ארכיון תג: רומא

ימי קרתגו האחרונים- סיפור קומיקס על פי אמיליו סלגרי מאת עמנואל וודרוניק

מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אניקלופדיה "עולם התרבות " שנות השישים.

שחזור של קרתגו והנמל שלה מתוך "אנציקלופדיה תרבות "צייר ג'וזפה ברטולי שנות השישים.

 

אֶת קרתגו יש להחריב

"ומלבד זאת, אני סבור שיש להחריב את קרתגו" – משפטו החוזר
ונשנה של המדינאי הרומי קאטו (149-234 לפנה"ס) בסיום נאומיו
בסנאט.

וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת ההעזה הגבורה הדמיון היוצר כשרון ההמצאה אָמנוּת הקרב התנופה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
המאיְמים עלינו ממעוף פילי המלחמה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
הקוראים תִגר על אימפרית האפרוריוּת והבינוניוּת הנמשלת בידינו
וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת דהרת הסוסים השועטים
אֶת מהירות התנועה המסחררת, המפתיעה,
אֶת תכסיסי הקרב המבריקים, החדשניים,
אֶת חָכמת הקרב וברקו, אֶת גאוניוּת המלחמה.

וְאֶת קרתגו יש להחריב.

חיים ספטי

לפניכם סיפור  היסטורי   של  סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע אמיליו  סלגרי  מחבר סיפורי הפירט המלאי סנדוקאן וספרים רבים אחרים  שתורגמו לעברית.

   

,תחריט של אמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע

  הסיפור   הזה  Cartagine in fiamme על המאבק  הסופי בין רומא והעיר קרתגו כפי שהוא משתקף בחייהם של בחור ובחורה שבמקור הופיע כספר באיטלקית -1908   ( לאחר שכבר פורסם בהמשכים במגזין איטלקי ב-1906) תורגם לעברית  בניגוד לשאר ספריו של סלגרי  רק כסיפור קומיקס,אם כי הוא סיפור ידוע למדי באיטליה. בין השאר הוא שימש כמקור השראה לסרט  האילם  המפורסם קביריה מ-1914  הנחשב לאפוס ההיסטורי החשוב הראשון בקולנוע העולמי  שבו הופיעה לראשונה הדמות של  הגיבור אדיר הכוח מצ'יסטה

.התסריט של "קביריה " אמנם יוחס למשורר הידוע גבריאל דאנונצ'יו דמות ידועה ומוערכת לעין ערוך יותר  בספרות האיטלקית מאמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות לנערים ולמבוגרים. 

אבל מעריציו  המרובים של סלגרי באיטליה טענו וטוענים  בזעם שהרבה   ב"קאביריה" נלקח מספרו של סלגרי בלי לציין זאת והסרט המפורסם  הוא לא יותר מפלגיאט. 

פוסטר הסרט "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה רבה מ"ימי קרתגו האחרונים " בלי לציין זאת.

הסיפור הנוכחי בכל אופן לא מתרחש  כמו "קאביריה" בימי חניבעל והמלחמה הפונית השנייה הידועים למדי ברומנים וביצירות שונות אלא בימי המלחמה הפונית השלישית שבסיומה נחרבה העיר הפיניקית קרתגו ( אמנם לא לתמיד ) .

והי כנראה היצירה הספרותית הבולטת היחידה על רקע מלחמה זאת.ומכיוון שסלגרי הוא איטלקי פטריוט גאה המחשיב את עצמו כצאצא גאה של הרומאים  הסיפור הוא פרה רומאי ואנטי קרתגני .

הקרתגנים מוצגים כמקריבי קרבנות אדם צמאי דם  לאל מולך שמגיע להם כל מה שהם חוטפים מהרומאים כולל השמדת עירם הגדולה.

עטיפת ספרו של אמיליו סלגרי.

בין השאר הסיפור זכה לעיבוד קולנועי איטלקי ידוע בשנת 1959 שבו מופיע השחקן האיטלקי "טרנס היל "( מריו גירוטי )  בתור לוחם קרתגני שנה לאחר שהופיע בסרט היסטורי מקביל על חניבעל .

לימים הוא  נודע ככוכב סירטי "טריניטי " כאקדוחן נודד . ה היה אחד מתפיקידיו המפורסמים ביותר לפני שהפך ל"טריניטי".

הסרט נחשב לאחד הסרטים ההיסטוריים החשובים והשאפתניים ביותר של התקופה.עבור ההפקה שילמו מיליון לירטות איטלקיות סכום עצום לאותה התקופה ,היו בו כ3000 ניצבים ובין השאר בנו פסל ענקי עבור סצינה במקדש האל מולך של קרתגו.

השתמשו  בסרט זה בכל מיני מוצרים שהשתמרו מהסרט המפורסם "בן חור" של ויליאם ויילר והם נשרפו במהלך ההפקה.

