Tag Archives: ריגול

ניק פיורי סוכן חשאי : הגירסה העיברית

 

ניק פיורי סוכן חשאי בעברית

לפניכם הגירסה העברית הידועה היחידה של סיפור על הסוכן  החשאי של חברת מארוול , וביתר דיוק ראש אירגון הסוכנים החשאייים של יקום מארוול ( מאחר שתפקידו שודרג לאורך הזמן ) ניק פיורי.

 

 

ניק פיורי הגרסה הקולנועית. בגילומו של סמואל ג'קסון. 

ניק פיורי מופיע כיום כדמות משנה ברוב הסרטים וברוב הסיפורים  של היקום של חברת מארוול  קומיקס כראש סוכנות הביון "שילד" ( מגן ) המטפלת באנשים מסוכנים בעלי כוחות על ובאיומים על שלום העולם מאירגוני טרור מפלצתיים .עם זאת הוא אינו מופיע כמעט בסדרת הטלוויזיה העוסקת בסוכני שילד.

אבל בשנות השישים הוא היה דמות ראשית בפני עצמה תחילה בסדרה על עלילותיו כלוחם במלחמת העולם השנייה ,ולאחר מכן כסוכן  וראש אירגון הריגול "שילד".

צייר ג'ק קירבי

סיפורי הסדרה המקורית על ניק פיורי שאותם כתב סטאן לי וצייר ג'ק קירבי ולאחר מכן ג"ימס סטראנקו נחשבהים היום קלאסיים באיכותם הויזואלית. וכמה מהעטיפות של סדרה זאת הן מפורסמות מאוד עד היום.

למשל ובעיקר אלה שאת כולם צייר ג'ימס סטראנקו  :

כמה עטיפות קלאסיות של חוברות ניק פיורי משנות השישים.אייר ג'ימס סטרנקו.

בעברית הופיע עליו רק סיפור אחד ורק חלק ממנו במגזין נדיר בשם "עלילות טלוויזיה" מספר 4 בהוצאת ש.אור, שאמנם שמה אינה מופיע כלל בחוברת זאת. אבל מופיע שם סיפור ישראלי מקורי על גיבורי סדרת הטלוויזיה הבריטית "המשכנעים " שגם אותו פרסמתי כאן . זאת לצד כתבות על טלווזייה ,סיפור קומיקס על טרזן ,וחלק ראשון מסיפור בפרוזה  על עלילותיה של צוללת גרעינית היוצאת למשימה סודית אי שם. מה היה המשך הסיפור אם היה אין לדעת.

ש. אור  פרסמה סדרות קומיקס רבות כמו "טרזן -עיתון הרפתקאות לילדים "  שבו פורסמו סיפורים גם על טרזן איש הג'ונגל ,וגם על קוראק בנו של טרזן , וגם על הצוללת נוף ים , וגם על "הדמון" הגיבור של האמן ג'ק קירבי , וגוליבר ג'ונס איש המארס." ( את סיפור זה פירסמנו ב"יקום תרבות " כאן )  וסדרות נפרדות   מפלצת הביצה ( את הסיפור הראשון בסדרה זאת  אפשר למצוא ב"יקום תרבות כאן)  , איש העטלף ,פנטומאס ( הוא "הפנטום "הרוח המהלך ") קספר הרוח העליזה ,,משפחת פרטרידג המזמרת ' , על גיבורת העל "החתולה ", וחוברת האימה  "מוצצי הדם " ( שאותה פירסמנו ב"יקום תרבות " כאן )  ואחרים.

"ש.אור " פירסמה שתי הודעות שגם אותם אני מביא כאן ,והן מבוססות על עטיפת הסיפור על ההופעה הקרובה של הסיפור בחוברות טרזן שונות. אבל הסיפור לא הופיע שם מעולם. שימו לב  שבאחת מהן ניתנים קרדיטים לאנשי ההוצאה שטיפלו בסיפור.

לא ידוע לי אם יצאו חלקים נוספים בסיפור זה בגליונות נוספים.אם למישהו יש חלקים נוספים בגליונות נוספים בבקשה ליצור עימי קשר

elieshe@zahav.net.il

הסיפור הנוכחי הופיע באנגלית במקור  בגיליון "ניק פיורי מספר 4" בספטמבר 1968.

העטיפה הפסיכודלית המקסימה צויירה בידי אמן הקומיקס הידוע ג'ים סטרנקו .והיא זכתה מאז לחיקויים רבים בידי אמני קומיקס אחרים.

(  סטרנקו אגב צייר עטיפה מקסימה אחרת של"  גוליבר ג'ונס איש המאדים " שגם היא קיימת בגירסה עברית בהוצאת ש. אור. וראו אותה כאן ב"יקום תרבות ".

 

את הסיפור כתב מחבר סיפורי הקומיקס הידוע  והחביב עלי מאוד

רוי תומאס.

והוא מעין  תיאור של מה קרה קודם בעולם של ניק פיורי

אייר האמן פרנק ספרינגר.

תרגם לעברית ג.שמיר

אז הנה לפניכם סיפור ג'ימס בונד בגירסת היקום של חברת מארוול קומיקס בשפה העברית :

 

 

 

 

 

 

 

ראו גם

ניק פיורי בויקיפדיה

פרק מתוך "ההונאה הבולגרית "-המזימה הרוסית

פ.ס.ב

תקציר הספר שבכתובים  "ההונאה הבולגרית " :

בוקר אחד מתעורר אזרח ישראלי ומגלה לחרדתו שמי שהחשיב, לתומו, כידידו הטוב − מרצה בעל שם בין-לאומי באירופה ונשיא חברה הנאבקת בפשעי מחשב, אדם בעל קשרים ענפים במערכת הביון והביטחון והפוליטיקה הישראלית − הוא בעת ובעונה אחת איש עסקים מפוקפק, נוכל בינלאומי העומד בראש ארגון פשע, ומרגל מטעם הפדרציה הרוסית.
בהמשך העלילה, המכילה ניתוחים פסיכולוגיים של הנוכל, מגלה הגיבור ש"ידידו" מקושר לאנשי משטרה מושחתים ואף נעזר בקשרים פוליטיים בכנסת הישראלית. האיש שהוא משתמש בו הוא חבר כנסת משפיע מאוד במפלגת ימין, אדם שהכיר באירופה כבעל קזינו בכוונה, להרוס את גיבור הסיפור בהדרגה.

האם תצליח המזימה השטנית ?

העלילה מבוססת בחלקה על אירועים אמיתיים שהתרחשו בשתי יבשות.

הספר יימכר במהדורה אלקטרונית ויתורגם לאנגלית, צרפתית, בולגרית, הונגרית וגרמנית.

כל המעוניין לקרוא אותו − פרקים פרקים או בשלמותו − מוזמן ליצור עמי קשר:

פרק נוסף :"אדם רציני "

המזימה הרוסית

תניית פטור

הסיפור מבוסס על דמיון המחבר, וכל קשר בינו לבין המציאות – מקרי בלבד.

 

 

 

vladic 1

צייר ולאדיק סנדלר

 

האורות של ורנה נצנצו מהשמים. הישראלים שטסו עמו במטוס אל העיר לא תרמו לשלוות נפשו. כמו תמיד היה זה ערב רב של אנשים מזוהמים בלבושם וצרחנים בקולם, שניבולי הפה שלהם נשמעו חריגים אפילו יחסית לישראלים שהגיעו לבולגריה.

מרבית הגברים היו לבושים בבגדים צעקניים וענודים בטבעות, שרשראות ושיני זהב. רוב הנשים היו שמנות ולבשו חצאיות שראו ימים טובים יותר. הוא ידע בוודאות שמטרת כולם הייתה אחת: להגיע  אל בתי הקזינו של ורנה ולהמר שם עד צאת הנשמה, נוסף על ביקור הגברים בבתי הזונות הידועים לשמצה של העיר.

כך ממש היה הוא עצמו עושה. אבל לו היו דברים אחרים לעשות בורנה.

בינתיים אחת הנשים במטוס התחילה לצעוק על הדיילות ולקלל אותה בטירוף .

"יה זונה, בת זונה", צרחה על הדיילת המבוהלת, "בהמה מטונפת, יה כלבה בת אלף כלבות, חתיכת זבל מסריח, איך  את מעזה לא להביא עוגה כשמבקשים ממך?!"

האישה ניבלה את פיה  ללא הפסקה במשך חצי שעה, כשבן זוגה − שנראה כגנגסטר בדימוס − ישב בנחת, עיניו עצומות וחיוך קל על שפתיו. השאר היו אדישים והציצו בבוז בדיילת המבוהלת.

לבסוף, כשהגיע אחד מהדיילים וניסה להגן על הדיילת ההמומה ממטר ניבולי הפה, התפרץ הבעל בזעם: "מצדי שורנה שלכם תלך לגיהנום!" צעק בזעם, "אבל אשתי תקבל את מה שהיא מבקשת!"

השמן ישב במקומו ולא התרגש. תופעות מאין אלה התרחשו בכל טיסה לבולגריה. ובכל זאת, הסלידה שחש לנוסעים האחרים התעצמה עוד − אם היה הדבר אפשרי בכלל.

הוא הצליח להירדם והחל לחלום על כך שהישראלים והישראליות הללו היו רק צוואר אחד. הוא חלם על הרגע שבו הוא שולף סכין ארוכה וחותך את הצוואר הזה באטיות, בתנועות  של הילוך אטי  ובהנאה צרופה, וכורת אותו לבסוף לקול מחיאות כפיים של צופים בלתי נראים, ובכך מנקה קצת את כדור הארץ מהזוהמה שפשתה עליו.

למרבה צערו, כמו תמיד הוא התעורר מהחלום לפני הרגע שבו ראה את הראש הכרות של הגופה… אבל תחושת ההנאה נשארה.

אבל הפעם, כשהגיע לורנה, לא היה לו זמן ללכת לקזינו, גם לא לסייר ברחובות שבהם צעדו המוני בולגרים בעלי פנים קודרות − אלה נראו כאילו הם הולכים להטביע את עצמם בים השחור בעוד רגע. כמו תמיד הסירחון של המקום היה כל כך חזק שהוא כמעט הביא אותו לעילפון. המקום הזכיר  לו את דרום תל אביב ביום רע ולוהט במיוחד.

רק עם הרבה יותר זבל ברחובות.

"הגנגסטר הישראלי צדק", חשב השמן, "ורנה אכן בדרך לגיהנום". אבל עד שהיא תיקבר שם סופית − כמו שמי הים השחור שטפו פעם, לפני עשרת אלפים שנים, את התרבות המפותחת שהייתה כאן, משל היה המקום סדום התנ"כית ואולי יצרו בכך את סיפור המבול שבתנ"ך − הוא רצה להרוויח ממנה עוד קצת כסף. עד כמה שאפשר, לפני שהסדום הנוכחית ששמה ורנה תיחרב גם היא.

ואחת הדרכים להשיג זאת הייתה במקום שאליו הלך כעת.

vladic fat man

וסילבסקי רצה שהוא יבוא אליו, והרי דרישתו של איש הפ-ס-ב תמיד באה לפני הכול.הוא הגיע אל הקונסוליה הרוסית ברחוב מקדוניה בוורנה. הרחוב, כמו כל רחוב אחר בורנה, ראה כבר ימים טובים יותר ונראה כמו כל בניין אחר בארץ בולגריה − מזוהם ועומד על סף קריסה בכל רגע  נתון. ריח של קיא שפוך − מן הסתם של כל אותם שותי אלכוהול בבתי הקזינו בסביבה − היה בכל מקום.

הוא הסתכל מסביב בזהירות, כדי לוודא שאיש לא רואה אותו נכנס אל המקום. בהחלט לא היה זה רצוי שבאוניברסיטה ידעו עד כמה קרובים היחסים שלו עם הרוסים.

שומרים קודרי פנים בדקו אותו כמו תמיד היטב-היטב, למרות שהכירו אותו מצוין. הוא תמה אם הם חושבים שהוא ישלוף יום אחד אקדח ויתחיל לירות בכל פינה כאן. בהחלט היו סיבות טובות לכך.

השמן נכנס פנימה לחדרו של סגן הקונסול בתוארו הרשמי, ואיש שירותי הביטחון של הפדרציה הרוסית, הפ-ס-ב, כפי שהיה בתפקידו האמיתי.

השמועות טענו שגרגורי וסילבסקי הכיר את נשיא רוסיה פוטין עוד מהימים הישנים בק-ג-ב, אבל כל איש פ-ס-ב טען שהוא מכיר את פוטין עוד משנות השמונים והתשעים. לך תדע, אולי הם אפילו דיברו אמת עד כמה שזה היה בלתי סביר − הרי פוטין היה אז רק איש דרג ביניים אפור במזרח גרמניה.  כמה אנשים כבר יכול היה להכיר? ובכל זאת ריננו השמועות − שכנראה פוטין עצמו הפיץ − שכבר אז הכיר היטב כימאית בשם אנגלה מרקל, היום מנהיגת גרמניה. אבל לך תדע. בכל אופן, וסילבסקי נראה כמי שיכול היה להכיר את פוטין לא בימים הישנים, אלא היום.

פניו של הרוסי היו אדמומיים ורמזו על צריכת וודקה כמעט אינסופית. רעמת שערו הייתה לבנה אבל מעיניו נטף קור מקפיא. תמיד כשנפגש עמו, מאז גייס אותו וסילבסקי בביקור הראשון שלו בבולגריה,  חש השמן פחד עמום.

והוא ידע שיש סיבה טובה לפחד.

"איך הקורסים האחרונים שלך באוניברסיטה של ורנה?", התעניין הרוסי, "שמעתי שאתה מרצה מעניין מאוד, מומחה לטרור, הא? שמעתי שמזמינים אותך לארצות אחרות − אוסטריה, רומניה  הונגריה, צ'כוסלובקיה… כל הכבוד!"

"אני עובד עכשיו על קורס חדש על הטרור הג'יהדיסטי בבלקן, נושא תמיד רלבנטי", ענה השמן בזהירות.

מה עם החברה הבינלאומית  שלך?" התעניין הרוסי תוך לגימה של וודקה, "תפסתם איזה גנב או האקר באינטרנט לאחרונה?"

"אנחנו תמיד עובדים על זה", שוב ענה בזהירות.

התשובה האמיתית הייתה: אחרי שנתיים של מאמצים − לא. עדיין לא. למרות כל הכסף והפרסום בכלי התקשורת על אודות גנבי האינטרנט שהם כביכול לכדו, ולמרות הקריאות לציבור לשלוח מידע על גנבים והאקרים שונים באינטרנט − ההישגים עד כה היו בבחינת אפס גמור ומוחלט. הרעיון צץ אצלו במקור  מהונאה שהוא עצמו חווה באתר באינטרנט.הוא עדיין חש את הזעם הנורא שהוא חווה ברגע שהבין ש"עבדו " עליו!

ההשקעה שהוא השקיע בחברה כולה לקוחה מהכספים שאנשים נתנו לו עבור רכישת אדמות עבורם , אך בינתיים זו לא הוכיחה את עצמה, והוא נאלץ להמשיך להתפרנס כמרצה, וכמובן להמשיך לעסוק בשאר עיסוקיו הפחות ידועים.

וסילבסקי הניד ראשו בהשתתפות.

"הצלחת למכור אדמות כלשהן לאחרונה?"

השמן הסתכל בווסילבסקי בחשדנות. וסילבסקי הרי ידע כמוהו ששוק האדמות מת לחלוטין. וסילבסקי הרי ידע הרבה יותר מזה.

הרוסי קלט איכשהו מה הוא חשב.

"כן, כן, גוספודין", פלט הרוסי בעליצות, "אני יודע שכל מכירת האדמות שלך לחברים היא הונאה אחת גדולה. אני  יודע שאתה לוקח כספים מחברים טובים שלך בישראל − אפילו מבת זוגך לשעבר ומהמשפחה שלה שבטחו בך, המרצה הידוע − עבור קניית אדמות עבורם בבולגריה, בזמן שאתה בעצם גונב את הכספים עבור עסקיך בבולגריה. אתה בוגד בחבריך ובוגד בנשמתך. אבל בשביל זה אני רוצה אותך אצלנו. אתה בוגד מתועב, אבל האנשים שאנחנו רוצים כאן הם כולם בוגדים".

הוא ישב במקומו המום: "אני רוכש אדמות בשביל החברים", פלט השמן במאמץ, "בבוא היום אחזיר להם חלק מהכסף".

הרוסי חייך חיוך קפוא שלא הגיע כלל לעיניו: "שנינו יודעים שהיום הזה לא יגיע לעולם. אבל זה בסדר כל זמן שאתה עושה זאת בשירותנו לטובת אימא רוסיה. אחרי הכול, כל המרגלים הם בוגדים. אדם לא יכול להיות מרגל בלי להיות בוגד בנשמתו".

לאחר שתיקה קלה הוסיף: "אגב, יש לי הצעה בשבילך איך להיפטר מכל האנשים המרומים האלו בחו"ל שרוצים לדעת מה קרה לנכסים שהתחייבת לרכוש עבורם. תודיע להם שנחקק חוק בבולגריה שאוסר על  זרים להחזיק אדמות בולגריות, ולכן אדמותיהם הופקעו. הרי אף אחד מהם לא יודע בולגרית, נכון? הנה, בזה פתרת את הבעיה".

אצבעותיו השמנות תופפו במבוכה על השולחן. הוא חש בכובד של כל עודף המשקל שלו: "ואם הם ירצו לדעת איך זה קרה?" שאל.

"אז תודיע להם שנפתחה קבוצה בפייסבוק שתמחה נגד זה. הרי היום הכול מתחולל בפייסבוק. גם ההונאות. אחר כך סגור להם את הטלפון  או את המייל ואל תענה להם יותר".

השמן נאנח. הוא כבר שמע הצעות טובות יותר בימי חייו… האם וסילבסקי חשב שהוא שוטה? האם הוא חשב שמישהו באמת יאמין לזה?

נו, שויין, ביטל את הדברים בראשו. מן הסתם וסילבסקי רק התבדח, אם כי אצלו אתה לעולם לא יכול לדעת זאת בוודאות.

"ועכשיו לעסקים", המשיך וסילבסקי, "אתה מעביר לנו מידע על הבולגרים ועל הקשרים שלהם עם נאט"ו מהקשרים שלך באוניברסיטה שאנחנו סייענו לך להתקבל בה כמרצה ואנו מודים לך.

"השמן היה מרוצה :"כל זה  כמובן  רק  במאמץ לשפר את היחסים בין בולגריה לרוסיה. אני אוהב את בולגריה ".

וסילבסקי הניף את ידו: "כמובן, והרי אתה יודע שאין ידידות טובות מבולגריה ורוסיה, ותמיד זה היה כך. הבולגרים, יש להודות, הם לא עם חכם. הם עם ילדותי ומפגר בתחומים שונים. מאז ימי הביניים הם היו זקוקים להדרכה ולהגנה מידה החזקה של אימא רוסיה הרחומה והאוהבת, גם אם מדי פעם היא נאלצת להלקות אותם בישבן כשהם טועים בדרך…  במיוחד היום, כשהאידיוטים האלה בהנהגה הבולגרית מנסים לקבל תמיכה מנאט"ו".

השמן הסכים עם כל מילה.

"ועבור זה אנו צריכים אנשים כמוך, שידווחו על כל דבר שה ם שומעים על מה שמתרחש במערכת הביון והביטחון של בולגריה. . ודווקא זרים כמוך יכולים להעביר מידע  שבולגרי לא יעביר. אני רוצה להגיד לך שתרומתך לביטחונן של רוסיה  וגם של בולגריה היא גדולה. הנשיא עצמו יודע לגבי כמה מהפרטים שהעברת על הקשרים החשאיים בין בולגריה ותורכיה".

השמן הופתע. את הפרטים האלו הוא שמע מסטודנט תורכי ששתה וודקה בניגוד למצוות דתו. הוא לא חשב שיש בזה יותר מידי חשיבות אבל העביר את המידע בכל זאת, עם כמה שינויים ותוספות משלו − אם כי עובדה זאת לא צוינה בדו"ח.

וסילבסקי המשיך: "כמו שאתה יודע, הנשיא רוצה לחזק את הקשרים בין רוסיה לבולגריה עוד יותר. והרבה יותר".

כן, הוא ידע. השמועות טענו שפוטין רוצה להפוך את בולגריה לחלק "לא רשמי" של הפדרציה הרוסית  כאיזור חיץ מפני פלישה איסלאמית תורכית, אפשרות שנעשתה ריאלית יותר ויותר מיום ליום. רק שבניגוד למה שקורה באוקראינה הוא לא התכוון להשתמש באמצעי אלימות, אלא כרגיל לנצל גורמים מבפנים שבבוא היום יפנו לרוסיה ויבקשו ממנה "עזרה". בתמורה יקבלו מינוי כשליטי הבובות של בולגריה. כל זאת יקרה בבוא היום − והיום הזה בוא יבוא.

"אין בעיות", אמר השמן, "אין ספק שאיחוד בין רוסיה ובולגריה הוא צו השעה, לטובתה של בולגריה, כמובן. אעשה הכול למען איחוד בין רוסיה ובולגריה".

"תודה", אמר ויסלבסקי. "ועכשיו לעניין אחר. מכיוון שהתגלית כמוכשר ביותר בהעברת מידע לגבי בולגריה, אנחנו צריכים ממך יותר מזה. אנחנו רוצים ממך מידע גם על הארצות האחרות שאתה עובר בהם וגם על ישראל. התברר לנו שיש לך קשרים טובים יותר משחשבנו בשרותי הביטחון  והביון של ישראל. נודע לנו ששכנעת לאחרונה כמה אנשי 'מוסד' להעלות האשמות שווא נגד עיתונאי ישראלי על כך שחשף סודות כביכול לגורמים עוינים, זאת בניסיון לאיים על האיש שממנו, כפי שאנו יודעים, גנבת כספים רבים בטענה שתרכוש ותנהל עבורו נכס מניב רווחים בבולגריה. וזהו, הרי, דבר ששנינו יודעים שלא טרחת כלל לעשות. 

"אם יש לך השפעה כזאת על אנשים בעלי השפעה בישראל כדי שיפגעו במישהו עבורך, אז מן הסתם תוכל גם להעביר לנו מידע נוסף עליהם  כולל מידע מפליל , מידע שחשוב שממשלת הפדרציה הרוסית תדע".

השמן ישב המום: על כל זה  הם יודעים…

"מאיפה אתה יודעים על זה?" שאל שאלת סרק. הוא הרי ידע שוסילבסקי לא יענה לו.

אבל וסילבסקי דווקא ענה:

"גם ל'חבר העיתונאי שלך' יש ידידים בעלי השפעה במוסקבה… הם שמעו על הניסיון שלך להפעיל נגדו בריונים מהמשטרה הבולגרית כדי שירביצו לו כשהוא בא לבולגריה בניסיון לברר אם בכלל יש לו  בבעלותו כאן אדמות כפי שטענת במסמכים המזוייפים ששלחת לו.  הם לא התלהבו לשמוע על זה".

כך סתם ולא פירש. אבל השמן  יכול להבין את ההשלכות.

"גרגורי, אתה ידידי", ניסה השמן להתנער, "אבל ישראל היא ביתי. אני לא יכול לרגל אחריהם כמו שאני מרגל אחרי הבולגרים".

שיעול יבש עצר אותו.

"כבודו צריך לדעת", אמר וסילבסקי, "שאם חלילה לא תמסור לנו מידע גם על שירותי הביטחון של ישראל, נחשוף בפני המשטרה הישראלית כמה פרטים מעניינים על עסקאות ההונאה שלך − כל האדמות הבולגריות שמכרת כביכול בזמן שהן לא היו קיימות כלל. נדווח על העסקאות שבהן הונית ישראלים בבולגריה".

וסילבסקי עצר בהנאה לפני שהמשיך: "ואולי גם נעביר פרטים על ארגון הפשע הבינלאומי הקטן שלך של גניבת  ומכירת עתיקות. כן, כן, אנו יודעים  גם על זה. אנחנו לא נהנה לעשות זאת, אבל יש לנו צורך בשירותיך הטובים  שם".

הוא הסתכל בשמן : "אתה כמובן  הקלטת את סוכני המוסד האלו כשהם היסכימו להפר את החוק ולפגוע בשבילך בעיתונאי".

זאת לא הייתה שאלה.

"גרגורי" לחש השמן "האנשים האלו הם ידידים  שלי. הם עושים  זאת בשבילי  כטובה לידיד".

וסילבסקי המשיך להסתכל בו במבטו החודר:,כל מה שאנו צריכים זה שאתה תעביר אלינו את החומר המפליל,ההקלטות של השיחות שבהן הם מסכימים לבצע עבורך את "הטובה" כנגד העיתונאי. האנשים שלנו  בישראל ימשיכו מכאן.

אני מבטיח לך איש מאנשי ה"מוסד" האלו  לא יפגע,הם בסך הכל יתבקשו לבצע  עוד "טובה" מסויימת  הפעם בעבור הפדרציה הרוסית.

השמן  ישב קפוא, מתקשה להאמין. הוא ידע שמה שידידיו יתבקשו לעשות לא יהיה רק "טובה" מסויימת אחת .הם יתבקשו לעשות עוד ועוד "טובות".

אצבעותיו השמנות רעדו  כשאמר: "גרגורי, אבל אתם התחייבתם בפניי. הרי הוסכם שכל מה שאני עושה עבורכם זה רק בבולגריה!"

וסילבסקי משך בכתפיו, "התחייבנו, אבל לא התחייבנו לקיים. מי כמוך יודע לעשות את זה.
תחשוב על זה כך: במידע שתעביר לנו תתרום גם לשיפור היחסים בין ישראל לבין הפדרציה הרוסית, שתדע כעת יותר על בעיותיה של ישראל בתחומי הביטחון והמודיעין ותוכל להגיב עליהן כראוי. בזה שאתה עוזר לפדרציה הרוסית אתה עוזר לישראל.

"תדע לך שעבור רוסיה יש היום חשיבות רבה לישראל. עכשיו, כאשר איבדנו את סוריה כבסיס, כאשר היא הופכת לאיזור אנרכי לחלוטין , מי נשאר לנו במזרח התיכון?  רק ישראל.  ישראל היא חלק בלתי נפרד מהתרבות הרוסית הגדולה. יש בה מאות אלפים של דוברי רוסית. הגיע הזמן להחזיר אותם לזרועותיה של אימא רוסיה האוהבת גם אם יישארו פיזית במזרח התיכון.ארה"ב מאבדת את כל עניינה במזרח התיכון ומסתגרת בתוך עצמה ,אירופה הולכת ושוקעת בסניליות, אז מי נשאר  שיוכל להגן על ישראל ? רק רוסיה. אין אף אחד אחר. התוכנית היא שבבוא היום ישראל תיהפך גם כן מרצונה לחלק מהפדרציה הרוסית, ותשמש כחוד החנית שלה במאבק נגד האיסלאם המטורף. כל אדם רציונלי יכול לראות שאין ברירה.בכך יתממשו  לבסוף המטרות של רוסיה מאז ימי הצארים להפוך את ארץ הקודש  לאיזור הגנה רוסי ,כי רק רוסיה יכולה להגן עליה ועל העולם היהודי הנוצרי בצורה   אפקטיבית. אתה תסייע לזה להתגשם.

"וחוץ מזה, ככול  תעביר מידע  חשוב על שירותי הביון והמשטרה של ישראל, וככול שתביא עוד ועוד אנשים לשירותנו עם חומרים מפלילים עליהם  שאתה תעביר לרשותנו  נכפיל את כמות הכסף שאתה מקבל".

הוא חשב על כך ארוכות כשעיניו של וסילבסקי צורבות אותו. הוא ידע שאין לו ברירה. הוא היה זקוק להגנה של הפ-ס-ב. בשלב הזה היו כבר יותר מידי אנשים שידעו על העסקאות המפוקפקות שלו. יותר מידי אנשים שאותם רימה ושמהם הוציא בהונאה כסף ושירצו לנקום בו.

לבסוף, הניד בראשו לחיוב.

הפגישה הסתיימה סוף-סוף. הוא עמד והושיט את ידו  אוטומטית ללחיצה לוסילבסקי.

הוא היה צריך לדעת מה תהיה התגובה. וסילבסקי סילק את ידו כנשוך נחש. "גוספודין", אמר בלחש, כל מבטו אומר בוז וסלידה עמוקה, "זה שאני עובד עם בוגדים זה לא אומר שאני צריך ללחוץ להם את היד".

השיחה הסתיימה אבל השמן חש כאבים איומים.

"מישהו חייב לשלם על זה", חשב, "מישהו ישלם ביוקר על כל העלבונות שחטפתי מוסילבסקי. זה יהיה העיתונאי הישראלי הארור…"

הפרקים הבאים :

בולגריה לנצח 

המטרה :סופיה בלהבות 

ראו עוד על "ההונאה הבולגרית "

ראו על "ההונאה הבולגרית -הרומן הגראפי"

בולגריה ואני -ראיון עימי על המציאות שמאחורי "ההונאה הבולגרית "

 

 

 

vladik 2

צייר ולאדיק סנדלר

חדר המלחמה של יאיר לפיד

חדר מלחמה.png

לפני כעשור  חזיתי כאן בבלוג מאבק עתידני על ראשות הממשלה  של מדינת ישראל בין העיתונאי דאז יאיר לפיד ובין הבדרן דודו טופז .

דודו טופז קרא את הרשימה הזאת ודיבר איתי עליה בפגישה ביננו שהתקיימה כמה ימים לפני שנלכד בידי המשטרה,שבה היציע לי לכתוב את סיפור חייו.

הוא חשב ברצינות  שמאבק כזה בינו ובין לפיד  בהחלט יכול להתקיים.

דודו טופז כידוע אינו איתנו מזה שנים , הוא התאבד בבית הכלא.

המחזתי את סיפור הפגישה הזאת כולל מה שהיה לו להגיד על האפשרות של יאיר לפיד בפוליטיקאי בעתיד במחזה שכתבתי אבל לצערי הפרוייקט  נכון  לעכשיו  לא יצא לפועל.

יאיר לפיד  בכל אופן בהחלט איתנו. והוא הודיע שוב ושוב שכן בכוונתו להתמודד על ראשות הממשלה.

ולטענתי הוא חשב על זה כבר לפני כעשור ויותר  כאשר יצר סדרת טלוויזיה בשם "חדר מלחמה " שבה הוא עוסק ביחידה חשאית פחות או יותר של סוכנים , סדרה  שבה כפי אנו מבינים כיום הוא רומז על כוונותיו העתידניות להתמודד בפוליטיקה.

והנה לפניכם רשימה מיוחדת בנושא לרגל בחירות 2015 שהופיעה ב"יקום תרבות ".

ואם ירצה השם עוד כמה רשימות דומות יופיעו בהמשך על פוליטיקאים בולטים  אחרים. מקבילות לרשימות ממערכת החירות הקודמת שעסקו בבנימין  נתניהו ראש מפלגת הליכוד  באהוד ברק ראש מפלגת "עצמאות "  ובאביגדור ליברמן ראש מפלגת "ישראל ביתנו",שכולם רצו או היו אמורים לרוץ באותה מערכת בחירות .

וכולם למעט ברק רצים גם במערכת הבחירות הזאת.

אז הנה רשימה על יאיר לפיד שעימו כגילוי נאות  גם יש לי קשר משפחתי כל שהוא. סבי הד"ר אליהו בלנק היכיר את סבו  דוד גלעדי עוד מהונגריה ופתח בפניו את הקריירה העיתונאית בהונגריה והיה ידידו הטוב לאורך השנים ואף לימד אותו ואת משפחתו עברית כשהם היגיעו לארץ ישראל..

דוד גלעדי מצידו כתב את ההספד על סבי בשם "היה היה איש גיבור "..

והנה הכתבה במגזין "יקום תרבות "בשם :

הכתובת שלעל הקיר :חדר המלחמה של יאיר לפיד 

האיש מר.נ.ר 9-כל עלילותיו של הסוכן החשאי עוז יעוז :כתבה מיוחדת ליום העצמאות

oz yaoz veachablan ameraked

כתבה זאת הופיעה במקור כפרק בספרי "מטרזן וטעד זבנג " הוצאת בבל 2003

 

oz yaoz symbole

הסמל המיוחד של היחידה החשאית ביותר של הריגול הישראלי. צייר מ.אריה .

 

"….תקשיבו היטב, פיסטוקים, ובלי רעש, ואל תתחילו לרעוד מפחד, כמו עלים נדפים ברוח, אם בעוד דקה או שתים תעמדו פנים אל פנים מול אחת המזימות השטניות ביותר של מרגלי האויב. אכן, מזימה פושעת, והסכנה תלך ותגבר מרגע לרגע, אך כבר עכשיו טוב אם תדעו דבר אחד חשוב: ידם של הנועזים היא לבסוף תמיד על העליונה. ומחרפי נפשם למען מולדתם זוכים לתהילת עולמים. זה בטוח. ותאמינו או לא: כל הדברים שאני עומד לספר לכם נמסרו לי בסודי סודות ולכן בקשה אחת לי אליכם – יד לפה. כי פעולותיו של עוז יעוז הן סודיות ביותר ומה שהאויב יידע פחות זה לטובת כולנו.",,

(ההקדמה לספר הראשון בסדרה, עוז יעוז נגד תניני פרעה, 1963)

אם ניתן לדבר על ההתגלמות האולטימטיבית של איש השירותים החשאיים של ישראל בספרות הילדים הנוער והמבוגרים  הישראלית , הרי זהו ללא ספק גיבורו של "עידו סתר" , עוז יעוז גיבור סדרת ספרי ילדים ונוער משנות השישים.

. 'עידו סתר' עיצב את גיבור ספריו כאיש השירות החשאי של ישראל; כך נתפס עוז יעוז, פרי עטו, בספרות הילדים, הנוער והמבוגרים.

 

' עידו סתר' הוא שמו הבדוי של יחזקאל לופבן, בנו של העיתונאי יצחק לופבן. יחזקאל עבד כעיתונאי וכסופר, ועיקר פרסומו בא לו מספר שכתב על חיי לוי אשכול. לאחר שירות בפלמ"ח עבד במטכ"ל כמומחה לענייני ערבים, ושם פרסם בשם בדוי ('ד"ר ששון אשריקי') סדרת מאמרים שחשפו חומר מודיעיני מגוון ומסווג על הנעשה בארצות ערב: הצבא הסורי, המשמר הלאומי הירדני וכדומה.בשנים 1957-1956 הוא עבד כעורך 'רימון', השבועון שהתחרה ב'העולםהזה' שבעריכת אורי אבנרי. אבנרי טען ש'רימון' מומן על-ידי איסר הראל, ראש המוסד דאז. אם נכונה טענה זו, ייתכן שללופבן היה קשר כלשהו לשירותים החשאיים של ישראל, ואם כך, הרי שלדברים המתוארים בספריו יש אחיזה ממשית במציאות

(המידע מבוסס על מאמרה של תמר מרוז 'עלילות עוז יעוז, צופצ'יק ודנידין',שהתפרסם במוסף 'הארץ',  ב20.9.1974-).

 

 

בשנות השישים החל לופבן לכתוב ספרי ילדים בשם בדוי, והתמקד בשלוש סדרות: 'חבורת המרובע הכחול', סיפורה של חבורה דמויית חסמבה ומאבקה בפושעים; הסדרה ההומוריסטית המפורסמת לילדים 'תוכידס', , ו'עוז יעוז'.

עוז יעוז תמונה

' עוז יעוז' (1965-1963) היתה סדרת הרפתקאות ריגול. אמנם היא נועדה לילדים ונעדרה תיאורי סקס, אך לא היתה שונה בטיבה מסדרות הריגול למבוגרים. סדרה זו קיבלה את השראתה מספרי הריגול של פיטר צ'יני, סופר שהיה חביב מאוד על 'סתר'; השפעה זו ניכרת בספריו באופן מפתיע. סתר הודה בראיון שצ'יני אכן השפיע עליו מאוד: 'למדתי ממורי ורבי פיטר צ'יני, מחבר ספרי הריגול, שגם אצלו יש הומור'. כמו אצל צ'יני, גם אצל סתר האלימות משולבת בהומור סאדיסטי למדי. עוז יעוז הוא סוכן המחלקה המיוחדת והסודית ביותר בשירות החשאי, ר.נ.ר. 9 (ראשי תיבות המילים 'ריגול נגד ריגול'). במחלקה זו פעלו תשעה סוכנים ופיקד עליה 'האיש השקט', דמות סודית עד כדי כך, שפניה מעולם לא הופיעו באיוריו של מ' אריה.

הסמל של ר.נ.ר. 9 היה סכין נעוץ בנחש ומעליהם הסיסמה 'שום אויב לא יפחידנו'. עוז יעוז הוא בכיר הסוכנים. כמו ג'יימס בונד, הבריטי  המצויד תמיד במכשירי פלא מתוחכמים, גם עוז יעוז מצויד במגוון כלי נשק ובעיקר בסכין הזריקה שלו, 'מרסל'.

מפאת כבודה של אותה סכין מיוחדת  מוקדש לה בסדרה שיר מיוחד:

ישנם לילות ללא ירח

בהם מבריק לפתע אור

מבריק לו אור ומי יודע

אם הוא כחול, ירוק, אפור

אבל דבר אחד בטוח

זה אור סכין ושמה מרסל שורקת במעופה כמו רוח […]  

היא לחסל אויב יוצאת ואת דרכה אליו מוצאת

ןאם הוא למולה יקום הוא יקבל פרצוף עקום

פרצוף עקום – זה לא נורא

אך מעולם עוד לא  קרה שהוא רואה שוב את האור

אם בגרונו היא תעבור.

(עוז יעוז נגד קואן הקטלן , 1966).  

בין עוז יעוז לסכינו מתקיימת מערכת יחסים מיוחדת במינה והוא משמיע לה הצהרות אהבה, כפי שמעולם  לא השמיע לאהובתו האנושית בסדרה, רקפת.

