? מה דעתך על כל אחד מהם?

אחונוב :כן. ראיתי את כל ארבעת הסרטים הקולנועיים ('מבצע יונתן', 'פשיטה על אנטבה', 'ניצחון באנטבה', 'מיס אנטבה') ואת רוב הסרטים התיעודיים וכן את המחזה המרגש: 'יוני' מאת גדי צדקה.
מכל הסרטים הקולנועיים שנעשו, הסרט 'מבצע יונתן' של מנחם גולן, הוא הטוב מכולם ולא פלא שהיה מועמד לאוסקר כסרט הזר הטוב ביותר. הסרט צולם בישראל מיד לאחר המבצע ואווירת הדרמה וההתרגשות ניכרת היטב בקרב השחקנים. רמת השחזור בסרט הייתה גבוהה ביותר, עד לדיוק בפרטי פרטים. אחת הניצולות (רותי גרוס) שבאה לבקר בסט בזמן הצילומים, נדהמה מהאותנטיות של מבנה הטרמינל הישן שהוקם בגני התערוכה . יהורם גאון (שגלם את דמותו של יוני) הביא את ידידו ארנן, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, שיסייע בייעוץ מקצועי והדבר אכן נתן את אותותיו. קטע שחזור הפריצה לבית הנתיבות בסרט הוצג לאחר מכן במסגרת הלימודים בבתי ספר צבאיים בארה"ב ובסרט תיעודי שנעשה לפני חמש שנים לזכרו של יוני.
לו היה ניתן להאריך את הסרט של גולן , אני מניחה שגם דמותו של יוני, הייתה מוצגת ברבדים עמוקים יותר.

א.א. :נתקלת בתופעות מיוחדות כאשר אספת את החומר?
אחונוב: סיפורים מיוחדים: במהלך איסוף החומרים, התרחשו כל מיני דברים, שאינני רואה בהם 'יד המקרה'…
כשהגעתי לראשונה לארכיון צה"ל גיליתי להפתעתי סרט נדיר מאוד בו צולם יוני, שלא היה מוכר
לבני משפחתו. על הקלטת היה רשום רק 'סבנה' ללא כל פרטים נוספים ובסרט נראה יוני במדים ליד
הלוחמים בסרבלים הלבנים, מיד לאחר חילוץ החטופים במטוס הבלגי 'סבנה' בלוד. אהוד ברק אסר
על יוני להשתתף במבצע מאחר ואחיו בנימין כבר שובץ בכוח הפורץ ולא התירו לבני משפחה אחת
להשתתף באותן פעולות.

א.א. :היו תגובות בכלי התקשורת על התערוכה?
אחונוב:פורסמו מספר כתבות על התערוכה:ב'מקור ראשון' ו'גרוזלם פוסט'.  כתבת של גל"צ ראיינה את עדו נתניהו, מישל קישקה ואותי בפתיחת התערוכה בירושלים.

מישל קישקה התראיין על הפרויקט בקול ישראל בצרפתית ובטלויזיה הצרפתית בערוץ 5 .
יו"ר הקריקטוריסטים היפני כתב על כך (מישל ספר לי), אך אין לי את הדברים.

פרסמתי 3 כתבות על הנושא: אחת ב'שפיץ' ושתיים ב'מעריב לילדים'.

התערוכה צולמה ושודרה בערוץ המקומי בירושלים.

נכתבו כתבות קטנות במקומונים של מודיעין (זאב בא לפתיחה במודיעין ודבר בפתיחה, יש לי קלטת).
לצערי לא הופק קטלוג. רק דף הסבר דו צדדי עם שתי קריקטורות של זאב ושל קירשן.

בתערוכה ביקר אחיו של יוני – עדו נתניהו וסיפר :
לאחר המבצע לא הייתי עד לשום דעת קהל . הייתי מכונס בתוך עצמי
והמשפחה בקשר לאסון שקרה לנו… אולי הקריקטורה הטובה בקשר לזה שראיתי, היא הקריקטורה מאנגליה, בה מראים
במאי – את אחד הבמאים, שעשו ( נעשו כמה סרטים על אנטבה לאחר מכן )
והבמאי אומר לשחקנים :" טוב, אז אתם הייתם באנטבה , אבל עכשיו תעשו את זה
בדרך שלי … " .

 

יוני נתניהו.ציור מאת רחל אחונוב.

ספק אם יש מבצע אחר של צה"ל שזכה לתגובות ויזואליות כה רבות ומגוונות כמו מבצע אנטבה ותבורך רחל אחונוב שדאגה לאסוף ולשמר את הכל כדי שאנחנו נוכל לעיין בהם בניחותה ולהיהנות מימים טובים יותר בתולדות ישראל כאשר צה"ל נחשב לצבא של גיבורים .

 

קריקטורה יפנית על המבצע.
לא נשאר אלא להצטער שהקריקטורות השונות לא קובצו בספר מיוחד.

קישורים רלבנטיים

מבצע יונתן בראי הקריקטורה העולמית 

פרטים על רחל  איליה-אחונוב

איורים מאת רחל איליה-אחונוב

רחל איליה-אחונוב בפייסבוק

סיפורי קומיקס לחג החנוכה

אגודת המאיירים

אגדת מבצע אנטבה :המבצע בתקשורת ובתרבות הפופולארית

 כדור הרעם:סיפורו של מבצע אנטבה על פי ג'קי ירחי 

 

הרב נבון : על אמן הקריקטורות והקומיקס העברי הראשון

פורטריט עצמי של אריה נבון .