הסיפור עובד ואוייר בידי האמן הארגטינאי ישראלי עמנואל וודרניק שפירסם אותו במקור בארגנטינה ולאחר עלייתו לישראל והפיכתו לקיבוצניק פירסם אותו בהמשכים  ב-1983 בשבועון הילדים   הארץ שלנו  כרך ל"ג חוב 22-41 15.2.1983  12.17.1983 ב-20 חלקים   ).

עמנואל פירסם  במשך כשנתיים לא פחות מעשרה סיפורי קומיקס שונים ב"הארץ שלנו" כולם עיבודים של יצירות ספרות שכנראה הכין אותן עוד בארגנטינה.ובהן עיבוד של סיפור נוסף של סלגרי שידוע בעברית בשם "איש האש" לצד סיפורים ידועים כמו "אחרון המוהיקנים " ו"אי  המטמון " וסיפורים ידועים פחות מפרי עטם של סופרים כמו ז'ול ורן וג'ק לונדון ואחרים.

לטעמי  זהו  הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.

הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

בסיום כנספח יש סקירה על ההופעות של העיר קרתגו ושל גיבורה חניבעל ( שאמנם פעל במלחמה הפונית השנייה לא השלישית ) בספרות העברית.

#

  1.  

#

241

 

241[

 

241

 

241\\

 

241

 

241\\

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

מתוך הספר "תולדות העולם לבני הנעורים "

צפו בסרט "קרתגו בלהבות " מ-1959 בכיכובו של טרנס היל 

צפו בסרט ההיסטורי "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה מ"ימי קרתגו האחרונים" :

 

 

קראו גם על קרתגו מאת בבלוג זה  :

שלמבו .שיר על קרתגו מאת מיה בז'ראנו

מחזור חניבעל מאת חיים ספטי

מחזור חניבעל גרסה ראשונה

מסע המוות של חניבעל  מאת חיים ספטי

העיר קרתגו וחניבעל  בספרות העברית :

בעבר חניבעל וקרתגו היו פופולאריים מאוד בספרות ובתרבות העברית .וזאת הודות לאנשי התנועה הכנענית שראו בהם "עברים קדומים"   אבותיהם האציליים וההרואיים של העם העברי המתחדש שקם במדינת ישראל.

המעריצים הגדולים של קרתגו בתרבות ובספרות העברית היו החוקר של צפון אפריקה נחום סלושץ ואחריו המשוררים יונתן רטוש ואהרון אמיר .

היו כמה שנות שיא של הערצת חניבעל בספרות העברית בין 1962 ו-1964 כאשר במקביל יצאו כמה ספרים שונים על קרתגדו ועל חניבעל .

מדוע דווקא אז? אולי כי אז עלה לאקרנים סרט נשכח היום  על חניבעל ואולי כי אז היגיעו לשיאן כמה מגמות תרבותיות והתנועה הכנענית"היגיעה אז לשיא הצלחתה בהפצת רעיונותיה  דרך המגזין הספרותי "קשת "ובאמצעים אחרים..

זאת למרות שהקרתגנים הקריבו קורבנות אדם ( נושא שנוי במחלוקת אבל היום נראה לאחר חפירות שאין ספק בזה) וסחרו בעבדים ( כמו הרומאים בעצם ).אבל מהדברים החמורים האלו העלימו עין.

לאחר מכן חלה ירידה דרסטית בעניין בפיניקיה וקרתגו ובחניבעל להוציא שיר ידוע אחד של מיה בז'ראנו על שלמבו אחותו של חניבעל .

רשימת ספרים על קרתגו בספרות העברית

תרגומים של ספרי היסטוריה

תולדות רומא / טיטוס ליוויוס ; תרגמה מרומית שרה דבורצקי ; הקדים מבוא דוד אשריוהוסיף הערות ישראל שצמן., ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ב.

מלחמות חניבעל :   תולדות רומא מאז ייסוד העיר : ספרים 30-21 /טיטוס ליוויוס ; תרגום מלטינית וכתיבת הערות ונספח: משה ליפשיץ ; כתיבת מבוא: יונתן פרייס ; עריכה מדעית: נורית שובל ; עריכת לשון: דליה טסלר  רושלים : כרמל, תשע"ה 2015

פוליביוס  היסטוריה /  תרגם וכתב מבואות – בנימין שימרון'  ירושלים : מוסד ביאליק, 1991

קורנליוס נפוס  , 100?-32? לפנה"ס    חיי חניבעל /   הסביר ע. גלבוע .  ירושלים :   הפקולטה למדעיהרוח, החוג לרומית,   תש"ך 1960

תאודור מומזן דברי ימי רומא /  כרך א'

מהדורה א הוצאת שטיבל 1935.

מתורגמים בידי ד"ר צ' ויסלבסקי, ד' קלעי וד"ר צ' רודי ; ערוכים בידי פ' לחובר וד"רצ' ויסלבסקי.

