ארכיון תג: תימן

תימן -בדרך לגיהנום

תימן הדגל

דגל תימן

הופיע במקור תחת השם "בן לאדן -הדור הבא " ב"דיוקן -מקור ראשון "

al-Wuhayshi

לפני כמה ימים  ב-12 ביוני 2015 חוסל מנהיג האל קאעידה בתימן ומספר 2 באירגון אל קאעידה העולמי  נאסר אל ווחיישי בפגיעת מל"ט אמריקני.

אל ווחיישי חוסל אבל האל קאעידה התימני ממשיך להיות סניף האל קאעידה המסוכן בעולם  לכל הפחות שווה ערך בדרגת הסיכון שלו למערב לאירגון דאע"ש.

והנה לפניכם מאמר שפורסם כמה ימים לפני  חיסולו של ווחיישי   , ב"דיוקן מקור ראשון -גיליון 928  ב-22.5.2015  :

תימן בדרך לגיהנום

ארבע שנים אחרי חיסולו של מייסד אל-קאעידה, מורשתו חיה ובועטת בתימן, ארץ מוצאו. שהפכה לאיזור אסון  ההולך ומתיבש שעליו נלחמים איראן וסעודיה. 

בתוך הריק השלטוני השורר שם מקימים אנשי הארגון מדינה עצמאית, שתשמש בסיס למתקפות טרור מסביב לעולם. עד כמה מרחיקות לכת התוכניות שלהם? על כך יכול להעיד מורטון סטורם מדנמרק, שהפך למוסלמי קיצוני והגיע לצמתים הרגישים ביותר של הג'יהאד העולמי, לפני שהפך לסוכן אמריקני.

….הוא נכנס בצעדים קלים למסגד בצנעא, בירת תימן, שעליה השתלטו החות'ים במהלך המרד שלהם כנגד הנשיא הפרו-אמריקני. המפגע, סוני קיצוני, חיכה לרגע הנכון כדי לפוצץ את עצמו ולהרוג כמה שיותר מהכופרים השנואים – חות'ים המשתייכים לזרם השיעי באסלאם.

כעבור זמן קצר החלו החות'ים בקריאות הקבועות שלהם: "מוות לישראל! מוות לאמריקה! קללה על ראש היהודים! אללה הוא אכבר!".

זה היה הרגע. המחבל פתח את חגורתו, והמסגד כולו קרס על ראשיהם של המתכנסים בו. המעטים ששרדו והצליחו לעמוד על רגליהם, החלו לברוח מהמסגד החרב. הם לא הספיקו להתרחק הרבה: בחוץ חיכה להם מחבל מתאבד נוסף, וגם הם נהרגו שניות אחדות לאחר שהשמיעו את קללות השנאה שלהם. באותו זמן, בתיאום מדויק, התפוצץ מחבל נוסף במסגד חות'י אחר בצנעא, מותיר אחריו הרס וגופות.

על פי ההערכות, קרוב ל-150 בני אדם נרצחו במתקפת הטרור הזו, שהתרחשה בחודש מרץ האחרון. בעבור החות'ים זו הייתה המכה הקשה ביותר שספגו. ובכל זאת, המסע שלהם לכיבוש תימן, בסיועה ובתמיכתה של המעצמה השיעית איראן, לא הואט לרגע.

חותים תימן

חותי'ם ,לוחמים שיעיים פראיים בתימן.

דווקא תימן, אחת הארצות הפרימיטיביות והנחשלות בעולם הערבי, הפכה למוקד המאבק  בין ציר הרשע הסוני לציר הרשע השיעי. בימים אלה נתונה המדינה במלחמת אזרחים, שלמעשה היא קרב איתנים בין כוחות חיצוניים: מהצד האחד קואליציה ערבית בראשות סעודיה ומלכה החדש סלמאן, ומהצד האחר איראן וחיזבאללה. אלה האחרונים מצדדים בחות'ים, שבינואר השנה כבשו את ארמון הנשיאות בצנעא במתקפת פתע שהדהימה את העולם – או ליתר דיוק, את המעטים בעולם שעקבו אחרי הנעשה בתימן. הזרם השיעי הזה, שכבר שנים רבות נאבק בממשלה המרכזית של תימן, שולט כעת במדינה הסונית הקיצונית.

yemen week cover

אלא שבמפתיע התברר כי אויבם המסוכן ביותר של החות'ים הוא לא דווקא הנשיא עבד רבו מנסור האדי שאותו הדיחו, לא הסעודים המפעילים נגדם קואליציה אסלאמית, וגם לא האמריקנים או היהודים שהם אוהבים כל כך לחרף: את מלחמת החורמה האכזרית נגדם מנהל ארגון אל-קאעידה. ומדובר ביריב לא קל בכלל. הסניף התימני של הארגון הוגדר על ידי ארצות הברית כשלוחה המסוכנת ביותר של אל-קאעידה וכתא הפעיל ביותר שלו. הוא מורכב בעיקר ממקומיים ומסעודים שמצאו מקלט במדינה, אך מתוגבר גם על ידי "בוגרי" עיראק וסוריה, לוחמים מאפגניסטן ומשוחררי גואנטנמו.

xNasir-al-Wuhayshi-IP_jpg_pagespeed_ic__jUi1DexM17

    בתמונה :נאסר אל ווחיישי מספר 2 באירגון האל קאעידה העולמי עד שחוסל. .