אדם אחד היה אחראי כמעט לבדו ליצירת אמנות הקריקטורות בארץ ישראל ולחכמה מהדוגמאות המפורסמות ביותר שלה ,ליצירת סרט האנימציה הראשון בארץ ישראל וליצירת סדרות הקומיקס המתמשכות בשפה העברית בשיתוף פעולה עם המשוררת לאה גולדברג. אותו אדם הפך גם לאחד ממעצבי התפאורות הפוריים והמפורסמים ביותר של התיאטרון בישראל
שמו של אותו יוצר רב גוני שהאמנות הפופולארית והגראפית בישראל חייבת לו כה הרבה הוא אריה נבון

אריה נבון . צילום.
אריה נבון נולד באוקראינה ב-1909 והחל להתעניין באמנות ובעיקר בציור ורישום מגיל צעיר . במשפחתו של נבון היו חמישה ילדים ושלושה מהם הפכו לציירים . שני אחיו חיים וזאב היו גם הם ציירים, שניהם בוגרי בית הספר לאמנות בירושלים "בצלאל", חיים נבון למד שם עם הצייר והמאייר המפורסם לעתיד נחום גוטמן שהחשיב אותו לבעל כישרון גדול .
אבל אף אחד משני האחים נבון לא זכה להצלחה אומנותית ואף אחד מהם לא הצליח להתפרנס מאמנות . זאב נאלץ להתפרנס כמורה לציור בעוד שחיים ניסה את מזלו כגרפיקאי בארה"ב אך ללא הצלחה. רק האח הצעיר אריה מצא את עולמו באמנות ובתחומים שונים ומגוונים ביותר .

הקריקטוריסט העברי הראשון

קריקטורות  של אריה נבון  על בריטים ומעפילים.

אריה נבון עצמו היגיע לארץ ישראל ב-1919 בגיל 10 על סיפון הספינה הרוסית המפורסמת "רוסלאן" שעל סיפונה היגיעו ביחד איתו ובני משפחתו שאר ראשוני העלייה השלישית ( על נוסעי ספינה זאת וקורותיהם לאורך השנים עד שנות השישים חיבר הסופר דן צלקה רומן ענק הנחשב ליצירת מופת של הספרות העברית בשם "אלף לבבות ") .
אריה נבון בניגוד לאחיו לא למד אמנות בדרישת הוריו שהעדיפו שילמד משהו "מעשי " ושלחו אותו לבית ספר למסחר ב ניגוד לרצונו . הוא לא התגלה ככשרון גדול במסחר אבל לעומת זאת ותוך כדי הלימודים נמצא שהוא מצטיין ברישום ומהר מאוד החל לצייר קריקטורות .
שני אחיו של אריה נבון שלחו גם הם את ידיהם מדי פעם בקריקטורות עבור עיתוני ההומור שיצאו מידי פעם בארץ ישראל לרוב לקראת פורים. אבל רק אריה נבון עצמו הפך לקריקטוריסט המקצועי הפעיל הראשון של הישוב העברי בארץ ישראל . הוא החל לפרסם קריקטורות גם הוא בעיתוני הומור וב-1928 בעיתון "דואר היום " של איתמר בן אבי אם כי על אלה לא קיבל כל תשלום בן אבי אף נתן לקריקטורות שאותם פרסם נבון אצלו שם עברי למהדרין "תחדיד " ולקריקטוריסט את ההגדרה העברית "מחדד" אבל השמות העבריים לא התקבלו משום מה בידי הציבור ונישארנו עם המילים הלועזיות .

הכוכב של "דבר"

קריקטורות  מהעיתון "דבר"

 

אריה נבון, תשעה באב- למחרת תשעה באב, התקיימה בירושלים הפגנת אדוקים קיצוניים נגד הממשלה והמדינה, 1953

בסופו של דבר זכה נבון לעבודה בעיתון ההסתדרות "דבר" בהזמנתו של העורך ברל כצנלסון והיה הקריקטוריסט שלו במשך לא פחות משלושים שנה מ-1933 עד 1964 כאשר בכל יום ויום בשנים אלה פרסם קריקטורה ימית על ענייני השעה להוציא תקופה ב-1934 שבה שהה בלימודים בפאריס וגם אז המשיך לשלוח רישומים וקריקטורות ל"דבר בקריקטורות שפרסם בעיתון דבר היה סגנון מיוחד שהצטיין במינימליזם : באמצעות מספר מועט של קוים דקים נקיים ומלאי חיים הוא הצליח לעצב אתה דמויות המרכזיות של תקופתו ואת מאפייניהם השכיל ליצור אווירה להביע רעיון ולמצות מצב. רישומיו שיקפו את האקטואליה של החברה הישראלית ואת מעורבותו כאמן בחברה בפוליטיקה בתרבות ובתיאטרון הישראלי .הוא היה מפרסם לא רק קריקטורות חברתיות ופוליטיות אלא גם רישומי קריקטורות של אישים מעולם הפוליטיקה הספרות ושל שחקני תיאטרון בהצגותיהם.