הוא חשב על מרסל. זו היתה סכין פלאית. הוא קנה אותה בעיר הנמל הצרפתית מרסל, בחנות מיוחדת לסכיני קרב […] הוא נשא את מרסל תמיד, לכל מקום, חבויה בנרתיק של עור, קשורה היטב מתחת לבית שחיו והוא דע איך לזרוק מכל צד, איך לקלוע בכל מצב. זה בטוח. (עוז יעוז נגד תניני פרעה, 1963).

 

oz yaoz characters

דמויות שונות בסדרת "עוז יעוז" כולל כמובן המפקד "האיש השקט".  

 

לעוז יעוז יש גם קטנוע בשם 'סילונה', 'רכב מותאם לתנאים של קרב ובעל מהירות של סילון. אולי אפילו מהירות של קליע בין-יבשתי. והיה בו כל הציוד הדרוש לרדיפה ותקיפה: תחנת אלחוט סמויה, חומרי חבלה בקופסאות גפרורים, אקדח לוגר, מערכת תחפושות וכלי איפור [!] ואפילו חבלי ניילון מכל הסוגים'. אך חשובים מכלי הנשק האלו הם אומץ לבו ויכולת הלחימה שלו; 'עידו סתר' טרח לספק לקוראיו את 'תורת המכות', רשימת סוגי המכות שעוז מנחית על אויביו, לעתים בתוספת איורים מדגימים.

 

עוז יעוז מלמד איך להתגונן מהאוייב

לדוגמה:

1. מכת-שלום-עליכם – מכה התחלתית המוציאה את היריב משווי משקלו ומפרקת לו בעדינות עצם פה ועצם שם. (עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966) במקום אחר זוכה מכה זאת ליתר פירוט:   זוהי בדרך כלל מכה לא כל כך נוראה, לא כל כך מוחצת, ואם היא קולעת בנקודה מתאימה היא מוציאה את היריב משווי משקלו ואולי גם מסובבת לו את הפרצוף מצד אל צד ומעקמת לו כמה עצמות, אך עדיין אינה גומרת אותו באופן סופי. וצריך להמשיך. (עוז יעוז נגד תניני פרעה, 1963)

ואכן, צריך להמשיך, ולצורך זה מצייד סתר את קוראיו בשלל חבטות אחרות, קטלניות יותר:  

2. מכת-פטיש – מכה מרסקת היורדת מלמעלה למטה ולפעמים גם מן הצד בכוח של פטיש ענקי ומי שסופג אותה אין לו חשק לשיר או לספר בדיחות, והוא מתפתל על הריצפה כמו תולעת-משי ומתפלל שלא תבוא מכה נוספת.

3. מכת-לילה-טוב – בדרך כלל חובטים אותה ישר בין העיניים והיריב אינו מרגיש כאב, רק משתרע על הריצפה בעינים סגורות, כאילו קיבל זריקת הרדמה.

4. מכת-דרך-ארץ – (אגרוף אל תוך הבטן) ופרושה: דע בפני מי אתה עומד ואל תחציף פנים ושיהיה לך דרך-ארץ, יא רשע מרושע.

5. מכת-סוף-העולם – מכה קטלנית, למקרים מיוחדים בלבד; צרוף של שני אגרופים: אחד אל תוך הבטן ואחד אל תוך האוזן; היריב שומע התפוצצות, מתפרק לחתיכות וכשמגיע אל הריצפה הוא כבר דומה לסמרטוט בלוי או לבלון בלי אויר. (עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966).

עוז הוא לא רק חובב סכינים ומכות הוא גם חובב ספרים . בְּתִיקוֹ הָאִישִׁי שֶׁל עוז יעוז כָּתוּב עליו הַסּוֹפְרִים הָאֲהוּבִים עַל עוז יעוז הֵם: גרהם גרין, פּיטר צ'יני, ( שהוא פגש במציאות אל אחד מגיבוריו)  אירל סטנלי גארדנר, יאן פלמינג, ז'ול ורן, ג'ק לונדון, ארנסט המינגווי וְעוֹד. אמצעי נוסף של עוז הוא עוזרו הנאמן, התיכוניסט רפי סרדין, ששמו האמיתי היה רפי בן-דב, והוא זכה לכינוי 'סרדין' בגלל גופו הצנום. רפי הוא 'זריז כמו שד ובעל מוח חריף וזכרון של פיל אפריקני ואין טוב ממנו לא בלימודים, לא במשחקים, לא בשגעונות ובהשתוללויות'. רפי סרדין היה יתום שגר בתל-אביב, אצל דודתו רוזה, העובדת בבנק. את הוריו הוא איבד יום אחד כשהיו בדרכם לסדום, שם עבד אביו כמהנדס במפעל האשלג, כשבדרך, לא הרחק מדימונה, נפלה מכוניתם למארב של מרצחים ערבים. הוריו של רפי נהרגו בו-במקום מכדורי המרצחים ורפי הרג ביריות הרובה של אביו מרצח אחד וכשאזלה לו התחמושת, חיסל את המרצח השני במהלומות קת הרובה. אבל, למעשה, נשאר לו חשבון פתוח עם רב-המרצחים סאלים חאג'ידא. מעולם לא הוסבר בסדרה

מה טעם ראה עוז יעוז לקחת איתו קטין למשימותיו המסוכנות נגד יריביו המפלצתיים. במרבית המקרים היה עליו להציל את רפי, ברגע האחרון ממש, מידי הזדים. ואלו אכן היו מפחידים. בסדרת עוז יעוז היו שישה ספרים, שתי טרילוגיות למעשה, ובכל אחת מהן נאבק עוז בשליחיו של יריב שטני אחר. כל הספרים אוירו על-ידי מ' אריה הבלתי-נלאה ויצאו בהוצאת טברסקי.

ואלו הם:

1. עוז יעוז נגד תניני פרעה (1963)

ספר זה הוא הראשון בטרילוגיה. יריבו של עוז הוא הקולונל המצרי האכזרי והערמומי, רמאדן אף נשר. קולונל שטני זה חולם על היום 'שבו יבוא הסוף למדינת היהודים', ויש לו תוכנית: בעוד כמה ימים 'תזדעזע ישראל מהפיצוץ הגדול של מרגליו, ואז יפתח הצבא בהתקפה לאורך הגבול, ותתחיל השחיטה הסופית […] הוא כבר ראה בדמיונו איך הוא נוסע בתל-אביב, במכונית פתוחה, ומסביבו 'נהרות של דם".

oz yaoz ramadan

ממפקדתו בבניין 'הפירמידה השחורה' שולח רמאדן נגד ישראל סוכנים שונים למזימות שטניות; עוז מסכל את כולן.

בספר הראשון שולח רמאדן את חבורת 'תניני פרעה' לישראל כדי לבצע פיצוץ במהלך מצעד צבאי. מסיבות הידועות רק לו, נעזר עוז ברפי סרדין, כדי לעקוב אחר המחבלים ולעצור אותם ברגע האחרון. במהלך הספר אנו נתקלים בכמה שיטות מעניינות המשמשות את עוז בחקירת שבויים:

עוז יעוז סטר לו שתי סטירות מצלצלות ולחץ בכף ידו על חוטמו של הפושע, עד שנדמה כאילו אין לו יותר בכלל חוטם […] עוז יעוז אמר: 'תשמע נא מחמל נפשי, אולי כבר תפתח את הפה השמנמן שלך ותשמיע כמה דברי תבונה. או שמא לא איכפת לך אם אתלוש את שתי אוזניך, הא?' ותאמינו או לא – קרקשת לחש לו. כן, עכשיו הוא כבר לחש.

עוז יעוז מרביץ לתניני פרעה

עוז יעוז מרביץ ל"תניני פרעה". צייר "מ.אריה".

בסוף הספר מכריז רמאדן המרוגז פרס על ראשו של עוז יעוז. פרס זה גדל כתוצאה מהאירועים המתרחשים בספר הבא בסדרה.  

  1. עוז יעוז נגד החבלן המרקד (1964)

 

 

 

 

עוז יעוז נגד החבלן המרקד עטיפה

 

oz yaoz bandura

האיש השקט פתח את מגרת שולחנו והוציא שתי מעטפות. על אחת היה כתוב: סודי ביותר. לפתוח רק באזור הפעולה. במעטפה השניה היו כרטיסי טיסה, כסף, דרכון דיפלומטי ותעודות אחרות. האיש השקט הושיט לו את המעטפות וקם. עוז קם אחריו. הם לחצו ידים. האיש השקט אמר: "גורלה של ארצנו הוא מעתה בידך ואל תשכח כי נחש טוב זה רק נחש מת". "לא אשכח" אמר עוז יעוז, "נחש טוב זה נחש מת".

  בספר זה שוב מתמודד עוז עם רמאדן; 'אמנם תניני פרעה […] נפלו כשיבלים ביום קציר (ולמי צריך להגיד תודה? זה ברור) אבל קולונל רמאדן ממשיך לחרוש מזימות של חבלה ורצח וגניבת סודות צבאיים'.

הפעם, הקולונל מנסה לשים את ידו על הנוסחה הסודית של 'ענן המוות', ענן מלאכותי שחור שבכוחו לזרוע מוות והרס בישראל. עשרים-וחמישה קילומטרים דרומית לקהיר, ליד העיירה חילואן, עומד המפעל של 'ענן המוות', שבראשו עמד פרופסור הרמן גליפקה הגרמני. לאחר שהפרופסור חוסל על-ידי הישראלים, נותר בעולם רק עוד אדם אחד שיודע את הנוסחה הסודית של הכנת הענן, הלוא הוא פרופסור קריסטיאן קופרויק הנורבגי.

במלחמת העולם השנייה, הגרמנים הכריחו אותו בעינויים לעבוד בשבילם, וביחד עם פרופסור גליפקה הם המציאו את הענן הנוראי. על-מנת להשיג את הנוסחה שולח רמאדן את הנאצי לשעבר, 'החבלן המרקד',  לוינה, שם גר פרופסור קופרויק. עוז מתמודד איתו במהלך הסיפור.

בוינה פוגש עוז דמות מעניינת באופן מיוחד , ידידו הטוב ארנסט גולבדה, בלגי שמתמחה בשימוש בסכינים ומועסק בשירות החשאי הבריטי. גם הוא משתתף במצוד אחרי 'החבלן המרקד'. גולבדה, מסתבר, הוא מי שלימד את ידידו עוז יעוז כיצד להשתמש בסכינו, מרסל. לאמיתו של דבר, גולבדה אינו אלא גיבור ספריו של הסופר הבריטי הידוע פיטר צ'יני, שכזכור הוא אחד מסופריו החביבים  של עוז יעוז

בסדרה שעסקה באנשי השירות החשאי הבריטי. ' סתר' השתמש בדמות זו, מן הסתם, ללא רשות. אך בכך, כפי שעוד נראה בפרקים כגון 'טרזן בארץ הקודש', הוא נהג כמו רבים אחרים בישראל באותה תקופה… בסופו של דבר, עוז מאפשר ל'חבלן המרקד' להעביר את נוסחת ההמצאה לידי רמאדן, אולם תוך שינוי קטן הגורם לפיצוץ מפעל הנשק הסודי של רמאדן ולהריסתו. רמאדן מגדיל את סכום הפרס על ראשו של עוז יעוז. המאבק ביניהם מגיע לשיאו בספר הבא בסדרה.  

3. עוז יעוז נגד סאלים חאגי'דה (1964)

הוא היה בריא כמו קרנף אפריקני. הוא היה ערמומי כמו שועל סורי. הוא היה זריז כמו חתול-בר מקסיקני. הוא היה אכזרי כמו נחש סיני. הוא היה נועז כמו נמר הודי. ואין זה הכל. הוא היה פושע מבטן אמו.

הפרק השני בספר, הנקרא 'זהו סאלים חאג'ידא', ממשיך ומתאר מי היה אותו סלים חאג'ידא:   כבר בילדותו היה דומה יותר לשודד מאשר לילד נורמלי. הוא נולד ביפו ובן שנתיים היה כאשר תלש לאמו אוזן אחת בנשיכה. בן חמש העלה באש את דירת השכנים מפני שהיה נדמה לו שהם קוראים לו "פרא אדם". בן שבע הוריד למורה שלו כסא על הראש ואמר לה כי שתיים ועוד שתיים זה דוקא כן חמש ושלא תבלבל במוח, מטומטמת אחת. בן עשר דחף את דודו תחת לגלגליה של מכונית דוהרת, מפני שלא היה לו משהו אחר לעשות באותו הרגע. מה יש לדבר –  המופרע המדופלם הזה התפתח מהר. בן חמש עשרה כבר היתה לו כנופיה שלו וכל מי שעמד בדרכו קיבל כדור ולא עמד יותר.    

והפרק ממשיך ומתאר כיצד סאלים חאג'ידא גויס לבסוף על-ידי ראש הריגול המצרי לשירותיו:   היו לו כמה לילות של אושר בהם הפך את הרחוב הראשי של עזה לבית מטבחיים. עד שנתפס וקיבל מאסר-עולם. אך מזלו האיר לו פנים. כי שמו הלך לפניו והגיע עד אוזניו של מסטול בנדורה, ראש הריגול המצרי באותה עיר […]  

מסטול בנדורה מציע לסאלים חאגי'דא הצעה שאי-אפשר לסרב לה: הוא יוציא אותו מהכלא וידאג לכל מחסורו, ובתמורה חאג'ידא צריך להרוס ולהשמיד, אבל במקום בצד הזה של הגבול – עליו לעשות זאת עתה בצד השני.

והפרק מסיים:   כך נכנס לעבוד בריגול המצרי. ומאותו יום הפיל קרבנות רבים וזרע סביבו חורבן על אדמתנו. והוא האיש שרצח בדם קר את הוריו של רפי סרדין. אל תשכחו. ואם שמעתם עליו פעם – עוד מעט קט תשמעו יותר.

 

עוז יעוז מרביץ למחלוף חג'ידה

 

 

בספר זה עובר רפי משבר. דמי הוריו זועקים אליו מן האדמה והוא כולו צמא לנקמה. כל המלחמה במרגלי האויב אמנם מעניינת, אבל חאג'ידא עדיין בחיים. עוז מבקש ממנו להתאזר בסבלנות, 'כי נקמה צריך לבשל היטב בלב ולאכול אותה קרה לגמרי, בדעה לגמרי צלולה'. וההזדמנות אכן איננה מבוששת לבוא. חאג'ידא נשלח בספר על-ידי רמאדן לפוצץ את הכור הגרעיני הישראלי 'אגרוף 1'. עוז ורפי עוצרים אותו ברגע האחרון, ורפי סרדין הורג אותו סוף-סוף במו ידיו, בזריקת סכין. 'עידו סתר' בהחלט לא היה צמחוני בסיפוריו. בכך, למעשה, מסתיימת הטרילוגיה שבמרכזה עומד קולונל רמאדן, אף כי הקוראים יפגשו אותו גם בהמשך.

  4. עוז יעוז נגד רוצחי קנדי (1964)

"להשמיד  אויב זה לבנות עולם."

אימרת שפר אחת מני רבות של "גנרל סונג " ( מאו צה טונג ) בספר "עוז יעוז נגד השליח הסיני" מאת "עידו סתר "  1965)

 

בספר זה שולח 'סתר' את עוז יעוז להיאבק ביריב מסוכן לאין ערוך וערמומי לאין שיעור בהשוואה למצרי בעל אף הנשר: ראש הריגול הסיני, הגנרל סונג, מצאצאי ג'ינג'ס חאן, השואף לכבוש את העולם כפי שעשה אביו הקדמון . הוא נחוש לחסל את מנהיגי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות, ולשם כך הוא כורת ברית עם… קולונל רמאדן, שבספר זה הוא רק 'בורג במשחק גדול שהבריג הגנרל הצהוב'.

 המכונית המשיכה. ככל שהלכה והתקרבה אל הצומת הלכו שורות המריעים ופחתו. אשתו של מושל טקסס פנתה אל הנשיא מן המושב הקדמי ואמרה: "אינך יכול לאמר כי דאלאס אינה ידידותית כלפיך היום." ואז, לפני שהנשיא הספיק להשיב, נשמעה יריה. דאלאס היתה מאוד בלתי ידידותית. הנשיא נפגע בצווארו, מאחור. הוא צנח ללא אומר על ברכי ז'קלין. נשמעה יריה נוספת. ועוד אחת. הכדור השלישי פגע בראשו. ז'קלין קראה נדהמת: "ג'ק! או, לא! לא!" היא לא רצתה להאמין. שמלתה וזרועותיה כוסו בדם. השושנים האדומות נשרו על ריצפת המכונית. אכן, לא רק האהבה מדברת בשושנים אדומות. גם המוות.

  סונג, המשתף פעולה עם רמאדן, רוחש לו בוז עמוק: 'הוא חשב כי על אנשים כל כך גבוהים קשה לסמוך וראש כה מגודל יש בו הרבה טיפשות. הוא רכש כבוד לחכמים, אפילו הלכו נגדו. הוא בז לטיפשים ואף נתירא מפניהם, אפילו היו מוכנים ללכת אתו בעיניים סומות'.

תוכניתו של סונג נקראת 'מבול 3' והיא – לשלוח רוצחים שיחסלו בו-זמנית את הנשיא האמריקני קנדי ואת המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, כדי לגרום למלחמה גרעינית ולתוהו ובבוהו שיהרוס את העולם הישן, שעל חורבותיו תיכנן סונג לבנות את העולם החדש שלו. עוז יעוז מגלה את המזימה, ואף שאינו מצליח למנוע את רצח קנדי, הוא מונע את רצח חרושצ'וב ואת מלחמת העולם השלישית, שממנה רק הסינים צפויים להרוויח, כיוון שהדבר יאפשר להם לכבוש את העולם. זוהי מעין וריאציה לרעיון 'הסכנה הצהובה', נושא שהרבה להעסיק בעבר ובהווה את סופרי הריגול. עוז יוצר לעצמו יריב חדש ומסוכן בדמות הגנרל סונג, המשלח בו את היריב הנורא ביותר שנתקל בו עד כה, את האיש בלי האוזן, ראש מחלקה 1-1 לתפקידים מיוחדים ביותר בשירות הריגול הסיני – הלוא הוא קואן פונג.

5. עוז יעוז נגד השליח הסיני (1965)

"הוא לא אהב לצחוק ולא ידע לבכות, הוא לא אהב לחוס ולא ידע לסגת, הוא לא אהב לשכוח ולא ידע להפסיד – כזה היה ראש מחלקה 1-1 בריגול הסיני […] אזנו האחת היתה כרותה אך הוא שמע באוזן אחת מה שאחרים לא שמעו בשתיים ושמו בלבד העביר צמרמורת של פחד בלב כל יריביו. הרוסים קראו לו: קואן הקטלן. האנגלים קראו לו: האיש בלי האוזן. הצרפתים קראו לו: נחש עקלתון. אך שמו היה קואן פונג וכולם ידעו כי לצאת נגדו – זה לצאת לקראת מוות בטוח. הוא היה בלתי מנוצח. (עוז יעוז נגד קואן הקטלן, 1966).

  דברים רבים נודעים לנו על קואן. אמו סינית ואביו מונגולי; בגיל עשר, בשעת ה'מצעד הארוך' של אנשי המפלגה הקומוניסטית בדרכם אל השלטון בסין, הוא הורג את אויבו הראשון על-מנת להציל את חיי הגנרל.

קואן נזכר אז בימים הגדולים של סוף המסע הארוך כשסין הייתה לבסוף כולה שלהם. הוא עמד ליד הגנרל בכיכר של העיר האסורה .  האנשים  צעקו והריעו לסונג.
כמה אנשים היו שם מאות אלפים? ,מיליונים ?  עשרות מיליונים ? כולם עמדו שם ונראו כנמלים מוכנות לדריסה בידי רגל חזקה
( עוז יעוז נגד השליח הסיני ). 

הגנראל סונג כמובן אינו אלא שליט סין האמיתי מאוד מאו צה טונג. 

oz yaoz sung

מכל בחינה  הגנראל סונג הסדיסט  הערמומי והמתוחכם השופע אימרות שפר ושירים קצרים הוא הדמות המפחידה ביותר שהוצגה אי פעם בספרות ילדים בשפה העברית . הוא תואר כעוסק  באופן אישי בעינויו  של סוכן ישראל על  מכשיר העינויים "הגלגל הקטן" ,באחד הקטעים המבעיתים ביותר שפורסמו אי פעם בספר ישראלי לילדים והאימה רק הוקצנה בזכות הציור של סונג עוסק בעינוייו של סוכן ישראלי. 

סונג שולח את קואן ללמוד אצל טובי המומחים בעולם את כל טכניקות הלחימה וההרג, את התכסיסים, התחבולות ומעשי העורמה. כעת הוא שולח אותו לחטוף את עוז ולהביאו לסין, שם יעונה על 'הגלגל הקטן' מעורר האימה, מכשיר העינויים האולטימטיבי. בישראל נפגש קואן עם נאצי מסתתר, והלה מסייע לו ומתחיל לעקוב אחרי רפי סרדין. אבל עוז יעוז שמר על רפי מרחוק וכך עלה על עקבותיו של הסיני. השניים נפגשים במחסן קולנוע 'ירון'. קואן משכיב את עוז במכות, אבל אינו יודע מי קורבנו וממשיך הלאה אל מחוץ לעיר, וכשעוז מתעורר מעלפונו, קואן כבר הגיע לנשף ב'וילה ורד'. עלילת הסיפור אינה מסתיימת כאן; היא ממשיכה בספר הבא.

6. עוז יעוז נגד קואן הקטלן (1966)

ברדתם אל המרתיו הושיט לו מטמור את רשימת האורחים המוזמנים לנשפיה […]           אולה קאר (ובעלה) – סלון לאפנה חיים גלבוע (ורעייתו) – בנק להשקעות יודינה לוטה – דוגמנית יואב ברזל – משרד האוצר יוכבד יורדן – דיילת שמשון אבני (ורעייתו) – סגן אלוף בחיל-חימוש נמרוד בר-קשת – אלוף משנה, אגף טילים דניאל אמיתי (ורעייתו) – משרד החוץ חסיה סלוגן – מלכת יופי אלעזר נצר – … וכן הלאה. מאה אנשים חשובים ביותר, עם או בלי רעיותיהם וכמובן דוגמניות, דיילות ומלכות יופי. לשם קישוט. מאה אנשים חשובים ביותר, שלעולם לא יעלה בדעתם לפשפש במעשיו של הקבלן מטמור ולבדוק היכן הוא מחביא את כספו. די היה להם אם הוזמנו אל נשפיותיו המוצלחות. נקיון כפיו לא הטריד אותם, או שמא הם עצמם לא היו נקיי-כפיים יותר ממנו ומשום כך העלימו עין ממעשיו כל זמן שהוא העלים עין ממעשיהם?

הפגישה השנייה בין השניים מתרחשת בספר זה, ומסתיימת במאבק סופי ביניהם. עוז אמנם מכה את הנמר האסיאתי, ש'החליף צבעים, החליף צורות, החליף גם את עורו יחד עם חברבורותיו (אגב, דבר בלתי רגיל) כמו נמר סיני שזה עתה נתקל לראשונה במין נמר אחר, ישראלי, מהסוג הנדיר שעקבותיו נעלמו לפני אלפיים שנה ופתאום חזר מן המדבר הלא-נודע ואגרופיו יורקים אש וגפרית בקצב של ריקוד הצ'רלסטון'; אך קואן לוכד את עוז בתחבולה ערמומית, כדי להגיע באמצעותו אל 'האיש השקט'. קואן חוטף את 'האיש השקט', אך נהרג מסכינו של עוז (סוף מאכזב במקצת לאויב המסוכן ביותר של עוז יעוז מאז ומעולם).

 

עוז יעוז מרביץ לפרנצי בקואן הקטלן

עוז יעוז מרביץ לנאצי המתחזה לישראלי.

ספר נוסף היה אמור לראות אור בסדרה, עוז יעוז נגד הגרמני השזוף, אך הדבר מעולם לא הגיע לידי מימוש.

ספק אם ניתן למצוא בספרות הנוער העברית סדרה אכזרית ואף סאדיסטית כמו 'עוז יעוז' (להוציא את'תוכידס', מאת אותו המחבר).

'סתר' התגונן מפני המתקפות עליו:   אני לא תומך בהשקפה שספר צריך להיות חינוכי. מישהו יכול לקרוא את הספר העדין ביותר – ואז יהיה לו משבר במשפחה והוא יילך לרצוח. ויש עוד משהו: אנחנו חיים בתקופה של תסבוכות עם הערבים, של מה שנקרא בפראזה "שדות מלאים דם". אז זה לא צודק לספר לילדים סיפורים נחמדים על פרחים ופרפרים, ושמן זית זך. הרי זה יביא לידי משבר: הוא יקרא ספרים נחמדים על ציוץ צפורים ופתאום  – כאן מלחמה. וכאן פחדים. הרי יהיה לו פה  משבר של אמינות. מה זה, מותר לרמות ילדים? […] ההשקפה שלי היא שהערבים רוצים להרוג אותי ואני אותם לא, ואם כך – יש מי שינקום את נקמתו של הסופר כי מאות אלפי ילדים כבר קראו בספריו את עלילות רפי סרדין […]

(תמר מרוז, 'עלילות עוז יעוז, צ'ופצ'יק ודנידין', 'מוסף הארץ', 20.9.1974).

  ואכן, לקוראים דווח ששיר אחד בלבד מתרונן בפי הערבים, ואלו שורותיו הראשונות:   על האויב אנחנו נסתער, מתוך החשכה, בכל הכח, כי לנו אין שום תענוג אחר, מלבד  – התענוג לרצוח.  

אכן, השאלה עד כמה השפיעו ספרים אלו וגיבורם עוז יעוז על אנשי מוסד לעתיד, היא בהחלט במקומה.

מה קרה לעוז יעוז ולאנשי צוותו  מאז שנות הששים ?

אנו יכולים להניח שהאיש השקט נכנס מאז לפוליטיקה.אולי הוא היגיע למשרת ראש ממשלת ישראל ? , רפי סרדין הוא אולי המפקד הנוכחי של ר.נר. 9

ועוז יעוז ? מצא את עצמו אולי  מתמודד עם ועדת חקירה על  פעולות לא חוקיות של שירותי הריגול ? ואולי מתגורר היום בבית מפואר  בקיסריה ונזכר בפעולות העבר.

 

oz yaoz vs koan

ועיוד מעלילותיו של עוז יעוז ראו

אלי אשד "עוז יעוז נגד העיתונאים :

 ראו עוד על "עידו סתר " בויקיפדיה :

 

 

עוז יעוז מרביץ לבריון כשרפי כבול

 

 

מיכאל סטרוגוב שלי :בעקבות שליח הצאר

הופיע  תחת השם "הסטוריה בידיונית"  במוסף "מקור ראשון –שבת "

מיכאל סטרוגוב מאת ז'ול ורן תרגמה עדינה בסון (1981) עורכת מהדורה חדשה עמיר צוקרמן.

הוצאת כתר 2012  324 עמודים.

 דיון "ב"מיכאל סטרוגוב" הספר הקלאסי  שיצר יש מאין את ז'אנר ספרי הריגול.והוא רלבנטי מאוד גם בזמננו.

בימים אלו יצאה לאור בהוצאת כתר מהדורה חדשה של תרגומה של עדינה בסון  ( במקור מ-1981)   של ספרו הקלאסי האחרון של ז'ול ורן מיכאל סטרוגוב מ-1876 . וזאת הזדמנות טובה להיזכר בספר המפורסם הזה שהוא כל כך יוצא דופן ביצירתו של ז'ול ורן .

מיכאל סטרוגוב

ספר זה מתאר את הרפתקאותיו של שליח וסוכן חשאי  של הצאר אלכסנדר השני  ( הפוליטיקאי הבכיר  האמיתי היחיד בימי ורן שמופיע כדמות בספריו  ) שיוצא למסע ארוך  ומסוכן מאוד לסיביר להזהיר את אחי הצאר מבגידה בשירות  פיאופר חאן   החאן הטאטרי של בוכרה ( היום חלק מאוזבקיסטן )  השואף להשתלט על סיביר ושטחים אחרים של האימפריה הרוסית .בדרך מתלווה סטרוגוב לנערה יפה מליטה ,ולשני עיתונאים קומיים שבאו לסקר את המצב ברוסיה הצארית ,האחד צרפתי והשני אנגלי . המסע מלא וגדוש בקשיים ושבמהלכם סטרוגוף מתעוור אך הסוף הוא כרגיל טוב. נחשוף כאן שהטובים מנצחים האימפריה הצארית נשארת שלמה וסיביר לא נופלת ביד האיסלאם.

ספר זה היה תמיד אחד הפופולאריים ביותר מספריו של ורן ובחייו שימש כבסיס למחזה מצליח מאוד.

 ורן כתב את "מיכאל סטרוגוב"לאחר שורה בלתי פוסקת כמעט של הצלחות בקנה מידה בינלאומי כמו "20 אלף מיל מתחת למים " ו"מסביב לעולם בשמונים  יום " ו"אי התעלומות ".

 מדהים לראות עד כמה ספר זה שונה מספריו הידועים האחרים של ורן. ברוב ספריו האוייב האמיתי והכמעט יחיד  של הגיבורים הוא הטבע  ואם יש "רשעים " הם אינם דמויות בולטות ו"חזקות " ואף "מרושעות"  באמת.לרוב המדובר בדמויות כמעט הומוריסטיות.

לא כך ב"מיכאל סטרוגוב " כאן יש יריב נורא ומרושע באמת הבוגד איבן אוגרייב ,,שמביא לעיוורונו של סטרוגוב  כבוגד בהתאם לפקודת החאן  בסצינה מצמררת ומפורטת  ,ענישה גופנית שהיא בגדר בלתי קיימת ברוב ספריו האחרים של זו'ול ורן שהם " צמחוניים " ממש בהשוואה.בדרך כלל נמנע וורן לתאר את אכזריותו של האדם לאחיו. .כאן הוא לא נמנע לעשות זאת .

. לאחר ספר זה שיצא לאור ב-1876  שוב לא חיבר ורן ספרים שהפכו לקלאסיקות עולמיות כפי שעשה עד אז  ( אפשר לבדוק זאת בניסוי פשוט כל הספרים שרוב האנשים זוכרים שז'ול ורן כתב אותם ,כולם נכתבו לפני 1876) ויש לראות בו כספרו הגדול אחרון.

מיכאל סטרוגוב הוסרט לאורך השנים בכעשרה גירסאות קולנועיות שונות. מהן בולטות שני הסרטים בכיכובו של קורט יורגנס בשנות השישים. הימים היו ימי סרטי ג'ימס בונד בכיכוב שון קונרי . והמפיקים נזכרו מן הסתם שמיכאל סטרוגוף הוא אבי אבותיו של בונד.

אחד מהם היה עיבוד ישיר של הסרט, והשני הרפתקה חדשה ומקורית של סטרוגוב במאבקו הבלתי נגמר כסוכן חשאי צארי  נגד הטאטרים ,שהייתה פרי המצאתם של התסריטאים. לורן לא היה קשר אליה.

את הסרט של יורגנס אני זוכר משום שתמונות ממנו הופיעו בגירסה הישראלית של הספר בהוצאת יהושע צצ'יק.

ב-1975 עובד מיכאל סטרוגוב לטלווזייה לסדרה אירופאית דוברת צרפתית  לגרסה הארוכה והמלאה והטובה  ביותר של הסיפור והוסיפו על ורן כהנה וכהנה והפעם הפכו את הדמות של איבן אוגרייב מנבל סתם לדמות סימפטית שיש לה מניעים חזקים ביותר להיאבק בשלטון הצארי.

 

בין מעריציו של הספר וגיבורו  הייתה חנה גונן גיבורת ספרו של עמוס   עוז "מיכאל שלי " שלאורך ספרו של עוז חוזרת  ומשווה את בעלה מיכאל אקדמאי יבש ומשעמם עם  שליח הצאר מיכאיל סטרוגוב הסוער וההרפתקני השוואה שכמובן אינה לטובת מיכאל גונן.

לימים עוז חזר והעיד  על השפעתו של מיכאל סטרוגוב  עליו עצמו  גם ב"סיפור על אהבה וחושך", בתיאור מפורט לפרטי פרטים של אותה סצינת עיוורון בחרב מלובו.

האם "מיכאל סטרוגוב" הוא מדע בדיוני ?

קובץ:Michels001.jpg

ההוצאה בדפי הפרסום שלה כתבה  "זהו הספר היחיד של ורן שאינו עוסק במדע בדיוני אלא נקרא כרומן היסטורי". שתי טענות שגויות..זהו אינו רומן היסטורי שכן הוא מתרחש בימיו של ורן ובימי הצאר אלכסנדר השני.

 למרות שאין בספר זה שום תיאור של  טכנולוגיה עתידנית כל שהיא   רק טכנולוגיה עכשווית ,דהיינו הרכבת וספינת הקיטור,   זהו בהחלט ספר מדע בדיוני מסוג מסויים מאחר שפלישה טאטרית רחבת מימדים לסיביר  כפי שתוארה בספר הייתה  בלתי אפשרית מזה מאות שנים קודם לכתיבתו כפי שורן  וודאי ידע היטב.

אמנם הטאטרים והמונגולים לפניהם היו איום אמיתי על הרוסים בימי הביניים. אך שום חאן טאטרי  ואף  צבא טאטרי  לא היה מסוגל להתמודד עם הצבא הרוסי המודרני  בימיו של ורן ( אחד הגדולים  החזקים בעולם באותה התקופה ומאז ) בהצלחה.

לדעתי המדובר בספר שהוא מבחינה ז'אנרית בעל חשיבות עצומה שכן בו יצר ורן יש מאין  ז'אנר שלא היה קיים עד זמנו אך הוא פופולארי מאוד היום.

למעשה המדובר בספר ראשון מסוגו של ז'אנר ספרות הריגול שהוא פופולארי מאוד בזמננו  ומיכאל סטרוגוף הוא מקדים של דמותו של  הסוכן החשאי ג'ימס בונד הפועל בשירות ממשלתו לעצור מזימות בינלאומיות  שונות המאיימות על ארצו .

ז'אנר נוסף שיש להשוותו ל"מיכאל סטרוגוב"  הוא המותחנים הצבאיים של סופרים מודרניים כמו תום קלאנסי שמתארים אירועים גיאופוליטיים שונים המתרחשים בעתיד הקרוב מאוד ומאיימים על בטחונה של ארה"ב  ויציבות העולם ונעצרים בידי כמה סוכנים אמיצים וטכנולוגיה מודרנית לא עתידנית. וזה בדיוק מה שמתואר בספרו של ורן .

אפשר להגדיר את הספר  גם כ"הסטוריה חלופית " שכן אם כי הוא מתרחש בימי ורן  והצאר אלכסנדר השני הוא מתאר אירועים היסטוריים שלא התרחשו כלל אך יכלו להתרחש בסיטואציות היסטוריות אחרות.

מעניין שהפלישה הטאטרית שהייתה בלתי אפשרית בזמנו של ורן אפשרית הרבה יותר בזמננו בראשית המאה ה-21 אם נחליף את המילה  הטאטרים " למילה תורקים ( הטאטרים הם אכן עם טורקי  ) ונזכור שכיום יש רעיונות בקרב אינטלקטואלים טורקים שונים של הקמת אחוד .תורכי בין כל העמים הטורקיים שבברית המועצות לשעבר ובין תורכיה שכיום יש לה שאיפות אימפריאליות "ניאו עותומאניות "כי אז יש מקום לחשוב שלרוסיה המודרנית של פוטין יש בהחלט מה לחשוש מפלישה המקבילה לזאת שמתוארת ב"מיכאל סטרוגוב " הרבה יותר ממה שהיה לצאר אלכסנדר השני לחשוש ממנה בימיו של ז'ול ורן.

ורן והרוסים  

ז'ול ורן עצמו  היה לכאורה אנטי רוסי . בספרו המפורסם "20 אלף מיל מתחת למים"  ביקש תחילה להציג את גיבורו קפטין נמו כאציל פולני הנאבק בדיכוי הרוסי של ארצו  ,אולם המו"ל שלו צינזר אותו .ובסופו של דבר נמו הפך ( בספר "אי המיסתורין ") לאציל הודי הנאבק בדיכוי הבריטי ,נושא שכנראה היה פחות בעייתי מבחינת המו"ל של ורן.נראה שהוא רחש אז תיעוב עמוק לרוסיה שכונתה "בית הכלא של העמים ". אבל דעתו בנושא השתנתה.

  

ורן חזר אל הנושא הרוסי בספר נוסף  הרפתקאותיהם של שלשה רוסים ושלשה אנגלים ( 1872. תר' ג. בן-חנה, 1946)  שתיאר את מסעם המשותף של חוקרים רוסים ואנגלים באפריקה שבמהלכו הם מגלים כי פרצה מלחמת קרים בין ארצותיהם וכי הם כעת בגדר יריבים .אך למרות זאת הם מתעקשים להשלים את המשימה ביחד.

נראה שיחסו של ורן  הליבראל לאימפריה הצארית השתנה  הודות לרפורמות של הצאר אלכסנדר השני שבין השאר שיחרר את האיכרים הצמיתים ברוסיה. וכתוצאה היה מוכן להפוך את הצאר לדמות חיובית בספר ,כבוד שבו לא זכה שום פוליטיקאי ושום מנהיג אחר בזמנו של ורן,אפילו לא הנשיא האמריקני משחרר העבדים  אברהם לינקולן  שאמנם זכה לפחות לכך שעל שמו יקרא האי ב"אי התעלומות ".  ( ובהחלט לא שום מנהיג צרפתי ).