מנהיג אל-קאעידה בתימן, נאסר אל-ווחיישי,שחוסל לאחרונה  נחשב ליורשו ולממשיכו של אוסאמה בן-לאדן. זה כנראה התפקיד שייעד לו גם בן-לאדן עצמו, כאשר אל-ווחיישי שימש כמזכירו. לרשותו עמדו  יכולות טכנולוגיות מתקדמות; לפי הדיווחים, המהנדס של הארגון, איברהים אל-אסירי, ייצר חומרי נפץ שאינם ניתנים לאיתור במכשירים הקיימים. ובמקביל שולח הארגון את ידו בפעילות פשיעה בתימן. מעשי שוד, גביית דמי חסות, חטיפות זרים, סחיטה והברחות – הכול נעשה במטרה לממן את מתקפות הטרור, שבחזונם של מנהיגי אל-קאעידה ייצאו את גבולות תימן ויכו בכל פינה בעולם.

המדריך לטרוריסט הגלובאלי

yemen time 2

תימן היא המדינה הענייה והפרימיטיבית ביותר בעולם הערבי כולו. מעט מאוד השתנה משם מאז ימי הביניים. לנחשלות הזו מצטרף פוטנציאל אלימות גבוה במיוחד: סקר מ-2007 מצא ש-54.8 מכל מאה גברים בתימן נושאים נשק, מה שמעניק לה את המקום השני בעולם בשיעור האזרחים החמושים (אחרי ארה"ב). זה היה כאמור לפני שמונה שנים: יש סיבה טובה לחשוב שמספר החמושים עלה מאז בצורה משמעותית.

נתון נוסף שיכול ללמד משהו על תימן נוגע להרגלי צריכת הגאת. יותר משני שלישים מהגברים ושליש מהנשים במדינה נוהגים ללעוס את העלים, שהחומר הנרקוטי שבהם מביא לתחושת אופוריה. מעריכים שכ-40 אחוז מהמים של תימן הצחיחה מוקדשים לגידול הצמח הזה. התימני הממוצע מוציא על הגאת בין רבע לשליש משכרו – שעומד על פחות משבעה דולרים ליום.

הארץ הענייה הזו הפכה כאמור לזירת מלחמה בין אל-קאעידה והחות'ים. יש הרבה מן המשותף לארגונים האלה: שניהם ארגוני ג'יהאד אכולי שנאה לכל מי שאינו בצלמם ובדמותם, ושניהם מבצעים מעשי טבח מזעזעים. כעת הם מפנים חלק גדול ממשאביהם למלחמה זה בזה, וגם בממשלה התימנית הרשמית, שניגפה מול שניהם.

במאמר שכותרתו "תימן: מבט לעתיד האביב הערבי", ניתחו החוקרים הישראלים סמי קרוננפלד ויואל גוז'נסקי את דפוסי פעילותו של אל-קאעידה בתימן מאז חילופי השלטון של 2011. הם הראו שמדובר בארגון בעל גמישות אסטרטגית וטקטית, שיודע להתאים את עצמו ביעילות להזדמנויות וללחצים בשטח, ומסתגל במהירות לשינויים בסביבה התימנית הבלתי יציבה. בשנתיים האחרונות בולטת במיוחד יכולתו לנוע על הציר שבין ארגון טרור קלאסי לבין ארגון גרילה, וכן להחזיק ולשלוט בטריטוריה ובאוכלוסייה.

בימי האביב הערבי של תחילת 2011, כאשר תושבי צנעא הפגינו נגד הנשיא הוותיק עבדאללה סלאח וכוחות צבא הוזרמו לבירה, ניצל הארגון את הריק השלטוני שנוצר בפריפריה. באמצעות פשיטות אלימות, טרור מתאבדים והתנקשויות הצליח אל-קאעידה התימני להשתלט על כמה אזורים בחלקה הדרומי של המדינה. עוצמתו ותעוזתו של הארגון הגיעו לשיאם באפריל 2012, כאשר הצליח לכבוש מחנה צבאי על אמצעי הלחימה שהיו בו, כולל תותחים וטנקים. המתקפה הנרחבת, שבה נהרגו מאות אנשי צבא, הייתה חלק מניסיון ההשתלטות של הארגון על עיר המחוז לאודָר החולשת על הגישה לאזורי מפתח כמו חצרמוות ועדן. התקפות כאלו של צבאות טרור על בסיסי צבא סדיר מוכרות לנו היטב בשנים האחרונות מדאע"ש וג'בהת א-נוסרה בסוריה ובעיראק, אולם אל-קאעידה בתימן קדם להם בפעולה מהסוג הזה.

yemen time

עם התבססותו של הארגון בדרום תימן, הוא החל בתהליך אסטרטגי של מעבר מפעילות טרור קלאסית לבניית אחיזה קבועה בשטח וכינון מערכת פוליטית ושלטונית ברוח חוקי השריעה. אנשיו החלו לאכוף באגרסיביות את הערכים האסלאמיים-פונדמנטליסטיים שלהם, מה שהבריח אלפי אזרחים מהאזורים שנפלו לידי אל-קאעידה. אחרים התארגנו ב"ועדות עממיות", שימלאו את הריק השלטוני והביטחוני שהשאירה המדינה ויגנו על האוכלוסייה מפני השליטים החדשים.