מהדורה ב' הוצאת מסדה תש"ז 1947

מתורגמים בידי צ. ויסלבסקי, ד. קלעי וצ. רודי

מהדורה ג' , ערוכים בידי א. שליט  כרך א'  מסדה תשכ"א

, פ. דונאר     סקפיון אפריקנוס :   המאבק על השלטון בים התיכון /     עברית: ישראל פישמן ; עם 10 ציורים מעשה ידי הציר בלינטתל אביב :   סיני,   [1949

הרולד לאמב  חניבעל :  האחד נגד רומי /  תרגמה שולמית חן,מערכות ,1964

 

בזיל הנרי   לידל-הרט,   סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון / עברית אמציה פורת    [תל אביב] :   מערכות,   תשכ"ט 1964

על מנצחו הרומאי של חניבעל.

  מדלין   הור-מידן    גדולתה ושקיעתה של קרתחדשת :   המעצמה הימית הראשונה,תרגום יונתן רטוש  /    תל-אביב :   מ. מזרחי,   1964

ז'ילבר וקולט שרל-פיקאר  חיי  יום יום בקרת-חדשה בימי חניבעל : המאה הג' לפנה"ס  ; תרגום משה אלטבאואר,    תל אביב : עם הספר, 1964

חניבעל / פטריק נ' האנט ;חניבעל  מאנגלית: עמנואל לוטם ; עורך התרגום: אריה אורן.ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2020

תקציר :

"במאה השלישית לפנה"ס היתה קרתגו השליטה הבלתי-מעורערת במסחר באגן הים התיכון, עם מושבות מספרד ועד סיציליה. כשהרפובליקה הרומית שהחלה לצבור כוח אתגרה את מעמדה של קרתגו באזור, המפקד העליון של קרתגו, חניבעל, הוביל את הקרב עד רומא. כשהוא גובר על כל הצבאות שנשלחו להדוף אותו, היווה חניבעל איום על רומא עצמה לפני שהוכרע לבסוף באחד הקרבות האפיים ביותר בעולם העתיק. הביוגרפיה המעמיקה הזאת מעוררת לחיים את המפקד הדגול שחצה את האלפים עם פילי מלחמה, מן ההישגים הראויים ביותר לציון בהיסטוריה הצבאית העולמית

ספרי היסטוריה מקוריים

נחום סלושץ אוצר הכתובות הפניקיות :   אוסף שירי ספרות כנען /    סדרת מחקרים לשוניים ,  תל-אביב :   מוסד ביאליק, וועד הלשון העברית   תש"ב.1942/

נחום סלושץ    ספר הים :   כבוש הימים בהיסטוריה /    תל-אביב :   החבל הימילישראל,   תש"ח

אליעזר לאוני תולדות מלחמת חניבעל עם הרומאים :   ((התמודדות עמי-שם, דוברי עברית, עם הנשר הרומאי)) /    תל-אביב :   ראם,   תש"י 1950 .

 הרמן, צבי    עמים, ימים, אניות /    תל אביב :   מסדה,   (1962  מהדורה ב'  תל אביב :   דביר,   תשנ"ג 1993

, פנחס צבי הרמן    קרטגו המעצמה הימית    תל-אביב :   מסדה,   1963

רומנים היסטווריים מתורגמים

גוסטב פלובר שלמבו :סיפור מפורסם על קרתגו לפני המלחמה הפונית השנייה.

תורגם לעברית פעמיים :

 

; תרגם מצרפתית נחום סלושץ,  ורשה : א"י שטיבל, תרפ"ב 1922

תרגום שני :

 גוסטב פלובר שלמבו /  עיטורים – אלפרד לומבארד  תרגום אריה חשביה  תל אביב :   לדורי,   [1967

על פי ספר זה נכתב שיר של מאיה בז'ראנו.

מיה בז'ראנו "שלמבו " עכשיו מספר 35-36 1977 ושוב בעכשיו 43-44 1980.

השיר שלמבו תורגם לאנגלית  על ידי לינדה זיסקוויט   וברברה הרשב, פורסם  ב: TELAVIV      REVIEW מס'  1  שערך גבריאל מוקד  ויצא בשנת לאור בשנת 1988

קיראו אותו ב"יקום תרבות " כאן.

מירקו ילוסיך חניבעל :   ספור היסטורי /  עברית – אבינועם  חיימי-כהן   תל אביב :   נ' טברסקי,1951.

 מרי דולן     הקרתגני :   חניבעל מקרתא חדתא /    עברית אביבה אגמון תל אביב :   עמיחי,   תשי"ט.

יצירות מקוריות על חניבעל וקרתגו

שאול טשרניחובסקי "חניבעל " .שיר מ-1921

חנִיבַעַל / שאול טשרניחובסקי

 

יוֹם גְּדוֹלוֹת אָז וְיוֹם הֲרַת עוֹלָמוֹת בָּאִים:

אִם רוֹמָא תְהִי הַכֹּל אוֹ קַרְתָּא-חַדְתָּא אֶפֶס?

בַּכַּף הָאַחַת – שֵׁם, בַכַּף הַשְּׁנִיָּה – יֶפֶת,

וּבְיַד הַגְּזֵרָה הִיא שְׁתֵּי כַפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם.