ורן מסיים את הספר בהודעה כי "ברבות הימים עלה מיכאל סטרוגוב למשרה רמה בקיסרות". אבל גם הוא לא חזה ככל הנראה את מה שעלה בגורלו של הצאר אלכסנדר השני ,.הצאר הרפורמיסט נירצח בידי מהפכנים ב-1881 חמש שנים בלבד לאחר פירסום "מיכאל סטרוגוב" .

את מקומו תפס בנו.  .הלה הפך לצאר העריץ והמדכא  אלכסנדר השלישי שבזמנו בוצעו פוגרומים רבים ביהודים.ספק רב מאוד  עם בזמן שלטונו ורן היה כותב ספר כמו " מיכאל סטרוגוב".

מסתורין בליבוניה 

 ורן עוד חזר לשטחי האימפריה הרוסית ובאופן ספציפי לאיזור ליטא האיזור ממנו מגיעה נדיה אהובתו של מיכאל סטרוגוב באחד מספריו הפחות ידועים בשם "מיסתורין בליבוניה "( 1904  תרגמה  רונית איתן [=תבור פלדי], א. זלקוביץ׳, תל אביב, 1953) שבו נתן תמונה קודרת של האימפריה הרוסית בתיאור פרשת רצח שמזעזעת פרובינציה מרוחקת של האימפריה הצארית.

בשנת מותו של ורן 1905 פרצה ברוסיה מהפכה שזיעזעה את שלטון הצאר    ו-12 שנה לאחר מותו של ורן התחוללה ברוסיה המהפכה הקומוניסטית ששמה קץ לשלטון הצארים אבל את זה ככל הנראה זול ורן לא העלה כלל על דעתו.  .

  אבל מבחינתי מיכאל סטרוגוב הוא ספר שלא איבד כלל את עוצמתו בתיאור המפורט של סיביר ושל הפלישה הטאטרית לתוכה ז'ול ורן אכן חזה את מה שעדיין יכול להתרחש בעתיד.

 

נספח :

תרגומי מיכאל סטרוגוב לעברית :

1. מיכאל סטרוגוב, יצחק ליב ברוך, אמנות, תל אביב, 1930.

  • מיכאל סטרוגוף, רפאל אלגד, יהושע צ'צ'יק, תל אביב, 1957.

3. מיכאל סטרוגוב, עדינה בסון, כתר, ירושלים, 1981.מהדורה ערוכה מחדש :2012

4. מיכאיל סטרוגוב, אביטל ענבר, מועדון קוראי מעריב, תל אביב, 1987.

ראו גם

מיכאל סטרוגוב בויקיפדיה

 האם ז'ול ורן עדיין יכול לשבות את דמיונם של ילדים :תמר רותם על מיכאל סטרוגוב

בלוגר על מיכאל סטרוגוב

סרטי מיכאל סטרוגוף

מיכאל סטרוגוב בקומיקס

ועוד על ז'ול ורן

מקפטין נמו ועד אוסאמה בן לאדן

ממשיכיו של ז'ול ורן

 

בית חרושת לאיקונים :על אורי שלגי והוצאת "רמדור"

הוסף לסל את עמדה 21 - אוונגרד עברי / שונים

עטיפת גליון המגזין הספרותי "עמדה". על העטיפה ציור של ספר המדע הבדיוני "עבדים בחלל " מאת גרגורי קרן " שיצא לאור בהוצאת "רמדור " של אורי שלגי בשנות השבעים.


בימים אלו יצא לאור גיליון מספר 21 של כתב העת "עמדה " גיליון אוונגרד ספרותי ובמסגרתו הופיע גם מאמר זה  על הוצאהשעסקה בסוג מיוחד מאוד של אוונגרד עברי..בשנות השישים והשבעים והשמונים ,לא היה מי שגר בישראל ולא היכיר גיבורים ידועים כמו איש הקראטה מסוקס האצבעות וסוכן הסי אי אי הבכיר פטריק קים.
או את האקדוחנים מהמערב הפרוע ,הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר.
או הלוחם משום מקום רינגו

.את הלוחם באיומים על טבעיים שונים לארי ברנט ,את הגיבור הרומאי מצ'סיטה ,ועוד סוכנים חשאיים וגיבורי מדע בדיוני ולוחמים בפשע רבים מספור.,

וגם את סדרת ספרי "חסמבה"  של יגאל מוסינזון על חבורת ילדים הנלחמים בפשע ובאויבים ערביים
 שהופיעו כולם  ב"ספרי כיס"  ובחוברות דקות.
המו"ל שהוציא לאור את כל אלה נקרא "רמדור ".או יותר נכון אורי שלגי .

הוא עסק בעוד תחומים רבים כמו קומיקס ,והוציא לאור מגוון אדיר של ספורים רומנטיים לנשים וגם תרם רבות להתפתחות תרבות הספורט בישראל עם מגזינים כמו "פנדל " .

 שמו האמיתי כפי שידעו מעטים היה אורי שלגי .
רק מעטים מאוד ידעו שאורי שלגי הנ"ל שעדיין פעיל עד עצם היום הזה כאחד המוציאים לאור הותיקים  של המדינה המציא בעצמו או ביחד עם צוות שלם של כותבים   חלק גדול מדמויות אלו ולא תרגם אותם.
ואת אלו שהוא תרגם הוא לא תרגם מאנגלית דווקא

אלא מגרמנית שפה שהייתה בבחינת "טאבו " בשנות השישים בכל הוצאה אחרת חוץ מהוצאת רמדור.  .


רק מעטים ובודדים מאוד ידעו שאורי שלגי שהופיע לכאורה  כתועמלן לתרבות האמריקנית ולשירותים החשאיים של ארה"ב הורשע בעברו כמרגל הראשון בתולדות מדינת ישראל והיה בעברו פעיל קומוניסטי  ישראלי בולט ביותר .

אדם  שבעולם חלופי יכול היה להגיע להנהגת המפלגה ואולי לשנות בכך את ההיסטוריה של המזרח התיכון כולו..

אך במקום זאת העדיף לשנות כיוון ולההפך ליוצר איקונים מרכזי של הספרות הפופולארית של ישראל.   

אז הנה לראשונהמאמר מקיף על  ההוצאה לאור שהוציאה לאור את המספר הרב ביותר של האיקונים של הספרות הקלה בישראל ובראשם הסוכן החשאי פטריק קים וגם לראשונה פרטים על המו"ל שתרם כה רבות לתחום הספרות הקלה בישראל ,מו"ל שהחל את הקריירה שלו כפעיל קומוניסטי וכמרגל הראשון שהורשע בישראל .

 

חצי מאה מלאה להוצאת"שלגי "שבעבר נודעה כהוצאת "רמדור " וגם שמות רבים אחרים.

כיום בשנת 2010 בעת כתיבת מאמר זה היא עדיין פעילה והיא אחת ההוצאות הוותיקות ביותר בארץ שעדיין פעילות תחת הבעלים המקורי הלא הוא אורי שלגי, וזאת אריכות ימים נדירה ביותר.

מעניין שבארץ יש ברגע זה בפברואר 2010 רק עוד שתי הוצאות ותיקות כל כך שעדין פעילות בניהול הבעלים המקורי. אלו הן הוצאת ע.נרקיס והוצאת ,,מ. מזרחי והשניים הנ"ל היו מאז סוף שנות החמישים המתחרים של שלגי בתחום שבו הוא התפרסם יותר מכל תחום "הספרות הקלה .

"כל אותם ספרי מתח ריגול ,בלש רומנים רומנטיים מערבונים וגם ספרי אימה ז'אנרים ששלגי היה בין מפיציהם הפעילים והפוריים ביותר בישראל.לאורך חצי מאה לצד מגזינים של ספורט כמו "פנדל" שהפכו אותו לדמות מרכזית בהפצת הספורט בתקשורת בשנות השבעים והשמונים ( נושא הראוי למאמר נפרד ) וגם ספרי תשבצים. 


 אבל עבורי ועבור רבים אחרים אורי שלגי וההוצאה שלו בשמה הוותיק "רמדור " זכורים יותר מכל הודות לגיבורי סדרות ספרי הכיס והחוברות " שהוא למעשה המציא אותם אם כי היציג אותם תמיד כסדרות ויצירות מתורגמות של סופרים ששמותיהם היו פרי המצאתו של שלגי.

אלו היו .איש הקראטה הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות  ,פטריק קים שהוצג כפרי יצירתו של"ברט ויטפורד ", אנשי המערב הפרוע ,איש החוק איש והטקסס רנג'רס ומאוחר יותר המרשל ביל קרטר וידידו אדום השיער רד בושרד שהוצגו כפרי יצרתו של "ארט ( או פשוט" א.") בלמר , והנווד במערב הפרוע רינגו ששמו נלקח ממערבוני הספגטי האיטלקיים.וספריו יוחסו לאחד "ג'ף מקנמרה". אלו היו הדמויות הפופולאריות ביותר של שלגי כפי שמראה העובדה שכל אחד מהם הופיע בשני פורמטים שונים במקביל .גם בספרי כיס של 160עמוד וגם בחוברות דקות של סיפורים קצרים באורך 32 או 64 עמוד . .

. היו גם דמויות אחרות כמו הגיבור הרומאי מצ'יסטה שהתבסס על הסרטים ההיסטוריים האיטלקיים איש החלל ראל דארק, היה לארי ברנט וחבריו אנשי היחידה מיוחדת "יפ"מ " גיבורי סדרת האימים " שנאבקו באיומים על טבעיים שונים והיו עוד רבים אחרים שכיכבו בספרי הכיס של הוצאת שלגי .חלקם מתורגמים מאנגלית או מגרמנית דווקא וחלקם פרי מוחו הקודח של שלגי וצוות סופריו ולעיתים קשה מאוד לקבוע מי היה מתורגם ומה היה מקורי שכן המתורגם המעובד והמקורי היה מעורבב לאין הפרד בספרים של הוצאת שלגי בסינטזה ביזארית שיצרה משהו חדש בתחום הספרות הקלה העברית ויצרה איקונים אמיתיים בתחום התרבות הפופולארית העברית ,אם כי בזמן פירסומם המקורי רק מעטים מחוץ למעגל ההוצאה ידעו שהמדובר ביצירות מקוריות לפחות בחלקן.

מכמה בחינות אורי שלגי הפך למפיץ בישראל של מעין גירסה אידיאלית של התרבות והחברה האמריקנית כפי שתוארה בספרי מערבונים וריגול ובסט סלרים מרובים מספור של סופרים כמו הרולד רובינס אירוינג וואלאס שהוא פירסמם. ובדיאבד הדבר המפליא שכון בראשית חייו אורי שלגי היה קומוניסט אדוק..

הפעיל הקומוניסטי

בצעירותו היה אורי שלגי ( נולד 1928) נקרא אורי וינטר וכנראה היה מוצא יקי גרמני. הוא סיפר שבילדותו בתל אביב היה בולע בימים ספרים כקורא ספרים כפייתי ובלילות מפנטז על כתיבתם. אך במקום ללמוד ספרות הוא למד מכונאות בבית ספר מקצועי ולדבריו הוא ניסה את כל העבודות מסבל ועד מכונאי. פרט לכך הוא החל לפתח כבר בגיל צעיר ביותר מחויבות פוליטית עזה ביותר לרעיונות הקומוניזם.

מלבד זאת הוא היה חבר בולט ביותר בשנות ה-40 במשמרת הצעירה של המפלגה הקומוניסטית מק"י. כבר כשהיה בגיל 17 ב-1943 היה מעורב כאחד מנציגי המשמרת הצעירה של המפלגה במאבקים הפוליטיים המסובכים להשליט במפלגה את בשמואל מיקוניס. [1]

וינטר הירבה אז לפרסם כתבות ומאמרים בעיתון המפלגה "קול העם "ובמוסף לנוער שלו . והיה מדריך נוער בולט ביותר במפלגה . ובין חניכיו היו המשורר דוד אבידן ועורך לעתיד של כתב העת הספרותי "עכשיו "לעתיד גבריאל מוקד ובאותה התקופה הוא השפיע עליהם עמוקות ברעיונותיו הקומוניסטיים.


לוינטר היה צפוי ככל הנראה עתיד מזהיר במפלגה ואולי מי יודע היה מגיע לעתיד להנהגתה.  הוא בהחלט נחשב לאחד הפעילים הצעירים הבולטים ביותר.

אבל זה לא קרה.

בינואר -1950 מצא  הקומוניסט הצעיר אורי וינטר את עצמו  מעורב בפרשת הריגול הראשונה בתולדות מדינת ישראל הצעירה. 

וינטר שהיה מרכז לשכת הקשר של מק"י עם חיילי צה"ל נעצר בירושלים בעת הפגנה אלימה כנגד נשיא המגבית היהודית המאוחד דאז הנרי מורגנטאו שבה נתבע מורגנטאו לחזור לארה"ב. . אגב בדיקה שגרתית בכליו בידי אנשי הביטחון התגלה ברשותו תיק עם מסמכים צבאיים סודיים של צה"ל חיפוש בבגדיו העלה מסמכים נוספים כאלה.[2].

אחריו נתפס ידידו גוסטב גולובנר שלפני עלייתו לארץ עבד במנגנון השירות החשאי הפולני. ובעקבות שניהם נתפס גם האיש שהיה מספק להם את החומר הסודי רב סמל מלך) רייכר ממחלקת השרטוט במטכ"ל אף הוא בעל דעות קומוניסטיות.ולשעבר חבר במפלגה הקומוניסטית הרומנית

השלישיה נידונה לכמה שנות מאסר. וינטר שניסה לנאום נאומים פוליטיים בבית המשפט ולהפוך את עצמו ל"קורבן המשטר " הכריז בשלב מסויים בתא מעצרו על שביתת רעב לאחר שבית המשפט סירב לשחררו בערבות עד למתן פסק הדין. הוא נידון לשש שנות מאסר.[3]

רייכר נידון לעשר שנות מאסר.היה זה אגב המקרה הראשון והאחרון שבו נתפסו ישראלים קומוניסטים בריגול.

 מאז ולהבא נזהרו הסוביטים שלא לסבך את חברי המפלגה הקומוניסטית בישראל בפרשיות ריגול.

לאחר שיצא מהכלא ניתק ונטר ששינה מעתה את שמו לשלגי את קשריו עם המפלגה ופנה לתחום חדש. הוצאת ספרים..וכאלה שהיו הניגוד המוחלט והגמור מבחינה אידיאולוגית לכל מה שהטיף עד אז.

בתחילה חזר לעבודתו כמכונאי ולאחר שעות העבודה חזר לחיידק הישן שלו הכתיבה.אלא שכעת במקום לכתוב מאמרים אידיאולוגיים כפי שעשה בעבר החל לכתוב סיפורי הרפתקאות. הוא החל לכתוב סיפורים בלשיים על בלש ישראלי הנודד בעולם בשם יורם קלט והחליט להוציא אותם לאור בעצמו. הוא הקים הוצאה לאור משלו שנקראה בתחילה "דורם " ( שילוב של שמות שני ילדיו דורית ורם ")והחל להוציא בשנת תשי"ח את סדרת "הבלש המרתק " ( או "הסדרה הבלשית) והוציא לאור בסדרה זאת 13 חוברות בנות 32 עמודים עם שמות אקזוטיים במיוחד לגבי התקופה כמו " תעלומת האלילה ההודית."ותעלומת הערפד הרצחני "" בטרם שבקה חיים.הפסדיו של שלגי ( שהצניע את שמו כמחבר מאחורי ראשי התיבות "א.ש.") היגיעו לשש לירות.הון עתק באותם ימים ובוודאי למי שהתפרנס ממשכורת צנועה של מכונאי . ההרפתקה לימדה אותו שני לקחים חשובים :

1. שחוברות בניגוד לספרים בכריכה קשה ניתן לייצר בעלות נמוכה. שילדים יכולים להרשות לעצמם מתוך דמי הכיס שלהם .

 2. שקוראי עברית לא מתרשמים" מי יודע מה" מדמויות ישראליות תל אביביות.גם אם אלו נודדים ברחבי העולם ועוברים בו הרפתקאות

.הוא הגיע למסקנה שקוראי העברית ילדים ונוער מעדיפים לקרוא על דמויות זרות ובעיקר אמריקניות עם שמות אמריקנים ברורים וכאלו שיראו כאילו ניכתבו בידי סופרים אמריקנים זרים ש"יודעים על מה שהם כותבים " ולא חלילה ישראלים כמו הקורא.
ואת המסקנות האלו החל שלגי ליישם בסדרה הבאה שאותה פירסם , הרעיון נולד' בעקבות צפייה בסרט בקולנוע

שלגי צפה בקולנוע "אופיר" בתל אביב במערבון קולנועי בשם "המהיר בשולפי האקדח " " עם גלן פורד שהרשים אותו מאוד והחליט שסוד ההצלחה טמון במערבונים. ומסרט זה נוצרה סידרה שהפכה להצלחה מאריכת הימים ביותר שלו סידרת "ביל קרטר".

המהיר בשולפי האקדח

ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח / ארט בלמר

סדרת "ביל קרטר " היא סידרת המערבונים מאריכת הימים ביותר שאותה ידעה ישראל אי פעם היא " שרצה באופן רציף בהוצאת "רמדור" בין השנים 1959-1981 . כה פופולארית הייתה סדרה זאת עד שבשנות השישים בתקופת שיא הפופולאריות של הגיבור "ביל קרטר" הופיעו עליו כמה סדרות שונות של חוברות דקות בו זמנית ביחד עם סדרת סיפרי כיס.

לראשונה הופיעו חוברות "ביל קרטר" בשנת 1959 , ועד כמה שהדבר נשמע מוזר החוברת הראשונה עליו לא הייתה מיספר 1 אלא מספר 12 של סדרת ביל קרטר.

המערבון הראשון שכתב שלגי נקרא "חוק הקולט " והוא הופיע כמספר 12 בסדרת "המערבון" אם כי למעשה היה מספר 1 , המיספור הימשיך,באופן שגוי במקצת את זה של סדרת "יורם קלט הבלש המרתק ".( אם כי לקוראים לא הייתה כל דרך לדעת זאת)

חוברת מספר 13 בסדרת המערבון עסקה שוב בהרפתקאותיו של יורם קלט אך מכאן ואילך היו אלה כולם מערבונים , אם כי בשלבים הראשונים שרר בסידרה זאת בילבול מוחלט שהראה על חוסר ניסיונו של שלגי בהוצאה לאור.

הסיפור "חוק הקולט" עסק בעלילותיו של ביל קרטר , שכבר הופיע דמות ידועה במערב הפרוע , אך מכל בחינה אחרת היה מערבון שיגרתי. למחבר שהיה הוא עצמו קרא שלגי "א. בלמר" ראשי תיבות של "אחרי ה"בלש המרתק" אך שהוצג בפרסומי ההוצאה כסופר מערבונים אמריקני מתורגם.
אנשי האקדח / ארט בלמר

ביל קרטר היה "המהיר בשולפי האקדח " איש יחידת הטקסס רנג'רס המפורסמת שנילחם בפשע ובפורעי חוק בכל רחבי המערב הפרוע , ובשלב מאוחר יותר בחייו הפך למרשל פדראלי שנלחם בפשע.

 ביל קרטר דמה מאוד לגיבורי המערבונים האמריקניים בשנות ה-30 וה-40 . הוא היה איש חוק מושלם ונציגו האולטימטיבי של הממסד במערב הפרוע אדם שכל מה שעניין אותו היה המלחמה הבילתי פוסקת בפשע . אדם שהיה אדיש לחלוטין לתענוגות ולקסמיהן של נשים שרבות מהן חיזרו אחריו במרץ כמעט בכל אחד מקרוב ל-אלף הסיפורים שבהם כיכב .

מרשל ביל קרטר ארץ קשוחה / ארט בלמר

 אך דומה שאת ביל קרטר עניינה יותר חברתו של סוסו המפורסם כמעט כמוהו "בלקי " או של ידידו הטוב אדום השער וחם המזג רד בושרד, מאשר חברת נשים. וכאשר סיים את חיסולה של כנופיית שודדים אחת תמיד היה עיקר עניינו במשימה הבאה ולא במורה היפה בעיירה שנעצה בו ללא הרף עיניים עורגות  מה שהיה מעורר היום סימן שאלה ברור לגבי נטיותיו המיניות של לוחם הצדק הבלתי מנוצח .

 

ביל קרטר מלחמת כנופיות / ארט בלמר

בכך הדמות ייצגה נאמנה את "הקוד " של סרטי המערבונים האמריקניים שבהם הגיבור בכובע הלבן הוא מעין צדיק מושלם וחסר חולשות אנוש .בכך היה ביל קרטר שונה מאוד מגיבור המערבונים הידוע השני של הוצאת רמדור "רינגו"

לדברי שלגי חלק גדול מהסיפורים תורגמו ועובדו משפות זרות אנגלית וגם גרמנית כששם הגיבור בסיפורים המקוריים שונה ל"ביל קרטר" דמות שקיימת רק בשפה העיברית .

 

ביל קרטר האחרון בבני הריס / ארט בלמר

את חלק מסיפורי המקור מצא באי קפריסין שם גילה שלגי במחסנים חוברות של סידרה אמריקנית בשם "הטקסס רנג'ר" שעליה רכש את הזכויות ושינה את שם הגיבור שלה ל"ביל קרטר" .מאוחר יותר החל לתרגם ולעבד סיפורי מערבונים גרמניים מהחוברות שמופיעות לאלפים בגרמניה ששם מערבונים היו מאז ומתמיד פופולאריים מאוד (כפי שמראה ההצלחה האדירה ומאריכת השנים של ספריו של קרל מאי ) לדעתו של שלגי שדיבר גרמנית היטב מערבונים אלה היו טובים יותר מהמערבונים האמריקניים המקוריים. והוא תמיד העדיף את החיקוי הגרמני על המקור האמריקני.

ביל קרטר / ארט בלמר
שלגי החשיב את סיפור ההרפתקאות של גרמניה כטובים מסוגם וטובים מהאמריקנים הוא תירגם מאות מהם לעברית לרוב בסדרות המערבונים ביל קרטר ורינגו ולאחר ששינה את שמות הדמויות המקוריות לדמויות משלו . ולעיתים רבות קיצר ושינה אותם בתהליך ואלו רצו בעברית עשרות שנים ועם מאות כותרים.

  עם זאת רבים מהסיפורים ניכתבו גם בידי סופרים ישראליים. אנשים כמו חיים גיבורי , סופר ומתרגם פורה , פנחס דנצינגר ואחיו יעקב ורבים אחרים. והם ביססו לרוב את העלילות על סרטי הקולנוע שאותם ראו. את כל סיפוריהם הקפידו לבסס לחלוטין רק על אותו מערב פרוע אידיאלי שראו בסרטים ולא על המציאות האמיתית ההיסטורית והמאוד הלא נעימה של המערב הפרוע .

 

ביל קרטר לרצח אין מחילה / ארט בלמר
עם כי איכות הסיפורים הייתה נמוכה ביותר, הרי הסדרה הייתה כה פופולארית ששלגי ראה מקום להוציא בו זמנית סדרות נוספות על ביל קרטר, מלבד החוברות המקוריות של "ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח " שהיו של 32 עמודים , החל שלגי ב-1961 להוציא ספרי כיס בני 160 עמודים על עלילותיו של ביל ב-1961

המעניין שבכל הספרים האלה יצא ב-1965 ונקרא "המהיר בשולפי האקדח –דרכו של ביל קרטר אל התהילה " (ספר זה תיאר את חייו של ביל קרטר לפני שהפך לטקסס רנג'ר מפורסם. הסיפור תיאר את חייו כנער בן למישפחת חוואים שנירצחה בידי אינדיאנים ובוגדים לבנים ואת מסעו לנקום ברוצחי הוריו שלאחר סיומו המוצלח הוא הופך לטקסס רנג'ר אצל מיג'ור מקדואל . העלילה דומה בקוויה הכלליים מאוד לעלילת חייו כנער של המתחרה הגדול של ביל קרטר , בוק ג'ונס שהופיעה באותה השנה בחוברת בהוצאת נרקיס המתחרה שגם בה הוריו החוואים של בוק נהרגו בידי זדים שלאחר שנקם בהם הצטרף למרשל שיפינג…

ב-1965 יצא מעין ספר המשך לספר זה בשם "בנתיב הנקמה " שתיאר את המשימה הראשונה של ביל קרטר וידידו הטוב רד בושארד כטקסס רנג'רים מן המניין.


ב-1961 הוציא שלגי חוברות נוספת בו זמנית עם "ביל קרטר-מהיר בשולפי האקדח" בשם "מרשל ביל קרטר". הרעיון היה מעניין . היא מיתרחשת שנים לאחר העלילות של הסידרה הרגילה (שהימשיכה לרוץ באופן קבוע ) לאחר שביל קרטר עוזב את הטקסס רנג'רס ואת מפקדה מג'ור מקדואל , והפך להיות מרשל מישרה בעלת משכורת גבוהה יותר אף שמאלצת אותו להיסתובב באיזורים מרוחקים יותר ולבצע מגוון רב יותר של משימות. אך למעשה לא היה הבדל רב בין סיפורי שתי הסדרות פרט לדרגתו של ביל קרטר..

סידרה נוספת שהייתה קשורה לביל קרטר הייתה סידרה שעסקה בידידו אדום השער של ביל, רד בושארד . ביל קרטר עצמו לא הופיע שם וגם לא הוזכר אך מפקדו מיג'ור מקדואל הופיע באופן קבוע .המחבר משום מה לא הופיע כ "א. בלמר" אלא כ" רוי איסטרן ". בתחילה הסיפורים היו שגרתיים למדי אך החל מהחוברת השביעית הם החלו להיות מסופרים בגוף ראשון בידי רד בושרד בסיגנון עסיסי והומוריסטי וגם השמות היו בעלי גוון הומוריסטי כמו "לא הינחתי להם לינשום " ו"הישכבתי אותם לפי התור". אך למרות ההומור הנחמד הסידרה לא זכתה להצלחה ושלגי נאלץ להפסיק אותה לאחר 13 חוברות . במאמר יוצא דופן הוא הסביר לקוראים את סיבות הסגירה ושאל אותם במרירות מדוע לא אהבו את רד בושרד? אכן ניתן לתמוה מה היה בסיפורים השגרתיים לחלוטין של ביל קרטר שהקוראים העדיפו על פני הסיפורים העסיסיים יותר של רד בושרד.

באותו הזמן הודיע שלגי על הפסקת סדרה אחרת ש אם כי מחברה היה כביכול א. בלמר "מלך מחברי המערבונים" היא לא הייתה מערבונית באופיה. סדרה בשם "נורט נורטון מלך ההרפתקנים" על הרפתקן המסתובב ברחבי העולם , ושלגי הודה שזאת אכן הייתה סידרה גרועה. ייתכן שהוא עשה טעות טקטית בכך שלסידרת רד בושרד סידרה אחות לביל קרטר הוא נתן שם מחבר אחר ולסידרת נורט נורטון שלא הייתה כלל סידרת מערבונים הוא נתן כשם מחבר את "א. בלמר" ובכך בילבל את הקוראים.
מרשל ביל קרטר  עופרת לוהטת / ארט בלמר
בכל אופן שלוש הסידרות ה"קבועות " של ביל קרטר " ביל קרטר המהיר בשולפי האקדח " "מרשל ביל קרטר" וסיפרי הכיס המשיכו לרוץ. החוברות היגיעו לקיצם ב-1973 בו זמנית ביחד עם שאר החוברות מאותו סוג של שלגי , רינגו ופטריק קים , כנראה כתוצאה מהמשבר הכלכלי שנוצר בידי מלחמת יום הכיפורים.

ביל קרטר עיירת הזאבים / ארט בלמר

כמובן איש בישראל לא יכול היה לדעת שמוצאם של סדרות אלו הוא לא בארה"ב מקום התרחשות הסיפורים אלא בגרמניה המשוקצת שלמעשה היה אז בשנות השישים חרם בלתי מוכרז על תרגומים ממנה שכן הגיבורים היו תמיד אמריקנים והעלילות התרחשו כביכול בארה"ב או באנגליה . דמויות גרמניות לא הופיעו בהם כמעט מעולם. .

ביל קרטר הפרסה הרופפת / ארט בלמר

 

רומנטיקה גרמנית

נראה שגם חלק גדול מציורי העטיפות של "רמדור" בסדרות שונות מאותה התקופה נלקח מחוברות גרמניות שוב ללא כל אינדיקציה על כך בספרים עצמם

לשלגי לא הייתה כל בעיה למצוא סדרות של ספרות קלה גרמנית שגיבוריהן אינם גרמניים אלא אמריקנים או בריטיים. לאחר מלחמת העולם השנייה הרוב המוחלט של הסדרות של הספרות הקלה בגרמניה,סדרות פשע ריגול ואימה היו כאלה , בניגוד מוחלט לתקופה שלפני המלחמה . למעשה זה היה נדיר מאוד למצוא סדרות ספרות קלה גרמניות שבהן הופיע גיבור גרמני .

מה שאומר אולי גם משהו על ההתיחסות של הקורא הגרמני  שלאחר המלחמה כלפי "גיבורים " מבני עמו .

כל אלה היו סיפורי הרפתקאות שאיש בישראל לא היה מעלה על הדעת שמוצאם הוא גרמני מאחר שכולם התרחשו בארה"ב במאה ה-19 או העשרים .

במקביל להם פירסם שלגי גם ספורים רומנטיים רבים ממוצא גרמני אבל גם הגיבורים של אלה היו כולם נשים וגברים אנגלו סקסיים במובהק. וההנחה האוטומטית של הקוראות הייתה שהמדובר בספרים אמריקנים או אנגלים או איטלקיים אבל בהחלט לא גרמניים במקורם ,( מה שאולי היה מחסל את כל הרומנטיות  והסקסיות שבהם מבחינת הקוראות שרבות מהן ,אולי רובן , התקשו למצוא באותה התקופה משהו מושך באיזה שהוא גרמני  ) .בכל מקרה במשך שנים רבות היה המוציא לאור של ספרות קלה אורי שלגי המו"ל הכמעט יחיד שהקפיד לפרסם באופן קבוע תרגומים של ספרות גרמנית בישראל אם כי מהצד הלא "מכובד " שלה בזמן שתרגומים של ספרות גרמנית "גבוהה לא התקבלו בברכה.במקביל לסדרת "ביל קרטר" יצר שלגי עוד סדרת מערבונים שהפכה למפורסמת באותה המידה "סדרת רינגו.

האיש משום מקום

סדרת "רינגו " מאת "ג'ף מקנמרה". בהוצאת רמדור.1967-1984

יום אחד הוא הופיע. גבר גבוה בעל כתפיים רכבות מאוד , שער אדמוני ועיניים ירוקות בהם ריצת שד מזמן לזמן . עיניים אלה גילו את טבעו האמיתי של הגבר הזה …קראו לו רינגו .

זה לא היה שמו האמיתי אולם הוא העדיף אותו על פני השם שניתן לו בעת שנולד.

אף אחד לא ידע למה הוא העדיף את השם הזה, גם לא אלה שחשבו את עצמם ידידיו או מכריו והוא גם לא היה מוכן להסביר מדוע בחר דווקא את השם הזה.

(דרכו של רינגו)

סדרת ספרי רינגו היא סידרת המערבונים השניה באריכות ימיה בעברית ובמספר הכותרים שיצאו בה לאחר סדרת ספרי "ביל קרטר" שיצאה גם היא בהוצאת ספרי רמדור.סך הכל הופיעו כ-270 סיפורים מסוגים שונים בהוצאת רמדור על עלילותיו של רינגו.

מה שמעניין לגבי סדרה זאת הוא שבניגוד לסיפורי ביל קרטר ששם הגיבור נשאר קבוע ובלתי משתנה הרי כאן הגיבור השתנה ממש מספר לספר ולעיתים קרובות הגיבור בכל ספר היה שונה מהגיבורים בספרים אחרים פרט לשם שנישאר קבוע ובלתי משתנה "רינגו".

גם אופיו של הגיבור היה שונה מאוד מזה שבספרי "ביל קרטר" . עם שם הגיבור היה איש חוק שנאמנויותיו לחוק ולסדר היו ברורות לחלוטין , גיבור שכל עניינו היה בשמירת החוק והסדר והנאות החיים ונשים עניינו אותו פחות מקליפת השום, הרי בסדרת רינגו הגיבור היה נווד שמוצאו היה בלתי ברור שלא פעם מצא את עצמו על גבול החוק או אף מעברו השני כאקדוחן אם כי תמיד ברור היה שהוא "לוחם צדק" לא פחות מכל איש חוק .

 

 כמו כן לרינגו, בניגוד לביל קרטר הצדיק הנזירי, היה גם היה עניין  כלשהוא בבנות המין השני ובספרים המאוחרים יותר בסדרה הוא אף קיים איתן יחסי מין ….(דבר שאין להעלותו על הדעת בשום אופן לגבי ביל קרטר!) . וכך בגלל שאישיותו ונאמנויותיו היו מורכבים יותר מאלה של ביל קרטר הדמות ועלילותיה ( אם כי השתנו כל הזמן) היו גם מעניינות יותר..הדבר אינו מפתיע במיוחד: שכן אם דמותו של ביל קרטר התבססה על סרטי המערבונים האמריקניים משנות ה-30 וה-40 שגיבוריהם היו אנשי חוק מושלמים מסוגו הרי דמותו של רינגו התבססה על מודל שונה, על דמויותיהם של גיבורי מערבוני "הספגאטי " האיטלקיים משנות ה-60 ודמויות אלה אכן היו שונות במאוד מאלה של גיבורי המערבונים האמריקניים.


לאחר ההצלחה הגדולה של סרטי "האיש ללא שם " של סרג'יו ליאונה (שהופיעו כסדרת ספרים בהוצאת רמדור בשנות השבעים ) , החלו להופיע באיטליה סדרות חיקוי שונות של גיבורים שרק שמם נשאר זהה מסרט לסרט והעובדה שלא היו אנשי חוק טהורים כפי שהיה מקובל עד כה בסרטים האמריקניים, אלא אקדוחנים שכירים וציידי גולגלות. גיבורים כמו "ג'אנגו " שעליו הופיעה סדרה ארוכה מאוד של סרטים באיטליה ו"סבאטה" (צייד גולגלות שגם עליו הופיעה סדרה בהוצאת רמדור של שלושה ספרים ) ו"רינגו".

על רינגו הופיעו שני סרטים באיטליה בשנות ה-60 שניהם בכיכובו של השחקן הידוע ג'וליאנו ג'אמה שזכו להצלחה גדולה. בענקבותיהם הופיעו עוד סרטים רבים שגיבורם היה כביכול רינגו הידוע מסרטיו של ג'אמה אם כי בכל פעם היה המדובר בדמות אחרת ( וכך היה גם בשני הסרטים המקוריים של ג'אמה שדמות הגיבור בכל אחד מהם היא שונה ).

הוצאת רמדור של אורי שלגי , לקחה את השם "רינגו " מהסרטים של ג'וליאנו ג'אמה ובדרך כלל שמרה על ה"מסורת" שבכל ספר יהיה גיבור אחר עם אותו השם. חלק מהסיפורים היה עיבוד של סיפורים גרמניים על גיבורים שונים ששם גיבורם שונה לרינגו וחלקם ניכתבו בידי סופרים ישראליים כמו אלישע בן מרדכי.

הספרים באורך הממוצע של 160 עמודים החלו לצאת בשיא תקופת פריחת מערבוני הספגטי האיטלקיים ב-1967 והמחבר "ג'ף מקנמרה" הוצג במודעות הפירסום כמי "שהרויח מיליונים ממכירת הזכויות על ספריו למפיקי הסרטים האיטלקיים"…לאמיתו של דבר סופר בשם זה לא היה ולא נברא.

הספרים על רינגו זכו כנראה להצלחה מידית שכן כבר ב-1968 החלו להופיע על עלילותיו במקביל לספרים גם סדרת חוברות בנות 32 עמודים ( ומאוחר יותר בנות 68 עמודים ) ובכך הלכה סדרת "רינגו" בעקבות הדמויות של "ביל קרטר" ו"פטריק קים " כחלק משלישית הדמויות המצליחות ביותר בהיסטוריה העשירה של הוצאת רמדור שעל עלילותיהם הופיעו בו זמנית גם ספרי כיס וגם חוברות .

בשיאם נכתבו הסיפורים בידי הסופר הישראלי המוכשר אלישע בן מרדכי ( היום המוציא לאור של הוצאת אסטרולוג) שלטעמי חיבר את סיפורי הרינגו הטובים ביותר. בסיפורים שאותם חיבר בן מרדכי , בניגוד לשאר ספרי הסדרה שחוברו או תורגמו בידי אנשים אחרים , רינגו היה תמיד אותו הגיבור . אקדוחן שהוריו החוואים נהרגו בידי זדים וכתוצאה הוא יוצא להילחם למען הצדק בכל פינה ברחבי המערב הפרוע, לעיתים לצידו של ידידו ומשרתו הנאמן, העבד השחור לשעבר ,ספוטי. . אמנם גם "הרינגואים " האחרים שהוצגו בסדרה היו טיפוסים מסוג זה אבל סיפוריו של בן מרדכי התייחדו בהומור מיוחד ובכושר המצאה שמעמיד את הספרים המועטים באורך מלא שכתב בסדרה (כמו "צבא השודדים") ואת החוברות המרובות שחיבר הרבה מעל לשאר הסיפורים שניכתבו בידי כותבים אחרים .

הקוריאני מסוקס האצבעות.


אך כמדומה שיותר מכל התפרסמה הוצאת"רמדור " דווקא בזכות ספרי הריגול שלו בסדרת"פטריק קים " שאת הקונספט שלה יצר שלגי עצמו על עלילות איש סי אי אי ממוצא קוריאני.ולא ניתן אלא לתמוה עם הקונספט חב משהו לניסיון שהיה לשלגי עצמו בענייני ריגול וגם קומוניזם


הסדרה עצמה בכל אופן הייתה אנטי קומוניסטית עד כמה שניתן והייתה בגדר יחסי ציבור מעולים לסי אי אי בישראל.