האחיזה של אל-קאעידה בחלקים מדרום תימן נמשכה עד מאי 2012, אז הורה הנשיא האדי לצבאו לצאת למבצע רחב היקף כנגד מעוזי השליטה של הארגון. במתקפה השתתפו יותר מ-20 אלף חיילים סדירים, שנתמכו על ידי מיליציות של שכירי חרב משבטי הדרום, וכן ייעוץ אמריקני ומימון סעודי משמעותי. את הסיעו האווירי הנרחב שממנו נהנו הכוחות הקרקעיים, ייחס הנשיא לפעילות חיל האוויר התימני בלבד, אך היו מי שידעו לספר על מעורבות נרחבת של כלי טיס אמריקניים בלתי מאוישים.

במהלך המבצע, שנמשך כחודשיים, נהרגו רבים מפעילי אל-קאעידה, והארגון נדחק לאזורי המחסה הטבעיים שלו במרכז המדינה. ועם זאת, הוא בהחלט לא הובס, רק חזר לפעילות הטרור הקלאסית שאפיינה אותו לפני 2011. אנשיו פתחו במסע נרחב של התנקשויות ופיגועי תופת נגד בכירים במנגנוני הביטחון התימניים, נגד כוחות הצבא ונגד מנהיגים מקומיים ששיתפו פעולה עם הממשל. בחלוף הזמן הצליח הארגון לבנות את כוחו מחדש, לרכוש יכולות טכנולוגיות גבוהות ולבנות תשתיות מודיעין.

אנשי אל-קאעידה בתימן לא חששו לפעול נגד מוסדות השלטון גם בלב צנעא. כך למשל תקפו פעילי הארגון את משרד ההגנה ופרצו לבתי כלא במטרה לשחרר את חבריהם. התקפות אלו התאפיינו בתעוזה רבה ושילבו הפעלת מטעני נפץ עוצמתיים עם הסתערות של חוליות קומנדו. הארגון אף חזר לפעול בערי הדרום, והוא חותר באגרסיביות לביסוס מחדש של היאחזותו שם. ביולי 2014 הכריז על הקמתה של אמירות אסלאמית במחוז חצרמוות, ועל שורת תקנות מחמירות כגון איסור על נשים להסתובב ללא בעליהן. שלוש שנים בלבד לאחר המכה הקשה שספג, ולמרות לחץ מתמיד מצד כוחות הביטחון התימניים ופעילות חיסולים נרחבת שמבצעים מל"טים אמריקניים, נוכחותו והשפעתו של אל-קאעידה בתימן הולכות וגוברות, והוא הופך לגורם דומיננטי באזורים שונים במדינה. הארגון אף פרסם מסמך המלצות רשמי לסניפי אל-קאעידה האחרים, שבו הוא מציע אסטרטגיית פעולה כוללת להשתלטות על שטח ולהחזקתו.

תימן שאול שי

אל-ווחיישי וחבריו בהנהגת הארגון, שרואים עצמם כיורשים הרשמיים של אוסאמה בן-לאדן – כזכור, סעודי ממוצא תימני – אינם מאבדים לרגע את נקודת המבט הגלובאלית שלהם. מבחינתם, ההשתלטות על תימן הצמאה והענייה אינה עומדת בפני עצמה: היא בסך הכול נקודת קפיצה לפיגועים בכל מקום אפשרי בעולם. פעילות הטרור הבינלאומית הענפה של הארגון כוללת עד כה, בין השאר, ניסיון התנקשות בחייו של שר הפנים הסעודי מוחמד בן-נאיף (שבינתיים הפך ליורש העצר של הממלכה), פגיעה במכלית נפט יפנית במצרי הורמוז, וניסיון לפוצץ מטוס אמריקני באפריל 2012 – תוכנית שסוכלה על ידי המודיעין הסעודי. גולת הכותרת של הפעולות המיוחסות לארגון בשנים האחרונות היא הפיגוע במערכת השבועון הסאטירי "שרלי הבדו" בפאריס. שני האחים שביצעו את הטבח המזעזע אומנו בתימן למשימתם, ואל-קאעידה התימני לקח אחריות על הפיגוע והבהיר שכוונתו להמשיך בפעולות דומות.

השתכרות לכבוד ההתאסלמות

מורטן סטורם

הצצה נדירה לנפשות הפועלות בארגון אל-קאעידה בתימן מספק ספר שלאחרונה ראה אור בעברית – "חיי כסוכן כפול: בתוככי אל-קאעידה וה-CIA". המחבר, מורטון סטורם (39), היה במשך תקופה משמעותית מחייו מוסלמי אדוק וקיצוני, והכיר אישית כמה מהדמויות הבכירות במפת הג'יהאד העולמי.

סטורם גדל בעיירה דנית בשם קורסר, מקום מגוריהם של פועלים קשי יום. אביו החורג היה אלכוהוליסט שנהג להכות אותו בתכיפות. הרזומה של מורטון הצעיר כלל קטטות אלימות, בתי ספר מיוחדים, וקריירת אגרוף שנראתה מבטיחה אך הופסקה בגלל התפרצויותיו. את השוד המזוין הראשון שלו הוא ביצע כבר בגיל 13.