קריקטורה שצונזרה בידי השילטונות הבריטיים".

הקריקטורות שלו זכו להצלחה גדולה והיו החלק הפופולארי ביותר של העיתון ביחד עם שירי ה"טור השביעי" של אלתרמן אם כי הרגיזו את הצנזורה הבריטית שלא פעם פסלה קריקטורות של על עינייני השעה ועל מאבק הישוב בבריטים . למשל הקריקטורה הידועה בשם "פשיטת רגל " שבה מגף בריטי נראה דורס ספינות מעפילים . פעם הצנזורה אף סגרה את דבר לעשרה ימים בגלל קריקטורה שלו .הקריקטורה הייתה בעקבות אירוע שבו פצעו הבריטים 11 ילדים ובקריקטורה תוארה הילדים פצועים בבית חולים ורופא מתפעל "איזה צלפים נהדרים איך הצליחו לפגוע במטרות כל כך קטנות ?" כתוצאה לעיתים קרובות היה נבון מעביר קריקטורות על נושאים אקטואליים לימי התנ"ך כאילו מדובר בנושאים רחוקים …
הוא הרגיז לא רק את הבריטים. הקריקטורות של נבון בניגוד לאלה היום גרמו לאיומים של קוראים רבים ולטלפונים ומכתבים נזעמים שהם יפסיקו את חתימתם על העיתון . במיקרה אחר פרסם נבון קריקטורה שמתחה ביקורת על חוסר הנימוס של נהגי "דן " למחרת הריצו עשרות נהגי "דן " מכתבים למערכת שבהם הצהירו על הפסקת חתימתם לעיתון .
אם כי הקריקטורות של נבון דנו באירועי היום כמה מהן נותרו מוצלחות ומרגשות גם היום : למשל קריקטורה של הרודן הסובייטי סטלין עומד בבית קברות בין מצבות חבריו שהוצאו להורג בפקודותיו ומרים כוסית :לחיים ! יחיו מחוללי המהפכה " .

מפורסם במיוחד הוא  ציור ממלחמת העצמאות של הר הקסטל שנכבש זה עתה כובש כובע גרב כובעם של לוחמי הפלמ"ח והשיירות עוברות מתחתיו או הקריקטורה של יתושים העומדים מיואשים לאחר המצאת הדידי טי ואחד מהם אומר לשני "ראה מה הכינו לנו בני האדם " והשני מרגיע אותו "ממילא הכינו לעצמם את פצצת האטום"…

בראשית ימי המדינה נבון פירסם את הדמות של גיבור הקומיקס הוותיק שלו מ"דבר לילדים" אורי מורי, בקריקטורות בתור הישראלי הקטן הלובש כובע גרב המייצג את המדינה שזה עתה נולדה במשימות לאומיות שונות שאותן הוא פותר בדרכים גרנדיוזיות ומצחיקות. דמות שוריאציה שלה הייתה שרוליק של דוש שזכתה לפרסום גדול יותר .ואז באו ימי ראשית המדינה ובעיותיהם שאת כולם תיאר נבון ברישומיו עד 1964 ומאז ואילך הקדיש את עצמו לחלוטין לתפאורות .

אבי סרטי האנימציה 

 

ברוך אגדתי מחלוצי הקולנוע בארץ ישראל , ציור של אריה נבון .

ככל הנראה ב-1934 אייר  נבון את סרט האנימציה (או "ציור נוע  " כפי שהגדיר הסרט את עצמו )  העברי הראשון  שנעשה בארץ ישראל  " הרפתקאותיו של גדי בן סוסי" . הסרט הופק  בידי  האמן והרקדן  המפורסם ברוך אגדתי (( וגם יוצר האדלויאדות לפורים בתל אביב ) ובידי אחיו יצחק אגדתי  שהיו מחלוצי הקולנוע  בארץ ישראל   אגדתי יצר  כבר קטע אנימציה קודם  אולי גם הוא בשיתוף פעולה עם נבון.  היה זה סרט פרסומת לחברת הנעליים של כתר יצחק הוז שבו תואר קרב אגרוף בין נעל של יצחק הוז ונעל של חברה מתחרה בזירת אגרוף עם ניצחון ברור לנעל של יצחק הוז שלאחריה מתחיל גל הזמנות כלל עולמי לנעל זאת .

 

 

קטע מסרט פירסומת מצוייר של אגדתי ונבון על קרב איגרוף בין שני מוצרים.