"

סוכן הריגול המפורסם ביותר בכל הזמנים בישראל הוא במפתיע דווקא איננו ישראלי וגם איננו בריטי כמו ג'מס בונד ,. הוא קוריאני אמריקני בשם פאטריק ק. קים ( או פאט עבור חברים ).

פטריק קים היה קוריאני ענק , שהיה מומחה באמנות הקראטה לכל סוגיה .זידיו היו מסוקסות (ביטוי שהפך למזוהה לחלוטין עם הסדרה ) וגופו מלא בשרירי פלדה אדירים. הוא היה מסוגל לחסל צבאות שלמים בסוגי מכות שונים ומשונים שחלקם היו אוטנטיים וחלקם פרי דמיונו הקודח של המחבר.

קים הוא , בעל עיניים אפורות (כפלדה), גדל גוף במיוחד, כושר גופני ושכל על-אנושיים ומיומנות מופלאה באמנות הקאראטה "בה הופך כל איבר מאיברי גופו למכונה קטלנית ואכזרית". מבלה שעות ארוכות בתרגילי קאראטה, מחזר בהצלחה אחרי נשים, ותמיד רוצה להגיע סוף סוף לחופשה אחת שלא תיקטע על ידי משימה דחופה זו או אחרת.

במהלך למעלה משלוש מאות הספרים והחוברות שבסדרה השמיד פאט אלפי סוכני אוייב רוסיים וסיניים, מאות מדענים מטורפים ,נאצים זקנים השואפים להקים רייך רביעי, ראש י כנופיות פשע וסוחרי סמים קטלניים מנהיגי כיתות מיסטיות מטורפים ועוד ועוד והיציל את העולם מאין ספור איומים מסוגים שונים ומשונים .אם זאת מעניין שבניגוד לגיבורי ריגול אחרים לא היה לו יריב קבוע שהופיע בספר אחר ספר וכך היה מגביר את המתח בסדרה. כל יריביו של פאט היו מושמדים סופית בסוף הסיפור.

הוא נעזר בדמויות קבועות כמו מפקדו ביחידה המיוחדת של הסי אי אי הקולונל הארדי , מיליונר נפט שהפך לאיש ריגול , ועוזרו של הארדי ריפלי קצין המבצעים של היחידה המיוחדת שהיה סוכן בכיר בזמנו והפך כעת לנכה על כיסא גלגלים. תפקידם של אלה היה לספק לפאט מידע בראשית כל ספר על האיום התורני ולשלוח אותו למשימה יודעים שהוא יחזור ולרוב עם בלונדינית או ברונטית בזרועותיו.

סדרת פטריק קים נוצרה ב-1964 השנה שבה החלה החדירה הגדולה של ספרי הריגול לישראל בעקבות ההצלחה הגדולה בעולם ובארץ של סרטי ג'מס בונד.
הכותב הראשון של הסדרה היה סטודנט צעיר לספרות בשם גלעד מורג.
מורג שחיפש ג'וב צדדי לפרנסה בעת לימודיו באוניברסיטה שמע שיש קצת כסף מתרגומים מחבר שתירגם את הספר האירוטי פאני היל ליידיש . הוא היגיע לבסוף לאורי שלגי הבעלים של הוצאת רמדור . וזה אמר לו שהוא מחפש רעיון לסדרת "אקשין" חדשה. גלעד מורג מספר שהוא נתן לשלגי הרעיון לפטריק קים.עלפי גרסה אחרת הרעיון היה של שלגי עצמו והתבסס על סדרה שכבר הוציא לאור בשם "סאם דוראל "עלילות סוכן אמריקני חצי אינדיאני.

בכל מקרה פטריק קים נוצר במכוון בידי מורג ושלגי כסוכן חשאי שהוא יוצא דופן. הוא לא היה טיפוט כמעט אריסטוקרטי בריטי כפי שהיה ג'ימס בונד המודל אלא ההפך הוא היה טיפוס "פרכי " מהמעמד הנמוך ממוצא מזרחי קוריאני מעורב .מצד אימו היה קוריאני (וממנה רכש את כשרונו לאמנויות הלחימה ) ומצד אביו היה אירי (וממנו רכש את חיבתו לויסקי ולנשים) .מעניין שבספרי ג'מס בונד המקוריים ובחיקויים המרובים , בני תערובת כאלה היו לרב נציגי ושליטי כוחות הרשע , ומבחינה זאת סדרת פטריק קים הייתה בהחלט חידוש.לעתיד יהפוך פאט בספרים הבאים לקוריאני טהור. גיבור שמוצאו במזרח הרחוק היה דבר שלא שמעו עליו עד אז בארץ כלשהי . שלגי היניח שדבר זה יקלע לטעמם של קוראיו שרבים מהם היו ממוצא "מזרחי " בעצמם והוא צדק.ואפשר להניח שהוא כמו קוראיו ידע שהם יזדהו יותר עם גיבור משולי החברה כפי ש/היה הוא עצמו וכפי שהיו קוראיו הנאמנים ביותר.

עוד שינוי לעומת הג'ימס בונדים המקובלים וחיקוייהם היה שבניגוד לבונד) קים מיעט להשתמש באמצעים טכנולוגיים משוכללים , הסמל המסחרי של ספרי וסרטי ג'מס בונד והעדיף להשתמש בכוחו הפיסי האדיר וביכולות הקרטה המדהימות שלו . מורג העניק לקים את "ידיו המסוקסות "

ו"חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים " ו"שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מתחת לעורו השחום" ( מתוך תיאור של מרים משקולות שהוא קרא בילדותו ב"הארץ שלנו"). ובנוסף לכך הקפיד להוסיף לכל תיאורי שיטות הקרטה המדהימות (ברובם פרי דמיונו הפרוע וללא כל קשר שהוא לשיטות קרטה אמיתיות ) גם תיאורים מפורטים של הרפתקאות אהבים..

מורג כתב את הספרים הראשונים שהופיעו תחת השם הבדוי "ברט ויטפורד " ו בתרגום "ג. ( או גיל) מור" . וזאת כדי ליצור את האשליה בקוראים שאלה הם ספרים מתורגמים, וכך לחזק את תחושת האמינות של הספרים ואת המכירות שלהם. טריק שהצליח בהחלט .עם זאת שלגי ט�
�ח לציין כשם המתרגם מאת שם המחבר האמיתי ויש לציין שהיה זה חידוש במדיניותו של שלגי שעד כה אף לא טרח לציין בספריו אף את שם "המתרגם" וכך המחבר האמיתי לא זכה לכל קרדיט שהוא. .

העטיפות שופעות הפעולה של ספרי הסדרה נלקחו לרוב כרגיל  ממקורות זרים, גרמניים ואמריקניים, אם כי מדי פעם גם צוירו על-ידי ציירים ישראליים כגון גיורא רוטמן (צייר הקומיקס של 'הארץ שלנו' ושל עשרות ספרי 'חסמבה'). בשלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק, להוציא תמונת פורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר מבצע תגמול; רק שם אנו יכולים להיווכח כיצד נראה הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.

הסדרה זכתה מיד להצלחה עצומה והפכה לסדרה המצליחה ביותר של שלגי . היא הייתה כה מצליחה עד ש"רמדור החלה להוציא במקביל לספרי הכיס גם חוברות דקות יותר עם אותו סוג סיפורים אך במספר מצומצם יותר של עמודים.כפי שנעשה עד כה רק עם ביל קרטר. בתחילה הופיעו הספרים אחת לחודשיים , ואחר כך החלו להופיע מידי חודש. כשכל ספר נמכר בראשית שנות השבעים בכ4000 עותקים . הייתה זאת אחת הסדרות הפופולאריות ביותר של התקופה והייה לה קהל קוראים נאמן ומגוון ביותר שחלק גדול ממנו הורכב מבני נוער וחיילים. אלה הוקסמו מכוחותיו של קים כרב גברא מיני לא פחות מביצועיו בשטח הקראטה והריגול.


בשנות ה-שישים והשבעים שנות המהפכה המינית וההדוניזם היה בכך משהו משחרר לקרוא על הגבר הענק והכול יכול בשדה הקרב ובשדה הנשים . הוא היה ג'ימס בונד פלוס.

אבל ..היה דבר אחד שבו תרם הקוריאני המסוקס לתרבות הישראלית .ברבים מהספרים הופיעו ארצות אקזוטיות ברחבי העולם ,טיבט אנגולה, אורגוואי ,ורבות אחרות שרוב הישראלים שמעו עליהם עד אז רק במעומעם אם בכלל והמפגש הראשון של רבים עם ארצות כאלו כיותר מאזר איזכור סיתמי בעיתון או באנציקלופדיה היה בסיפור של סדרת "פטריק קים ". מבחינה זאת היו ספרי פטריק קים מעין מקביל למבוגרים של ספרי צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר שמציגים לאת העולם לקהלה ישראלי וייתכן מאוד שתרמו במשהו להתפתחות תופעת התרמילאי הישראלי .


. הסדרה המשיכה לשגשג עד ראשית שנות ה-80 כאשר כתב בני מזרחי את הספרים האחרונים שהיו מפורטים במיוחד מבחינה מינית אך לא שונים בהרבה חוץ מזה מבחינה עלילתית מהספרים הקודמים.

אבל זה כבר לא היה זה המלחמה הקרה החלה לגווע ואיתה גווע גם פטריק קים. לאחר כ-315 סיפורים שונים על עלילותיו .

הסדרה מתה אם כי המשיכה בהדפסות חוזרות בלתי פוסקות עד שנות ה-90 . הספר האחרון יצא בכריכה קשה ב-1994 "הפלישה ממרכז הבקרה" והוא דווקא היה אחד הבודדים שלא היו בו סצינות סקס . אבל למרות זאת ( וכנראה גם בגלל זה ) הוא לא זכה להצלחה . לנוער הישראלי שוב לא היה צורך לפנות לקוריאני הענק והמסוקס כאמצעי

אבל זכרו של פטריק קים נשאר,פה ושם .הקומיקסאי דודו גבע חיבר סיפור קומיקס בשם "מותו של פטריק קים " שבו תיאר את חייו של קים כפנסיונר בקוריאה .

הבמאי מנחם גולן אף תיכנן בשלב מסויים גרסה קולנועית של עלילותיו של הקוריאני אבל זה לא יצא לפועל .

.אין ספק שבעולם של טרוריסטים של האל קאעידה יש צורך דחוף בשירותיושל הקוריאני מסוקס האצבעות גם אם יחסו לנשים הוא היום בגדר אנכרוניזם מביך .

וכאם נשאלת השאלה מה היה לקומוניסט קשוח הפנטי ולסיפורי ריגול שהעלו על נס את מאבק ארה"ב בקומוניזם העולמי ?

כיצד להבטיח לב בריא / אורי שלגי

שלושת האיקונים שאותם יצר שלגי ביל קרטר רינגו המשיכו לצאת כספרי כיס עד אמצע שנות המונים ואז נפסקו .כנראה בעיקר בגלל סיבות כלכליות כתוצאה מהאינפלציה שמנעה מבני הנוער להמשיך לקנות אותן בהמוניהם , וגם כתוצאה מהתפתחות שוק חליפין ער בחוברות אלה. אבל גם מסיבות אישיות יותר בנו של שלגי ,רמי שאמור היה להיות יורשו כראש ההוצאה נפל במלחמת שלום הגליל.ושלגי לא באמת התאושש מאז מהמכה. אולי הייתה החלטה להפסיק להוציא יצירות מקוריות על הגיבורים הנ"ל קשורה גם לזה?

באותם השנים עבר שלגי התקף לב קשה שממנו התאושש ואף כתב על כך ספר .אך בעקבותיו השתנה לחלוטין אופי הפעילות של ההוצאה .

 

מאז מוציא אורי שלגי בהוצאת "שלגי " ( רמדור שוב אינה קיימת בשם זה) בעיקר סיפורת מתורגמת תחת שם מחברים אמיתיים .

הוא ניסה לפרסם בשנות התשעים מהדורות חדשות על הגיבורים האיקוניים שלו בכריכה קשה. אבל זה לא הלך .והם נעלמו לאחר מאות סיפורים על כל דמות .זמנם חלף ועימן הניסיון המעניין ליצור דמויות מקוריות המבוססות על התרבות הפופולארית של ארה"ב גרמניה ואיטליה ומאז ונשארו רק בזיכרון הקוראים.

 

 

 הוצאת שלגי  בעת כתיבת שורות אלו  בשנת 2010  יותר מחמישים שנה לאחר ייסודה מתקיימת בעיקר על חוברות תשבצים ,וספרי מותחנים בכריכה רכה  של סופרים כמו רוברט לדלום וספרי רומנטיקה עבור נשים 

 שהתגלו כז'אנר מאריך הימים מכולם.  


 

ביבליוגרפיה

משה קשת , 'המערב הפרוע קוסם לנוער הישראלי', 'הבוקר', 1.7.1960, עמ' 4.


,גימ"ל דניאל "שירות הביטחון וציד המרגלים בישראל ,הוצאת יפעת 1968

מיכאל בר זוהר הממונה : איסר הראל ועלילות שירותי הביטחון. ירושלים : ויידנפלד וניקולסון, תשל"א 1970

זהבה מנדלסון,, 'רומנים רומנטיים ואמן הקראטה: סיור חטוף בממלכת המו"לות הבידורית, שאינה נתונה לביקורת ואינה יודעת ספרות מקור מהי', 'מעריב: על ספרות ואמנות', 31.7.71.

 

איסר הראל " ריגול סובייטי קומוניזם בארץ-ישראל" . עידנים 1987.

נרי ליבנה "חם ורטוב :הספרים המצליחים ביותר בארץ" כותרת ראשית מספר 222 4.3.1987 ע' 31-35 . כולל ראיון עם אורי שלגי ועם המתרגם הראשי שלו אליעזר כרמי.

רחל ויסברוד, 'מגמות בתרגום סיפורת מאנגלית לעברית 1980-1958', עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל-אביב, 1989.

 

 

שמואל דותן : אדומים המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל :כפר סבא , הוצאת שבנא הסופר, 1991.

אפי לנדאו "שלגי :סיפור על כוכבים ומזלות " "התקשורת מגזין עצמאי לעיתונות פרסום ומדיה פברואר –מרץ 1993 ע' 58-60.

ירון סחיש , 'גוו המוצק, ידיו המסוקסות', 'עיתון ירושלים', 11.11.1994, עמ' 28-27.

רענן שקד , 'עלילות פטריק קים בנפתולי הוואגינה', 'זמן תל אביב', 18.11.1994.

. מיכאל הנדנזלץ,, 'זה כבר לא מה שיהיה פעם', 'הארץ: ספרים', 23.11.1994, עמ' 3. ( על הוצאה מחודשת של ספרי רמדור מסדרות ישנות ,ביל קרטר ,רינגו פטריק קים וסדרת האימים הפעם בכריכה קשה).

רוני סומק , 'קרטר ורינגו מול בני הבליעל', 'מעריב: ספרות וספרים', 13.1.1995, עמ' 30. ( על ההוצאה המחודשת של ספרוני שלגי )

גלעד מורג , 'מקורותיו של פטריק'( וידויו של הראשון שכתב ספרי "פטריק קים "), 'הארץ: ספרים', מדור "מכתבים למערכת " 25.1.1995, עמ' 14.

ענבל שגיב : פטריק קים :תרגום פיקטיבי. עבודה סמינריונית על פטריק קים לקורס של גדעון טורי ,1994.

ענבל שגיב-נקדימון, 'מדע בדיוני בישראל', עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב, 1999.

  אלי אשד , טרזן בארץ הקודש: גלגוליו של מלך הקופים בשפה העברית, טרזן ושות', 2000.

 

 

אלי אשד "מטרזן ועד זבנג סיפורה של הספרות הפופולארית בישראל" בבל 2003

ראו גם

הוצאת רמדור במאגר המוציאים לאור.
הוצאת רמדור בויקיפדיה

 

דפנה לוי על הרומן הרומנטי

אשר קנר בהוצאת רמדור

אורי בן בנימין וינטר נגד היועץ המשפטי

פרשת אורי וינטר בבית המשפט

http://www.courts.co.il/SR/elyon/e-5000127.htm

 

סופרים נזכרים בהוצאת"רמדור" ואורי שלגי

גלעד מורג על אורי שלגי

 פנחס דנציגר על אורי שלגי

עמוס אריכא על אורי שלגי

אריה קרישק על אורי שלגי

  אלישע בן מרדכי על אורי שלגי

פרופסור אורי בר יוסף על אורי שלגי

 

פטריק קים הקוריאני מסוקס האצבעות

 פטריק קים הרשימה המלאה

פטריק קים סרט הקולנוע

 

סדרת האימים

רינגו -הלוחם שום מקום

 

אורי שלגי על סידני שלדון

אורי שלגי על הרולד רובינס

 

 

ועוד מוציאים לאור

 

מ.מזרחי -מתחרה של אורי שלגי

 

ירון גולן

 

 

מראי מקומות

[1] שמואל דותן "אדומים :המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל "הוצאת הספרים "שבנא הסופר " ,1991 ,ע' 445.

[2] ג.דניאל .שירות הביטחון וציד המרגלים בישראל " הוצאת "יפעת " תל אביב תשכ"ח ע' 51-56 .

[3] .פסק הדין בעניין נמצא ברשת כאן : http://www.courts.co.il/SR/elyon/e-5000127.htm

 

 

 

 

 

אם אין אורז תאכלו קאויאר : ספר הדרכה לקונספירטורים:"קרטל האורז" מאת יוסי אזוב

"הופיע ב"מקור ראשון "

Image result for ‫קרטל האורז‬‎

מותחן ישראלי חדש קרטל האורז   מאת מדען יוסי אזוב  מביא את סיפורה של קבוצת אנשי ימין בארה"ב המבקשת להיפטר מכמויות עודפות של בני אדם בעולם באמצעות הנדסה גנטית.

מותחן שהוא כל כך אנטי אמריקני ואנטי קפיטליסטי  שניתן לתמוה אם הוא משקף באיזו שהיא צורה את רוח התקופה.

 

על הספר
קרטל האורז
מאת יוסי אזוב  הוצאת ידיעות אחרונות , 2008

ידיעה  מהחדשות :
תאילנד מנסה להוביל מהלך ליצירת קרטל אורז חדש במשותף עם ויטנאם, קמבודיה מינאמר ולאוס. במידה והתוכנית תצא לפועל, השפעותיה עלולות להיות מרחיקות לכת ולפגוע באוכלוסיות העניות בעולם.

ובנתיים בצירוף מקרים מעניין.יצא  לאור כמעט במקביל לפירסום ידיעה זאת הספר "קרטל האורז  " שעוסק בהשלכותיה ההרסניות של מגפה הפוגעת בהספקת האורז במדינות המזרח הרחוק.

אני חובב מותחנים גדול מן הסתם קראתי בימי חיי מאות אולי אלפים.
אבל כאן עלי להודות להודות החלק הגדול של המותחנים הם כיצירות ספרות נחותים למדי.
אלא שעוד לפני שנים מצאתי שמה שמעניין אותי ברוב המותחנים שאני קורא זה לא כל כך העלילה , החוזרת על עצמה בתבניות מדויקות וגם לא הדמויות שהן ברובן חד מימדיות ומשעממות.
מה שמעניין באמת אלו הם הרעיונות הפוליטיים המדעיים והטכנולוגיים השונים שקל למצוא אותם במותחנים ובספרי מדע בדיוני הרבה יותר מאשר במה שנקרא "ספרות הזרם המרכזי " דהיינו "הספרות הגבוהה " וגם ממה שאפשר ללמוד מהם על הפחדים והשנאות הרווחות בתקופה שבה הופיע המותחן והמותחנים הם בדרך כלל סיסמוגרפים רגישים ביותר שלהם. .
כל אלו תמיד מעניינים יותר מהעלילה החוזרת על עצמה.
והמותחן המקורי החדש "קרטל הארז " הוא דוגמה מצויינת לכך .

המזימה נגד עניי העולם


יוסי אזוב הוא מדען העוסק בייעוץ סביבתי ואקולוגי. הוא כבר פירסם בשנת 2003  ספר בשם "אנשים של חול "  (הוצאת אופוס ) ..

בספרו השני "קרטל האורז"  (שככל הנראה יצא  כבר בהוצאה עצמית בשם "אורז" ) הוא עוסק באירועים שאכן עלולים לפרוץ ברעב עולמי ומגפה עולמית בעקבותיו .
מאחר שבמותחן עסקנן מסתבר זוהי אינה תוצאה של מעשי טבע שאין לאיש שליטה עליהם אלא זוהי תוצאה של קונספירציה של קבוצה ימנית קיצונית של מיליונרים אמריקנים שבינם בולטת בת מליונרים יפה מבריקה קפואת פנים ורצחנית, התגלמות הסיוטים של כל זכר עלי אדמות .
מיהי הקבוצה הקונספירטיבית הזאת שפרט להיותה לא יהודית לחלוטין כמו יצאה מהפרוטוקולים של זקני ציון?
אלו לדבריהם אנשים ששואפים לשמור על דרך החיים האמריקנית ולשם כך עליהם להוריד ככל האפשר את כמות בני האדם על כדור הארץ ורצוי ועדיף בעולם השלישי באסיה ובאפריקה כלפני שאלו יוכלו להזיק לאקולוגיה ולכלכלה של ארה"ב ושל שאר העולם ( בסדר זה). למעשה ( ספויילר ספויילר ) מטרתם האמיתית היא רק כדי להעלות את מחיר הזהב בעולם וכך להיהפך לעשירים גדולים עוד יותר .ולשם כך הם רוצחים אנשים על ימין ועל שמאל עם רוצחים שכירים יעילים.

למטרותיהם האפלות הם משתמשים במדען "ירוק " קיצוני החותר לצמצום כמות בני האדם על כדור האר על מנת להציל את האקולוגיה של כוכב הלכת .( כן כן יש במציאות אנשים כאלה ומן הסתם מספרם רק מתרבה והולך ככל שמצב האקולוגי של העולם הולך ומתערער ולעניות דעתי הם יהיו גורם בולט בעשורים הבאים ) .
הסופר רומז לנו בשלב מסויים שהקבוצה הזאת היא עתיקה המאוד וכשהמדען הירק חושף זאת כבדרך אגב ותוהה האם היו קשורים לרצח מרטין לותר קינג ( ובהשלכה לרצח קנדי ומי יודע מה עוד ) הסופר מציין בחומרה שהדבר יעלה לו ביוקר . אך נראה שהסופר עצמו שוכח זאת ולמעשה כל העניין נשאר לא מוסבר ולא רלבנטי מבחינת העלילה כעוד נקודה חלשה ולא כתובה היטב של הספר. .

המדען "הירוק הקיצוני " הנ"ל משתמש למטרותיהם בהמצאה של מדען ישראלי צנוע לא חברותי וחסר הצלחה אצל נשים שמוצא את עצמו לפתע מושא תשומת ליבן של נשים יפהפיות מדענית קמבודית מקסימה ויפה ונערת ליווי ישראלית יפה ומקסימה עוד יותר .
הוא מפתח זן חדש של אורז שעליו הוא מקבל פרס נובל (!) זן שמגדיל בהרבה את כמויות האורז הצומחות . אלא שצרה צרורה מסיבות בלתי ברורות אך שמובנות היטב לקוראי "קרטל האורז " הזן מפסיק לצמוח בכל הארצות שבהן הוא גודל נגרב רעב חסר תקדים ואחריו מגפות וכל זה מזוהה מיידית עם המדען הישראלי ומאחר שהמדובר ביהודי חובבי הקונספירציות בעולם וברשת מזהים את המגיפה עם "הפרוטוקולים של זקני ציון "ו"הקונספירציה היהודית" הבדיונית.
. .למעשה המדובר ב'קונספירציה של אנשי הקבוצה של המדען ה"ירוק "
( הזהרה ספיילר ספויילר !!!)
הסוף כצפוי הוא טוב המדען הירוק מבין את טעותו הרוצח השכיר האכזר מחוסל בידי מאפיונר ישראלי ידידותי אנשי הקונספירציה באים על עונש ויש לו כמויות אדירות של סקס עם נשים יפהפיות . בדרך אמנם מתים מליוני אנשים בעולם השלישי אבל התרבות המערבית ממשיכה הלאה וזה מה שחשוב.

הספר הוא מרתק לא כל כך בגלל העלילה הבנאלית והסטנדרטית ולא בגלל הדמויות הסטריאוטיפיות המשעממות המוצגות בכבדות .הדמות המעניינת היחידה היא של המדען הישראלי שנראה כמצוייר מהחיים בביישנותו ובחוסר יכולתו להסתדר עם החברה הסובבת עימו ועם בנות זוג .
זוהי חולשה האופיינית לספרי מדע בדיוני רבים הנכתבים בידי מדענים שלרוב אינם מסוגלים לתאר בני אדם ( חוץ מאלה הדומים להם ואותם הם יודעים לתאר היטב ) אבל יודעים לטפל היטב ברעיונות.
וגם במקרה זה "קרטל האורז" מעניין בעיקר בגלל הרעיונות המדעיים המצמררים באמת שבו והסצנריו שהוא מעלה של מגפה בעקבות רעב שנראה משכנע .
לאמיתו של דבר כמו מותחנים רבים זהו ספר קריאה חובה לטרוריסטים ולקונספירטורים.
האם ידעתם שאחת המגפות הקטלניות ביותר מאז המוות השחור בימי הביניים הייתה מגפת שפעת לאחר מלחמת העולם הראשונה ומתו בה יותר אנשים ממלחמת העולם הראשונה ?
אולי לא ידעתם מאחר שכפי שמציין אזוב ספר מגפות כאלו אינן מעוררות פאניקה בהשוואה למגפות אקזוטיות כמו איידס וסארס ( שמיוחס בספר לפעילויות קבוצת הקונספירטורים לצימצום אוכלוסיית
העולם השלישי ) וגם רעב באפריקה שממנו מתים כל עשור מליונים רבים אינו מעורר תשומת לב ופאניקה עולמית כמו מגפה מסתורית בסיגנון הסארס שממנה בסופו של דבר מתו רק עשרות או מאות לכל היותר.
.בכך המחבר נראה כצודק בהחלט ואם הייתי קונפסירטור מסוג חברי הקבוצה הזאת שמעוניין בערעור הכלכלה העולמית על ידי יצירת פאניקה הייתי לוקח את דבריו לתשומת ליבי .
עוד נקודה מעניינת בספר היא שמזה שנים ( רבות ) לא נתקלתי במותחן כל כך אנטי אמריקני ועוד כזה שנכתב בידי ישראלי.
מקובל במותחנים כאלה שה"רעים" יהיו מוסלמים רוסים נאצים כמובן סינים יפנים , אבל אמריקנים ימנים?
זה נדיר המציאות.
הללו נראים בדרך כלל כתומכי ישראל מובהקים שוום סופר מותחנים ישראלי לא העיז להציגם כמי שמתכננים להשמיד מליונים רק מען הכסף ואפילו לא באמת למען רווחת ארה"ב .אחרי הכל ארה"ב היא היא התומכת הגדולה שלנו.
אבל נראה שהרבה מים זרמו בירקון והנה תיאוריות הקונספירציה הקיימות בעולם לגבי ארה"ב ואחריותה למגפות שונות,למשל האיידס והאבולה באפריקה מגיעות אפילו למותחנים של ישראלים טובים כמו אזוב שלרוב אמורים להיות שמרניים מאוד בדעותיהם. .האם זה מראה על אנטי אמריקניזם מתפשט ?
ועוד נקודה מעניינת בספר היא הצורה שבה מתוארים ידידינו האמריקנים וגם המבריקים ביותר מהם : כאשר המדען הישראלי מנסה לשוחח עם עמיתיו המדענים האמריקנים מתברר לו שהללו לא משוחחים על פוליטיקה על תרבות על ספרות אלא מקפידים לדסקס תמיד רק נושא אחד ויחיד על ספורט ובייסבול . ודבר זה אינו תורם רבות לתדמיתם של האמריקנים בעיני הקורא (לפחות הקורא הזה).

פסק הדין :

מי שמוכן להעלים עין מדמויות משעממות וסטריאוטיפיות ועלילה המתקדמת בכבדות ובחוסר שכנוע אל סוף צפוי מראש יש לו הרבה מה לקבל ברעיונות המעניינים .
וחוץ מזה לתשומת ליבו של  נשיאה הבא של ארה"ב:מן הראוי שתיתן את דעתך  גם  לתדמיתה ההולכת וצונחת של ארצך  אפילו בשטח המותחנים.

קישורים

הספר "קרטל האורז"
נוריתאה על "קרטל האורז"

תוכנית קרטל האורז במציאות הלא בדיונית

באתר וינט

הדוכסית המכוערת:על מגיפת "המוות השחור " בימי הביניים

 

רקויאם לג'יימס בונד

 

 

הופיע בעיתון "העיר" גיליון 1453 1.8.2008  בשם "בלדה לסוכן כפול "  

מה קרה לסוכן החשאי המפורסם ג'ימס בונד מאז שנפטר יוצרו  איאן פלמינג בשנות השישים ?
לכאורה התשובה ידועה ותוארה בעשרות סרטים וספרים שתיארו את הרפתקאותיו ב"ימינו" בשנות השבעים השמונים התשעים והאלפיים.
אבל ספר חדש בשם "שלוח רסן "רומז שאולי ג'ימס בונד נשאר תקוע אי אז בשנות השישים ומעולם לא שרד אחריהם. .

 

 

 

שלוח רסן

 

"מה אתה רוצה? "
"אני רוצה להרוג אותך מר בונד ,זה הכל ".

 

שיחת סיום בין הסוכן החשאי ג'ימס בונד ובין הארכי נבל התורני גרנר בסיומו של הספר "שלוח רסן " מאת סבסטיאן פוקס בתרגום אסף כהן הוצאת פן וידיעות אחרונות 2008.
.

אלכס אלן "אם" הנוכחי נמצא בביתו שרוע בתרדמת מסיבות מיסתוריות.

.
ידיעה מהעיתונות: אלכס אלן "יו"ר ועדת השירותים החשאיים המשותפת של בריטניה הלו הוא "אם" האמיתי , ראש שרותי הביטחון של אנגליה נמצא שרוי בתרדמת מסיבה לא ברורה. כל מיני ספקולציות העלו סברות כרס שונות בנושא מרעיש זה. האם גם אליו הגיעו סוכניו החשאיים והאלימים של  מנהיג רוסיה ולאדימיר פוטין ( סוכן חשאי לשעבר ) שמחדש את המלחמה הקרה עם המערב בכל עוזה  או שמא היו אלה שליחיה של אל קאעידה ?

לא ברור. אבל מה שכן ברור הוא שהסוכן החשאי ג'יימס בונד לא היה בסביבה כדי להציל הפעם את מפקדו. יותר נכון לאמר, ראש שירותי הביטחון הנ"ל הוא מעין המקביל האמיתי של ג'ימס בונד עצמו. אם זה היה שורד עד לימינו מן הסתם הוא היה מגיע לתפקיד הזה של אלכס אלן.
.
נשאלת השאלה: מה קרה לג'ימס בונד מאז נטש את עולמנו יוצרו האלמותי איאן פלמינג?

התשובה ניתנה לכאורה רק לפני חודשיים כאשר יצא לאור ספר חדש באנגלית ובעת ובעונה אחת גם בעברית ובעוד מספר שפות, המתמקד בסוכן העל המפורסם מכולם ג'יימס בונד. הספר הנושא את השם "שלוח רסן" מאת סבסטיאן פוקס, יצא לאור במאי 2008 במיוחד לציון חגיגות המאה להולדתו של יוצר ג'יימס בונד, איאן פלמינג.

הספר הפך לרב מכר ענק ומפתיע השולט כעת במכירות של הספרים בכריכה קשה באנגליה.בכך אין חידוש מיוחד כי גם ספרי המשך קודמים שנכתבו בידי סופרים מודרניים ליצירות קלאסיות כמו "חלף עם הרוח", הסנדק", ולאחרונה "פטר פן", הפכו לרבי מכר כאלה ללא קשר לאיכותיהם שלהם (הבלתי קיימות בדרך כלל).
מה שמפתיע הוא שההוצאה הציגה את הספר כאילו הוא ההמשך הראשון שנכתב על ג'יימס בונד מאז מותו של פלמינג, דבר שהוא בלשון המעטה אינו נכון כלל ועיקר.
פורסמו כבר עשרות כאלה. למעלה משלושים, שנכתבו בידי סופרים כמו קינגסלי איימיס, ג'ון גרדנר, רימונד בנסון וכריסטופר ווד. כולם כמו הסרטים בכיבובם של שחקנים שונים משון קונרי ורוג'ר מור ועד דניאל קרייג, מציבים את בונד ב"ימינו" בתקופה שבה יוצא לאור הספר או מוקרן לראשונה הסרט. וכך חצה בונד את ימי המלחמה הקרה ושורד כדי להמשיך בדרכו המרהיבה והנפתלת לפעול בתקופת הגלסנוסט קצרת הימים של רוסיה. וכמה מהם אפילו שיתף פעולה עם סוכנים ישראלים של "המוסד " במאבק הגלובאלי הזה כנגד ניאו נאצים ונבלים בין לאומיים שונים (אבל בעיקר נגד ניאו נאצים ולא כנגד טרוריסטים איסלאמיים כפי שקורה לעיתים קרובות יותר במציאות העכורה). בשלושה ספרי המשך שנכתבו על ג'יימס בונד בידי הסופר הבריטי ג'ון גארדנר בשנות השמונים והתשעים הוא אפילו ביקר לפחות פעם אחת בישראל במסגרת אחת המשימות האלה וקיים (כמובן) רומן קצר עם סוכנת מוסד "יפהפייה".


עבור הסרט "קזינו רויאל", אפילו נוצרה ביוגרפיה חילופית של ג'ימס בונד שבוטאה באתר הסרט. על-פיה הוא נולד ב1968 (שנים לאחר הפירסום המקורי של הספר). כך י המצב  גם בסרט  הבא של הסדרה "קוונטום של מנוחה "  שגם בו מככב דניאל קרייג כג'יימס בונד מודרני ועדכני, בן תקופתנו שנולד כמה שנים לאחר פטירתו של יוצרו איאן פלמינג.
דהיינו בונד הוא צעיר ועכשווי ומעתה כך יהיה לנצח.

לא כך הוא המצב בספרו החדש של סבסטיאן פוקס.
"שלוח רסן" מתרחש בקירוב לשנת 1967 לאחר סיום הספרים האחרונים של פלמינג על הדמות. תקדים לכך נוצר כבר עם סדרה לנוער מאת צ'רלי היגסון (שניים מספריה "קדחת דם" ו"סנפיר כסף" תורגמו לעברית), שתיארה את ימי נערותו של ג'מס בונד בבית ספר פרטי באנגליה של שנות השלושים.ולא של תקופתנו .

וכמדומה שיש בכך מסר ברור לקורא. מבחינת הסופר והוצאת הספרים ג'מס בונד "האמיתי "של איאן פלמינג" כבר אינו דמות אקטואלית שאפשר לצרף אותה לכל משבר עולמי עד מלחמת עיראק וכו', אלא הוא דמות היסטורית השייכת לתקופה היסטורית ספציפית מאוד שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת.

ומה זה אומר? שהמחברים היגסון ופוקס מרגישים שבונד אינו רלבנטי באמת לתקופתנו? שהוא גיבור השייך לעידן אחר ? לעולם אחר ?

סוכן שמחוץ לזמנו

 

לכאורה אין טעות גדולה מזאת שהרי בימים אלה של אירגוני פשע וטרור בינלאומיים דוגמת אל קאידה ומנהיגה המגאלומן בן לאדן החולם על חליפות עולמית  וסוחרי הסמים שנראים כמו אירגון "ספקטר" שקם לתחייה,  ועם תחייתה של המלחמה הקרה בידי הסוכן החשאי לשעבר ומנהיג רוסיה בהווה ולאדימיר פוטין ג'ימס  בונד הוא יותר עכשווי משהיה אי פעם, ובכלל איננו עתידני. הוא רק משקף את המציאות שזה מזמן עברה את גבולות הדמיון העשיר של פלמינג.

אבל מצד שני… היום הזכר הלבן האירופי-מערבי שוב אינו מה שהיה. הוא כבר לא כל כך טיפוס ספורטיבי מהיר ושואף הרפתקאות במקומות מרוחקים ופראיים.

הוא  בדרך הוא איש ש"טוב לו", שמן שרובץ מול המחשב ואין בו שמץ של התלהבות לצאת לשדות קרב מרוחקים אותם הוא עצמו מעדיף להשאיר בידי שכירי חרב צבעוניים.

אפשר לראות זאת בבבירור בשידורים מהאולימפיאדה שבהם הרוב הגדול של הספורטאים השיאנים הם בעלי צבע עור כהה והלבנים שם הם מיעוט במקרה הטוב.בגדר בלתי נראים במקרה הרע.

מישהו בינינו עדיין זוכר גיבורי אקשן לבנים מערביים אמיתיים, מאז ימי רמבו בשנות השמונים, המבוססים על הסטריאוטיפ של הזכר הלבן דובר האנגלית וההטרוסקסואלי ? אולי רק "ניאו" מטרילוגיית המדע הבדיוני של  סרטי "מטריקס" שלא במקרה מתארים מציאות וירטואלית בלבד.

. כמדומה שהגיבורים העכשוויים של היום הן נשים מומחיות בקרב מגע כמו לארה קרפט, או מזרחיים כמו ג'קי צ'אן וממשיכיו מהונג קונג ומסין ,וערבים כמו בן לאדן המתחבא במערה בין  צוקים נעלמים. גיבורי פעולה שאינם לבנים אנגלו סקסים כמו ג'יימס בונד, אינם נמצאים כיום בשום מקום חוץ מאשר בסרטים נוסטלגיים כמו סדרת אינדיאנה ג'ונס.

