ארכיון תג: תנ"ך

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

  
 

 

הופיע בכתב העת למורים לתנ"ך :על הפרק גליון 17 ,פברואר 2000.

לרגל חג השבועות חג התנ"ך :חלק ב' של הסקירה על התנ"ך בקומיקס ,והפעם בקומיקס הנכתב בשפת התנ"ך בעברית .אלא  שדווקא בשפת התנ"ך יש מעט מאוד קומיקס שעוסק בצורה כלשהי בסיפורי התנ"ך .

חלק א: סופרמן פוגש את שימשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי.

כידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי הספר הפופולארי ביותר התנ"ך כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנדט ,  וגם אמנים יהודיים שונים איירו לאורך הדורות את סיפורי התנ"ך למרות האיסור בעשרת הדיברות ש"לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

ציור פרסקי תנ"כי מדורה אורופוס ,בית כנסת עתיק בסוריה,המאה השלישית לספירה.

 זאת  עוד מהמאה השלישית לספירה ששם התגלו איורים של סיפורים תנכיים על קירות בית כנסת בדורה אורופוס שבסוריה ואילך , דרך כתבי יד מאוירים שונים של התנ"ך ושל ההגדה ועד ציירים יהודים מודרניים כמו מארק שאגאל . ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם גם התנ"ך מקום מרכזי .

מדיום הסיפורים המצויירים הוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים .

ובמשך השנים שימש התנ"ך גם כנושא לסיפורי קומיקס בחו"ל בארה"ב ובבריטניה. 
ניתן היה להניח שהתנ"ך ישמש כנושא השראה מקביל ואף  חשוב יותר  גם בקומיקס הישראלי . אך לא כך הוא המצב.
הקומיקס הישראלי היה מאז ומתמיד צורת אמנות שנחשבה לנחותה ומפגרת מעצם מהותה ו"הוגלתה " במשך שנים רבות לעמודים האחרונים של עיתוני הילדים שם התמקדו נושאי הסיפורים לרוב בסיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים , ורק לעתים רחוקות יחסית יצרו אמנים ישראליים סיפורי קומיקס על נושאים היסטוריים ולא כל שכן תנכיים . 

רק  פה ושם הופיעו גם סיפורי קומיקס כאלה ומהם בעלי איכות טובה למדי .

 

סיפור הקומיקס התנכי המקורי הראשון בשפה העברית היה " גם אמנון במתנדבים : ספור על גבורת נער עברי בתקופת השופטים " שנכתב בידי יעקב אשמן יוצרו של לוחם הפמ"ח בעל כוחות העל "גידי גזר" ואוייר בידי הקריקטוריסט הידוע דוש  והופיע בשבועון " הארץ שלנו "ב1954-. סיפור זה שהיה אחד מסיפורי קומיקס ההרפתקאות הראשונים שהופיעו בשפה העברית תיאר את הרפתקאותיו של נער עברי וידידו המבוגר בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים , שמרגלים בעיר הכנענית חצור, לומדים שם את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל של כוחותיו של המצביא הכנעני סיסרא וכך תורמים לניצחון שבטי   ישראל . סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים .

אבל ככל הנראה סיפור זה לא זכה להצלחה מרובה בקרב קהל קוראי " הארץ שלנו" שכן הוא נישאר יחיד במינו בהיסטוריה הארוכה של הארץ שלנו ולא הופיעו חוץ ממנו קומיקסים תנכיים ( אם כי הופיעו מספר מצומצם של קומיקסים היסטוריים על תקופת בר כוכבא) בכל אופן  הפריע לכותב מאמר מאוחר על תולדות הקומיקס הישראלי לתקוף סיפור זה על "לאומנותו".

 
 

במשך תקופה ארוכה לאחר מכן לא הופיעו סיפורי קומיקס תנכיים בשפה העברית פרט לסיפור מתורגם  של האמן הבריטי פראנק בלאמי  על דוד המלך שהופיע ב-1959  במגזין הקומיקס  קצר ימים " פם פם " וזה נקטע באמצעו עם סגירת כתב העת .

רק ב-1967 הופיע סיפור קומיקס תנכי נוסף היה זה " רות ובועז" מאת "ארנונה" ( ארנונה  גדות סופרת ילדים פורייה של התקופה ,מחברת סדרות ידועות כמו "פופיק ו"עופר ועופריקו ")  ו"אשר" ( אשר   דיקשטיין אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של התקופה )שהופיע בגליונות מספרי 46-47 של  שבועון קומיקס בשם בוקי " שהוקדש רובו ככולו לעלילותיהם של "סופר גיבורים" כמו סופרמן ופלאש גורדון  וגם של האל הפגאני הסקאנדינבי "תור " שנקרא בתרגום העברי בשם " רשף" .  כך שהסיפור התנכי על רות ובועז נראה מעט כלא במקומו , אך עדיין היה זה עיבוד נאמן  ונעים לקריאה  של הסיפור התנכי ב"מגילת רות ". אך כנראה גם הוא לא זכה לחיבה רבה בקרב  קוראי "בוקי " שכן גם שם  לא הופיעו  יותר קומיקסים תנכיים.
השבועון " " דבר לילדים פירסם ב1972 מעין קומיקס תנכי גבולי בשם "גיבורי מרד  החשמונאים" שאותו כתב וצייר יקי קאופמן ועסק בעלילותיהם של שני נערים אמיצים ממודיעין שעוזרים ליהודה המכבי לכבוש את ירושלים. גם סיפור זה לא זכה לפופולריות  כלשהי שכן לא היה לו כל המשך או סיפור נוסף מסוגו ב"דבר לילדים " וקאופמן עבר לצייר את עלילותיה של דמות היסטורית או יותר נכון פריהיסטורית אחרת -," דומבי  האדם הקדמון " שזכה להצלחה גדולה לעין ערוך מאשר גיבוריו החשמונאים .
צעד גדול מכיוון סיפורי תנ"ך מאוייר לסיפורי קומיקס של ממש התבצע בשנות השמונים כאשר פורסמה סדרה של ספרים שהתבססו על סיפורי התנ"ך בשם  " התנ"ך שלי בתמונות " שבה סיפורי התנ"ך הוצגו בצורה שגבלה בקומיקס עם תמונה  לכל פסוק והיה חסר רק בלון של דיאלוג כדי להפוך את הסיפורים לקומיקסים אמיתיים.
בסידרה זאת שיצאה בהוצאת רביבים בעריכת אוריאל אופק ,היו 48 כרכים ( כולל ספרים שהתבססו על הספרים החיצוניים , יהודית ,טוביה וספרי החשמונאים ) והיא הייתה ללא  ספק צעד גדול מאוד לכיוון הקומיקס בהשוואה למהדורות מאוירות קודמות של סיפורי  התנ"ך הקודמים שבהם היה דגש גדול יותר על הטקסט לעומת הציורים , ויתכן שהיא מראה את הכיוון לעתיד של הצגת סיפורי תנ"ך לילדים ..
הסופר הידוע פוצ'ו ( ישראל ויסלר ) שהרבה לשלוח את ידו גם בכתיבת קומיקס פירסם גם הוא סיפורי קומיקס תנכים משלו שאותם איירה יפה טלרק : "שמח בתיבת נח" שהופיע במוסף "ידיעות אחרונות לילדים , ב-1982 על עלילותיהם המבדחות של נח ובניו בתיבה. ו"עלילות אסטי ומוטי :פירוש אישי למגילת אסתר" שגם הוא הופיע ב" ידיעות אחרונות לילדים" ב- 1983. וכמובן הציג את מגילת אסתר באור הומוריסטי .

אך היה זה במסגרת כתב עת למבוגרים ששם הופיע גרסת הקומיקס החשובה ביותר בשפה העברית לתנ"ך. הייתה זאת יצירתם של הסטיריקן אפריים סידון  והצייר  אבנר אברהמי " התנ"ך : 954 פרקים " או כפי שנקרא בספרים שבהם כונסה " לחיות מהתנ"ך". קומיקס זה שהופיע במקורו בכתב העת הפוליטי " כותרת ראשית " היה סידרה סטירית פרודית על התנ"ך שניסה להציג את אירועי התנ"ך כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין ( גישה לא שונה לחלוטין מזאת של הדרשנים לאורך הדורות ) . הסדרה הייתה
אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר היגיעה רק עד לאמצע ספר שופטיםלתקופתו של יאיר הגילעדי כתוצאה מסגירת כתב העת ( ובכרכים שכונסו ממנה היגיעו רק עד סוף ספר דברים ) וחבל . אם כי אין ספק שהיה בסדרה זאת הרבה מאוד כדי לעורר את זעמם של החוגים הדתיים הרי היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנכיים.

סידון המשיך מאז בתיאור הומוריסטי של ימי התנ"ך במדיומים שונים .כסדרה קומית הומוריסטית בשם "חצי המנשה" שבה המשיך את קו העלילה שהופסק ב"התנ"ך עכשיו " לימי שמשון הגיבור ובשנים האחרונות בסדרת ספרים לילדים בשם "התנ"ך בחרוזים " שבה היגיע עד כה לימי השופטים.

מספר הקומיקסים התנכיים שנוצר מאז הוא מצומצם ביותר.  בשבועון לילדים "כולנו הופיע ב1991 סיפור תנכי נדיר ביותר בשם "ימי אנטיקוקוס " אותו כתב וצייר שרון פרי שהיה קומיקס סטירי פרודי בסיגנון "לחיות מהתנ"ך " ( אם כי מרוכך יותר ) על יעקב ובניו. 

סידרת קומיקס תנכית לילדים  הייתה סידרת " בעיקבות סוד  החגים" סדרת ספרים מצוינת על חגי ישראל שבה שולבו ביחד סיפור קומיקס על נושא סיפור החג במשולב עם הסברים על החג מאת מומחים שונים . הקומיקס נוצר בידי הקומיקסאי הישראלי המפורסם והפורה ביותר כיום אורי פינק שהתפרסם הודות לסידרת הקומיקס שלו זבנג ( שמאז הפכה גם לסידרת טלביזיה מצליחה) על חבורת תלמידי בית ספר מוזרים … . הספר הראשון בסידרה היה בעקבות סוד המגילה (1992) שעסק במגילת אסתר ובחג הפורים . פינק יצר עבור ספר זה סיפור מבדח ביותר על
אירועי מגילת אסתר. ( פינק צייר גם פרודיה על אירועי מגילת אסתר שבהם דמויות  חבורת "זבנג " שלו הופיעו כדמויות מהמגילה " בסיפור שנקרא בשם "זבנגילת אסתר "  והופיע בספרו זבנג 7 

 

 

קטע מתוך "בעקבות סוד ההגדה"מאת אורי פינק.

הצלחת הספר הביאה לספר שני בסדרה בעקבות סוד פסח (1993)  ספר זה התבסס הפעם על אירועי חג הפסח . אך הפעם היה הסיפור פרוע אף יותר מהספר  הראשון .פינק יצר עבורו מעין סיפור מדעי בדיוני על בלש כנעני הנוסע בזמן ונאבק  בחבורת נוסעים בזמן מרושעים בתקופת האבות ובעיקר בתקופת יציאת מצרים כנגד נסיונם
לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את יציאת מצרים ושילב כל עמוד של סיפור הקומיקס  בעמודי ההגדה , והתוצאה שלוותה בהסברים מלומדים שונים על משמעות ההגדה  הייתה סוריאליסטית למדי…. ואולי דווקא בגלל זה .ספר זה זכה גם הוא להצלחה רבה  אף יותר מהכרך הראשון בסדרה והוא נמכר עד היום בהצלחה גדולה בכל פעם שמגיע  חג הפסח .

בסדרה זאת אמור היה להיות ספר שלישי שיעסוק באירועי חג החנוכה ומרד החשמונאים  אך חילוקי דעות בין פינק ושותפיו בשאלה אם להכניס את סיפור "חנה ושבעת בניה "  לקומיקס או לא ( פינק חש שזהו סיפור רציני מידי לסיפורים הקלילים שאותם העדיף  לכתוב ולצייר) מנעו את הופעתו והסדרה היגיעה לסיומה וחבל מאוד . היא היגישה  סיפורי קומיקס מבדחים על נושאים תנכיים שמהם גם ילדים ששנאו תנ"ך יכלו ליהנות .

מכיוון שכיום הקומיקס נעשה נפוץ ביותר גם בכתבי עת לילדים חרדיים אין זה פלא שגם שם ניתן מידי פעם למצוא קומיקסים תנכיים כמו בחוברת חרדית בשם "הרפתקאותיו  של מוטי והגולם" (תרגום של סדרת קומיקס אמריקנית של חסידי חב"ד בשם "הרפתקאות מנדי והגולם" שם נמצא הסיפור "אברהם נלחם ומציל" סיפור קומי על מאבקם של  אברהם ואליעזר בצבאות ארמפל ועמיתיו המלכים , סיפור שלמרות יראת השמיים  שבו הוא גרוע ביותר מבחינת כתיבתו וציוריו..

אך השימוש בנושאים תנכיים בקומיקס הישראלי היה ונשאר נדיר למדי. ישנם רק שני יוצאי דופן לכלל זה .

האחת מהם היא סדרת קומיקס היוצאת באנגלית דווקא בעיתון היומי "ג'רוזלם פוסט "  סידרה בשםDRY BONES (עצמות יבשות ) מאת יעקב קירצ'ן ,סידרה שכבר שמה מרמז על מקור תנכי חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל . וכך בדומה לסדרה של אפרים  סידון DRY BONES עוסקת בסאטירה על אירועי היום בישראל והיא עושה זאת  לעתים קרובות תוך שימוש בסיטואציות ובדמויות תנכיות.

 אחת הדמויות הקבועות  בסדרה היא של המלך שלמה שלמרות המסורת על חכמתו המזהירה הרי כאן הוא  מייצג את הטמטום וחוסר האחריות של כל מנהיגות באשר היא והמנהיגות הישראלית בפרט .שלמה מתואר בקומיקס כמרוכז בעצמו ,וכרודני ואין דבר שהוא נהנה ממנו יותר  מאשר להוסיף עוד מסים על נתיניו שכבר נאנקים מעול המסים והבירוקרטיה שלו .לצידו מופיע בקומיקס יועצו הנכנע והחנפן המייצג את הפעיל המפלגתי בבגדים תנכיים. לעתים קרובות מופיעים בקומיקס גם דמויות תנכיות אחרות כמו אברהם ,משה  והמרגלים ואחרים , אך שלמה נשאר כדמות קבועה ומרכזית בקומיקס לצד הדמויות בנות  ימינו , ומייצג את העל זמניות של התנ"ך ורלבנטיות שלו לבעיות המציקות ביותר גם היום בדיוק כפי שעשו אפרים סידון ורבים אחרים בסיפורי קומיקס תנכי .

 

יוצא הדופן השני הוא אמן הקומיקס הדתי שי צ'רקה שהוא אחד הקומיקסאים הישראליים המוכשרים ביותר כיום. צ'רקה שהושפע מאוד מסידרת הקומיקס הצרפתית ההומוריסטית "אסטריקס" על ימי יוליוס קיסר מרבה לפרסם קומיקסים הומוריסטיים משלו על תקופות קדומות בתולדות ישראל. במגזין לילדים דתיים "אותיות " פירסם סידרה על הרפתקאותיו הפנטסטיות של האמורא הקדום והגוזמאי רבא בר בר חנא , אך הוא התפרסם במיוחד קומיקס המציג את המשנה בצורת סיפורים מבדחים על עלילותיו של בבא היהודי הקדמון הקטן והלא יוצלח מתקופת המשנה.
צ'רקה  חזר לתקופות קדומות מעט יותר כאשר יצר  ב"אותיות" בשנת 1987 סיפור בשם "יוני המכבי הקטן " על  עלילות נער במודיעין שמסוגל לדבר עם בעלי חיים ועוזר למכבים במרד נגד החשמונאים  כאשר בקרב בית חורון הוא שולח צבא עכברים שמבהיל את פילי היוונים ומביא לתבוסתם.