 .." הרפתקאותיו של גדי בן סוסי " היה סרט שחור לבן אילם  של כעשר דקות שאת התסריט כתב לו אביגדור המאירי .נבון צייר את ציורי הסרט וברוך אגדתי ואחיו יצחק צילמו אותם . הסרט שהזכיר את הסרטים המצויירים של שנות העשר והעשרים תיאר את עלילותיו הסוריאליסטיות   של צעיר יהודי ממוצא תימני  המחפש נואשות אחרי פרנסה  ואהבה ברחובות תל אביב שתוארו בכתובות מחורזות שליוו את הסרט עלילות שמתגלות כולן בסופו המשמח  של הסרט כחלום בלהות  . ההפקה הייתה מסוככת ביותר ( נבון סיפר שהאורות של הפנסים שהאירו את הציורים בעתה צילומים משכו אליהם זבובים ואלה נעמדו על הציורים . ובהסרטת הנסוי הופיעו זבובים פוטוגניים אלה בסרט בגודל של פילים …)   הסרט רץ שבוע אחד בקולנוע "עדן " בתל אביב . ולאחר מכן נשכח . אם כי בשנים האחרונות הוא מוקרן פה ושם בפסטיבלים של אנימציה בסינמטק. "וולט דיסני עשה זאת  טוב יותר  " הודה נבון אבל כסרט ראשון מסוגו הוא מרשים למדי והדמיון שמופגן בסרט הוא כזה שיכול להתחרות בזה שהופגן במיטב הסרטים המצויירים ה סוריאליסטיים של התקופה בחו"ל  . מרשים במיוחד הוא קטע שבו מתארך לפתע צווארו  של גדי בן סוסי כצוואר ג'יראף קטע שמראה על הדמיון הסוריאליסטי שהופגן בסרט.

 

תמונה מ"הרפתקאותיו של גדי בן סוסי" סרט האנימציה הארץ ישראלי הראשון.

"גדי בן סוסי "יכול היה לפתוח עידן בסרטי האנימציה בארץ ישראל אבל למרבית הצער סרטי אנימציה נשארו נדירים בקולנוע הישראלי  גם עשרות שנים אחרי כן וסרטו של נבון נשאר בגדר יחיד במינו .

  בכל אופן עשרות שנים לאחר מכן בפאריס ב-1956  עשו התסריטאי  איצ'ה ממבוש והצייר יעקב אגם סרט קצר שהיה מבוסס על רישומיו של נבון  בשם "דרך זמר במדבר " הסרט הוסרט בשתי גרסאות עברית וצרפתית. הגרסה  הצרפתית זכתה לפרס.

 

אמן הקומיקס

המשוררת לאה גולדברג. רישום מאת אריה נבון .

אריה נבון הפך גם למאייר ידוע מאוד של ספרי ילדים. ב-1932 אייר את הספר הראשון שלו "חכמת הבהמות " של אביגדור המאירי .במהלך שנות עבודתו אייר נבון יותר מ50 ספרים בהם "עלילות מיקי מהו" של המשורר אברהם שלונסקי . בשנים אלה אייר גם את ספריהם של לאה גולדברג ונתן אלתרמן שהיו ידידים טובים שלו.
"מן הצד" היה נבון גם מצייר סיפורי קומיקס עבור העמוד האחרון של המגזין דבר לילדים החל מ1936 ועד1954 , סיפורים שאת רובם כתבה עבורו המשוררת לאה גולדברג שהייתה ידידתו הטובה. לטענתו של נבון בשנים מאוחרות לאה גולדברג הייתה מאוהבת בו אהבה חד סתרית "אהבה אומללה" כהגדרתו ..
לאה גולדברג הייתה למעשה כותבת הקומיקס הראשונה בשפה העברית ובשפות אחרות וככל הנראה הסופרת הידועה הראשונה בכל שפה שהיא שעסקה בתחום זה . היא בניגוד לסופרים רבים אחרים מעולם לא ראתה בכתיבת סיפורי קומיקס כדבר שמתחת לכבודה .רק ס ופרים ידועים מעטים כתבו אחריה גם הם סיפרי קומיקס אנשים כמו פנחס שדה פוצ'ו ואתגר קרת .לאמיתו של דבר "שירי ההבאי " שחיברה גולדברג עבור ציוריו של נבון מספרם הוא כפול ממספר שיריה הרציניים יותר לילדים והם מגיעים עד יותר מ450 פרקי שיר .
את היצירות האלה שחיברה עם נבון אפשר לחלק לשני סוגים : מהם שהיו תלויים בציור ובאו בעיקבותיו בסדרות הקומיקס כמו אורי מורי ואורי כדורי שנוצרו בידי נבון ולא גולדברג . הקומיקסים של נבון היו למעשה ציורים מסופרים שלהם כתבה לאה גולדברג שירים לאחר שהביא לה אותם נבון שיצר את הסיפור והרעיון והיא הייתה מחברת להם במהירות הבזק שירים שתיארו את העלילה לדברי נבון החרוזים התחרזו אצלה כמו מאליהם. והחרוזים שלה השתלבו היטב בציורים של נבון שאותם ליוו כיצירה שלמה אחת . לעיתים קרובות ניכרת התלות של השיר בציור ויש אף איננו מבינים במלואו אתה שיר מבלעדי הציור והיצירה היא כולה אחדות של שיר וציור . מצד שני קשה להבין ציורים רבים ללא השירים המתלווים אליהם. האחד הכרחי לשני.
ומהם שהציור רק ליווה את הטקסט ואין לקרוא להם קומיקס כתוצאה כמו "מר גוזמאי הבדאי ", "הביבר העליז " , ו"המסע הגדול " והם בבירור בעיקר הפרי היצירה של גולדברג שהאיור של נבון רק מתלווה להם ולא משמש כמקור .