בדרך כלל ג'ימס בונד שוב אינו נראה מתאים באמת לתקופתנו.

נראה לי שגי'מס בונד הגיע לשלב שאליו הגיעו בעבר גיבורים בדיוניים אחרים כמו שרלוק הולמס שאותו נטו לתאר תמיד בסרטי קולנוע של שנות העשרים, השלושים והארבעים כחי ב"זמננו" עד ימי מלחמת העולם השנייה, בהם בגילומו של בזיל רטבורן האלמותי הוא נאבק בסוכנים נאצים בלונדון המופצצת של ימי הבליץ. אלא שמאז הוא מתואר כתושב לונדון הויקטוריאנית בלבד. שרלוק הולמס שוב אינו נראה כ"מתאים" לתקופה מאוחרת יותר.
טרזן, איש הג'ונגל  הנמנה עם משפחת האצולה הבריטית גרייסטוק, איש הג'ונגל המלהיב כל דמיון, הוצג כדמות עכשווית בסרטים עד בקירוב לשנות השבעים ולא מעבר לכך, ובהם תואר כמתמודד עם אפריקה הקולוניאלית ומאוחר יותר עם מדינות אפריקה המשתחררות. בגרסאות המאוחרות יותר, משנות השמונים ואילך, הוא מתואר כדמות של ראשית המאה העשרים בלבד. הוא שוב לא נראה כדמות מתאימה לזמננו לאחר שחרור ארצות אפריקה וההתנגדות האוטומטית לכל מה שריח אימפריאליזם נודף ממנו, כמו טרזן. למרות שבספרים הוא מתואר כמי שנתפש כבן אלמוות מסיבות שונות.

אמנם יש דמויות שכלל זה, עדיין לא חל עליהן:סופרמן  ( שבימים אלו מלאו לו שבעים שנה של קיום ) ובטמאן איש העטלף למשל שנוצרו בשנות השלושים של המאה הקודמת, או ספיידר מאן ואיירון מאן שנוצרו בשנות השישים, עדיין נראים כדמויות עכשוויות. אבל ניתן לשער שבעתיד יגיע מצב שבו גם הם לא יראו כדמויות עכשווית שאפשר להתאים אותן לכל הווה כפי שקורה כעת עם ג'יימס בונד בספרים הנכתבים עליו.

דמות מהמוזיאון  ?


ומה עם הספר עצמו של סבסטיאן פוקס?

כמדומה שהמחבר הנכבד, סופר אנגלי ידוע, כתב אותו בשנתו על פי הנוסחה שהוא ידע שיש לכתוב על בונד. ג'ימס בונד חוזר בשנות השישים על מנת להילחם ברשע מרושע סוחר סמים בינלאומי שנחוש בדעתו להרוס את אנגליה. וזאת למה? לברנש יש יד של קוף שמישהו אי פעם במיכללה באנגליה העיר עליה משהו, ומאז נשבע לנקום באנגלים את נקמתו ויהי מה.

משעשע? אולי זה סתם עצוב.

יש גם את התאומות היפהפיות הסקסיות. בונד כרגיל נלכד בידי הנבל שלמרות שהוא מודע בעצמו שזאת קלישאה אינו יכול לעצור את עצמו מלנאום באוזניו במשך שעות ארוכות ולשעמם בכך את בונד ואת הקורא, במקום להוציא את האקדח ולתקוע כדור בראשו.

יש גבול עד כמה שאפשר להגזים בעיצובו של הנבל כמטומטם במידה בלתי נסבלת שכזאת. הסופר יכול היה לוותר על הסצינה הקבועה של לכידת בונד בידי הנבל ונאום האיום שלו רק כדי להרחיב במעט לפחות מידה של מקוריות בספר, אבל כנראה זה נאסר עליו בידי ההוצאה.

 

קוריוז: אי אז בשנות השישים תיכנן המוציא לאור אורי שלגי להוציא לאור ספרי ג'ימס בונד מקוריים לאחר מותו של פלמינג, אך לבסוף ויתר על כך כנראה בגלל הנחה נכונה שזה יסבך אותו בצרות עם בעלי הזכויות המקוריים. למרות זאת הוא בכל אופן ביקש מהסופר הישראלי של ספרי פטריק קים שלו, פנחס דנציגר ( שגם תרגם עבורו את ספר ג'ימס בונד האחרון "התמנון ) שיכתב ספרי ג'מס בונד ופנחס דנציגר עשה זאת ובאחד מהם מסתבר הייתה עלילה זהה לזאת של "שלוח רסן", בונד נאבק בסוחרי סמים המאיימים להשתלט על העולם .

אין כנראה הרבה חדש שתחת השמש גם לא בעולמו של ג'ימס בונד בשנות השישים.

אבל זה כנראה אומר הכל על הדמות למרות היותו של ג'מס בונד לכאורה דמות עכשווית הרי כל היחס אליו כיום הוא נוסטלגי בלבד, כמו ההתייחסות לעליונותו של הזכר המערבי הלבן ששוב אינו מסוגל לעשות את הדברים שבעבר האמנו לפחות שהוא מסוגל לעשות, והיום אנחנו כבר מטילים בכך ספק כתגובה אוטומטית.
ג'ימס בונד כנראה נכנס לתרדמת אי שם והסופרים מעדיפים לחזור אל ימי גדולתו בעבר.

להווה הוא נראה מתאים הרבה פחות.

איאן פלמינג עשה את זה טוב יותר ההמשך הוא מיותר.

ראו גם

הספר "שלוח רסן "
אלכס אלן מתמוטט
ספרי ג'ימס בונד

האתר של סבסטין פוקס 
ג'ימס בונד הביוגרפיה

פרק מ"שלוח רסן"

שלוח רסן"
צופיה לאופר על "שלוח רסן "

ביקורת על "שלוח רסן"
סבסטיאן פוקס על ג'מס בונד
הסוכן החשאי מהקרמלין :על ולדימיר פוטין

 

חיים קנו גרפיקאי חובב ג'ימס בונד

אתר הציורים ( גם על גי'מס בונד ) של חיים קנו

מרובור הכובש ועד בן לאדן
מה יש לסלבריטאי להגיד על ג'יימס בונד
האמת מאחורי ג'ימס בונד

 

נספח :רשימת ספרי איאן פלמינג בעברית

איורי אולי מאת ריקי בן ארי

 

ספרי ג'יימס בונד הופיעו בעברית לאורך השנים בכמה הוצאות ורובם תורגמו יותר מפעם אחת. לרוב בתרגום מלא פרט לספרי הוצאת ספיח שהיו מקוצרים מאוד.
ספריו של פלמינג הם פנומנון גם בשפה העברית :כולם ללא יוצא מהכלל (ולא פחות מ-17 מהם ) הופיעו בעברית לראשונה, חלקם במקביל , במהלך תקופה קצרה ביותר של שלוש שנים בין 1964 ל1966 ובארבעה הוצאות שונות,שלושה מהן של ספרי כיס שחילקו אותם בינם ,ספיח ,הוצאת מ.מזרחי, הוצאת  יעד-רמדור,ומרחב .
במהלך שלוש שנים אינטנסיביות אלו הוצאות אלו תרגמו לא רק את כלל ספרי ג'יימס בונד ( שרובם יצאו בכמה מהדורות וכל מהדורה בעטיפה שונה מזאת של האחרות ,מה שמלמד על הצלחתן הגדולה ) אלא גם את ספרי צ'יטי צ'יטי בנג בנג ושני ספרים אחרים של פלמינג שלא היו קשורים לבונד כנראה מתוך ההנחה שכל מה שפלמינג כתב יהיה בעל עניין לקורא הישראלי .
במהלך אותן "שלושת שנות בונד" בשוק הספרים הישראלי פורסמו בידי הוצאות אלו גם ביוגרפיה של פלמינג ושני ספרי עיון שונים על ג"ימס בונד .בתוספת כמובן לחיקויים רבים מספור.
לא ידוע לי על אף סופר זר אחר שנהנה מפרץ פופולאריות כזה בשוק הספרים הישראלי .
מובן שפרץ הפופולאריות האדיר הזה שקע במהרה ולמרות ניסיונות שונים ספרי ג'יימס בונד מעולם לא זכו לאותה הצלחה בעתיד .
להלן רשימת התרגומים לפי הסדר המקורי של ספרי ג'יימס בונד.

ג'ימס בונד בקאזינו רויאל

1. קזינו רויאל ( 1953)
א. ג'יימס בונד בקאסינו רויאל ,עברית מירון אוריאל ,הוצאת מ.מזרחי, 1966 ( יצא גם בכריכה רכה עם איור של מ.אריה ובכריכת קשה )

ב. קזינו רויאל ,מאנגלית יואב כ"ץ ,הוצאת פן וידיעות אחרונות , 2006יצא בהוצאה זאת בשתי מהדורות עם שתי עטיפות שונות .אחת עם עטיפה  מבוססת על הסרט .שניה  מהדורה בכריכה רכה  עם עטיפה של קלף.
ג. הופיע  כסיפור קומיקס בשם "משחקי מזל "במגזין "בוקי " 113-116.

2. חיה ותן למות ( 1954)
א. .עברית ב. אוריאל ,הוצאת ספיח ,1965. ( במהדורות נוספות באותה הוצאה מהשנים 1966 ו-1970 הספר הופיע כ"בתרגום א' דן" אבל נראה שהייחוס הזה הוא שגוי ).ככל הנראה יצא בשלוש מהדורות בהוצאת ספיח.

בונד ספיח חיה ותן למות

,

ב. תרגום דפנה לוי ,מודן ,1985

ג'ימס בונד חיה ותן למות

3. מונרייקר . ( 1955)

בונד ספיח טיל המוות
א. טיל הרעם ,הוצאת ספיח .1964. . .
ב. טיל התופת . הוצאת ספיח

 

(  2 מהדורות שונות בהוצאת ספיח )

 

ג. סהרון . תרגם עמנואל לוטם , זמורה ביתן, 1988.

ג'ימס בונד סהרון מונרייקר מהדורה זמורה
ד. הופיע כסיפור קומיקס בשם "טעות בחישוב " בחוברות "בוקי " 95-99 .

 

4. יהלומים לנצח ( 1956)


יהלומי הפשע ,תרגום יואב פרידמן ,ספרי מועדון ספרות הריגול מספר 9 , הוצאת מ.מזרחי , 1964. (יצא גם בכריכה קשה עם עטיפה שונה).

 

5. מרוסיה באהבה ( 1957 )

א. עברית אריה חשביה ,סדרת ספרי מיסתורין מספר 111, הוצאת מ.מזרחי ,1965. ( יצא בכריכה רכה ובכריכה קשה עם עטיפה )

ב.עמנואל לוטם הוצאת זמורה ביתן , ,1988.

ג. עברית יואב כ"ץ ,הוצאת משכל = פן 2007 ..


ד. . הופיע כסיפור קומיקס בשם "רכבת התופת " ב"בוקי " חוברות 133-139

6. דוקטור נו ( 1958)

איור מ.אריה (אריה מוסקוביץ')

א. עברית חיים פינקלשטיין ,סדרת מועדון ספרות הריגול, הוצאת מ.מזרחי, 1964..( יצא גם בכריכה קשה עם עטיפה שונה )

ג'ימס בונד ד'ר נו
ב.תרגם עמנואל לוטם ,הוצאת זמורה ביתן ,1990.

ג'ימס בונד דוקטור נו

ג. הוצאת ידיעות אחרונות . 2007

הוסף לסל את ד"ר נו / איאן פלמינג
הופיע כסיפור קומיקס בחוברות בוקי 48-51.

 
גולדפינגר במהדורת הוצאת ספיח .

7. גולדפינגר ( 1959)

בונד ספיח גולדפינגר 1
א.גולדפינגר. עברית ב.אוריאל ,הוצאת ספיח

בונד ספיח גולדפינגר 2
ב.. אצבע הזהב. 1964.( הספר יצא בארבעה מהדורות עם עטיפות שונות בהוצאת ספיח)

ג'ימס בונד גולדפינגר

ג. בתרגום עמנואל לוטם, הוצאת זמורה ביתן,1990.
ד.הופיע כסיפור קומיקס בחוברות "בוקי " 66-71.


8.לעיניך בלבד.(1960)

בונד ספיח לעיניך בלבד
א בשם "ריגול בין לאומי" .הוצאת ספיח ,1964. שלוש מהדורות שונות.

בונד ספיח ריגול בינלאומי
.ב. בשם "לעיניך בלבד" עברית דפנה לוי הוצאת מודן ,1985

ג'ימס בונד לעיניך בלבד

 

9.כדור הרעם ( 1961. )

א. מבצע כדור הרעם ב. סודי ביותר עברית ב'.נבון ,הוצאת ספיח,1964.שתי מהדורות

בונד ספיח מבצע כדור הרעם

 

 

10. המרגל שאהב אותי ( 1962)

:ג'יימס בונד המרגל שאהב אותי ,עברית אריה חשביה ,סדרת ספרי מסתורין מספר 119, איור של .מ. אריה הוצאת מ.מזרחי , 1965.יצא גם בכריכה קשה עם עטיפה שונה.

11. בשירותה החשאי של הוד מלכותה ( 1963)

גימס בונד בשירותה החשאי של המלכה / איאן פלמינג
א. עברית י' יהושפט, הוצאת מרחב , 1964.ספר בשבמקור יצא לאור בכריכה קשה בניגוד לכל שאר ספרי בונד בעברית באותה תקופה.אולי בגלל ההוצאה השונה שבה הוצא.

ב. אין שם מתרגם בהוצאת רמדור . 1966. (ספר כיס . ) (תרגום פנחס דנציגר "פ.דן" )

12. אתה חי רק פעמיים ( 1964)

בעברית "בשליחות חשאית לטוקיו תרגם "ב. אוריאל , הוצאת ספיח ,1964. תרגום זה יצא בשתי מהדורות אחת בכריכה רכה ואחת בכריכה קשה

ג'ימס בונד בשליחות חשאית לטוקיו

13. האיש בעל אקדח הזהב . ( 1965)

א. הסוכן בעל אקדח הזהב, עיברית א' דן ,הוצאת ספיח,1965. . תרגום זה יצא לאור גם בכריכה רכה וגם בכריכה קשה.

ג'ימס בונד הסוכן בעל אקדח הזהב
ב. עמנואל לוטם,הוצאת זמורה ביתן ,1988 .

ג'ימס בונד האיש בעל אקדח הזהב

14. התמנון ( 1966)עברית פ' דן. הוצאת רמדור ,1966.

 

ספרי ג'יימס בונד מאת כותבים אחרים  בעברית

עטיפה מאת אשר דיקשטיין לספר של קינגסלי אימיס.

1. רוברט מרקהם ( קינגסלי אמיס ) קולונל סאן ( 1968 ) .עברית נח מן ,1968.

2. ג'ון גרדנר רשיון לרצח ( 1981)גיבורו של יאן פלמינג ג'ימס בונד 007 חוזר!,עברית יפעת גרבוב ,הוצאת שלגי ,1989.

ג'ימס בונד 007 סקורפיוס
3. ג'ון גרדנר סקורפיוס : גיבורו של יאן פלמינג ג'ימס בונד 007 חוזר. ( 1988) עברית יפעת גרבוב ,הוצאת שלגי 1990 .

ג'ימס בונד עין הזהב ג'ימס בונד
4.. ג'ון גרדנר ג'יימס בונד עין הזהב (1995) עברית רחל מורל ,הוצאת שלגי ,1995.

שלוח רסן

 

5. סבסטיאן פוקס . שלוח רסן .( 2008) תרגם אסף כהן . הוצאת פן וידיעות אחרונות .

חזרה לג'מס בונד של שנות השישים .הספר תורגם לעברית במקביל להוצאתו המקורית  באנגלית .

קארט בלאנש 007

6. ג'פרי דיבר 007 קארט בלאנש ( 2011) מאנגלית צפריר גרוסמן . הוצאת אופוס . .

ג'ימס בונד במאה  ה21 בעלילה, שעוסקת באיום מציאותי ואפשרי בעולם היום, מדיניות היד החופשית ניתנת לבונד במטרה למנוע פיגוע המוני, שצפוי לגבות את חייהם של אלפים. עומדים לרשותו כמה ימים בלבד כדי לגלות את המבצע ולעצור אותו . אנו עוקבים אחרי מרדפו מסביב לעולם , בעקבות סברן היידט, מיליונר ופילנתרופ, לכאורה, המסתיר התמכרות פסיכופטית לרקבון ולמוות.

הוסף לסל את סנפיר הכסף / צ'רלי היגסון

7. צ'רלי היגסון, סנפיר הכסף מאנגלית: ירון בן-עמי. הוצאת פן ,2006. ספר על ג'יימס בונד כנער.

 

8. צ'רלי היגסון קדחת דם  מאנגלית אסף כהן הוצאת משכל –פן ,2007 .

ספר שני על ג'ימס בונד כנער

ספרים אחרים מאת פלמינג

צ'יטי צ'טי בנג בנג מכונית הפלא

ספרו המפורסם של פלמינג לילדים על מכונית בעלת כוחות פלאיים הופיע בתחילה בעברית כסדה של שלושה ספרים.


צ'טי צ'יטי בנג בנג -מכונית הפלא :הרפתקה מספר 1:,עיברית פ. דן הוצאת יעד,1964 .
צ'טי צ'יטי בנג בנג ,ואוצר השודדים : הרפתקה מספר 2. עברית פ' דן ,הוצאת יעד ,1964.
צ'יטי צ'יטי בנג בנג , והחוטפים :הרפתקה מספר 3
,עברית פ' דן הוצאת יעד ,1964.
שלושת הספרים יצאו שוב ב-1966 בהוצאת "רמדור " (שם אחר של הוצאת "יעד" ) .
שלושת  הספרים יצאו במהדורה מאוחדת בהוצאת שלגי ,1978.הסיפור הושמע גם כתסכית בהמשכים לילדים בקול ישראל בשנות השישים. והוקרא בידי חיים יבין כתקליט שיצא לאור באמצע שנות השבעים. .
הימור מיליון הלירות , עברית א' דן ,הוצאת ספיח ,1965.
ערי הפשע  עברית א' דן .הוצאת ספיח , 1966.

 

ג'יימס בונד במגזין בוקי

 

סיפורי קומיקס על עלילות בונד יצאו לאור בסוף שנות השישים גם במגזין הקומיקס "בוקי ".אלו היו תרגומים של  סידרת סיפורי קומיקס בהמשכים  על עלילות הסוכן החשאי המפורסם שהופיעה בעיתון היומי – DAILY EXPRESS ובעיתונים אחרים מחוץ לאנגליה  בין השנים 1957-1984   והייתה בתחילתה עיבוד של סיפוריו של איאן פלאמינג. הסיפורים בבוקי צויירו בידי ג'ון מקלוסקי.
אך משום מה אם הראשון שבהם על דוקטור נו הופיע תחת שמו המפורש של בונד הסיפורים הבאים יצאו כעלילות הסוכן החשאי "דיק שון " ( אולי בגלל בעיות זכויות על השם המפורש  ?) .

1. ד"ר נו. בוקי חוברות  45-48

ג'יימס בונד יוצא לאי של המדען המטורף דוקטור נו.מבוסס על ספר של איאן פלמינג בשם זה.

(העיבוד לקומיקס בוצע בידי פטר אודונל ,שהתפרסם  מאוחר יותר כמחבר סדרת הריגול "מודסטי בלייז" על סוכנת על  )
2. גולדפינגר . בוקי חוברות : 66-71

"דיק שון " נאבק במיליונר גולדפינגר הזומם לשדוד את הזהב במבצר פורט נוקס. מבוסס על ספר של איאן פלמינג בשם זה.

(קטע מסיפור זה לא פורסם משום מה ולכן יש בו חלל עלילתי באמצע).

 


3. טעות בחישוב. בוקי חוברות  95-99
"דיק שון " נאבק במיליונר הנאצי הוגו דראקס הזומם לפגוע בלונדון בטיל גרעיני. מבוסס על ספרו של פלאמינג "מונרקאר ".

4. משחקי מזל . "בוקי " מס' 113-116
"דיק שון " נאבק בסוכן הרוסי והקלפן "הספרה " במשחק קלפים מסובך . מבוסס על ספרו של פלמינג "קזינו רויאל".


5. רכבת התופת. בוקי חוברות  133-139
"דיק שון " נאבק בסוכנים רוסיים השולחים לו כפיתיון מרגלת רוסיה יפיפייה המתאהבת בו. מבוסס על ספרו של פלמינג "מרוסיה באהבה".
6. דיק שון ברוסיה. בוקי חוברות . 85-87
סיפור זה ייתכן שבמקורו לא היה ג'יימס בונד אלא סיפור על דמות של סוכן חשאי בשם "המלאך " (אם כי לא סיימון טמפלר"המלאך") . הסוכן האמריקני "דיק שון " "המלאך" טס לברלין כדי להילחם בארגון "סטריק" בראשות הפושע פארגו העוסק בסחיטה ורצח.

ספרים בעברית על פלמינג ועל ג'ימס בונד

 ארתור סנלינג  ג'יימס בונד:יומן אישי (1964) ( על הכריכה ג'יימס בונד סוכן חשאי" )  ,עברית א'.דן ,הוצאת ספיח ,1965.

קינגסלי אימיס (ששמו אינו מופע במהדורה העברית האנונימית ) .זהירות סוכן חשאי  (1965) ;( על העטיפה סוכן חשאי לפניך !!! STOP ) . עברית א.דן,הוצאת ספיח ,1966. כולל סיפור בונד קצר מאת פלמינג ריגול בינלאומי "הילדברנד יקר המציאות ".
אלי בן חנן ( אמנון שפאק ) . גבורו הנערץ של יאן פלמינג : ג'ימס בונד, סוכן 007, בביצועו  של שון קונרי. ספורי הסרטים: גולדפינגר, מרוסיה באהבה, כדור הרעם, ד"ר נו ; בעשרות תמונות.חוברת בהוצאת דפוס הכרמל ,1965.

הנרי צייגר.יאן פלמינג המרגל שחזר עם הזהב:ביאוגרפיה .(1965)  עברית נח מן ,הוצאת רמדור ,1966.

פרודיות על בונד

סול וינשטין לאקספינגר :מבצעי הסוכן החשאי אוי וי 7 ישראל בונד ,תרגם ושכתב פ. דן הוצאת רמדור , 1966. עלילות סוכן ישראלי דמוי בונד מלא בהומור יהודי "פנימי".

סופר ההרפתקאות התת מימיות המפורסם קלייב קאסלר השתמש בדמות של ג'יימס בונד בספר "חקירה לילית בתרגום נירה צפריר ,הוצאת כינרת ,1983) שבו גיבורו דירק פיט נפגש ומתמודד עם הסוכן הבריטי ששימש כמודל לג'יימס בונד. .

 

( גירסה מוגדלת של עמוד זה אפשר למצואכאן )

 

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

עמוס אריכא  

הסופר עמוס אריכא פירסם בימים אלו את מותחן הריגול "אש זרה "  לאחר שתיקה של 9 שנים, ולרגל  אירוע זה להלן סקירה וראיון מפורט על הקריירה הארוכה שלו הנמשכת מזה למעלה מ-50 שנה.

עמוס אריכא ,דיוקן עצמי.

עמוס אריכא הוא ככל הנראה כותב מותחני הריגול הוותיק והמנוסה ביותר הפעיל כיום בישראל. הוא כותב ספרים מזה יותר ממחצית מאה. ומעטים בארץ מוכשרים כמוהו כל כך בתחום זה. בעיני הקריירה שלו שעברה שינויים ותהפוכות רבים ושלבים שונים ומגוונים מייצגת בתוכה מעין סיכום של כל תולדות ספרות המתח וההרפתקאות ב-50 השנים האחרונות .
הוא החל ככותב ספרי ילדים ומבוגרים והמשיך ככותב מותחנים בשמות בדויים ולאחר מכן כותב רבי מכר בחו"ל , וחזר לעברית על מנת לכתוב ספרים של "ספרות יפה" וכעת חזר למותחן שאפתני יותר מכל מה שניסה בעבר.
עמוס אריכא הוא סופר ובנו של הסופר יוסף אריכא. 
הוא אינו מתמקד רק בתחום הכתיבה .  אריכא הוא אדם רנסאנסי רב תחומי הוא גם סופר גם צייר, גם שחקן ורקדן מהסוג שאליו מתייחסים בחשדנות בעולמנו שבו אנשים מתמחים במקצוע אחד כל חייהם. בעברו הועסק בתחום שאינו צפוי כל כך לאמן רב תחומי… איש משטרה לשעבר שבתפקידו האחרון  שימש במשך שמונה שנים כדובר משטרת מחוז תל אביב, אך בהסכמה אילמת של המפכ"ל דאז שאול רוזוליו כיסה למעשה את כל מרחבי משטרת ישראל.

אבל יותר מכל הוא התפרסם כסופר שהוציא לאור ספרים רבים תחת שמו אבל גם בשמות אחרים . חלק גדול מספריו נחשב בגדר יצירות "חשאיות" שרק היום,  עשרות שנים לאחר הופעתם, הוא מוכן להודות בפה מלא בכתיבתם.
בשנות השבעים הוא הפך לאחד הסופרים הישראלים המצליחים ביותר בעולם כולו כאשר חיבר באנגלית כמה מותחני ריגול על אנשי המוסד שזכו להצלחה גדולה בחו"ל ותורגמו לשפות שונות . במידה רבה הם יצרו שם את תדמיתו של איש "המוסד " כגיבור כל יכול ואת תדמית אירגון "המוסד " הציגו כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בעשור האחרון.

.בשנים האחרונות  פירסם אריכא  כמה  ספרי מתח וריגול בעלי מסרים פוליטיים חריפים ביותר ונושא זה בולט מאוד בספרו החדש "אש זרה".

מאבק נגד צנזורה

עמוס אריכא נולד בצפון תל אביב ברחוב מיכה וגדל בגן הילדים של הסופרת ימימה טשרנוביץ-אבידר.

אריכא :זכור לי שהתבטאתי ביצירה מיום שעמדתי על דעתי בגן ציירתי, בבית הספר העממי שיחקתי ונהגתי לעצב תפאורות ותלבושות. אבל דווקא כתיבה לא אהבתי במיוחד. הצורך לצרף מילה למילה נראה אז מעל לכוחותי.
אריכא מתגעגע לתל אביב הקטנה. "היום אין ארץ ישראל שהייתה. יש מדינה שאינני יודע מהי." 

בארץ הציעו לו להצטרף ל"מוסד"  או למשטרה .הוא העדיף את המשטרה ובמשך 13 שנים שירת בתפקידים שונים ובהם קצין הדרכה במטה הארצי ודובר המשטרה .
בגיל 42 פרש מהשירות  במשטרה כדי להתמסר לכתיבה ולציור .אבל עד היום הוא יונק מתקופת שירותו המשטרתי חומרים לספריו.

אריכא: "בנקודה מסויימת התמקדתי בשני תחומים בלבד, הכתיבה והציור – ווזה מה שאני משתדל לעשות היום."

        

הרומן הראשון שלו הכומתות השחורות הופיע ב1955 ב"הוצאת עמיחי" זמן קצר אחרי שחרורו מהצבא. גיבור הספר יואל אלון מתגייס לצבא ומוצא את עצמו במחנה שבו שולט סרן גולדשטיין היורד כסדיסט על חניכים ומדריכים, שולח טירונים לנקות את ביתו הפרטי ובתי חבריו ומסלק מתנגדים לבתי משוגעים . אריכא: "דמות החייל בספר הוא כמובן אני עצמי."
אריכא:  לספר "הכומתות השחורות" הייתה נשימה קצרה מבחינת ערכו הספרותי. אבל יש לי זכות היסטורית בכך שכתבתי את הרומן הראשון על צה"ל כפי שהיה לאחר מלחמת העצמאות ועל בה"ד 4. זה היה הרומן הראשון שנכתב על רקע חיי חיילים-נערים בצה"ל. היה זה הסיפור הראשון שהעלה לדיון ציבורי חריף את בעיית הטרטורים בצבא שלצער כולנו עד היום מתפרצת מעת לעת, ולעתים גובה מחיר יקר מדי."
הספר אכן זכה מייד בתשומת לב גדולה אם כי לא דווקא מהסוג שאריכא איחל לעצמו . אריכא מספר שבן גוריון טרח ושלח שליחים לאביו יוסף אריכא כדי שיניאו אותו מפרסום הספר. משזה לא עלה בידו פשטה הצנזורה הצבאית על בית הדפוס והחרימה את העותקים ועיכבה את ההוצאה לאור.

אריכא: "נדמה לי שמדובר במקרה הראשון בתולדות המדינה בו התערב המוסד (להערכתי) באמצעות הצנזורה הצבאית להחרים יצירה ספרותית. ורק לאחר מאבק שוחרר.
"הכומתות השחורות  סודר לדפוס בבית דפוס "ישראל" שנמצא בתחום יריד המזרח הישן בצפון תל-אביב. בוקר אחד הופיעו אנשי משטרה צבאית והקיפו את הדפוס בעוד אחרים מחרימים כל יריעה וכל פיסת ניר והגהה שהייתה קשורה בהכנת הספר. במשך שבועות רבים הוחזק הספר בצנזורה וזאת בטענה של "גילוי סודות צבאיים". היתה זו הפעם הראשונה בישראל שספר הוחרם בטענה של גילוי "סודות מדינה", רק בגלל שהוטחה בו ביקורת נגד שיטות הדרכה פסולות בצה"ל – קרי טרטורים.
לאחר שהובא הדבר לידיעת בן-גוריון ונטען בפניו כי לא מדובר בגילוי "סודות" אלא בהתקפה על שיטות הטרטורים שכבר אז היוו בעיה בצה"ל, התקיים אז מאבק שקט בענין זה שבעזרת ראש אגף יחסי ציבור של משרד הבטחון דאז, הסופר עמנואל הרוסי, גרם לשינוי בהחלטתו של בן-גוריון. מאחר ולא היו בו גילויים "סודיים" והרוסי אישר כי אכן הביקורת אמיתית ואצלו יש ארון גדוש בתיקי תלונות, שוחרר כתב היד שכבר היה מסודר כולו ביריעות שכל אחת מהן הוחתמה בחותמת ענקית עגולה בגודל צלחת קטנה (דומני בקוטר של שבעה ס"מ) ובה כתוב "אושר על-ידי הצנזורה."
"המו"ל המנוח יוסף אורלינסקי בעל הוצאת "עמיחי" שנקראה על-שם בכורו שנפל במלחמת השחרור, שמר כל חייו על יריעות אלה – ואין לי מושג מה עלה בגורלן לאחר שהלך לעולמו."
איך בכלל נודע להם שאתה עומד לפרסם רומאן על הנושא הזה ?
"איך וכיצד נתגלגלה הידיעה על התקרב מועד הופעתו של הרומן – אין לי ידיעה ברורה, אף כי יש לי כיוון מסויים שאינני יכול להוכיחו – והחלטתי להשאירו בגדר השערה בלבד."
הספר נמכר היטב ומן הסתם הידיעות על כך שהוא אויים בידי הצנזורה לא הזיקו כלל ורק הועילו כפי שקורה בדרך כלל במקרים כאלו . הדבר ניכר כעבור שנים ספורות כשהתפרסם רומן חדש של אריכא "המסך עולה" שזיכה אותו ב"פרס אשר ברש". אריכא  הוא ככל הנראה האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס זה.

הרומן בולט בגישתו המציאותית והתיאורית" נימקו אז השופטים.
ברוך קורצוויל המבקר לא הסכים אתם וכתב בהארץ: "ספר שאולי יעניין רודפי סנסציות זולות ורכילות.  מה קורה בועדות הפרסים שלנו? נדמה לי שיש לשולח את השופטים להשתלמות בחו"ל."

גרשון שופמן גינה את קורצווייל ודומיו וקרא להם "רצנזנטים" ושיבח את הספר והגדיר את אריכא כ"כוח בלטריסטי בלתי שכיח".
מבקר בן התקופה ז. איש שלום כתב על הספר: "בספר מזדקרת לעין השפעה של ספר זר. לדעת המבקר החלק האירוטי בספר היה גדוש מדי: "חלילה לנו לחשוב כי נוער חייב להתנזר מתענוגות העולם אבל "פריון " כזה המצוי אצל עמוס אריכא אינו נורמאלי אפילו לגבי הנעורים התוססים ביותר."

שנים רבות לאחר מכן ב-1998 אריכא הוציא לאור את הספר שוב בהוצאת "נירם" במהדורה מתוקנת לכבוד שנת החמישים למדינה .
אריכא : "במקור היו כמה וכמה דברים שמכבר רציתי לתקנם הן מבחינת המבנה של הרומן שיש בו בוסר, כולל בענייני שפה וניסוח, כמקובל לגבי סופרים לא מעטים. במהלך הכתיבה המתקנת השמטתי קטעים והרחבתי באחרים שממרחק השנים נעשו יותר מחודדים. "

מעניין שעטיפת המהדורה המקורית נוצרה בידי אריכא הצעיר עצמו, בעוד שעטיפת המהדורה החדשה היא של אביו המנוח סופר שלא נודע דווקא כאמן.

אריכא : את עטיפת המהדורה הראשונה אני רשמתי ואילו הציור בעטיפת המהדורה האחרונה הוא חיתוך בשעמנית "מחנה אוהלים", מסדרה בת 16 חיתוכים שעשה יוסף אריכא כאיורים לקובץ סיפוריו "מראות בכחול" (1941).

איש התיאטרון

 

ספרו הבא היה ספר שערורייתי גם הוא ואף הוא התבסס על ניסיון חייו באותה התקופה כאיש תיאטרון . זה היה "המסך עולה " שתיאר ללא כחל ושרק את חיי אנשי התיאטרון בארץ "מאחורי הקלעים " (את העטיפה צייר הסופר הצעיר). הספר נחשב ל"רומן מפתח" ועורר רעש גדול כשיצא לאור . ורבים זיהו בו דמויות אמיתיות.

אריכא מאשר:  "הגיבור מושפע מדמותו של יוסף מילוא שהיה המנהל שלי בקאמרי האיש עשה הרבה דברים טובים וחשובים ובראש ובראשונה ייסד את הקאמרי ואת זה אי אפשר לקחת ממנו.
"אבל במקביל גרם להתדרדרות התיאטרון הישראלי של התקופה והוא נודע באורח חייו הנהנתני, לגבי אותה התקופה לפחות. היום ספק אם "המסיבות הנועזות" שנוהלו בביתו היו מביאות להרמת גבה …
"הגיבור פלד הוא בן דמותו של מילוא מוקף פרימדונות מזדקנות, כוכבניות שכבניות ומחזאי מוכשר אחד הנמק במרתף בגלל יחסי ציבור גרועים. זה היה הרומן הראשון שנכתב על התיאטרון בארץ. לא עסקתי בלכלוכים סתם. היה לי יעד. לא הסכמתי עם התפיסה התיאטרלית של מילוא."
הספר עוסק במאבקה של שחקנית צעירה ושאפתנית כנגד שחקנית עבר מפורסמת שמיטבה מאחוריה וקל מאוד לזהות אותה כחנה רובינא . הסיפור מסתיים בנצחונה של הצעירה.

חנה רובינא ידידתך קראה את הספר הזה שעסק גם בה?

 אריכא: "זמן קצר לאחר הופעת המסך עולה כבר הייתי בדרכי לארה"ב לביקורי הראשון     שם. באותה תקופה כבר לא הייתי בהבימה ובסטודיה של אבני כבר לא ביקרתי שנים מפני שהיא הפכה לגלריה. רובינא לא היתה קריינית גדולה של ספרים. כך שלא חיכיתי לתגובה. אבל היו תגובות שונות של אנשי תיאטרון. בכל זאת זה היה הרומן הראשון על רקע התיאטרון בארץ. הגיעו כאלה בע"פ ובכתב. אבל  אינני מנהל מערכת מסודרת של ניירת וכמעט דבר לא נשאר מזה.

בתקופה זאת  אריכא היה שחקן תיאטרון .הוא הופיע עם שייקה אופיר ועם הדוגמנית והכוכבנית לעתיד ונערת הזוהר הראשונה של ישראל זיוה רודן בשלישיית פנטומימה

אריכא: "עבדתי בארבעה תיאטרונים, ב"הבימה", "הקמארי", "אוהל" ו"זירה"
כשעדיין בהדרכתו של מיכאל אלמז המייסד נחשבה לתיאטרון אוונגארדי שמשקלו היו רב. הופעתי בתפקידים שונים, מהם זעירים מהם בולטים ומהם ראשיים. בין היתר הצטרפתי לשייקה אופיר וביחד עם זיוה שפיר, דמות מוכרת באותם הימים גם כרקדנית מתלמידותיה  של גרטרוד קראוס, ייסדנו  את "תיאטרון הפנטומימה" שפעל במסגרת התיאטרון הקאמרי. הפרק הזה היה בעל משקל רב מבחינתי האישית. עבדנו ביחד בשנים 1953-5. כל מה שנאמר על כשרונו המקורי הנדיר של שייקה היה אמת לאמיתה ולא הפריזו.
תמיד יש דברים שאתה כותב ונשארים במקרה הטוב במגירה ובמקרה הרע גם לא
שם.

אריכא הכניס חוויות מתקופה זאת בחייו בספרו החצי בדיוני "נשף חברים".

את הקריירה הבימתית שלו החל אריכא בתפקיד ניצב ב"אותלו " שהעלתה "הבימה" כשהיה בן 16 בבימויו של יוליוס גלנר. בין ההצגות בהן השתתף שם היו "פר גינט" בבמויו של סנדרו מלמקוויסט, "אני רב החובל" בבימויו של ישראל בקר, "ליליום" בבימויו של גלנר, ובקמארי "אנשי ריב" בבימויו של היי קיילוס, "נאסר א-דין" בבימויו של יוסף מילוא, "הם ידעו מה רצונם" ב"אהל" בבימויו של פיטר פריי, "אלדוראדו" בבימויו של מנחם גולן, "הנערה והכושי" בבימויו של זאב ברבן, "מסעות מסייה פרישון" והצגות נוספות ב"זירה" בבימויו של מיכאל אלמז,  ועוד.