צ'רקה כתב לסיפור זה סיפור המשך "יוני וכד השמן " ב1988 שבו יוני  עוזר לטהר את בית המקדש מהחיילים היווניים בעזרת בעלי חיים שונים כמו עטלפים ולבסוף מוצא בו את כד השמן היחיד ששרד בו.
הוא המשיך ופירסם ב"אותיות "  ב-1996 גם את "מבית לבית ":קומיקס היסטורי שתאר בצורה הומוריסטית את תולדות עם ישראל מאז ימי חורבן בית ראשון וכלה בחורבן בית שני. חלקיו הראשונים של קומיקס זה היו כמובן תנכיים. ולמרות ההומור שנמצא בקומיקס זה בשפע נקודת המבט שלו היא מסורתית קיצונית ,ולמעשה ההפך הגמור מזו המוצגת במקבילו החילוני "לחיות מהתנ"ך ".

בבא - האיש וההגדה - הגדה של פסח
. ב1999 פירסם צ'רקה הגדה לפסח בשם  בבא האיש וההגדה"ההגדה על פי בבא" שגם בה כיכב גיבורו קטן הקומה כאחד מיוצאי מצרים. ובשנת 2001 פירסם את ה"מאגנום אופוס " שלו עד היום "מסע הציד של בבא " סיפור אפי הומוריסטי שבו יוצא בבא בעקבות החיות הדמיוניות השונות המוזכרות בנשנה ובתלמוד כמו הלויתן והשמיר ( שאותו צייר צ'רקה כמו יצחק שמיר).
.בנוסף פירסם צ'רקה ב"עיתון ערוץ הילדים" לצד כמה סיפורים מיתולוגיים לא טיפוסיים על דמויות כמו תזאוס והמינותאור גם את "אגדה של ילד : עלילותיו המסעירות של דוד המלך . ממס' 24. סיפור בהמשכים על עלילות דוד המלך בילדותו. אך נראה שהסיפור לא זכה להצלחה רבה בקרב קוראי המגזין שהעדיפו את עלילותיו של "אדי בלגן" גיבורו הכמו אמריקני המודרני של עמיתו של צ'רקה, נמרוד רשף והסיפור נקטע לאחר זמן קצר.

להצלחה רבה  מעט יותר זכתה סדרה של צ'רקה שאותה פרסם במגזין הקבוע שלו "אותיות "  ולאחר מכן כאלבום על עלילות יהוצפן בלש בתקופות תנכיות שונות בהרפתקאותיהם של יהוצפן, הבלש נמוך הקומה, ודב, עוזרו גדול המימדים והנאמן החוקרים 'תעלומות' בתקופות שונות של התנ"ך;() החל מכיבוש יריחו שביהושע, דרך המלכת יואש שבספר מלכים ועד לקורותיו של יונה הנביא.. כאשר על הקוראים הצעירים לזהות באיזה תקופה מדובר ומיהם האישים התנכיים המופיעים… בסדרה זאת צ'רקה נמנע במכוון שלא לצייר דמויות תנכיות ידועות כמו דוד כדי שלא לפגוע בקדושתן וכדי לא לכפות עת עצמו על דמיון הקוראים. פרקי הסיפור קובצו לספר בשם 'יהוצפן א". אך הקהל הצביע ברגליו כנגד סדרה זאת ו"אותיות" חזר לפרסם את עלילות בבא..

אלא שהפעם צבר צ'רקה את האומץ הנוסף לשלב את בבא בעלילות התנ"ך. בסיפורים שקובצו בספרו "נניח ש.." הכניס צ'רקה את "בבא" שעד כה מוקם אך ורק  בימי המשנה ו/או התלמוד היישר לתקופות תנ"ך שונות בתור דמויות תנכיות שונות ומשונות כולל בתור דוד המלך .
נראה שהרתיעה מציור פניהם של דמויות תנ"ך שונות פגה ,עובדה הוא כעת מתאר אותם בדרך כלל בתור בבה.

 
 

התנ"ך חדר לאחרונה גם לקומיקס החרדי ודווקא לסיפור מסע בזמן בשם "הרפתקה בצל הפירמידות " שכתבה חגית גולדברג ואייר יעקב שפירא  על שני נערים שחוזרים בזמן לימי משה רבינו ויציאת מצרים.
ולאחרונה פורסמה בסדרת "הגולם "באתר וינט מאת אורי פינק וכותב שורות אלו סיפור שבו גיבור העל הגולם נוסע בזמן לימי משה רבנו ופוגש אותו ,סיפור שיש בו כמה הערות סטיריות על ההווה

מה צופן העתיד לקומיקס התנכי ? יש לקוות שעם התפתחות הקומיקס בארץ נזכה  לראות גם שימוש רב ויצירתי יותר בנושאים תנכיים . אמן הקומיקס הידוע  החי בארץ מיכאל נצר שפרסם סיפורי קומיקס רבים בחו"ל לצד סידרת קומיקס עברית  מקורית " אורי און " על עלילות "סופר גיבור " ישראלי , הצהיר ששאיפתו היא לעבד  את התנ"ך לסדרה של סיפורי קומיקס , יש לקוות ששאיפה זאת תתממש וכך התנ"ך  יהפוך לנגיש יותר לבני הדור הצעיר שרבים מהם הם חובבי קומיקס מושבעים ודומה  שההתמודדות עם התנ"ך קשה עליהם היום יותר מאשר אי פעם.
האז האם נראה בעתיד גל ענק של קומיקס תנ"כי בשפת התנ"ך כמו זה שמתחיל להסתמן בימים אלו בארה"ב , יכול להיות שכן אבל כרגיל באיחור אופנתי ובעקבות ארץ האם התרבותית שלנו ארה"ב .

נספח : סיפור קומיקס מיקראי הגולם פוגש את משה רבנו.מאת אורי פינק ואלי אשד.הופיע באתר YNET

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ביבליגרפיה
טרטקובר ד' (יולי, 1988). "מגידי גזר לדודו גבע: זכרונות אישיים על קומיקס ישראלי ישן", בתוך משקפיים, 4, עמ' 8-29.

על התנ"ך בקומיקס העולמי :

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור : התנ"ך בקומיקס העולמי
יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס

על תולדות הקומיקס העברי
מיואב בן חלב ועד סברא מאן
מסברא מאן ועד בבא

סיפורי קומיקס לחג חנוכה

קומיקס חרדי
סופרמן והבעיה היהודית

הגולם פוגש את משה רבנו

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי

[SuperFriends7p6.jpg]

הופיע בכתב העת למורים לתנ"ך "על הפרק

חלק ב של כתבה זאת : הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

חג השבועות הוא גם חג התנ"ך והוא קשור באופן מיוחד ברות אם משפחתו של המלך דוד ,המפורסם שהפך לגיבור של יצירות ספרות ודרמה רבות וסרטי קולנוע ובזמן האחרון גם עם יצירות קומיקס .
אז לרגל חג השבועות נסקור את הז'אנר של הקומיקס התנ"כי .

במאמר זה אסקור את הגלגולים השונים שאותם עבר התנ"ך במדיום הקומיקס

Bible Illustrated Old Testament Part 1  (#1)

מדיום הסיפורים המצויירים שהוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר  כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים .
כידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי התנ"ך כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים מפורסמים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנט , ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם גם התנ"ך מקום מרכזי .
רושם זה התחזק מאחר שבקרב תעשיית חוברות הקומיקס בארה"ב נטלו היהודים מקום מרכזי אף יותר מאשר היה להם בקרב תעשיית הסרטים בהוליווד. היו אלה יהודים  שיצרו את הז'אנר המרכזי של חוברות הקומיקס , ז'אנר ה"סופר גיבורים " ויצרו את דמויות הקומיקס המפורסמות ביותר כמו סופרמן וספיידר מאן , והיו אלה יהודים שיצרו וניהלו במשך עשרות בשנות את חברות הקומיקס החשובות ביותר : די סי ומרוול.

 

Bible Illustrated Old Testament Part 2  (#2)

סיפור כתונת הפסים של יוסף בגרסת קומיקס

אך למרות ( ואולי בגלל ? ) הדומיננטיות הזאת של היהודים בתעשייה , קומיקס המבוסס על סיפורי תנ"ך מעולם לא היה נפוץ או פופולארי במיוחד.

אך סיפורים מאין אלה היו קיימים פה ושם. ואחד הניסיונות הראשונים בכיוון זה נעשה בידי האיש שיצר את רעיון
חוברות הקומיקס,היזם היהודי מקס גיינס.

 ב-1942 הוא החל לפרסם את סידרת הקומיקס PICTURE STORIES FROM THE BIBLE  והבטיח בפרסומות " סיפורים מרתקים ומזעזעים על דניאל ,שלמה , שמשון ודוד" .אבל  אז נשמעו טענות מקרב חוגים דתיים שמרניים שגרסת הקומיקס שלו לסיפורי התנ"ך היא  יותר מדי " מזעזעת " והוא נאלץ לרכך את הסיפורים וכך העטיפה של חוברת מס' 2 בסדרה שתיארה את דוד עורף את ראשו של גוליית הוחלפה בעטיפה "שקטה " יותר של " יוסף המקבל את פני אביו יעקב "..
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 Picture Stories from the Bible Comics # 1 New Testament Edition DC Comics 1944
 

גינס למד את לקחו מכאן והקים ועד של יועצים שכללו נציגים מכל בני הדתות החשובות שתפקידם היה לפקח על סיפורי הקומיקס התנכיים שלו שיישארו בתחומי  ה"טעם הטוב"

 למרות זאת ( ואולי בגלל זאת ?) הסדרה הוכיחה את עצמה כהצלחה גדולה ועותקיה נמכרו במיליוני עותקים ולבסוף יצאו במהדורה כרוכה.

ואז נפטר מקס  גיינס באופן פתאומי . ההוצאה עברה לידיו של בנו ,ויליאם גיינס שהחליט שעדיף להחליף את סיפורי התנ"ך במגזינים מסוגים אחרים של סיפורי מדע בדיוני  ושל סיפורי אימה מזעזעים ( ומעולים ) . אלו  אם כי היו רבי מכר היו גם  מזעזעים במיוחד עבור אותה תקופה  ועוררו סערת רוחות ולצנזורה על עולם הקומיקס בארה"ב , וגיינס הבן נאלץ לעבור לתחום אחר עם מגזין ההומור הסטירי "מאד"  שעסק בריסוק "פרות קדושות " מכל סוג ומין.הדברים הרחוקים ביותר שניתן להעלות על הדעת מסיפורי תנ"ך .  

 

Tales From The Great Book #1 - Comic Book Cover

 סיפורי התנ"ך הופיעו  גם בצורת "רצועות קומיקס " בעיתונים האמריקניים בסדרה בשם 

TALES FROM THE GREAT BOOK  שהופיעה במשך 18 שנה בין 1954 ו1972  וצוירה בידי האמן ג'ון לטי . סיפורי התנ"ך הופיעו במסגרת סדרה זאת בהמשכים , אם כי לא לפי סדרם הכרונולוגי , תוך שימת דגש על הדרמה הויזואלית שלהם יותר מאשר על נושאיהם הדתיים בדומה לסרטים ההוליבודיים  הגרנדיוזיים  בסגנון "עשרת הדיברות " ו"שמשון ודלילה " מהם הושפעה סידרה זאת .

[y.jpg]

קטעים מסיפור דניאל מאת ג'ון לטי.

אבל בכך הסתכמו פחות או יותר עיבודי התנ"ך לקומיקס למשך עשרות שנים.

Tales From The Great Book #2 - Comic Book Cover

Tales From The Great Book #3 - Comic Book Cover

Tales From The Great Book #4 - Comic Book Cover
קומיקס תנ"כי באנגליה

 

דוד המלך בסיפור קומיקס מתורגם לעברית של פרנק בלאמי במגזין משנות החמישים "פם-פם.

Classic Bible Stories: David the Shepherd King/St Paul the Great Adventurer

גם באנגליה הופיעו עיבודים חשובים של קומיקס לסיפורי התנ"ך בכתב העת לילדיםEAGLE  מגזין קומיקס שהתפרסם בעיקר בסיפורי המדע הבדיוני שפרסם  בסידרת "דן דאר"  על עלילות איש חלל בריטי נועז בחלל החיצו . אבל המגזין  נוצר במקורו בידי הכומר מרקוס מוריס כדי לספק סיפורים בעלי מסר דתי. וכך ניתן היה למצוא בין דפיו גם סיפורי קומיקס בהמשכים על סיפורי הברית החדשה על חיי ישו ופאולוס שניכתבו בידי עורך המגזין וצויירו בידי הצייר הידוע  ביותר שלו פרנק המפסון לצד סיפורים ביוגרפיים על חיי אישים מודרניים כמו וינסטון צ'רצ'יל והגנראל מונטוגמרי המנצח בקרב אל עלמיין במלחמת העולם השנייה .

[david2.jpg]

 [david4.jpg]

 

 [COMICSwDavidnov58.jpg]

The Shepherd King Comic Art

The Shepherd King by Frank Bellamy Comic Art

דוד המלך מאת פרנק בלאמי.

ולצד סיפורים אלו פורסם  סיפור קומיקס תנכי מצוין שפורסם ב1958 בשם " המלך הרועה "
על חיי המלך דוד .סיפור זה שאויר בידי אחד מאמני הקומיקס הבריטיים  הידועים ביותר של בריטניה  ,פראנק בלאמי הופיע במשך 31 שבועות בין ה13 בספטמבר 1958 ובין 11 באפריל 1959. -1 “vkl “” "המלך הרועה" זכה להצלחה ופרסום כה רב עד שאף תורגם לעברית זמן  קצר לאחר הופעתו באנגליה במגזין קומיקס  בשם "פם פם " שפורסם בישראל ב-1959.

דוד וכף הקלע מאת בלאמי.

דוד הורג את גולית מאת בלאמי.

אך מגזין קומיקס זה היה קצר  ימים ופסק לאחר כעשרה גיליונות כך שהסיפור על דוד נקטע בדיוק בשלב שבו הוא מתכונן למאבקו בענק גוליית.משאיר חלק מהקוראים מתוחים לדעת מה עלו בגורלו של הנער הנאה במעבקו כנגד הענק האכזרי . 

דוד והמלך שאול .מאת בלאמי .

מאז הופיעו  עוד עיבודים רבים ומגוונים לסיפורי התנ"ך בשלל מהדורות והוצאות ( רובן  דתיות )

מהן בידי אמני קומיקס ידועים כמו ג'ו קוברט ונסטור רודנדו שציירו עבור  חברת די סי קומיקס  ב1976 חוברת גדולה בשם STORIES FROM THE BIBLE עם סיפורים שנעו מבריאת העולם ועד חורבן סדום ועמורה. בעיבוד זה כמו בעיבודים רבים אחרים  של התנ"ך לקומיקס ( וכמו בעיבודים של התנ”ך למדיומים אחרים ) "רוככו" סיפורי  התנ"ך ועובדו כך שלא יפגעו באף אחד אפילו אם הדבר דרש שתוכנם ישונה..נראה  שהמטרה הייתה לעבד בסופו של דבר את כל סיפורי התנ"ך. אך הפרויקט לא זכה להצלחה  והופסק לאחר חוברת אחרת בלבדונשאר ניסוי יחיד במינו בתחום עיבוד סיפור התנ"ך עבור חברה זאת .
. מאז לא ניסו חברות הקומיקס הגדולות בארה"ב  לעבד יותר את סיפורי התנ"ך והשאירו את התחום בידיהם של חברות  נוצריות פונדמנטליסטיות שונות .

 

מלחמות האלים

אך אם כי מעולם לא היה מחסור בעיבודים ישירים של סיפורי התנ"ך  הרי שהייתה הימנעות ברורה בתעשיית הקומיקס להציג דמויות מסיפורי התנ"ך  ואת התקופה בכלל בסיפורים מקוריים יותר כפי שהיה המצב עם המיתולוגיות השונות ובראשן היוונית והסקנדינבית .