כנער היה סטורם חבר בכנופיית רחוב של מהגרים פלשתינים, תורכים ואיראנים. "הזדהיתי איתם כי הם היו האנדרדוג", הוא מסביר בספרו. בגיל 21 נתקל בספרייה הציבורית בביוגרפיה של מוחמד, והאצילות והפשטות בסיפור חייו של הנביא הכובש מצאו חן בעיניו. כמו חלכאים ונדכאים אחרים, הוא נמשך לאסלאם וראה בו דרך חיים שתביא איתה חופש, יציבות ושחרור. העבריין הצעיר הכריז על עצמו כעת כלוחם למען האסלאם, מה שקנה לו ידידים רבים בקרב המוסלמים בשכונה. את התאסלמותו הם חגגו בשתייה של משקאות חריפים.

בהדרגה הקצין סטורם והפך אכול שנאה כלפי התרבות המערבית. אחרי שהות נוספת בבית הכלא, כבר נדחף לזרועות האסלאם הקיצוני. הוא נמלט לאנגליה מפני חבריו הזועמים בכנופייתו-לשעבר, והצטרף לקהילה רדיקלית במסגד לונדוני. בדרך כלשהי, שהספר "חיי כסוכן כפול" לא מבהיר עד תום, יצר הבריון הצעיר בתוך זמן לא רב קשרים עם כמה מהבכירים בארגוני השנאה האסלאמיים של אירופה.

morten-storm

אחרי שסטורם למד ערבית ולימודי אסלאם אצל מטיפים מהיותר-קיצונים, הוא חבר לפעילים אסלאמיסטים שחלקם יצאו לבצע פיגועי טרור. הוא חי בלונדון על קצבת אבטלה ועל פשעים מזדמנים, והעביר את זמנו בעולם של מטיפים אינטרנטיים שקראו לג'יהאד עולמי ולחיסול כל הכופרים. בספרו מתוארת סצנת הג'יהאד האירופית כמקום מבולגן וחובבני למדי, אבל גם כזה שמתפתח ולומד כל הזמן. בכל מקום שבו יש נוכחות של האסלאם יש לדבריו גם נוכחות של הג'יהאד, וכך צומחת לה רשת גלובאלית שמטרתה הקמת ח'ליפות עולמית. מזכיר במקצת את תיאוריית "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מחומרי הקריאה החביבים על פעילי הג'יהאד.

ב-2002 פרסם סטורם תרגום לדנית של ספר פונדמנטליסטי בשם "האמונה האסלאמית – שאלות ותשובות", מאת מוחמד בן-ג'מיל זנו. התרגום הזה תרם רבות להעלאת קרנו בחוגי האסלאם הקנאי. במקביל הוא החל ללמד צעירים מוסלמים אגרוף כדי שיוכלו להגן על עצמם מפני המשטרה.

באותה שנה קיבל סטורם מלגה סעודית לצורך לימודי אסלאם בתימן. בגיל 21 הוא מצא עצמו בצנעא, שם הצטרף לקהילה קיצונית ונשא אישה מקומית. לבן שנולד לו הוא קרא אוסאמה – על שם מנהיג אל-קאעידה הנערץ, ששמו יצא לתהילה לאחר הפיגוע במגדלי התאומים.\anwar_al_awalki_c

אנוואר אל- אולווקי מטיף וארכי טירוריסט .

בתימן  פגש סטורם את אנוואר אל-אוולקי, שהפך לדמות מרכזית בסיפורו. אל-אוולקי, שאביו היה שר בממשלת תימן, נסע בגיל 19 לארה"ב, למד שם

וקיבל תואר דוקטור. לצד זאת הוא הפך למטיף פופולרי במסגדים, והחל להתעניין יותר ויותר באסלאם הקיצוני. בדו"ח הוועדה האמריקנית שחקרה את אירועי 11 בספטמבר נכתב כי שניים מחוטפי המטוסים הכירו את אל-אוולקי כששהו בארה״ב, ואחד מהם ביקר במסגד שלו. עוד נכתב שהמטיף עמד בקשר עם אנשים המעורבים בגיוס כספים עבור חמאס. האדיקות הדתית לא הפריעה לו לשלוח ידו בעיסוקים שמוסריותם מפוקפקת, ולאחר שנחקר במשטרה בחשד לסרסרות לזנות, החליט לעזוב את ארה"ב ולחזור לתימן.

בארצו החדשה-ישנה התחבר אל-אוולקי עם חוגי אל-קאעידה, והחל לפרסם באינטרנט נאומי הטפה כנגד המערב. הופעתו המרשימה והאנגלית המצוינת שלו הפכו אותו בתוך זמן קצר לכוכב רשת, שאלפים שותים את דבריו בצמא.

לאחר שפגש את סטורם ושמע כי הוא מכיר רבים מהג'יהאדיסטים הבכירים באירופה, החליט אל-אוולקי להרחיב באמצעות הבחור הדני את מעגל המוסלמים הרדיקלים שעמם יש לו קשרים. סטורם מצדו הושפע עמוקות מדעותיו של המטיף, והקשר ביניהם הלך והעמיק.