הוא נסע לחו"ל לארה"ב ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסבורג. שם פגש את גייל  בורקוב  גם היא שחקנית שויתרה על התיאטרון אך חזרה עימו לארץ .

 מטבע הדברים אריכא  לא רק שיחק . הוא גם  כתב מחזות משל עצמו.

 

 אחד מהם היה המחזה של הסיפור הידוע של מאיר הר ציון שיצא לנקום את רצח אחותו בידי בדואים בעת שיצאה  עם ידיד למסע לסלע אדום בירדן, מבצע אופנתי אז מאוד בקרב הצעירים הנועזים של התקופה  ונאנסה ונרצחה בדרך.
המחזה "ההולכים לסלע אדום" הייתה צעקה לנקמת-דם שעסקה ברצח חבורת מטיילים שיצאו לבקר בפטרה ונקלעו לקרב קטלני ולא חזרו.
אריכא : "הבמאי המנוח אברהם ניניו אהב אותו מאד וכבר ישב עימי ועם אישתו לשפרו ולהכשירו לבמה, פעמים אחדות בדירתם הקטנה ברמת-גן. אפילו התחלנו להרהר בשחקני הבימה בעיקר מבני הדור הצעיר , שניניו רצה בהם. היתה הרגשה טובה . לצערי עקב רגישות צנזורה באותם הימים נמנע מהמשך ההכנות. עד שהגיעה ידיעה כי הצנזורה פסלה את המחזה. ואל תשאל אותי על מה ולמה, שכן הדברים מעורפלים."
בכל אופן המחזה יצא לאור כספר.

( ניתן לנחש שההצגה נאסרה מאותה הסיבה שנאסר אז השיר "הסלע האדום " של חיים חפר להשמעה ברדיו על מנת לא לעודד אנשים לצאת למסע הרפתקאות משלהם לסלע האדום ) .

היו לך הצלחות בימתיות ?

אריכא : "בתחילת שנות החמישים כתבתי מערכון ללהקה צבאית. הגירסה הראשונה שלו הוצגה כמדומה לי ביום העצמאות של 1952, במסגרת נשף של מחנה מטכ"ל. ואילו הגירסה השניה (הצלחה מטורפת…) היתה כשהשחקן והבמאי של להקת פיקוד צפון, אברהם (אבי) דויד לקח את המערכון והפך אותו לשלגר אדיר של הלהקה. המערכון נקרא בשמו המקורי "אילוף הרס"ר". דומני שהם הציגו אותו מאות פעמים – פעם אפילו נקבו במספר אלף… אולי על דרך ההגזמה של ההצלחה המסחררת."

עבור כותב שורות אלו בכל אופן  עמוס אריכא מוכר בראש ובראשונה  ומעל לכל מתחום אחר לגמרי של כתיבה כסופר הרפתקאות לילדים.

הנוסעים הראשונים לירח

 

עמוס אריכא החל את הקריירה שלו ככותב לילדים במחזה, שאותו הפך גם לספר, בשם הטיסה לירח: ספור לילדים ( בהוצאת "אורן שהייתה קשורה להוצאת יהושע צ'צי'ק , 1958); אחד מספרי המדע הבדיוני הראשונים לילדים בעברית. ספר זה מתאר ילדים מצפון תל אביב שטסים אל הירח בטיל מתוצרת בית שאותו הרכיבו במערה חצובה בכורכר – וזאת בתקווה למצוא דרך להפסיק את המלחמות בין המעצמות ..  ובכך מקדימים את שתי מעצמות העל. על הירח הם פוגשים את אנשי הירח, שתרבותם מפותחת, ונפגשים עם נשיא הירח, המדבר בכל השפות של עמי העולם ותפקידו לשמור על השלום בעולם. נשיא הירח מוסר להם איגרת ברכה לנשיא מדינת ישראל, לכבוד חג העשור של מדינת ישראל. בהמשך מסתבר כי לא באנשי ירח מדובר, אלא בבני מלאכי אלוהים, שמודיעים להם כי השלום ירד לעולם בזכותם, ילדי ישראל, שבאו לבקשו.
הסיפור הומחז על ידי אריכא עם שירים שנכתבו במיוחד להצגה על-ידי דידי מנוסי והוצג בתיאטרון הילדים שליד הסתדרות המורים והגננות בבימויו של דן קדר.  הכריכה  של הספר צוירה בידי א. מורדוך והאיורים נרשמו על-ידי אריכא .
אריכא: "הספר נכתב בהשפעה האדירה שהייתה אז ללווין הראשון ששוגר לחלל – הספוטניק של הרוסים."


זה ככל הנראה הייתה ההצגה הראשונה לילדים בישראל שהשתמשה בחומרים של מדע בדיוני ועדיין אחת הבודדות.
היו עוד הצגות לילדים שכתבת ?
"בין ההצגות האחרות שכתבתי היו שניים שזכו בהצלחה גדולה בתיאטרון לילדים של מנחם גולן דומני בשנים 1953-5. שניים אלה התבססו האחד על "גוליבר במדינת הגמדים" והשני על הפרק התנ"כי "דויד וגולית". פרט לאלה כתבתי עוד מספר מחזות ומערכונים שאין ברשותי או במאגרי זכרוני פרטים נוספים עליהם. היו גם מחזות לילדים שאחדים מהם הוצגו במחנה קיץ לנוער דובר עברית בארה"ב, שאיני זוכר מה קרה אתם."

 

פרשי הגליל

 

  אלכסנדר נשען בכפות ידיו על הסלע ורגליו התכופפו במאמץ רב לבל יסוג לאחור. הוא התנשם והתנשף בכבדות, אך הסלע לא זז כמלוא הנימה. חשתי כי מעוצם המאמץ העליון, עוד מעט ויתפקעו שריריו האדירים. אך הנה… נראה היה כי הסלע זז! הטבע נכנע לכוחו של האדם!
לאט לאט דחף אלכסנדר את הסלע […]
עוד מעט ורעש עלה בשעה שהסלע שחסם את המעבר התגלגל ממקומו ואנחנו היינו משוחררים!
– זה לא בן תמותה! – לחש דאוד אבו-יוסוף וחיבק את אלכסנדר המיוזע. – זהו מלאך אלהים!
(עמוס אריכא, פרשי הגליל בסלע אדום, 1961).

אחר-כך חיבר  אריכא את הטרילוגיה 'פרשי הגליל' (1963-1961),
אריכא :

" בשישים ואחת חזרתי לארץ לתקופה קצרה והתבקשתי לעזור בשחזור זכרונות כתובים של אנשי ארגון "השומר". היות והייתי בקי בחומר הזה, החיכוך אתו מחדש הזכיר לי את הימים בהם נדלקתי לדמויות ולחומרים המיוחדים – אוירה שונה היתה בארץ מנוסח אמיתי של "שבו בנים לגבולם" ולא בעזרת כידוני ושריוני צה"ל, שאיש לא חשב עליו. מכאן התקצרה הדרך לכתיבה עצמה. בפרשי הגליל הדמויות היו קיימות מבוססות על המציאותה היסטורית ולא מתוך הכרות אישית דווקא… תגובות היו. רבות-רבות, הן לגבי סדרה זו וכעבור שנים לגבי סדרת הצוללים. שתי הסדרות האלה חיממו את לבי שהיה אז לב של יוצר צעיר. מה גם שרציתי לכתוב לבני הנעורים בכל זאת בשונה משכתבו יוצרים אחרים."

 

 אלכסנדר אחד מ"פרשי הגליל " רוכב על סוס.

סדרת "פרשי הגליל "  מלווה את הרפתקאותיהם של שני חברי ארגון 'השומר' בתקופת השלטון הטורקי, אחד מהם הוא המספר, איש הגליל יגאל, שומר המושבה ראש-פינה (דמות חיוורת שאינה משאירה כל רושם על הקורא), והשני הוא שומר כפר יבנאל, הענק ואדיר הכוח אלכסנדר הגלילי (שבאיוריו של אריכא נראה כמעין שאול טשרניחובסקי אדיר שרירים), הוכחה לכך שגם יהודים יכולים להידמות להרקולס. השניים נעזרים בדמות אקזוטית במיוחד, שיח' 'דאוד אבו-יוסוף', לוחם יהודי בדואי מהשבט האבוד של יהודי חייבר שבחצי האי ערב! השלישייה נלחמת במנהיגי כנופיות ובסוחרי עבדים שונים. העלילה מתרחשת במקומות אקזוטיים, ובמדבריות סיפורים אלו היו במידה רבה מעין מערבונים שהתרחשו בנופיו התנ"כיים של המזרח התיכון, והזכירו לא מעט את ספריו של קרל מאי על המזרח התיכון, אלא שכאן מילאו השומרים העבריים הגיבורים את מקום גיבוריו הגרמניים של מאי.

 

פרש הגליל  יגאל במאבק. איור מאת עמוס אריכא.

הספרים בסדרה זאת היו : פרשי הגליל בסלע אֶדום (1961), שבו נודדים הגיבורים פרשי הגליל השומרים יגאל ואלכסנדר וידידם השיך הבדואי היהודי דאוד אבן יוסוף איש השבט הבדואי היהודי "אבן יהודה" מן הגליל אל העיר פטרה בחיפוש אחר אוצר נעלם שהוטמן שם בידי המלך הורדוס; בסלע האדום הם מחפשים ומוצאים את אוצרו האבוד של מלך יהודה, הורדוס האדומי (ומשאירים אותו במקומו לבעליהם החוקיים, לבני יהודה, עד שיקום לעם יהודה נשיא הראוי לו).

פרשי הגליל במדבר ערב / עמוס אריכא
פרשי הגליל במדבר ערב (1962) שבו השלישייה יוצאת לחצי האי ערב בעקבות נער מראש פינה שנחטף לשם בידי שיך ערבי שואף לנקמה ונמכר כעבד לארמון עמיר ערבי בחצי האי ערב הם מתחקים אחר יהודייה יפהפייה שנחטפה לשם, אהובתו של דאוד אבו-יוסוף.

 פרשי הגליל בעמק הערבה / עמוס אריכא

פרשי הגליל בעמק הערבה (1962) שבו  השלושה יוצאים בעקבות פושע יווני ערמומי שגנב את ספר התורה העתיק של שבט "אבן יהודה " הספר שמוכיח את הקשר שלהם לעם ישראל.

הבדואי היהודי בספרות העברית

דאוד אבן יוסוף בסדרת "פרשי הגליל " איור מאת עמוס אריכא .

דמותו של הבדואי היהודי התבססה על דמות אמיתית, שהייתה מוכרת היטב לשומרי פתח-תקוה בסוף המאה התשע-עשרה. דמות זו מופיעה בספרו של יגאל בן נתן, הפרש מן המדבר(1976), השוטח תיאור דמיוני של תולדות חייו של אבו-יוסוף כאיש שבט בדואי יהודי, ובספרים שונים של אהוד בן עזר, כמו בעקבות יהודי המדבר (1983), ספר שגיבוריו יוצאים למסע בזמן אל המאה התשע-עשרה ופוגשים את אבו-יוסוף, פרשים על הירקון(1989), סיפור ביוגרפי על השומר יהודה ראב, ובו מוצגת דמותו האותנטית של אבו-יוסוף, וכן צל הפרדסים והר הגעש (1997), העוסק ב'השתקפות השאלה הערבית ודמות הערבי בספרות העברית בארץ-ישראל מסוף המאה הקודמת ועד ימינו'. בספר זה מסופר על אבו-יוסוף שהיה יהודי מבגדד, בן למשפחת סוחרים, שעקב קשרי המחסר שלו עם הבדואים בעירק חי בחברתם חודשים רבים בשנה. אבו-דאוד נוסע לדמשק בעקבות סוסתו שנגנבה, ומשם ממשיך לירושלים. בכפר הערבי פג'ה מספר לו שיח' הכפר שלא רחוק משם חיים יהודים מבני עמו, ואבו-יוסוף הולך לבקרם. בהתחלה הוא מתקשה להאמין שאנשים לבנים ובהירים כאלה הם יהודים, ורק לאחר שהשיח' נשבע לו כי אלה אכן יהודים, הוא חוזר אליהם ונשאר עמם במשך שנה. בשנה זו הוא עוזר למתיישבים הראשונים ומלמד אותם 'הלכות שמירה ושכנים'. אך דומה שאף אחד מהספרים האלו לא הציג את אבו-יוסוף בצורה מרתקת ואקזוטית כל-כך כמו אריכא, שהתעלם מהדעה שיתכן והאיש היה יהודי רגיל מבגדד, והפך אותו להתגלמות של שבטי ישראל האבודים, שנחקרו על-ידי החוקרת הנודעת רחל ינאית.

הצוללנים

 

ציור מאת ריקי בן ארי

 לאחר מכן אריכא חיבר טרילוגיה נוספת של הרפתקאות לנוער המסופרת בגוף ראשון בידי  עיתונאי  על מאבקיו שלו ושל חבורת ידידים בשודדי עתיקות המתנכלים ליצירות אמנות ועתיקות הקבורות  מתחת לים ליד ערי חוף שונות בישראל ..

הספרים היו : מבצע קיסריה (1966) שעוסק בחשיפת אוצרות אמנותיים מעשי ידיו של האמן החצי ישראלי וחצי פיניקי חירם איש צור ( דמות מרכזית בפולחנם של אנשי ארגון  "הבונים החופשיים" דהיום  ) שבנה את בית המקדש עבור שלמה המלך , שנישלחו על ידי הורדוס מלך יהודה לקיסר הרומאי אוגוסטוס ,אך ספינתם הוטבעה בידי קנאים יהודים שביקשו למנוע את העברתם של אוצרות יהודה לרומאים.

וכעת חבורת אידיאליסטים נאבקת לחלצם ולהביאם לידי מדינת ישראל תוך שהיא נאבקת במולטי מליונר אמריקני חובב עתיקות השואף בעתיקות לארמונו בארה"ב במום להעבירם לידי יורשיו של הורדוס במדינת ישראל.

"אתה ידעת שחירם איש צור הוא  דמות מרכזית בפולחן של  הארגון החצי חשאי "הבונים החופשיים " ? אתה קשור אליהם ?

אריכא : לא ידעתי. מאז נעורי הדליק אצלי חירם האמן החצי פיניקי וחצי עברי את דמיוני. האיש המדהים הזה, שבעצם תכנן ובנה את בית המקדש הראשון – היה, אם להשוותו לאמן אחר, לא פחות מאשר ליאונרדו דה-וינצ'י של המזרח התיכון העתיק. לשקף דרכו סיפור מאותם ימים – מה יכול להיות נפלא ואפל מזה?

 במצולות יפו / עמוס אריכא

 

ציור – ברוך אלרון

 

 בספר השני בסדרה " במצולות יפו (1967) יוצאים בחיפוש אחר ציורים ששקעו של פבלו פיקסו ואמנים מפורסמים אחרים.

עכו שוקעת

ואילו בספר השלישי והמסייים של הסדרה "עכו שוקעת" (1968). יוצאים הגיבורים  אחר פסל מדהים של האלה עשתורת ומטבעות אלכסנדר מוקדון ששקעו מתחת למים תוך מאבק בחבורת פושעים, ואגב כך  חושפים  שיסודותיה של העיר עכו שוקעים אל מתחת לים. אבל משום מה דבר לא נעשה עם תגלית מזעזעת זאת ויש מקום לחשוד  שאולי ב"יקום" של סדרה זאת עכו שקעה לה מתחת למים לאחר הספר השלישי משל הייתה  ונציה ישראלית.

אריכא: "בשלהי 1965 מר לוין-אפשטיין בעל הוצאת א. לוין-אפשטיין מינה למנכ"ל חדש את מי שהיה אלוף גייסות שריון, תא"ל אורי בן-ארי. היה זה מפנה ממשי בניהול ההוצאה ובית הדפוס הגדול שלה בבת-ים. בין יתר הדברים שהם החליטו לשנותם היה לקרב קהל קוראים צעירים. באותה תקופה נחלה הצלחה בקרב הקוראים האלה הטרילוגיה שלי שהופיעה בהוצאת "מסדה", "פרשי הגליל", והכוונה הייתה להוציא טרילוגיה לבני הנעורים גם בהוצאה המתחדשת.

"אורי בן-ארי פנה וביקש ממני לכתוב טרילוגיה שכזו, והנושא שנדלק אצלי נקשר בצלילות ארכיאולוגיות מול שלוש ערי חוף, עכו, קיסריה ויפו. תוך כדי התרחשות העלילה בת זמננו גם התכוונתי לשחזר את העבר ההיסטורי של כל אחת מאותן ערים.
 
 
 

"הרעיון לסידרה נולד כתוצאה מסיפור מרתק ששמעתי  על צלילה מול קיסריה בה השתתף המספר, אחד מהבולטים בין הצוללים שלנו בכל הזמנים, חיים סתיו. הוא היה צוללן צעיר איש חיל הים שבחר לעסוק באמודאות וארכיאולוגיה .ובין השאר השתתף במבצע הארכיאולוגי התת מימי של לינק שניסה לגלות את מכמניה התת- מימיים של קיסריה.
"פניתי אליו ללמוד את סודות הצלילה ובחודש ינואר מקפיא של שישים ושש נסעתי יום אחרי יום לקיסריה, למועדון הצלילה שחיים סתיו ניהל שם עבור הברון רוטשילד.

"הסיפור שבעצם הדליק את ניצוץ ספרי המצולות היה מפתיע: יום אחד סיפר לי חיים סתיו כי חודשים אחדים לפני שנשא את חברתו לאישה, הוא השתתף בצלילה ארכיאולוגית מול חופי קיסריה. באחת הצלילות מצא טבעת יקרת-ערך מהתקופה הרומית ושמר אותה לעצמו. במכתב ששלח לאחר מכן לארוסתו שנמצאה אז ברה"ב (הוא עצמו היה בן קיבוץ דגניה), כתב כי בידו שמורה לה טבעת אירוסין וסיפר כיצד התגלגלה אליו. כעבור ימים אחדים הגיעה לקיבוץ משלחת אנשי שב"כ לחקור אותו. מתברר כי באותן שנים עדיין היתה צנזורה חריפה על מכתבים, ומישהו החליט שבוצעה כאן עבירה ושיתפו משום-מה חוקרי שב"כ בענין, אולי מפני שמממן המשלחת בקיסריה לא היה ישראלי, וחששו שמא מתנהלים עניינים שטוב יהיה לדעת עליהם ביתר הרחבה… בקיצור, הטבעת לא הגיעה לאצבע המיועדת אלא לרשות העתיקות.
"לאחר שסיפר לי ידידי זה את פרשת הצלילה שלו בקיסריה סיפרתי על הפרשה המרתקת למו"ל והוא אמר: "אתה תכתוב אני אפרסם ". ושכר הסיפור הזה היו שלושת הספרים, מבצע קיסריה, במצולות יפו ועכו שוקעת. הרי לך "מעשה בטבעת עתיקה".

 כעבור זמן, כשהתקרב מועד יציאתי למכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל וחופשתי הגיעה לקיצה, ניגשתי בשעותי הפנויות לכתוב את הראשון בסדרה, "מבצע קיסריה".

 

 

אם כי אריכא הוא צייר מקצועי ומאייר, הרי באופן נדיר אצלו לא הוא שאייר את ספריו אלה.

 אריכא: "אז עלתה שאלת המאייר, ובדיונים השתתף גם עוזרו של בן-ארי, בחור מרשים שקשרתי אתו קשרי ידידות מאז ועד מותו כעבור שנים. שמו היה נחמן אוריאלי מהרצליה שעשה כברת-דרך נכבדה במו"לות הישראלית ובתפקידו האחרון דומני שהיה מנכ"ל הוצאת "כתר". אם זכרוני אינו מכשיל אותי, היה זה הוא שהציע כמאיירת ראויה לספר את האמנית ריקי בן ארי
"אני לא רשמתי את הרישומים לספרים כפי שעשיתי בסדרה קודמת שלי "פרשי הגליל" מפני שבאותם הימים זמני החופשי בתפקידי כקצין במשטרה נהייה יותר מצומצם – והעדפתי להפקיד את הנושא בידי ריקי, והתוצאה המצויינת העידה כי לא טעיתי.  הייתה לה יכולת טבעית להתמזג ולהזדהות עם הנושא שעסקה בו. היא ידעה לתת לכל עצם את המשקל הנכון. עולם הדממה שלה נעשה רוחש חיים בדיוק כפי שהתכוונתי אליו, והתברכתי בשותפות הזאת." 

"לצערי היא הספיקה לאייר רק עוד ספר אחד בסידרה, את "במצולות יפו" ואילו הספר השלישי "עכו שוקעת" נמסר לצייר-מאייר אחר
ברוך אלרון,  לאייר ברוחה של ריקי ובהשפעתה הברוכה."

 בספרים אלה הצליח אריכא להעביר לבני נוער רבים, בצורה שאיש לא עשה לפניו (או אחריו), את היופי והמתח שקיימים בחפירות הארכאולוגיות מתחת לפני הים והמתלווים לחיפוש אחר אוצרות קדומים ואקזוטיים.

אריכא: "הסדרה הזאת הייתה פופולארית מאוד, כל כך פופולארית שיום אחד הגיעה אלי במפתיע קבוצה שמנתה חמשה מבכירי הצוללים בארץ, ובראשם חיים סתיו האיש שעל דמותו התבססה הסדרה , והביאו לי במתנה כד  קדום של מים מקיסריה כאות הוקרה על כך  שהפצתי את דבר קיום הצלילה ועושרה בין רבים."

אני עצמי הוא אחד מהרבים האלה .לא זכור לי שידעתי על האפשרויות השונות של תחום הצלילה לפני שקראתי עליהם בספרים הללו של אריכא  .  בעקבות קריאת ספרים אלה התעורר בי עניין בתחום הארכיאולוגיה התת מימית .

 .סופר הריגול

 

איור מאת מאיר עוזיאל ל"קרלוס " מאת עמוס אריכא .

איך הגעת לתחום סיפורי המתח למבוגרים ?

אריכא: "התחלתי לכתוב סיפורי מתח קצרים בעיתוני נשים. אומנם מקובל לחשוב שהיה זה צבי לידסקי המנוח, מכר וותיק שלי, "שהמציא" את הסיפור השבועי הקצר דומני לעתון "לאשה", אך האמת היא שהקדמתי אותו לפחות בעשרים שנים. במחצית שנות החמישים הופיע שבועון נשים חדש "עולם האשה" שהעורך הראשי שלו היה אורי קיסרי האגדי. שם פרסמתי על-פי הצעתה של העורכת האחראית עפרה אליגון סדרת סיפורים קצרים שהופיעו שבוע אחר שבוע במשך חודשים ארוכים ואף לוו ברישומים שלי בשחור-לבן. את שם הסדרה אספלט וניאון" נתן אורי קיסרי עצמו. בין אלה היו כמובן סיפורי מתח ורובם בנויים בשיטת הפאנץ'-ליין. סיפור קצר נוסף על רצח פרסמתי באחד הגליונות הראשונים של "את" בעריכתו של טומי לפיד. הקדשתי אותו אז לידיד שהופיע במשפט רצח, עו"ד בצלאל (ברי) צור, שחי כיום בטורונטו שבקנדה.

"השתתפתי גם בין בקובץ הסיפורים "רצח על-יד הבית" שהופיע בהוצאת כתר לפני שש שנים. הסיפור היה אמיתי, ומדובר ברצח כפול של הוריה הישישים של מי שהיתה אז נשיאת ויצו העולמית (רעיה משהו…). אולי הגיעה השעה לכתוב גם קובץ סיפורי משטרה…"
איך אתה איש הבוהמה הרגשת במשטרה ?
אריכא : "לפעמים דווקא סייעתי לאנשי בוהמה ידועים שהסתבכו למשל כאריק אינשטיין ואורי זוהר אחרי שנתפסו עם סמים וביקשו שאסייע להם ועשיתי עבורם הכל. נפגשתי עם החוקרים להסביר את הרקע שיבינו שלא מדובר לא בפושעים ולא בסוחרי סמים אלא ביוצרים חשובים השייכים לזרם אמנותי הרואה בסמים הקלים קטליזטורים ליצירה. האמת היא שאני בעצמי לא האמנתי בזה. אך היתה בעיה נוספת עם אחד מהיוצרים האלה שהתפרע  ורצו להגיש נגדו תיק נוסף. באתי דיברתי והסברתי והתיק לא הוגש. קיבלו את בקשתי להניח לו. מאז נרגעו הרוחות."
כתבת ספרים על המשטרה ?
כן כתבתי רומן מתח  על המשטרה "אביב שחור" וגם ספר באנגלית "מסע לעבר הקץ" על כנופית פושעים ישראלית בארה"ב .
 
 כותבו של פטריק קים

 

ובתקופה שהיה אריכא איש משטרה הוא כתב מהצד  למעלה משלושים ספרי פטריק קים על הסוכן החשאי הקוריאני מסוקס האצבעות ורב המעללים.

למה אתה, דובר המשטרה, מצאת לנכון לכתוב ספרי פטריק קים ?

"הייתי צריך לגמור את החודש ממשכורת משטרתית. הייתי אז רב פקד ודובר משטרה ועדיין זה לא היה פשוט לגמור עם זה את החודש. המו"ל אורי שלגי הציע לי לחבר כמה ספרים. הוא אמר לי שהכותבים האחרים הם בחופשה ומישהו צריך למלא את מקומם."
מהר מאוד אריכא הפך לאחד הטובים והבולטים שבכל כותבי עלילותיו של הקוריאני המסוקס בכל שנות קיומו. יותר משלושים פעם הוא הוליך את הקוריאני המסוקס ממשרדו של הקולונל הארדי מפקד היחידה המיוחדת האמריקנית אל מכת השוטו המרסקת מוחות בסיום דרך עלילה עמוסת פיתולים ובלונדיניות יפות.

 אריכא :האם ידעת שבכל הסידרה הזו (וכתבתי כנראה יותר משלושים ספרים), ישנו ספר אחד שהוא שונה מכולם? אני מתכוון לגלימת האבדון " לספר היחיד שכתבתי  בגוף ראשון דהיינו  ופטריק קים מספר בו  על עצמו (!). אני זוכר שהעלילה מתרחשת במקומות מסויימים לאורך האמזונאס.. זהו ספר שאני זוכר לא רק משום שכתבתי אותו בגוף ראשון, אלא גם משום שאז ניסיתי להפסיק לעשן (והייתי כזה במשקל מעשן בינוני-כבד) ורציתי להיווכח אם אהיה מסוגל לכתוב מבלי לאחוז בסיגריה, ושיניתי את כתיבתי ליותר מורכבת (בסדרה), ועברתי מגוף שלישי לראשון שמחייב לצבע קצת שונה..

"לצערי אחרי שלוש שנים חזרתי לעשן, אבל הפסקתי סופית אחרי זמן-מה ואיני נוגע בסיגריה עד היום וכותב בלי לחוש בחסרונה. ואת גלימת האבדון לא שכחתי."

  פטריק קים היה "חלטורה"  עבור אריכא . אבל הספרים הטובים שלו בסדרה זאת עסקו בנושאים החביבים עליו שעניינו אותו באמת וזה ניכר בכתיבה . ישנם כמה ספרי פטריק קים שאותם כתב אריכא שהם מוערכים במיחוד בידי קהילת חובבי פטריק קים בישראל .
אלו כוללים את הספר  "גלימת האבדון " שבו יוצא פטריק קים כנגד רופא נאצי דמוי מנגלה " בברזיל בעלילה שכוללת דיון מסובך יחסית בשאלות מוסר שונות. אורי שלגי עצמו מעריך ככל הנראה את הספר הזה יותר מרוב ספרי הסדרה .בהוצאת המדורה השנייה שלו הוא טרח וכתב על העטיפה האחורית מקום התקציר הסטנדרטי הודעה שזהו "אחד מהספרים הטובים ביותר על פטריק קים " דבר שכמעט לא עשה לגבי אף ספר אחר .

 

ספר מוערך אחר עוסק בעולמו של אריכא עולם האמנות. זהו  הספר "החיוך של מונה ליזה" שבו הקוריאני נתקל בציירת מיסתורית שהיא סוכנת ק.ג. ב ובעולם הבוהמה והאמנות של פאריז . ואגב כך מנהל דיון עם ידיד אמן על האפשרות שדמות מונה ליזה בציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י היא בכלל גבר. הפעם הראשונה כמדומה שתיאוריה איזוטרית זאת הופיעה בעברית ודווקא בספר פטריק קים .

 

בספר מוערך שלישי "המוות סוף פסוק " קים מתמודד עם מליונר יווני מטורף ועמיתו במאי סרטי אימה שמתכננים את מותו כסצינה מסרט אימה, עלילה שמזכירה יותר משמץ את ספרו הידוע של ג'ון פאולס"משחק האל ". 
אריכא : "לא ראיתי בכל זה כותל-מזרח של עבודתי אבל בהחלט גם לא "סבלתי" בעת כתיבתם  של ספרי "פטריק קים" שכתבתי בשעות חטופות פה ושם. נדמה  שספרים אלו שימשו לי כקורס הדרכה והכשרה לדברים שנכתבו כעבור שנים. אורי שלגי אמר לי פעם שהקוראים הגיבו בצורה מצויינת דווקא על הספרים שנכתבו על-ידי, ולדעתו הם היו טובים מקודמיהם ומהבאים אחריהם הן בעלילה והן בשפה .

 "הכתיבה התקיימה בסיר-לחץ. העבודה נעשתה לעתים ע"ח מנוחה (עבדנו  כבר אז במשטרה ימים ארוכים – תמיד משש בבוקר ולעתים לשעות הערב והלילה. כך שאם היתה מזדמנת לי אחה"צ למשל שעת מנוחה, ניצלתי אותה לכתיבה, ובעיקר בלילות. שעתיים, שלוש. עד אפיסת-עין. אתה בודאי זוכר שהיו זמנים בלי אינטרנט ומוקדי מידע בשפע שקשה לעכלו. כתבתי אז במכונת כתיבה ולבדיקת עובדות שונות הסתייעתי\ בלקסיקונים, אנציקלופדיות (כללית, גיאוגרפית וכיו"ב), וספרים אחרים בהם מצאתי את העובדות שחיפשתי או בדקתי. כל זה לעתים דרש הרבה יותר זמן. ובכל זאת הצלחתי לעמוד במועדים שזה אומר הגשת כתב-יד לשלגי בממוצע של כששה שבועות. נהגתי גם להדפיס פעמיים כל כתב-יד. כתיבה ראשונה+תיקונים בעט+הדפסה סופית. מכאן שאתה יכול לשער לעצמך שבכל לילה שכתבתי הגעתי לממוצע של כאלפיים מלים. הגישה לכתיבה של פפטריק קים היתה "פזיזנית" מבחינת העובדה שבישלתי במהירות רעיון לסיפור ופיתחתי אותו תוך מהלך הכתיבה. זו גישה שונה מהגישה לספרים האחרים שלי שלאחר שנולד הכיוון אני הופך בו אין ספור פעמים עד שהמיתווה מתייצב לפחות בחלקים ובקטעים שונים כמעט עד לפרטים. הניסיון והידע שרכשתי בשנותי במשטרה ובעוד מקורות עזר לי רבות בכתיבה הזאת."


"נאחזתי בחומר שהיה מוכר לי היטב מבחינה אישית. דוגמה: "ארמון הנשים האבודות". כעשר שנים קודם לכתיבתו ביקרתי במיורקה. דמות המשורר שמופיעה שם אכן נולדה עקב העובדה שבפלמה דה-מיורקה גר בקביעות הסופר, המשורר וההסטוריון הבריטי הנפלא, רוברט גרייבס ( מחבר "אני קלאודיוס ""גיזת הזהב " ושניים-עשר הקיסרים"). הרי לך מהיכן שאבתי את חומרי הסיפור הבסיסיים. כך גם ניכר הדבר בעוד כמה וכמה ספרים בסדרה.

 

"לעתים מצאתי את הרעיון באירוע פוליטי שהתרחש אי-שם בעולמנו.  וגם הסתייעתי בלא מעט מידע מהעתונים – לעתים גם מדיווחים ממקורות אחרים שהכרתי. המפתח לכל זה היה לכתוב כמי שאין לו ספר לקרוא והוא צריך ליצור לעצמו סיפור מעניין. יש קשר בין סיפורים אלה למציאות אל תוכה נולדו. סיפורים שהם בשר מבשרו של המתרחש במציאות. אם לא החשבתי את הכתיבה הזאת כ"כתיבה יוצרת", הרי בעת העבודה עצמה התייחסתי אליה ברצינות. ידעתי בדיוק למה מצפה המו"ל מבחינת המסגרת וגודל כתב היד. השאר היה נתון לשיפוטי וליכולתי ולא זילזלתי בקוראי גם כאשר לא השתמשתי בשמי. מעולם לא ידעתי מי עוד כתב לסדרה הזאת עד שנתקלתי בחומרים שפירסמת עליה.
הדבר המשמעותי בפרשת כתיבה זו היה דווקא ההכרות והידידות שנולדה ביני לבין המו"ל אורי שלגי. מעולם לא נפגשתי בענף המו"לות באיש ישר ממנו. מבחינת מו"לים של ספרות-מתח, אני יכול רק לציין לשבח מתוך הערכה ממשית, את שלגי. איש הגון למופת, ישר כסרגל. הייתי אפילו אומר, נדיר בנוף המו"לות הישראלית. מה גם שהוא אוהב-ספר אמיתי. היה איכפת לו להצמיח גם ספרות-מתח במקביל לספרי המתח המעולים שתרגם ופרסם. מתוך שהכיר את ה,סנוביות" של השנים רחוקות ההן, העלולה לדחות סופר שכותב בעברית ובמקור ספרי-מתח, החליט לבסוף להציגו כ"סופר חו"ל". מבחינתו זה עבד כנראה. הוא האמין באמונה שלמה שהוא תורם רבות לאוהבי ספרות בארץ. בלי סנוביזם. הוא תמיד ידע כי יש קהל רחב שוחר להנאתו ספרות עלילה רוויה במתח רומנטי. לדעתי רם אורן,
למשל, מעולם לא יכול היה לזכות במעגל קוראים כה-גדול, אלמלא הייתה פרושה לפניו תשתית כזאת.שנוצרה בידי אורי שלגי."

 


מה משמעות השם "דולג " שבו השתמשת ככותב "פטריק קים ?
"השם ע.דולג קשר בהיסטוריית המשפחה.השם הקודם שלנו היה דולגין. והשם ע.דולג, משמעו "עמוס דולגין". השם ע. דולג שימש אותי ברוב המקרים, אך היו כאלה שכנראה השתמשתי בשם אחר – ואיני זוכר אותו. למדתי משורותיך שכמה וכמה מהספרים האלה זכו במהדורות נוספות וזה מעיד באמת על מה שציינת"קהל אוהבים".

כותב מותחנים בינלאומיים

 

השלב הבא בקריירת הכתיבה שלו היה כתיבת מותחנים בעברית ובאנגלית מהם תחת שמות בדוייים ומהם שהפכו לרבי מכר עולמיים.
במידה מסו ימת הכתיבה באנגלית עבור אריכא הייתה עוד דרך להשתחרר מדמות אביו .
אריכא: "רציתי להשתייך לקהל אחר שלא יערוך השוואות ביננו. ולכן כתבתי ספרים מסוג חדש."

אחרי שפרש אריכא מהמשטרה וסיים עם פטריק קים קיבל הצעה למיזם משותף עם  העיתונאי המו"ל וראש עיריית הרצלייה לעתיד אלי לנדאו. לנדאו ואריכא יזמו פרוייקטים שאותם כתב אריכא ולנדאו הפיץ אותם ודאג לתרגומם בחו"ל. הזכויות עליהם נשארו בידיו ובמקרה אחד בספר "הפניקס "  שמו גם מתנוסס לצד אריכא כמחבר שותף ע"פ דרישתו. במקרה אחר שמו התנוסס על ספר שאותו כתב אריכא מבלי ששמו של זה יופיע כלל, ולמעשה הפך בכך אריכא ל"סופר צללים"..

 זהו רעיון מקובל מאוד בחו"ל ששם יש יזמי ספרים כאלו "שיוצרים"  ספרים שאותם כותבים אחרים תחת שם בדוי. .במשך זמן מה אריכא ולנדאו פעלו כצוות לכתיבת מותחנים. הם פירסמו ביחד שלושה  ספרי ריגול ומתח בכיכובם של סוכני המוסד והשירותים החשאיים של ישראל. מקצתם התפרסמו בשפות רבות ברחבי עולם, תורגמו לספרדית איטלקית דנית נורוגית ויפנית זכו בתפוצה גדולה. הספרים שנמכרו במליוני עותקים הכניסו לאריכא כסף רב. הוא הפך לסופר המותחנים הישראלי המצליח ביותר בעולם.

מה היה סוג הקשר בינך ובין אלי לנדאו בכתיבת ספרים אלו ?
אריכא : "אלי לנדאו שימש כמו"ל של שניים מספרי בפסבדונים בארץ, ב"א.ל. הוצאה מיוחדת" שלו  ועבור "פניקס" תרם גם כסוכן שיצר את הקשר עם ההוצאה בחו"ל.

"נהגנו לגלגל שיחות ברעיונות שונים, מפני שקשה לי לכתוב על נושא שלא מתקיים וצומח מתוכי. אלי  לנדאו איש פורה ברעיונות. אבל גישתו שונה משלי וכך גם רעיונותיו.  בכל זאת כשהעליתי רעיון נכון הוא קלט את ערכו מיד.