בתעשיית הקומיקס האמריקנית שכאמור נשלטה ורבים  מסיפוריה נכתבו בידי יהודים אנו יכולים למצוא דמויות חשובות רבות שמקור השראתם  הוא מיתולוגיות אליליות שונות כמו "וונדר וומאן " (אשת חייל)  ) של חברת די. סי שמקור השראתה הוא המיתולוגיה היוונית והאל תור ( שבתרגום עברי מוצלח בכתב העת "בוקי"  בשנות ה-60 נקרא בשם " רשף " על שם אל הברק הכנעני ) של חברת מרוול שמקור  השראתו הוא המיתולוגיה הנורדית כמו גם דמויות מרובות אחרות כמו הרקולס ואחרים  שעשו שימוש רב ומגוון בסיפורי המיתולוגיות השונים ובאלים הפגאניים השונים  המופיעים בהם .
לא זאת בלבד אלא לא פעם הופיעה בסיפורים ( ובעיקר בשנים האחרונות ) ההנחה שאלי כל המיתולוגיות אכן קיימים , זה לצד זה , תפיסה המזכירה במקצת כמה טענות פגאניות קדומות..
דמויות וסיטואציות תנכיות לעומת זאת הן נדירות ביותר ולעתים יצאו מנקודת ההנחה  ( שעורכי המקרא לעולם לא היו יכולים להסכים לה ) שגיבורי המקרא אכן חיו בצוותא  עם האלים הפגאניים. כך למשל דמות הקומיקס הידועה של “קפיטן מארבל “ היה נער שקיבל כוחות על הודות למילה “שאזאם “ ראשי תיבות באנגלית של שלמה וכמה אלים פגניים כמו יופיטר ומרקורי . כפי שהוסבר במיני סידרה משנות ה80

WAR OF THE GODS ׁ (מלחמת האלים ) בהוצאת די. סי , סידרה שתיארה מילחמה בין אלי המיתולוגיות השונות , המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגניים והסכים להתחלק איתם בכוחות העל ( במקרה שלו ,חכמתו ) שאותם סיפק למכשף המצרי שזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו..( מאידך הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך ..).

המפורסם בגיבורי הקומיקס סופרמן פגש יותר מפעם אחת בגיבור המקראי שימשון ובהזדמנויות אחרות פגש ביריבו הפלישתי של דוד ,גלית ,במסגרת מסעותיו בזמן כדי להדגים כי הוא חזק יותר גם מהאנשים החזקים של העבר ,אך ככלל סופרמן פגש לעתים קרובות יותר את הגיבורים הפגניים הרקולס ואטלס ולעתים אף פגש אותםבצוותא עם שמשון ( כפי שאירע בשני סרטים איטלקיים שהפגישו את הגיבורים היוונים הרקולס ואודיסאוס עם שמשון העברי במאבק משותף כנגד הפלישתים! ).

 אך פרט לכך היה השימוש בדמויות מקראיות נדיר ביותר בסיפורי הקומיקס המודרניים .

הספינקס.

יוצא דופן אחד היה המכשף המצרי "הספינקס" שהופיע בסדרות "נובה " וNEW WARRIORS ( הלוחמים החדשים ) של חברת מארוול . הוא היה המכשף המצרי שלחם  עבור פרעה כנגד משה והובס אך כפי שתואר בסיפורים הפך לבן אלמוות . בסידרת  הNEW WARRIORS משנות ה80 הופיע סיפור שהציג עולם אלטרנטיבי שבו הספינקס הביס במאבק המכשפים את משה רבנו וכתוצאה לא הייתה יציאת מצריים ומצריים הפרעונית הפכה לכח השליט בעולם עד המאה ה20……. 
אך כל אלה היו יוצאי דופן שלא העידו על הכלל .

 בתעשיית הקומיקס היו לחצים חזקים  כנגד שימוש בדמויות תנכיות מתוך חשש להרגיז אלמנטים חשובים בקהל הקוראים שנשארו שקטים כל זמן שהקומיקס עסק " רק " במיתולוגיות פגאניות שנראו מאיימות
פחות על אלמנטים אלה. . וכך אפילו בסוף שנות ה80 כאשר דומה היה שסיפורי הקומיקס נכנסו לשלב חדש של בגרות בסיפורים ופירסמו סיפורים שנועדו לקהל מבוגר ומתוחכםיותר ניסה האמן ריק ויץ' לפרסם סיפור בסידרת קומיקס ידועה SWAMP THING ( מפלצת הביצה ) של חברת די סי שבה הגיבור פוגש במסע בזמן את ישו הנוצרי שהוצג בסיפור כמכשף " לבן " הנאבק בכוחות האופל ,ונצלב יחד עימו.
ההוצאה עם כל זה שעד כה התירה לפרסם סיפורים שפגעו בכל הטאבואים האפשריים שהיו קיימים עד אז בקומיקס כמו אלימות ומין אסרה לפרסם סיפור זה מתוך חשש לפגוע בקהל הדתי ולכאורה חיזקה בכך את הטאבו כנגד שימוש בסיטואציות תנכיות בקומיקס. אך כבר בחוברות הבאות של SWAMP THING שנכתבו בידי סופר אחר תואר מסעו של הגיבור בזמן לגן העדן התנכי אל עץ החיים .

Cain & Able.jpg

קין הרוצח הראשון בסדרת "סאנדמאן".

בסידרת הקומיקס החשובה ביותר של שנות ה90 ׁ SANDMAN ( איש החול ) גם היא בהוצאת די סי מאת ניל גאיימן הופיעו הדמויות התנכיות של קין והבל ואמם חווה כדמויות קבועות ( אם כי שונות מאוד מתיאורם בתנ"ך ) לצידו של שליט הגיהינום לוציפר דמויות הקומיקס של קין והבל הופיעו במקורם בסיפורי קומיקס של ההוצאה שנים רבות קודם לכן כמי שמתפקידם היה להציג סיפורי אימים שונים ומעבר לשמם לא היה להם קשר מיוחד למקור התנכי . אמנם היה זה  סופר הקומיקס הידוע אלן מור שהיציג את הדמויות מחדש בסידרת SWAMP THING כגילגול מחודש של הדמויות התנכיות
אך היה זה גאיימן ששם דגש מיוחד על מקור תנכי זה והוסיף עליו את האפיון שעל שתי הדמויות תנכיות
לחיות מחדש את הויכוחים ביניהם ואת הרצח של הבל בידי קין ,לנצח נצחים כחלק מעונשם עונשו שקין על שהיה הרוצח הראשון ועונשו של הבל על שהיה הקורבן הראשון  (!)אם כי הבל לאורך כל גלגוליו יתגלה תמיד כמצליח יותר מקין עד שירצח לבסוף על ידיו… בסיפורים אלה מקום מושבם הקבוע של קין והבל הוא בממלכת החלומות המכונה "ארץ נוד " בניד ראש למקור התנכי .

שימוש זה בדמויות התנכיות הראה שהטאבו על השימוש בדמויות התנכיות בכל זאת התערער מעט, ולא הייתה כעת שום מניעה להראותם בסיפורי SANDMAN כקיימים לצידם של צבא שלם של אלים ממיתולוגיות שונות כמו גם לצידם של מלאכי גן העדן ושדי הגיהינום היהודי -נוצרי, במה שנראה כדוגמה האולטימטיבית של הסינקרטיזם הקיים בקומיקס , הרצון להראות שהאלים והיצורים המיתיים של כל התרבויות קיימים  כולם זה לצד זה ובכלל זה הדמויות התנכיות …..

 

 
 ניל גאיימן  כותב ה"סאנדמאן " השתתף ביחד עם אלן מור  גם בכתיבת אנתולוגיה של סיפורי קומיקס שנלקחו
מהתנ"ך בשם  OUTRAGEOUS TALES FROM THE OLD TESTAMENT"(_ספורים מזעזעים מהתנ"ך " (ׁ(1987) שהיציגו סיפורים שונים מהתנ"ך כמו הריגת חבורת ילדים בידי דובים בפקודת הנביא אלישע ותיאור גראפי ביותר של החוקים האכזריים ביותר המוצגים בספר ויקרא כמו סקילת סוטים וכו' בצורה שנועדה לזעזע את הקוראים וכמובן גם ספר זה גרם לשערורייה בקרב חוגים שמרניים . באנגליה וגם בשוודיה הן קבוצות נוצריות והן קבוצות שהתנגדו לפורנוגרפיה ניסו לאסור את הפצת הספר ,בראש ובראשונה בגלל סיפור פורנוגרפי במיחד שהוצג בו סיפור הפילגש מגבעה מספר שופטים שמתאר מעשה אונס קבוצתי .הסיפור התנ"כי דווקא הוצג באופן נאמן מאוד למקור התנ"כי ואולי זה היה מקור הזעם.

קומיקס תנכי מוסלמי

עד כמה רגיש הוא נושא הצגתם של כתבי קודש בקומיקס אפשר ללמוד מפרשת  עיבוד הקוראן לקומיקס בידי התוניסאי יוסוף סאדיק ( המעבד ) וחבורה של אמנים צרפתיים שציירו את הטקסטים הסיפוריים בקוראן . האיסלאם כמובן רגיש מאוד לנושא ההצגה האומנותית של דמויות אנוש ויש בו איסור ( אם כי לא בכל עמי האיסלאם ) של תיאור דמותו של הנביא מוחמד. וכך אין זה פלא שאלבום הקומיקס של סאדיק ( שהופיע גם בצרפתית וגם בערבית ) ספג ביקורות והתקפות קשות מצד מבקרים מוסלמיים שונים בתוניס ומחוצה לה ,סאדיק בכל אופן עם כל העזתו להציג את סיפורי הקוראן כקומיקס הקפיד שלא להראות בציורים את פניהם של הנביאים השונים , וגם לא את פני המלאכים . אך מאידך לא הייתה לו כל מניעה להראות את פניו של השטן…
בממסגרת פרוייקט זה הופיעה גם סידרה של סיפורים תנכיים מחייהם של דמויות כמו אברהם אבינו ושל יוסף כפי שהם מופיעים בקוראן והם מתרכזים באפיזודות הדרמתיות של מאבקו עם המלך נמרוד ופחות על המסרים הדתיים הנמסרים בסיפורי הקוראן וממילא מכיוון שסאדיק אינו יכול להציג את פניו של אברהם הנחשב באיסלאם לנביא הסיפורים מתמקדים הרבה יותר במלך המרושע נימרוד ובמאבקו באל מאשר באברהם ובמסריו הדתיים ובכך אין אלבום הקוראן שונה מכל עיבוד קומיקס אחר של התנ"ך ברחבי העולם שמעדיפים תמיד להראות את העלילות המעניינות מבחינה ויזואלית ולהתמקד  פחות במסרים הדתיים והמוסריים.

רנסאנס התנ"ך בקומיקס

בשנים האחרונות התנ"ך  זוכה לסוג של רנסאנס בקומיקס המיינסטרימי או המינסטירמי כביכול.

"המלך דוד" אלבום קומיקס מאת קייל ביקר.

דויד המלך ,הדמות הפופולארית ביותר בסיפורים ובסרטים המתבססים על התנ"ך הוא לא במפתיע דמות בולטת במיוחד ברנסאנס זה . הוא  "כיכב" כגיבור רומאן גראפי מצויין של  האמן קייל ביקר "המלך דוד "  שזכה בביקורות מצויינות גם מאנשים שאינם מתעניינים כלל בתנ"ך.

 

 דויד הופיע גם ביצירות של חברה שמקדישה את עצמה במיוחד לקומיקסים לקהל הנוצרי האדוק וזוכה למכירות של מיליונים . וכך היא פירסמה סדרה מצליחה על "דוד :שיר הרועה" שהוא  סיפור סביר בהחלט ( אם כי לא מתקרב לרמה האמנותית של ספרו של בייקר ) .

 

David Shepherd's Song #2

וכתוצאה מההצלחה יצאו לאור  גם סיפורים נוספים על גיבוריו של דויד

 

 

DMM-cvr2

 

 ועל מרד אבשלום נגד דוד ,

ועל סיפורי ספר שמואל על שאול ודוד .

ואפילו על מרד קורח במשה רבנו  המתואר בתורה . והחוברות האלו כולן נחטפות בידי הקהל הנוצרי האדוק .

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ובמקביל אפשר למצוא סיפור קומיקס על שמשון הגיבור גם הוא דמות תנכית פופולארית בעבר בעולם הקולנוע והקומיקס .

ועןל הנביא דניאל.

.ומן הסתם זהו טרנד שנמצא רק בצעדיו הראשונים ובעתיד הלא רחוק  נמצא את כל גיבורי התנ"ך מככבים בסדרות קומיקס עבור השוק האמריקני .

.אבל דומה שנכון לעכשיו העיבוד הבולט מכולם לסיפורי המקרא הוא בסדרה בשם TESTAMENT שמציגה בכל חוברת סיפורים מקבילים האחד המתרחש בתקופת התנ"ך והנשי המתרחש בהווה או בעתיד הקרוב .בדומה אגב למה שנעשה בסרטי התנ"ך בתקופת הסרט האילם על מנת להציג לקוראים את הדמיון בין שתי התקופות שאינן רחוקות כל כך כפי שאפשר לחשוב .ויש מקום לחשוב שהתחזקות העניין בתנ"ך ובדת ובכל הקשור בהם שאנו רואים עם הצלחת סרטים כמו סרטו של מל גיבסון על ישו והמהומות סביב הסרט "צופן דה וינצ'י" שבוחן מחדש את המיתוסים של הברית החדשה , רק יביא להתחזקות העניין בסיפורי התנ"ך גם בקומיקס אם גם מזוויות מאוד לא צפויות .

Testament 11.jpg

ביבליוגרפיה

A. Douglas & F. Malti-Douglas (1994). Arabic Comic Strips, pp. 102-108.
D. Gifford (1984). "Comics to do You Good", International Book of Comics, p. 174.
Grenspoon (October, 1991). "The Bible in the Funny Papers", Bible Review, pp. 30-33, 41
G.D. Robinson (february, 1990). "Faith & the Funnybooks", Amazing Heroes no. 176, , pp 42-44.

 

קישורים רלבנטיים

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

סיפורים מהספר הגדול

סקירה קתולית על קומיקסים תנכיים פרוטסטנטים

 

 

"בראשית" קומיקס תנכי ממלטה

 

 אתר התנ"ך בקומיקס של פיליפ וילאמס

"הבשורה" סדרת קומיקס תנכית חדשה

הבשורה בויקיפדיה

קטע מ"הבשורה"

 

 עופר ברנשטיין על שימשון הקומיקס

 

המלך דויד מאת קייל בקר

 

דויד :שיר הרועה

 

ראיון עם היוצר של "דויד :שיר היוצר

 

ביקורת על "דוד:שיר הרועה "

 

 חברת קומיקס תנ"כי נוצרית המרוויחה מיליונים

 

וגם על חברת הקומיקס התנ"כי 

יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס

 

סופרמן והבעיה היהודית

ניל גאיימן בארץ הקודש

 

 
 

פלישתים וישראלים : סדרת הטלוויזיה "חצי המנשה"

Image result for ‫חצי המנשה‬‎

הופיע באתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות .

בימים אלה אנחנו מתנתקים מעזה. אבל לא ברור כלל וכלל בעוד כמה זמן אם בכלל עזה תתנתק מאיתנו .
ולרגל האירוע זה הזמן להיזכר בסדרת טלוויזיה הקומית "חצי המנשה " שכתב אפרים סידון ,סדרה שעסקה במערכת היחסים העתיקה בין אנשי חבל עזה הקדומה ,הפלישתים ובין הישראלים של ימי שימשון הגיבור ,מערכת יחסים שמזכירה בהרבה יותר משמץ את ימינו המודרניים אם גם ב"מראה עקומה".
סדרת "חצי המנשה " היא אולי הסדרה הקומית יוצאת דופן ביותר שהוקרנה אי פעם בטלוויזיה הלימודית והישראלית בכלל. הרעיון הבסיסי היה מקורי ביותר : לקחת דמויות מודרניות עם בעיות מודרניות ולהציב אותם בתקופת התנ"ך וליתר דיוק בימי השופט שמשון ותקופת הכיבוש הפלישתי, ואגב כך להשתמש במצבים האנכרוניסטיים המגוחכים כדי להאיר באור חדש בעיות מודרניות מאוד ומוכרות היטב לכל צופה. גם השפה הייתה שילוב של שפה תנכית ארכאית עם סלנג ישראלי עכשווי מאוד .
היוצרים היו הסופר ההומוריסטי אפרים סידון והבמאי היה יצחק שאולי. אחד היוצרים הוותיקים והמגוונים שעובדים בתעשיית הטלביזיה שלישראל.שאולי החל את עבודתו ב- 1976 בבימוי פינות ותוכניות בתוכנית "זהו זה" בטלביזיה החינוכית בין עבודותיו ניתן למצוא את קטעים קלאסיים כגון "אני חולםבפולנית", "כיפה אדומה", "גי'מס בונד" ואחרים.  