גזירת גורל מפוקפקת

storm book

בשלב מסוים החליט סטורם לעבור מתיאוריה למעשה, והחל לתכנן פעולת טרור בסומליה. אבל בדיוק אז, כך לדבריו, התחולל בו מהפך. הוא החל לשאול את עצמו לגבי הרצון החופשי באסלאם, ולפקפק ברעיון ה"קדר", אחד מעקרונות האמונה שלפיו אללה החליט מראש הן על מה שהתרחש בעבר והן על כל הצפוי בעתיד. אם גורלו של כל אדם נקבע מראש, תהה סטורם, מדוע יש לחסל את כל הכופרים? היכן הרצון החופשי והיכולת להשפיע? הוא שם לב שאל-אוולקי ומטיפים אחרים התחמקו משאלה זאת. איש מהם לא היה מסוגל להסביר כיצד "גזירת הגורל" משתלבת עם חובת הג'יהאד, או מדוע ברא אללה אדם שמראש נגזרה עליו אש גיהנום.

גם האלימות של האסלאם הקיצוני החלה לעורר אצל סטורם שאלות מוסריות. זה מה שדחף אותו ליצור קשר עם שירותי ביון מערביים – לאחר שבעבר סירב לפניותיהם. בתוך זמן קצר הפך לסוכן בתוככי אל-קאעידה, והעביר מידע על אודותיו לאמריקנים, לשבדים ולבריטים. במקביל התקרב סטורם עוד יותר לאל-אוולקי, במטרה להביא יום אחד לחיסולו של המטיף הקיצוני, שכבר היה בעל השפעה ניכרת בחוגי הג'יהאד.

כשאל-אוולקי חיפש כלה מוסלמית-אירופית כדי שתהיה לאשתו השלישית, סטורם נחלץ לעזרתו ומצא בפייסבוק את אמינה מקרואטיה. שמה המקורי של אמינה בת ה-32 היה ארינה הוראק, בת למשפחה נוצרית ואתלטית מצטיינת בנעוריה. כשבגרה הפכה למוסלמית קיצונית ביותר, והרגישה מוחרמת אפילו בידי הקהילה המוסלמית בעירה זאגרב. סטורם החל לשמש כשדכן בינה לבין אל-אוולקי, והעביר סרטונים בין השניים. בין היתר שיגר אל-אוולקי לכלתו לעתיד מסר שמעיד על אמונו המוחלט בסטורם: "האח שהעביר את הווידאו הזה, אפשר לסמוך עליו", אמר המטיף. הוא לא הסתיר מאמינה את הקשיים הנלווים לחיים לצדו: "אם את יכולה לעמוד בתנאים קשים, אם לא אכפת לך מבדידות ואת יכולה לחיות עם מגבלות על תקשורת עם אחרים, אז זה נהדר". התשובה הנחרצת שלה מצאה חן בעיניו: "אני מוכנה לדברים מסוכנים. אני מוכנה למות למען אללה".

אנשי הסי-איי-איי, שידעו על השידוך המתרקם, ביקשו לנצל אותו למטרותיהם. כשהאחות אמינה נחתה בתימן, היא לא ידעה שבתוך המזוודה שלה מושתל ציוד מעקב. אלא שעוזריו של אל-אוולקי הכריחו אותה לנטוש את המזוודה, והתוכנית נכשלה. סטורם מספר כי בעקבות השידוך המוצלח, האמון שנתן בו אל-אוולקי הלך והתחזק. הם החליפו מסרים דרך התקני USB קטנים, שהועברו ביניהם באמצעות שליחים מיוחדים. "דיברנו גם על התקפות טרור", אמר סטורם. "היו לו תוכניות להשתמש ברעלים כדי לפגוע במרכזי קניות גדולים במערב ובאתרים נוספים". אל-אוולקי כבר הוכיח בעבר יצירתיות בתחום הזה: ב-2009 הוא שילח מחבל שעלה על מטוס בלונדון כשהוא נושא במכנסיו חומרי נפץ. רק בנס לא התפוצץ המטוס על כל יושביו.

ב-30 בספטמבר 2011 חוסל אל-אוולקי בתקיפה מהאוויר. לדברי סטורם, הוא זה שאפשר להניח יד על המחבל הבכיר, לאחר שהצליח לשתול אצלו מכשיר מעקב. עוד הוא טוען כי הסי-איי-איי הבטיח לו בתמורה 5 מיליון דולר – אך נמנע מלהעביר לו את הכסף, ואף שלח אותו ב-2012 למשימה מסוכנת במיוחד: לחדור למעוז אל-קאעידה בעיר ג'ער שבתימן, ולהיפגש עם מנהיג הארגון נאסר אל-ווחיישי שאירגונו הלך והתקרב לעיר עדן. אך מהתיאור של סטורם דבר לא יצא מהפגישה בינם.

לבסוף, כתוצאה מסכסוכים שונים, ניתק סטורם קשר עם שולחיו בכל הצדדים, והחליט לפרסם את הסיפור המלא. כיום הוא חי תחת שם חדש ומוצמדת לו הגנה משטרתית, מתוך הנחה שהג'יהאדיסטים לא יסלחו כל כך מהר למי שחדר למבצריהם הכמוסים ביותר והביא למותו של אחד ממנהיגיהם.