אם זאת יש להבהיר כי  שלושת הספרים שעליהם עבדתי עם לנדאו נכתבו על-ידי ועל-ידי בלבד מההתחלה ועד הסוף. את חלקו ביטא במימון ההוצאות השונות, באיתור גזרי עיתונות – כשנזקקתי לעובדות שלא אטעה בהן. הוא היה עבורי בעיקר שני דברים, מו"ל וסוכן מכירות, תפקיד שבו הצטיין. 
"הוא גם היה עוזר לאיסוף מידע מהעיתונות וארכיונים וסיפק לי מידע שהצלבנו ובדקנו אצל מקורות של אישים משירותי ביטחון. במקרה אחד, מדובר ב"פניקס", הוא היה אחראי להשגת מידע שנדרש לעלילה שהתפתחה בכתיבה ממש במקביל לאירועי המציאות וממנה ינקה – והסתיימה זמן קצר לאחר בואו של סאדאת לישראל. לא היה בינינו קשר מעבר לזה. אבל הייתי משוכנע גם אז וגם היום שאילו לנדאו היה מחליט להמשיך במו"לות יכול היה להערכתי להיות מו"ל חשוב. היו לו חושים מצויינים. אבל הוא התמקד בתחומים אחרים, כראש העיר הרצליה וכיוצא בזה. 
"לצערי נוצרו נסיבות שהוא צירף את שמו לשמי במהדורות האנגליות כמחבר וזה הכל."

ההתחלה  של שיתוף הפעולה בין השניים הייתה עם ספר בשם נפט האל החדש מאת "ניגאל דון-כיארי " ( ואריאציה של שמו של אריכא) . א.ל ההוצאה המיוחדת, 1975.

 

 חמישה פרקים ממנו הופיעו תחילה  תחת השם "המשימה שדות הנפט " במוסף יום שישי של ידיעות אחרונות "7 ימים גליונות 573-577 14.2.75-14.3.75 )

 

השליט הלובי מועמר קדאפי במהדורת ידיעות אחרונות של הספר "נפט".צייר מאיר עוזיאל

הספר נכתב על רקע משבר הנפט הגדול בשנות השבעים שפרץ לאחר מלחמת יום הכיפורים ותיאר עתיד קרוב מאוד שבו ארה"ב נאלצת לפלוש למדינת נפט מזרח תיכונית כתוצאה מהעלאה מטורפת של מחירי הנפט בידי הקולונל קדאפי המתואר בספר כפאנאט אנטישמי החובר לשייכי נפט תאבי בצע. הוא תורגם והופיע בשמו של אריכא, באנגלית ובהולנדית.

 

הלוגו של "המשימה שדות הנפט " בעת פירסום הסיפור בהמשכים ב"ידיעות אחרונות" .

גיבורו מר "ג'ורדן" סוכן ממוצא ישראלי הוא שמכין את הקרקע לפלישה אמריקנית לנסיכות נפט דמיונית .

 

 באנגליה הוא התפרסם תחת השם "איש ושמו ירדן". ובמקומות אחרים בשמות שונים. בהולנד, למשל, הוא נקרא "חרב דמוקלס". הספר עורר ענין אצל מפיקים שונים.

"

חרב דמוקלס" מאת עמוס אריכא בהולנדית

העטיפה האחורית של "חרב דמוקלס " בהולנדית

 אריכא: "הסיפור נמכר להסרטה למפיק הוליבודי. חתמנו על חוזה ואני כתבתי תסריט מפורט ומוכן לצילומים ואוטוטו… דבר לא יצא..התסריט לא מומש."

בקריאה היום  המצב המתואר בספר  מזכיר את המצב שבו אנו נמצאים היום כאשר ארה"ב אכן פלשה למדינה מפיקת נפט מסיבות מעט שונות  מאלו שמתוארות  בספר.

אבל יש בו שיפור מועט מאוד לעומת מותחני פטריק קים הצנועים יותר שכמה מהם עולים עליו בהרבה.

קרלוס

 

המשטרות של 50 מדינות ברחבי העולם מחפשות את קרלוס איש הטרור הבינלאומי ששמץ מזהותו נחשף בעת שרצח שני שוטרים צרפתיים בפאריס ועתה הוא מוקד התעניינותם  וסקרנותם של שירותי ביון וביטחון ושל סופרים ועיתונאים .

הסופר א.ל. הנטר שהתחקה על פעולות המרדף הבינלאומי אחר קרלוס כתב רומאן  מציאותי -בדיוני  על מעללי האיש וחבורתו המתבסס על שילוב של עובדות ומתן פירוש לעובדות, ובו הוא מתאר את הדמויות המרכזיות של "אירגון הטרור הבינלאומי" שאחת מזרועותיו העיקריות קשורה קשר מהודק עם הטרור הערבי האנטי ישראלי וכמה ממבצעי הטרור והאנטי טרור במקומות שונים ברחבי העולם .

 ( הפתיחה לפרסום בהמשכים במוסף יום שישי " של מעריב " ל"קארלוס " מאת א. ל. הנטר " ( עמוס אריכא )
לאחריו פירסם ספר מז'אנר חדש לחלוטין שספק אם היה קיים קודם לכן בישראל .  זה היה קרלוס :טרור בעל 1000 פרצופים  מאת "א.ל.הנטר " הוצאת א. ל. הוצאה מיוחדת . 1975. ( הופיע במוסף יום שישי של מעריב "ימים ולילות בשמונה פרקים מה7 בנובמבר 1975- 26 בדצבמבר 1975)
היה זה סיפור בדיוני שהתבסס על דמויות אמיתיות שהיו בעת הכתיבה בכותרות העיתונים. גיבור הספר היה הטרוריסט המפורסם "קרלוס, שהחל להתפרסם רק כמה חודשים לפני כתיבת הספר. בשנות ה70 זכה קרלוס לפירסום עולמי מקביל לזה שזכה לו בן לאדן בשנות ה-2000 כמעין התגלמות של הטרוריסט הבינלאומי. אריכא היה בין אלו שתרמו לפירסום זה בספר שאותו כתב תחת שם בדוי ובכתיבתו לא הודה בפומבי עד עכשיו .

 

אריכא הציג את סיפור חייו  ( המדומיין בחלקו או ברובו  ) של קרלוס ואת קשריו עם טרוריסטים אחרים כמו מוחמד בודיה במסגרת סיפור מאבקו של סוכן הישראלי בטירוריסטים הפלסטינאים שאליהם הצטרף קרלוס.

בממסגרת העלילה מתברר שלקרלוס יש כפיל , הנראה בדיוק כמוהו , פלסטינאי טירוריסט מסוכן גם הוא שמחוסל בידי סוכן "מוסד". קרלוס נשבע לנקום את חיסולו וסוכן המוסד יוצא  גם בעקבותיו.

העלילה כוללת שמות של אנשים וארגונים אמיתיים, ומתיחסת לאירועים אמיתיים שונים ויוצרת רושם ( מוטעה ) של "דוקודרמה ".

אריכא: "בספר זה יצרתי לראשונה מסכת סבירה של סיפור חייו של קרלוס מקטעי ידיעות שאלי לנדאו השיג לי באותםהימים.  קרלוס היה אז בכותרות כמעט מדי יום אז כתבתי עליו ספר. הנושא נזרק לעינינו ויצקתי אותו מאלף פרטים שחיברתי לעלילה ולדמויות. מבחינת מסויימת במהלך הכתיבה רותקתי בעצמי למה שפיתחתי. הרגשתי את הדרמה צומחת אל מול עיני. אלי סייע לי באיסוף מידע, בעיקר ממקורות עיתונאים ועתונות, מפני שאני עצמי ישבתי צמוד למכונת הכתיבה במשך ארבע-עשרה שעות ויותר מדי יום. הייתה לו גם מערכת קשרים עניפה למקורות מידע מעולים.
"את כל החומר הזה סיננתי מדי שעה בשעה. השוויתי, הקבלתי למקורות שונים, וחיברתי חתיכה לחתיכה, ממש פסיפס מורכב עד מאד. אבל זה היה חלק חשוב בחוויית יצירה שכזאת – והיא גם הנותנת לשיטות עבודתי כל השנים, בנוסח דע את החומר."

 

 

 

איורים  של מאיר עוזיאל למהדורת הסיפור בההשכים במעריב של "קרלוס ".

כמה קוריוזים לגבי  רומן זה. ככל הנראה שזאת הייתה פעם ראשונה ששני המוספים המתחרים של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות"  פירסמו באותה השנה  בהמשכים שני ספרים של אותו מחבר. אך סביר להניח שלא היו עושים זאת אם היו יודעים שאותו האדם עומד מאחורי שניהם. שני הספרים פורסמו  תחת שמות בדויים שונים.
והספר על קרלוס פורסם בהמשכים בתזמון הטוב ביותר שיכול סופר מתח לחלום עליו בשבוע של פירסום הפרק האחרון  בדצמבר 1975 ביצע קרלוס את הפעולה המדהימה ביותר שלו עד אז ( וגם מאז )  חטיפת שרי הנפט של אופ"ק.
 
 
 

הפרק המסיים של "קרלוס " במעריב .הופיע כמה ימים לאחר חתיפת שרי הנפט של אופ"ק בידי קרלוס .

ספר זה פורסם  לאחר מכן וכמעט במקביל לפרסומו בעברית גם באנגלית בצרפתית ובספרדית .

.

 

קרלוס המהדורה האנגלית. משום מה שמו של עמוס אריכא אינו מופיע עליו אם כי הוא המחבר.

אך שמו של אריכא נשמט ממנו מסיבות שאריכא מעדיף שלא להיכנס עליהן ומן הסתם יש מאחורי זה סיפור מסובך .
משום מה במהדורה האנגלית מופיע כמחברים שמם של אלי לנדאו יזם הספר והעיתונאי הבריטי דניס אייזנברג שככל נראה רק תרגם אותו לאנגלית .

"מדוע שמך אינו מופיע במהדורה האנגלית ? היא שונה משמעותית מהספר העברי ? "
אריכא: "הגרסאות הזרות זהות לעברית. את הספר במקור העברי אני כתבתי. היות ולא רציתי להשתמש בשמי, מסיבות שונות הסכמתי שלנדאו שהיה המו"ל ישתמש בשם האנטר במשמעות "הצייד". הוא החליט להוסיף את ה-א.ל. (שהיה שם ההוצאה ושאוב מר"ת של שמו). היות והוא היה בעל כל הזכויות בספר הזה – קיבלתי דומני תשלום חד-פעמי – הוא  תירגם את זה לכמה שפות והפיץ את זה בכל שם שרצה בו. זה אינו משנה את העובדה – שאני הוא זה שכתב את קרלוס מתחילתו ועד סופו.

דניס איזנברג ששמו מופיע כאחד המחברים היה עיתונאי בריטי שעבד עם לנדאו בעיקר בשיפוצי השפה האנגלית – וחלק "מתשלומו" היה כנראה גם במקרה הזה צירוף שמו.

קרלוס הופיע מאז כגיבור בדיוני במותחנים אחרים ובהם בסדרה מפורסמת של רוברט לדלום סדרת ג'סון בורן " שבה הוא מוצג כאוייב הקבוע של גיבורו של לדלום ג'סון בורן שעליו הוא גובר לבסוף בספר השלישי בסדרה, שעיבוד קולנועי שלו עולה בימים אלו על מסך הקולנוע ( ללא כל איזכור של קרלוס ). אולם אריכא היה הראשון שהפך טרוריסט זה לדמות בדיונית בספר.

סביר להניח שקרלוס האמיתי שנודע כמי שמודע מאוד ומתעניין מאוד בכל מה שכתבו עליו בתקשורת שם את ידו גם על ספר זה. לא ניתן אלא לתמוה מה הייתה דעתו עליו ועל הגירסה הבדיונית של חייו שהוצגה בו. היום הוא אסיר בכלא צרפתי. אולי יום אחד יענה לשאלה זאת.

הפניקס

 

הפרוייקט המשותף המצליח ביותר של אריכא ולנדאו היה הפניקס ספרו המצליח ביותר של אריכא אי פעם ואחד מרבי המכר הבינלאומיים הגדולים ביותר של סופר ישראלי כלשהו. זהו מותחן ריגול עם לובים של קדאפי ואנשי המוסד ונסיון התנקשות במשה דיין. הספר נמכר במיליון ורבע עותקים בארה"ב בלבד, ובעוד מאות אלפי עותקים בארצות אחרות הוא תורגם לצרפתית איטלקית הולנדית דנית נורווגית יפנית וקוריאנית  והיו דיבורים שלא התממשו על הסרטתו .

 

פניקס המהדורה הצרפתית

הספר עוסק ברוצח שכיר בשם "פניקס" גאון פסיכוטי מומחה בתיכנון מזימות מסובכות שמסוגל לשנות את הופעתו ללא הכר בתוך רגע, ופרט לכך דבר  לא ידוע עליו.

  הוא מקבל משימה בידי מנהיג  לוב קאדאפי:  בעבור שלושה מליון דולר  עליו לרצוח את האיש השמור ביותר בעולם ( כן, גם יותר מנשיא ארה"ב – ברומן לא במציאות )  משה דיין,  וזאת על מנת למנוע חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים. ההנחה הלובית היא שרק משה דיין יוכל להביא חתימת הסכם שלום בין ישראלים וערבים .

 

הפניקס . מהדורה הולנדית.

על מנת לבצע את המשימה ה"פניקס" מבצע שיעורי בית על משה דיין ולומד לחשוב כמותו לפני שהוא יוצא לחסלו במבצע התנקשות מסובך ומתוחכם מאין כמוהו.
הספר יצא לאור במטח פרסומת אדיר ותוך ימים ספורים נכנס לרשימת רבי המכר ותורגם לגרמנית איטלית צרפתית הולנדית נורווגית ויפנית ולשפות נוספות .

לי עצמי הספר מזכיר את ספרו המפורסם של פרדריק פורסייט "נשיא על הכוונת " שבמרכזו עומד המתנקש המסתורי "התן " אדם שיכול להחליף פרצופים וזהויות תוך שהוא יוצא לרצוח דה גול.
כדאי להיזכר שהטרוריסט המפורסם קרלוס גיבור ספר קודם של אריכא קיבל את כינוי "התן " מספר זה. אבל הספר הוא מותחן מוצלח בפני עצמו.

 

"פניקס " המהדורה האיטלקית .

אריכא: "כתבו הרבה רומנים על רצח של מנהיג בכיר וגם השם של דיין אינו סגולה להצלחה כשלעצמו. עובדה היא שחודשיים-שלושה לפני הספר שלי יצא ספר אחר על ניסיון לרצוח את דיין ולא זכה לכל הצלחה. הספר זכה להצלחה לחלוטין בזכות עצמו ובזכות איכותו המיוחדת.

 

הספר הזה כמו ספרים אחרים של אריכא תרם תרומה עצומה בתודעה של קוראי הספרות הפופולארית העולמית ליצירת תדמית של סוכני המוסד הישראלי כגיבורים  כמעט כל יכולים ואת תדמית אירגון "המוסד " כטוב בשירותים החשאיים של העולם, תדמית שהחלה להיסדק רק בשנים האחרונות . 

 

 

הפניקס מהדורה יפנית 

אבל באופן אירוני הוא מעולם לא הופיע בעברית וזה לא באמת ברור למה.  

רב המכר הענק  היה גם הפרוייקט המשותף האחרון של אריכא ולנדאו ששמו מופיע שם כמחבר שותף.

 אריכא: "בנקודה מסויימת החלטתי מסיבותי לא להמשיך לעבוד עם אלי לנדאו. בסופו של דבר מעולם לא הייתי איש "צוות"ואף פעם לא הרגשתי באמת בנוח עם הרעיון הזה. כתיבה, היא בסופו של חשבון התמקדות יחיד בלוח שלפניו. העדפתי לשבת ולכתוב מותחנים שיהיו לחלוטין שלי ולא לתת מענה לבעיות פרסום של אחרים.

 

  אלי לנדאו המשיך  ו"יצר"  במקביל  עוד שלושה ספרים עם אנשים אחרים  מהסוג שיצר עם אריכא.עם מנחם פורטוגלי ודניס אייזבנרג יצר את Operation uranium ship ( 1978)  שהוסרט בידי מנחם גולן על שוד ספינת האורניום לצרפתית בידי אנשי מוסד ישראליים

הספר השני היה עם  העיתונאי אורי דן ודניס אייזנברג.

ג The Mossad inside stories :Israel’s secret intelligence service ( 1978)   סיפורים על המוסד הישראלי ,

ושלישי עם אורי דן ודניס אייזנברג  Meyer Lansky: mogul of the mob 1979( )על  הגנגסטר היהודי האמריקני מאיר לנסקי שאף שימש כבסיס לסרט על הנושא. .אבל לאריכא  לא היה קשר ביצירתם .

שעת הליצן

  

אריכא חיבר עוד שלושה מותחנים שהופיעו באנגלית וכולם היו קשורים בישראל. אחד מהם "שעת הליצן" התפרסם באיטלקית לפחות בשתי מהדורות, וכנראה תורגם לעוד שפה או שתיים. בינתיים אריכא שוב שינה כיוון לעבר יעדים חדשים.
אריכא: "אבי יוסף אריכא תיכנן ואפילו הכין עצמו לכתיבת רומן רחב יריעה על רק מלחמת העולם השניה. הוא ביסס את הרומן (נקרא לו לצורך העניין – "הכיסא") על סיפור שהיה. ערב מלחמת העולם השניה נדרש רב חשוב ביותר, ראש חצר חסידית, להימלט על נפשו ביחד עם בני קהילתו מוורשה שבפולין. החסידים לא


היו מוכנים שכסאו העתיק, שהיה עובר מדור לדור, יופקר והחליטו להסתכן ולהצילו. הלכו וקראו לנגר אמן מבני הקהילה וזה ניסר את הכסא לאחד עשר חלקים שניתנו לאחד עשר חסידים. אלה יצאו למנוסתם בדרכים שונות רק לאחר שהרבי השביע אותם כי על כל אחד מהם להביא את החלק שבידו לירושלים ושם להרכיב את הכיסא מחדש.
"אבא התכוון לבנות רומן בו שלושה-עשר פרקים. זה הפותח, אחד-עשר הסיפורים של החסידים כל אחד בדרכו, והאחרון בירושלים לשם הגיע החסיד הראשון ערב הקמת המדינה, והאחרון שבהם בתחילת שנות החמישים. הכוונה הייתה להקיף את תמונת השואה מזוויות שונות ולהעלות משהו מנוראיותה. כיסא הרב הורכב בירושלים ולמיטב ידיעתי נמצא ב"היכל שלמה". באחר הקלסרים של אבא גם מצאתי את תצלום הכיסא ה ש ל ם שמסגרתי והוא נמצא בידי. כעת באת ועוררת בי רגשות שכאלה עד שהלכתי לאתרו ותליתי אותו שיהיה כל הזמן מול עיני.
 
 
 

"לימים, כעבור שנים, כשכתבתי את רומן המתח שלי "שעת הליצן" (HOUR OF THECLOWN), השתמשתי לזכרו של אבא בעלילה הזאת ושזרתי אותה ברומן. כתוצאה מכך "שעת הליצן" הוא המותחן החביב עלי כי יש בו אלמנטים הקשורים לאבי שרעיונו לא מרפה ממני."

 

"שעת הליצן " מהדורה איטלקית.

"ב"שעת הליצן" יצרתי דמות של איש ביון סוביטי המגלה עקב תפקידו שהק.ג.ב עומד לסייע לטרור ערבי נגד מנהיגים יהודיים בארה"ב. האיש בסיפור הוא צאצא של חב"ד פרט שלא היה ידוע בביוגרפיה שלו והוא פועל להכשלת המבצע של הק.ג.ב . חודשים אחרי שהספר התפרסם פורסמה במוסף הארץ פרשיה של תת אלוף קרבי בצה"ל עם היסטוריה אישית דומה להפליא לזאת של הגיבור משעת הליצן.
 
 
 

 

 

מהדורה איטלקית שניה של "שעת הליצן"



שעת הליצן נמכר בארה"ב בלבד בשלשת רבעי מליון עותקים. הוא היה מועמד להסרטה לסדרה טלוויזיונית בארה"ב בארה"ב . היו כמה דיונים רציניים, אבל הדבר לא הסתייע.
.

 ספרו הבא "מסע אל המוות" עוסק בתיאור חדירת מאפיונרים ישראלים לארצות הברית, ועד להתארגנותה של כנופיה שהדון שלה הוא אחד "משלנו", בשנות השמונים. העלילה המתחילה בניו-יורק מתפרשת בין לוס אנג'לס לאיזור מונטריי וכרמל בקליפורניה.  הדון נטבח על-ידי אויביו ממש באותו רחוב, באנדי דרייו, בו בוצע הרצח הכפול המיוחס לאו. ג'י. סימפסון.

 

הספר הגמל המעופף  הוא וריאציה על נושא אלי כהן סיפור שמי שמכיר אותו יודע שקרה ויותר מפעם אחת. מי שלא יודע תמה אם באמת יש עוד אנשים שיוותרו היום על משפחה וחיים אישיים לטובת המדינה .
אריכא טוען שהוא שלם כסופר כפי שלא היה מעולם עם ספר זה. אגב, באמריקה של היום מקיימים בקהילות שונות אירועים של מועדון-ספר ל"הגמל המעופף".

 

הגמל המעופף מהדורה דנית

למה הספרים האלה לא הופיעו בעברית מעולם?
אריכא: המו"לים דרשו שאתרגם אותם בעצמי והראיון ללכת חזרה לא נראה לי העדפתי לעסוק בדברים חדשים . והפעם בשפה העברית עבור הקהל העברי ולא הבינלאומי .

מבחינה מסחרית זאת הייתה החלטה לא הגיונית.
"מעולם לא הייתי בעל "חשיבה מסחרית", או "כלכלית". רק מאחד הספרים האלה בלבד עשיתי כסף רב בזמנו והייתי יכול להמשיך לעשות כסף אבל ויתרתי. הספיק לי. רציתי לכתוב ספרים בעברית עבור הקהל הישראלי על הנושאים שבאמת עניינו אותי.
"כל השנים כשכתבתי בשפות אחרות ידעתי שאני לא קיים מבחינה ספרותית בארצי ושאני חוטא לעצמי ( אם כי בוודאי לא מבחינה כספית ) כשאני ממקד את כל הפעילות שלי בחו"ל. לבסוף החלטתי שאם לא אתמקד באורווה המקומית שלי,  אני הולך לאיבוד."

 

 

הגמל המעופף מהדורה נורוגית


ההיסטוריה החלופית של תל אביב הקטנה .

 

 

 

העטיפה האחורית של "נשף חברים ".

 

לאחר מכן פירסם אריכא כמה רומנים בעברית שמטרתם הייתה לשקם את הקריירה הספרותית שלו שדומה שדעכה מאז הימים הרחוקים של ה"כומתות השחורות " וה"המסך עולה ".

.
מבין כל הרומנים למבוגרים של אריכא בעברית הבולט ביותר הוא "נשף חברים" ( שלגי , 1993)  שבו מתאר אריכא את חיי הבוהמה של תל אביב בשנות השלושים. אלה שהכיר אותם כאשר היה ילד קטן, ובספר זה הוא מנציח אותם.

הגיבורים של "נשף חברים"  הם השחקנית חנה רובינא  שואריאציה שלה כבר הופיעה בספרו משנות החמישים "המסך עולה "  וכאן היא  רקדנית יודעה ( אריכא קורא לה כאן  גובינסקא, דווקא על שם שחקנית אחרת ומתחרה שלה ביופיה בהבימה " באותה התקופה המוצגת כאן כדודניתה  ) והמשורר אלכסנדר פן ( הנקרא בספר דניאל לב ). אריכא מספר בספר את סיפור  רומן האהבה שנקשר בינם והסעיר את הישוב בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. זהו סיפור שששימש כנושא מרכזי לרכילויות התקופה והרבה מעבר לה, מה עוד שרובינא ילדה לפן תינוקת ללא נישואין, את הזמרת לעתיד אילנה רובינא.

השמות אומנם שונו  אבל אריכא אינו מכחיש את האשמה שהוא כתב על אנשים אמיתיים .

אריכא: "הנושא דיבר אלי שנים רבות עוד לפני שכתבתי את הספר. הוא מתמצת  מבחינות רבות גם פרקים שלמים של חיי. אהבתי אותו בעת כתיבתו – וגם עכשיו.
"נולדתי לתוך הבוהמה העברית  וגדלתי כחלק אינטגראלי בתוכה בעיסוקי כיוצר וכאמן. הייתה בבוהמה רוח משפחתית שאין למצוא אותה היום. את כולם היכרתי היטב,  את אנשי הבוהמה הספרותית והאמנותית של תל אביב ובספר הזה הנחתי מצבה לבוהמה הזאת שהייתי חלק ממנה ואני עצמי מופיע בספר בשמי. הספר נושם גם סיפורים ששמעתי מיגבוריו, כרובינא, פן ואחרים."
ומה שסיפרה לך רובינא נמצא בספר?
"לא מעט מזה.  מגיל רך גם הכרתי את אלכסנדר פן. הוא היה אחד האנשים החכמים שנתקלתי בהם בימי חיי. איש מבריק שיופיו היה מכשלתו. כמו אבי גם הוא נפטר בגיל צעיר מסוכרת וזה מקרב אותי אליו עוד יותר."
פן דיבר איתך על רובינא ?
"היא הייתה קיימת בביתו יומם ולילה. מעל למיטתו היה תלוי הציור הנפלא שצייר בצבעי שמן על שק בו הנציח מעמד מתוך ריקוד הקבצנים במחזה הדיבוק שבמרכזו רובינא. היא שלטה בביתו עד יומו האחרון אבל נכון שבשיחות הוא היה מזכיר אותה לעיתים נדירות ביותר."

"עשיתי רישום של פן אחד משורת רישומים של דיוקנאות יוצרים מתל-אביב הקטנה שהוצגו במסגרת תערוכתי על תל-אביב בת ה-90 שהתקיימה בבית ביאליק.
רישום זה של פן כפי שרשמתי מציג אותו כשמאחוריו שרטוט של ציור השמן שהיה תלוי מעל למיטתו בו צייר את רובינא במרכז הקבצנים הרוקדים ב"הדיבוק".
"אבל צריך לציין שהדמויות בספר בדרך כלל מבוססות על שילוב של כמה אנשים אמיתיים וכל דמות גיבור אינה רק רובינא למשל, אלא יש בה מנשים אחרות. הבת אלכסנדרה אינה בהכרח אילנה רובינא שאמנם הייתה ידידה שלי, אחת הנשים המרהיבות ביותר בארץ, אלא נמצאות בה שתיים נוספות כמו תרצה אתר ונעמה נרדי. הדמות שלה בספר מוצגת כמי שרקדה בלהקת הפנטומימה של שיקה אופיר כפי שהיו אלה במציאות זיוה רודן ומיה זיו. בסופו של דבר  לא תיארתי את העובדות המדויקות אלא נתתי לעצמי חרות ספרותית לספר לא רק את מה שאכן התרחש במציאות אלא מה שעשוי היה להיות ויכול היה להתרחש, שהרי הספרות היא תמיד  נעלה על המציאות
."

ספריו האחרים של אריכא מתקופה זאת חזרו לתחומי עיסוקו הוותיקים בנושאי מתח וביטחון אבל מזויות שונות ורדיקליות. גיבוריו רובם הם אנשי שירותים חשאיים יעילים, המעוררים גלי נוסטלגיה כאשר הם מתמודדים עם בעיות החברה הרקובה והמקצינה שמסביבם, וכולם מזכירים בהרבה יותר משמץ את הדמות של המחבר עצמו שלא היסס להכניס את עצמו לספרים בשמות שונים.

 

 

 הספר הראשון מסוג זה היה "עלמה בקצה הכפר"( – 1991 – הוצאת זמורה-ביתן).  שבו בתו של הגיבור המספר שהוא איש המוסד, היא תומכת נלהבת בזכויות הפלסטינאים ומנהלת רומן עם פלסטינאי, ( אך מנוצלת בידיהם במזימת רצח של משתף פעולה ונאנסת על יד מחבל של החמאס) .

 מי שקורה את הספר היום אינו יכול שלא  להיזכר בפרשת טלי פחימה .

 אריכא : "למיטב ידיעתי זהו הרומן הראשון שנכתב אצלנו על האינתיפאדה בחשיפה לשורשי הקונפליקט. זה ספר שאמור היה לזעזע את הארץ על האינתיפדה הראשונה שהדיה נכנסו אלינו לבתים והכריחו אותנו לעסוק בכך שאנחנו לא יכולים לשלוט בגורלו של עם אחר. אבל זה לא הצליח. הזעזוע לא קרה.

נקודה מעניינת בספר היא שאחת הדמויות מבוססת בבירור על איש הצבא והפוליטיקאי  אריאל שרון.

 אביב שחור / עמוס אריכא



ספרו אביב שחור ( 1994) הוא ספר בלשי המביא את סיפורם של איתמר איש היחידה הסמויה של המשטרה ודלית סטודנטית למשפטים באונ' תל אביב שמתעוררים בוקר אחד באפריל 1994 ומגלים שהם נרדפים על ידי חבורת מטורפים המשתייכים לארגן קיצוני מסתורי. אין להם מושג מדוע דווקא הם נבחרו כמטרה אבל תוך כדי חיפוש הם מגלים דברים מטרידים שונים על החברה הישראלית והגופים הקיצוניים המכרסמים בה.

 ישו והאשה הסזאנית      

רומן נוסף  שגיבורו בא מהעולם  של שירותי  הביון  הוא "ישו והאשה הסזאנית"(1995) ( ספר שראוי להיות מוזכר כאחד מהספרים בעלי הכותרים האניגמטיים ביותר וחסרי קשר לנושא העלילה  בשפה העברית )  שעוסק ביחסים המעיקים בין חרדים לחילונים דרך נקודת המבט של סוכן מוסד שהיה בשבי האוייב במשך שנים רבות, וחזר לארץ על מנת למצוא חברה קרועה ומשוסעת בידי גופים דתיים קיצוניים שונים.
במהלך הסיפור הסוכן מתאהב בעולה מרוסיה.

אריכא: "ישו והאישה הסזאנית " הוא אחד הרומנים שאני מחשיב אותם ביותר ביצירתי 
הזכויות להסרטה שלו נרכשו על-ידי זוג קולנועים צעירים, דן ונואית, בשותפות עם חברה וותיקה, הם כתבו תסריט מיקצועי עליו והגישו אותו למועצה למועצה הנוגעת לאישור תקציבים לסרטים – וקיבלו אצבע משולשת.. בגלל לחצים על-רקע פוליטי ברור (להערכתי) לדעתי כתוצאה מהדרך בה טיפלתי בחרדים קיצוניים."
זה ספר שאשמח באחד הימים לחזור ולהוציא אותו במהדורה חדשה.

עסקת פעם גם בכתיבת תסריטים ?
אריכא: עסקתי בתסריטי קולנוע שלא הבשילו לכלל מעשה שלם.

כתבתי כאמור תסריט על פי "נפט האל החדש " שלא הוסרט.

כתבתי תסריט ליהורם גאון על העולם התחתון על עבריין שזוכה לחנינה מבית הסוהר ועליו לסגור חשבונות העבר ולבצע פשע כדי למנוע ביצוע פשע גדול יותר .
. תסריט שני היה על רקע העולם  התחתון, יהלומים ונשים, שנכתב במיוחד עבור מזמין
שלבסוף לא מימש אותו.

והיה תסריט חשוב יותר מכל אלה על הפנתרים השחורים שלנו (תחילת שנות השבעים?) שמתרחש בחלקו בבית דגן,  שיורם גאון ביקש אותו לעצמו, אבל לבסוף נסוג. וכאילו לפתע הופיע מנחם גולן נלהב כולו להתחיל בצילומים – ואף חתם אתי על חוזה וקיבלתי גם מקדמה – ודבר לא יצא.
הצלתי ליורם גאון סרט שהיה עשוי מחתיכות שלא
התחברו – ולא ידע להגיד תודה"אני ירושלמי". לא קיבלתי לא תודה ולא פרוטה על-כך.

 

הרומן "תופס הגלים" ( 1998 ), רומן נוסטלגי לימים היפים של תל אביב הקטנה שלא ישובו יותר שגיבורו בין היתר הוא נציג בכיר לנושאים מיוחדים של המוסד והוא הילד הנחשב לראשון שנולד בתל-אביב. הגיבור משחזר את ימי תל-אביב הקטנה משנות השלושים ועד פרוץ האינתיפאדה, וכעת האיש מוצא שעולמו הבטוח פעם מתמוטט סביבו עם התפשטות הקנאות הדתית משיחית המטריפה את דעתה של המדינה עד לרציחתו של ראש הממשלה.

תל אביב הקטנה של ימי הילדות מוצגת לא רק בספרים שונים של אריכא אלא גם בציורים  ורישומים מרשימים המשחזרים את התקופה את העיר ואת האישים שהסתובבו בה .
לאחר ספר זה ופרסום חדש של "הכומתות השחורות" באותה השנה  אריכא נכנס לתקופה ארוכה של שתיקה שממנה יצא רק כעת עם המותחן רחב היריעה "אש זרה". שעימו הוא חוזר לשלב חדש של כתיבה.

איזה מספריך אתה מחבב ביותר ?
"אני תמיד מתחמק מלחשוב איזה ספר מספרי אני מעדיף יותר מאחרים. בעת יציקת החומרים לתבניות של ספר מסויים אני משקיע את כל-כולי באהבת הנושא – ואחר-כך קשה להתנער ממנה, למרות שכל הזמן אני חוזר ומזהיר את עצמי מפני אהבה מסנוורת. אבל אדם חייב לאהוב את החומר שהוא לש בו, אפילו כשזה צורב ואף אוכל את בשרו. אולי משום-כך אני נשמר מלומר גם ממרחק של זמן את זה אני מעריך יותר ואת זה פחות. אם להשתמש בקלישאה ידועה כי אז "כולם היו בני".
אני רגיש מאוד מבין הרומנים שלי בעברית לגבי "עלמה בקצה הכפר", ישו והאישה הסיזאנית ו"נשף חברים" בו אני חי בדמותי שלי בצורה הגלויה והלא מוצנעת. אני אחד הסופרים הבודדים שהכניסו את עצמם בשמם האמיתי לעלילה בספר."

אתה מתכוון להמשיך גם בעתיד בכתיבת ספרי ריגול ?
אריכא: "כרגע אני מתעניין יותר בכתיבת ספרי בלשים. בימים אלה אני עובד על הכנות לכתיבת רומן בלשי היסטורי על תל אביב הקטנה, מעין רומן מפתח על רקע האישים בתל אביב, ביניהם אנשי בוהמה וראש העיר מאיר דיזינגוף ואישתו צינה. אני משלים כעת תחקיר מפורט עבור ספר זה. יש לי רעיונות נוספים ואני פוזל גם לכתיבת רומן בלשי על רקע התנ"ך. רעיונות לא חסרים."

 פרדריק פורסייט הישראלי

עמוס אריכא מזכיר בספריו יותר מכל את סופר המתח הבריטי המפורם פרדריק פורסייט מחבר נשיא על הכוונת ו"תיקו אודסה" הידוע בתחקירים המפורטים שהוא מבצע עבור ספריו. מהבחינה הזאת אריכא נראה כתאומו הישראלי.

הקריירה של עמוס אריכא היא של אדם שממציא את עצמו שוב ושוב. הן ככותב מותחנים מעולה ויסודי ביותר וגם כמי שחושב שגם דרך המותחנים אפשר להתמודד עם הבעיות המציקות ביותר לחברה ולמדינה. נשאר לראות איך ימציא את עצמו מחדש בספריו הבאים.

 ספרי פטריק קים של  עמוס אריכא  

46. פסטיבל המוות בוונציה. ע. דולג ( עמוס אריכא ) . 1969. ב. 1977.

קים יוצא לונציה בעקבות חומר חשוב על רשת ריגול רוסית בנאס"א חומר שאמור להיות בידיה של שחקנית במשלחת קולנועית רוסית .

פטריק קים: מהדורה בכריכה קשה:האיש בעל המוח השתול
49. . האיש בעל המוח השתול . ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

אחד מגדולי מדעני החלל של ארה"ב נחטף בידי הרוסים לאחר שביימו את מותו בברית המועצות ומבצעים בו ניתוח מהפכני של  תאי זיכרון  של יצור גוסס איש ק.ג. ב. בכיר ביצור חי  וכך יהפך לסוכן שתול בארה"ב ובנס"א הפועל בפקודת הק.ג.ב מבלי שהמדען ידע על כך . אחד המעניינים בסדרה.

פטריק קים ארמון הנשים האבודות

50. ארמון הנשים האבודות. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

בת מליונר נחטפת לארמון נשים בארץ ערבית . קים יוצא לחלצה.

פטריק קים בחופשה ללא תשלום

51. בחופשה ללא תשלום. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

פטריק קים יוצא למשימה פרטית בסוריה כנגד אירגון טרור פלסטינאי שפוצץ מטוס בואינג אזרחי באוויר ועליו ידידה שלו. זאת בניגוד לדעת מפקדו שאינו רוצה לערב את ארה"ב בענייני המזרח התיכון .. אחד הספרים המעניינים  גם בגלל הקשר שלו לסכסוך הישראלי הערבי .

52. בשירות הנשיא הגוסס. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

פטריק קים בשירות הנשיא הגוסס

מתרחש במדינה בסהרה בשם מאדורה ארץ נפט עשירה ששליטה  הפרו אמריקני גוסס  ואחיינו מתכנן להשתלט על המדינה ולהעבירה לחסת סובייטית .המזימה היא על ידי ביום סרט עלילה בממלכה שניצבים  המופיעים  בו בתור לוחמים הם  בפועל שכירי חרב שתפקידם להשתלט על המדינה . אחד הסיפורים הטובים.