לעיתים קרובות הסיפורים של נבון וגולדברג מתארים עולם הפוך שבו משתנים כל הסדרים המוכרים לקורא ושבו נודדים הגיבורים אורי מורי, גדי גד, הכלב גורי ואחרים .
הסיפורים המצויירים של גולדברג ונבון זכו להצלחה עצומה בקרב הילדים . אמנם מבקרים התלוננו על "מעשי ההרפתקאות המוזרים והמשונים והדמיון הבלתי מרוסן שאינו בוחל בשום דבר" אבל הקוראים הילדים התעלמו מביקורת זאת ורובם ככולם נהגו להתחיל בקריאת העיתון דווקא בעמוד האחרון..
הסיפורים התחלקו גם לשני סוגים נוספים ,כאלה שבהם כל חלק עומד בפני עצמו ואילן לו קשר לסיפורים האחרים בסדרה להוציא הדמות הראשית וכאלה שבהם יש מעין סיפור בהמשכים שמתארות באופן סיבתי פחות או יותר את הרפתקאותיו המתמשכות של הגיבור לרוב אורי מורי עד לסיום הטוב או האבסורדי .מעניין שדווקא בשתי השנים הראשונות לשיתוף הפעולה בין נבון וגולדברג הנשיים נהגו ליצור יותר סיפורים בהמשכים בניגוד לתקופה שלאחר מכן ומאז הסיפורים הפכו למורכבים פחות אבל מהודקים יותר . ברבים מהם היו נושאים אקטואליים שהיו קשורים לחיי הישוב וגם למלחמת העולם השניה שהתחוללה ברקע בזמן חיבור רבים מהסיפורים.

אורי מורי וידידיו

דמויות הקומיקס של אריה נבון ולאה גולדברג.

סיפורים אלה כללו סדרות ידועות בעלי אופי הומוריסטי פנטסטי ובראשן הראשונה שבהן סדרת "אורי מורי".אחת מסדרות הקומיקס הראשונות שהופיעו בארץ ישראל ( רק עלילות מיקי מהו ואליהו של עמנואל יפה קדמה לה בארץ ישראל ) החל משנת 1935. ואחת המאריכות ימים יותר מכולם .

 

אורי מורי והרפתקאותיו בלב הים .

אורי מורי היה ילד ארץ ישראלי שובב ( אם כי בפרק הראשון נרמז שהיגיע לארץ ישראל מהגולה כמו אריה נבון בילדותו ) אך מרגע שהיגיע הפך ל"צבר" לכל דבר .נראה שהיה זה אורי מורי שהפך את הילד הארץ הישראלי למזוהה עם צמח הצבר עוד מסיפורו הראשון שבו קופץ אורי מורי הצבר אל תוך סל צברים שנישא על ראש ערבייה ואוכל את הצמחים וניצל מערבים מבקשים לקלף את הצבר בסכין ובתעלול אחר הוא מהתל בתייר ששותל אותו כצבר אמיתי באדמת עציץ לצידם של קקטוסים
הרפתקאות נוספות של אורי מורי כללו גם התנחלות מתחת למים בכרך ה' מ-1938 הוצג אורי מורי כימאי לא יוצלח אך ערמומי העובר ושייט במלא הרפתקאות בספינה ועובר התמודדות עם רב החובל הרגזן של הספינה.

מורי -אורי ,אחיו של אורי מורי .

בכרך ג' של דבר לילדים הופיעו הרפתקאותיו של "מורי –אורי " אחיו הקטן והשובב אפילו עוד יותר של אורי מורי כשכל הרפתקה תיארה תעלול אכזרי כל שהוא שביצע השובב ואת עונשו של הילד בסגנון סיפורי "מקס ומוריץ " של הינריך בוש . סדרה זאת לא החזיקה מעמד זמן רב אולי נמצאה כלא חינוכית יתר על המידה. אולם במורי –אורי ניתן לראות הקדמה לסיפורי תעלולנים מאוחרים יותר כמו קופיקו ודני דין הילד הרואה ואינו נראה .
הרפתקאות נוספות של אורי מורי הופיעו הן בצורת רצועות קומיקס והן כציורים בודדים שהופיע בשנים 1935 , ,1936 , 1938 , הוא חזר בכרך י ב-1940 שבו הופיעו הרפתקאות של אורי מורי והפעם בשיתוף פעולה עם דמות ידועה אחרת של נבון וגולדברג החמור החכם וניסה את כוחו כרועה כחקלאי וכדייג .

בכל הסיפורים אלה הוצג אורי מורי בתור "הצבר" הטיפוסי ,אמיץ ונוטה לתעלולים ובתוך כדי כך מבצע שגיאות מטופשות כתוצאה מחוסר תכנון ו מחשבה לטווח הארוך  ( אבל בכך לא השתנה הרבה מאז ימי אורי מורי ).

אורי מורי חזר שוב ,לדפי דבר לילדים בכרכים יח , יט כ כא ( ציורים בודדים על אורי מורי ) , בשנים -1951 -1948 הופיעו בכרכי "דבר לילדים " ציורים וסיפורים של נבון והפעם ללא חרוזים מלווים על עלילות אורי מורי שבהם הוא הוצג כסמל הישראלי הצעיר שפותר בעיות שונות שמעיקות על המדינה הצעירה בצורה משעשעת וחריפה.