השניים שיתפו כבר פעולה בעבר בסדרה הקומית המפורסמת ביותר של הטלוויזיה הלימודית "קרובים קרובים " עלילות משפחה ישראלית מודרנית שבה כיכבה ליאורה ריבלין שכיכבה כעת גם ב"חצי המנשה".  אולם במקום לתאר משפחה ישראלית עכשווית החליטו השניים לחזור בזמן  לתאר את הישראלים של שנת 1100 לפה"ס .

לאפרים סידון יש עניין עמוק בתנ"ך.הוא כתב כבר סדרה הומוריסטית שהתבססה על התנ"ך, סדרת הקומיקס " התנ"ך : ב-954 פרקים " או כפי שנקראה בספרים שבהם כונסה " לחיות מהתנ"ך" שצייר אבנר אברהמי שיצאה מנקודת מוצא דומה מאוד כדי לתאר את כל ההיסטוריה של התנ"ך מבריאת העולם עד ימי השופטים ו"חצי המנשה" היא מעין המשך הישיר שלה
למעשה הייתה זאת גרסת הקומיקס האינטנסיבית ואולי גם החשובה ביותר מבחינה אמנותית בשפה העברית לתנ"ך .

לחיות מהתנ&quotך - בראשית - שמות / אפרים סידון

קומיקס זה שהופיע במקורו בכתב העת הפוליטי " כותרת ראשית" היה סידרה סטירית פרודית על התנ"ך שניסה להציג את אירועי התנ"ך כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין ( גישה לא שונה לחלוטין מזאת של הדרשנים לאורך הדורות ) .

הסדרה הייתה אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר היגיעה רק עד לאמצע ספר שופטים לתקופתו של יאיר הגילעדי כתוצאה מסגירת כתב העת ( ובכרכים שכונסו ממנה היגיעו רק עד סוף ספר דברים ) וחבל . אם כי אין ספק שהיה בסדרה זאת הרבה מאוד כדי לעורר את זעמם של החוגים הדתיים הרי היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנכיים.

לחיות מהתנ"ך - ויקרא, במדבר, דברים / אפרים סידון, אבנר אברהמי

למרבית הצער לימי שמשון סידון לא הספיק להגיע  לרגל ביטול הסדרה ואת המעוות ניסה לתקן בסדרת "חצי המנשה".
הסדרה הייתה מעין המשך של מאפייין קבוע ביצירתו הסאטירית של סידון השמוש בדמויות ומצבים תנכיים כמקבילות של ראי עקום לנעשה בישראל המודרנית ,דבר שאותו ביצע בהזדמנות אחת גם עם   שמשון הגיבור עצמו שאותו הישווה לאהוד ברק דווקא .

תמונה מהסדרה הקומית הבריטית UP POMPAY המתרחשת בימי שיאה של הקיסרות הרומית.

היוצרים של "חצי המנשה " טענו שהרעיון של סדרה קומית שכל עלילתה מתרחשת בתקופה אחרת רחוקה מאיתנו ,עם השלכות לא כל כך סמויות לגבי הווה הוא חסר תקדים. אך זה לא היה מדויק כלל וכלל .
למעשה היו כבר כמה סדרות כאלה שלקחו סיטואציות מודרניות לקומדיות על תקופות עבר . למשל הסדרה המצויירת האמריקנית "משפחת פלינסטון " ( משפחת קדמוני" בתרגום לעברית ) על משפחה בימי האדם הקדמון הסדרה המצויירת מאריכת הימים ביותר לפני "משפחת סימפסון" . אך במיוחד ניתן למצוא את הרעיון בטלוויזיה הבריטית .

למשל בסדרה UP POMPAY  שהוקרנה בשנים  1969-1970 בכיכובו של פראנקי הווארד שהתבססה על מחזמר ידוע בשם "משהו מצחיק קרה לי בדרך לפורום " ( מחזמר שהוסרט והוצג גם בישראל ) ותיארה את עלילותיו המצחיקות של עבד בביתה של משפחה רומאית ממוצעת ותאוות מין בעיר הקדומה פומפי לפני שזאת הושמדה בהתפרצות הר געש.

הסדרה שימשה כבסיס לסרט קולנוע ב-1971 .

"Up Pompeii" (1971).jpg

צפו בפרק הפיילוט של סדרה זאת כאן.

הפרק השני  בסדרה:הבתולות הוסטאליות".

הפרק השלישי : הרעיונות של מארס 

הפרק הרביעי  :הסנטור 

הפרק החמישי  :בריטניקוס 

הפרק השישי: :השחקנים 

הפרק השביעי :ספרטקוס 

הפרק השמיני :שיקוי האהבה

הפרק התשיעי :הירושה 

הפרק העשירי :חופשה רומאית 

הפרק ה-11 ג'מס בונדוס 

הפרק ה-12 :הסכם שלום 

הפרק ה-13 :נימפיה 

הפרק ה-14 אקסודוס 

הפרק :אוסף של אודות 

צפו בסרט הקולנוע המבוסס על הסדרה 

צפו בסרט טלווזיה הממשיך את הסדרה מ-1975 

הסרט המסיים את הסדרה מ-1991

תוצאת תמונה עבור ‪Whoops Baghdad‬‏

 

הסדרה הקומית Whoops Bagdad מתרחשת בימי אלף לילה ולילה.

לאחר מכן  ב-1973 הוקרנה באנגליה סדרה מקבילה בשם Whoops Bagdad שוב בכיכובו של פראנקי הווארד.

קומדיה על עלילותיו המצחיקות של עבד בביתה של משפחה ממוצעת ותאוות מין בבגדד של ימי אלף לילה ולילה במאה השמינית לאחר הספירה..

מסדרה זאת היו שישה פרקים.

צפו בפרק הראשון "הווזיר לוקח אישה  כאן.

הפרק השני :הג'ין בבקבוק 

הפרק השלישי :פסטיבל של כישוף

הפרק הרביעי 

הפרק החמישי :עלי והגנבים 

הפרק השישי והאחרון :ניצלה מההרמון

 

והייתה סדרה בשם "זקני צ'למספורד "קומדיה שמתרחשת בבריטניה של ימי הקיסר הרומאי אדריאנוס ועסקה בסכסוכים הקומיים בין הנציב הרומאי ונציגי האוכלוסיה הבריטית הערמומיים/

וכמובן ומעל לכולם סדרת ה"פתן השחור" סדרה שיש שחושבים ( ואני בינהם) שהיא הסדרה הקומית הגדולה ביותר של כל הזמנים ומתארת את עלילות גיבורה :" הפתן השחור" (רואן אטקינסון הגדול ) בתקופות שונות ומשונות של ההיסטוריה הבריטית .

. ובכל זאת "חצי המנשה " אכן הייתה יוצאת דופן בכך שהיא התרחשה בתקופת התנ"ך כיאה לקומדיה היסטורית ישראלית ובאופן ספציפי בימי השופט שמשון אם כי זה לצערם של הצופים מעולם לא הופיע בעצמו הוא יכול היה לשמש כדמות קומית יוצאת מהכלל עם חיבתו לזונות פלישתיות . .
קטע הפתיחה הקבוע של המוזיקה והקרדיטים היה אולי המרשים ביותר של סדרה ישראלית כל שהיא אי פעם. הייתה זאת פרודיה על קטע הפתיחה של הסדרה ההיסטורית הבריטית המרשימה והרצינית מאוד "אני קלאודיוס" שבו הופיעו נחש על רקע מוזיקלי מאיים. אותם צלילי פתיחה מאיימים הושמעו גם ב"חצי המנשה " לפני שהפכו לקטע מוזיקלי עליז ואת מקום הנחש המפחיד תפסה דבורה מאוירת כאשר בסיום הקטע הופיעו כל הדמויות כחלק מפסיפס מצוייר. כבר מקטע פתיחה זה היה ברור לצופים שאין המדובר כאן בסדרה היסטורית "רגילה".

העלילה התרחשה בכפר של חצי שבט המנשה בשם "בציר אביעזר "| ( שם שנלקח בידי סידון מרומן תנכי שכוח על ימי השופטים משנת 1958 של הסופר יוסף עזיאל בשם …." בציר אביעזר " שהתרחש בימי השופט גדעון דווקא. ).כפר הנשלט בידי הפלישתים שמפטרלים בו באופן קבוע.


הדמויות בסדרה היו: מילכה ( ליאורה ריבלין ) אלמנה פיקחית ובעלת רצון חזק שכאשר היא מקבלת באחד הפרקים את ראשות הכפר רודה באחרים ביד קשה וללא משוא פנים. .
נעמה ( אלינור אהרן) בתה בת השבע עשרה של מילכה , נערה טיפוסית לתקופת התנ"ך שמשום מה מזכירה מאוד נערות ישראליות מודרניות במרדנותה ושהדבר האחרון שמעניין אותה בשלב זה של חייה זה למצוא חתן לדאגתה הרבה של אימה.
רעואל ( נבו קמחי) לוחם ישראלי נועז ושחצן המשתייך לקבוצת הגרילה "שועלי שמשון " המפעילה אמצעי טרור כנגד הפלישתים בראשות שמשון בכבודו ובעצמו. רעואל מחזר במרץ אחרי נעמה שגם היא מעוניינת בו ומביא לה תמיד מתנות : ערלות פלישתים שהרג! מלבד זאת רעואל מקפיד להסתתר מפני הפלישתים שמחפשים אחריו במרץ ואת זה הוא עושה על ידי כישורי ההתחפשות שלו שאינם מבוטלים כלל.
אליקום ( דוד צויגנבוים ) כוהן הכפר הערמומי והחלקלק שידו בכל . שדכן לעת מצוא וגם עוסק בסחר עבדים ומלבד זאת היא מעסיק גם את חיל הפלישתים שבכפר בשירותו ואוהב מאוד לאכול ובעיקר אוכל של אחרים. . הבסיס לדמותו היא כוהני הדת של ימינו ואם זאת דמותו אינה שלילית לחלוטין ,סידון ציין שבניגוד לכהני דת בני ימינו אליקום מודה בחולשותיו ואינו מטיף כל הזמן לאחרים והוא אף מועיל מדי פעם בניגוד לעמיתיו המודרניים…
שלח בן שילה ( שלום שמואלוב ) השכן הנודניק והלא חכם בכלל של מילכה, איש שבט אפרים שמשום כך מדבר תמיד עם האות סין ולא שין ואינו מצליח להכניס את אישתו להריון

ולבסוף צמד החיילים הפלשתיים שמפטרלים בכפר ושומרים בו על הסדר : אכיש ( אודי גיל) קטן הקומה והערמומי ומפיש ( שרון רגו'ואנו ) הענק אדיר הכוח שאינו מבין טוב עברית אך אינו כה טיפש כפי שניתן לחשוב במבט ראשון.השניים שמזכירים מאוד חיילים ישראלים ממוצעים בכפר ערבי מגלמים בינהם את החברות הגברית האמיתית ( אם כי אינם נמנעים ללטוש עין מידי פעם בנעמה ) חברות שאולי יש בה רמזים הומו אירוטיים?
עיקר ההומור היה כתוצאה מהניגוד בין השפה והתפיסות העכשוויות לחלוטין ובין התקופה הקדומה כל כך
והנה קטע אופייני מפרקי הסדרה ( מהפרק "עבד בהנחה") :
" אליקום : תבחרו איזה עבד שתרצו ,יש פה באמת מבחר גדול .
מילכה : תגיד לי איך זה עבד יבוסי ?
אליקום: יבוסי ? צרה. יגנוב לך את כל מה שיש בבית . את לא יודעת שכל היבוסים גנבים?
נעמה : ומואבי?
אליקום: אל תגשי אליו . מואבים זה עצלנים , עושים טובה שמזיזים אצבע .כל הזמן קרעכץ ותלונות ולא נאה וזה קשה. ובמואב כולם היו פרופסורים ודוקטורים. רק רגשות אשמה יהיו לך עזבי אותך ממואבי.
נעמה : ומה עם עבד גירגשי?
אליקום:ששש…לא רוצה לשמוע אפילו . גירגשי , נו באמת . ואם הוא יתקע לך חנית בגב? או ישתין לך לחומוס ? ומחר יש פיצוץ בשבט יששכר ועוצרים את כולם? גירגשי זה עניין של מזל . תאמיני לי ,מילכה ,לכו אל עבד עברי .יש לי אחד אחרון ,מעודפי יצוא .והוא במבצע עם אחריות ואריזה אוריגינלית.הנה פה התמונה בשבילכם חצי מחיר .וזה עבד כחול- לבן ,לא איזה משהו מהמזרח הרחוק .זה שלנו . בשר מבשרנו ,עצם מעצמנו .זה עבודה עברית ! "

לאחר מותה ללא עת של "חצי המנשה חזר סידון לתנ"ך עם סדרת "התנ"ך בחרוזים "  לילדים  בניסיון ( נואש ?) להביא את התנ"ך לדור הצעיר שאינו מוצא בו את השמץ הקלוש ביותר של עניין.

עד כה הופיעו בסדרה זאת שלושה  כרכים ,כולל כרך ג'  שמכסה את ספרי  יהושע ושופטים  שבו סידון  חוזר  לתקופה של "חצי המנשה "  ימי ספר שופטים ,שמשון הגיבור וכל השאר .

 פרקי סדרת "חצי המנשה "

הסדרה הופקה ב-1995 והוקרנה  ב-1996. כתב אפרים סידון ,ביים וערך יצחק שאולי.
השתתפו : ליאורה ריבלין ,אלינור אהרון ,שרון רג'יניאנו ,שלום שמואלוב ,גיל אודי ,נבו קמחי ,דרור צווינגבוים

הפרקים היו:
1. כימיה.
פרק ראשון בסדרה שבו מוצגות לפנינו הדמויות הקבועות . נעמה כבר בת 16 ועדיין אין לה חתן! . אימה מילכה שמנסה נואשות וללא הצלחה לחתן אותה עם אנשים שונים, מסדרת לנעמה פגישה עיוורת עם איש "שועלי שימשון" רעואל שבה משתתף כמשגיח הכהן אליקום שמאזין בקפדנות לכל מילה שהם אומרים זה לזה. הפגישה העיוורת אינה מוצלחת בראשיתה אך נעמה ורעואל מגלים בסופה שהם מאוהבים. .בינתיים החיילים הפלישתיים אכיש ומפיש מחפשים אחר רעואל.. אך רעואל מתחבא בין העיזים בביתה של מילכה ומצליח ( לא בפעם האחרונה) להתחמק מידיהם כשהוא מחופש.
2. אהבת אמת.
מפיש החייל הפלישתי מתאהב בנעמה, לזעמו ולתסכולו של אכיש שחושש שהדבר יפגע בידידות הגברית בינהם ( אם כי בפרק מאוחר יותר אנו מגלים שגם לאכיש יש מחשבות על נעמה היפה..) מפיש מצהיר על אהבתו לנעמה לפניה בעברית שפה שבה הוא שולט בקושי וכך משבש ללא הרף את ההצהרה. .רעואל הנרגז יוצא כנגדו לדו קרב בסגנון דוד וגולית עם מקלעת אבנים אך רעואל אינו דוד ( שעדין לא נולד ) והוא מובס בקלות בידי מפיש שהוא גדול וחזק לפחות כמו גלית . הוא משחרר את רעואל בתמורה לפגישה עם נעמה למרות התנגדותו הנרגזת של אכיש( לזכותו של מפיש הענק יאמר שהוא אינו כופה את עצמו בכוח על הנערה ) . וכך נעמה יוצאת לפגישה ראשונה עם מפיש בליווים של אליקום שלח ואחיש שיושבים בינהם ומעבירים זה לזה כל מילת אהבה שמפיש אומר לנעמה. אך סוף טוב הכל טוב , מפיש מחליט לבסוף שהוא מעדיף אחוות גברים עם אכיש על פני אהבת נשים עם נעמה וששום בחורה לא תפריד בינו ובין אכיש . נעמה אגב אינה נראית משום מה מרוצה לחלוטין מהסוף הטוב הזה. .