יהודים החוצה

למרות הצהרותיו מרחיקות הלכת של ארגון אל-קאעידה על השלטת האסלאם בעולם כולו, בימים אלה הוא עסוק בתימן עצמה, שקורסת והופכת לגיהנום עלי אדמות. אנשיו ממשיכים להתחזק ולכבוש שטחים נוספים במדינה, בדרך לעימות הגדול עם החות'ים, שמן הסתם עוד יגיע. מנהיגי אל-קאעידה כבר הכריזו פרס עצום על ראשו של מנהיג החות'ים, ונראה שהמלחמה בין השיעה והסונה בגלגוליהן הקיצוניים ביותר רק תלך ותחריף.

עוזי רבי

ימן של היום היא כבר לא תימן", אומר פרופ' עוזי רבי מ"מרכז משה דיין", מחבר הספר "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014). "כמו בסוריה של היום, מדובר בקבוצה של אזורים הנשלטים כל אחד בידי גורם אחר. ספק אם בעתיד הקרוב נראה משהו דומה לתימן שהכרנו במשך כל השנים. סביר יותר שנראה סרטן טרוריסטי שמתפשט ומציב איום על כל הסביבה. כמו שמסומליה יוצאים היום פיראטים שתוקפים את הספינות שמתקרבות לאזור, כך יקרה גם בתימן.

"המלחמה בין השיעה בתימן, המיוצגת בידי החות'ים, ובין הסונה, שנציגה הקיצוני הוא ארגון אל-קאעידה, עוד לא הגיעה לשיאה. המדינה מתפרקת לרצועות שונות ששייכות לגורמים שונים, והשלטון התפרק לגמרי. ככל הנראה תימן תמשיך להיות שדה קרב עקוב מדם עוד תקופה ארוכה, דווקא בזמן שמאגרי המים שלה והולכים ומתייבשים. המקום ייהפך לאזור אסון ששומר נפשו ירחק ממנו".

חותים תימן 2

לוחמים חות'ים בתימן.

אלי : החות'ים נוהגים לשלב בתפילותיהם קללות כנגד היהודים. האם יהודי תימן מצויים כיום בסכנה?

רבי :"בעבר החות'ים לא היו מסוכנים ליהודים, אבל היום זה שונה. בהשראת איראן הם התחילו להציק ליהודים ולגרש אותם מאזורי המגורים שלהם. ישנם הרבה מאוד דיווחים על מעשים כאלה, אם כי בינתיים מדובר בגירוש ולא במעשי רצח. כרגע, כשהם שולטים בתימן, הם לא מדכאים במיוחד את היהודים כי הם עסוקים במלחמה נגד הסונים".

אלי : מה נותר ליהודי תימן לעשות במצב כזה?

רבי : "להישאר בתימן זו כבר לא אופציה בעבורם. בכל יום נוסף שהיהודים או לא-מוסלמים אחרים נשארים שם, הם נתונים בסכנה איומה".

way yemen matters

נספח :

ביבליוגרפיה :ספרים על תימן בעברית ובאנגלית

דיויד הולדן שעון-החול :   דרום-ערב הסוערת /   מאנגלית ; ארנון בן-נחום  תל-אביב :   מערכות,   תשכ"ז

תימן יעל ורד
יעל  ורד     הפיכה ומלחמה בתימן /    תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ז 1967.

 המחברת מנתחת את כל המאורעות שהובילו למהפכה בתימן. 250 עמודים יעל ורד היתה פרשנית קול ישראל לענייני ערבים, ברת סמכה בשאלות המזרח התיכון אשר שימשה לשעבר בתפקיד יועץ בשגרירות ישראל בפאריס.

שאול שי     משולש הטרור בים האדום :   סודאן, סומליה, תימן והטרור האסלאמי /    הרצליה :   מפעלות המרכז הבינתחומי הרצליה,   2004.

עוזי רבי תימן :   אנטומיה של מדינה כושלת /    [בני ברק] :   הקיבוץ המאוחד,   2014.

באנגלית :

yemen rabi book

 Yemen :   revolution, civil war and unification / London : I.B.Tauris & Co Ltd, 2015

מורטן סטורם     עם פול קרושקשנק וטים ליסטר  "חיי כסוכן כפול :בתוככי אל –קאעידה וה-CIA מאנגלית דפנה לוי ,הוצאת מודן 2015

yemen book el quaida

Yemen   background, issues, and Al Qaeda role /    New York :   Nova Science Publishers,   c2010.

Yemen on the brink /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   c2010.

Brehony, Noel.    Yemen divided   the story of a failed state in South Arabia /    London :   New York :   I.B. Tauris,   2011.

Yemen and the challenge of Al-Qaeda in the Arabian Peninsula / Curtis Benton and Charles G. Attwater, editors.