הָיִיתָ אַתָּה שַׂר שֶׁל שֵׁם, נֵץ גְּבַהּ-עֵינָיִם

בֵּין תַּרְנְגֹלֵי-לוּל וְשֶׂכְוִים לְמוּדֵי רֶפֶת,

הוֹי בּוֹנֶה מִגְדַּל-עֹז עַל מַסַּד חוֹל וָגֶפֶס:

הַכְּנַעֲנִי – תַּגָּר-סְתָם, יִשְׂרָאֵל – עַם תַּנָּאִים!

בֶּן-רוֹמָא, שׁוּר הָהָר, הִסְתַּכֵּל בְּעַרְפִלָּיו,

שָׁם חַנִּיבַעַל בָּא, פָּרָשֵׁי-לוּב בְּחוֹל-עָב?

אֱמֹר לְלִבְּךָ הָס, וְתִּשְׁמַע נַחֲרַת פִּילָיו…

אַךְ עֵינֵי נִינֵי-צוֹר בְּאֵשׁ-כִּילַי מוֹצְאִים סְפוֹרוֹת

לַהוֹן שֶׁל טַבְּעוֹת-פָּז, – גִּבּוֹרָם מוֹדְדָן בְּדָלְיָו;1

יְצַו – וְעָרָיו הֵם יַנְחִילוּ שְׁמוֹ לְדוֹרוֹת – – –

אודיסה, 1921


יוסף אריכא _(עורך )  גבורים במערכה :   פרשיות חייהם ותקופתם באספקלריה ספרותית והיסטורית /  אייר מ.אריה .    תל-אביב :   עמיחי,   תשט"ו 1955

יצחק שלו "חמילקרת ברקא משביע בניו " שיר .מופיע ב"גיבורים במערכה. 1955.

ב.מרדכי  (מרדכי ברתנא ) "יד לאחי חניבעל " שיר מופיע ב"גיבורים במערכה" . 1955.

יצחק קצנלסון  כתבים אחרונים תש"ג-תש"ד. —    עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, 1947.כולל את המחזה "חניבעל ".

"

 צבי הרמן ,( 1915-1999)    זכרונות חניבעל :   רומן /

מהדורה ראשונה : תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ח 1988

מהדורה שנייה   תל אביב :   ירון  גולן,   תשנ"ח 1998

עימנואל וודרובניק  ימי קרתגו האחרונים. על פי אמיליו סלגרי  ( הנ"ל היה מחבר איטלקי ידוע של סיפורי הרפתקאות כמו סדרת סיפורים על הפירט המלאי סאנדוקאן. רבים מסיפורים אלה תורגמו לעברית ) הארץ שלנו כרך לג 1983 . סיפור היסטורי  על המאבק בין רומא והעיר קרתגו המלחמה הפונית השלישית . . לטעמי הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

אלישע גלזר     ימי אטלנטיס האחרונים :   רומן כפול    תל-אביב :   י. גולן,   1995

סיפור על גילויה העכשווי של אטלנטיס ותיאור חורבנה   וזיהויה עם קרתגו .

 

קיראו את "שלמבו " ב"יקום תרבות "

יובב ( שם בדוי של עמוס קינן ) טרזן וחניבעל האחרון.  סדרת עלילות טרזן  כרך 1 מספר 13 . הוצאת הקרנף

טרזן איש הג'ונגל  מגלה שתי ערים אבודות באפריקה. אחת של צאצאי קרטגו ואחת של צאצאי רומא. הרומאים משמידים את הקרטגנים במלחמה וטרזן משמיד את  הרומאים. שורד רק קרטגיני אחד שמתקיים כמוכר עתיקות בניירובי

אנונימי סדרת "עלילות טרזן " כרך א' תש"ך 1960 .

אין לבלבל סדרה זאת  עם הכרך הראשון של הוצאת הקרנף שנקרא "עלילות טרזן" וחוברות 1-2 בהוצאת הפיל שנקראו "עלילות טרזן" .

  1. טרזן וצאצאי הקרתגינים. טרזן נתקל בעיר תת קרקעית בה שוכנים צאצאי קרתגו הקדומה ששואפים לכבוש את העולם באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת שלהם

ראו גם

קרתגו בויקיפדיה 

חניבעל בויקיפדיה

קרב במלחמה הפונית השלישית. אנציקלופדיה תרבות 

 תמונה מאנציקלופדיה "עולם התרבות "-העולם ראשיתו ועד ימינו".

חייה של אישה כשפנית :על כומיש בת מחלפתא

 

הופיע ב"מוסף שבת של "מקור ראשון " תחת השם "מכשפה בין רומאים ואמוראים "

סקירה על הספר "כומיש בת מחלפתא-ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית " הוצאת המחברת ,2013 ,228 עמודים.

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של חוקרת הכישוף  דורית קידר " כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" אל חנויות הספרים,זהו רומן היסטורי  העוסק בתקופה שבה לא עסקו עד כה כלל בספרות העברית,המאה החמישית לספירה ימי האמוראים האחרונים וסוף הנשיאות בארץ ישראל וימי חתימת  התלמוד הבבלי. .