3. שעת השין .
מילכה לוחצת על רעואל שיתחתן כבר עם נעמה ,אך זה אינו נלהב לרעיון, כפיצוי הוא מביא לנעמה שורה של מתנות : ערלות חתוכות של פלישתים . . בנתיים מתברר לנעמה יש מחזר מסתורי ששולח לה שירי אהבה. ,המחזר המסתורי מתגלה כשכן שלח והוא בכלל מחזר אחרי מילכה ולא אחרי בתה נעמה כפי שהיא חשבה בתחילה, כדי שתהיה לו אישה שניה לצד אישתו העקרה. . מילכה שגם היא אינה מתגלה כמי שאינה נלהבת לרעיון של נישואין מודיעה שהיא מוכנה להינשא לשלח רק אם שלח ילמד להשתמש באות שין בדיבורו דבר ששלח להפתעת הכל עומד בו בהצלחה. אלא שטקס הנישואין נקטע כשרעואל הקנאי חוטף את מילכה מהחופה בחושבו שזו נעמה העומדת להינשא לשלח! מילכה לא מתעצבת יתר על המידה בגלל ההתפתחות המדהימה. .

4. עבד בהנחה.
נעמה משכנעת את מילכה לקנות עבד מאליקום שבין שאר דברים שולח את ידו גם בסחר עבדים . . הוא משכנע אותם לקנות עבד עברי בזול . אך בגלל מחסור זמני בעבדים עבריים הוא מוכר להם את אכיש הפלישתי מחופש לעבד עברי מזוקן מתוך מחשבה לשלשל לכיסו את הכסף שמילכה משלמת עבור לא כלום . אכיש מגויס למבצע בהבטחה שתקופת עבודתו כעבד עברי תהיה למעשה תקופה של נופש ומנוחה מעבודה קשה. ואכן בביתה של מילכה אכיש מתגלה כעבד עברי בעייתי ביותר שמסרב לעבוד בכל מיני תואנות ואישורים רפואיים שקובעים שהוא אינו יכול לעסוק כמעט בשום עבודת בית , השתיים נאלצות לעבוד עבורו .כשהשתיים מגלות את התרמית הן מחליטות ללמד את אליקום ואכיש לקח ולעשות לעבד העברי שהתגלה כעבד זר ברית מילה! אכיש מצליח איך שהוא לברוח משם . ואליקום נדרש כעת בידי החיילים הפלישתיים לשלם לאכיש על הזמן שלא עבד בביתה של מילכה דמי אבטלה.

5. מפיש אוהב שלום.
בזמן שאכיש שיודע עברית היטב נוסע לנופש בעזה מפיש נתקף ברצון להיות כובש נאור וליברלי ולהפגין שלום ופיוס על מנת להתחבב על תושבי הכפר. רעואל המחופש לאליקום משטה בו ומציע לו לכתוב את המילים "מפיש אידיוט , מפיש בן זונה " כמילות פיוס ואחווה . מפיש הנחוש בדעתו רושם את המילים האלה בכל מקום בכפר. שלח שמנסה למחוק את המילים נענש בחומרה בידי מפיש שמאלץ אותו לכתוב אותן מחדש עד שמגיע אכיש שיודע עברית ותוקף אותו . וכעת שלח מוצא עצמו בין אכיש שדורש ממנו למחוק את המילים ולא .. ובין מפיש שדורש ממנו לרשום אותן מחדש ולא…
וכעת אליקום שנחשב לפושע האחראי למתיחה בידי הצמד עובר עינויים קשים בידי מפיש אלא שמסתבר שהשניים מקבלים תשלום קבוע מאליקום לביצוע משימות שונות.וכדי לא לוותר על השוחד הקבוע הזה השניים מאפשרים לשלח לשחרר אותו מהכלא.
6.

למען ההיסטוריה.
עם יהורם גאון. הטוב בפרקי הסדרה. כותב ספר שופטים יהורם בן נפתוחים מגיע לכפר בחיפוש אחר חומר מעניין לסיפרו. ושם פוגש את מילכה שנראת לו מוכרת מאיפה שהוא ( מסדרת "קרובים קרובים" שבה הופיעו הוא וליאורה וריבלין ביחד כבעל ואישה ושאליה יש בפרק התייחסויות שונות שמובנות רק למי שצפה ב"קרובים קרובים" ) ויותר מכל הוא רוצה סיפורים פיקנטיים על שימשון . שלח ואליקום מנסים להיכנס לספר שופטים ולהיסטוריה בצורות שונות . שלח על ידי סיפור כיצד פגש את שמשון בבית מרקחת אך ללא הצלחה , אליקום מציג את עצמו כמבצע ניסים ומארגן פברוק של נס שבו הוא מרפא צולע ,החייל אכיש מחופש . אלא שאכיש נפצע בנתיים בצלעו בידי רעואל והוא נשאר פצוע גם לאחר הנס שמבצע עליו אליקום וזה לא מספיק טוב כדי להיכנס לספר שופטים . דווקא רעואל נכנס להיסטוריה על ידי סיפורי גבורה על מעללי שועלי שמשון . ומילכה מעניינת אישית את יהורם וגם נותנת לו כמה פסוקים שהוא מכניס לתנ"ך ביחד עם סיפורי גבורת שמשו אך לא לספר שופטים אלא לספר "שיר השירים " הרומנטי. .
7. סוף ציתות.
בהוראת שלטון הכיבוש הפלשתי נערכות בכפר בחירות לראש הכפר שישמש כנציגו ביפני הפלשתים .. אליקום ושלח מתמודדים על הראשות .אליקום לומד נאום שמכינות לו מילכה ונעמה אכיש ומפיש מריצים את שלח לתפקיד הבכיר . מפיש בעל יכולת הזכירה האבסולוטית מסתתר בביתה של מילכה ולומד את הנאום שמועבר ממנו לשלח בעל פה ( נאום שמזכיר מאוד נאומי בחירות של מועמדים כיום ) . שלח חוזר כמו תוכי על הנאום בזמן העימות בין השנים בפני אנשי הכפר כולל הקריאה לבחור באליקום . אליקום מתגלה כלא טוב יותר כאשר הוא מכריז שהוא יביא את המשיח ומזור לכל חליי העולם והאנושות. מילכה היא שנבחרת לבסוף לראש הכפר ברוב גדול.
8. הצ'אנס הגדול .
מילכה בתפקידה החדש כראש הכפר נוסעת לעקרון להיפגש עם נציגי הפלישתים ונעמה ורעואל מנסים לנצל את המצב ולהתבודד ביחד . אלא שאליקום שרוצה אישה שניה נזרק כתוצאה מביתו בידי אישתו ומגיע אליהם וכך גם שלח והחייל אכיש שחושק גם הוא בנעמה ( מה שמסביר אולי את התנגדותו הקשה להתאהבות של מפיש בנעמה בפרק קודם ) כולם מפריעים לזוג להתבודד,ולבסוף כאשר הם מניחים סוף סוף לזוג לנפשו מילכה חוזרת מעקרון לפני שהזוג הספיק לעשות משהו. .
9. מילכה ליום אחד.
מילכה ראש הכפר מטילה מגוון משימות על תושבי הכפר ועל החיילים הפלישתים כמו ניקויו מאשפה וסלילת דרכים חדשות . התושבים העייפים מרוב עבודה מנסים למצוא דרך לסלקה מהשלטון.הדרך נמצאת אך גם מרצונה של מילכה שגם לה נמאס כבר מהתפקיד שמשניא אותה על בני כפרה.
10. קולות.
מפיש חוזר בתשובה בהשפעת הכוהנים ,לאמונת האל דגון. הוא מגדל זקן ומקפיד במצוות אכיש החילוני בהחלט שאותו הוא מנסה גם כן להחזיר בתשובה ללא הצלחה מחליט שהוא השתגע. מפיש מחליט ל"ספלש" דהיינו להעביר לאמונת הפלישתים גם את תושבי את בציר אביעזר. אכיש והישראלים משתפים פעולה כדי להניאו מכוונתו על ידי יצירת קולות מלאכותיים של האל דגון "מהשמיים" שקוראים לו לחזור מדרכו השגויה לעזוב את הישראלים במנוחה ורק להביא להם כסף.מפיש אכן עושה זאת . אך התושבים שמגיעים למסקנה שאם אפשר לשכנע את מפיש לעשות דבר כזה אפשר לשכנע אותו על ידי קולות מהשמיים לבצע גם דברים אחרים.


11. אל המטרות..
בכפר יש בצורת ותושבי הכפר מחליטים למצוא את האשם ולהעניש אותו בסקילה עד מוות.
12. אכיש שרוצה כל כך.
אכיש נכשל בבחינות ובתרגיל של דינמיקה קבוצתית מוחלט ליצור לו דמות אם שתדחוף אותו לכל הבחינות .רעואל מאמן את מפיש ומפיש מתחפש לאימא של אכיש. השניים הולכים לבחינה וכל אנשי הכפר באים להיפרד מהם.
13. אחדות העם.
אליקום מקים חוג מקרא והיסטוריה שבו הוא מלמד את תולדות עם ישראל ואת שירת דבורה הנביאה אך מסתבר שעם ישראל הוא עם מסוכסך ומפורר מאוד. . במאמץ לפעול מען אחדות העם המפורר שבו כל שבט שונא את כל השבטים האחרים וחצי אחד של המנשה שונא את החצי השני מחליטים אנשי הכפר לנסוע לחצי שבט המנשה היושב מעברו השני של הירדן ולהשלים עימו. תחילה רק שלח משבט אפרים נוסע אך כשמסתבר שזה על חשבון הכפר כולם רוצים לנסוע. הבעיה שמפיש מוכן להנפיק רק שני אישורי נסיעה. והיחסים בין כולם מתערערים .אלא שבסוף מפיש מסדר אישורים לכולם ואם כי מסתבר בנתיים אף אחד לא רוצה לצאת הוא כופה על כולם לצאת למסע.ובכך נפרדו הצופים מאנשי כפר "בציר אביעזר" ומסדרת "חצי המנשה".


הסדרה הייתה מוצלחת ביותר אם כי עוררה את חמתם של כמה בכירים דתיים למשל שר החינוך זבולון המר שראה בה לעג לקודשי האומה מצד שני דתיים לאומיים רבים היו בין צופיה המסורים ביותר של הסדרה. . הסדרה אף זכתה לפרס בפסטיבל ניו יורק לטלוויזה בתחום הקומדיה המקורית ( טקס שבו סירב השר המר להשתתף ). . למרות הצלחה זאת "חצי המנשה" לא חודשה כנראה גם בגלל ההתנגדות בחוגים דתיים בכירים שונים וחבל.
.לדעת סידון מאחר שסדרה כזאת דורשת ידע בסיסי מהצופים בתנ"ך ידע שכיום כבר קשה למצוא אותו אצל רבים מהצופים ,ספק אם תיעשה בעתיד סדרה כמוה. "חצי המנשה " נשארה תופעה יוצאת דופן ומיוחדת במינה בטלוויזיה הישראלית והעולמית כסדרת הקומדיה התנכית היחידה בעת כתיבת שורות אלו.

קישורים רלבנטיים :
חצי המנשה באתר הטלויייה הלימודית

חצי המנשה בויקיפדיה 

על התנ"ך בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים

חלק א'

חלק ב' 

 

אפרים סידון בויקיפדיה

 

אפרים סידון וטרזן בג'ונגלים של חנוכה

אפרים סידון על השמשונים החדשים

אפרים סידון על "התנ"ך בחרוזים"

השחקנים
ליאורה ריבלין

אלינור אהרון

נבו קמחי

שלום שמואלוב

קומיקסים תנכיים

סדרת "קרובים קרובים"

קרובים קרובים בויקיפדיה

קרובים קרובים באתר הטלויזיה הלימודית

סדרת "חברים מהתנ"ך "

סדרת "אני קלאודיוס"

אודיסאוס אבינו , הלנה היפה אימנו : על מוצא העם הפלישתי

מתאבד בעזה : האופרה :שמשון ודלילה"

תודה לדני סלס על הסריקות .

ימיו האחרונים של דוד המלך: על "כתר בראש " של יעקב שבתאי

.

בימים אלה מציג תיאטרון הבימה הפקה מחודשת של "כתר בראש " מאת הסופר והמחזאי המנוח יעקב שבתאי בבימויו של אילן רונן . ולאחרונה  זכה השחקן הראשי בהצגה יוסי בנאי בפרס התיאטרון הישראלי כ"שחקן הראשי הטוב של השנה "  על מישחקו בהצגה זאת.

"כתר בראש" הוא אחד המחזות החשובים והמעניינים ביותר שהוצגו אי פעם על דמות תנכית ובמקרה הזה דוד המלך כפי שמעולם לא היכרנו אותו.

 


זהו מחזה תנכי " "בעל אלמנטים אקטואליים"  על התככים ומלחמת הירושה בחצר המלך הזקן דוד שימין הגדולים הם כבר הרבה הרבה מאחוריו , בין תומכי בנו הבכור אדוניה (פרחח הולל חובב חיים טובים ונשים ו"סוסים אנגליים" חסר כל כישורים למשול  בגילומו של אורי הוכמן ) ובראשם המצביא הנועז אך העיקש והלא אהוב יואב בן צרויה ( חיים חובה )  והכהן הגדול המגונדר והתככן אביתר  (אברהם מור ) ובין תומכי בנו הצעיר שלמה( ילד ממושקף ומנוזל ומנוכר המסתובב ומרחרח בכל פינה ועסוק בלימוד "ספרדית עתיקה") ובראשם נתן   הנביא התככן (אורי אברהמי ) אימו הקשוחה המרירה יפהפיית העבר ובעלת אין ספור חשבונות בהווה , בת שבע ( בגילומה המרשים של עידית טפרסון ) .

כל צד עושה "לובי"   בלתי פוסק חסר מעצורים למען המועמד שלו  בטווח לצד דוד  נמצאים שריה הסופר  (אהרון אלמוג )  שרושם  כל פרט בחייו של דוד לזכרון הדורות הבאים  וחושי הארכי  ( מיכאל כורש ) הידיד הנאמן המשתדל להיהנות מכל העולמות ולבחוש בכולם ,משימה בלתי אפשרית אמנם אבל הוא מבצע אותה בכבוד.

 

דוד ( יוסי בנאי ) ובת שבע ( עירית טפרסון).

המחזה כולו עוסק ביממה אחת בחיי דוד המלך, המבקש ליהנות מקצת פרטיות עם אבישג השונמית, אבל נאלץ להתמודד עם מרד אדוניה בן חגית ונאמניו, ועם לחץ מנטלי כבד של בת שבע ונתן הנביא, המתעקשים על קיום ההבטחה ( שדוד אינו זוכר שנתן אותה אי פעם ) ששלמה יהיה היורש.

דוד המלך ושתי פילגשים.

דוד המלך ,בגילומו המבריק של יוסי בנאי שככבר זכה על תפקידו זה בפרס השחקן המצטיין של תיאטרון הבימה,   מתגלה במחזה כאדם קטן מאוד שהבחירה שלו לבסוף ביורש היא אקראית לחלוטין .אם זה היה תלוי בו הוא היה בוחר מכל המועמדים בבנו המת אבשלום כיורש. הוא אינו הגיבור ומאהב והמשורר של  העבר הרחוק    אלא זקן עייף נרגן ציני ומתוסכל שעסוק בעיקר בהשמעת סיפורים שמוכרים לכולם עד עייפה על אירועי העבר הרחוק  ( וספק רב אם יש בהם ממש ואם מעשי הגבורה המתוארים בהם התקיימו אי פעם )  ודי סנילי.