פטריק קים הגבול עובר באמצע

53. הגבול עובר באמצע. ע. דולג. 1970. ב. 1982 .

קים מצטרף בתחפושת לקירקס בולגרי נודד שבידי אנשיו יש את המפתח למיקומם של מסמכים סודיים שאותם הבריח מארה"ב מדען גרמני בוגד.

54. גלימת האבדון. ע. דולג. 1970. ב. 1982.?

סיפור בגוף ראשון.

ספר פטריק קים הטוב ביותר של אריכא .מסופר בגוף ראשון .קים נאבק ברופא נאצי דמוי  מנגלה  העומד היום בראש אירגון ניאו נאצי בדרום אמריקה ומשתף פעולה עם ארגוני טרור ערביים ומתכננן יצירת אנשים מכונות שיליטו בעולם את הרייך הרביעי .כולל דיונים שונים על מהות הרשע שהם מתוחכמים מהמקובל בספר פטריק קים .

55. ממלכת הפשע. ע. דולג. 1970.

קים יוצא כנגד מנהיג עולם הפשע של ניו יורק שמשם מתפשטות זרועותיו כתמנון אפילו לאפריקה   אדם בעל שיגעון גדלות ששואף לחקות את דרכיו של אל קפונה ולעלות עליו .

פטריק קים: המעצמה הבלתי נודעת-כריכה קשה
56. המעצמה הבלתי נודעת. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

קים נאבק במיליארדר יווני דמוי אונאסיס שמחבל במאמציה של ארה"ב להקים צי מיכליות. כולל סצינה הומוסקסואלית קצרה ראשונה מסוגה בספרי פטריק קים.

פטריק קים הנערה שירדה מהכוכב

57. הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג. ב.1981.

עוסק בריגול באמזונאס . בת מליונר מתאהבת בפטריק קים לאחר נחיתת אונס של מטוסו באמזונס ועוזרת לו במשימתו לחסל מהפכן פרו קומוניסטי מעריץ של  צ'ה גוורה שהוא מטורף וחלה מין .אחד הטובים בסדרה.

 

 .

58. .פרצוף האבן. ע. דולג. 1970. ב. 1982.

קים נאבק בג'אמיקה במליונר מטורף שמעוניין לגרום לסכסוך בין שלושת מעצמות העל ולהשתלט על השברים שישארו .חיקוי ברור של ד"ר נו " של פלמינג. אחד הסיפורים המרתקים  בסדרה.

פטריק קים פרצוף האבן
59.רצח השגריר. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

מתרחש במדינה דרום אמריקנית  בשם סולבדה.ששם נחטף ונרצח  השגריר האמריקני  בידי הרודן  שמציג זאת כפעולה של מהפכנים  כעל מנת לחזק את התמיכה האמריקנית בו .

פטריק קים החיוך של מונה ליזה

60.החיוך של מונה ליזה. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

אחד הספרים הטובים ביותר .קים נאבק בסוכנת רוסית בעלת יופי מדהים ומהפנט וכשרים מנטליים יוצאי דופן .

61.המהפכה הפרטית. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

מתרחש באי  דמיוני באוקיאנוס האטלנטי דמוי קובה של שנות החמישים שבו שילטת המאפיה האמריקנית בבתי הימורים ודרך רודן עושה דברה. קים מסייע לקבוצת מהפכנים להפיל את השלטון הרודני

ולהביא דמוקרטיה לאחר שהוא נאבק במתאבק בעל שם עולמי בקרב לחיים ולמוות .

פטריק קים: המטרה-מלחמת עולם (כריכה קשה)

62.המטרה:מלחמת עולם. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים נאבק בגנרל אמריקני מטורף שמעביר סודות צבאיים חשובים לסובייטים וזאת במטרה לסכסך בין ארה"ב וברית המועצות מלחמת עולם שתביא להשמדתם של שנואי נפשו של הגנראל הנוער האמריקני השמאלני .

פטריק קים המרגל שערק פעמיים

63.המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי  .

פטריק קים העולם של מחר

64.העולם של מחר. ע. דולג. 1971. ב. נח סדן. 1982.

הברון יואן וון זכטן כופה על צמד גנבי אמנות גבר ואישה לגנוב בעבורו את תמונתו של רפאל "הנער מורונה "ממקום רגיש מאוד בותיקן חדר סמוך ללשכת האפיפיור וכן עוד יצירות אמנות .הברון הוא למעשה מאיור בק.ג.ב שעל קים למוצאו ולחסלו . מתברר שיצירות האמנות אינם אלא אסופת יצירות שהיו בידי הנאצים שעל גבן צויירה מפה לאוצר ניירות ערך שערכו עצום . הסובייטים גילו איזו יצירות   צויירה המפה המכוונת אל  האוצר . אחד הספרים הטובים ביותר .

46 המוות סוף פסוק ע. דולג .מהדורה. 1972. מהדורה ב. 1983. קים נאבק במליונר יווני מטורף ובשותפו במאי סרטי אימים מפורסם שמכינין לו מלכודת מוות שטנית על אי בודד בסגנון סרטי אימה .אחד הספרים הטובים ביותר .

18.מדבר הארגמן. ע. דולג. 1973. ב. פ. דן. 1978. ?

19.  המזימה הווייטנאמית. ע. דולג. 1977.מזימה של ויטנאם לחסל את נשיא ארה"ב באמצעות בוגד בשירות הביון האמריקני .

מספרים אלו יש בידי רק את המהדורה  המאוחרת אבל הם יצאו לאור כמה שנים קודם לכן .

 20 .בשליחות  מסוכנת במוסקווה. ע. דולג. 1982.( בפנים שליחות למוסקווה )

קים יוצא לחלץ סוכן אמריקני שמועמד לדין  למשפט ראווה במוסקווה . אחד הספרים היותר טובים בסדרה .

פטריק קים מבצע השעה ה-12

 21. מבצע השעה ה-12. ע. דולג. 1982.קים יוצא למדינה אפריקנית אומללה שנכבשה בידי שכנתה ומסייע למנהיגה להימלט לאירופה.  בסיפור שכנראה קיבל השראה ממלחמת ביאפרה.

ספרים שיוחסו ל"דולג " רק במהדורה מאוחרת (,כך שייתכן מאוד שהיחוס לו הוא שגוי .

 22. .  . הפצצה הצהובה. מהדורה א.  גיל  מור ( גלעד מורג ) . 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

. קים יוצא לחסל בסינגפור מזימה אינדונזית לפלוש למאלזיה .

23. המעצמה השישית. מהדורה א. אשר דורי. 1972. מהדורה ב. ע. דולג . 1983.

קים יוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבריים לרשות אלבניה באמצעות גנגסטרים איטלקיים .למרות הייחוס במהדורה המאוחרת הספר נכתב בידי אשר דורי ולא בידי אריכא .

אריכא מאריך שכתב כ30 ספרי פטריק קים סך הכל .

ראו גם

עמוס אריכא בויקיפדיה

עמוס אריכא בלקסיקון הסופרים

 עמוס אריכא באתר אמנים

ראיון עם אריכא

פרק ראשון מאש זרה

אריכא על איתמר סיאני

פניקס

וגם

ביקורת פניקס

הגמל המעופף באמזון

ביקורת  פסול של  אריכא

מלון דה  לה מר עם ציורים של אריכא

וגם

יוסף אריכא אביו של עמוס אריכא

המזימה הרוסית נגד ישראל :על אש זרה

אש זרה פרק ראשון

שוש אבני על אש זרה

ריקי בן ארי מאיירת של אריכא

מלכה נתנזון על עלמה בקצה הכפר

וגם

 לתפוס את הגל האחרון :מלכה נתנזון על "תופס הגלים"

 חלום בדוי או פלא :מלכה נתזון על "נשף חברים"

אלי לנדאו

הסוכן החשאי מהקרמלין

ספרי אריכא באנגלית

תקציר של ארמון הנשים האבודות/

הצנזורה נגד סופרים

פטריק קים הקוריאני מסוקס האצבעות

פטריק קים הרשימה המלאה .

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן ופטריק קים

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שכתב את פטריק קים על פנחס דנציגר

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

גן העדן המורעל :עמוס אריכא על קובה

עמוס אריכא על המערה החשמלית האמיתית

 המזימה הרוסית  נגד ישראל : "אש זרה" מאת עמוס אריכא

הוסף לסל את אש זרה / עמוס אריכא

המזימה הרוסית נגד ישראל

 
עמוס אריכא סופר המתח והריגול הפעיל הוותיק ביותר בישראל  פירסם בימים אלו את מותחן הריגול "אש זרה "  המתאר את מאבקם של אנשי המוסד כנגד קבוצת קושרים יהודים קיצונית המתכננים את הרס מסגד אל אקצא על מנת לעצור את ההתנתקות מחבל עזה . בלי דעת חבורת קושרים זאת מייצגת את האינטרסים של מעצמת על זרה,רוסיה של ולדימיר פוטין , שמעוניינת בחוסר יציבות שיגרם באזור כתוצאה מהרס המסגד ומממנת מאחורי הקלעים את אנשי הקבוצה מבלי שאלו אף יהיו מודעים למפעיליהם האמיתיים ולמטרותיהם .

סופר הריגול הוותיק ביותר בישראל

 

עמוס אריכא הוא ככל הנראה כותב מותחני הריגול הוותיק והמנוסה ביותר הפעיל כיום בישראל . ומעטים בארץ מוכשרים כמוהו כל כך בתחום זה.
בעברו הוא היה גם אחד המחברים תחת שם בדוי של ספרי "פטריק קים איש הקאראטה "על עלילותיו של סוכן על חשאי אמריקני ממוצא קוריאני שאותו היציג כסופרמן . הוא חיבר כ30 ספרים בסדרה זאת עם שמות כמו "החיוך של המונה ליזה " והמרגל שערק פעמיים ". אבל אלו הם אינם ספרים שבהם הוא גאה במיוחד.
בשנות השבעים והשמונים הוא הפך לאחד הסופרים הישראלים המצליחים ביותר בעולם כולו כאשר חיבר באנגלית כמה מותחני ריגול על אנשי המוסד שזכו להצלחה גדולה בחו"ל ותורגמו לשפות שונות . במידה רבה הם יצרו שם את תדמיתו של איש "המוסד " כגיבור כל יכול ואת תדמית אירגון "המוסד " כולו כטוב בשירותים החשאיים של העולם ,תדמית שהחלה להיסדק רק בשנים האחרונות . ספרו "הפניקס " ( 1979) שתיאר מזימת התנקשות של מתנקש שכיר "הפניקס " בחיי בכיר ישראלי ,משה דיין, הפך לרב מכר ענק ותורגם לשבע שפות ( אבל משום מה לא לעברית ).
בשנות התשעים הוא חזר לספרות העברית "הקאנונית " פחות או יותר ופירסם ספרים בנושאים שונים כשכללו את "נשף חברים " ספר על רקע הבוהמה התל אביבית של שנות השלושים שתתבסס על סיפור האהבה בין השחקנית חנה  רובינא והמשורר אלכסנדר פן נושא המוכר לו היטב. לצד כמה ספרי מתח וריגול בעלי מסרים פוליטיים חריפים ביותר.מלווים תמיד בנוסטלגיה לארץ ישראל הישנה והטובה ובעיקר לתל אביב הקטנה.

וכעת לאחר שתיקה של תשע שנים אריכא חוזר בספרו החדש לתחום ספרי הריגול שבו זכה להצלחה הגדולה ביותר.
ז'אנר ספרי הריגול והמתח מסוגו של "אש זרה" נחשב בדרך כלל לז'אנר נחות המיועד להמנונים בתיאור עלילות מתח חסרות משמעות .סופרים כמו ג'ון לה קארה וגרהם גרין שהתעקשו לעסוק בו ואגב כך ליצור יצירות מופת בכל קנה מידה ספרותי נראים כיוצאים מהכלל שרק מוכיחים את הכלל .
עמוס אריכא באש זרה" בכל אופן הוא סופר שאפתני יותר מכפי שזה נראה במבט ראשון ומסופר המותחנים הרגיל.
אריכא יוצר כאן מותחן שמטרתו אינה רק למתוח ולרתק את הקורא אם כי מטרה זאת קיימת בהחלט . לצד זה הוא גם נותן טיפול שונה מאוד מבעבר לדמות אנשי המוסד ואירגונם בספרו הנוכחי,שבו הוא חוזר כביכול לנושאים של אותם מותחנים פופולאריים של העבר אך מנקודת מבט שונה ומפוכחת מאוד. .
הוא מנסה להראות את הריקבון והנטיות הקיצוניות המסוכנות הקיימות בחברה הישראלית ודווקא דרך המותחן. וזאת מתוך ההנחה שדווקא אנשי הביון והאירועים הקיצוניים והבדיוניים כביכול שהוא מתאר ( אך שמבוססים בדרך כלל בדרך זאת או אחרת על אירועים אמיתיים ) הם המדריכים הטובים ביותר למה שקורה בחברה הסובבת ככלל שאינה מודעת לקיומם . שהרי השפעתם על הנעשה אם כי סמויה מהעין היא חזקה יותר מזאת של כל אדם רגיל .
המוסד נגד ולדימיר פוטין
"אש זרה" מתאר את מאבקם של אנשי השירות הביון הישראלי במזימה שטנית של אירגון ימין קיצוני לפגוע במסגד אל אקצא בזמן ההתנתקות מעזה וכך להצית את כל האזור ולעצור את ההתנתקות . .
עד כאן לכאורה עלילה שגרתית הקיימת בעשרות מותחנים שהופיעו בשנים האחרונות בישראל ובחו"ל .
.גם האיש הרע בסיפור שהוא מיליונר רוסי ו"אוליגרך" מהסוג שכבשנים האחרונות מוכרים לנו כל כך טוב ( גיידמק הוא שם שעולה מיד בראש אבל דומה שלאריכא היו גם מודלים ספציפיים מאוד אחרים לדמות זאת ולא דווקא המיליונר הצבעוני שהפך לחלק בלתי נפרד מהכותרות בשנה האחרונה ). אותו אוליגרך הוא בן בית בחוגי השלטון הבכירים ביותר של ישראל כמו גם בחוגי הימין הקיצוני ביותר. בתוספת הוא גם כמסתבר סוכן כפול. הוא פועל בשליחותו של אוייב בלתי צפוי . לא האיראנים ולא הערבים אלא אויב לשעבר שכמסתבר פעיל מאוד מאחורי הקלעים ,נשיא רוסיה פוטין שהוא דמות נוכחת מאוד בספר ברוחו אם גם לא בגופו ממש כמעין עכביש של רשע השולח זרועות לכל מקום אפשרי.

ולדימיר פוטין הוא מינהלן לשעבר בק.ג.ב השירות החשאי הסובייטי שיצר לעצמו בספרים ובסרטים שהופיעו ברוסיה תדמית של סוכן על, מעין ג'ימס בונד רוסי אם כי לאמיתו של דבר מעולם לא היה יותר מבירוקרט אפור ובעל זיכרון ארוך מאוד מאוד.
כפי שהיה אגב סטלין בזמנו .
פוטין שאינו מופיע בספר באמת קיים רק ככוח שטני שמאחורי הקלעים המעורר את אימתם של כל הסוכנים החשאיים היעילים והמסוכנים שפעם עבדו עימו וכעת יש להם סיבה טובה מאוד לחוש אימת מוות מזיכרונו הארוך ומנקמנותו .
אבל פוטין אינו הגורם המושחת היחיד המופיע בספר .נהפוך הוא השחיתות דומה שהיא נמצאת בכל מקום .
הספר עצמו מתאר במיומנות הצפויה מסופר מותחנים וותיק כמו אריכא המאבק במזימה השטנית של שליחיו של פוטין כשאחת הדמויות הראשיות הוא מתנקש רוסי שנחוש בדעתו לבצע עוד משימה אחת אחרונה שתבטיח אותו לימי זיקנה .והוא אכן מבצע אותה ,או כך זה נראה ..
זאת העלילה כלפי חוץ אבל מה שנמצא תחת לקלעים הוא תחושת שחיתות חודרת כל וריקבון .גם בישראל וגם אצל יריביה שלי מזכיר יותר מכל  דבר אחר את המותחנים של ג'והן לה קארה
הסוף הוא בלתי צפוי ויפתיע את הקורא אם כי לאמיתו של דבר הוא רק פועל יוצא הגיוני ביותר מתמונת החברה העולה כבדרך אגב במותחן. חברה מסואבת שיד כל בה היא איש כנגד חברו . ואין לבטוח באיש גם באלו הפועלים לכאורה מהמניעים הנאצלים ביותר.
התוצאה היא מותחן ריגול מצמרר שמשאיר הרבה מאוד מקום למחשבה .

ראיון עם עמוס אריכא .


בעברך היית איש המוסד ?
אריכא. הייתי יכול להיות. היציעו לי והרעיון בהחלט קסם לי . בסופו של דבר לא הצטרפתי והעדפתי במקום זה עבודה במשטרה. .
אבל תמיד הייתי בין בשלבי ההתלבטות בין עולם היצירה הספרותית והאמנותית ובין העולם המסקרן של שירותי הריגול שבהם המטרה ברורה וההתלבטות היא תיאורטית לא קיימת .אתה רק ממלא פקודות . תקופה מסוימת שירתתי כדובר המשטרה ואז בשנות השבעים פנה אלי ראש השב"ב בהצעה לעבור אליהם לתפקיד בכיר ובסוף סירבתי .פשוט משום שהבאתי אישה לארץ וידעתי שאם אלך לשב"כ או למוסד פירוש הדבר שחלק גדול מהזמן לא והיה בארץ. והיה חשוב לי מאוד להיות בארץ . אבל כל השנים אני ממשיך לחשוב על השירותים החשאיים ועבודתם , אני נכנס בדמיון לעולם הזה שהפך לחלק מהתרבות היום יומית של כל ישראלי ולהיות קשור עם אנשים שעובדים בהם ומן הסתם זה משתקף היטב בספרי . נכון שהשירותים החשאיים מעניינים כי אתה אף פעם לא יודע מהיכן הם עלולים לצוץ . עבודת המשטרה בהשוואה היא יותר שקופה לביקורת .

"אש זרה " מלא וגדוש בפרטים מפורטים על עבודת השירותים החשאיים .האם קיבלת חומר רלבנטי ממקורות שבבפנים" ?
אריכא : האמת היא שאני מכיר אנשים וגם בכירים בשירותים החשאיים. אני חי את הנושאים האלה מגיל צעיר מאוד חברי היו בעלי תפקידים בקהילת המודיעין ואני חי את חייהם וכל הקהילה פרושה לפני . .היו לי קשרים איתם מיומי הראשון במשטרה עם הדרגים הבכירים ביותר שלהם .והייתי קשור במסגרת עבודתי במשטרה למבצעים לא מעטים משותפים לשב"כ והמוסד והמת"ם מחלקה לתפקידים מיוחדים. ואחרי הכל והמשטרה עצמה עובדת כמו סוג של אירגון ריגול שאוסף מידע מכל מקור אפשרי .
אבל זה גם נכון שלא באמת הייתי צריך את כל הקשרים סודיים שיש לי עבור כתיבת הספר . פרטים מלאים על רוב הפעילויות שאני מציג בספר מתפרסמים בתקשורת השכם והערב.
היום ילד בן 10 יכול להגיע במחשב ולהגיע לכל מקור מידע אפשרי על שירותי הריגול כאילו היה בוגר השתלמות גבוהה .יבואו סופרים אחרים ויספרו לך איך הם היגיעו לחומרים סודיים ביותר מהמקורות העלומים והסודיים ביותר . תאמין לי על מנת לכתוב ספר ריגול טוב ואמין אין לך שום צורך בכך . אין לך מדינה פטפטנית כמו ישראל , אחרינו יש ירידה של עשרות מטרים בפטפטנות בשאר מדינות העולם עד שאתה מגיע למדינה הפטפטנית השנייה אחרינו . .אנחנו שיאני העולם בפטפטת , אז לא צריך להתאמץ באמת כדי להשיג חומר סודי .
מספיק לפתוח עיתונים כדי לדעת מה קורה בחדרי החדרים במוסד. לקבל פרטי פרטים על הסכסוכים הפנימיים בין האירגונים החשאיים השונים . רק לאחרונה פורסם שמרגל מצרי שעבד בשבילנו מת בצורה מסתורית לאחר ששמו נחשף על ידי פטפטן כאן בארץ . ואני לא מדבר על הטלוויזיה שממש מסמנת לאויב איפה אפשר לכוון על מנת לפגוע בנו. הדברים כל כך גלויים שזה מדהים שהשירותים שלנו כן מצליחים לעבוד ולבצע דברים . .
לאסוף את החומרים זאת לא הבעיה ,התפקיד האמיתי של הסופר זה להפוך אותם לחומרים אפלים ומרתקים שמעבירים לקורא את המסר שלו .
הספר מתמקד רבות בדמותו של מנהיג רוסיה פוטין שמוצג כאיום מסוכן על שלום העולם ,אתה באמת חושש ממנו כל כך ?
אריכא : פוטין מרתק אותי כי הוא מעורב בחיינו מבלי שאנחנו מודעים לעד כמה הוא מעורב בחיינו. הוא בהחלט מזכיר לי בירוקראט אפלולי וערמומי בעל תוכניות לטווח ארוך מאוד שיש בו ערמומיות של סוכן חשאי אינטליגנטי. ביצעתי עליו תחקיר מפורט והשתמשתי במהלכו  רבות גם במאמר שאתה פירסמת עליו ברשת .
לדעתך בתוכניות של פוטין יש סכנה לישראל ולמזרח התיכון?
אריכא : בהחלט כן יש בו סכנה ובצורה בוטה ביותר. רוסיה לא שינתה את פניה ולא הפכה למדינה רודפת שלום . .היכן שהיא יכולה להכניס רגל כדי לפגוע במערב היא עושה זאת. אפילו מתוך ידיעה שזה עלול לפגוע גם בה. מן הראוי שהקהל יבין :המלחמה הקרה התעוררה מחדש בעידן חדש וזה מאוד ברור. פוטין מדבר על זה בגלוי הוא לא מסתיר כלום . הוא חזר לראות בארה"ב אויב שיש להיאבק בו היכן שרק אפשר . והוא עושה הוא מחסל סוכנים וסתם אנשים שלא מוצאים בחן בעיניו בכל מקום בעולם, ולפעמים בשיטות מסמרות שיער ממש. .

דהיינו אתה מרגיש שכשכתבת את המותחן אתה מתמודד עם המציאות ?
אריכא : וודאי . צריך להבין שהחלטתי לעסוק בז'אנר הספרותי הזה דווקא משום שדרכו אפשר לעסוק בבעיות הרותחות ביותר . לדעתי אסור שהספרות וגם המותחנים שנחשבים כביכול לספרות שוליים יתעסקו בענייניים שוליים. היא חייבת להתנגח במציאות המדממת שמסביבנו. הז'אנר הזה שמאפשר כתיבת ספרות גדולה ולא רק ספרות שוליים עורר בי סקרנות כדבר נכון לעסוק בו על רקע ההתרחשויות הדרמטיות שיותר נכון לעסוק בהם כרומן ריגול ולא דווקא כרומן רגיל על מנת להציג דמויות דרמטיות באמת שהן לכאורה גדולות מהחיים ,כי כך זה בדיוק במציאות .

עמוס אריכא מזכיר בספריו יותר מכל את סופר המתח הבריטי המפורם פרדריק פורסייט מחבר נשיא על הכוונת ו"תיקו אודסה" הידוע בתחקירים המפורטים שהוא מבצע עבור ספריו .מהבחינה הזאת אריכא נראה כתאומו הישראלי .

 

אתה מבצע תחקירים מפורטים לפני כתיבת ספריך ?
 אריכא : תמיד התייחסתי בכבוד למלאכת הכתיבה גם כשלא השתמשתי בשמי – כבוד שהתבטא קודם כל
בלמידת נושא. הכלל שאי-אפשר לתקן שגיאה לאחר ההדפסה הוא נר לרגלי, בעיקר לאחר שנוכחתי בצעירותי
עד כמה חשוב להקפיד עליו. לימוד החומר, בדיקת העובדות, היא שמאפשרת לבנות תשתית משכנעת.
אם אני, הכותב, אמצא עצמי משוכנע באמת שבהצגת הדברים, כי אז אהיה משוכנע שכך ינהג בכתיבתי הקורא.
מידת האמון בין לבין היא יסוד קיומי כסופר. התחקיר מתקיים מתחילת הכתיבה בשני מישורים. האחד מתמקד
בתשתית הכללית של הסיפור והשני מתמקד בבדיקה קפדנית לאורך הדרך כולה של העובדות מהן ניתן
לארוג את תשתית הסיפור – כולל כמובן, הדמויות שבלעדיהן זה כמו לכתוב רק בשני צבעים אפורים, והעלילה שהיא האחראית לעומק הצבע וגובה הצליל כאחד.  הידיעה, הידע, הקירבה והנסיון הם החומרים מהם הושפעתי בעת כתיבתי את המותחנים .

איזה סופרי מתח הם החביבים עליך במיוחד?

 

בשנות השבעים והשמונים התפרסם סופר אמריקני שהשתמש בשם בדוי "טראוניאן" בו חתם על מותחנים שכתב. אהבתי במיוחד את ספריו ( חיסול בפסגה " למשל).

ובודאי שמצאתי ענין גם בפרדריק פורסייט שיש לי אליו הערכה מיוחדת מפני שהצליח ליצור קצב מרתק בספריו, כזה שהיה קרוב לרוחי בספרים שכתבתי בפסבדונים עוד לפני ששמו נודע בקרבנו.

אך יותר מכולם היו ונחשבו בעיני גרהם גרין וג'ון לה-קרה שהוכיחו חד וחלק כי גם מותחן יכול להגיע לשיאי יצירה. מבחינה זו יותר שאני צובר ניסיון יותר אני מחדד את כלי בכדי לשפר את התוצאה.

ונדמה לי שבאמת ב"אש זרה" עלה בידי לגעת באיכות ספרותית המאפשרת לי להתחכך באותה עובדה ברורה כל-כך (לעניות דעתי) שמותחן טוב הוא קודם כל רומן טוב. 

אתה מתכוון להמשיך גם בעתיד בכתיבת ספרי ריגול ?
אריכא : כרגע אני מתעניין יותר בכתיבת ספרי בלשים . כרגע אני כותב רומן בלשי היסטורי על תל אביב הקטנה ,מעין רומן מפתח על רקע האישים בתל אביב אנשי בוהמה וראש העיר מאיר דיזינגוף ואישתו צינה . אני עורך כעת תחקיר מפורט עבור ספר זה . יש לי רעיונות נוספים אני מתכנן רומן בלשי על רקע התנ"ך .
רעיונות לא חסרים .

אש זרה . הוא מותחן אבל אין בספר זה מפלט מן המציאות הקודרת אל עולם של פנטזיה .דומה שאריכה מראה לנו שאם כי המציאות מזכירה יותר מכל מותחן אין זה אומר שלמותחן זה צפוי סוף טוב דווקא . נראה שבעיני אריכא המותחן עולה על הרומן הרגיל ביכולתו לתאר את המציאות כפי שהיא שכן המציאות מזכירה יותר מכל כיום סוג של מותחן קודר במיוחד .

פרטים על "אש זרה "

אש זרה

אש זרה פרק ראשון

שוש אבני על אש זרה

 

הסוכן החשאי מהקרמלין

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

נספח :ספרי ריגול ומתח מאת עמוס אריכא

 

 ספרי פטריק קים של אריכא  תחת שם מתרגם "ע. דולג ". ( הרשימה היא חלקית בלבד )

 

1

 

 

1.      פסטיבל המוות בוונציה. ע. דולג ( עמוס אריכא ) . 1969. ב. 1977.

קים יוצא לונציה בעקבות חומר חשוב על רשת ריגול רוסית בנאס"א חומר שאמור להיות בידיה של שחקנית במשלחת קולנועית רוסית .  

 

2.      האיש בעל המוח השתול . ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.מדען אמריקני אחד מגדולי מדעני החלל של ארה"ב נחטף בידי הרוסים לאחר שביימו את מותו בברית המועצות ומבצעים בו ניתוח מהפכני של  תאי זיכרון  של יצור גוסס איש ק.ג. ב. בכיר ביצור חי  וכך יהפך לסוכן שתול בארה"ב ובנס"א הפועל בפקודת הק.ג.ב מבלי שהמדען ידע על כך . אחד המעניינים בסדרה.

3.      ארמון הנשים האבודות. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

בת מליונר נחטפת לארמון נשים במזרח. קים יוצא לחלצה.  

4.      בחופשה ללא תשלום. ע. דולג. 1970. ב. 1982. פטריק קים יוצא למשימה פרטית בסוריה כנגד אירגון טרור פלסטינאי שפוצץ מטוס בואינג אזרחי באוויר ועליו ידידה שלו. זאת בניגוד לדעת מפקדו שאינו רוצה לערב את ארה"ב בענייני המזרח התיכון .. אחד הספרים המעניינים .בגלל הקשר שלו לסכסוך הישראלי הערבי .  

5.      בשירות הנשיא הגוסס. ע. דולג. 1970. ב. נוח סדן. 1982.

מתרחש במדינה בסהרה בשם מאדורה ארץ נפט עשירה ששליטה  הפרו אמריקני גוסס  ואחיינו מתכנן להשתלט על המדינה ולהעבירה לחסת סובייטית .המזימה היא על ידי ביום סרט עלילה בממלכה שניצבים  המופיעים בתור לוחמים הם  בפועל שכירי חרב שתפקידם להשתלט על המדינה . אחד הסיפורים הטובים.

6.      הגבול עובר באמצע. ע. דולג. 1970. ב. 1982? 

קים מצטרף בתחפושת לקירקס בולגרי נודד שבידי אנשיו יש את המפתח למיקומם של מסמכים סודיים שאותם הבריח מארה"ב מדען גרמני בוגד .  

7.      גלימת האבדון. ( בפנים גם "הרופא בגלימה השחורה ")  ע. דולג.  1970.  מהדורה ב. 1982.ספר פטריק קים הטוב ביותר של אריכא .מסופר בגוף ראשון .קים נאבק ברופא נאצי העומד היום בראש אירגון ניאו נאצי בדרום אמריקה ומשתף פעולה עם ארגוני טרור ערביים ומתכננן יצירת אנשים מכונות שיליטו בעולם את הרייך הרביעי .כולל דיונים שונים על מהות הרשע שהם מתוחכמים מהמקובל בספר פטריק קים .

8.      ממלכת הפשע. ע. דולג. 1970.

קים יוצא כנגד מנהיג עולם הפשע של ניו יורק שמשם מתפשטות זרועותיו כתמנון אפילו לאפריקה   אדם בעל שיגעון גדלות ששואף לחקות את דרכיו של אל קפונה ולעלות עליו . . .

9.      המעצמה הבלתי נודעת. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982

קים נאבק במיליארדר יווני דמוי אונאסיס שמחבל במאמציה של ארה"ב להקים צי מיכליות. כולל סצינה הומוסקסואלית קצרה ראשונה מסוגה בספרי פטריק קים.

 

10.  הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג.  ב.1981. עוסק בריגול באמזונאס . צ'ה גווארה מוזכר בסיפור . בת מליונר מתאהבת בפטריק קים לאחר נחיתת אונס של מטוסו באמזונס ועוזרת לו במשימתו לחסל מהפכן פרו קומוניסטי מעריץ של  צ'ה גוורה שהוא מטורף וחלה מין .אחד הטובים בסדרה.

 

11.  .פרצוף האבן.  ע. דולג. 1970. ב. 1982.קים נאבק בג'אמיקה במליונר מטורף שמעוניין לגרום לסכסוך בין שלושת מעצמות העל ולהשתלט על השברים שישארו .חיקוי ברור של ד"ר נו " של פלמינג. אחד הסיפורים המרתקים .

11.רצח השגריר. ע. דולג. 1970. ב. נח סדן. 1982.

מתרחש במדינה דרום אמריקנית  בשם סולבדה.ששם נחטף ונרצח  השגריר האמריקני  בידי הרודן  שמציג זאת כפעולה של מהפכנים  כעל מנת לחזק את התמיכה האמריקנית בו .

12.החיוך של מונה ליזה. ע. דולג. 1971. ב. 1983.אחד הספרים הטובים ביותר .קים נאבק בסוכנת רוסית בעלת יופי מדהים ומהפנט וכשרים מנטליים יוצאי דופן .

13.המהפכה הפרטית. ע. דולג. 1971. ב. 1983.

מתרחש באי  דמיוני באוקיאנוס האטלנטי דמוי קובה של שנות החמישים שבו שילטת המאפיה האמריקנית בבתי הימורים ודרך רודן עושה דברה. קים מסייע לקבוצת מהפכנים להפיל את השלטון הרודני ולהביא דמוקרטיה לאחר שהוא נאבק במתאבק בעל שם עולמי בקרב לחיים ולמוות .

14.המטרה:מלחמת עולם. ע. דולג. 1971. ב. 1982.

קים נאבק בגנרל אמריקני מטורף שמעביר סודות צבאיים חשובים לסובייטים וזאת במטרה לסכסך בין ארה"ב וברית המועצות מלחמת עולם שתביא להשמדתם של שנואי נפשו של הגנראל הנוער האמריקני השמאלני .

15.המרגל שערק פעמיים. ע. דולג. 1971. ב. 1982.קים מגיע למחנה אסירים פוליטיים בקובה בעקבות מנהיג משטר קובני לשעבר במסווה של עריק מהסי אי איי  .

16.העולם של מחר. ע. דולג. 1971. ב. נח סדן. 1982.

הברון יואן וון זכטן כופה על צמד גנבי אמנות גבר ואישה לגנוב בעבורו את תמונתו של רפאל "הנער מורונה "ממקום רגיש מאוד בותיקן חדר סמוך ללשכת האפיפיור וכן עוד יצירות אמנות .הברון הוא למעשה מאיור בק.ג.ב שעל קים למוצאו ולחסלו . מתברר שיצירות האמנות אינם אלא אסופת יצירות שהיו בידי הנאצים שעל גבן צויירה מפה לאוצר ניירות ערך שערכו עצום . הסובייטים גילו  על איזו יצירות   צויירה המפה המכוונת אל  האוצר וכעת מחפשים אותםפ בעקשנות  . אחד הספרים הטובים ביותר .

17. המוות סוף פסוק ע. דולג .מהדורה. 1972. מהדורה ב. 1983. קים נאבק במליונר יווני מטורף ובשותפו במאי סרטי אימים מפורסם שמכינים. לו מלכודת מוות שטנית על אי בודד בסגנון סרטי אימה .אחד הספרים הטובים ביותר .

18.מדבר הארגמן. ע. דולג. 1973. ב. פ. דן. 1978. ?

קים יוצא כנגד מנהיג מטורף של כת ילדי האלוהים הקטנים הקורא לעצמו בן השטן ומשעבד ילדי עשירים .ורוצח אותם .

19.  המזימה הווייטנאמית. ע. דולג. 1977.מזימה של צפון ויטנאם לחסל את נשיא ארה"ב באמצעות בוגד בשירות הביון האמריקני .

מספרים אלו יש בידי רק את המהדורה  המאוחרת אבל הם יצאו לאור כמה שנים קודם לכן .

20 .בשליחות  מסוכנת במוסקווה. ע. דולג. 1982.( בפנים שליחות למוסקווה )

קים יוצא לחלץ סוכן אמריקני שמועמד לדין  למשפט ראווה במוסקווה . אחד הספרים היותר טובים בסדרה .

21. מבצע השעה ה-12. ע. דולג. 1982.קים יוצא למדינה אפריקנית אומללה שנכבשה בידי שכנתה ומסייע למנהיגה להימלט לאירופה.  בסיפור שכנראה קיבל השראה ממלחמת ביאפרה.

ספרים שיוחסו ל"דולג " רק במהדורה מאוחרת (,כך שייתכן מאוד שהיחוס לו הוא שגוי .

 

22. .  . הפצצה הצהובה. מהדורה א.  גיל  מור ( גלעד מורג ) . 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

. קים יוצא לחסל בסינגפור מזימה אינדונזית לפלוש למאלזיה .

23. המעצמה השישית. מהדורה א. אשר דורי. 1972. מהדורה ב. ע. דולג . 1983.

קים יוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבירים לרשות אלבניה באמצעות גנגסטרים איטלקיים .למרות הייחוס במהדורה המאוחרת הספר נכתב בידי אשר דורי ולא בידי אריכא .

 

אריכא מאריך שכתב כ30 ספרי פטריק קים סך הכל .

 

 

איור מ"הפרסום בהמשכים בידיעות של "המשימה שדות הנפט " מאת "ניגל דון כיארי ".  

 

נפט האל החדש  תחת השם "ניגל דון כיארי" . הוצאה מיוחדת 1975.

הופיע באנגלית תחת שמו של עמוס אריכא

A MAN CALLED JORDAN  – 1976

 

קרלוס .מאת א"ל הנטר. הוצאה מיוחדת 1976. . על הכריכה: "קרלוס; טרור בעל 1000 פרצופים".

"קרלוס " הופיע  בשלוש שפות באנגלית צרפתית וספרדית  לל א איזכור שמו של אריכא כמחבר . 

 

להלן הספרים בשמותיהם האנגלים שלא הופיעו בשפה העברית:

 

 

PHOENIX – 1979

 תורגם לשבע  שפות ,צרפתית ,איטלקית ,הולנדית , דנית נורוגית ,יפנית וקוריאנית ,ספרו המתורגם ביותר של אריכא )

HOUR OF THE CLOWN – 1981

 תורגם לאיטלקית .

Journey toward death 1983

THE FLYING CAMEL – 1987

( תורגם לשתי שפות ,דנית ונורוגית )  

ואחרים במקורם בעברית:

 

1991 –  עלמה בקצה הכפר

1994-   אביב שחור

1995-   ישו והאשה הסזאנית

1998-   תופס הגלים