אורי מורי בין הזאבים.

למשל פותר את בעיות המחסור בדיור ובעיות לימוד העברית לעולים הרבים שהגיעו לארץ פותר את בעיית המחסור בספינות ( הוא מגדיל אוניות צעצוע לגודל מלא ) מסדר את האוורור ברחובות תל אביב ,נלחם בשוק השחור ( הוא צובע אותו בלבן )מייבש את החולה ועוד הרבה.בשנים אלה היו עלילותיו של אורי מורי מיוחסות רק לבנון אולם בשלב מסוים חזרו אליהם החרוזים ואין זה ברור אם גם לאה גולדברג חזרה לדמות שעזרה ביצירתה או שמה גם החרוזים היו פרי יצירתו של אריה נבון הרב תחומי .

אורי מורי וישראל "סבא".

אורי מורי ורצועת עזה.

אורי מורי הופיע בפעם האחרונה ב-1967 בציור בודד שבו הוא טס לחלל וברטרוספקטיבה לזכר 30 שנה מאז שנוצר לראשונה בכרך 37 חוברת 31 . העמוד הביא את הסיפור הראשון על אורי מורי שבו הוא רכוב על גמל עולה על עץ תמרים ומושאר שם בידי הגמל . אורי מורי סיפר שם על עצמו בגוף ראשון . .
" הנה כך רכוב על גמל כמצויר למעלה הגעתי לארץ ולדפי "דבר לילדים" ביום י"ג בחשוון תרצ"ז . הוספתי לשוטט על דפי העיתון במשך שנים רבות . רבים מהוריכם שהיו קוראי דבר לילדים בילדותם זוכרים בוודאי את הרפתקאותי הרבות. חבלי הסתגלותי לגמל ,לתמר ולשיח הצבר ,עמלי והמצאותי בבניין הארץ , הנמל הקבוץ ועוד ועודץ ובמיוחד מעשי הקונדס שלי ושל חברי-אורי כדורי, הכלב גורי , החמור החכם ,אפרוח בולבולמח , רם קיסם , דן העצלן ,אלעזר המפוזר, סעדיה מרבדיה ,דן הצנחן , הסיפורים " עולם הפוך" ועוד ועוד . ( כל אלה הם כמובן גיבורי סדרות הקומיקס האחרות של נבון ולאה גולדברג.א.א.).
"לפני שנים אחדות יצאתי לחופשה ואינני מופיע עוד על דפי "דבר לילדים " אולם רצוני עז לחזור אליכם באחד הימים אם בצורת קבצים שאליהם יאספו כל מאורעותי והרפתקאותי ואם בסדרות חדשות מעל דפי העיתון . אני מקווה כי יום אחד יתפנה אבי מולידי אריה נבון מטרדותיו ועבודותיו הרבות וישוב ויפגיש אותי איתכם להנאתי ולהנאתכם. כמקדמה כאות רצון שלח לגליון הזה פרק מסדרה חדשה " אורי מורי יוצא למסע לירח "בו תראוני הקטן באלופי ישראל שהחל את דרכו בחיים על דבשת גמל עולה ומגיע עד מרומי החלל אמן יהי רצון".
בתמונה נראה אורי מורי חבוש כובע טמבל מעופף אוחז בלון בדרך לירח כשהוא מניף את אצבעו ביאוש לחללית עוברת שעליה כתוב "טיל לירח" בבקשה "אפשר לקבל טרמפ? " .נבון הקדים כאן כנראה את רעיון "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " של דוגלאס אדמס בכמה שנים טובות. אבל למרבית הצער אותו סיפור "אורי מורי יוצא למסע לירח " שתמונה זאת הייתה אמורה להיות חלק ממנו לא פורסם מעולם מי יודע אולי הוא שמור אי שם בעיזבונו ..
נראה שאורי מורי היא הסדרה הזכורה ומאריכת הימים מכל אלה שיצרו נבון וגולדברג  במשך השנים .

סדרות קומיקס נוספות של נבון וגולדברג היו:
1. הרפתקאותיו של גורי .מ-1936 על עלילות כלב שובב שברדיפה אחרי זוג מכנסיים מסתבך עם המשטרה ומוצא את עצמו על גב ענן בשמיים אחראי לפעולות הגשם על האדמה וממטיר מים לטובת הישוב העברי אגב מלחמה עיקשת בנשרים הרעים .

 

2. אורי כדורי 1937. יצא כספר ב-1984 .

3. גדי גד בעולם הפוך. 1938 . על ילד שמגיע לעולם שבו הכל הפוך מעולמנו.


4. רם קיסם .כרך 6 , 1939 .על עלילות ילד צנום שמבצע פעולות שונות לטובת הישוב העברי כמו קניית מעילים רק מתוצרת עברית !
5. הרזה והשמן . כרך 7 , 1940
6. אלעזר המפוזר . כרכים 7- 8 1940-1941 .


7. החמור החכם . 1941 . יצא בספר "החמור החכם ועוד חיות" . 1986.

 

8. אורי החלוץ בונה קיבוץ. כרך 11 1941.