בנתיים הוא מתעלל בעוזריו השונים  ומנסה לקיים קשר אחד אחרון עם אבישג ( הגר תפוחי שנראית מושלמת ממש לתפקיד )  הצעירה היפה  והסקסית והאקזוטית שליבו נתון לה.

 

יוסי בנאי והגר תפוחי כדוד המלך ואבישג השונמית.

 כל מה שהוא רוצה הוא שכבר יניחו לו לנפשו –על כס המלכות והכתר הדברים החשובים לו מכל יותר מכל הוא רוצה להראות לכולם שלא משנה שהוא כבר אדם זקן שזמנו חלף שכולם מחכים שכבר יסתלק , הוא יודע זאת היטב , אבל הוא עדיין המלך ויהי מה והוא אינו כנון לפרוש עד הרגע האחרון . עבורו השלטון הוא אובססיה .  ""אני עוד חי ! הוא צורח "זקן ,טחורים , אבל אני עוד חי ואיש לא ינהל לי פה את החנות!".

המחבר

קובץ:יעקב שבתאי.jpg

יעקב שבתאי מחבר "כתר בראש".

יעקב שבתא  יהמחבר נחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית וידוע כיום בעיקר הודות לרומאנים שכתב לקראת סוף חייו " "זיכרון דברים" ( 1977 ) סיפור בעל רקע אוטוביוגראפי שהוסרט ב1995 בידי עמוס גיתאי בכיכובו של אסי דיין ,  ומתאר את מסען של כמה דמויות אל הקץ הבלתי נמנע על רקע תל אביב שוקעת ו"סוף דבר" ( 1984 ) ספר שהוצא לאור רק אחרי מותו בטרם עת של שבתאי על ימיו האחרונים של גיבור תל אביבי מופנם שנחשבים ליצירות מופת של הספרות העברית. מה שמאפיין אותם בראש ובראשונה זה ההתמודדות הבלתי פוסקת עם תחושת הקץ וחווית המוות המתקרב של הדמויות , ומן הסתם שיקפו את תחושותיו של שבתאי עצמו לגבי מותו המתקרב.

. אולם כותב שורות אלה הוא מעריץ קטן מאוד של רומאנים  נחשבים אלה . ומעדיף את יצירותיו האחרות של שבתאי. שבתאי התפרסם גם הודות לקובץ הסיפורים שלו "הדוד פרץ ממריא " ( 1970)( שהסיפור שעל שמו נקרא הקובץ הוסרט לטלויזייה בידי מיכל בת אדם ) " הודות לפזמוניו המרובים ( כמו "ויברח קין "והשיר על שרה אהרונסון ") וגם הודות לספר הילדים המצוין שלו ( הבנוי בתור מחזה ) "המסע המופלא של הקרפד " (1967)."מעשה נורא ומשעשע בקרפד אשר יצא לחפש את ארץ להד"ם וכל אשר אירע לו כולל סוף טוב" ספר שהוא למעשה מחזה אלגורי בחרוזים .

כותב שורות אלה מעדיף יותר מכל יצירה אחרת של שבתאי את הדרמות שלו שהודות להן זכה לפרסום בראשונה . בדרמות אלה נהג שבתאי לשאול חומרים ותבניות מיצירות קלאסיות קדומות כמו התנ"ך וכתבי היסטוריונים קדומים על מנת לגעת במציאות באופן שונה לחלוטין משעשה בפרוזה שלו ולהציג אותה באור קומי אירוני דרך תקופות עבר רחוקות לכאורה אך למעשה קרובות לנו הרבה יותר משהיינו רוצים לחשוב.כך הוא עסק באתונה של המאה החמישית לפני הספירה במחזה הסאטירי "הנבחרים " ( 1976המבוסס על קומדיה של המחבר הקדמון אריסטופנס שאת מחזותיו תירגם גם אחיו של יעקב המשורר אהרן שבתאי  ) בקיסר רומאי מטורף ברומא במאה הראשונה לספירה במחזה "חיי קליגולה" 1975 ) בימי הביניים ב"מעשה הירושלמי " מבוסס על סיפור יהודי פנטסטי במיוחד מהמאה ה-12 והוא סיפור נישואיו של אדם עם שדה ופרשת הפרת הנישואין ועוסק במערכות יחסים בין בני אדם ושדים , בארץ ישראל בתקופת ממלכת הצלבנים במחזה "ברקיע השביעי " "בתל אביב של שנות העשרים של המאה הקודמת במחזה "נמר חברבורות "( 1976) . אולם אין ספק שמחזותיו התנכיים "כתר בראש " ו"אוכלים" " הן יצירותיו המבריקות ביותר בסוג זה .

שבתאי עסק בנושאים תנכיים גם בשניים מפיזמוניו המרובים והמבריקים  "ויברח קין " ו"השיר על אבימלך בן ירובעל " .

אלה תולדות "כתר בראש "

 

תמונה מהגירסה הבימתית המקורית של "כתר בראש" בכיכובו של אבנר חזקיהו .

דוד המלך שימש מאז ומתמיד כנושא חביב לסופרים ומחזאים אולי יותר מכל דמות אחרת בתנ"ך בגלל סיפור חייו הדרמתי. אולם בדרך כלל נהגו להציגו כדמות הגדולה מהחיים כפי שאכן הוא מוצג ברוב סיפורי התנ"ך .
"כתר בראש " הייתה הקומדיה הראשונה שכתב שבתאי ושהוצגה על הבמה לראשונה ב- 1969 בכיכובו של ניסים חזקיהו ועם תפאורה של אריה נבון .

זאת הייתה קומדיה תנכית שלישית ברצף של הקאמרי אחרי שתי קומדיות מצליחות קודמות "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של  סמי גרונימן ו"אסתר המלכה"  של אלתרמן אבל היא שונה מהן עד כמה שרק ניתן להעלות על הדעת .

קריקטורה של שחקני "כתר בראש " המקורית מאת זאב פרקש.

זה ניכר למשל בעברית שבפי הדמויות אינה העברית התנכית אלא העברית המדוברת של היום קטעי תנ"ך המשובצים בנאומים כמליצות דבר שיוצר אפקט מבדח מאוד. יש בדיאלוגים מילים מודרניות כמו "הסלמה " "קומפוט" "" אלה הם דיאלוגים מתוחכמים רצופי הומור סרקסטי ואנכרוניזמים על סוסים אנגליים שלא תמיד ברור מה ההקשר שלהם לסיפור המעשה. נראה שיותר מכל אחד אחר הושפע שבתאי מניסים אלוני אך לא דווקא ממחזהו התנכי "אכזר מכל המלך " אלא מהמחזות המודרניים יותר שלו ומלשונם ובראשם "בגדי המלך " (_ שגם בו כיכב אבנר חזקיהו  כמלך קטנוני )
כתוצאה מהטיפול "המקטין " של דמותו של דוד במחזהו של שבתאי ההצגה זכתה להתקפות רבות של מאמרי ביקורת בעיתונות שהתקשו להשלים עם מה ששבתאי עשה לגיבור הלאומי .

 אך מאז טיפול זה בדמויות התנכיות הפך למעשה לנורמה המקובלת שהקצינה מעל ומעבר לכל מה ששבתאי עשה במחזות שונים כמו "יסורי איוב " של חנוך לוין .

עוד  רישום  משנות השישים  של שחקני "כתר בראש".מהעיתון דבר.

כאשר כתב שבתאי את המחזה בשנות השישים נקט באסטרטגיה שונה לחלוטין וחדשנית מאוד לזמנה.  הוא החליט להציג את דוד ואת מקורביו  לא כאנשים "מורמים מעם"  כפי שהיה מקובל עד אז  אלא כאנשים רגילים פוליטיקאים וחנפנים מהסוג שהיה מוכר לכל צופי התיאטרון בשנות השישים . ולכל היה ברור שיש כאן רמז למאבקי הירושה במפלגת העבודה בין היורשים מטעם עצמם למנהיג הגדול דוד בן גוריון . שבתאי עצמו סיפר שהרעיון נוצר לאחר שעקב אחרי מנהיג היסטורי אחר ,מאיר יערי במפ"ם ונראה שדוד שלו היה שילוב של שני האישים הגדולים אלה בערוב ימיהם. . אך למרות הקשרים אלו המחזה נכתב ב-1968 אחרי מלחמת ששת הימים כאשר בן גוריון ויערי כבר מזמן לא היו בשלטון . הקשרים אקטואליים יותר היו לגבי הקריאה לראש הממשלה לוי אשכול לוותר על תפקידו כשר הביטחון, והממלכה הישראלית נקרעה בין תומכי משה דיין (שבעיני מתנגדיו נראה כאדוניה בן חגית הנהנתן שבמחזה) לתומכי יגאל אלון (שבעיני מתנגדיו נראה יותר כמו שלמה המתפלסף) .
למרות שזאת הייתה אחת יצירותיו הראשונות כבר בה בולט ואולי בפעם הראשונה הנושא המרכזי של שבתאי , ההתמודדות עם קיצו המתקרב של הגיבור ,במקרה הזה דוד המלך. מדהים שהוא עסק בזה כבר בראשית קריירה שלו ובגיל צעיר יחסית .

מקור ההשראה

מלבד הסיפור התנכי הדרמתי בספר שמואל שבתנ"ך נראה שהיה לשבתאי גם מקור השראה דרמתי ספציפי מאוד ,שהוצג בתיאטרון בישראל זמן לא רב לפני "כתר בראש ". היה זה "המחזה "האריה בחורף " של ויליאם גולדמן ( הידוע כמחבר ספרים כמו "איש המרתון " ואחרים ) על ימיו האחרונים של המלך האנגלי הנרי השני בימי הביניים שהקים אימפריה שלמה שכללה את אנגליה וחלקים מצרפת ( כפי שעשה דוד ) , אך שערוב ימיו מלווה בסכסוכים בלתי פוסקים ומציקים עם אישתו אלנור וילדיו ריצ'רד וג'ון. ושם מופיע ריצ'רד "לב הארי" הצעיר במפגש משפחתי עם אביו המלך הנרי השני ( גם היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני גם בסרט מצויין אחר בשם "בקט" ) אימו הפמיניסטית אלנור שאותה מגלמת קטרין הפבורן ( הזוג הנ"ל אגב שימש כמודל הספציפי למלך ארתור ואישתו גניבר בסיפורי ארתור המאוחרים יותר שחלקם נוצרו בחצר שלהם ) ואחיו ג'ון,מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת .

זהו מחזה גאוני אולי הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים ומומלץ מאוד לחפש אחריו  לכל מי שעוקב אחרי מחזה זה ( שהוסרט פעמיים בגירסאות מופתיות ממש גירסה אחת בכיכובם של פטר אוטול וקתרין הפבורן והגירסה השניה  עבור ערוץ הולמארק בכיכובם של פטריק סטיוארט וגלן קלוז ) ) אינו יכול שלא לעשות השוואות עם כתר בראש , השוואות שהן מתבקשות ממש.גם דוד וגם הנרי השני מלך בריטניה הם מלכים כובשים לשעבר בעלי אישיות חזקה מאוד שהקימו אימפריה . שניהם יודעים שהיגיע זמנם להסתלק אך לא בדיוק מתחשק להם לוותר על הנאותה עולם הזה. לשניהם יש בנים ואישה שסולקה מיטתם ( בת שבע במקרה של דוד , אלנור במקרה של הנרי ) ולשניהם פילגשים צעירות . ההבדלים בין המחזות הם בדרך כלל לא לטובת הגירסה הישראלית הקודרת בהרבה .דוד יוצא במחזה של שבתאי כדמות קטנה הרבה יותר ומעניינת פחות מדמותו של הנרי השנון וכך גם מקורביו.

 המלחמה על "כתר בראש " בטלוויזיה

"כתר בראש " זכתה גם לכבוד  להיות הדרמה המקראית הראשונה (ולעת עתה גם האחרונה) שנוצרה  והוקרנה בטלוויזיה הישראלית  בבימויו  של במאי הטלביזיה הידוע רם לוי ( דרמה אחרת שהתבססה  על מחזה תנ"כי של אהרון מגד "בראשית " לא הוקרנה לבסוף כתוצאה של התנגדות המחזאי ).

התסריט של לוי ואפריים סידון היה עיבוד נאמן של המחזה עם כוכב ההצגה המקורית אבנר חיזקיהו ( שהתפרסם הודות לתפקידי מלכים גרוטסקיים שונים שגילם במחזות של ניסים אלוני ואחרים).

שלא במפתיע הדרמה עוררה שערורייה זוטא  לפני הקרנתה בועד המנהל של הטלוויזיה ,כאשר נציגים מהמפד"ל טענו שיש שם קטעים העלולים לפגוע ברגשות הציבור של דוד הזקן מלטף את הנערה אבישג. הם התלוננו שדוד הוצג בקטעים אלה "כנואף קל דעת העסוק רק בסיפוק צרכיו האישיים וכמי שלא מעניינים אותו צרכי העם והמדינה " דבר שיש בו לפגוע ברגשות הציבור וביקשו לקצצם. הבמאי רם לוי סירב לקצץ בו וכנגד דרישה זאת יצאו חברי ועד מנהל אחרים כמו נציג הליכוד שלמה קור שהיה ידוע כמי שלא היסס לדרוש לצנזר תוכניות, דרש להקרין את הדרמה בציינו שהיא אינה אומרת דבר" שלא נאמר בתנ"ך. הוא המשיך וטען שמן הראוי שהטלביזיה תקרין יותר דרמות תנכיות והיסטוריות כמו הבריטים וטענותיו אלה זכו לתמיכה רחבה בקרב חברי הועד. הסרט אושר לבסוף להקרנה כמו שהוא וזכה לביקורות הטובות ביותר להם זכה סרט תנכי ישראלי .

בת שבע ונתן הנביא בגירסה הטלוויזיונית של "כתר בראש".

לאחר דרמה מוצלחת זאת נשארו מאמצי הטלביזיה בתחום הסרט התנכי מצומצמים ומוגבלים ביותר כתוצאה מבעיות התקציב והחשש מלעורר סערה פוליטית נוספת .
שבתאי עצמו לא הסתפק במחזה זה בתחום הדרמה התנכית . הוא זכה לפירסום גדול הודות לשני רומנים גדולים שכתב בסוף חייו "זיכרון דברים " ו"סוף דבר " שנחשבים בעיני רבים למיטב הספרות העברית . לדעתי כשרונו התגלה יותר בדרמות היסטוריות שונות . הוא תיכנן טרילוגיה שלמה של דרמות תנכיות קצרות שמהן השלים  רק את "אוכלים"  " על הסעודה של המלך אחאב והמלכה איזבל שבה נחרץ גורלו של נבות היזראעלי לרצח משפטי . "אוכלים " כמו כתר בראש " הוא אחד מהמחזות התנכיים המרשימים ביותר בעברית ואחד הבודדים שהוצגו יותר מפעם אחת .