 

לפני ספר זה קידר כבר פירסמה ספר קודם עיוני בלבד

 "לילית –שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית  ( הוצאת המחברת 2010) שבו חקרה את ההיסטוריה הקדומה של השדה לילית

. בספרה השני קידר  פונה לתחום הסיפורת ההיסטורית היפה בספר מתארת  קידר בצורה בידיונית  חייה של אישה אמיתית שעליה אנו יודעים מעט פרט לעובדה שהיא חיה במאה החמישית לספירה  ועסקה אז בכישוף  ובמיוחד בלחשים כנגד השדה לילית ונחשבה למכשפה רמת מעלה במיוחד או כהגדרתה של דורית קידר "אישה כשפנית ".

איך אנו יודעים זאת?  על סמך קערות  שהתגלו בידי הארכיאולוגים הנושאות עליהן לחשי כישוף והשבעות שעליהן מופיע השם "כומיש בת מחלפתא " בכתב ידה  שאותו מסרה קידר בתחקיר ההכנה לספרה לבדיקה של גרפולוגים שביצעו על פיו ניתוח של אופיה של אותה כומיש.

(זהו  רעיון מעניין :האם מישהו חשב לעשות ניתוח  גרפולוגי דומה למכתבי בר כוכבא שכנראה נכתבו או בכל אופן נחתמו  בעצם ידו של שמעון בר כוסבא,מנהיג המרד המפורסם במאה השנייה לספירה  ?)  

קערת השבעה.

  קערות  הכישוף אלו הן המקבילה הנשית של הקמיע שנכתב באותה התקופה ובתקופות מאוחרות יותר  על ידי רבנים, יודעי ח"ן.

לדברי קידר  הנשים הכשפניות שלטו ברזי הרפואה כמו גם בעולמות של ישויות בלתי נראות כמלאכים ושדים.

ציור של לילית על קערת השבעה.

 כחלק מנוסחת ההשבעה הקבועה  ניתן למצוא על דופן קערת ההשבעה, את שמו של מזמין הקערה, פירוט מחלותיו, שמות  קדושים שחיו בעבר, שמות אלים, מלאכים, שדים ורוחות וגם את שמה של כומיש בת מחלפתא – אישה כשפנית שניהלה טקס רב רושם שבסופו היא קברה את קערת ההשבעה תחת מפתן הבית – קברה כשפני הקערה מטה, כדי לכלוא את השדים שהציקו לבני הבית. הלחשים והטקס שליווה את הטקסט, ריפאו מחלות וגירשו מזיקים, שדים ורוחות ולעיתים קרובות ניסו להתגבר על חבלותיה האנושות של השדה לילית.

 ויליאם ווטרהאוס, מעגל כשפים, 1886.

הנשים היו חלק מהותי מהנוסחה הסודית הכתובה כספירלה על דופן קערת ההשבעה. רבות מהן הזמינו את הקערות כדי לרפא מחלות, נשיות בחלקן או לטפל בבעיות פרטיות שאירעו בביתן. סיפורן הוא חלק מן הנוסחה.

לעומת נשים אלו – שני שמות נשיים הם יוצאי דופן: – כומיש בת מחלפתא ומידרוך בת באנה. נראה שנשים אלו היו מעורבת ביצירת הקערה ובאמירת דברי ההשבעה בריטואל עצמו ו/או על ידי הכתבת ההשבעה למג'יקון ו/או על ידי כתיבת הנוסחה על גבי קערת ההשבעה עצמה.

חשוב לציין כי איכותן הספרותית של פורמולת ההשבעות המאגיות בקערות ההשבעה שונה מנוסחאות שנכתבו על יד גברים – רבנים ויודעי ח"ן. לעומת האחרונים – הטקסטים של קערות ההשבעה הם בעלי איכות רפטטיבית וסגנון של ההדהוד החוזר ונשנה של שובל מהויות על טבעיות. קערות ההשבעה משקפות שני תחומים השלובים זה בזה, מאגיה ורפואה. להשבעות יש קרבה  ללחשים המאגיים בהן התמחו הנשים הכשפניות. בשניהם קיים מעין גיבוב של מילים החוזרות על עצמן ורעיונות הזרים לקורפוסים הרבניים. 