Imprint  Hauppauge, New York : Nova Science Publishers, 2013

Yemen security issues and U.S. assistance / Miles du Vale, editor  New York : Novinka, c2013

The Struggle For Yemen And The Challenge of Al-Qaeda In The Arabian Peninsula: Strategic Studies Institute:2014 :

yemen the last refuge

Gregory D  Johnsen

The Last Refuge: Yemen, al-Qaeda, and America's War in Arabia W. W. Norton & Company 2014

"Helen Lackne

Why Yemen Matters: A Society in Transition (SOAS Middle East Issue r""

July 15, 2014

yemen water

/ .  Ward, Christopher (Christopher Stuart) author    The water crisis in Yemen :   managing extreme water scarcity in the Middle    East

London : I.B. Tauris, 2015

תימן עוזי רבי

TARZAN OF ARABIA

The   TARZAN fan magazine THE Burroughs Bulletin had republished an article by me  which was  originally the introduction to the Hebrew book TARZAN IN THE HOLLY LAND.

A much longer and academic version of this article written with Alon Rabb will be published at 2012 the centennial Tarzan year at a academic collection of articles about Tarzan around the world.

And here is another article from that issue in which the editor Frank reviewing a very interesting article about Tarzan in the Arabic lands. To Franke article there add additional info about the subject by Eli Eshed.

A Review of James R. Nesteby’s “Tarzan of Arabia”

by

Henry G. Franke III

Published in the Burroughs Bulletin

No 84 fall 2010

In 1981, the Journal of Popular Culture published James R. Nesteby’s article, “Tarzan of Arabia: American Popular Culture Permeates Yemen.”1 Nesteby’s basic thesis was that “the importation of American popular culture into Yemen is superimposing an instant culture upon the traditional culture” (p 44), and he used Tarzan as an “important representative of this instant imported culture.” (p 39) Even though Nesteby presented Western pop culture and specifically Tarzan in a particularly negative light, he listed a variety of ways that products featuring the ape-man reached Yemenis, including pastiches created and published in Arab countries. He also suggested some reasons why Tarzan had a broad appeal in Arab nations, up to the time of the appearance of his article 30 years ago.

Nesteby reported the results of surveys and interviews at the time which gave specific examples of how Tarzan could be found in Yemen, from Korean chewing gum and newspaper comic strips to plastic figurines and Viewmaster film cards, but stated, “Perhaps the greatest impact Tarzan is having on Yemen is through Arabic-language series put out by three publishers in Damascus, Syria, and in Beirut, Lebanon.” One of the two Beirut series was in comic book format. The other Beirut series, which had sixteen issues at the time of Nesteby’s article, was in story form and included two Tarzan stories in each issue, with no illustrations. The Damascus series, which had twenty issues at the time, also consisted of print stories, along with occasional line drawings. Nesteby reported that some of the Arabic stories in the various series “follow Burroughs quite closely, but others are only derivatives of the original character.” All three series featured colorful covers. “Only in the illustrated Beirut series is Burroughs mentioned as the creator of Tarzan. For the Damascus series, numbers 12 and 14 are credited to Faris Dhaher, professor in the Academy of Sciences in Beirut.”2 In Yemen, the comics and booklets from these series were sold by sidewalk vendors and in kiosks, sidewalk bookshops, and newsstands. (p 42)

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Bissat Reh # 2

While Nesteby focused on the widespread infusion of Western popular culture in Yemen in the ;ate 1970s and into 1981, with Tarzan as a touchstone, he also reported that in the 1930s Tarzan stories (presumably translations of ERB’s original novels) which were published in Lebanon made their way to South Yemen. These were in small magazine-like format on poor-quality paper, pages alternating between printed text and drawings. They were published in weekly issues that serialized the stories chapter by chapter. (p 42)

The character retained a cultural awareness in Yemen ever since, certainly helped by the regular appearance of American and Indian Tarzan films through the years, so that the surge in interest in Tarzan in the 1970s (that infusion of “instant culture”) was really not all that new a phenomenon. Nesteby described the character of Tarzan as negative to Arabs and Arab culture, yet pointed out that many Arabs identified with Tarzan through the influence of the movies. Nesteby highlighted the idea of “cultured colorlisation” of Third World cinema-goers by Western films that espoused Western white middle-class values.3 Nesteby suggested that viewers would identify with the heroes of these motion pictures, even though they in no way resembled them: “[This could be] directed at blacks in America who identified with Tarzan instead of the blacks in Tarzan films; similarly, American Indians would often identify with cowboy heroes like John Wayne instead of with the villainous Indian renegades.” (p 43)

But Nesteby also suggested longstanding cultural values and traditions as major reasons why Arabic peoples had found Tarzan appealing since his appearance in Arabia in the 1930s. “Certainly the mythical aspects of Tarzan are as powerful in Arabia – strategically located between Tarzan’s jungle homes in Africa and India – as they are in the Midwest in the United States. For many Americans, Tarzan’s appeal comes from his being protector and disseminator of conservative American values. This appeal for Yemenis, however, is founded in Arabian traditions: feral human stories like Ibn-Sina’s Salaman and Absal, for example, and Tufail’s (or Thofail’s) twelfth-century tale, Hayy Ibn Yaqzan. Yaqzan was nursed by a doe just as Tarzan was nursed by an ape. Tarzan-like feats and prowess are also present in Arabian heroes like the superstitious Saif Ben zi Ya Jan and the real folk hero of both desert and mountain, Antar.” (pp 39-40) Nesteby also noted that there were many imitators of Tarzan seen in the Arab world, such as the foreign import Akim, “a Tarzan-like figure in French-language hardbound classics.” (p 44)

Nesteby made it clear that he saw the character and stories of Tarzan of the Apes “cast in the role of cultural imperialist. The major influence of the media projecting Tarzan’s image is on the children,” though adults were also indoctrinated. (p 43) He suggested that Tarzan’s influence, like other aspects of Western popular culture introduced during an “era of rapid cultural modernization in Yemen,” negatively refashioned minds and undermined Yemini traditional values. Ironically, Nesteby claimed that “Tarzan stands against progress and modernization” (p 39), even though Tarzan was presented throughout the article as a prime example of modern American culture invading Yemen.