אוכלים " של יעקב שבתאי הוא המחזה הידוע ביותר בעברית על ימי אחאב ואיזבל ( להוציא "צור וירושלים " של מתתיהו שוהם)  .  הוא עוסק בסיפור כרם נבות שבעליו נרצח בהוראה מלכותית מאחר שסירב לתת את כרמו למלך .  והעלילה מתנהלת כולה  במהלך סעודת זלילה בלתי פוסקת של אחאב ואיזבל המבטאת את שחיתותם . במחזה זה עצם הלקיחה בכוח של כרם נבות הוא הפגנת סמכות וכפי שאומרת איזבל "אם היום מסרב נבות לתת למלך כרם עלוב … למה שמחר לא יסרבו לשלם מיסים או לצאת למלחמה? …זה לא הכרם זה הכתר!"
אחאב  משתכנע לבסוף ש"לא מדובר פה בכרם אלא בעצם קיומה של הממלכה". . העובדה שנבות עצמו מוכן לתת את הכרם שלו בלי בעיות אינה משנה דבר  משום שכפי שאומרת אחת הדמויות שם "נבות חייב להפר את החוק ,מפני שאם אותו נבות לא יפר את החוק אז הממלכה תפר את החוק ,אבל הממלכה לא יכולה להפר את החוק ,מפני שהפרת החוק היא מעשה של אי צדק ,והממלכה חייבת לעשות צדק מפני שהיא הצדק ". טיעון שמשכנע לבסוף את נבות עצמו שבמסורת "1984 של אורוול מצהיר "לא ייתכן שממלכה שלמה תבטל את רצונה בגלל אדם אחד ..אם זה מה שדרוש לממלכה ,אני מודה ,קיללתי קיללתי ,קיללתיו".
המחזה הזה הוא סאטירה נגד הקלישאות של מנהיגי המדינה שפועלים לטובת עצמם בלבד וככזה הוא מצויין.
"אוכלים"  הוצג לראשונה ל-1979 בתיאטרון החאן ול בבימויו של אילן רונן  ושוב בתיאטרון "גשר " בבימויו של יבגני אריה . וניתן למצוא אותו בקובץ המחזות של יעקב  שבתאי  "כתר בראש ואחרים " מ-1995 והוא  כמובן מומלץ מאוד.
אפשר לספור את המחזות התנכיים שהוצגו על הבמה בישראל על אצבעות שתי ידיים  :  מלבד "כתר בראש " ו"אוכלים " של יעקב שבתאי הנוספים הם " דוד " של ירון כפכפי "  שלמה המלך ושלמי הסנדלר " ו"מלכת שבא " של  סמי גרונימן גרסאות שונות של אגדת שלושה וארבעה על פי ביאליק בעיבודה של לאה גולדברג ובעיבוד של לאה פורת.  "אכזר מכל המלך " של ניסים אלוני " על ימי רחבעם וירבעם ואם נרצה המחזה של מתתיהו שוהם "צור וירושלים".  מה שמראה על מיעוט המחזות התנכיים האפקטיביים באמת בעברית וחבל .  מחזהו של שבתאי הוא גם  אחד מארבעת  המחזות הישראליים המקראיים היחידים שהוסרטו בכלל  יחד עם ""תמר אשת ער"" של מוסינזון "בראשית " של מגד שכאמור לא הוקרן מעולם בגלל התנגדות המחבר   ו"המגילה " של מאנגר שהוא בעצם יידי במקורו .

 

סעודה ב"כתר בראש".

שבתאי תכנן שני דרמות תנכיות קצרות נוספות שכל אחת מהן תעסוק בנושא הרצח למען תאוות האחיזה בשלטון "עסקים " על פרשת רצח מפיבושת בן המלך שאול בידי שניים מאנשיו על מנת לקבל שכר מהמלך החדש דוד ו"מלכות " על מלכותו בת שבעת הימים של זמרי ,מלכות שהחלה ברצח של המלך בידי זמרי ונסתיימה ברצח של זמרי עצמו והחלפתו בידי עמרי אביו של אחאב ( גיבור המחזה "אוכלים" ).
אולם למרבית הצער מחזות אלו לא יצאו אל הפועל כתוצאה ממותו בטרם עת של שבתאי . וניתן רק לשער מה היה יוצא מהמחזות שתיכנן.

דבר הבמאי

להלן ראיון קצר  עם אילן רונן הבמאי :

Image result for ‫אילן רונן‬‎

אילן רונן ,במאי "כתר בראש".

א.א. :אתה כבר יצרת בעבר את הגירסה הראשונה של מחזה תנכי של שבתאי "אוכלים " ב-1979 " איך אתה רואה את ההבדלים בין שני המחזות  ?
רונן : אני חושב שזה מחזה טוב יותר מאוכלים שהוא מחזה שכל כולו הוא בסצינה אחת שהיא יותר בדיחה מתמשכת של סעודה אינסופית . "כתר בראש " הוא מחזה מהודק יותר ומתיימר להיות יותר מ"רק " סאטירה הפוליטית . יש בו מצב כלל אנושי ולא רק סיטואציה הפוליטית מסוימת של אנשים שמסרבים לעזוב את הגה השלטון ומסרבים להתמודד עם עזיבת השלטון. זאת  בעוד ש"אוכלים " הוא סטירה פוליטית בלבד  דרך דמויותיהם של איזבל ואחאב .

א.א. : למה החלטתם להעלות אתה מחזה דווקה בתקופה הספציפית הזאת ? .

רונן : שיקולים בהעלאת מחזה  מתמקדים  על השחקן , במקרה הזה יוסי בנאי שהתפקיד מתאים לו ככפפה ביד ומזה שנים אני רוצה אותו לתפקיד הזה  אבל עד כה זה לא הסתדר. המחזה הזה מוצג  רק בגלל הליהוק של בנאי .

א.א. : זהו רק אחד משני מחזות תנכיים שאתה ביימת בו זמנית ביחד עם שלמה המלך ושלמי הסנדלר " יש כאן מגמה אצלך ?  

 רונן : התנ"ך הוא מקור מרכזי  לדרמה ישראלית ומן הראוי להשתמש בו  הרבה יותר מכפי שעשו בשנים האחרונות  .

סיכום ההצגה

יוסי בנאי יוצר בהצגה זאת  הופעה מרשימה באמת של מלך ישראל כאדם קטנוני מעין כמוהו ואם כי השחקנים האחרים הם מוצלחים פחות , אני אישית נהניתי מכל רגע בהצגה .
למרות כל הצחוקים האירוניות והאנכרוניזמים ,למרות כל הדיבורים המודרניים , זהו סיפור אנושי טראגי מעין כמוהו שהוא על זמני במהותו ולכן בעל עוצמה רבה.יעקב שבתאי לקח את הסיפור הטראגי על ימיו האחרונים של דוד המלחך והקצין בו את האירוניה עד כמה שאפשר למימדים של קומדיה ממש וזאת תוך שמירה קפדנית על נאמנות לאירועים המתוארים בסיפור המקורי אם גם שינוי דרסטי של אופיים.  את הסיפור הטראגי הוא מתאר בתור פארודיה קומית . אמנם אין זה מחזה מרשים כמו "אריה בחורף" אבל עדיין יש בו עוצמה משלו.

ואחרי שרואים את המחזה הזה יש לראות את הצגת ההמשך גם כן ב"הבימה " מאותו הבמאי ( אם גם מצד מחברים שונים ) " שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שבה מככבות שתיים מאותן הדמויות שלמה ואימו בת שבע והפעם מזווית שונה מאוד. ומעניין מאוד להשוות  את ההבדלים בין העליצות הפורצת של "שלמה ושלמי " לעומת הפסימיזם  והדיכאון הקודר של "כתר בראש".

 

 

ראו גם :

"כתר בראש" באתר הבמה 

"כתר בראש" יכול היה להשפיע על אופיה של הטלויזיה הישראלית 

 לא כל ממזר מלך :ביקורת של צבי גורן

ציפי שוחט על "כתר בראש"

 

בנאי מלך ישראל ביקורת  של שי בן יעקב בוינט

 תנו לנו מלך :ביקורת של דן לחמן .

יעקב שבתאי בויקיפדיה

יעקב שבתאי באנגלית 

כתר בראש  ואחרים 

 

המסע המופלא של הקרפד מאשדות יעקב איחוד לעין השופט…

המסע המופלא של הקרפד מאת יעקב שבתאי

הדוד פרץ ממריא מאת יעקב שבתאי

דרור בורשטיין על סוף דבר

יוסי בנאי זוכה בפרס שחקן השנה על "כתר בראש"

 

שובו של המלך : מחזמר על חיי דוד

למה צחקה מיכל : רומן היסטורי על חיי דוד 
דוח המלך דוד " עוד רומן היסטורי על ימיו האחרונים של דוד

דוד ושלמה במקראית מדוברת :"אבישג " מאת אברהם בורג 

חיי דוד המלך על פי אברהם סלקטר 

אריה נבון המעצב של ההצגה המקורית

 

תקציר האריה בחורף

 

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע ובטלוויזיה
חלק א'

חלק ב'

מלך שהוא גם סנדלר : על ההצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " 

הגבירה עתליה

   

 המלכה עתליה מוצאת מבית המקדש .ציור מימי הביניים.

ארבע נשים נטלו ממשלה בעולם ואלו הן : שמירמית וושתי מאומות העולם ואיזבל ועתליה מישראל ".
(מדרש )

לפני  כשנה התפרסמה ידיעה מרעישה על  דבר מציאתה של כתובת קדומה שאם היא אמיתית ולא זיוף כי אז היא אחת הכתובות החשובות ביותר שהתגלו אי פעם. הכתובת היא של מלך יהודה יהואש שחי במאה התשיעית לפני הספירה ובה הוא מספר על השיפוצים שביצע בבית המקדש. מאז הגילוי קבעה וועדה של ארכיאולוגים שהכתובת היא זיוף , אולם נכון לעכשיו העניין עדיין שנוי במחלוקת עזה בין הארכיאולוגים.
יהואש זה היה ידוע עד היום לא כל כך בזכות עצמו כמו בגלל היותו הנכד והיורש של עתליה האישה היחידה בתקופת המקרא ואחת הבודדות בימי קדם ששלטה באופן גלוי ובזכות עצמה כמלכה . אך עתליה ותקופתה היא אחת הפחות ידועות גם לאנשים שמכירים תנ"ך .וזה חבל שכן המלכה עתליה היא אחת הדמויות המרתקות ביותר בתנ"ך כולו .

עתליה

Athaliah (Atalya, Atalia)

 

עתליה הייתה ככל הנראה בתם של מלכי ישראל אחאב ואיזבל  ששודכה בידי הוריה ליהורם בן יהושפט מלך יהודה בעל ברית של אחאב ,כאמצעי להגדיל את כוחה והשפעתה של ממלכת ישראל .
אלא שמשפחת בית דוד שהפכה כעת למשפחתה של עתליה סבלה בתקופה זו מטרגדיות חוזרות ונשנות של מעשי טבח המוניים בבית המשפחה. בעלה של עתליה ,יהורם הרג את כל אחיו "בחרב" בהתמלכו, תופעה שמקובלת מאוד בממלכות קדומות משליט שחושש שאחיו יתתרו תחתיו.

.נולדו לו ולעתליה כמה ילדים ובינהם אחזיה . אך ספר דברי הימים מספר לנו שילדיו של יהורם נהרגו כולם בידי פושטים ערבים ופלישתיים ומהם נשאר רק אחזיה. יהורם מת לאחר שמונה שנות שלטון ובמקומו הומלך אחזיה בנו היחיד ששרד.
ואז קרה למשפחה אסון נוסף לפי התנ"ך ,המצביא תאב השלטון יהוא רצח "במכה אחת " הן את בנו של אחאב ואחיה של עתליה יהורם ,מלך ישראל והן את בנה אחזיה ,מלך יהודה שהיה ביחד איתו בעת שהיו עסוקים במלחמה בחזאל מלך ארם ואולי הם נהרגו בקרב כנגד הארמים כפי שטוענת כתובת של חזאל שהתגלתה בתל דן לפני כמה שנים . כך או כך יהוא לא הסתפק במותם ורצח את כל בני משפחת אחאב קרוביה של עתליה ,כולל כמובן את אימה איזבל וגם עשרות מבני אחיו של אחזיה שאותם תפס בישראל. לא פחות מ-42 איש.

 עתליה

ציור מכתב יד צרפתי מהמאה ה-16

לאחר שהיגיעה לעתליה הידיעה על מות אימה ובני משפחתה בידי תופס השלטון יהוא מספר לנו המקרא ש"ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה " ( מלכים ב' יא פס' א ) דהיינו רצחה את כל בני משפחתה מבית דוד ביהודה. אך כבר המשפט הבא בסיפור סותר זאת ומספר לנו שלמרות כל זאת שהיא השאירה בחיים את יהושבע בת המלך יהורם ,דהיינו את בתה שלה. כלומר הטבח בוצע רק בזכרים .


כל אופן לעתליה הייתה סיבה טובה להתחרט על מתינותה זאת שכן יהושבע ובעלה יהוידע הכוהן הגדול החביאו לפי הכתוב את התינוק יהואש בן אחזיה נכדה של עתליה.
עתליה לפי הסיפור שלטה במשך שנים ביהודה ביד של ברזל כמלכה השולטת בממלכת יהודה, וכנראה במשרת "הגבירה " דהיינו עוצרת שולטת . בתקופה זאת היא והפיצה וחיזקה ביהודה את פולחן האלילות של הבעל כפי שעשתה אמה איזבל בישראל,והעמידה בראשו כהן בשם מתן ( שאולי היה מאהבה? ) . .
לפנינו אם כך תיאור מזעזע של השתלטותה של אישה שונאת גברים רצחנית ופגאנית שהשמידה את כל בני משפחתה שלה על ממלכה.
אך עם סיפור זה יש בעיות עצומות.
קודם כל מי היו בני המשפחה שאותם רצחה עתליה ? הרי כבר סופר לנו שאלה חוסלו בשלושה (!) מעשי טבח המוניים קודמים ,אז את מי נשאר לה לרצוח?
ולמה שהיא תרצה לרצוח את כל בני משפחתה הגבריים שנשארו כולל נכדה? גם אם נתעלם מהרגשות הסבתא שבוודאי היו לה ( שהרי מבחינת המקרא היא ואימא היו מפלצות,שלא ייתכן שהיו להן רגשות כאלה ) הרי נכדה כיורש העצר הוא הנותן לה בעצם את הלגיטימציה להמשיך לשלוט כפי שיודע כל מי שצופה בקורות בתי המלוכה כיום שאף שליט ואף יורש עצר בהם אינו נעשה הלגיטימי באמת עד שיש לו יורש עצר שימשיך אחריו ,מדוע בעצם תרצה עתליה לפגוע במסורת זאת,ורק להקשות על חייה כשליטה שהרי ברגע שאין כל שושלת וכל משפחה חזקה ויורשים שעומדים מאחוריה הרי היא מטרה לכל אציל שאפתני ולכל תופס כתר מטעם עצמו ( וזה כפי שנראה אכן מה שקרה ) ? כל הסיפור הוא חסר היגיון.