  

"כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית". הוא סיפור מסע חניכה המתחיל בגיל תשע בו כומיש אישה מהשכבות הנמוכות של החברה היהודית בארץ ישראל של המאה החמישית לספירה שמתייחדת בכך שיש לה שש אצבעות בכל יד   מגלה את מיניותהּ ואת טיבו של המין האנושי. הקורא מתלווה אל כומיש בעת נישואיה הכפויים, בורח יחד איתה מבעלה  למנזר "אמהות המדבר" שבמדבר יהודה  שם נפתח לפניה עולם חדש.  בספרייה של המנזר  נחשפת כומיש לצווים  האנטי יהודיים המוזרים של ה קיסרות הרומאית  שזה מקרוב רק כמה עשרות שנים קודם לכן  נהפכה לנוצרית.צוים  מפלים המשתנים כמעט מידי יום ביומו  ומקצינים בלי הרף  שנעשו יותר ויותר מוזרים ומרושעים מידי שנה בשנה ונעו כענן אפל ההולך ומתגבר מעל ראשם של היהודים. ( דוגמה אחת מני רבות  המובאת בספר : "יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם, יקבלו את עונש השק ויושלכו לים בשק עור ובתוכו נחש ועקרב וסרטן. יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם אך נטבלו לנצרות, זכאים לקבל את חלק החובה בירושה של ההורים, אותם הם רצחו.")

 

באותה הספריה נחשפת כומיש גם למשהו אחר שונה מאוד ,  לשפע לחשים וטקסים שהתקיימו בעולם העתיק. נוסחאות, הוראות ורכיבים אוטנטיים מצוטטים בספרה של קידר  ממקורות ידועים לחוקרים  . כמו "ספר הרזים " ספר כישוף יהודי עתיק שמקורו כנראה מתקופתה של כומיש  ונותן רצפטים מדויקים המקשרים בין האדם לבין המלאכים השוכנים ממעל. שכן כפי שמגלה כומיש שאיפותיו הבסיסיות של האדם עשויות להתמלא אם רק ידע הוא את כתובת הרקיע לשם עליו לפנות, את שמו של המלאך הממונה ואיזה פונקציה הוא ממלא– וזה הכל  מכאן ואילך היא בוחרת לעצמה את דרך החיים המוזרה  של אישה כשפנית.

כתוצאה מעמדה החברתי עולה מאוד והיא מוצאת את עצמה בסיום הספר ברומא בירת האימפריה הרומאית המערבית השוקעת בחברת אישה רומאית   רמת מעלה  יוסטה גראטה הונוריה שהיא לא פחות מאחותו של הקיסר הרומאי   ולנטינוס השלישי והיא דמות היסטורית  אמיתית בהחלט כמו כומיש ,(אם כי המפגש בין השתיים הוא כמובן פרי דמיונה של קידר).

כל הסיפור מובא בגוף ראשון  מנקודת המבט של כומיש בסגנון מיוחד במינו שהוא כנראה ייחודי לקידר ולרגע אפשר כמעט  לחשוב שהספר אכן נכתב בידי אישה שאינה בת תקופתנו אלא פמיניסטית שחיה 1500 שנים בעבר.

 

תקופתה של כומיש

רומא נכבשת בידי ברברים.המאה החמישית לספירה.

הספר של דורית קידר "כומיש בת מחלפתא " הוא  יוצא דופן  בכך היא עוסקת בתקופה שאיש  בספרות העברית לא עסק בה  ( וישנן  רק דוגמאות בודדות מאוד מהספרות הכללית העולמית  העוסקות בתקופה זאת רובן ככולן לא מוכרות לקהל הרחב ). זוהי תקופת  העשורים הראשונים  של המאה החמישית לספירה ימי שלטונם של הקיסר תיאודוסיוס השני באימפריה הרומאית המזרחית  בארץ ישראל והקיסר המערבי הונוריוס באימפריה הרומאית המערבית .

 דווקא תקופות קדומות יותר הן גם ידועות הרבה יותר לאדם  המשכיל הממוצע.  כך למשל המאה הראשונה לפני ואחרי הספירה ימי הורדוס ויוליוס קיסר ואוגוסטוס . ימי הקיסרים  טיבריוס  וקליגולה  וקלאודיוס ונירון. וכמובן ימי  ישו הנוצרי והמרד הגדול ברומאים. בהן עוסקים ספרים רבים וסרטים וסדרות טלוויזיה היא בהחלט מוכרת היטב.

כך גם המאה השנייה לספירה , ימי רבי עקיבא ובר כוכבא והקיסרים אדריאנוס ומרקוס אורליוס.רק לאחרונה הופיעו רומנים  חדשים על תקופה זאת של רם אורן בספרו "הצעיף האדום " ( 2013) על מרד בר כוכבא . וספרה של ברנדס על רבי עקיבא  "הפרדס של עקיבא "( 2012)  שאף הפך לרב מכר גדול.  

המאה השלישית לספירה לעומת  זאת  ידועה הרבה פחות אלו הם ימי רבי יהודה הנשיא וחתימת המשנה וראשית שקיעת  האימפריה הרומאית.

התקופה של אמצע המאה הרביעית לספירה כמה עשרות שנים  קודם לימי כומיש  ,היא מעט ידועה יותר. זאת הייתה תקופתו של המרד האחרון ברומאים  בראשות אחד "נטרונאי " בנציב  הרומאי של ארץ ישראל  גאלוס שכתוצאה ממנו נשרפה העיר ציפורי ,אבל הישוב היהודי הצליח לעבור אותו  בכל זאת בשלום יחסי. על תקופה זאת ניתן למצוא יצירות בודדות בעברית:.  רומן של לודויג פיליפסון שתורגם לעברית בשני חלקים " המרד האחרון :ספור מלחמת היהודים ברומאים בימי הלל השני הנשיא ( 1936)והרומן "השבויה מציפורי :סיפור מימי האמוראים בבבל  ( 1946) של מרדכי האלטר.