But perhaps most interesting is Nesteby’s ambivalence toward Tarzan. He regularly derides the connotation of Tarzan not only from the perspective of modern times, but also from the view of Arab and black peoples, yet he also clearly knows Burroughs’ Tarzan well and displays some level of personal interest, seeming to decry how Tarzan tales were sometimes presented in less than high-quality venues. Tarzan, it seems, captures the imagination and stays in the memory of even those who intellectually object to the character.

Footnotes:

1. Published in the Summer 1981 issue (Vol XV, Issue 1), pp 39-45. Nesteby had also authored the article, “The Tenuous Vine of Tarzan of the Apes,” in the Spring 1980 issue of the Journal of Popular Culture (Vol XIII, Issue 3), pp 483-7, concerning the precedence for the idea of Tarzan of the Apes. At the time, Nesteby was Lecturer in British and American Literature at Sana’a University, founded in 1970 in what is now the capital of the Republic of Yemen; it remains the primary university in that country.

2. Eli Eshed, a researcher of Israeli popular culture who has written extensively on the popularity of Tarzan in Palestine and Israel, contradicts this entry on Dhaher. Eshed has reported that Dhaher actually wrote the Beirut, Lebanon prose series and not the Damascus, Syria stories. Instead, Eshed identified Rabki Camal as the author of the Damascus series. In the 1960s Camal was a Syrian announcer on the Voice of Damascus, broadcast in Hebrew, presenting “savage propaganda against Israel.” Camal learned Hebrew in Jerusalem in his youth during the pre-Israel period, and there met members of the Canaanite movement, including Yesayau Levit. Levit would later write Tarzan stories for the Israeli publisher Karnaf. So both Camal and Levit wrote Tarzan stories to supplement their incomes, though with decidedly different slants in the character. (http://www.erbzine.com/mag9/0991.com)

3. Nesteby refers (p 43) to a Reuters article, “Third World Looks for a New Screen Image,” which appeared on p 6 of the 30 November 1978 issue of the Saudi Gazette. This article mentions “colored colorlisation” as a term used by a Hamadi Essid of Tunisia, who claimed that, because of this phenomenon, “the bedouin or the black finds it easier to identify with John Wayne than an Arab or a black whom he resembles.”

This article was published in issue #84 (New Series) of “The Burroughs Bulletin” (Fall 2010).

© 2010 Henry G. Franke III

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Color # 64

TARZAN THE ARAB

by Eli Eshed

At the same time that stories appeared in which Tarzan was killing Egyptian agents and Saudi slavers and Arabs in general, at every possible place in Africa, there were , similar unauthorized series in Arabic lands Syria and Lebanon and in which Tarzan's foes were Jewish . In Arabic lands Tarzan was as popular as he was in Israel. The first original Tarzan stories appeared as illustrated serials in Lebanon back at the '30s, just at the same time when the Efroni stories appeared at Palestine. Similar stories later appeared in Beirut in at least 2 more Tarzan series, one of them of comics stories from which there appeared at least 13 issues, and at least 16 issues of a second of set of stories (two stories in each issue) written by Faris Daher a professor in the academy of sciences in Beirut . At Damascus there appeared another series with at least 20 issues. The writer is particularly interesting

. His name was Rabki Camal and he was know to Israeli radio listeners at the '60s as the Syrian announcer on the Voice of Damascus, which was in Hebrew. He was well known for his savage propaganda against Israel . In his youth Camal learned Hebrew in Jerusalem, and it was there he met (before the creation of Israel) the people of the Canaanite Movement in whose ideas he was interested for a time, attending some of their meetings. He had met several of the people who would later write Tarzan stories for Karnaf, such Yesayau Levit. By some strange coincidence, when Camal become the voice of Damascus expert for Israel affairs because of his knowledge of Hebrew, Levit served as as the Israeli army and radio expert for Arabic affairs because of his expertise in Arabic. And both of then wrote Tarzan stories to supplement their incomes . It is likely that Camal the expert for Israeli affairs knew very well the Israeli Tarzan and perhaps read some of them. It is possible that he wrote his Tarzan stories as a counter propaganda to the Israeli stories in which Tarzan helps Zionism . In those stories Tarzan was presented as fighting the evil Jews and their attempt to achieve world domination, and helps the Palestinians. Needless to say this is all without the knowledge of Burroughs estate as well . Those stories were very successful and were bought all over the Arab world from Egypt to Yemen, giving the Arab readers the good patriotic feeling that Tarzan is on their side against Israel . All That sucsess didn't helped Camal though, who was accused in one of the Syrian political upheavals as being "pro Israeli" and was put to death .

See more about Tarzan in the middle east

Tarzan in the holly land