9. דן הטיס כרך 11 . 1941.
10. קטינה הגדול /קטינה החיל .כרך 12 1941. הרפתקאותיו של  ילד חייל חייל במאבק כנגד הנאצים .

11. אפרוח בולבולמח . כרך 13 1942.יצא כספר ב-1997                              בהוצאת ספרית הפועלים.

האפרח בלבולמח / לאה גולדברג


12. ברוזים . 1942.
13. דן העצלן 1943-1944 . החרוזים היו באופן יוצא דופן בידי "שמשון" , צייר נבון.הסיפורים היו על ילד עצל במיוחד וכנראה שהסדרה נמצאה לא חינוכית ביותר שכן בשלב מסוים היא השתנתה ל"דן שהיה עצלן " ותיארה את מעשי חריצותו של זה.
14. בביבר העליז 1944-1945 . יצא כספר ב-1947 וב-1976 . סיפורים של גולדברג עם ציור .
15. מר גוזמאי הבדאי . 1945.כרך 16. סיפורים עם ציור.
16. המסע הגדול . סיפורים עם ציור.
17. סעדיה מרבדיה . כרך 22 1952 . מאת נבון ואיתאי ( אוריאל אופק ?)
נבון צייר קריקטורות בודדות בלבד בכרך 23 של דבר לילדים ללא דמות מאחדת כפי שהיה עד אז . הוא חזר לקומיקס עם הסדרה ההרפתקנית.

רן הצנחן.. דבר לילדים כרך כד תשי"ד 1954 . על עלילות צנחן והקופיף שלו בג'ונגל שם הם נתקלים בפראים שתחילה למנסים לאכול אותו ולבסוף סוגדים לו כמו לאל. בסיפור זה יש כבר נטייה ברורה לסוג סיפור הקומיקס "ההרפתקני "  הלא הומוריסטי שיתחיל להיות דומיננטי בעיתונות הילדים העברית מכאן ואילך .
לאחר מכן נפסקה השתתפותו הסדירה של בנון בדבר לילדים הוא חזר לשדה הקומיקס עוד פעם אחת אחרונה עם סיפור מלחמתי שהיום יראה "לא פוליטיקלי קורקט " בצורה קיצונית
" עוזי נלחם במדבר" ב כרך כז , 1957 צייר נבון חרז איתאי ( אוריאל אופק?) על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בערמתו על גדודים שלמים של מצרים בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת על עלילות חייל כעברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים מטומטמים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת.

סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים

 

 
 
 
 
עוזי נלחם במדבר ( ובערבים)  הפרקים הראשונים בסדרת הקומיקס האחרונה  של אריה נבון .

ובכך הסתיימה פעילותו של אריה נבון בתחום הקומיקס .
לאחר מותה של לאה גולדברג אריה נבון בחר מעיזבונה את שיריה ורישומיה הטובים ביותר והוציא אותם כספר "שארית החיים " .
צייר התפאורות
אריה נבון

צייר התפאורות 

ציורי הבמה והתפאורות והתלבושות  של המחזמר המפורסם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר ".

נבון  היה גם צייר תפאורות להצגות מהפוריים ביותר ואולי הפורה ביותר שידעה ישראל .הוא החל ב-1948 בזמן מלחמת העצמאות  כתפאורן של ההצגה בתיאטרון הקאמרי   "הוא הלך בשדות "  על פי ספרו ובהמלצתו של הסופר משה שמיר עצמו שאהב את יצירתו וגם בהשפעת הסדרה "באוהלי פלמ"ח" שצייר ב-1948 ותיארה את אנשי הפלמ"ח כפי שהם.  .הצגה זאת הפכה לאחת המפורסמות ביותר בתולדות התיאטרון הישראלי מאחר שהייתה הצגה הראשונה שהיציגה לפני הצופים את המציאות שבה חיו הם עצמם המציאות של הלוחמים אנשי הקיבוץ והשחקנים דיברו בה לראשונה בעברית פשוטה מדובר ולא מליצית דקלומית כפי שהיה מקובל עד אז בתיאטרון  המחזה הזה שינה את פני התיאטרון העברי אך יותר מכל זכו בו לשבחים התפאורות המינימליסטיות של אריה נבון .הללו אף לא נבנו כלל כי אם צוירו בכמה קוים כפי שעשה בקריקטורות שלו : הר .שדה .חורשה .ופה ושם הוסיף נבון גג אוהל או מדורה שסביבה רקדו הפלמחניקים.  .
נבון הכין בעקבותיה תפאורות ללא פחות מ150 הצגות ובין הבולטות ביותר בינהן ניתן לממנות את " "מלכת שבא " ו" שלמה המלך ושלמי הסנדלר " של סמי גרונימן ( 1964)  את "פונדק הרוחות "של נתן אלתרמן  " את המחזמר המפורסם "קזבלאן " של יגאל מוסינזון את "כתר בראש " של יעקב שבתאי "  "פיטר פאן " של ג'מס בארי  ועוד רבים אחרים .כן איר את התמונות לגירסת הספר של מחזה הילדים המפורסם של אברהם שלונסקי "עוץ לי גוץ לי ".  רבות מהתפאורות שלו היו יצירות מקסימות ממש מהן מורכבות מהן פשוטות ואחדות מהן עוצרות נשימה ממש. לא פעם נשמעו מחיאות כפיים עם פתיחת המסך לכבוד התפאורה שלו שהיו רבות יותר ממחיאות הכפיים שהושמעו עם ירידת המסך עבור ההצגה כולה.