כמה שנים בודדות  לאחר אותו המרד  האחרון שוב התחוללו אירועים דרמטיים בארץ ישראל כאשר הקיסר הפגאני האחרון יוליאנוס ניסה להקים מחדש את בית המקדש.אך פעולה זאת נמנעה כתוצאה מרעידת אדמה.וגם על כך יש כמה יצירות ספרות  בלועזית כמו "ג'וליאן " של גור וידאל.אבל לא בשפה העברית.

ומכאן ואילך כמו  שוקעת האפלה בספרות העברית על התקופות ההיסטוריות שלאחר מכן.

 כאמור איש בספרות העברית  לא כתב יצירות ספרותיות  על המאה החמישית לאחר הספירה, לפני דורית קידר. ככל הנראה בגלל מיעוט החומר ההיסטורי הקיים על התקופה. כמו כן  לא היו   כנראה דמויות בולטות באמת שיציתו את הדמיון .הספרותי.וגם לא היו מקורות ספרותיים על התקופה  שיתנו ליוצר  מקור השראה.

 זאת בניגוד לשפע המקורות הספרותיים הדרמטיים שעמדו למשל לפני יוכי ברנדס בעת שהיא כתבה את הרומן ההיסטורי שלה על רבי עקיבא. 

ובכל זאת גם  אז  במאה החמישית לספירה הבלתי ידועה התחוללו כמה אירועים דרמטיים ביותר גם צבאית וגם תרבותית. אז מתחילה שקיעתה ונפילתה המואצת של רומא לשעבר בירת העולם.האימפריה הרומאית מתחלקת לשתיים במהלך חייה של כומיש לתמיד.   לאימפריה הרומאית המערבית דוברת הלטינית השוקעת  שבירתה כבר אינה רומא  אלא מילנו  ( אבל גם זה משתנה עוד במהלך חייה של כומיש כשהבירה  עוברת לרוונה שעליה אפשר להגן ביתר קלות מיפני הברברים הפולשים ) ולאימפריה הרומאית המזרחית ( הביזנטית ) דוברת היוונית שבירתה היא קונסטנטינופול ( איסטנבול כיום ) ונוצרות שתי תרבויות שכל אחת  מהן רואה את עצמה כרומאית.

בארץ ישראל שולט מקונסטנטינופול  הקיסר תיאודוסיוס השני הביזנטי וברומא שולט הקיסר החלוש הונוריוס שבזמנו פולשים הברברים הונדלים לרומא לשעבר בירת העולם  ושורפים אותה.דבר שנחשב בעיני אנשי התקופה לאירוע המבשר את אחרית הימים. והם לא כל כך טעו.  כיום מחשיבים החוקרים את העשורים האלו כסופם של ימי קדם וראשית ימי הביניים.  

עם אתם מחפשים יצירה ספרותית  ידועה שיש בה הד חזק של כל  האירועים אלו ,אז זאת דווקא סדרת המדע בדיוני המפורסמת מכל  "המוסד"  של אייזק אסימוב שמתארת את שקיעתה ונפילתה של האימפריה הגלקטית.  והאירועים והדמויות שם מבוססים על תיאור של ההיסטוריון גיבון את התקופה הזאת של המאה החמישית לספירה והקיסרים החלשים והמרושעים  ובני משפחתם ומקורביהם הרקובים והמושחתים ששלטו במהלכה במרכז האימפריה והאיצו את קריסתה ,אבל מועברים לעתיד הרחוק בעוד עשרות אלפי שנים.

עבור התרבות היהודית מאידך  זאת תקופה חשובה מעין כמוה.  

הימים ימי הדור השישי  של האמוראים בבל ובארץ ישראל.בבבל רב אשיי ותלמידו  רבינא עורכים את התלמוד הבבלי.בארץ ישראל,המצב הרבה פחות טוב.בימי חייה של כומיש הפסיקה להתקיים הנשיאות בארץ ישראל שבה החזיקו מזה מאות שנים צאצאיו של הילל ושאליה השתייך בעבר יהודה הנשיא . אבל כתוצאה מהתנכלויות השלטון הנוצרי  בוטלה   הנשיאות של רבי יהודה נשיאה השלישי ושוב לא היה יותר שלטון עצמאי ליהודי ארץ ישראל..עם ביטול הנשיאות  היגיעו לקיצם שושלות  האמוראים של  ארץ ישראל מה שמראה על התדרדרות קשה בתרבות היהודית בארץ ישראל בניגוד מוחלט לזאת שבבבל.ככל הנראה בגלל הרדיפות הקשות של השלטון הנוצרי הפנאטי  שפגע קשות בישוב היהודי בארץ ישראל.