ואולי לא היו דברים מעולם והכל אינו אלא המצאה של סופר שהעליל עלילות על הגבירה שהייתה שנואה עליו וייחס לה את מעשי הטבח שכבר נעשו בעבר בידי אחרים על מנת להשחיר את שמה ? לי נראה סביר הרבה יותר שהיא לא רצחה אף אחד מבני משפחתה .
אין לנו מושג אם במהלך שש שנות מלכותה היא שלטה בהצלחה או לא ,אם כי יתכן שכן ,סביר להניח שאם הייתה "גבירה " גרועה כי אז הכותב היה טורח לציין זאת בחדווה ובפירוט ,עצם הקפדתו לא לאמר דבר על שלטונה לטוב ולרע כבר אומרת דרשני.
סביר להניח שהעובדה שעתליה הייתה אישה ששלטה בפועל עוררה כלפיה גם את שנאתם של חוגי הכהונה שעצם הרעיון של אישה שולטת היה בלתי נסבל עבורם ,שכן היה זה דבר נדיר ביותר שיש לו תקדימים מועטים ביותר בהיסטוריה של המזרח הקדמון בכלל.
דווקא ביהודה היה כבר תקדים של שלטון נשי . מעכה , סבתו של אסא המלך השלישי ביהודה שלטה ביהודה עשרות שנים קודם לכן כ"גבירה" בתקופת קטינותו של אסא עד שזה התבגר וסילקה מהשלטון. ככל הנראה מעכה הגבירה הייתה אישה בעלת אופי חזק מאוד והעברת שילטון מוחלט לנכד התקבלה בהתנגדות מצידה אסא כדי להראות את מרותו ציווה לחסל בהזדמנות זאת גם את פולחן האלילה שאותו ניהלה מעכה ביהודה, אבל ככל הנראה הוא לא ציווה גם להוציאה להורג.. תקדים נוסף שאותו היכירו הכל שכן היה בן הזמן היה של איזבל הגבירה השנואה מישראל .. בשני התקדימים האלה הופלה הגבירה בכוח ובצורה תקיפה ואף אכזרית בידי יורשיה
ודבר דומה קרה גם עם עתליה
יהואש

  

  בשנה השביעית למלכות עתליה הוציא הכוהן יהוידע את הילד יהואש נכדה ממחבואו הביא אותו לבית המלוכה והמליך שם את הילד. לפי הסיפור עתליה הרודנית העריצה שמעה על כל זה ומיהרה לבוא לבית המקדש ומצאה שם את נכדה ואת העם המכתיר אותו " ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא" קשר קשר!" .ויצו יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ,ויאמר אליהם : הוציאו אותה אל מבית לשדרות ,והבא אחריה והמת בחרב כי אמר הכהן : אל תומת בית ה' ,וישימו לה ידים ,ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך , ותומת שם " ( מלכים יב' פס' יד –טז 

  Atalia

עתליה מוצאת להורג. ציור מאת גוסטב דורה.
 שוב יש לנו כאן סיפור תמוה : אילו הייתה עתליה העריצה הברוטלית הרצחנית והחשדנית שאותה מתאר הכותב האם אפשר היה ללכוד אותה בהפתעה מוחלטת כזאת ? מאוד לא סביר, היא הייתה מקפידה ללכת לכל מקום בראש חיל השומרים שלה,שהיה מחוייב לה אישית שכן היה זה חיל של שכירי חרב ששכרם שולם בידי אוצר המלוכה. הרוב של שכירי החרב האלה היו כמקובל בכל ארצות המזרח זרים,שמחוץ לממלכה פלישתים ויוונים וכו' ולהם לא היה איכפת כלל מי הוא היורש הלגיטימי של בית דוד , איכפת היה להם רק מי משלם להם כסף וזאת הייתה עתליה, הם היו מגינים עליה.
סביר להניח שעתליה לא הייתה עריצה ברוטלית ומשום כך לא חששה לחייה ולא הלכה עם חיל שומרים לכל מקום אבל היא הייתה צריכה לחשוש לחייה . נראה שהיא דווקא הייתה מלכה שנהגה בנתיניה ביד רכה ובסובלנות אחרת קשה להאמין שלא הייתה שמה לב לקשרים נוצרו בידי יהוידע ובין קציני הצבא ולא הייתה מאפשרת את קיומו של כוח צבאי בבית המקדש שהביא לבסוף לרציחתה.נראה שמה שקרה באמת היה קשר של כוהני בית ה' בראשות יהוידע שחששו מהפולחן והמקדש המתחרה של מתן שטיפחה עתליה ולכן ביצעו נגדה הפיכה רצחנית.כמובן בית הבעל מזבחותיו וצלמיו נותצו ומתן הכוהן נרצח.מעמד הכהונה של בית המקדש היה כעת בפעם הראשונה בתולדותיו בעמדה של השפעה מכרעת בענייני ניהול המדינה.
 
 יהוידע מכריז על יהואש למלך.

נשאלת השאלה : האם יתכן שיהואש אותו ילד שהוצג בידי יהוידע כלל לא היה בן משפחת דוד שכולם אכן נהרגו במעשי הטבח הקודמים אלא רק "הונפק " בידי יהוידע לצרכיו? . על ידי טענה שקרית זאת חיזק הכוהן את מעמדו ואת השפעתו. ואכן בסופו של דבר איזו הוכחה יש בידינו או בידי מישהו שהילד שהוצג בפני העם כנכדה של עתליה וכנצר האחרון מבית דוד אכן היה כזה? רק מילתם של יהוידע ואישתו. ייתכן שעתליה אף לא ידעה שיש לה נכד מאחזיה.
ציניקנים יכולים לטעון שמה שקרה באמת היה זה : לעתליה לא היו יורשים כלל.יהוידע כתוצאה התכוון לתפוס את השילטון בידעו שיש גם מתחרים אחרים שלוטשים מסיבותיהם שלהם את עיניהם לכיסא המלכות. כדי להקדים את כולם וכדי לבסס את טענתו שלו הוא הציג את הילד שטען שהוא יורשה של עתליה ,שהוא הציל אותו בקטנותו ,וזה מה שטענה הגירסה הרשמית של התעמולה שלו מכאן ואילך והיא הגרסה שהשתמרה בתנ"ך ( שכותבו יכול היה אחרי הכל להסתמך רק על הגירסה הזאת ) . עתליה כמובן הייתה צריכה למות מיד לפני שתספיק לטעון שאין לה שום יורש ובכך לפגוע בטיעוניו של יהוידע ובמעמדו של הילד שאותו הציג כיורשה.מכאן ואילך היה יהוידע השליט של יהודה מאחורי הקלעים וכפי שמספר לנו התנ"ך : ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשר הוראו יהוידע הכהן .(מלכים ב יב פס ה') .דהיינו הוא היה בובה בידי יהוידע . בזמן שלטונו של יהוידע בוצע "בדק בית " שיפוצים שבוצעו בבית המקדש ושעליהם מספרת הכתובת שהתגלתה לאחרונה. ומן הסתם הוא היה האיש שהורה עליהם והיה האחראי האמיתי לכתובת ( אם זאת אמיתית ) ולא יהואש הקטין והבובה .

אם נכונה השערה  זאת כי אז בית דוד חוסל  כולו  כבר במאה התשיעית לפני הספירה . וכל המלכים הבאים אחרי עתליה לא היו יורשיהם הישירים של דוד ושלמה כלל וכלל , נכון  יותר יהיה לקרוא להם  "בית יהוידע " על שם האיש שהביא לעלייתו לשלטון של יהואש.

הנה אשר אמו זקנתו לו מאחלת
כי יפרוק –עולך, לבסוף הוא מחוקיך ייעף
ונאמן לדם , אשר הורשתי מאחאב .
כאחזיה אביו כבן לבית איזבל
יורש דוד זה את כבודך ימיר בהבל
יחלל מזבחך בשיקוצים נטנף
ינקום דם עתליה ,איזבל ואחאב
( עתליה מאת ז'אן רסין ,תרגם אליהו מיטוס)
יהואש לא התגלה בבגרותו לאחר מות יהוידע כמלך צדיק או מוצלח הרבה יותר מעתליה נהפוך הוא .
הוא הובס קשות בידי המלך הארמי חזאל שהיה עסוק בו זמנית בכיבוש ממלכת ישראל מידי רוצחה של איזבל ,יהוא . חזאל אף איים לתקוף את ירושלים עצמה ויהואש על מנת למנוע זאת נאלץ למסור לידיו את כל הזהב של בית המקדש ואת כל הקדשים שהקדישו המלכים אבותיו לבית ה' . על יהודה, כמו על ישראל , באו בזמנו ימי חולשה וירידה מדינית . יהואש עצמו הסתכסך מאוחר יותר עם חוגי הכוהנים שהעלו אותו לשלטון. הוא אף החל לעבוד עבודה זרה ל"אשרים ולעצבים". לאחר מות יהוידע שניהל את המדינה כל ימי חייו נאבק המלך בנביא זכריה בנו ויורשו של יהוידע ואף הביא למותו בסקילה בחצר המקדש עצמו מעשה שנחשב מאז לפשע נורא. לא מן הנמנע לפרש את המעשה הזה כניסיון של יהואש להעביר אליו את הסמכות שהייתה עד כה בידי יהוידע ובניו. לא מן הנמנע שיהוידע ובנו סיפרו ליהואש את האמת על מוצאו שלא משושלת דוד מתוך אינטרס של הפעלת לחץ עליו על מנת להמשיך לשמור את השליטה מאחורי הקלעים גם אחרי מות יהוידע בידי בני משפחתו ,אך לאחר חיסולו של זכריה לזמן מה לפחות לא היו יותר עוררין על שלטון "בית דוד ".
לבסוף נרצח יהואש בעצמו ואולי בהשראת חוגי הכהונה (בני משפחתו של יהוידע ? ) ,שהיגיעו למסקנה שהוא אינו טוב יותר מעתליה, ואינו ניתן  יותר לשליטה שמאחורי הקלעים. אבל ליהואש לפחות הייתה את הנסיבה המקלה שהוא אחרי הכל היה גבר מבית דוד וכך מעולם לא סבל מהשם הרע שיצא לעתליה שהוצגה לדורות כאישה מפלצתית רוצחת משפחתה .
הרתיעה מהעיסוק בדמותה של עתליה האישה היחידה במקרא ששלטה ממש ( שהרי אפילו איזבל שלטה רק מאחורי הקלעים בשם בעלה ובניה) האישה שהעמידה אתגר כה חמור לשלטון הגברים נמשכה לאורך הדורות . הכוהנים עשו הכל כדי להשחיר את שמה של עתליה האישה שהעזה לשלוט כמו גבר וכנראה עשתה זאת בהצלחה במשך שש שנים. והשחרת שמה הצליחה מאוד לאורך הדורות . .אפילו חז"ל והמסורת כמעט נמנעים כמעט לחלוטין מלעסוק בעתליה . דומה שבספרות העברית הייתה רתיעה מלעסוק באישה מעין זאת שהפכה על פיהם את כל היחסים המקובלים בין גברים ונשים . 

אבל עתליה המשיכה להעסיק את הדמיון האנושי .
 

מלכה רוצחת ילדים

כי בת איזבל אשת הדמים זוממת …מרשעת זו אשר ילדי בנה רצחה
אף נגד אלוהים יד זידונה שלחה.
( עתליה מאת ז'אן ראסין ,תרגם אליהו מיטוס )

מאדאם דה מונטאספאן , פילגשו הראשית של מלך צרפת לואי ה-14 ואם ילדיו, ובנוסף מכשפה ורוצחת ילדים.

   המחזאי הצרפתי המפורסם ביותר של כל הזמנים ג'ין ראסין כתב במאה ה-17   מחזה קלאסי סביב דמות פרוטו פמיניסטית, אדירת עוצמה זאת  ,מחזה שנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הצרפתית ואולי המחזה הגדול ביותר שנכתב על דמות תנכית כל שהיא, והוא נעשה לאורטוריה ידועה מאוד מאת הנדל  ושם מוצגת עתליה כדמות מרושעת אך טרגית ואצילית וגדולה מהחיים. נראה שהמחזה קיבל השראה מפרשה אמיתית ומפורסמת מאוד שהתחוללה בחצרו של המלך לואי ה-14 שבמהלכה בשנת 1679 התגלה שפילגשו הראשית של המלך ואם ילדיו ,מאדאם דה מונטאספאן , נטלה חלק  ביחד עם אצילים רבים אחרים מבין שועי הממלכה ובהם אפילו התליין הראשי של הממלכה!     בטקסי כישוף שחור שכללו אורגיות , "מיסות שחורות " שבהן נערכו  בידי כמרים תפילות לאשתורת ולאשמדאי בעלה ,  רצח של תינוקות כקורבנות בטקסים אלה, והרעלות המוניות של אויבים ויריבים  בעזרת רעלים שסופקו בידי קבוצת המכשפות הידועות מאוד  בפאריס . וכל זה  בניסיון לשמור על ידי כך את אהבתו של המלך  לפילגש . 

 סביר מאוד שדמותה השטנית של עתליה עובדת האלים הזרים במחזה ( שפורסם ב-1690 עשר שנים לאחר אותה פרשה שנשמרה כמובן בסודיות ) הייתה מבוססת על זיכרונות טריים מאותה הפרשה שראסין עצמו היה מעורב בה עד לצווארו. הוא נחשד בניסיון להרעיל את אחת מפילגשיו בעזרת מכשפות ,כפי שעשו אצילים רבים ממקורביו אך למזלו המלך החליט לא להאשימו . אולי גם כתוצאה מפרשה זאת הפך ראסין לנוצרי אדוק. נראה שדמות עתליה הרצחנית במחזה שואבת הרבה יותר משמץ מפילגשו הרצחנית של המלך לואי ה-14 שעסקה בכישוף שחור ובהקרבות קרבנות לאלים קדומים שלו היה ראסין עד ומשתתף.

אולי כתב את המחזה האנטי פגאני על מנת להשקיט את מצפונו שלו על מעשיו בעניין

 מאדאם דה מונטספאן וילדיה .

 

עתליה בספרות העברית

בספרות העברית הופיע עליה מחזה שנכתב בידי המחזאי היהודי ההולנדי פרנקו מנדס במאה ה-18 בשם "גמול עתליה " ( אחד המחזות הראשונים שנכתבו בעברית ) שנכתב כתגובה לטיפול הסימפטי מידי שנתן רסין לדעתו לדמות ושבו הוצגה עתליה כאישה מרשעת ולא יותר מכך .
בספרות העברית יש רק דוגמאות מועטות של ספרים על עתליה.

 

יש ספר בשם "אלמון האובד " מאת הסופר האמריקני לואיס פנדלטון שנכתב בסוף המאה ה-19 ותורגם בידי יוסף מיוחס לעברית ב-1907 בוורשה ויצא לאור במהדורה חדשה בירושלים ב-1938 בידי הסתדרות המורים . הספר מתאר את קורותיו של הילד יהואש ונדודיו בשם הבדוי אלמון עד שהוא מומלך לבסוף בידי יהוידע . הדבר הבולט ביותר בספר הם ציוריו של נחום גוטמן. אבל משום מה גוטמן נמנע מלצייר את עתליה ( שמופיעה רק בכמה משפטים בסוף הספר ) וחבל .
מרשים במיוחד העמוד האחרון שבו רואים תמונה של אנשים שמנפצים את ראש פסל הבעל עם הפסוק מדברי הימים "ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו כאשר הורהו יהוידע הכהן "! .
סיום שממנו אפשר להבין שיהואש היה כל ימיו בובה בידי יהוידע , והתיחסות למאורעות שאחרי כן כמו רצח זכריה אין משום מה..
אך מאז לא נגעו בה יותר משום מה בספרות העברית שאינה משופעת בנשים חזקות כל כך ( להוציא אימה של עתליה איזבל שגם היא זכתה ליחסי ציבור גרועים ביותר ).

 

דוגמה יוצאת דופן  נוספת היא ספרו של ראובן קריץ"עוזאי " שיצא לאחרונה במהדורה חדשה, ושבו היא מופיעה כדמות משנה.

במקרה או שלא במקרה ניתן לספור על אצבעות יד אחת את הנשים שהיגיעו לעמדות של שליטה בעם היהודי ומדינת בישראל לאחר עתליה. לאחריה הייתה רק אישה אחת ששימשה בתפקיד הגבירה, אימו של אחד ממלכי יהודה האחרונים יהויכין ששלטה כעוצרת בתקופת קטינותו ,הנ"ל שלט רק זמן קצר בעצמו מאחר שהבבלים כבשו בימיו את הארץ והגלו אותו לבבל שם מת.
בתקופת החשמונאים שלטה במדינה המלכה שלומציון אלמנת המלך אלכסנדר ינאי שימי שלטונה דווקה נחשבים לתור זהב של שליטה יעילה שגשוג ושלום ,.תור זהב שלא חזר יותר. שכן בניה התגלו כשליטים מוצלחים הרבה פחות ממנה ובימיהם נכבשה הארץ בידי הרומאים .ובימינו הייתה גולדה מאיר שנחשבה עד לשנים האחרונות לראש הממשלה הפחות מוצלחת של ישראל לפחות עד נתניהו וברק. וזהו. .בתרבות היהודית יש רתיעה חזקה משלטון נשים ורתיעה זאת מגיעה לשיאה ביחס לזכרן של איזבל ועתליה.
.ואם זאת …המסורת מספרת שהמשיח כשיבוא ( אם יבוא ) יהיה מבית דוד כלומר הוא יהיה צאצא ישיר של יהואש ,ואם זה אכן היה מבית דוד ,כי אז יזרום בו גם דמן של אותן נשים חזקות ושנואות בזויות ומשוקצות ,איזבל ועתליה.

 

קישורים רלבנטיים:

הגבירה איזבל

בימי יהואש ועוזיהו :על הספר "עוזאי "

עתליה בויקיפדיה

מרד יהוידע

סיפור עתליה