 הוא החל להתמקד בתיאטרון  וקיבל משרה קבועה בתיאטרון הקאמרי  ( עם כי מידי פעם עשה עבודות גם לתיאטראות אחרים בהסכמת הקאמרי כמו "חנה סנש " של אהרון מגד ו"האוצר " של שלום עליכם  בתיאטרון "הבימה "  "הלילה איש " מחזהו התנ"כי של משה שמיר על פי מגילת רות בתיאטרון חיפה והמחזמר "קזבלאן " בתיאטרון של גיורה גודיק ) וכתוצאה נטש למרבית הצער את עבודתו כקריקטוריסט ב"דבר".

ב-1993 נערכה במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן תערוכה של עבודות נבחרות של נבון לתיאטרון ופורסם קטלוג של תערוכה זאת בשם "עבודות תיאטרון " שכלל כמה דוגמאות מיצירותיו המגוונות של נבון בתחום זה.

בחזרה לאורי מורי

רק בשנות השמונים התפנה אריה נבון סוף סוף על מנת למלא את בקשתו של אורי מורי בשנות השישים ולכנס את מאורעותיו והרפתקאותיו בצורת קבצים. אז החלו לצאת בהוצאת ספריית הפועלים סדרת "ספרי אורי מורי" שאמורים היו לכנס בתוכם את מיטב הקומיקסים של נבון וגולדברג עבור דור שלא ידע אותם ואת ההומור העדין אך הפנטסטי שלהם הן בכתיבה והן בציור. את מלאכת הסלקציה ולעיתים הציור מחדש ביצע אריה נבון עצמו .

 

בהקדמה לספר הראשון "אורי כדורי " נאמר :
שלום ילדים
שמי אורי וקוראים לי כדורי . אולי אינכם מכירים אותי אבל רבים רבים מהוריכם בוודאי זוכרים אותי היטב מאותם הימים שהיו ילדים בגילכם . הם היו פוגשים אותי מדי שבוע בדף האחורי של דבר לילדים והיו עוקבים אחרי ההרפתקאות שלי ושל חברי אורי מורי החמור החכם ,אפרוח בולבול-מוח ואחרים.
כל השנים שהיינו חבויים בכרכים הישנים והמאובקים של דבר לילדים חשבנו עליכם והתגעגענו והנה החלטנו לבסוף לצאת בסדרת ספרים שתקרא ספרי אורי מורי .
וכך אני מקווה שתכירו את כולנו ושנהיה ידידים טובים .
שלכם באהבה
אורי כדורי

 

שלושה ספרים יצאו בסדרה זאת. .אלה היו :
11. אורי כדורי . 1983.


2. החמור החכם ועוד חיות . 1986.

האפרח בלבולמח / לאה גולדברג

3. האפרוח בילבולמח . 1997"( שיצא לאור כבר לאחר פטירתו של נבון שעוד הספיק להכינו לדפוס )
כאמור הספרים עברו סלקציה קפדנית של נבון הוא הכניס בספרים רק את הקטעים הטובים ביותר מ"דבר לילדים " אלה שהיו בעלי הומור אוניברסאלי שהיו טובים לא רק לזמנם וכתוצאה הדי מלחמת העולם השניה שהיו כה בולטים בסיפורים המקוריים שוב אינם קיימים בגרסה החדשה.
. חלק מהחרוזים שהיו במקורם סיפורי אורי מורי הפכו בגרסה החדשה לסיפורי אורי כדורי דווקא וכך נכתבו וצוירו מחדש אלו היו למעשה יצירות הקומיקס החדשות האחרונות של אריה נבון .
אך למרבית הצער הסדרה לא כללה למרות ההבטחות את הרפתקאותיו של אורי מורי הימאי עצמו וגם לא את גדי גד בעולם ההפוך ואת הרפתקאותיו של גורי הטובים שבסיפורים וגם לא את הסיפורים החדשים שהובטחו על אורי מורי ומסעו לירח . נבון נפטר ב-1996 ופטירתו מנעה ככל נראה את המשך פרסומם של ספרים נוספים בסדרה.
זמן קצר מאוד לפני מותו ב-1996 הספיק נבון לפרסם את ספרו האוטוביוגראפי "בקו ובכתב : פרקי חיים ורישומים ". שבו שילב רישומים שונים עם פרקי זיכרונות ואנקדוטות שונות מחייו ועל האישים השונים שהיכיר מלאה גולדברג נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי ועד נחום גוטמן ומשה שמיר. הוא זכה לאחר פרסים רבים אחרים בציור ובתיאטרון בפרס ישראל לשנת 1996 . בעזבונו השאיר כ-4000 רישומים.
אורי מורי הגיבור הארץ ישראלי האמיתי הראשון עדיין מחכה לספר שיקבץ את הרפתקאותיו . אבל יוצרו אריה נבון ייזכר כאיש שתרם תרומה מכרעת להתפתחות תחומים שונים של האמנות הגראפית הישראלית .

קישורים רלבנטיים