דורית קידר מתארת את התקופה מבפנים דרך עיניה של אישה לא כל כך פשוטה אבל שמודעת רק באופן חלקי לאירועים ההיסטוריים סביבה. היא לא באמת יודעת שברגע זה מתחסלת הנשיאות היהודית והשלטון העצמי היהודי בארץ ישראל. שדור האמוראים שבמהלכו היא חיה מגיע לקיצו,  שבבבל יוצרים ברגע זה ממש את היצירה שעל פיה יחיה העם היהודי באלף השנים הקרובות. אבל היא יודעת הרבה  דברים אחרים,בתחומי היחסים בין המינים למשל ,ובתחומי הכישוף למשל ,שאותם אמוראים מן הסתם היו מרימים גבה  לעומתם.

חבל  מאוד שדורית קידר לא סיפקה הקדמה שבה הייתה  מתארת   את אותה תקופה אפילה ולא ידועה  שבה היא עוסקת ומסכמת לפני הקורא את האירועים שהתרחשו בה ואת האישים הבולטים שבה.כתוצאה עבור רוב הקוראים האירועים והתקופה ישארו כלא ברורים.

בכל מקרה זהו ספר מרתק הכתוב בסגנון מיוחד ומרשים יוצא דופן על חייה של אישה יהודיה לא קונבנציונאלית  בימי קדם בתקופה אפלה במיוחד אך שמן הראוי שתהיה ידועה הרבה יותר בגלל חשיבותה העצומה בהיסטוריה של העם היהודי.  

לימים בעוד כמה עשרות שנים  לאחר האירועים המתוארים בספר יפלוש למערב השליט ההוני מעורר החלחלה אטילה גם בעטיה של ידידתה הרומאית  של כומיש מהרומן  שהיציעה לו להינשא לה  והוא החליט לשאת אותה לאישה גם עם עבור כך יהיה עליו להחריב את האימפריה הרומאית המערבית כולה.

האם תכתוב על כך דורית קידר ספר המשך?  אני יכול להעלות על דעתי סיפור שבו כומיש  הזקנה מגיעה לחצרו של אטילה מבצעת עבורו טקסים  ומשמיעה לו לחשים וצופה במסע הכיבוש שלו באירופה ולבסוף מסיימת את חייה בהונגריה מרכזם של ההונים.

ראו גם :

מה בין מכשפה לאישה כשפנית :ראיון עם דורית קידר

מיהי ומהי לילית :עוד ראיון עם דורית קידר

קערת כישוף המאה החמישית לספירה.

 

שריפתה של רומא על פי ללי מיכאלי

הקיסר נירון צופה בשריפת רומא.

המשוררת ללי ציפי מיכאלי הוציאה לאחרונה את ספר שיריה השני "צייר אותי בוערת ".. ולהלן שיר הנושא .

שיר המבוסס גם על סיפור  שריפת העיר רומא על ידי הקיסר העריץ נירון .

 

צַיֵּר אוֹתִי בּוֹעֶרֶת

מאת

ללי ציפי מיכאלי

צַיֵּר אוֹתִי בּוֹעֶרֶת כְּמוֹ
רוֹמָא
הַתְחֵל מֵרֹאשׁ גַּלְגַּל עֵינַיִם פֶּה אַף
צְרִיחַ
גְּבָעוֹת דֶּרֶךְ צַוַּאר
כְּבִישֵׁי עֲפַר
רְתוּמִים
יָדַיִם אֲרֻכּוֹת וְאֶצְבָּעוֹת
סְפָרִים

מָתְנַיִם בֶּטֶן
מַמְלֶכֶת עֶצֶב
כָּל מוֹשְׁבֵי הַמֶּלֶךְ
פַּלְגֵי שָׂדוֹת
וְעִמְקֵי אַהֲבָה

יְרֵכַי וּבִרְכַּי לְאַט יִשַׂרְפוּ

כְּאוֹת קָלוֹן לְעַתִידִי
צַיֵּר
כֶּתֶם לֵדָה
שׁוֹקַי שֶׁאֻמְּנוּ לָלֶכֶת הָלְאָה עַד הַקַּרְסֻלַּיִם
מִנְזָרִים
כַּפּוֹת רַגְלַיִם
אֶצְבָּעוֹת
צְבָא הַמֶּלֶךְ

כְּמוֹ אֲוִיר שְׁמִי יִשָּׂרֵף
מַשְׁמָעוּתִי תִּתְפַּזֵּר מְאַפְרִי
אֵיזֶשֶׁהוּ פֵּשֶׁר מִגִּידַי יֻתַּר

ראו גם

שיבה מאירופה:תשובה לאליוט :עוד  שיר של ללי ציפי מיכאלי 

ירון ליבוביץ' על ללי ציפי מיכאלי

ללי ציפי מיכאלי בויקיפדיה 

הבלוג של ללי ציפי מיכאלי

דף הפייסבוק של ללי ציפי מיכאלי 

 

האיש העשירי בתרגום ללי ציפי מיכאלי

 

צייר אותי בוערת